או שאני לא מכיר מספיק קפאין ומוצריו...

ג'יקוב

מראש השנה את מוריד ל1 מקס' 2 (בגלל כיפור) כנ"ל ר"ח אב

ואם צריך איזה שחור כדי להתעורר אבל זה נדיר

רק שוקו,

חם,

עם שוקולד

טסטר צוי'ס או רגיל של עלית (מגורען!)

1 וחצי קפה, שתי סוכרזית...

אבל זה משתנה כתלות בעירנות וביכולת הריכוז

שותה נס
@כמעין הנובע

אבל רק לפעמים.
היום שלי נפתח ב2 כוסות מים ובהמשך גם בעיקר מים

בס"ד

אבל בעיקרון, שחור לפי הצורך. בלי סוכר.

שמעתי מישהו אומר שסדר בוקר נקרא כך ע"ש הארבע כוסות.

בימים שאני לא עייף 0 ובעתות מצוקה 2-3.

שחור עם חלב 

הוא אכן כותב את זה לגבי ירקות אבל קודם לכן בסימן רב כותב: "פירות ששראן או בשלן במים, אף ע"פ שנכנס טעם הפרי במים, אינו מברך על אותם המים אלא שהכל; והרא"ש כתב דאפשר שאם נכנס טעם הפרי במים מברך בפה"ע".

כמעט כולם מודים שעקרונית מי שלקות הם כשלקות, בפועל כמעט אף אחד לא פוסק ככה (אני לא מכיר עוד מישהו שמברך 'בורא פרי העץ' על קפה).

נכון שהוא כתב לגבי ירקות דבר אחד ולקבי פירות את ההפך אבל לא נראה שהחילוק ביניהם הוא עצם היותם פרי ולא ירק כי זה לא חילוק מהחילוקים שמופיעים בראשונים, סביר שהחילוק הוא אחר (ויש כמה, למשל יש המצריכים שהדבר הנשלק יהיה נשלק לשם מאכל. וזה דבר שמצוי בירקות ולא בפירות).

לענ''ד הכלל אחד, וזה גם הסבר לשינוי בין מיץ פירות לבין מי שלקות - כל השאלה היא דרך אכילה.

רק אם יש רגילות לאכול את הפרי/הירק בשינוי צורה (במקום או באופן שווה פחות או יותר לצורתו המקורית) אז הוא מקבל את ברכת הפרי/הירק.

(היום מרקחת לרוב לא נעשית ממחית בלבד אלא עם 50% סוכר או קצת פחות).

יש ירקות שדרכם להישלק בלבד אבל אין פירות כאלו, לפחות לא כאלו שהיו מוכרים בזמנו ודיברו חז''ל (והרמב''ם בעקבותיהם) בהווה אבל לא שיש הבדל מהותי ביניהם.

[ופה נכנסת שאלה נוספת - אם הפרי עצמו לא נאכל הרי ברכתו 'שהכל', לכן אפילו אם גם לגביו חל הדין של מי שלקות כשלקות הן יקבלו את ברכתו שהיא כאמור 'שהכל' (כך פוסק הרב רצון ערוסי).

אבל אם השאלה היא מה דרך האכילה אז לא רלוונטי זה שהפרי עצמו לא נאכל כי דרך האכילה היא בצורת משקה.

אבל אן נכנסת עוד שאלה - אם הפרי כלל אינו נאכל אולי אין דינו דין פרי אלא דין העץ עצמו ולכן ברכתו 'בורא פרי האדמה' וכן ברכת מי שלקות שלו. זה תלוי בשאלה איך מוגדר פרי.

כן הייתה בזמנו של הרמב''ם המצאה חדשה - הסוכר (לדבריו בזמנם היו סוחטים את הקנים ומבשלים את המים עד שהיו מתקשים לסוכר). מה שהרמב''ם אומר זה שלדעתו הברכה עליו יהיה 'שהכל' משתי סיבות: 

א. המיץ שלהם לא טוב יותר ממיץ של פירות אחרים שברכתם 'שהכל'.

ב. הבישול גורם לשינוי צורה.

משמע מדבריו שהקנים הם כמו פירות, אלא שכמו בפירות אחרים סחיטה מוציאה את הנוזל מגדר פרי - לכאורה לפי זה מי שלקות שלהן כן יקבל את ברכת 'בורא פרי האדמה/עץ' למרות שהם עצמם לא נאכלים]

אוכלים את הנוזל שלהם. הרמב''ם מקביל את הנוזל שלהם ('דבש' בלשונו) לנוזל (כנ''ל) של התמרים. על זה הרמב''ם כותב שהנוזל אינו פרי ולכן מברכים עליו 'שהכל', לכן זה היה נכון גם לו היה אוכלים את הקנים עצמם ומברכים עליהם האדמה/העץ כמו כל הפירות.

ברור שהכל תלוי ברגילות (ונכון - זה שנהוג לפעמים לבשל פרי מסוים לא הופך את זה לדרכו, כתבתי באחת הדוגמאות הקודמות הגדרה כללית של 'במקום או באופן שווה פחות או יותר לצורתו המקורית' אבל אני לא סגור על ההגדרה) והעיקרון הוא שקובע ולא הדוגמאות.

הקפה

הוא פרי שלא נאכל כלל - לא חי ולא מבושל

מרן והרא''ש לא דברו מפורש על פרי שכזה. הרמב''ם הזכיר את הסוכר כאמור.

תמרים דרכם העיקרית היא אכילתם חיים, וגם כשבישלו זה את המיץ שלהם ולא אותם כך שבכל מקרה הברכה 'שהכל' בלי קשר לבישול.

משום מה זה לא מוזכר במפורש ברמב''ם בהקשר הזה ולא זכור לי שגם בשאר הראשונים אבל לכאורה הגמרא שואלת את השאלה הזו במפורש:

לשון הגמרא: "אמר רב פפא: פשיטא לי, מיא דסלקא - כסלקא, ומיא דלפתא - כלפתא, ומיא דכולהו שלקי - ככולהו שלקי. בעי רב פפא: מיא דשיבתא מאי, למתוקי טעמא עבדי, או לעבורי זוהמא עבדי לה? תא שמע: השבת, משנתנה טעם בקדירה - אין בה משום תרומה ואינה מטמאה טומאת אוכלים. שמע מינה: למתוקי טעמא עבדי לה, שמע מינה".

מה שאלת הגמרא ביחס לשיבתא, מה ההבדל בינו לבין שאר שלקות? 

הספק הוא בשאלה האם מטרת בישולו היא גם לתת טעם או רק לנקות, והספק נובע מזה שהרי השיבתא כלל לא נאכל ואינו ראוי לאכילה אחרי בישול. כך מוכח מהברייתא ממנה מובאת הראייה שמטרת הבישול היא גם למתק (ולכן ברכתם אדמה למרות שאינו נאכל...) שכן מרגע הבישול הוא בטל מתורת אוכל לעניין תרומה וטומאת אוכלין ("דשיבתא - ירק שנותנין מעט בקדרה למתק בעלמא ולא לאכלו").

כמובן לא הייתי סומך על הראיה הזו להלכה כי היא לא נאמרה במפורש ע''י אף ראשון, אבל בתור לימוד אפשר לאומרה.

כי בפועל הוא מנקה את הקדרה, השאלה של הגמרא אם הוא בנוסף גם מתבשל בשביל להמתיק שזה מה שרלוונטי לשאלה אם מברכים על המים אדמה או לא. לצורך העניין לא משנה אם אתה צודק שזה או-או או אני שזה ו/או ההלכה תהיה זהה (ואולי זה בכלל סתם סתמנטיקה ואנחנו בעצם מתכוונים לאותו דבר).

בסתירה לכאורה בין סוגיית זיעה למי שלקות כבר דנו (מכאן כי והלאה), אבל היא שאלה לגבי דין מי שלקות באופן כללי ולא לגבי שלקות שאינם נאכלים בדווקא.

השיבתא ראוי לאכילה חי ואחרי שהוא מתבשל הוא כבר לא ראוי, אבל אם היה כדבריך זו הייתה ראיה אפילו יותר טובה לזה שעל קפה יש לברך עץ/אדמה ולא שהכל כי הוא היה דומה לו לגמרי בעניין הזה ולא רק במקרה של בישול.

[כך מתאר הרמב''ם את השיבתא בפירוש המשנה: "ידוע כי השבת נאכל חי אחרי האוכל עם כל הלפתנים ואינו מתבשל בקדרה ולפיכך כל זמן שלא נתבשל חייב בתרומה ומטמא טומאת אכלין, אבל אם נתבשל משיתן את טעמו בתבשיל וימצא בתבשיל טעם השבת הרי נגמרה תועלתו, ומה שנשאר ממנו אחר כך כמו הפסולות שאינן ראוין לאכילה ולפיכך אינו חייב בתרומה ולא מטמא טומאת אכלין"]

הוא סובר שהלכתית צריך לברך עליהם עץ אבל בכל זאת לא פוסק ככה למעשה (זו לא הסוגיה היחידה בה הוא עושה את זה, אישית קשה לי עם זה).

לפעמים לא, כאן לא. וגם כאן הוא אומר ביושר שהסוגיה אומרת X והוא פוסק Y ולא מסביר את המנהג בצורה שלדעתו דחוקה, גם זה ייחודי.

משפט חזק שאחד הר''מים שלי אמר לי בעבר כשהתייעצתי איתו על משהו:

"החיים הם כמו קפה שחור - או שאתה משאיר קצת קפה בכוס או שאתה שותה קצת בוץ".

לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא...

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי