משקל היאמבוס – אתגר שבועי בעקבות הסדנא של אלון ברנד במפגשנפתלי הדג
אתגר שבועי – משקלים בסיסיים

האתגר הזה בא בהמשך לסדנא הנהדרת שהעביר אלון ברנד במפגש בשבוע שעבר. מקוצר הזמן, הוא לא הספיק להגיע לחלק היישומי, ולכן חשבנו שאפשר להמשיך את הסדנא כאתגר בפורום.

בסדנא אלון לימד אותנו על משקלים באופן כללי, ובפרט על שני המשחקים הבסיסיים: היאמבוס והאניפסט.

משקל הוא החלק המוזיקלי בשירה, קצב קבוע או משתנה שהוא חלק חשוב ביצירה של שירה (בסגנון הקלאסי). בשירה הקדומה, שחילקה בין הברות ארוכות לקצרות, בא המשקל לידי ביטוי בצורות אלו. לעומת זאת, בשירה העברית החל מדור קום המדינה, שהתבססה על מסורת השירה האירופית (ועל ההגייה הספרדית, המלרעית), המשקלים באים לידי ביטוי בסדר ההברות המוטעמות ושאינן. המשקל הוא לא רק חוק שבא מלמעלה למטה, יש לו קשר לאופי השיר, לתכנים שלו ולאווירה ששורה עליו.

לפני שנדבר על המשקלים עצמם, תזכורת קטנה בהקשר של הטעמה. הטענה היא החלק המודגש במילה. בעברית, החלק המוטעם יהיה בהברה האחרונה (מלרע) או בהברה הלפני-אחרונה (מלעיל). איך סוגרים את השמות? לפי מיקום הע'. מלרע, בסוף. מלעיל, באמצע.
נפתליייי, מלרע. נפתאאאלי, מלעיל. זוהי הטעמה.

המשקל הראשון, והבסיסי ביותר, הוא היאמבוס. בשיר יאמבי (כלומר, כזה שנכתב במשקל יאמבוס), ההטעמה תהיה זוגית, כלומר: (בד''כ) הברה לא מוטעמת ולאחריה הברה מוטעמת, או להפך.

דוגמא לשיר יאמבי, שבנוי מזוגות של הברה מוטעמת (U) שלאחריה הברה לא מוטעמת (-):
שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם!

ואם נקרא ע''פ המשקל:
שםה ריגו לןהו שטה ידו געבם
(נסו שנייה לקרוא את השורה כשכל המילים במלרע ותשימו לב למקצב שמשתבש).

שימו לב להמשך השיר ולקצב שנשמר בו:
שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! –
בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת מְצַוִּים: עֲצֹר.
בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא
וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.

שָׁם עַל חוֹף הַיָּם יֵשׁ דֶּקֶל שְׁפַל צַמֶּרֶת,
סְתוּר שֵׂעָר הַדֶּקֶל כְּתִינוֹק שׁוֹבָב,
שֶׁגָּלַשׁ לְמַטָּה וּבְמֵי כִּנֶּרֶת
מְשַׁכְשֵׁךְ רַגְלָיו.

מַה יִּרְבּוּ פְּרָחִים בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרַכְּ,
דַּם הַכַּלָנִית וְכֶתֶם הַכַּרְכֹּם,
יֵשׁ יָמִים – פִּי שֶׁבַע אָז יָרֹק הַיֶּרֶק,
פִּי שִׁבְעִים תְּכֻלָּה הַתְּכֵלֶת בַּמָּרוֹם.

גַּם כִּי אִוָּרֵש וַאֲהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ,
וְהָיָה הַלֵּב לְמַשּׁוּאוֹת זָרִים –
הַאוּכַל לִבְגֹּד בָּךְ, הַאוּכַל לִשְׁכֹּחַ
חֶסֶד נְעוּרִים?

מרבית השורות בנויות במבנה של שלושה מחזורים, כלומר שש הברות בשורה.

משימה:
בהודעה הפותחת מחכה לכם רשימה של כמה שירים יאמביים, בחרו שורה מאחד מהם (או משיר יאמבי אחר) והמשיכו אותה לשיר משלכם תוך שמירה על המשקל
שירים יאמביים לדוגמאנפתלי הדג
על חטא / יונתן רטוש

וְהוּא מַכֶּה עַל חֵטְא 
וְהוּא מַכֶּה עַל תֹּהוּ
וְהוּא מַרְעִיד מֵיתָר פָּקַע אִבּוֹ בִּכְדִי 
וְהוּא דָּמוּם כַּהֵד 
וּמְרַצֵּד כָּמֹהוּ
הוּא מִצְטַמֵּר לְמַנְגִּינַת לְכָה-דּוֹדִי.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵּל 
אַתְּ בּוֹגֵדָה כַּנַּחַל 
אַתְּ תִּצְעֲנִי לַכֹּל, לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב 
אַתְּ מְתוּקָה כַּלֵּיל 
אַתְּ חֲמֻקָּה כַּשַּׁחַל 
אַתְּ מְפַכָּה כְּנַחַל בַּשָּׁרָב.

וְהוּא בּוֹעֵר כַּלֵּב
וְהוּא כָּבֶה כָּעַיִן 
וְהוּא דּוֹלֵק בְּלַהַב נֵר נִשְׁמַת אָדָם
וְהוּא חוֹמֵר כַּגֵּו
וְהוּא כָּבֵד כַּיַּיִן 
הוּא מִתְנוֹדֵד לְמַנְגִּינַת בָּשָׂר וָדָם.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵּל 
אַתְּ בּוֹגֵדָה כַּנַּחַל 
אַתְּ תִּלְהֲטִי לַכֹּל, לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב 
אַתְּ אֲפֵלָה כַּלֵּיל 
אַתְּ אוֹכֵלָה כַּשַּׁחַל 
אַתְּ שׁוֹקֵקָה כְּנַחַל בַּצָּרָב.

וְהוּא מֻכֶּה כַּלֵּב 
וְהוּא נִרְתָּע כָּעַיִן
עָקוּד הוּא כְּחַיָּה בְּרֶצַע יְתָרִים 
וְהוּא שׁוֹתֵת כַּגֵּו
וְהוּא זוֹעֵק כַּיַּיִן
הוּא מַשְׁתַּרְבֵּט בְּלַהֲבוֹת בֵּין הַבְּתָרִים.

אַתְּ רוֹחֲפָה כַּצֵּל
אַתְּ לוֹקְקָה כַּנַּחַל
אַתְּ תִּלְחֲכִי בַּכֹּל, בְּכָל אֲשֶׁר יֹאהַב 
אַתְּ עֲרֻמָּה כַּלֵּיל 
אַתְּ יַחוּמָה כַּשַּׁחַל 
אַתְּ צוֹחֲקָה כְּנַחַל הָאַכְזָב.

וְהוּא קָשֶׁה כַּלֵּב 
וְהוּא נוֹקֵב כָּעַיִן 
הוּא מְבַקֵּשׁ כַּפֵּר הַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָאת 
וְהֵא רַחוּם כַּגֵּו 
וְהוּא נִגָּר כַּיַּיִן 
הוּא מִתְנַגֵּן בְּבַהַט-אֶבֶן אֶת-נִשְׁמָת.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵּל 
אַתְּ מְפַכָּה כַּנַּחַל 
אַתְּ לְוֹהֲטָה לַכֹּל, לְכָל אֲשֶׁר יֹאהַב 
אַתְּ אֲלֵלָה כַּלֵּיל 
אַתְּ שַׁכּוּלָה כַּשַּׁחַל 
אַתְּ נְמוֹגָה כְּנַחַל בַּשָּׁרָב.

***

יעקב אורלנד

מִיהוּ הַמְּיַלֵּל בָּרוּחַ
וְהָרוּחַ בּוֹ?
מִיהוּ שֶׁהִשְׁאִיר פָּתוּחַ
אֶת דַּלְתֵי לִבּוֹ?
מִיהוּ, מִיהוּ, שֶׁמָּא כֶּלֶב
נָד עַל הַדְּרָכִים?
כִּי תָּמִיד בְּלַיְלָה דֶּלֶף
הַכְּלָבִים בּוֹכִים.

אוֹ אוּלַי זֹאת הָרַכֶּבֶת
שָׁם בָּעֲרָבָה,
שֶׁגָּזְלָה מִן הָאוֹהֶבֶת
אֶת מְאַהֲבָהּ?
אוֹ אוּלַי, אוּלַי זֶה יֶלֶד
שֶׁנּוֹלַד עָצוּב,
שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵם אֻמְלֶלֶת
וְהָלְכָה בְּלִי שׁוּב?

מִיהוּ הַמְּיַלֵּל בָּרוּחַ
וּבְקוֹלוֹ הַשְּׁכוֹל?
מִי הַמִּתְפַּלֵּל לָנוּחַ
וְאֵינוֹ יָכוֹל?
זֶה שִׁיר-דֶּחִי, זֶה שִׁיר-בֶּכִי
שֶׁשָּׁרִים כֻּלָּם.
כָּךְ זוֹלֵג לוֹ עַל הַלֶּחִי
עֶצֶב הָעוֹלָם.

***

יאמבי 'אשכנזי' של טשרניחובסקי- 'לַיְלָה... לַיְלָה... לֵיל-אֱלִילִים'

לַיְלָה... לַיְלָה... לֵיל-אֱלִילִים,
לְלֹא-כּוֹכָב, לְלֹא-אוֹרוֹת,
שְׂרִידֵי שְׁעָרִים, שְׁיָר אֲשֵׁרוֹת,
עֵצִים עֹרִים פּוֹרְשֵׂי-פֹּארוֹת –

הָס! בִּנְתִיבָה נַעֲלָמָה
שָׁם צִפֳּרִים עוֹבְרוֹת, קוֹרְאוֹת!
קוֹל צִפֳּרִים נַעֲלָמוֹת – – –
הֲלָאֲפֵלָה אוֹ לַמְּאוֹרוֹת?!

צְלָלִים צָפִים, צְלָלִים צוֹלְלִים,
חוֹלְפִים חֶרֶשׁ כַּתִּנְשָׁמוֹת – – –
צְלָלִים חוֹלִים לִפְנות בֹּקֶר,
צְלָלִים נוּגִים עַל פְּנֵי קָמוֹת.

***

מחר אני אמות.
אתם תראו מחר
את שהיו עיניי
את שהיו פני.
לעת מחר אתם
באים על סף ביתי
לחלוק את הכבוד
ולחלק שלל.
מחר יהיה הכול
לכם ושלכם.
מחר אתם צודקים
בכול אשר תאמרו.
אבל היום אני
עומדת על הסף,
ואעבור גבולי
ואין מסיג אותו.


לאה גולדברג

***

ואם כבר אורלנד - אחד המפורסמים ביותר שלו, והוא גם יאמבי-

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,
אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא,
בַּמִּשְׁעוֹלִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת,
עָמְדָה עֶגְלַת חַיַּי הָעֲמוּסָה.
וְהוּא נִגַּשׁ: שִׁמְעִי אֵלַי, קְטַנְטֹנֶת,
אֲנִי בָּנִיתִי בַּיִת לְשִׁבְתֵּךְ,
אַתְּ תִּרְקְמִי בָּעֶרֶב לִי כֻּתֹּנֶת,
אֲנִי אֶנְהַג בַּיּוֹם אֶת עֶגְלָתֵךְ.
הוֹּא הָיָה אָז בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר,
הוּא נָהַג עֲגָלוֹת לַשָּׂדֶה הָרָחָב,
וַאֲנִי לוֹ כֻּתֹּנֶת הָיִיתִי רוֹקֶמֶת,
כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב.
הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,
וְהוּא אֶת הָעֵצִים בַּגַּן הֵעִיד,
אֶת הַשְּׁבִילִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת,
כִּי רַק אוֹתִי יִשְׁמֹר לוֹ לְתָמִיד.
הָיָה הוֹלֵךְ וְשָׁב אֵלַי קוֹדֵחַ,
הָיָה נוֹשֵׂא דְּמוּתִי מִמּוּל פָּנָיו,
הַגִּידוּ נָא, הֲיֵשׁ בָּכֶם יוֹדֵעַ
אֵי אָנָה זֶה הָלַךְ לוֹ וְלֹא שָׁב?
אָז הָיִיתִי בּוֹכָה, אָז הָיִיתִי נִדְהֶמֶת,
בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד הָלַכְתִּי אֵלָיו,
אָנֹכִי עוֹד נוֹשֵׂאת כֻּתָּנְתּוֹ הַמְּרֻקֶּמֶת,
כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב.
הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,
אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא.

