פשוט שאדם נבחן ונידון בכל יום. ומבלי להכנס לחילוקי הדברים, ברור למה זה לא סותר. לא?

למסקנה, ראש השנה הוא יום הדין המרכזי. ויש צ'אנס בכל רגע ורגע.

קוראים לזה תשובה, בימינו...

זה שתוסיף הרבה סימני שאלה לא יחזק את הטענה שלך.

בלשון המשנה (והברייתות) יש מחלוקת, ויש גם "חדא* ועוד קאמר".

כלומר מחלוקת שלא מבטלת את הדעה הראשונה אלא מוסיפה עליה.

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=19506

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=14690

זה שהחלטת מה סגנון הברייתא על דעת עצמך, זה נחמד. אבל זה לא מחייב את התנאים. אפשר להסתכל בראשונים שם. מה גם שאם זאת מחלוקת הלכתית (ויש לה קצת נפקא מינה) הלכה צריכה להיות כרבי יוסי, וכידוע בכל הפוסקים מוזכר שר"ה הוא יום הדין.

בכל אופן, לעניין, אין כאן קושי לוגי. אולי קצת חוסר הבנה בלוגיקה.

אם אני אומר לך שבמשך כל זמן שאינו יום, השמים שחורים. ובא אדם אחר ואומר לך שהם גם צהובים, ואחד שאומר שהם גם כחולי-כהים, פשוט שזה לא מבטל את זה שהשמים שחורים (בחלק מהזמן)

חדא דאין זה "ענייני מחשבה". פשוט שאם זה לא יום הדין, אין טעם לרוב ככל ענייני החג, שהם הלכה.

תרי, כי כבר עניתי לטענותייך. אתה לא מבין איך משניות עובדות, לכן הצעתי לפניך קישורים. לא נדון בזה עד שתבין ותחזור.

ההשערה שלי פשוטה, אף אחד לא סותר את העובדה שראש השנה הוא יום הדין. ולהגיד את זה, בחידוש כזה מפליא שאף אחד לא אמר מעולם, זה מעורר פלצות. אתה באמת חושב שאף אחד לא שם לב ל"סתירה", כביכול, בברייתא הזאת? עיין קצת בראשונים ומפרשים סביב הדף.

אתה גם מתעלם ממשניות אחרות מפורשות ומברייתות אחרות בנושא.

המשנה הכי פשוטה בעולם: "בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה יט כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג, טו) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם. ובחג כב נידונין על המים" (ראש השנה א ב).

מובאת בלא שום חולק.

כנ"ל תוספתא שם: "הכול נידונין בראש השנה וגזר דינם מתחתם ביום הכיפורים".

נ.ב,

אני מניח שאתה יודע טיפה ללמוד גמרא. בד"כ כשיש סתירה בין משנה לברייתות המשנה עומדת על זה. אם היא לא, "חדא ועוד קאמר" וזה פשוט מאין פשוט כמותו.

כל מה שכתבת כל-כך שבור לוגית שמיותר להתייחס לזה

אבל אתה לא נראה לי ראוי ליחס. מצחיק אותי שכתבת בשרשור אחר שאתה רוצה לחסום מישהו כי נעלבת ממנו ואתה מתבטא כמו חיה פצועה.

אבל אני יכול להבין את בר הפלוגתא שלך.

אין דבר יותר מגוחך מבעל גאווה שלא רק לא מוכן להבין שהוא לא מבין, הוא גם מטיח באחרים עבודת המידות .

לילה טוב

אם היית רוצה להבין היית שואל, לא תוקף

תשובה לעניין של מתי הדין-

ד – השתלשלות הברכה והדין | פניני הלכה

מה הקשר בין יום הדין לזכרון תרועה-

ב – יום תרועה | פניני הלכה

למה קוראים לחג ר"ה (תסתכל גם בהערה למטה)-

ג – ראש השנה | פניני הלכה

שזה בדיוק משמעות המילים "זכרון תרועה" - כמו שמצינו בספר במדבר: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם" - שים לב: "ובראשי חדשיכם" - "ותקעתם בחצוצרות... והיו לכם לזיכרון לפני אלוקיכם".

אלא כך:

(אגב

א. זה יפה שאתה זוכר את כל מה שאני כותב, ועוד מילה במילה) 

(ב. זה כמובן מותר לך לחשוב על אנשים גם כשלא נמצאים איתם, אבל בכל זאת בן אדם מעדיף הרבה פעמים להיות קצת לבד.)

ובכן, לענייננו:

"המלכת ה'" אין משמעה הגדרת עצמנו כנתינים שלו. אדרבה, הגדרת עצמנו כנתינים היא פעולה של הגבהת העצמיות שלנו כבני אדם,גם אם בצלם אלוקים, ואילו המלכת ה' משמעה התבטלות מולו, "ביטול היש" - אפילו ביטול ה"צלם אלוקים" מול האלוקים בעצמו.

מה הבעיה שלך לקבל את פירושי, שהוא מתאים למה שמקובל על רוב חכמי התורה?

זה כמובן חשוב לבדוק את הפרשנות, אבל אני לא חושב שיש טעם להעיר על פרשנויות הגיוניות, גםא אם אתה אישית מעדיף פרשנות אחרת

גם אני יודע לערוך

ללמוד את פסוקי מלכויות שבמוסף? אפשר לנסות

אבל לזה כרגע לא הכנתי

ואל תיעלב, זה רק לצורך הדיון: האם אתה מדבר לפעמים דברים שלדעתך הם מיותרים או חסרי משמעות?

גם בתפילות בר"ה כמעט שלא מוזכר שהוא יום דין.

עיקר העניין הוא המלכת ה' עלינו ועל כל העולם, והדין הוא פועל יוצא של זה.

(צילום מתוך "טללי חיים")

מעסיק קובע נהלים למועסק בתחילת עבודתו. כדי להקל על הסברת הדוגמא, נניח שהוא קובע נהלים לחודש הקרוב בתחילת אותו חודש לועזי, כלומר ב-1 באותו חודש לועזי. בנוסף, המעסיק צריך לשלם את שכר העובד בסוף החודש הלועזי. לצורך העניין כמדומני שהמקובל הוא ב-1 בחודש הבא. ישנם, לעומת זאת אנשים שמעדיפים לקבל את המשכורת דווקא ב-9 בחודש הבא (נניח), וכך העברת המשכורת נעשית אצלם דווקא ב-9 בחודש.

עכשיו:

לגבי השאלה הראשונה - אם המעסיק קובע נהלים ב-1 בחודש, האם פירוש הדבר שאין טעם לשנות את הנהלים בהמשך? ואם יש טעם לשנות את הנהלים בהמשך - האם פירוש הדבר שאין טעם לקבוע את הנהלים ב-1 בחודש?

לגבי השאלה השנייה - אם "ראש החודש" הלועזי הוא ב-1 בחודש, האם פירוש הדבר ש-9 בחודש כבר אינו היום הקובע עבור החודש?

הכל צדק, אבל אם הכל צדק - למה מחכים לראש השנה? בדיוק בגלל שהקב"ה בחר לנהל את זה כמו שמתאים לנו כבני אדם, ולכן בדיוק כמו שאם עשינו משהו באמצע השנה - הדין מושהה מבחינת כתיבתו וחתימתו, וזה יהיה רק בראש השנה הבאה - בדיוק אותו דבר הדין בראש השנה מושהה מבחינת זה שהוא לא יוצא לפועל, והצדק אומר שאם הוא לא יוצא לפועל עד נניח א' בניסן - אז בדיוק כמו שלפני ר"ה יש אפשרות לחזור בתשובה כדי לשנות את גזר הדין של מה שכבר עשית, כך אחד גזר הדין תוכל לחזור בתשובה כדי לשנות גם את מה שכבר עשית ואפילו את גזר הדין שלאחריו. הכל כמובן במסגרת הצדק ומה שמתקבל על הדעת שראוי, מתי ועד כמה יש זכות לאדם.

אם בא' תשרי תשע"ז קבעו שבכ"ו אלול תשע"ז יקרה כך וכך, אז שורת הדין נותנת, שאסור שזה יקרה בכ"ה אלול תשע"ז. ואם כן, נעבור לשלב הבא של הדברים - יום כ"ה אלול תשע"ז חוצץ בין ר"ה תשע"ז לבין כ"ו אלול תשע"ז. משמע מזה, שהדין של ר"ה תשע"ז לעניין כ"ו אלול תשע"ז, הוא דין שלקח בחשבון מראש את השינויים העשויים להתרחש בכ"ה באלול תשע"ז. עכשיו, כ"ז אלול תשע"ז כבר אינו חוצץ, ולכן שורת הדין נותנת שהוא (כ"ז אלול) לא אמור להשפיע על כ"ו אלול. אבל כ"ה אלול כן אמור להשפיע על כ"ו אלול, ולכן אם יש רשות לשנות נהלים - אזי הרשות הזאת חלה על יום כ"ה אלול, (אם כי נכון שלא על כ"ז אלול). 

רשות לשינוי  מאוחר של נהלים מוקדמים

תודה! - צעירים מעל עשרים

שתקופת המעשה נחשבת לכל כך הרבה זמן עד ראש השנה? כל מעשה ומעשה נידון בפני עצמו. אין הכי נמי שבמידה ויש דין על כללות השנה, זה ייעשה בנפרד מהפירוט של המעשים, ואכן הדין על כללות השנה לא אמור להשתנות לפי רעיון זה

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה