אני גם לא מבינה.. לא חושבת שיש הסבר אמיתי.. פשוט קשה לדור הזה לקבל על עצמו מחויבות.. הוא חייב להיות 'חופשי'- לטוב ולרע.. 

בלי לפרט, לי זה קרה, יותר פעם אחת.

יותר מזה, בתחילת הפגישות שלי, לא באמת הייתי בוגר.

לא שעוד 5 שנים לא אגיד אותו דבר על היום,

אבל זה נראה לי היום כ"כ לא רציני...

למען הסר ספק, לא נראה לי שהייתי אז מתחת לנורמה,

ואין לי 'מבחן בגרות' כדי לקבוע מי יתחתן ומי לא.

אבל ברור שלא כולם בוגרים מספיק בשביל זה בגיל 18.

וחלקם אפילו מחזיקים בתים וגידלו ילדים ולחלקם גם נכדים...

ומאידך יש המון שמוכנים לכך בגיל 18 כבר

ברור, רק הגבתי שזה לא ש'קשה לדור הזה לקבל מחויבות',

אלא יש כאן גם יסוד אמיתי.

@בך לי קר

פעם גם מי שלא היה מוכן היה מתחתן ומתוך תחושת אחריות מחזיק מעמד.

הדור שלנו ילדים של אינסטנס. לא הולך? יאללה רבנות.

אין פה יסוד אמיתי לדעתי, אלא עצת היצר שהדביקה גם טובים וגדולים.

אני רק תוהה מי בדיוק ישלם על זה ביום הדין? על כל העצבות והצער והעבירות...

אבל זה לא קשור ל'בן שמונה עשרה לחופה',

פשוט מאריכים בשמונה עשרה,

ו... מפסידים קדושה...?

כולנו יודעים מה הולך אצל הרווקים/ות ושותקים.

וכל מי שנתן להם את העצות הרעות האלה שותף בזה

כל דבר שקיים בעולם יש לו יסוד אמיתי אחרת הוא היה נעלם. חותמו של הקב"ה הוא אמת לכן שום דבר לא יכול להתקיים אם אין בו לפחות איזה קורטוב של אמת. לעניינינו, התביעה של הדור הזה לחופש ובריחה ממחויבות נובעת לדעתי מהרצון לא להיות מצומצמים במה שקיים אלא להתפתח הרבה מעבר. לעבוד מאהבה ולא מיראה. להרגיש מחוברים למעשים שאנחנו עושים. יש הרבה מה לדבר על זה.. לא בפורום הזה. כמובן שיש לתביעה הזאת הרבה קליפות אבל היסוד הוא אמיתי, אחרת הקב"ה לא היה מוריד אותה לעולם..

עצה מעשית.

אם כבר נכנסו לאידאלים, היסוד שאתה מדבר עליו הוא בבחינת קוף בפני אדם, ודי לחכימא.

לא משנה מה הסיבה שאנשים מתנהגים בצורה שאין בה דרך ארץ ולא מסוגלים לנהל חיי זוגיות, זה כשלעצמו דבר רע.

אבל לעבור על דברי חז"ל שנפסקו להלכה, זה בוודאי אינו.

ואין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.

אפשר על הדרך הזאת להתיר את כל האיסורים בתורה ולטהר את כל השרצים, וברור לכולם שזה דבר מזעזע (ע"ע ה"היתר" שאיזה רב אחד כביכול רצה להתיר ללהט"בים את האיסור ממש בימים האחרונים).

חסר תקנה...

אתה באמת ילד. וכמה שכתבת יפה לא הופך אותך להיות מספיק בוגר כדי להיות נשוי.. חכה 4-5 שנים ואז אולי תתחיל.. חוץ מזה שגם מבחינה כלכלית יהיה לך מאוד קשה אם תתחתן עכשיו. 

א. מי אמר לך שאני לא מספיק בוגר?? ב. אני מתכנן בע"ה לשבת וללמוד הרבה שנים (כמה שיותר...) בישיבה גבוהה ככה שלא משנה מתי אתחתן יהיו לי בעיות כלכליות כי לא יהיה לי מקצוע.. סתם. ת'כלס אני חושב שנצליח להסתדר.. נראה לפי העניין.. ההורים יכולים לעזור, אפשר לעבוד קצת בחופשים וכדו', לחסוך בהוצאות..

זה כן משנה. כי ככל שתתחתן יותר מוקדם אז מספר השנים שיהיו לכם קשיים כלכליים יהיה ארוך יותר

א. אני כבר הרבה זמן קורא, מתעניין, שומע וחושב על הנושא. 

ב. אנחנו כל הזמן מתקדמים ומשתלמים 

ג. גם ככה כשאתחתן אצטרך לדאוג לכלכלת הבית, מה זה קשור לגיל? כאילו אם אני אלמד עכשיו 6 שנים בישיבה פתאום יהיה לי כסף?!

ד. יבמות סב: "אמר רבי תנחום א"ר חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה... במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה... רבא בר עולא אמר בלא שלום".

לא מאמין שתקבל כאן תשובה רלוונטית מעבר לעצות כלליות

- שחברים כבר לא מספיקים,

- שאתה רוצה להשפיע המון טוב על מישהו,

- שאתה יודע לחלוק רגשות,

- שאתה יכול להכניס מישהו לחיים שלך

ועוד כמה דברים שהרב שלך יאמר לך...

משום מה מה שכתבתי נמחק לטובת תגובה שכתבתי בכלל במקום אחר....

אני מציע ללמוד את הנושא בספרים ושיעורים ואז להתייעץ עם תלמידי חכמים שמכירים אותך אישית.

ובע"ה תספיק ותקיים בן 18 לחופה.

אם לא עושים את זה, עלולים להפוך את הרצון הטוב לגורם לרווקות מאוחרת. מאחל לך הצלחה ושתזכה לקיים את דברי התורה ככתבם!!

זה לא חידוש.

אגב, למיטב זכרוני יש מספיק רבנים נשואים שאת רוב התורה שלהם קנו כנשואים.

את מוכנה לקרוא מה כתבתי לפני שאת מגיבה בבקשה?

ואם קראת באמת, כנראה שלא במספיק שימת לב.

אין שום קשר בין התגובה שלך לדברים שלי.

אני לא הולך לפתוח דיון דקדוקי על מה שכתבתי רק כי כל אחד קורא בכאילו ועושה טובה ואז מגיב מהמותן. זה לא נעים.

כתבת שאתה מכיר רבנים שלמדו הרבה אחרי שהתחתנו

היא הגיבה לך שלא מביאים דוג' מרבנים לכלל הציבר

טען טענה שכבר נענתה בגמרא, והיא עצה כללית לכלל עם ישראל ולא רק לרבנים.

זה שהוספתי שאפילו רבנים מצליחים, לא מוריד מהכלליות של העצה של חז"ל.

ברור? אני מקווה שכן. תתחילו לקרוא כבר

לא יקרה כלום אם תדבר בלשון יותר נעימה.

כשמגיבים למישהו בפורום אפשר להגיב נקודתית על משהו.

הבאת הוכחה מרבנים- היא הגיבה על זה.

יום טוב

חוסר הכבוד הזה לתגובה של אדם והתגובה הלא רלוונטית לדבריו הם דבר הרבה פחות נעים מלכתוב לאדם "לא קראת את מה שכתבתי".

אין שום צורך לדון ב"דחיה" שהיא הביאה להוכחה, שכבר הסברתי שההוראה הזאת היא דברי חז"ל והיא כללית ואתה יודע את זה לא פחות טוב. אז במקום להזדעק לחינם להגן על הנעשקים המסכנים, דאג לאמת בבקשה.

אני מכיר הרבה אברכים שיושבים הרבה שנים ולומדים תורה. צריך למצוא מישהי שרואה ערך עליון בלימוד תורה ומוכנה למסור על זה את הנפש.

וגם לומדים יום שלם, וגם נשארים עם הילדים בערב באופן קבוע (וחלקם גם מבשלים). אז אם להשתמש בביטויים שלך, האישה מגדלת כרס בבית (תרתי משמע ) והוא עובד ולומד כמו חמור. מזל שאף גבר שאני מכיר לא מזלזל ככה בתרומה של אשתו...

עם כל הכבוד לזה שאת נגדת, את כנראה לא זאת שהולכת להתחתן איתו...

הדעת שעושים לזולת. לכן, אם אדם בא לקיים מצווה בהידור, ואנחנו תוקפים אותו, וע"י זה נעשית לו חלישות הדעת אנחנו בבעיה.

קל וחומר אם ע"י זה הוא מתרחק מהרצון לקיים את המצווה.

לכן, גם אם זכותך להביע את דעתך במובנים המערביים שאנחנו חיים בהם לצערנו, דעת התורה לא כך.

יש דרכים להביע את דעתך, ואם את רואה שהאדם רחוק ממנה, אין שום סיבה לצאת נגדו ולקרוא לו כרסן ולאשתו חמורה (אתון אגב)

זה אומר שאני אתיגע ואעמול כדי לקנות עוד ועוד ידיעות בתורתינו הקדושה והיא תהיה שותפה מלאה בשליחות הזאת ותהיה מוכנה לוותר על הנאות העולם הזה (קורנפלקס, גבנ"צ , דירה מרווחת, בריכה פרטית וכדו'), להוות את מקור הפרנסה העיקרי בבית וכדו' כדי להוסיף תורה ויראת שמים בביתנו ובעמנו. יש? 

אני מכיר אנשים עמוסים בכסף שהחיים שלהם גהנום, ומאידך אנשים שלא מתאמצים בכלל ומרוויחים בדומה

א. כן. שאין עידוד להתחתן בגיל צעיר ומי שכן עושה את הצעד הזה בד"כ הסביבה שלו לא מסתכלת על זה בעין יפה.

ב. יכול להיות שח'ברה "לא בשלים" כי כל היום מטפטפים להם שהם צעירים וחסרי אחריות ולא מאמינים שיש להם יכולת לשאת עול ולחיות עם מחויבות. כשנותנים לאדם אחריות מסוימת מגלים אצלו פתאום הרבה יכולות שלא ראו קודם.. כמובן, בתנאי שהוא בוחר בזה ומגיע עם נכונות גדולה לעבוד קשה.

ג. אני חושב שעם ישראל צריך בתים חזקים בריאים וטהורים ואם לצורך כך צריך לקצץ קצת בשירות הצבאי (ג'וב במקום קרבי או אפילו לוותר בכלל, תלוי בנכונות של האשה...) נקצץ. ב"ה צה"ל חזק. מדינת ישראל חזקה. תפקידינו כיום הוא לרומם את הרוח של העם. ואכמ"ל.

ד. הקצנתי את הדברים כדי להראות שעם האחריות והבגרות שמקבלים ככל שמתבגרים ככה נהיים פחות תמימים ואידיאליסטים. עובדה. רוח נעורים זה משהו מיוחד שבד"כ לא קיים במבוגרים. זה לא נטו עבודת המידות.

מכל המעודדים ומתדיין רק עם מי שנגדך. אתה מנסה למשוך אש ואז מתפלא למה אתה מרגיש שאין תמיכה?

רוב הרבנים שאני מכיר בעד להתחתן בגיל מוקדם ככל האפשר, בהנחה שאפשר. אם אתה חושב שאתה מוכן, לך תתייעץ עם הרב שלך, וצא לדרך!

מה לך להתעסק בדעות שמנגד?

אבל הרוב המוחלט לא מעודדים.

ככה אני רואה מסביבי וגם אצל עצמי.

כן, להשליך יהבך על ה' זאת לא עבירה... *שיעול* 

אגב, הרבי מליובאוויטש ענה ככה להרבה אנשים שהיו מפוחדים מכדי להתחתן: "מאן דיהיב חיי יהיב מזוני".

הרבה ציינו מקור לשם במסכת תענית (ח ע"ב) אבל במדרש רבה שיר השירים פרק ה' רשב"י אומר את זה מפורשות.

דבריו להשתמע ככה? הוא נשמע בחור אחראי לגמרי.

לא כתוב את זה בתורה, זאת דרשה של חז"ל. מה שכן כתוב בתורה זה "השלך" וגו'...

כבודי המחולל למד את זה, הרמב"ם לא הפוסק היחיד, למרות שכולם אוהבים לצטט אותו דווקא במקרים שהוא פוסק נגד הרוב. בדורנו לדעת הרמב"ם בעניין אין שום תוקף, אף אחד לא מקיים אותה. אלא אם הוא רוצה להתחתן באיזור גיל 60.

הרמב"ם פסק שאדם שמתחתן שיהיה לו בית הוא טיפש. כמה אנשים את מכירה שלא נשארים טיפשים בערך 10 שנים עד שהם משיגים בית וזה עוד עם משכנתא?

כולם טיפשים אליבא דהרמב"ם. ועזבי את מה שחז"ל דרשו שצריך להיות לו גם כרמים ושדות, קרי נכסים.

זה לא מציאותי, זה לא שייך ואין לזה מקום לא פה בדיון ולא פה בדור.

הוא לא אמר בשום מקום שהוא רוצה להתחתן ושישרף העולם.

את משליכה עניינים משלך על הבחור, למה?

ארד מהעץ כשתרדי גם את.

ערב טוב.

סליחה שאני מעיר אבל אתה מסיט את הדיון למקומות קטנוניים ולא עניניים..

או שאולי היא זאת שמסיטה את הדיון למקומות לא עניינים ואתה משום מה יוצא נגדי 

סגנון הכתיבה שלה... השתמשתי בביטויים שהיא השתמשה בהם.

אל תהיה ילדה אמריקאית

אני לא חושב שצריך לא לחשוב בכלל ולהיכנס ראש בקיר בטענה ש"נסתדר". צריך לדאוג לדברים האלו לפני שמתחתנים אבל אני חושב שהקושי שמתלווה לזוגות צעירים בשנותיהם הראשונות- צבא, צמצום בהוצאות וכו' בונה ומחזק מאוד את הקשר בין בני הזוג, מובן אם באים אם נכונות להקריב למען האידיאל החשוב של בניית בית. 

אפילו במשנה כתוב: "בן 18 לחופה"

צודקת. חשוב שיהיו ח'ברה דוסים בצבא אבל מה שרציתי לומר זה שלדחות חתונה בשביל הצורך הלאומי להתגייס לצה"ל זה לא נכון: א. גם חתונה וגידול משפחה זה צורך לאומי. (ככל שגיל הנישואים יורד כך יש יותר יהודים בעולם) ב. זה לא חייב לסתור. אני מכיר הרבה נשים גיבורות ששלחו את בעליהם לקרבי. 

בגיל 22-23 אפשר להקים משפחה לתפארת. מי ישמע "לדחות", כאילו בחור בן 22 הוא רווק זקן..קצת פרופורציות

"וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת".

אין שמץ של כבוד לתורה, אפילו אצל חלק מלומדי התורה. בושה וחרפה לעם ישראל.

מדי אבל זה תוצר של מערביות. מי שלא גדל ככה ב"ה מסתדר

ל- @בגברוה ובענווה

ככה גם משמע מחכמינו, כמו שכתבו פה..

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

וגם זה הגיע מצידו לאחר שנזפו בו שהוא לא רוצה להתחתן כי הוא ידע שיהיו לו בנים רעים, כך שהוא קיווה שיעזור ואמרו לו שהוא לא אמור לעשות חשבונות כאלה.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.