עוד שבוע וחצי ראש השנה ו...רועה פילים
עבר עריכה על ידי רועה פילים בתאריך י"ט באלול תשע"ז 00:21
עבר עריכה על ידי רועה פילים בתאריך י"ט באלול תשע"ז 00:21
עבר עריכה על ידי רועה פילים בתאריך י"ט באלול תשע"ז 00:19
עבר עריכה על ידי רועה פילים בתאריך י"ט באלול תשע"ז 00:18
מקובל שראש השנה הוא יום הדין.
אבל לא כולם הסכימו למיתוס הנפוץ שהפך לאמת חקוקה שאין לערער עליה.....


יש ברייתא בגמרא ראש השנה טז
"הכל נידונים בראש השנה, וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים - דברי רבי מאיר;"

רבי יהודה אומר: הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו: בפסח - על התבואה; בעצרת - על פירות האילן; בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה, וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים;

רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר (איוב ז יח) ותפקדנו לבקרים [לרגעים תבחננו].

רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לרגעים תבחננו

זאת אומרת שלפי רבי יוסי ורבי נתן ראש השנה הוא בכלל לא יום הדין.

וגם מה המשמעות של הבקשה לה' בתפילות באמצע שנה על רפואה פרנסה זיווג אם הכל נכתב כבר בראש השנה??



בנוסף בתורה לא חוגגים את ראש השנה כי הוא ראשית השנה. הוא החודש השביעי בשנה המקראית



אם אנחנו מתייחסים לטעם של התורה בתורה כתוב שהיום הזה הוא זכרון תרועה - ותמיד אני שואל את עצמי כל פעם מחדש מה המובן של החג הזה מה הפירוש של חג שהוא זכרון תרועה?


תפילות של אמצע שנה יכולות לגרום לגזרות של ר"ה להשתנות לא?הפואנטה
למה שיגרמו להשתנות? זה מה שנגזררועה פילים
אני תמיד נתקל באנשים שאומרים מה שתקבל כמשכורת וכפרנסה זה מה שנגזר... עשית כך וכך השנה - תקבל כך וכך.. זה הרי המשמעות.. אם לא זה מאבד את האפקט של הגזירה..



אני לא חושב ככה אבל לפי מי שסובר ככה.. למה לבקש פרנסה רפואה.. וכ'ו זה נגזר מראש השנה כבר
שאלת שאלות מהממות אני רוצה כן לנסות לענות כשייתאפשר לי.נפש חיה.
יש דין ויש לפנים משורת הדיןהפואנטה
מנסה להיזכר במקרים בתנ"ך ובכלל שתפילה עזרה לביטול הגזרות
חזקיה. זה מסתדר עם ר' נתן ור' יוסירועה פילים
שאדם נידון בכל יום ובכל שעה.

וזה רק אומר שראש השנה הוא לא יום הדין.
יום הדין הוא כל יום וכל שעה.
ראש השנה הוא יום זכרון תרועה"
ר יוסף אלבו בספר העיקרים. אומר שאדם עושה עצמו כלינפש חיה.
על ידי התפילה וכך משנה את מצבו לקבלת / חוסר קבלת שפע.


הלכותשובה לרמבם-
ד דברים משנים גזירות-


צדקה
צעקה
שינוי שם
שינוי מעשה.
לא בטוח שר' יוסף אלבו מסכים עם הדעה שראשרועה פילים
השנה הוא יום הדין.
אני מכיר את שיטתו לעניין תפילה.. זה מין פיתוח של שיטת הרלב"ג והרמב"ם בנושא ההשגחה.

הרמב"ם בהלכות תשובה מביא שצעקה וצדקה ושינוי שם (בהרגשה - אני לא אותו האיש) זה מדרכי התשובה. הוא לא מדבר על גזירה בנושא הזה. הוא מצטט במקום אחר (תחילת פרק 6) את המשנה באבות שתשובה היא כתריס בפני הפורענות.

אבל זה לא סותר את השאלה אם נגזר עליך בראש השנה למה להתפלל למשחק מכור?
על פי השיטה שראש השנה הוא יום הדין כולם עושים תשובה לפני ראש השנה ובכל זאת נגזר עליך לטוב או לרע בכל התחומים על פי מי שאתה באותו רגע שאתה עובר לפני ה' כבני מרון . אז למה לשחק משחק מכור?
היי הייי...... אני חושבת דבראשון שההנחה צאיכה להיות-נפש חיה.
אין
בעולם
משחק
מכור.


כי נכון שיש השגחה והכל צפוי
אבל גם - הרשות נתונה.

ובטוב העולם נידון
והכל לפי רב המעשה.



ואוף אם היה לי זמן
ואם הינ לי יותר יכולת


@@Admin
תזכיר לי מחר. טוב?נפש חיה.
אני לא חושב שהמשחק מכור. אבל אני חושברועה פילים
שכל שעה ורגע היא יום הדין.
אתה מזכיר פה את בעל התניא שאומר שכל רגע רגע העולם מתהווהנפש חיה.
במידה מסויימת זה נכון


אבל אנחנו לא חיים לרגעים.
נכון ש"לרגעים תבחננו" אבל

מציעה לך לקרא את ספר החינוך על מצוות ראש השנה. הוא מזביר יפה שם.



אין לי כאן מקורות ...
מצטערת.
בוודאי שהוא יום הדין.גמני
אל תחליט ככה מסברה. יש שיעורים בנושא. יש שיעורים של הרב אשרוב באתר "בסוד הדברים". הוא מסביר מה זה ראש השנה, מה המשמעות ובעצם מדבר על כל הנושא הזה.
זה שיש שיעורים לא עונה על התשובהרועה פילים
אולי פשוט תשמע אותם.. ותכתוב כאן תשובה?
מה אתה אומר?
רוצה למקד את השאלות?נפש חיה.
הן ממוקדות בפתיח לא?רועה פילים
גם... אבל הוספת עליהןנפש חיה.
רק בתור הרחבה לתגובות שלכםרועה פילים
אהה... תקשיב. טני בלי נדר אהיה יותר בפנאי מחר.נפש חיה.
טוב?
מצויין!רועה פילים
אה יא חביביגמני
זה שיעורים ארוכים.. זה לא תפקידי לתת תשובות לשאלה העמוקה. בכוונה הפניתי אותך והשיעורים הם לצפייה כך שמובטחת לך הנאה.
לא נראה לי בשלב הזה לצפות בשיעורים..רועה פילים
אבל אם תרצה לסכם ולתמצת את הרעיון לכאן באיזה שהוא שלב אני אשמח תמיד לשמוע.
תורה נקנית ביסורים - ההפסד הוא כולו שלך.גמני
נכון. ויש לי סדרי עדיפויות -רועה פילים
אם השאלה מאוד חשובה לך אז כדאי לךגמני
לעשות מאמץ, ולשמוע את הדברים מפי רבנים שמבינים בזה ושיש להם תשובות לשאלות שלך.
מי אמר שזאת מחלוקת? אולי "זאת ועוד קאמר"?הדוכס מירוסלב

פשוט שאדם נבחן ונידון בכל יום. ומבלי להכנס לחילוקי הדברים, ברור למה זה לא סותר. לא?

 

למסקנה, ראש השנה הוא יום הדין המרכזי. ויש צ'אנס בכל רגע ורגע.

קוראים לזה תשובה, בימינו...

אתה באמת רציני אחי???רועה פילים
לוגיקה אחי..
אם אני אומר לך שהאדם נידון בזמן מסויים וספציפי

זה אומר שהוא לא נידון כל הזמן.

ואם אני אומר לך שהוא נידון כל הזמן אז אין משמעות לייחד רגע ספציפי בשנה.



אם אתה טוען שa זה b ואין מחלוקת. אז אין משמעות לייחד ממה נפשך.
אתה יודע ללמוד גמרא עם הכללים?הדוכס מירוסלב

זה שתוסיף הרבה סימני שאלה לא יחזק את הטענה שלך.

בלשון המשנה (והברייתות) יש מחלוקת, ויש גם "חדא* ועוד קאמר".

כלומר מחלוקת שלא מבטלת את הדעה הראשונה אלא מוסיפה עליה.

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=19506

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=14690

 

זה שהחלטת מה סגנון הברייתא על דעת עצמך, זה נחמד. אבל זה לא מחייב את התנאים. אפשר להסתכל בראשונים שם. מה גם שאם זאת מחלוקת הלכתית (ויש לה קצת נפקא מינה) הלכה צריכה להיות כרבי יוסי, וכידוע בכל הפוסקים מוזכר שר"ה הוא יום הדין.

 

בכל אופן, לעניין, אין כאן קושי לוגי. אולי קצת חוסר הבנה בלוגיקה.

אם אני אומר לך שבמשך כל זמן שאינו יום, השמים שחורים. ובא אדם אחר ואומר לך שהם גם צהובים, ואחד שאומר שהם גם כחולי-כהים, פשוט שזה לא מבטל את זה שהשמים שחורים (בחלק מהזמן)

אתה שוגה פעמיים.רועה פילים
א. אין מושג כזה פסיקה בעניני מחשבה. (המקור לכך הוא הרמב"ם).

ב. אני מבקש שוב ומתחנן שתעיין בטענותיהם בלי לנסות לעגל את הפינות הלא אלגנטיות בברייתא בהגדרות משוערות שלך.
פשוט כי אי אפשר לומר ככה.. מוזמן לעיין.

שים לב
1 a כל הזמן -
2. a פעם אחת בשנה -

טענה ראשונה
2. נכנס ב1. אבל 1. לא נכנס ב2. לכן אי אפשר לומר שיש כאן הסכמה או הוספה כלשהיא.

טענה שניה
ל1. אין רגע או מומנטום עדיף יותר כי הוא כל הזמן. הכל שווה. ל2. יש רגע נבחר.

אתה טועה מעיקרא.הדוכס מירוסלב

חדא דאין זה "ענייני מחשבה". פשוט שאם זה לא יום הדין, אין טעם לרוב ככל ענייני החג, שהם הלכה.

תרי, כי כבר עניתי לטענותייך. אתה לא מבין איך משניות עובדות, לכן הצעתי לפניך קישורים. לא נדון בזה עד שתבין ותחזור.

 

ההשערה שלי פשוטה, אף אחד לא סותר את העובדה שראש השנה הוא יום הדין. ולהגיד את זה, בחידוש כזה מפליא שאף אחד לא אמר מעולם, זה מעורר פלצות. אתה באמת חושב שאף אחד לא שם לב ל"סתירה", כביכול, בברייתא הזאת? עיין קצת בראשונים ומפרשים סביב הדף.

 

אתה גם מתעלם ממשניות אחרות מפורשות ומברייתות אחרות בנושא.

המשנה הכי פשוטה בעולם: "בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה יט כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג, טו) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם. ובחג כב נידונין על המים" (ראש השנה א ב).

מובאת בלא שום חולק.

כנ"ל תוספתא שם: "הכול נידונין בראש השנה וגזר דינם מתחתם ביום הכיפורים".

 

נ.ב,

אני מניח שאתה יודע טיפה ללמוד גמרא. בד"כ כשיש סתירה בין משנה לברייתות המשנה עומדת על זה. אם היא לא, "חדא ועוד קאמר" וזה פשוט מאין פשוט כמותו.

חבל לי לבזבז את הזמן כדי להסביר את עצמי אלף פע'רועה פילים
אמרת

"בכל אופן, לעניין, אין כאן קושי לוגי. אולי קצת חוסר הבנה בלוגיקה.
אם אני אומר לך שבמשך כל זמן שאינו יום, השמים שחורים. ובא אדם אחר ואומר לך שהם גם צהובים, ואחד שאומר שהם גם כחולי-כהים, פשוט שזה לא מבטל את זה שהשמים שחורים (בחלק מהזמן"

אז טעית..
לקחת דוגמא של אדם שאומר שהשמים שחורים ואחר שאומר שהם גם צהובים ואחר שאומר שהם גם תכולים.. וכולם צודקים כי כל אחד מוסיף על השני.

כאן מדובר על מחלוקת אחרת שלא מוסיפה אחד על השני אלא אחד אומר שאיש פלוני עובר ברחוב פלוני כל יום. ואחד אומר שאיש פלוני עובר ברחוב פלוני רק יום אחד בשנה.

אחד אומר שכל שעה ויום האדם נידון.
ואחד טוען שביום אחד ספציפי האדם נידון.

אני צריך שתבין שאם כדבריך רבי מאיר מכיל את רבי יוסי - זה אומר שאין עדיפות לרה"ש כיום הדין משום שכל יום הוא יום הדין.

וכמו שכתבתי לך למעלה 2 טענות על ההבדלים ולמה הם לא מכילים אחד.


המצאת פה משהו מדהים.
כל ענייני החג תלויים בזה.
ההגדרה של הרמב"ם ברורה - כל מה שהוא לא נפקמ למעשה מין המעשים לא שייך בו הלכה כדברי פלוני.
השאלה היא שאלה תאולוגית. אל תמציא קשר בינה לבין עולם ההלכה. זה שיש לה השלכות למוטיבציה שלך זה עניין אחר.


אני מציע שתחזור ללמוד גמרא ואז נדברהדוכס מירוסלב

כל מה שכתבת כל-כך שבור לוגית שמיותר להתייחס לזה

אני מציע שתלמד לוגיקה ונדבררועה פילים
רציתי לכתוב שתלמד קצת עוונה.
אבל למה לי לחטט בעניינים שלא שלי..

רק אומר לך משהו קטן.. בלי קשר לזה שלא התייחסת לטענות. ובלי קשר לזה שהטענות שלך עצמן על ההוספה לא קשורות כמו שהסברתי פעמיים.. השיטה שלך לצאת מויכוח על ידי שליחה של קישורים לכל מיני אתרים ולפסול את השני בגלל חוסר ידע.. לא מראה על דיון בוגר ורציני מצידך.

הייתי כותב לך את דעתי עליך, והייתי גם מסביר לך כמה אתה טועההדוכס מירוסלב

אבל אתה לא נראה לי ראוי ליחס. מצחיק אותי שכתבת בשרשור אחר שאתה רוצה לחסום מישהו כי נעלבת ממנו ואתה מתבטא כמו חיה פצועה.

לא אותך. ולא כי נעלבתי. ובא נעצור כאןרועה פילים
לא זכור לי שכתבתי לך שום הודעה, ככה שמובן מאליו שזה לא אניהדוכס מירוסלב

אבל אני יכול להבין את בר הפלוגתא שלך.

אין דבר יותר מגוחך מבעל גאווה שלא רק לא מוכן להבין שהוא לא מבין, הוא גם מטיח באחרים עבודת המידות .

לילה טוב

לפחות ניסיתי להבין.רועה פילים
וחולשות יש לכולם..
יש כאלה "שלהיות חזק בלימוד" מוליד חולשה גדולה יותר
לילה טוב
ויש כאלה שלאהדוכס מירוסלב

אם היית רוצה להבין היית שואל, לא תוקף

איפה ראית תקיפה???רועה פילים
הכל היה על טהרת הענייניות עד הרגע שהחלטת לומר שאני לא ראוי לדון איתו כי... בלי להתייחס לכלום ובלי לטעון כלום.. זה כי אתה יודע וזהו... מה אתה בדיוק רוצה? שאני לא אבקר את הדרך שלך? שזה לא יראה לי בתור יהירות?
שאלות יפותברגוע

תשובה לעניין של מתי הדין-

ד – השתלשלות הברכה והדין | פניני הלכה

מה הקשר בין יום הדין לזכרון תרועה-

ב – יום תרועה | פניני הלכה

למה קוראים לחג ר"ה (תסתכל גם בהערה למטה)-

ג – ראש השנה | פניני הלכה

תודה!רועה פילים
אהבתי את הקטע הזה
וזהו שאמר רבי יצחק: "יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין ובין אחר גזר ‏דין" (ר"ה טז, א; יח, א), כלומר יפה ומועילה, אבל לא קורעת את גזר הדין (ר"ן, מהר"ל שם

אבל מה כל כך קשה לתורה לכתוב שראש השנה הוא יום הדין? למה במקרא כולו אין אפילו רמז קטן לנושא ומוצאים את זה רק בחז"ל ולא אצל כולם?
התשובה לשאלתך היא:ים חי מיה"ך

שזה בדיוק משמעות המילים "זכרון תרועה" - כמו שמצינו בספר במדבר: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם" - שים לב: "ובראשי חדשיכם" - "ותקעתם בחצוצרות... והיו לכם לזיכרון לפני אלוקיכם".

אני אגיד לך מה אני מבין מהפסוקיםרועה פילים
כמו שאמרת שיחת נהלים.. אבל לכיוון אחר.
לא מלמעלה למטה
אלא מלמטה למעלה.
שיחת נהלים שלנו כלפי ה'.

זכרון תרועה - זה זכרון שלנו את ה'. יש הרבה שיאמרו שזה חג של המלכת ה' של זיכרון שלנו את ה' ולשופר יש את התפקיד של המזכיר.

לא כיים חי מיה"ך

אלא כך:

 

(אגב

א. זה יפה שאתה זוכר את כל מה שאני כותב, ועוד מילה במילה) 

(ב. זה כמובן מותר לך לחשוב על אנשים גם כשלא נמצאים איתם, אבל בכל זאת בן אדם מעדיף הרבה פעמים להיות קצת לבד.)

 

ובכן, לענייננו:

 

"המלכת ה'" אין משמעה הגדרת עצמנו כנתינים שלו. אדרבה, הגדרת עצמנו כנתינים היא פעולה של הגבהת העצמיות שלנו כבני אדם,גם אם בצלם אלוקים, ואילו המלכת ה' משמעה התבטלות מולו, "ביטול היש" - אפילו ביטול ה"צלם אלוקים" מול האלוקים בעצמו.

אה"נ. אני חושב שיש כמה פרשנויות והבטים למילים המלכת ה.רועה פילים
לא?

בלי קשר זאת פרשנות יפה

השאלה מה המשמעות המקראית של המילים.
נכון, אבל אזים חי מיה"ך

מה הבעיה שלך לקבל את פירושי, שהוא מתאים למה שמקובל על רוב חכמי התורה?

 

זה כמובן חשוב לבדוק את הפרשנות, אבל אני לא חושב שיש טעם להעיר על פרשנויות הגיוניות, גםא אם אתה אישית מעדיף פרשנות אחרת

 

גם אני יודע לערוך

אם אתה רוצה לדון בנפרד על המשמעות המקראית - אשמחים חי מיה"ך


אתה יודע.. כל הפסוקים על מלכויות... מה המשמעות וכ'ורועה פילים
טוב, לא יודע... זה עניין ארוך לבדוק את זה. אתה רוצה כאילוים חי מיה"ך

ללמוד את פסוקי מלכויות שבמוסף? אפשר לנסות

לא רק שבמוסף.. סקירה על משמעותרועה פילים
השם מלכות ומלך במקרא. בזיקה לחול. ובזיקה לה'
טוב זה כבר ארוך יותר. בקרוב תמצא פירוש לדברים אחריםים חי מיה"ך

אבל לזה כרגע לא הכנתי

אחלה פירוש!רועה פילים
רק דיברתי על להוסיף עוד פנים

השאלה איך אפשר לבטל את היש מפני ה'?
מאיזו בחינה?
תודעה?
תודעה, שכל ורגש, ואת השאר עושה הקב"הים חי מיה"ך


איך?רועה פילים
הרי אי אפשר לדמיין את ה'.
אז איך אפשר להתבטל?
מאיזו בחינה?
אני שואלים חי מיה"ך

ואל תיעלב, זה רק לצורך הדיון: האם אתה מדבר לפעמים דברים שלדעתך הם מיותרים או חסרי משמעות?

כן נראלי. למה?רועה פילים
אם כן מה איכפת לך להיות קצת חסר משמעות מול הקב"ה ליום אחד?ים חי מיה"ך


אבל איך? יש לך הסבר פרגמטי?רועה פילים
לפני רגע טענת שזה מוכר לך באופן אישי?ים חי מיה"ך


הבנתי את התאוריה לא את הפרגמטיותרועה פילים
המפורסמות אינן צריכות ראיהים חי מיה"ך


יאלה אני צריך לעזוב, נמשיך בהמשךים חי מיה"ך


העיקר בר"ה הוא לא הדיןברגוע

גם בתפילות בר"ה כמעט שלא מוזכר שהוא יום דין.

עיקר העניין הוא המלכת ה' עלינו ועל כל העולם, והדין הוא פועל יוצא של זה.

(צילום מתוך "טללי חיים")

 

 
תודה! יפה מאוד!רועה פילים
אתן דוגמא שמסבירה הכלים חי מיה"ך

מעסיק קובע נהלים למועסק בתחילת עבודתו. כדי להקל על הסברת הדוגמא, נניח שהוא קובע נהלים לחודש הקרוב בתחילת אותו חודש לועזי, כלומר ב-1 באותו חודש לועזי. בנוסף, המעסיק צריך לשלם את שכר העובד בסוף החודש הלועזי. לצורך העניין כמדומני שהמקובל הוא ב-1 בחודש הבא. ישנם, לעומת זאת אנשים שמעדיפים לקבל את המשכורת דווקא ב-9 בחודש הבא (נניח), וכך העברת המשכורת נעשית אצלם דווקא ב-9 בחודש.

 

עכשיו:

 

לגבי השאלה הראשונה - אם המעסיק קובע נהלים ב-1 בחודש, האם פירוש הדבר שאין טעם לשנות את הנהלים בהמשך? ואם יש טעם לשנות את הנהלים בהמשך - האם פירוש הדבר שאין טעם לקבוע את הנהלים ב-1 בחודש?

 

לגבי השאלה השנייה - אם "ראש החודש" הלועזי הוא ב-1 בחודש, האם פירוש הדבר ש-9 בחודש כבר אינו היום הקובע עבור החודש?

יפה..רועה פילים
אהבתי את הסגנון של 1. דדיקטי וחכם.
אבל שים לב.. כאן זה לא שיחת נהלים - כאן זה משפט שבו אי אפשר לרמות והכל צדק וכ'ו ולכן תוצאות המשפט מחייבים שאדם יקבל את מה שמגיע לו.

אם המשכורת היא לפי שעות או לפי ימים?
תודה!ים חי מיה"ך

הכל צדק, אבל אם הכל צדק - למה מחכים לראש השנה? בדיוק בגלל שהקב"ה בחר לנהל את זה כמו שמתאים לנו כבני אדם, ולכן בדיוק כמו שאם עשינו משהו באמצע השנה - הדין מושהה מבחינת כתיבתו וחתימתו, וזה יהיה רק בראש השנה הבאה - בדיוק אותו דבר הדין בראש השנה מושהה מבחינת זה שהוא לא יוצא לפועל, והצדק אומר שאם הוא לא יוצא לפועל עד נניח א' בניסן - אז בדיוק כמו שלפני ר"ה יש אפשרות לחזור בתשובה כדי לשנות את גזר הדין של מה שכבר עשית, כך אחד גזר הדין תוכל לחזור בתשובה כדי לשנות גם את מה שכבר עשית ואפילו את גזר הדין שלאחריו. הכל כמובן במסגרת הצדק ומה שמתקבל על הדעת שראוי, מתי ועד כמה יש זכות לאדם.

למה אתה מניחרועה פילים
שיש תקופת חלון לאחר ראש השנה? מי אמר לך?

נניח יש גזירה שב כו אלול יקרה משהו היא נעשית בגלל מה שהיה שנה שעברה.
מה שעשית השנה יקבע את הגזירות של ראש השנה ושל כל שנה הבאה

זה המשמעות של יום הדין.

(אני לא חושב שזה המהות של ראש השנה.. אבל זה המשמעות של יום הדין )
אבל מה קבעו ביום הדין?ים חי מיה"ך

אם בא' תשרי תשע"ז קבעו שבכ"ו אלול תשע"ז יקרה כך וכך, אז שורת הדין נותנת, שאסור שזה יקרה בכ"ה אלול תשע"ז. ואם כן, נעבור לשלב הבא של הדברים - יום כ"ה אלול תשע"ז חוצץ בין ר"ה תשע"ז לבין כ"ו אלול תשע"ז. משמע מזה, שהדין של ר"ה תשע"ז לעניין כ"ו אלול תשע"ז, הוא דין שלקח בחשבון מראש את השינויים העשויים להתרחש בכ"ה באלול תשע"ז. עכשיו, כ"ז אלול תשע"ז כבר אינו חוצץ, ולכן שורת הדין נותנת שהוא (כ"ז אלול) לא אמור להשפיע על כ"ו אלול. אבל כ"ה אלול כן אמור להשפיע על כ"ו אלול, ולכן אם יש רשות לשנות נהלים - אזי הרשות הזאת חלה על יום כ"ה אלול, (אם כי נכון שלא על כ"ז אלול). 

אני רוצה להתמקד במשפט המפתח של התגובה שלךרועה פילים
"משמע מזה, שהדין של ר"ה תשע"ז לעניין כ"ו אלול תשע"ז, הוא דין שלקח בחשבון מראש את השינויים העשויים להתרחש בכ"ה באלול תשע"ז."

ואני חוזר וטוען שכל מה שיכל לעמוד חוצץ זה המעשים של שנת תשע"ו. כל תקופת החלון הזו לא עומדת חוצץ ולא משפיעה על פסק הדין של רה תשעז. כי הוא תוצאה של המעשים של תשעו. תשעז יעלה לדיון בראש השנה תשעח.
כן אבל בדיוק לעניין זה כתבתי את הרעיון שלים חי מיה"ך

רשות לשינוי  מאוחר של נהלים מוקדמים

נכון.רועה פילים
ובדיוק בגלל זה כתבתי שזה לא נהלים זה משפט לפי מעשים שנתיים. ללא התערבות של שנה אחת בחברתה. ולכן אין שינוי נהלים
אוקיי - לב הטענה שלך הוא כזה..רועה פילים
"לכן בדיוק כמו שאם עשינו משהו באמצע השנה - הדין מושהה מבחינת כתיבתו וחתימתו, וזה יהיה רק בראש השנה הבאה - בדיוק אותו דבר הדין בראש השנה מושהה מבחינת זה שהוא לא יוצא לפועל"

אתה אומר שהדיון מושהה מהמעשה לראש השנה.
והוא מושהה גם מראש השנה לשעת ההוצאה לפועל.

מה שהייה ראשונה מהמעשה לראש השנה עולה לך אם תקנת
כך גם שהייה שנייה עולה לך אם תקנת.

ואני אומר שאין מושג של שהייה ראשונה מהמעשה לראש השנה ליום הדיון.

זה לא תקופת שהייה מהמעשה לראש השנה. אלא זאת התקופה עצמה עד ראש השנה היא תקופת המעשה. ובראש השנה היא תקופת הדין שכל מה שהיה בתקופת המעשה בא ועומד לדין. ככה שאין שהיה באמצע.
ולא מקישים משהיה ראשונה לשניה.

ומה גורם לך לחשובים חי מיה"ך

שתקופת המעשה נחשבת לכל כך הרבה זמן עד ראש השנה? כל מעשה ומעשה נידון בפני עצמו. אין הכי נמי שבמידה ויש דין על כללות השנה, זה ייעשה בנפרד מהפירוט של המעשים, ואכן הדין על כללות השנה לא אמור להשתנות לפי רעיון זה

זו מח' תנאים האם אדם נידון כל יום או לאאניוהוא
עבר עריכה על ידי אניוהוא בתאריך י"ט באלול תשע"ז 08:09
ובתוס'ישנם שני תירוצים, למקום שכתוב דמתפללים על החולה-.תרוץ א' - זו הדעה שאומרת שאדם נידון כל יום
תרוץ שני - נגזר על האדם שיהיה חולה ושרק עם יתפלל יבריא.
העניין זה כדאי לראות את דברי ר'צדוק בצדקת הצדיק (סו כמדומני )-'תפילה צריך לכל דבר גם אם נגזר מאת הבורא יתברך שמו'
כלומר - התפילה היא גם לאחר שנגזר - כדי להוריד את הגזרה לעולם הזה
קודם כל פוסקים כמשנה (שהיא דעת חכמים) ראש השנה א,ב:חסדי היםאחרונה
"בארבעה פרקים העולם נידון:... בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר "היוצר יחד, ליבם; המבין, אל כל מעשיהם" (תהילים לג,טו)."

אז איך מועילים תפילותינו ומעשינו לאחר יום הדין?
הגמרא מתרצת שאנחנו סבורים כמו האמורא רבי יצחק, שיש לו כמה מאמרים בנושא:
"וכדר' יצחק דא"ר יצחק יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין" (בבלי ראש השנה טז.)
אחרי כמה מאמרים בחשיבות הדין בראש השנה, עדיין אומר רבי יצחק:
וא"ר יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה שנאמר (בראשית כא, יז)כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא" (בבלי ראש השנה טז

אז איך מסתדר הדין בראש השנה והיכולת לשנות?
אז כמו שהגמרא אומרת על דעת רבי יצחק, שתפילה יכולה לשנות את הגזר דין, וכנראה גם מעשים יכולים לשנות.

אמנם לא תמיד הם משנים לגמרי, אבל הם יכולים לכוון את הברכה או את הקללה שקיבלו בתחילת השנה:
"כיצד הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ עתים לרעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן לטובה" (בבלי ראש השנה יז

הדין בראש השנה, הוא כי זה החודש השביעי, וכמו שהמדרש אומר ש"כל השביעיות קודש", וכשיש קדושה אז יש דין, כי אנחנו צריכים להיות ראויים לקדושה ולשפע.

רואים בתורה, וכך כותבים הראשונים, שתרועה זה סוג של תפילה.

באלי ללכת עוד פעם לסליחותאורי ציון

חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.

יש עניין?

זה סוג של תחושה של בזבוז?משה

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

זה פשוט ניצול הזדמנויותאורי ציון

לא הלכתי אגב

לפחות ניסית לישון?משה

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

כן, בהצלחה רבהאורי ציון

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

אז למה בעצם נשארת ערה עד כזה מאוחר?משה

חסרות סיבות?אורי ציון

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

נגמר לי הערב, רוצה את הלילהמשה

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

הלילה הוא קסוםאורי ציון

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

במה את עובדת?משהאחרונה

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

יש עניין לחזור בתשובהאריק מהדרום

אז יש הרבה על מה😅אורי ציון

מי זוכר אותי?😉 ואת השרשור הישן שליכתר הרימון

שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.

סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים

בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.

יאללה שוטו

זוכרים 😃משה

(שמחתי לראות אותך)

יאא, זוכרתנערת טבע

כשהייתי בישיבה הגבוההאריק מהדרום

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

תמיד לזכור את קרבן התמידכתר הרימון

גםאריק מהדרוםאחרונה

יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹדורש טוב לעמי

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

אותך כן, אותו לאנוגע, לא נוגע
ולחשוב מה חושב צבי סוכות אם הוא יראהנוגע, לא נוגע

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

מקווה שאתם זוכרים לטובה😉כתר הרימון

זה היה ביתינוגע, לא נוגע

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

יש לי באמת משהו עם כלי שבורכתר הרימון

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

נשמע מיוחדנוגע, לא נוגע

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אני לא בעד לכתוב פסוקיםדורש טוב לעמי

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

שרשור ראשי תיבות תשפ"זאריק מהדרום

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

תהא שנת פח זבלאריק מהדרום

למתכנתים ב Agile - תהא שנת פיתוח זריזפ.א.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

תהא שנת פ.א - תשפאקעלעברימבאר

תהא שנה פחות זוועהאריק מהדרום

תהא שנת פחות זמבורותנקדימון

מהשנה של הבחירות הקודמות

תהא שנת פרקי זימרהנקדימון

תאמינו שיש פה זהבנקדימון

תדעו שהוא פחות זוכרנקדימון

תספורת שעושה פאדיחה זועקתפ.א.

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תעלה שוב פסוקי דזמרהפצל"פ

תביאו שוקולד, פיצה, זיתים!אשר ברא

תדחה שוב פגישה זואשר ברא

תיזהר, שוב פלסטינאי זומםנקדימון

תהיה שוב פאפא זמין.....נחלת

תתחיל שרשור פעיל, זריזנקדימון

תהא שנת פינוי זבליםנקדימון

תעיזי שאפי פעלי זכיoo

בלי תהא שנת!משה

תלך שמוליק פה זורעיםחושבת בקופסא

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פוטר זיוףנוגע, לא נוגע

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

תשמע פה זהדי שרוט

פורום דתי.

תאמין שרציתי פורשה זריזהל המשוגע היחידי

תדעו שזה פשוט זלזולל המשוגע היחידי

תהא שנת פיצוץ זורחאני צודק

תראה שתמצא פה זיווגךאביעד מילוא

זה הכי מקורי שעלה לי

אמן ואמןאני צודק

תמיד שומעים פה זמזוםרקאני

אהבתי!אשר ברא

נכתב בהשראת היתוש שהציק לי אתמול 😅רקאני

(יתושה… הנקבות הן אלו שמחפשות לעקוץ) שנה טובה!פ.א.

תהא שנת פתיחת זבולrrinaa

תהא שנת פחות זמן מסךוהוא ישמיענו

תמיד שטענדיג פרייליך זיין (להיות בשמחה תמיד)אביעד מילוא

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

תהיה שנת פז 😏מבקש אמונהאחרונה

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

אם לא מנצלים ימי חופשה הם נמחקים?רועישםטוב
כמו בכל החוקים הקשורים ליחסי עובד-מעבידפשוט אני..

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

זה תלוי בהסכם עם המעסיק בגדולמשהאחרונה

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

השרשור הראשון של התשפ"זזיויק

מה הנושא?

השרשור הראשון של התשפ"זמשהאחרונה

זה הנושא

השנה הקרובה שלכם תיראה אחרת מהקודמת?פתית שלג

ברורל המשוגע היחידי

אבל בגילי זה באמת אחרת

כןoo

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

תמיד זה קורה. גם בלי שנתכוון לזהנפשי תערוגאחרונה

ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

אולי יעניין אותך