אז החלטתי שהדבר שהכי יקדם אתזה זה פשוט לזרוק את החצאיות הקצרות..הבעיה שאני פוחדת להתחיל עם זה שוב.
ואני באמת שמאמינה שזה הדבר שנכון לעשות ואנלי שמץ של מושג מה מושך אותי לזה גם.
קיצר, צריכה עזרה איך להתמיד בזה.. תודה, זכו למיצ וכו
חזקי ואמצי!
החלטה טובה
עיצה שלי- הדרגה. לא לזרוק הכל.
לאט לאט.
וכשאת ממיינת, לכוון לשם שמיים.
לאט לאט, בהדרגה ותוך כדי לקנות חצאיות ארוכות שאת אוהבת (לא מכוערות שתרגישי איתן לא בנוח) וב"ה יש כאלה!
אשרייך!! אין לי מילים באמת!
גם אני עברתי את בתהליך הזה וב"ה אני כבר בסופו. המלצה שלי, כמו שאמרו למעלה - אל תזרקי את כל החצאיות הישנות בבת אחת. תקני בהתחלה חצאית-שתיים שעוברות בכמה סנטימטרים את הברך, אח"כ קצת יותר ארוכות, קצת יותר וכו'... עד שיגיע לאורך שמספק אותך.
בהצלחה!
א"י לעמ'ילקנות 2 חצאיות יפות שיושבות עליך יפה, ושאת אוהבת אותם..
ובאמת בהדרגה....
גם לי היתה תקפה של חצאיות קצרות ממש ! וברוך ה יצאתי מזה בסוף כיתה ז....
כשאני לובשת חציות ארוכות מאוד (יעני עד הרצפה)
אני מרגישה ממש בטוחה ושאני עושה קידוש ה' ענק כשאני מסתובבת ככה לכל מקום שאני הולכת...
שמעתי משהו (לא זוכרת מי...) שאמר ש'דווקא היום, כשפריצות מאוד רווחת בציבור, אז צריך להיות ההפך ולהדר בצניעות..
שכוייח ובהצלחה!
מקווה שחיזקתי...
4-5 חצאיות קצרות ושתי חצאיות ארוכות עד הרצפה דווקא ממש יפות...
קודם כל כמו שאמרו לפני ללכת בהדרגה.
דבר שני אני חושבת שכדאי שתבחרי חברה או מישהי שאת אוהבת אותה וסומכת עליה ותסכמו שהיא תמיד תעודד אותך על זה, ואיתה את יכולה לדבר עם יש בעיות בנוגע לזה (לדוגמא שחברות צוחקות וכ'ו).לדעתי זה ממש עוזר.
ו... אל תתיאשי!! אפילו, אם את נשברת לפעמים תמשיכי הלאה!!!
בהצלחה ושבת שלום!
א בהדרגה וגם תיקני במקביל לאילו שאת זורקת צנועות שאת אוהבת בהצלחהההה
כשהיצר הרע בארון בגדים זה הרבה יותר קשה. צריך להחליט , ולהוציא את החצאיות האלה מהבית. ככה ההמשך יהיה הרבה יותר קל. גם נראה לי טוב לשבת ולחשוב כמה טוב זה מביא לעולם בכל מצווה וכל התחזקות שלנו. תחשבי כמה חולים יכולים להתרפאות בזכותך, כמה כח זה נותן לעם ישראל וכו'.
ממש בהצלחה!
אני ניסיתי לעבור לחצאיות ארוכות בלי לזרוק את החצאיות הקצרות וזה לא עבד![]()
אבל בשם אוכלוסיית הגברים שרוצים לשמור על העיניים שלהם ועל יראת השמים שלהם,
ראוי שקבל עם ועדה אגיד לך - תודה רבה! ההערכה כלפי כל אחת כמוך היא עצומה!
ואת מקדשת שם שמים, לכל הפחות בעיניי.

) וזה מזכיר לי.
אושרקה

אבל עדיין לא הבנתי.
אין לי שום שפה בכל הקשור לפורמים...
מה זה בכלל "תיוג" ולמה השם שלי שם?
הכל מאת ה'ז"א, לזרוק חצאיות לא טובות(שלא טובות בלי קשר לאורך) ולקנות במקומם חצאיות ארוכות יותר.
שמה שאת קונה יהיה טוב.
את צדיקה אמיתית!!!
אשרייך, חיזקת אותי!!!
לומר שממש כיף לקרוא שיש לבנות היום הרבה בבירור הצניעות שזה לא משהו נזנח, והתמודדות היא חלק מזה..
