אבל זאת אני

הכל נשמע מעולה ובגלל מרחק אוותר?!

מה?

מוצאים מקום אמצע, והכל מסתדר,נכון שזה לא אידאלי, אבל אישית אני חושבת שכשיש משהו טוב, הולכים עליו עד הסוף

גם אם הוא בהסדר באילת, וגם אם בקרית שמונה,

וגם אם הוא בשזיפון, או בה"ד 1.

אפילו בני נצרים!

רק חבל שהיא לא מסכימה גם 

ורכב מאוד מקל

יש מצב!!!

לרוב בד"כ לאנשים אין באמת מוכנות לזה, זה דורש הרבה השקעה

בנים הרבה פעמים יוצאים מאוד מתוסכלים מזה כי הם משקיעים יותר אז זה טוב שחסכה לך פגישה מיותרת.

תלוי גם במרחק, אבל אם באמת רחוק זה פשוט לא ריאלי בד"כ

חבל להפסיד זיווג על זה

איזה סיבות יש שהיא תעדיף לצאת עם בני מקומה?

חושב שסידרתם לי קצת את המחשבות

שהוא פתח את השרשור כדי לשמוע דעות אחרות ולקבל אולי פרספקטיבה אחרת על העניין..

@שמלמלון אני צודקת?!

ברור שבסופו של דבר הוא יעשה מה שמתאים לו..

שמרחק לא אמור להוות מכשול

הנסיעה לא צריכה "ליפול" רק על צד אחד

אבל כמו שאמרו פה צריך את היכולת והפניות לנסיעות ארוכות. 

אבל כן צריך לקחת בחשבון שכל דייט תופס הרבה יותר זמן מאשר הזמן של הדייט עצמו,

לפחות לאחד מהצדדים, במיוחד אם אין רכב

והשאלה עד כמה הלו"ז שלך באופן כללי מאפשר את זה.

מניסיון שלי- אם עושים אמצע הדרך זה יוצא שלשני הצדדים לוקח הרבה זמן, במיוחד בתחבורה ציבורית, ולכן אם כבר - עדיף כל פעם להתחשב עד הסוף בצד אחד...

רוצה לחדד (מניסיון), שהזמן באמת משמעותי.

אם כל צד לוקח 2-3 שעות, (אוטובוס+רכבת+אוטובוס...)

לפעמים הנסיעות לוקחות יותר זמן מהפגישה עצמה.

ואז כשאתה רוצה לקבע דייט אתה צריך לבדוק שיש לך חצי יום פנוי...

עדיין זה נשמע לי שווה את המאמץ. 

ושיש מספיק קריטריונים אחרים להוריד עליהם, חשובים יותר, ולא רוצה להוריד על סתם דברים שוליים...

(במיוחד שמרחק זה גם מום עובר!)

ברור שצריך לבדוק שנפגשים במקום שיש בו תחבורה נורמלית,

עדיין- מקום מרכזי יכול להיות איפה שאחד גר.

אם נגיד הבחורה מחיפה והבחור מירושלים-

הם יכולים להפגש בנתניה, שזה סוג של אמצע- אבל בגלל התחבורה יקח לשניהם חצי יום.

והם יכולים במקום זה להפגש פעם בחיפה ופעם בירושלים, התחבורה יחסית נוחה ובתדירות- וכל פעם יקח רק לאחד מהם חצי יום.

ברור שזה לא כלל שחור לבן.

הדוגמא שנתתי מוכרת לי מקרוב,

אבל צריך לבדוק כל פעם לפי הענין...

חיפה - ירושלים יש קו אחד כל איזה שעה, שעה וחצי נסיעה

יש מקומות באמת בעייתיים למשל קצרין - ירושלים שיש קו אחד ישיר ביום ונסיעה של 3 שעות

שעדיף ליסוע מחיפה לירושלים, שזה כל  הדרך, ורק צד אחד נוסע,

מאשר להפגש באמצע הדרך בנתניה, שהתחבורה לשם לא נוחה ובסופן של דבר שני הצדדים נוסעים הרבה זמן...

אחרת זה יתיש את שניכם.

כמובן ששניכם צריכים להיות מודעים למגבלות שלכם ויכול להיות שהיא לא בשלב שהיא יכולה לנסוע ברחבי הארץ כל היום אפילו שאתה כן..

בס"ד

אני גרה בגולן, זה סוף העולם ימינה [שמאלה זה גהנום ], אז ידעתי שכדי לפגוש אנשים אני אצטרך לנסוע והסכמתי לעשות את זה. אז לפעמים זה היה עד חצי הדרך, לפעמים נסעתי הכל, לפעמים זה היה הפוך. מאוד תלוי בכמה י/ש לכם כוח וזמן לנסוע נסיעות כאלה.

מלבד זאת, להיפגש באמצע הדרך זה אחלה פתרון.

בקיצור אם הכל נשמע טוב אז לפסול על זה זה חבל.

אם זה עוד הצעה שנראית כמו השאר אז לא .

שואלת באמת בשביל להבין,מה ההבדל בין עוד הצעה?

הרי על בנוצ יגידו אותו הדבר,למדה באולפנה הזאת והזאת שירות לאומי,חינוך אידאליסטית עוזרת וממש מדהימה.

באמת שואלת מה גורם להצעה להישמע מעניינת ושונה מאחרות?

אולי זה המציע?אולי הצורת.התלהבות שבה מספרים על ההצעה?

אני מנסה לחשוב גם ההיפך אצל בנים,הכל נשמע אותו הדבר,ההבדל הוא בין אם שקט יותר או רועש יותר..

זאת אומרת ביישן או אחד ששומעים אותו..

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?