אין לך חובה ללמוד תורה, למה את צריכה שיתעורר חפץ שאין לך? אני חושב שאדם צריך לעבוד את השם דווקא במה שהוא חפץ בו ואיפה שהלב שלו מתעורר, כל עוד זה לא סותר את החובות שלו.

בכל אופן, מצטרף לדברי @גמני. הכל מושג בתפילה.

וצריך גם להתפלל שה' יכוון אותך טוב.

אל תשכחי את הספר השתפכות הנפש שמסביר את מעלת עבודת התפילה בעבודת השם.

הוא מביא שם הרבה ראיות שזה גדול יותר מלימוד תורה

לנשים יש חיוב ללמוד דברים שקשורים אליהם. דיני צניעות וכל זה וחוץ מזה יש מצוות כמו אהבת ה' יחוד ה' ואמונה שזה לא רק לגברים. אישה חיבת ללמוד את הדברים האלו ומקבלת שכר כמו גברים כי בנושאים ההשקפתיים אין הבדל בין גבר לאישה. לכן חייב להיות לאישה חשק ללמוד. היא גם מחוייבת בזה..

@דור =) לא צנוע!!!

אגב, בגירסא בלי הבנה לרוב הדעות אין איסור אפילו לנשים.

אבל אני בספק גדול אם מה שהוא מדבר עליו (שמעורר את הלב לאהבת התורה) שייך בנשים.

לא מבין בקליפות, לא הייתי חקלאי מעולם

נ.ב, לימוד בעיון הוא בעיה גם לגברים.

וגבר שלא מוכן ולא עומד בתנאים יפגע ו/או יפגע (ע"ע ה"רבנים" שהתפרסמו בשנים האחרונות במעלליהם)

גירסא בלי הבנה היא השתדלות ובכל מקרה לא מכיר רב שאומר את זה לנשים כעצה.

אנחנו כל-כך דבקים בלימוד תורה, ברוך השם, שאנחנו מזניחים את כל שאר עבודת השם של עם ישראל... לא צריך לרוץ למקומות אחרים

ולא כולם עומדים בזה

חחחח - צעירים מעל עשרים

כתבתי את זה במפורש, הרבה קודם לתגובה שלך.

אתם מערבבים דברים על ימין ועל שמאל בנסיונות לקנטר, לא יודע איך אתם מחזיקים מהלימוד תורה שלכם ככה.

מה שכתבתי, הוא שהעצה לעורר את הלב ללימוד תורה ע"י זוהר, לא בטוח שתעבוד לה, כי לא שמעתי את זה לנשים. אדם צריך להעביר את התורה שהוא לומד כלשונה וככתבה ולא לסבור סברות מהמותן בלי שום בסיס. מותר לכם גם להגיד "לא שמעתי".

ואל תציקו לי שוב עם החוסר הבנה הזאת ונסיון לגרור אותי למריבות, תודה.

נ.ב,

לא רק שכתבתי כמו שהרב דוד חי כתב, שהוא סייג את זה רק לדברים שמוזכרים בתפילה, אני יודע במפורש על דעות שאומרות שבגירסא (בלי הבנה, זה לא באמת נקרא גירסא - אגב, קלקלו את הלשון), יש שמתירים כל דבר, ויש שלא (כמו שהבאת בעצמך).

מתווכח איתי ומוכיח לי שאני "טועה" בדברים שכבר אמרתי

או שסתם התגובות של "נפש חיה" הכניסו אותי לעצבים. לא יודע.

זה נגמר ואל תכתבי לי ביטויים כמו "אז חלאס" גברת הרב לא מוצאת חן בעיניי הגישה הזאת. ואל תתהדרי בלשונות של פוסקים, זה לא נראה טוב.

ואז עוד ברוב חוצפה תגיבי לי בצורה כזאת.

אלול טוב לא אומרים לאדם שאתה מציק לו ומצער אותו, נראה לי שהלשון אחרת קצת. בפרט באלול.

ואז עוד לכתוב לי בצורה כזאת תוקפנית.

זאת חוצפה גמורה ואני מאחל לך הצלחה עם "הסליחות".

כל טוב.

אמרו ככה. אל תמציא המצאות וחידושים בבקשה.

זה קשור לדיון הלכתי לגבי גברים.

אח"כ לגבי לימוד תורה לנשים.

אח"כ לסכנות לכל אדם נורמלי.

ואז כשלוקחים את כל הנ"ל בחשבון צריך לקיים את כל התנאים של לימוד הקבלה, כמובא בהקדמות של כמה מגדולי המקובלים, ולזה רק יחידי סגולה מסוגלים, גם בין הגברים (דוגמא אחת היא לא לדבר דברי חול שלא לצורך. נשמע למישהו פה שהוא יכול לעמוד בזה?).

בקיצור די עם ההנפצות. אני לא ראיתי אף אחד עם משקפי ראיה לנשמות יותר טובות משל הרב כדורי ושל הרב אליהו והם אמרו כנ"ל (גם מה שהזכרתי לגבי גברים).

(הכרתי אנשים שהתאשפזו במצבים נוראיים בגלל שהם חשבו כמוך [ביניהם שתי נשים, אחת שמעתי ואחת הכרתי]. חלק מהם לא חזרו לעצמם מעולם)

לא ראי זה כראי זה, בלימוד קבלה יש פן חווייתי.

לא הייתי לוקח אחריות על אדם שיאבד את כל מהלך החיים שלו.

תראה לי רב מקובל שחולק על הרב כדורי והרב אליהו ונדון בעניין.

היחיד שאני מכיר שאמר שלא צריך את התנאים הוא "הרב מהצפון" ונראה לי שמובן מה הבעיה שם

וכולם אומרים שכולם יכולים לגרוס זוהר. על חיוב לא כולם מסכימים, בעיקר הפוסקים ע"פ הפשט. אדם צריך להתעסק במה שנוגע לו יותר לשיטתם

תתבונני שאלוקים ענק, עצום, אין בלתו שום דבר!! הוא האין סוף הוא המדע היודע והידוע. כל הבריאה שאנחנו רואים זה אפס קצהו. תשבי על זה תחשבי, זה יעורר לך את הרגש וכשתביני שברגע שאת לומדת משהו את אשכרה מתחברת לעצמות של האלוקים באמת באמת מתוך עולם השקר והתאוותאת תרצי את האלוקים ואת התורה הכי שבעולם. אם תתבונני בזה זה יעשה לך חשק. מבטיח.

סגולה להתמדה, שיזכה להיות מתמיד בלמודו, הוא להזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי. כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות. אבל כשיש להכלה איזה חסרון ומום, אזי בודאי אין האהבה בשלמות.

כמו כן התורה נקראת כלה כמו שכתוב (דברים לג, ד): "תורה צוה לנו משה מורשה", ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות נז.): אל תקרי מורשה אלא מאורסה, וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה כי ששים רבוא אותיות התורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל, וכשיש חסרון באחד מישראל נמצא שיש חסרון בתורה ששם שרש נשמות ישראל כנ"ל, ועל כן בודאי אי אפשר לאהב את התורה בשלמות. אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל ולבלי למצא שום חסרון בשום ישראלי נמצא שאין בהתורה שום חסרון ומום אזי בודאי יאהב את התורה מאד, ואזי יתמיד בלמוד התורה מגדל האהבה כנזכר לעיל:

וזהו "תורת ה' תמימה" (תהלים יט, ח), הינו כשתורת ה' היא תמימה בלי שום חסרון ומום דהינו כשנזהרין לבלי לדבר ולבלי למצא שום חסרון בשום ישראלי שהוא אות מהתורה נמצא שאז תורת ה' תמימה בלי שום חסרון ומום, אזי היא משיבת נפש, כי אז דייקא זוכין לאהבת התורה, ומרגישין טעם מתיקות התורה שמשיבה את הנפש מאחר שאין בה שום חסרון כנ"ל, ואז זוכין להתמדה כנזכר לעיל:

(שיחות הר"ן צא)

הוא מאוד מבוגר והתבטא "רק בזמן האחרון אני מתחיל להרגיש חשק ללמוד תורה"

לא סגור על הפרטים המדויקים אבל המשפט נכון.

או שיש שיעורים לפעמים שאני ממש רוצה שיתחילו ולא רוצה שיסתימו, כנראה מתי שאתה מרגיש חיבור בשורש נשמתך לשיעור מסוים אז יש לך חשק ללימוד תורה או שאתה עמל בתורה יש לך חשק (עם האוכל בא התיאבון)

[כל זמן שבנות לא כ"כ למדו תורה - היו עונים לבנים, תתאמצו הרבה, תלמדו, מתוך כך גם זה יבוא.. אבל כאן כנראה זה קצת אחרת..]

אולי:

א. בהתבוננות על הערך, על הענין, על מה שזה נתן לעם ישראל כל הדורות, על המשמעות של הצדק האלוקי.

ב. תחפשי ספרים ש"מדברים אלייך". וללמוד בנחת, בשימת לב, חזרה, לתת רווח בין הדברים כדי להתבונן.. שתוכל להתעורר התחושה באופן טבעי. וממילא, לימוד גורר לימוד.

הצלחה רבה. לשם שמיים.

זה לא ככה אצלן

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

למה זו כזו תקופה מבאסת?

אבל חלק ממש סירבו, אז בסוף התפשרו על אבלות.

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל