עכשיו-
איך שאני
אני בתחושת חוסר,
ומחר-
לא שאני
יודע מה יתבשר.
אני צריך להתמלא
אני צריך להתמם
אני צריך לשקט ממה
אני צריך לשקט הדממה
זה לדעת שאני לא יודע
כי פעם ידעתי מה שלא
האמת, זה כואב זה פוגע
להיות בלי ה"אצלו".
פורום פרוזה וכתיבה חופשית
בהנהלת: אני הנני כאינני
מכתב פתיחה
בלינחמיה17
באמצע יש קטע של קפיצה גימטרית של 9 מי שלא שם לב...נחמיה17
אולי זה רעיון להכניס את המושג גימטריה לשירה, יש עוד דוגמאות לזה?
@נפתלי הדג, מה אתה אומר?
באמת זה דבר שמעניין אותי, מה דעתך??נחמיה17
מענייןנפתלי הדג
נשמע כמו משהו שמתאים לחבר'ה של ימי הביניים לעשות. היום פחות עושים דברים כאלה, אבל אני אוהב את הרעיון.
אהבתי את ה"חבר'ה"נחמיה17אחרונה
איפה בשירת ימי הביניים יש ערך לגימטריה?
אני אשאל את סבא...
מהמם. ממש. הזדהתי מאוד.לב סדוק
(איפה יש קפיצה גימטרית?
)
כאן-נחמיה17
"אני צריך להתמלא= 887
אני צריך להתמם= 896
אני צריך לשקט ממה= 905
אני צריך לשקט הדממה"= 914
קפיצה גימטרית עקבית של 9 (זה מספר של חוסר שלימות, מהר"ל כמדומני). עולה ב9 שזה 10 פחות אחד. עליה של השתלמות (בהנחה שעליה זו השתלמות) בחוסר שלימות ידוע. זה העניין של השיר, חוסר שלימות.
מקווה שהובנתי.
בחיים לא הייתי שמה לב לזה..לב סדוק
מלחיץ אותי משום מה.
מותר לשאול אם זה בכוונה?
בכונה.נחמיה17
וואו, זה גאון לעלות על זה. וואו.לב סדוק
מזכיר לינחמיה17
משהו שכתבתי בפרוזה וכ"ח. - נסיונות פעילים
ו.. טוב. זה פורום סגור. אני צריך לשאול את L ענק אם הוא מרשה אבל הוא לא פעיל, אז נפעיל את חוק ההתיישנות כי זה די חשוב לי....
"קודם נראה על מה אנחנו מדברים.
הכתיבה שלך מאוד מודעת למה היא רוצה להגיד, היא משתמשת במילים חזקות וגבוהות ובטוחות בעצמם.
מצד אחד אין לך בעיה לאתגר את הקורא במילים גבוהות, ומצד שני, וכאן גם החולשה שלך, בגלל שאתה לא חושב עליו, אתה גם מפספס דברים ולא מסביר אותם עד הסוף.
אני מביא לך דוגמא בסוף ממישהי שנמצאת איתי בסדנה אחרת שתראה איך נראית כתיבה כזאת, כשהיא מהודקת עד לפרטים הקטנים.
בתרגיל הראשון, ניסיתי לשבור את המילים הגבוהות, ובכל זאת נפלת לשם בסוף, וכן לחוסר המובנות.
אז נכון, כולנו מכירים את הכשלפ כשלפ, אבל עדין לא הצלחת להבהיר לנו את הדבר הגדול שאותו ניסית לכתוב.
לסיכום, אתה צריך לכתוב עוד.
וגם למצוא לך קוראים שיגידו לך, מה הם הבינו.
כי לשם אתה מכוון, לכתיבה שהיא מביעה משהו. אז אתה צריך לשמור על קשר עם הקוראים שלך."
תשובתי הדלה שלמעשה לא הייתה משהו אבל היתה בה מקצת אמת-
כשאמרת שאני לא מובן. חשבתי על התרגיל של להזכר בימים הנוראים.
ורציתי לכתוב שאני חושב דוקא שבו דברתי מובן יחסית, אבל אז ראיתי שלא על זה דברת. יפה די קלעת.
ואני חייב לומר שהקדמתני. אתה קשוב טוב ביותר. אתה מצליח לפצח את השיר שלי וזה בעיניי לפלא מעט. אני מדבר על זה שהבנת שרמזתי ב"ראיון" על דבר יותר גדול (ה"הפרדה" שיוצרת ההתיחסות המצומצמת לפסח כ"חג המאכלים הגרועים" וכד') ובאמת זה נדיר.
בתרגיל של הכתיבה על זיכרון ימי הזיכרון...
האמת כתבתי בשפה מעין אורי אורבך ז"ל. קלילה כזו. רק על נושא יותר גבוה.
אבל באמת אני כותב הרבה יחסית בלום.
נראה לי אני נהנה לכתוב שירים וקטעי כתיבה בצורה של חידה לפיצוח כזו. האמת. אמרתי פעם את ההשוואה הזו- זה כמו בדיחה. זה שצריך להתאמץ לפצח זה מביא את ההנאה. אלא שבבדיחה צריך לרדת מהחשיבה הרגילה והתוצאה היא בלבול מסויים ואילו בשירה צריך לעלות מהחשיבה הרגילה והתוצאה היא סדר הרמוני מופתי.
אני לא סגור למה אני נהנה לכתוב כך אני יכול לנסות להעלות אפשרויות-
א. זה שומר על האינטימיות של הרגשות והמחשבות שלי.
ב. כמו שכששאלו את מרן הרב קוק זצ"ל למה הוא כותב בשפה גבוהה אז הוא ענה שאחרת זה מנמיך את המילים וההפנמה של התוכן יוצאת יותר נמוכה, משהו כזה (האמת זה די קרוב לא', זה מנמיך את הכתיבה, את התוכן)
ג. אני אוהב את לשון הקודש. דבר שלפעמים גרם לי לכתוב מילה כפירושה האמיתי ולא כצורת הפירוש המקובלת שלה. [לדוג' (לא כתבתי את זה לפנים)-"השמש נהייתה יותר כהה בעיניי. יותר קרובה ללבנה"- המילה "כהה" היא במשמעות האמיתית שלה פה שפירושה זה "דהוי" או "חלש". בניגוד לפירוש המקובל שפירושו זה חשוך יותר או יותר קרוב לשחור]
ד. אולי, ב"תכל'ס", סתם גאיווה להראות (או יותר לראות) שאני יודע. אני לא מרגיש או חושב שזה באמת נכון אבל חו"מ שיכול להיות שזה בגלל ששקר מסמא את עיניי. אני מרגיש שאולי יש חשש של נגיעה בזה.
ה. אני רוצה סוג של לבחון את הקוראים. לראות מה הם מבינים (אתה קבלת ציון טוב יחסית.....)
והאמת- חשבתי שיצא לי יותר מורכבנחמיה17
אבל היה פספוס של 1 כלומר הפרש של 1....
וזה אאוטינג להסביר מה זה אבל מי שיודע עליי קצת מהאישי, ומתעניין, נראה לי אני יכול להסביר באישי. (את מי זה כבר מעניין?....)
זה שיר נעים מאודנפתלי הדג
מקצב זורם ועדיין, ביחד עם חריזה עדינה. שיר שכיף לזרום איתו ולחשוב עליו.
קל לעשות שיר כזה בשלוף, אבל שיר כזה שנוצר במחשבה ותכנון (מה שמעיד השילוב של הכלי המעניין של הגימטריה), הוא פנינה. תודה.
קל לעשות שיר כזה בשלוף, אבל שיר כזה שנוצר במחשבה ותכנון (מה שמעיד השילוב של הכלי המעניין של הגימטריה), הוא פנינה. תודה.
קברות האהבהחתול זמני
גוויותיי האהובות
איני מספיק לקברן ושוב אני מת
וקובר כעת את גוויתי החדשה
אתי נופל מידיי
והנה גוויתי מוטלת לידו, לידי
בחוסר אונים כזה אני כורה את קברות האהבה.