אז לגבי בחירת הבגדים אני חושב שזה אמור להתחיל בוודאות שיש לך לגבי מה ללבוש, ואח"כ יהיה הרבה יותר
קל להקפיד על מה שצריך, כי צניעות זה ערך ולא רק מעשה טכני...
אז אם הוצאת בגדים מסויימים מהארון יעזרו לך, ב"ה אבל אם את מרגישה שזה מעשה חיצוני לך, כדאי להתחיל במסע מסויים של בירור החשיבות וכו'- בסוף המטרה של התורה היא שהאישיות שלנו תהיה במקום רוחני גבוה.. ולא רק סימון וי על ההלכה.. בהצלחה בע"ה
1: את יכולה לעשות שבהתחלה תלבשי ביום ---- וביום---- חצאית צנועה, וביום --- וביום --- תלבשי חצאיות כמו שנוח לך.
2: את יכולה לקנות חצאיות "מקסי"- כאילו, ארוכות אבל יפות.
גם יש מלא סגנונות של חצאיות מהממות וצנועות.
אבל הכי חשוב: תרגישי נוח עם עצמך, ותאהבי את המראה שלך!!
אל תאלצי את עצמך..
בהצלחה!
והוא ממש גאה בך על עצם הרצון!! ב"ה לי אין כלכך את ההתמודדות עם החצאיות.. יש לי בדברים אחרים, אבל אני חושבת שאם הייתי הולכת עם קצר והייתי רוצה להפסיק הייתי עושה בשיטה של @י. ..
אם טוב לך בהדרגה, תעשי בהדרגה. אבל לפי דעתי יש משו הרבה יותר מספק ומחזק וממריץ פשוט פעם אחת לזרוק הכל, או לתת למישי נמוכה יותר... כי זה קשה לבחור כל בוקר מחדש חצאית ארוכה שיש בארון הרבה קצרות יפות... ותזכרי שעל ידי המעשים נמשכים הלבבות
אשרייך!!!
נמשכים הלבבות אמר הרמח"ל
נכון?
קודם כל חייבת לציין שאני מעריכה, מעריכה, מעריכה אותך!
אשרייך, נשמה טהורה!!
זה בהחלט החלטה גדולה ולא פשוטה במיוחד שכל החברה מסביב לובשת ככה וזה הסטייל ומה שהולך היום במיוחד בציבור הדתי לאומי.
אין עלייך!
עכשיו לשאלתך מה מושך אותך לשם-בלי להכיר אותך אני יכולה להגיד לך ללא ספק שזה הנשמה שלך.
כל אדם מורכב מגוף ונשמה, ככה שהגוף מושך אותנו לעיניינים יותר גשמיים והנשמה שהיא ממש חלק אלוק-ה ממעל מושכת אותנו וזועקת לקרבת ה', לעולם הרוח, לקדושה והקדושה הזאת וקרבת ה' באים לידי ביטוי ע"י קיום התורה והמצוות שלנו.
לדעתי זה המקור שמושך אותך לשם, הנשמה שלך כ"כ רוצה לחיות בעולם הזה חיי קדושה ולהרגיש כמה שיותר קרבת ה' ע"י זה שתלכי בצניעות לפי ההלכה.
עכשיו, לשאלה השנייה של איך להתמיד זה באמת תלוי מי את.
(אני ידבר פה בעיקר על המצוות בכללי שהלכות צניעות פשוט כלולות בתוך זה)
יש את הטיפוסים שפשוט צריכים ללמוד על זה, להבין יותר לעומק מה השורש של המצווה הזאת, מה ההבדל בין הברך למתחת..וככה שהם יבינו את הטעם והעניין, המצווה תתאמת אצלם בלב, הם ירגישו יותר חיבור למצווה וככה יתמידו בה, כי הם ירגישו שהמצווה הזאת היא ממש "חלק מהם" וגם הלימוד וההבנה יתן להם תחושה שזה ברור מאליו שצריך לקיים את המצווה הזאת ואין עלזה עוררין.
ואם את כזאתי בכיף ובשמחה מוכנה להסביר לך את הטעם של הצניעות, יש גם ספרים שמדברים עלזה ואם את הולכת לפי רב מסויים תנסי לחפש ככה שיעורים שלו או משו שהוא כתב על הצניעות.
לעומתם, יש את האלה החדים יותר, שצריכים לאמת אצלם שאנחנו יהודים מאמינים, יש לי את הדרך חיים שבחרתי בה, שאני הכי מאמינה בה ואיתה אני הולכת עד הסוף, אני יודעת שקיום תורה ומצוות ובייחוד הלכות צניעות זה הדרך חיים שלי, בזה אני מאמינה ולכן אני ילך עם זה עד הסוף, ללא פשרות. ומי שלא מקיים את מה שהוא מאמין במאה אחוז בלי לסור מזה ימין ושמאל, וואלה עושה מעצמו צחוק, כאילו אתה מאמין במשהו ואז שזה מגיע ליישום אז קשה לך?..
כשחושבים על זה, זה בנאדם שאין לו הרבה ערך לעצמו ולמה שהוא מאמין בו, כי בנאדם שמחזיק מעצמו ובטוח בדרך שלו הוא ילך עם מה שהוא מאמין בלי להתבלבל. (וסתם כדרך אגב- בנאדם שבטוח בדרך שלו והולך איתה עד הסוף זה בנאדם שהחברה מאוד אוהבת ומחזיקה ממנו-הרב קרליבך אומר את זה)
וכן, הקב"ה ציווה אותנו על מצוות צניעות, אז מי אני שיחליט אם באלי או לא באלי, אם נח לי או לא נח לי לקיים את המצווה הזאת?!..זה מה שהורו לנו חכמים ולכן אני מקיים את זה בלי ספקות, כי אני יודע שזו הדרך חיים שלי ובזה אני מאמין. זאת התורת חיים שלי ואתה אני מקיים.
ושוב-זה טיפוסים, יכול להיות שאת לא ככה.
ו..יש טיפוסים שלא, שהם צריכים פשוט להבין שאנחנו כאן בשליחות בעולם הזה, יש לנו תפקיד ויש לנו יעד.
אנחנו כחלק מעמ"י נבחרנו לשמור ולקיים את התורה והמצוות.
אנחנו יודעים הכל התכלית והיעד הוא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו וכל זה קורה בעולם הבא שהוא הטרקלין והעולם הזה הוא הפרוזדור- הדרך לטרקלין, בעולם הזה יש עמל, אנחנו צריכים לקיים ולשמור את דרך התורה וההלכה (ואת ההלכות של הצניעות) למרות כל היצרים והניסיונות שיש לנו כאן בעולם, אבל בשנייה שנחייה את היעד והמטרה שלנו כאן, ונבין שהעיקר פה זה לעבוד את ה' יתברך ולעשות רצונו, נקיים את ההלכה בלי למצמץ אפילו, זה יהיה לנו כ"כ ברור מי אנחנו, מה אנחנו, מה דרך חיינו, שאנחנו כאן בתפקיד, אנחנו כאן בשליחות, בנים של ה' יתברך!
(ובהערת סוגריים-אומרים שיש בעולם 99.98 אחוז גויים ו0.02 יהודים, את קולטת איזה מדהים זה?!!אשכרה את נכללת בתוך ה0.02 נשמות טהורות שהקב"ה בחר ספציפית בהן להיות חלק מעם ישראל,נשמות מיוחדות וגדולות שרק הן מסולגות לתפקיד הזה של להיות יהודי,בן של הקב"ה, שנבחר לקיים תורתו ומצוותיו וללכת בדרכו!!אם ככה, איך אפשר בכלל שלא לקיים את ההלכה עד הסוף במאה אחוזז?!!)
ובכללי אני חושבת שתמיד תהיה לך השאלה מול העיניים-מי אני, מה אני רוצה מעצמי, איזה בית אני רוצה להקים, איך אני רוצה הילדים שלי יתלבשו, וכן-מה הקב"ה רוצה ממני.
ואחד הדברים החשובים שחייבת לזכור- שהעולם הזה מורכב מתהליכים, הכל פה זה תהליך,זה דרך, ודרך מורכבת גם מעליות וגם מירידות, וכן את נמצאת עכשיו בתהליך ויהיו רגעים שהעסק יהיה יותר קל וברור ויהיה את הפעמים שהיצר הרע יכנס לתמונה ויתחילו המכשולים, הקשיים..ולא צריך לפחד מהנפילות כי כל חולשה תהפך בעז"ה לעוצמה ועלייה גדולה.
ומשו אחרון-קחי הר, ככל שאת עולה בהר ככה אם יהיה לך בור בהר הוא יהיה יותר עמוק. ככה את, ככל שיותר קשה והנפילות יותר גדולות ככה גם את בנאדם גדול.
אז שיהיה בהצלחה, אם יש שאלות, או שצריך עזרה..אני כאן(:
לכי בכוחך זה אחותי!!
כתבתי-
"כאילו אתה מאמין במשהו ואז שזה מגיע ליישום אז קשה לך?"
אז זה שזה קשה זה מובן ולגיטימי,
התכוונתי לכתוב-
"כאילו אתה מאמין במשהו ןאז שזה מגיע ליישום אז לא באלך לקיים את זה?
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!