וגם בלי קשר, יש היום בעיה אמיתית של אולפנות שבאמת יש שם אתזה

לגבי האולפנה? צודקת! זה ההרגשה.. וזה מה שקורה.

אני זאת שדיברתי איתך בחדר,אבל בנות לומדות מתמטיקה ולא מסילת ישרים, כי ספציפית מה שיש להם מחר זה מבחן נכון שצריך תמיד להשתדל אבל גם צריך לדעת איך לשלב עבודת ה' עם לימודים ולא להתעלם מהלימודים..

הגיוני מאוד שמה שהנוער מתעסק עכשיו זה לימודים אם היו מורידים ממנו לחץ והצוות ומשרד החינוך לא היו מראים שרק זה מה שחשוב אז אנחנו גם היינו מצליחות פחות להתעסק במתמטיקה..

מעריכה אותך!!

תקשיבי, אין מקום מושלם. ונכון, לא כל היום הראש שלנו עסוק בדברי תורה לצערנו, ואנחנו גם לא ישיבה גבוהה שזה אשכרה כל מה שעושים בה.

וכן, גם אם תשאלי אותי- המטרה שלי בחיים היא להוציא בגרות ומקצוע.

לשמור מצוות זו לא מטרה בעיניי.

זה חלק מהחיים שלי.

המטרה היא להתקדם- להוריד את המצוות לחיי המעשה. להוציא בגרות ולרכוש מקצוע- ואותו לעשות למען קידוש ה'. אל לקיים מוות? לא. זו לא מטרה. המטרה היא להתקדם בזה.

עבודת ה' זו עבודה פנימית *שלך*. כמה שיסבירו, ידברו, ישפיעו, יחפרו וכו'- עד שזה לא נכנס לתוך הלב שלך אלא רק הבנה בשכל- לא יעזור. ולא משנה החברה.

אני הייתי באחת האולפנות הפחות דוסיות בארץ, והיו לי התמודדויות וזה חישל אותי, לגמרי. בנות אחרות זה יכל להרוס. אם את מול עצמך- את תצליחי, אם מול החברה- את תיכשלי. נקודה. בכל מקום, בכל זמן. כי בכל מקום ובכל זמן יהיו פחות דוסיות ופחות מקפידות.. מה לעשות..

יש לי עוד מה לומר אבל אי לי בטריה... סליחה

לשמור מצוות זה לא מטרה.

יכול להיות אדם ששומר את כל המצוות- אבל לא קשור ומחובר כלל לה' יתברך..

זה עבד ה'??!

ה' הביא לנו את המצוות רק כדי שנתקרב אליו יותר, רק כדי שנדע ונתקן את עצמינו יותר ולכן הן לא המטרה אלא גם סוגשל אמצעי.

אבל כן, להיות עבד ה' זה המטרה.

לעשות את רצונו יתברך זה התכלית!

ואם רצונו זה גם שאני יוציא בגרות ויעבוד וכו-

אז אני יעשה אתזה, לא כי זה המטרה אלא כי זה עוזר לי להגיע למטרה.

נכון, זה עניין של דקויות קטנות

אבל אני חושבת שאם כולנו נצא מהנקודה הזאת, שבסופו של דבר המטרה שלי בחיים זה לעבוד את ה', עם כל מה שכרוך בכך (בגרות, פרנסה וכו) ונבין שזה לא העיקר, הרבה פחות נתבלבל כדור.

כי אפשר בקלותת להפוך אתזה מאמצעי לעשיית רצון ה'- למטרה והעיסוק העיקרי בחיים, ואת העבודת ה' לשים בצד..

מקווה שהסברתי תעצמי נכון.. אשריכםם

בכלל אין כמעט בנות...

אני מקווה שלא יצלו אותי על האמירה הזאת...

סליחה על הייאוש מראש- אבל פשוט אין אולפנא שכולן יהיו דוסות טרור (ואני דוסה טרור..). אין אולפנא מושלמת. אנחנו כל הזמן כל הזמן כל הזמן בעבודה.

ואם עוד שלוש שנים תצאי מהאולפנא ופתאום לא תהיה לך מסגרת כזו? אז תפלי?

מסכימה שרמה תורנית מושקעת זה חשוב ביותר, אבל לא לחשוב שיש מקום מושלם.

וגם אם יש מסגרת חזקה ממש את תצליחי גם אחרי להסתדר ולהיות טובה!

רמה תורנית מושקעת זה לא חשוב ביותר, זה הדבר הכי חשוב נקודה!!!!!!! לימודים זה כלום לעומת זה...

או שההגדרות שלנו לא זהות.

לא, המטרה שלי בחיים היא לא להיות אברכית- ממש ממש ממש לא.

מכירה תפירוש על ושכנתי בתוכם? שנחיה את זה בכל מקום בחיים שלנו.

כמו שלאכול, ולשתות זו לא מטרה אלא בהכרחי לחיינו ככה מבחינתי גם קיום מצוות. אם לא נאכל- נרעב. אם לא נקיים מצוות- אין לנו תוכן וערך וקטע בחיים. כמובן שצריך כמה שיותר לחזק את זה וללמוד ולהתקדם, אבל זו לא מטרה.

חיי המעשה ביחד עם חיי התורה זה האידיאל בעיניי, המטרה בעיניי.

וכן, זו הדוסיות שלי, זו הגישה שלי, אני חושבת שתומ"צ בלי מעשה או הפוך זה חסר ערך.

מה שצריך להוביל אותנו זה התורה והמצוות אבל ממש לא לבטל את המעשה.

בלי! כמו שאמרת, אם לא נמות.

אבל הדגש חייב להיות על עבודת ה'!

ילדה דתית מאולפנה דוסית שהמטרה שלה בחיים זה בגרויות טובות לימודים טובים וכסף טוב היא לא דוסית טרור, (לא דוסית בכלל אפילו),

משהו פה רקוב מהיסוד, ודורש טיפל שורש דחוף, לפני שכל השורשים יפגעו!!!!

נכתב בכאב גדול מאוד!!!

פוסעת ממש ממש מזדהה איתך!!!

ותורה מעל הכל -איך את יכולה להגיד שמשהו פה רקוב מהשורש?? זה דיון על דעות, לא השמצה ,זה הדעה שלה וזה מה שחשוב לה ומה שהיא מאמינה בו ואת אומרת לה שזה רקוב מהשורש?! את לא יכולה להגיד שכל השורשים שלה ייפגעו וכו.. למה בכאב גדול?? זה דעה מאוד טובה ונכונה זה שזה לא בידיוק כמוך לא קרה כלום כמו שאני יגיד שאני מאוד כואבת על הדרך שלך .. ממש לא.. אני מבינה שיש עוד דעות.. כל אחת והדעות שלה..

וכן.. אחת המטרות שלי בחיים זה להוציא בגרות טובה ושיהיה לי עבודה טובה וכו ותוך כדי זה אני יעבוד את ה' אם לא תיהיה לי עבודה טובה וכו.. אז אני הרבה פחות יוכל לקדש את שם ה' וכן אפשר גם להיות דוסית טרור עם שאיפה להצליח בחיים..

בשנים האחרונות, וזה כואב מאוד!!! השתמשתי במה שהיא אמרה כדוגמא בלבד, ודוגמא מוכרת לצערי...

וזו לא דעה, שדעה אחרת אני מקבלת בשמחה והבנה, אלא דרך חיים. וכשהיא אומרת שהיא דוסית והשאיפה והמטרה שלה בחיים זה כסף בסופו של דבר, זה מאוד עצוב וחורה לי שזה מה שנקרא היום דוסים, כי זה אמור להיות משהו אחר...

זרה. המטרה חייבת להיות אחת: לעשות רצון ה' יתברך, ולהופיע אותו בחיים.  זה יכול להיות דרך בגרויות כדי להכיר את עולמו של ה' , וכן כדי לעזור בפרנסת הבית, אבל אסור שזה יהיה מטרת על בפני עצמה. 

השולחן ערוך בסימן ש"ז בהלכות שבת כותב שאסור לקרוא ולראות דברים בטלים, וליצנות , כי עוברים על מה שכתוב "אל תפנו אל האלילים". - אל תפנו אל מדעתכם. שלא ליצור עולם דמיוני שיש יישות ומטרות מלבד עבודת ה'.  (גם הרב אליעזר מלמד לא חולק על זה).

לא קשור לזה שבלי זה אז נמות.

חלק מהקיום שלנו פה זה לתקן את העולם. לתקן את חטא אדם הראשון.

זה צריך להיות מתוך נקודת מבט של קידוש ה' בכל מקום ובכל מעשה בחיים שלי.

לוידעת למה כואב לך על זה שאני בסך הכל לא באותה השקפה דתית ממך, את יותר חרדית אני יותר הרב אליעזר מלמד כנראה.

קודם כל- הכיתה שלי גם היתה ככה תחילת שנה.

עכשיו ב"ה לא.

איך זה קרה?

אנחנו קבוצת בנות בכיתה שאכפת לנו ואנחנו רוצות אווירה של קדושה.

אז דיברנו ביננו על זה, חפרנו למנהלת, למדריכה- שזאת אולפנא דוסית, וצריך אווירה דוסית יותר!

אז עצותיי:

תחפשי עוד בנות שכמוך.

תדברו על זה.

מה אתם רוצות, איך אפשר לגרום לזה.

ואז תהיו בטוחות בדרך שלכן- וקדימה, בלי לפחד!

כן, אני דוסית.

לא שומעים ליידי שירים לא מתאימים.

כן, אני שומעת חיליק פרנק כל החיים.

זה לא הופך אותי לפחות קולית.

אני רוקדת כל החיים, ולומדת חברותא ליקוטי מוהרן, ומתפללת מנחה.

(סתם דוגמא, יום אחד שלחתי לכל הכיתה: מנחה בחוץ כולם! בסוף באו שלוש בנות, אבל כולם ידעו שיש מנחה וזה מה שעושה את האווירה)

בעצם, לשדר לכולם ש: אני דוסית. ממש. וקולית. לא פחות.

ומי שמחפשת חברותא- אני פה.

ואני לא מתביישת להעיר על שירים או על לבוש שמפריע לי.

כי פה זה אולפנא דוסית, ואנחנו כאלה.

ולזכור שבתור אחת שמפריע לה יש לך תפקיד חשוב של "דוגמא" וזה מחייב.

ולדבר על זה עם הצוות.

ותזכרי שיש לך כוח.

ובזכותך האולפנא יכולה להיות דוסית יותר.

רק שימי לב- תסתכלי גם על הדברים הקטנים הטובים.

אני בכיתה ממש דוסית, ומתישהוא שהכיתה היתה דוסית בדיוק כמו עכשיו- אמרתי שהיא לא מספיק.

אבל עכשיו אני מסתכלת על הטוב- ווואלה- יש הרבה טוב

(בתור אחת שהפריע לי אצלי בכיתה והיום לדעתי אין כיתה דוסית כמונו- מוזמנת ממש בשמחה לאישי)

וואי יצא לי ארוך ומבולגן..

לא בקיצוניות שלה,רק שהשאיפה היא כאילו לא לעלות ברמה רוחנית- שזה מה שהרגשתי שאיכזב אותי.

אז בלי לנצלש יש לי מה להגיד לך עלזה

בכל אולפנה אפשר למצוא את הביות הנכונות בשבילך.

אני בטוחה שיש לפחות עוד בת אחת או שתיים כמוך שרוצות גם הן להתקדם יותר, שלא מקבלות את מה שהן רוצות.

תתחברו בניכן, תעשו לעצמכן את הההוי שאת רוצה

ונשמה, אני יכולה להעיד על עצמי שאני מהדוסות טרור, ולא, אני לא יושבת עם מסילת ישרים בזמן החופשי שלי. אני בהחלט רואה הארי פוטר.

דבר נוסף, מה עם לפנות לצוות החינוכי? פשוט להגיד את מה שכתבת כאן. לדבר. אולי הם יקימו קבוצה של בנות כמוך! אולי הם יצליחו להשפיע קצת?

ודבר אחרון, אולי תפתחי את לעצמך חברה מחוץ לאולפנה? סניף, מדרשה, התנדבות, חוג או כל דבר אחר שנראה לך בעין.

בהצלחה

בס"ד

הכל בסדר, יהודים קדושים אוהבים את ה' ועובדים אותו, גם אם במהלך החיים לא זוכרים בכל רגע (וגם זו אכן מטרה בסופו של דבר), גם עצם החיים של יהודי הם דבר לא קטן ומלא קדושה וטוּב.

אין צורך לקטרג על אף אחד.

גם אותי זה די משגע (ב"ה בישיבה יש לנו אווירה דוסית) אבל אני מדבר על הציבור... (לא אוהב הכללות אבל לפעמים רק ככה אפשר לדבר) שאפילו בציבור התורני לא כולם בראבק על התורה ולפי דעתי (שנובעת ממה שלמדתי) זו המשימה שלנו- להגדיל ולהעצים ולהרבות תורה בע"י!!!

למה להתחיל לנחש?

למה לנסות להוציא שם רע על אולפנא?

אם כתבת שאת חושבת שזאת אולפנת רעיה, אז למה לכתוב את זה שכולם רואות ולהוציא שם רע על רעיה (למרות שזאת לא היא)?

ובכלל, יכול להיות שזאת אולפנא מדהימה ובאמת יש אווירה של עבודת ה' ורק מי שכתבה את ההודעה הזאת מרגישה שאין...

שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא חושבת שזה טוב שיש אווירה כזאת. אבל להתחיל לנחש איזה אולפנא זאת?!?!?!

זה באמת שאסור!!! זה חתיכת לשון הרע!!

וגם אם זה לא רעיה, למה לחשוב בקול שזאת היא...

ואני לא כותבת את זה בגלל שאני מרעיה.. גם אם זאת היתה אולפנא אחרת הייתי כותבת בדיוק אותו דבר.

וסליחה אם פגעתי, זה לא היתה המטרה. 

שאלתי אם זו רעיה נטו בטוב, כי זו אולפנא (לפחות בסטיגמה, לא מכירה מבפנים) דוסית ממש, שכל היום צוחקים עליהן שכולן בנות של רבנים וכאלה.

ממש ממש לא חשבתי להוציא לעז, אז פעם הבאה שאת יוצאת ככה- כדאי שתבררי בפרטי. גם הפותחת לא לקחה את זה למקום רע.

אני גם ככה רק ההבדל ביינו שאת אמרת שאת באולפנה

דוסית ואני פחות..

ואני כל הזמן מנסה לדחוף בנות וזה.. וברוך ה' אנחנו שכבה טובה!!

וגם אצלנו כולם המטרה שלהם זה 5 5 וההורים לוחצים על זה,

אם אתה לא 5 5 אין זה לא נורמאלי!!!!

והם שואפות לתעודת בגרות עבודה וכו'.. 

ותביני אני עולה ל-ח'!!

אז תמשיכי ללכת בדרך שלך ובעזרת ה'.. 

ה' אוהב אותך ושמח בך מאד מאד!!

הספציפית, אלא זה באמת ככה הדור שלנו, ואני גם מגדירה את עצמי כדוסה ממש, ולמרות זאת אני צריכה להתאמץ ממש כדי למצוא זמן ורצון לתפילת מנחה, לפעמים לא קמה לתפילת שחרית ולא תמיד באלי לבוא לשיחות של האולפנה...

ואני באמת חושבת שכל אחת צריכה לעשות את ההשתדלות שלה, ואולי גם צריך לעשות שינוי במודעות באולפנה, כאילו שבאמת כולם יבינו שמתמטיקה זה לא המטרה בחיים, זה רק הדרך, וכשאת לומדת בזמן של התפילה או מדברת עם חברות עד מאוחר ולא קמה בגלל זה לתפילה- את הופכת את המתמטיקה או הדיבור עם חברות למשהו יותר חשוב מהקשר הבסיסי היומיומי שלך עם ה'!

אני לא חושבת שזה סיבה לעבור אולפנה, כי לא נראלי שתמצאי אולפנה שכל הבנות הם כמו שאת רוצה, ואולי זה השליחות שלך באולפנה, להשפיע על בנות לשנות את הצורת חשיבה שלהם... אולי תבקשי מהמחנכת להעביר שיעורים בנושא (בשיעור מחנכת דווקא, כי בשיחות הרבה בנות לא באמת מתרכזות, ולכן לדעתי עדיף לעשות על זה מערך שלם... אולי בשעת מדריכה...)

עניתי גם באישי יותר בפירוט

מוזמנת לעשות בעצמך אחת כזאת

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...