שיגעוןנקדימון
יופי של שזירת החתוליות האישית שלך בנושא הכל כך כללי הזה
מקסיםשבורת,לב
דימויים של אהבה ומוות, אהבה אחרי המוות, תמיד מתכתבים לי עם אורפיאוס ואורדיקה.
אני ממש, ממש אוהב אותם!חתול זמני
החיבור הזה דווקא די מילולי, ומתייחס לגרסאות ההולכות ודועכות תוך־כדי־דיבור של העצמי, כשהמודע מנסה לקבור אותן – האם להעלים אותן? או להקים מצבה כדי להתרפק על העבר? גם וגם? אבל לא עומד בקצב.
זה חלק ממךשבורת,לב
גם אם תקבור.
במובן הזה אתה דומה לאורפיאוס- לא מוכן לוותר על מה שאבד.
קוברמתנחל חייכן
גוויותי
אהבה
את החלק שיודע לאהוב...את האהבה הנכזבת?
מדהים
יפה. אהבתי מאד את הביטוי.יהודי שואף לטובאחרונה
זה עדכון על מה שנזכר בלנ"ו?
ולאיזה צד? התגובה השנייה שלך בלבלה אותי.
🤔
אתה קובר את האהבה הנכזבת, את היכולת לאהוב, או או דווקא את הגרסא הקודמת שלך, שכפרה במושג הזה בצורה מסויימת?
אם השני הוא הנכון, אני חושב שהפורום הוא בהחלט מצבה מכובדת לעבר. אם תרצה אפילו לפתוח ניק חדש כדי להשאיר את הישן מייצד את העבר.
...רחל יהודייה בדם
כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל נֶעֱלָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַשָּׁלֵם שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ.
עַל עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁבֶּאֱמֶת חוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל אֲמִתִּי. אֲבָל לְכוּ תֵּדְעוּ.
וְהַיְּדִיעָה תִּגְרֹם לָכֶם לִכְאֵב.
אָמְרוּ כְּבָר שֶׁמּוֹסִיף דַּעַת מוֹסִיף מַכְאוֹב
אֲבָל מָה קוֹרֶה עִם חֹסֶר יֶדַע.
שֶׁאָדָם חַי בְּלִי לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ תְּרוּפָה.
שֶׁהוּא רוֹאֶה נֶעֱלָמִים וּשְׁלֵמִים בָּרְחוֹב וְהוּא לֹא מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם.
שֶׁהוּא מַעֲבִיר יוֹם וְעוֹד יוֹם וְהַיָּמִים נֶעֱלָמִים
וְהַשְּׁלֵמִים נִרְאִים לוֹ מְלָאכוּתִיִּים.
אָז הוּא בּוֹחֵר אֶת 1+1 וְלֹא מֵבִין לָמָּה הוּא לֹא שָׁלֵם.
זֶה הַמִּסְפָּרִים.
הֵם יְכוֹלִים לָלֶכֶת לְאִבּוּד.
לִפְעָמִים בָּא לִי לִהְיוֹת נֶעְלָם
כִּי כְּשֶׁאַתָּה נֶעְלָם
אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהֵעָלֵם.
וואווהמפוזר מהכפראחרונה
מדהים
אני ככ מזדהה
יד אחותזכרושיצאנולרקוד
לוּאַי הָיְתָה יָד אָחוֹת
הַמְלַטֶּפֶת כְּתֵפִי לְעֵת עֶרֶב
לוּאַי הָיָה חָבֵר
עָלָיו הָיִיתִי נִשְׁעָן בְּנופְלִי
לוּאַי בֵּין בְּדִידוּת מְשַׁתֶּקֶת
עוֹד אֶמְצָא שׁוּב אֶת עַצְמִי
לוּאַי בְּלֵילוֹת הַכְּפוֹר
תַּכְרִיכֵי הַמִּטָּה יִסְפְּגוּנִי לְתוֹכָם
אֶל עוֹלָם נְטוּל אוֹר
אֶל רַכּוּת הַחֲשֵׁכָה הַמְלַטֶּפֶת
לְלֹא צְלָלִים, לְלֹא כְּאֵב
לְעוֹלָם שֶׁל שִׁכְחָה זוֹהֶרֶת
לוּאַי לֹא אֶסְתּוֹבֵב חֲרִישִׁי
חַי בֵּינֵיכֶם כְּמוֹ פּוֹסֵעַ עֲלֵי קֶבֶר
לֹא אַפְגִּין מוּעֲקוֹתַי
צַלְּקוֹתַי הַמְּדַמְּמוֹת
הַהוֹלְמוֹת שׁוּב וָשׁוּב
כְּמוֹ אֵפֶר
לוּאַי חֶשְׁכַת הַשֶּׁלֶג הָאַחֲרוֹן
תִּמְחֶה אַף אֶת דִּמְעָתִי הָאַחֲרוֹנָה
לוּאַי בְּפוֹסְעִי חֶרֶשׁ אֵלֶיהָ
אֶמְחֶה אֶת זִכְרוֹנִי מִלִּבָּהּ
בְּמַגַּע יָד חִוֶּרֶת
הַמְלַטֶּפֶת צְרָחוֹתַי
אֶפְסַע חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
עַל עומֶק שְׁאוֹל
דִּמְיוֹנוֹתַי
אָשִׁיר רַק הֵד
שֶׁל זִכָּרוֹן יָשָׁן נוֹשָׁן
מַחְבֶּרֶת מַצְהִיבָה
הָאוֹגֶרֶת אֶת שִׁירַי
אֶת לִבִּי הַמְּרַטֵּט
הָרָוּוּי נָהָר וָדָם
שֶׁל אֵשׁ וְשֶׁל קֶרַח
וְאֵינְסְוֹף שֵׁדִים מַכִּים
הַנּוֹשֵׂא מַרְאֵה פָּנֶיהָ
כְּמוֹ לִגְיוֹן שֶׁל מַלְאָכִים.
יפה כל כך (למרות שלא מבינה הכל)נחלת
תודה רבהזכרושיצאנולרקוד
וואו מדהים!! כתוב יפה כל כך!Lavenderאחרונה
פגישהxmasterx
שוב אני מאחר
את רגילה לחכות לי
תמיד פה
הרוח מתחילה קצת קר
את לא זזה
זה מציק רק לי כנראה
הבאתי פרחים
לא בשביל להיות מנומס או שלא תכעסי
כי אני רוצה
אחליף את הישנים שכבר יבשו
מחכה שתדברי
שתשברי את השקט
אבל את לא מדברת
את מחכה
אז אני שובר את השתיקה המעיקה
מספר לך על החיים וכל מה שעבר עלי
מהפעם האחרונה שדיברנו
תמיד היית ככה שקטה אבל עם הזמן זה כבר מרגיש מוגזם
עכשיו אפילו יותר
זה כבר מרגיש כמעט לבד
ואני אומר לך את זה
שעות כבר כאן
הרגל נרדמת
השמש שוקעת
אני קם מארגן קצת מסביב
מנקה
מדליק נר
חושב קצת ומדליק עוד כמה
מתכופף לחיבוק ונשיקה
יוצא בצעידה לאחור
גונב עוד מבט בשם שלך
מעלףShandy
איך שהגשת את זה ככה יפה וברכות
ונשבר לי הלב בסוף
יהי זכרה ברוך..
🙏xmasterxאחרונה
תודה
אמן
9 שנים בלעדיך💔זכרושיצאנולרקוד
סגן דוד גולובנציץ ז"ל
בְּעֵת כְּחֹל שָׁמַיִם הוֹרִיק,
נָשָׂא אֶת מַבָּטוֹ לַמֶּרְחָק,
חָגוּר אֵפוֹד, מַבָּטוֹ דָּרוּךְ,
סוֹחֵב עַל שִׁכְמוֹ מַשָּׂא קְרָב.