***

ואלתרמן הנפלא -

דּוּמִיָּה בַּמֶּרְחָבִים שׂוֹרֶקֶת.
בֹּהַק הַסַּכִּין בְּעֵין הַחֲתוּלִים.
לַיְלָה. כַּמָּה לַיְלָה! בַּשָּׁמַיִם שֶׁקֶט.
כּוֹכָבִים בְּחִתּוּלִים.

זְמַן רָחָב, רָחָב. הַלֵּב צִלְצֵל אַלְפַּיִם.
טַל, כְּמוֹ פְּגִישָׁה, אֶת הָרִיסִים הִצְעִיף.
בְּמַגְלֵב זָהָב פַּנָּס מַפִּיל אַפַּיִם
עֲבָדִים שְׁחוֹרִים לְרֹחַב הָרָצִיף.

רוּחַ קַיִץ שָׁטָה. עֲמוּמָה. רוֹגֶשֶׁת.
עַל כִּתְפֵי גַנִּים שְׂפָתֶיהָ נִשְׁפָּכוֹת.
רֹע יְרַקְרַק. תְּסִיסַת אוֹרוֹת וָחֶשֶׁד.
רְתִיחַת מַטְמוֹן בַּקֶּצֶף הַשָּׁחֹר.

וְהַרְחֵק לַגֹּבַהּ, בִּנְהִימָה מֻרְעֶבֶת,
עִיר אֲשֶׁר עֵינֶיהָ זֹהַב מְצֻפּוֹת,
מִתְאַדָּה בְּזַעַם, בְּתִמְרוֹת הָאֶבֶן,
שֶׁל הַמִּגְדָּלִים וְהַכִּפּוֹת.

***

אהוד מנור, בשיר שנכתב בעקבות המנגינה שלו (ולא להיפך!) להראותך כוחו דניגון בהשפעה על המשקל

שׁוּב אֲנִי כָּאן לְיָדְךָ
וְשׁוּב הוֹלֵם לִבִּי אִתְּךָ,
אַךְ איֵפֹה הֵם כֻּלָּם,
אוֹתָם יַלְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ?
הַסִּירוֹת כֻּלָּן טָבְעוּ
וְחֲבֵרַי כֻּלָּם נָסְעוּ,
גִּשְׁרוֹן הָעֵץ שֶׁהִתְמוֹטֵט
עוֹד מְטַיֵּל בֵּין שְׁתֵּי גְּדוֹתֶיךָ.

הֲתִזְכֹּר אֶת הַשָּׁמַיִם
שֶׁטִּיְּלוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
אֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁרָחֲצוּ בֵּין קְנֵי הַסּוּף.
הֲתִזְכֹּר שִׁירֵי יָרֵחַ
וְחָצָב בּוֹדֵד פּוֹרֵחַ,
אֶת הַמַּחְצָבָה שֶׁהִתְעַטְּפָה בְּאוֹר כּסוּף.

צְלִיל מֻכָּר קוֹלְטוֹת אָזְנַי,
אֲנִי עוֹצֵם אֶת שְׁתֵּי עֵינַי,
לְאָן הֵם נֶעֶלְמוּ, פַּעֲמוֹנֵי הַכֶּסֶף.
כְּשֶׁהָיְתָה כָּאן מְדוּרָה,
עָלָה עָשָׁן, עָלְתָה שִׁירָה,
וּבְאַחַת אַחַר חֲצוֹת,
זוֹכֵר, גִּלִּינוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ.

הַכַּרְמֶל נִצָּב אֵיתָן,
יָרֹק צִבְעוֹ שֶׁל הַתִּלְתָּן,
מֵימֶיךָ לְעוֹלָם זוֹרְמִים בְּנַחַת.
גַּם הַיּוֹם, כְּמוֹ אֶתְמוֹל,
יָמִינָה כְּבִישׁ וְעֵץ מִשְּׂמֹאל,
וְרַק עֵינַיִם אֲחֵרוֹת
אֲנִי רוֹאֶה בְּתוֹךְ הַמַּיִם.

הֲתִזְכֹּר אֶת הַשָּׁמַיִם
שֶׁטִּיְּלוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
אֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁרָחֲצוּ בֵּין קְנֵי הַסּוּף.
הֲתִזְכֹּר שִׁירֵי יָרֵחַ
וְחָצָב בּוֹדֵד פּוֹרֵחַ,
אֶת הַמַּחְצָבָה שֶׁהִתְעַטְּפָה בְּאוֹר כּסוּף.

***

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ / שאול טשרניחובסקי

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ – – –
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים:
יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

אֶרֶץ –
בָּהּ יִתְקַיֵּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה –
אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ?
אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?

נִכְנַס
כָּל הַנִּכְנָס,
פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ,
פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם –
וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ.

אַיָּם:
אוֹתָהּ אֶרֶץ,
כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?
מִי יַנְחֵנוּ דֶרֶךְ
יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?

כְּבָר
עָבַרְנוּ כַמָּה
מִדְבָּרִיוֹת וְיַמִּים,
כְּבָר הָלַכְנוּ כַמָּה,
כֹּחוֹתֵינוּ תַמִּים.

כֵּיצַד
זֶה תָעִינוּ?
טֶרֶם הוּנַח לָנוּ?
אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ,
אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ.

אוּלַי – – –
כְּבָר אֵינֶנָּהּ?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ!
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲ-דֹנָי לֹא צִוָּה – – –

***

אֲנִי מַאֲמִין / שאול טשרניחובסקי

שַׁחֲקִי, שַׁחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׁח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,
אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.

יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי
לֹא בֶּעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָי.

אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.
איי איזה שירים...כתם דיו
איזה כיף זה לקרוא מלא שירים נהדרים ברצף. (אמנם לא נותנים לכל שיר את היחס שמגיע לו, אבל זו הצצה חטופה לעולמות מופלאים...)
פלאי פלאים של שיריםנקדימון
איזה יופי צרוף. גנוז פה המון.
הי, תודה רבה!צופיה.

מוזמן לתייגני גם ב @אהבת ישראל!!

"כל הזכויות שמורות"לך דומיה תהילה

כל הזכויות שמורות

אתה נוגע בקניין רוחני

אתה בולע מילים שאמורות

לחבר בינך וביני.

 

אל תיקח אותן מאיתי

אל תחתום אותן בשמך

אותו תהליך ארוך ואיטי

בוא לא יבוא עמך.

 

 

 

 

 

______________

(זה עדיין קצת טיוטתי ואני יודע שזו לא הייתה המשימה,

אבל השתדלתי לשמור על המשקל).

איזה שיר נהדר.כתם דיו
לקחת נושא פשוט ולתת לו הסבר מרתק. הסתכלות של משורר... איזה רעיון יפה.

ודי רימית, אבל עדיין זה מתנגן מעולה לגמרי
(פלוס חריזה, אז בכלל..)
טוב, התחלתי משהוהדובדבן שבקצפתאחרונה

ואני לא מצליחה לגמור אותו. אז כמו שזה - 

 

צְלָלִים נוּגִים עַל פְּנֵי קָמוֹת

היו חורשים צמרמורת

בין כתפיו העייפות

לקראת סוף האשמורת.

 

היה דוהר בעמק זר

זקוף כשעורה:

יהי החושך למשמר,

ירח - מנורה.

 

היה הולך סמוך לתלם

ומצחו נחרש.

אבני שדה לחשו באלם

שיר לבוא פרש

 

שאצבעות ידיו - נחושת,

עצביו - פלדה,

עיני רוחו - כאש לוחשת

רחש אגדה --

 

הוזה, נביא, חולם חלום:

העמק מורשה.

אדמת מולדת תהלום

האת, המחרשה.

 

(וזהו. נגמרו לי המילים)

תרקדיזכרושיצאנולרקוד

תִּרְקְדִי, תִּרְקְדִי

עַד שֶׁהַלֵּב יִשָּׂרֵף

כְּמוֹ אֶלֶף שְׁמָשׁוֹת

בּוֹהֲקוֹת

כְּמוֹ שַׁלְהֶבֶת.

 

תִּרְקְדִי, תִּרְקְדִי

עַד שֶׁהַחוֹשֶׁךְ יִצְנַח

בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת

עַד שֶׁאַחֲרוֹן מִשְׁבְּרֵי הַלַּיְלָה הַחוֹלֵף

יִדּוֹם כְּאֶלֶף תּוּפִּים מַכִּים.

 

תִּשְׁכְּחִי, תִּשְׁכְּחִי

אֶת כְּאֵב הַבַּלָּהוֹת

בֵּין יָדַיִם חֲרִישׁוֹת

אֶת הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלֹּא בָּכִית

וְהַבְּכִי שֶׁלֹּא נָדַם

אֶת הַצַּלָּקוֹת שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ

וְלֹא יַגְלִידוּ

לְעוֹלָם.

 

תִּבְרְחִי, תִּבְרְחִי

כָּל עוֹד אֶפְשָׁר

כָּל עוֹד רוֹאִים

עוֹלָם שָׁחוֹר

מִבַּעַד לִירִיעָה

כָּל עוֹד אֶפְשָׁר עוֹד לִבְרוֹחַ

וְלִצְנוֹחַ

לַמִּיטָה.

ואו.. נוגע ממש🩷ניגון❤️אחרונה
עיניים חומותחתול זמני

ככל שלא אביט בעינייך החומות

לנצור את יופיין

כל־כך, כל‏־כך יפיפיות

הכל נשכח ממני

נושר מבין ידיי

 

אוסף מכתבים

בית בן שמונה שורות

קדושת כתר

עצב

אלה כוּלִי

 

לה, לה־לה־לה, לה

לה, לה־לה־לה, לה

לה־לה־לה, לה‏־לה־לה לה לה

לה־לה, לה־לה־לה לה־לה.

///

לקחתי השראה בחופשיות מהשיר הנפלא, פשוט־נפלא הזה:
 

Someday
Though I may forget you
O eyes of ineffable beauty
Whilst plunging headlong

I know
Like a seagull by the window
Unable to traverse the light
From a lull in the night
There is
A voice

For all the dazzle of daybreak
Weeping
For love
For those who fade
Into isles of solitude
Eden lies at the bed of the sea
For those who have been caressed
Pollinating blossoms


דמעות דמעותחתול זמני

כל שיכולני לעשות

הוא לבכות לבכות

דמעות דמעות

איני יכול לומר דבר

לחשוב מילה

או להרכיב משפט

רק לבכות נהרות שקופים של דמעות

דמעות צלולות חורכות את בשרי

יתכסו לו כל העולם בדמעות דמעות

יטבע כל העולם שאני שונא וכל ששנאתי וכל שִנאתי בדמעות

יימחק הכתב בדמעות

תישארנה רק דמעות

תתייבשנה

כך לא יישאר דבר.

אבידהמחפש שם

מתערבב

ונעלם.

אין אותי,

ואם אין אותי

אין אותך.

תשובהמחפש שם

ועכשו

נשימה

אמיתית

בלי תגובה.

יש אני

והעולם נצבע מחדש

הכל קם לתחייה 

קצר, מדויק, אופטימיתמימלה..?
תודה!מחפש שםאחרונה
סיפור הומוריסטי שעתיד להתפרסם בלקט 'שעטנז' החדשסופר צעיר

מעשה בבן אנוש

 

מקווה שתהנו  

אזהרת טריגרזכרושיצאנולרקוד

הַשֵּׁדִים שֶׁלָּהּ

חוֹזְרִים בַּלַּיְלָה

מְיַלְּלִים אֶת צַעֲקוֹת

אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה


הַכְּלָבִים שֶׁבָּהּ

נוֹבְחִים בַּלַּיְלָה

עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר דָּבָר

מִלְּבַד הַצְּעָקָה


הַחֲתָכִים שֶׁלָּהּ

מְדַמְּמִים שֵׁנִית

מַזְכִּירִים לָהּ שׁוּב

אֶת אוֹתוֹ יוֹם אָרוּר


הָעֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת

הַשְּׂפָתַיִם מְלַחֲשׁוֹת

כְּמוֹ נוֹשְׂאוֹת מִזְמוֹר

כֹּה נוֹרָא וּבָרוּר


אַךְ תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַיּוֹם

וְסוֹפָם שֶׁל חַיֶּיהָ

מִי יָכוֹל, מִי יָהִין לְמוֹלֵל

מִי יָבִין לְלִבָּהּ הַשָּׁחֹר

שֶׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ

מְרֻסָּק וּמִסְכֵּן


בְּשַׁלְהֲבוֹת שֶׁל זַעַם

וְסַכִּין שֶׁחוֹתֶכֶת

בְּדִמְעוֹת שֶׁל אֵשׁ

קוֹדַחַת

מִבַּעַד לַצַּלָּקוֹת

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם

מִבַּעַד לַכְּאֵב

הִיא צוֹרַחַת


וְיִלְלוֹת הָאֵימִים

בְּתוֹךְ זַעַם כָּבוּשׁ

עַל כְּאֵב

לֹא נִתְפָּס

לֹא מוּבָן


אֶת אֲשֶׁר אָבַד

נָמוֹג וְאֵינֶנּוּ

אֶת אֲשֶׁר נִלְקַח

בְּתוֹךְ נַחַל אַכְזָב


וְגוּפָה מְרֻטֶּשֶׁת

עוֹד תּוֹסִיף לְקוֹנֵן

לְהַזְכִּיר תַּחַת כָּל

נִיעַ וָשִׂיחַ

אֲרוּרִים יִהְיוּ

אֲרוּרִים לָעַד

אוֹתָם שֶׁהָפְכוּ

שַׁלְהֶבֶת

לְפִיחַ.

וואו. מביע הרבה. מצמררנערת טבע
תודה רבה 🙏זכרושיצאנולרקודאחרונה
15 שנה. וכמו אתמולנערת טבע

 רצח בני משפחת פוגל


ואת היי לי לפה ילדתי

בעת אשר ייאלם קולי מדמעה

וגופך הקטון הוא יישאר זעקתי

עת ירווה בדמך רגבי אדמה


ועיניך אשר לא האריכו לראות

הנה בם נשקף כאבי

ופעיותייך, הרכות הקטועות

הנה בם תבכי את בכיי.


וקולך שנדם שנגדע

לעולם יהא הוא קולי

ובכייך ילדתי שגווע

יהא לעולם אות אבלי


ועת עלית למרום ילדתי

ותעל עימך שוועתי

וכאשר מול אל עליון התייצבת

ואתייצב שם איתך גם אני


והנה ילדתי אלחש לך עכשיו

כי תיגשי נא אליו ללא פחד

ולמשמע קולך אזי שוב אכאב

ושנית יאחזני הרעד


ואמרי לפניו

הן הקרבתי הכל

ולכבודך אלוהיי

הקרבתי חיי


הנני אבי

על מזבחך נעקדתי

ועתה אלוהיי

עד מתי עד מתי.


*התפרסם לראשונה בפסיפס תחת הניק "טל אוריה"


מקפיצהנערת טבע
נורא נוגע. ועצוב כל כך. כל כך.נחלת
מצמררתמימלה..?

חרוזים מדוייקים שנבלעים בכאב שיש בשורות...

זוכר שפרסמת בהתחלה עם ניקודזכרושיצאנולרקוד

צימרר את נשמתי, מאז ועד היום

תלוי לי על דלת הבית ליד תמונות שלהם.


 

לא נשכח ולא נסלח.

 

עריכה: עכשיו אני רואה שגם המילים מעט שונו

 

אגב לא יודע אם אמרתי לך, אבל כל הזמן מרגיש לי

שהיה צריך להיכתב ואת ולא ועת

כמה כאבזיויקאחרונה
לא נשכח
לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

וואו, זה ממש יפההתמימלה..?
הסיפורים מצחיקים, ההערות למטה עוד יותר והמסקנות אמיתיות ונכונות, מי שכתב את זה פשוט גאון!!
אתה כתבת?אשת מקצוע
כן, ברוך ה'הולך דרכים

לא מושלם, ממש לא. אבל בהחלט חביב פלוס.
כמובן, @אני הנני כאינני עזר לא מעט אז מגיע לו שאפו.

🤎🤎אני הנני כאינניאחרונה

אולי יעניין אותך