אבל לא כולם הסכימו למיתוס הנפוץ שהפך לאמת חקוקה שאין לערער עליה.....
יש ברייתא בגמרא ראש השנה טז
"הכל נידונים בראש השנה, וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים - דברי רבי מאיר;"
רבי יהודה אומר: הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו: בפסח - על התבואה; בעצרת - על פירות האילן; בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה, וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים;
רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר (איוב ז יח) ותפקדנו לבקרים [לרגעים תבחננו].
רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לרגעים תבחננו
זאת אומרת שלפי רבי יוסי ורבי נתן ראש השנה הוא בכלל לא יום הדין.
וגם מה המשמעות של הבקשה לה' בתפילות באמצע שנה על רפואה פרנסה זיווג אם הכל נכתב כבר בראש השנה??
בנוסף בתורה לא חוגגים את ראש השנה כי הוא ראשית השנה. הוא החודש השביעי בשנה המקראית
אם אנחנו מתייחסים לטעם של התורה בתורה כתוב שהיום הזה הוא זכרון תרועה - ותמיד אני שואל את עצמי כל פעם מחדש מה המובן של החג הזה מה הפירוש של חג שהוא זכרון תרועה?

.


