בס"ד
אני מתנצל מראש מהבנות פה שאני זה שמעלה את הנושא הרגיש הזה, אבל אני מרשה לעצמי לעשות את זה מכמה סיבות: 1- זה נושא ממש חשוב ומשמעותי, ופשוט לא מדברים עליו. ועם הזמן אני מגלה שהבעיה הזו נפוצה יותר ויותר. וכן- זה בסוף רלוונטי גם לבנים (בהקשר של פגישות כמובן...). 2- אני חוויתי התנסות מסויימת, מהצד השני של עולם הדייטים, בהתמודדות עם מישהי שזה קרה לה, והכוונה שלי היא טובה, כדלקמן. אני מקווה שאני לא עושה טעות... וא"כ- אני מבקש סליחה מראש... (אני מודה שזה גם קצת 'יושב' עליי מאז, ואני חושב שזה יעזור לי קצת לשתף 
...)
אחת מהבנות שניפגשתי איתן, איי שם בעבר, סיפרה לי, באחת הפגישות המתקדמות- שכשהיא הייתה ילדה קטנה היא עברה הטרדה מינית לא פשוטה. זה כמובן פגע בה מאוד, והשפיע באופנים כאלה ואחרים על כל חייה, ואפילו נשארו מזה כל מיני השפעות עד היום הזה, אז כשניפגשנו. היא הוסיפה, שהיא כמובן עברה ועוברת טיפול ארוך עם פסיכולוג, והיא מתקדמת מאוד בהבראה הנפשית מכל הסיפור הזה. היא באמת הייתה בחורה מיוחדת.
אותי זה כמובן טילטל לגמריי! ולמרות שאני לא ילד קטן, ואני ממש לא נאיבי ותמים לגביי הרעות שיש בעוה"ז, אבל בנושא הזה- לא ידעתי בכלל איך לעכל דבר כזה. זה הרגיש לי כמו איזה 'חור שחור', איזה 'עצם בלתי מזוהה', משהו שאף פעם לא חשבתי עליו, ולא היה לי שום כלים להכיל אותו...
אבל, למרות כל זה- החלטתי שאני ממש לא הולך לוותר לעצמי, ולא לוותר עליה, כ"כ מהר... אחריי מאמץ נפשי לא פשוט- החלטתי שאני ממשיך איתה. ולא רק זה, אלא שבדיעבד- זה ממש קשר אותי אליה יותר, וגרם לי להעריך אותה הערכה עצומה על מי שהיא, למרות כל מה שהיא עברה! באמת גיבורה אמיתית.
למה אני מספר לכם את כל זה, אחיי הבנים? זה בשביל לומר, שאם וזה ייקרה גם לכם (וע"פ הנתונים הקשים בנושא הזה- זה בהחלט עלול לקרות ברמה כזו או אחרת. תהיו מוכנים לזה...)- בבקשה מכם, אל תתנו לחששות והרגשות הדמיוניים להוביל אתכם להחלטות פזיזות! אל תקבלו החלטות מהבטן, אלא מהראש והלב!. תנצלו עד תום את ה'דעה' היתירה שרבש"ע נתן לנו הבנים- בשביל לשחרר את כל החששות והרגשות הדמיוניים האלה, ובשביל לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה. קחו את הזמן, לעכל, לחשוב, לתת לרגשות הרעים לשקוע, להתייעץ, לברר- ולהחליט החלטות אמיתיות.
אני חלילה לא אומר שצריך 'להחליק', או 'להתעלם' מזה. זה עניין ממש לא מינורי וקטן. זה בהחלט יכול להשפיע השפעה ניכרת על הזוגיות, במודע או שלא במודע (תלוי כמובן ברמת הפגיעה, ויכ"ל שזה לגמריי מאחוריה...), ולכן- חשוב לתת על זה את הדעת ברצינות הראויה. אני רק אומר, שמכיוון שזה נושא שעלול לעורר אצלנו כל מיני חששות ורגשות שליליים בטווח המיידי- חשוב מאוד למתן את זה, ולא לתת לתגובה המיידית להפעיל אותנו, אלא לפעול מתוך הראש והלב כנ"ל. צריך תמיד לזכור, שמדובר בסה"כ בבנות ישראל תמימות, כשרות וטהורות, שמישהו רע ומרושע ניצל לרעה, וזה לא הופך אותן בגלל זה לפחות כשרות וטהורות, עדינות ואצילות.
אדרבא, תחשבו כמה כוחות נפש צריכים בשביל להתמודד ולהבריא מדבר כזה (כל מקרה לפי חומרתו, כמובן...)! איזה חוסן, גבורה, אהבת חיים, עדינות, רגישות וכו' וכו'- זה יכול לפתח אצל מי שהתמודדה עם דבר כזה באמת (שוב- כל מקרה לפי חומרתו...), מלבד כל שאר המעלות הטובות שמן הסתם יהיו לאותה, שגם אחריי כל זה- תספר לכם שהיא עברה דבר כזה!
(אגב, אני לא אומר שכל בת חייבת לספר כל מה שקרה לה בעניין הזה. זה לא הנושא שאני מדבר עליו כרגע, והשאלה הזו כבר נידונה וידועה...)
בקיצור חברים; תדעו שזה עלול לצוף מתישהוא במסע הפגישות שלכם (בתקווה שלא...), ותהיו מוכנים להגיב לזה בצורה אמיתית ונכונה; מתוך לב טוב, עין טובה וחשיבה פרופורציונאלית. (וזה גם נכון בלי קשר לנושא שאני מדבר עליו כרגע, אלא באופן כללי במסע הפגישות ...)
בסוך דבריי, אני מרשה לעצמי, אני הקטן והלא מבין, אחריי אלף התנצלויות- להוסיף בקשה אחת לבנות שעברו דבר כזה, ברמה כזו או אחרת:
מהמעט שנחשפתי אליו בעקבות המקרה הפרטי של אותה בחורה, עולה מסקנה אחת דיי ברורה. פגיעות מהסוג הזה (כל מקרה לגופו...), שעלולים בהחלט להשאיר רשמים שליליים עמוקים בנפש- זקוקות לטיפול!... ובבקשה ממכן, אם מישהי חושבת שזה יכול לעזור לה (וגם אם היא לא- אני חושב שכדאי תמיד לשלול, בשביל להיות בטוחים...)- שלא תהסס! אין מה לעשות- יש דברים שהם גדולים מאיתנו! ומהניסיון שלי בהקשרים אחרים של קשיים נפשיים- גם אם אדם מודע לחלוטין לעצמו, וברוב שטחי החיים- הוא בוחר, מתקדם ומצליח, עדיין; יישנם קשיים מהסוג הזה- שפשוט אין לנו יכולת להבין איך הם עובדים ולמה הם קורים... כמו שזה ברור לנו, שאם יש לנו קשיים רוחניים והלכתיים שאנחנו לא מסוגלים להתמודד איתם לבד- אז אנחנו פונים לרב או לרבנית. כנ"ל עם קשיים רפואיים ובריאותיים- פונים לרופא. אז כנ"ל ג"כ עם קשיים נפשיים.... (בסוגריים; אין סיכוי שהבחורה שניפגשתי איתה אז, הייתה מי שהיא היום- באמת בחורה מיוחדת, מסורה ובעלת לב טוב- לולא שהיא הייתה מטופלת אצל פסיכולוג... כמובן- כל מקרה לגופו, אבל חשוב לי לציין את זה...)
שוב חשוב לי להדגיש- אני לא פסיכולוג, לא מטפל, ואפילו לא קרוב לזה. סתם אדם פשוט מהשורה, שנחשפתי לעניין הזה בהפתעה, ומשתדל להביט עליו נכוחה... ואני שוב מתנצל מהבנות פה שהעלתי נושא כ"כ רגיש ומורכב, אבל זה מתוך כוונות טובות. מהסיבות שכתבתי בהתחלה.