כְּנוֹשֵׂא שֵׁם מֶלֶךְ חֲדוּר תְּהִלָּה,
יְפֵה תֹּאַר וְזִיו תִּפְאָרָה,
יָדַע לְשַׁלֵּב יַחְדָּו בְּחֶדְוָה
יַד מַלְכוּת וְיַד תּוֹרָה.
כְּגִבּוֹר אֲרִי מְשַׁחֵר לַטֶּרֶף,
כְּנֶשֶׁר יַגְבִּיהַּ מָעוֹף,
לוֹחֵם נוֹעָז, מִתְאַמֵּן לְלֹא הֶרֶף,
רִאשׁוֹן הוּא תָּמִיד לִתְקֹף.
וּבְעֵת חַמָּה הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ,
נָדַם אַף צְחוֹקוֹ לָעַד,
וְאִלְּמִים נוֹתַרְנוּ, אֲחוּזֵי גַּעְגּוּעִים,
עַל מַלְאָךְ-אָדָם שֶׁאָבַד.
מְפַקְּדִים וּקְצִינִים סָפְדוּ וּבָכוּ
על אוֹתוֹ עֶלֶם חֵן מְיֻחָד,
מְפַקֵּד וְקָצִין מִצְטַיֵּן – הֵם אָמְרוּ –
שֶׁהִוָּה לְחַיָּלָיו דְּמוּת אָב.
וְהָעוֹלָם כְּמוֹ נָמוֹג,
נֶעֱצַר סִבּוּבוֹ
עֵת הָלַךְ דָּוִד וְלֹא שָׁב.
אֲבוּדִים וּבוֹכִים,
נָשָׂאנוּ עֵינֵינוּ,
כּוֹאֲבִים לֶכְתּוֹ לַשָּׁוְא.
חבל על דאבדיןזיויק
איזו אבידה
🙏זכרושיצאנולרקוד
בהחלט אבידה לכולנו😔
הלואי תחיית המתים בקרוב!!נחלת
אמן! תודה רבה 🙏זכרושיצאנולרקודאחרונה
ככה החיים.Shandy
ככה החיים
אומרים שעל כל אדם1 שנפטר אי שם
נולדים 2 תינוקות בעולם
על כל זוג שמתגרש
יש 4 שזוכים להתקדש
מרקבון
צומחת פריחה
ורק אחרי שיודעים עלבון
יודעים גם מהי שמחה
אחרי כל שקיעה ארוכה
יש זריחה מאירה
יש שזוכים לקבל
מזה או מזה בנפרד
ויש כאלה
שזה בא להם מעורבב
אחיין חדש
אבל סבוש נפטר
היא ובן זוגה עוד רגע קט מתקדשים
אבל מישהו ממשפחתה על סף גירושין.
ובמצב כזה
לאיזה רגש נותנים את הבמה
הרי שניהם באו באותה שניה
זה נקרא להקדים תרופה למכה?
לערבב עצב עם שמחה....
וואו! שיר שמרעיד את הלבפ.א.
כתבת כל כך יפה, מדויק, הצלחת לנסח במילים את אחת המורכבויות הכי עמוקות של החיים – הניגודיות הזו שפוגשת אותנו בבת אחת, העצב והשמחה ששזורים זה בזה.
תודה😊Shandy
מטורףףתמימלה..?
את כותבת פשוט מדהים נוגעת בנושא כאוב בצורה אופטימית ויפיפיה...
"רק אחרי שיודעים עלבון יודעים מהי שמחה" כל כך נכוןןן!!
מהמם
תודה אהובה😊🤍Shandy
איזה יופי.נפש חיה.
...רחל יהודייה בדם
נוגע
באמת מורכב.
מדהיםהמפוזר מהכפר
יפה מאוד.נחלת
היופיxmasterx
בחיים הרבה פעמים נובע דווקא מחוסר סימטריה
הרגישות הנכונה לא מתעלמת (גם לא יכולה) מזה הטוב והרע המכוער והיפה הכל חי ביחד באותו מקום ובאותם אנשים
להקדים תרופה למכה או מכה לתרופה כתבת יפה
אהבתי שאת מביאה מקום ומבליטה את הערבובים האלה ולא מסתירה
פספסתי את זה קודם