נותרו דקות ספורות לפני שקיעה
אוריה מזנק לתוך החדר המבולגן, בתוך ערימת הבלאגן הוא מחפש פריט אחד צינור פלסטיק עם פקק עטוף בבד ועליו חותמת שהיה כתוב בה פעם "תפילין בית אל, זה כל ההבדל" אבל מה שנשאר זה " לי ת א " אותיות שנתנו מקור לכמה וכמהה בדיחות בינישיות שאוריה אהב להגיד.
משמצא את הצינור המיוחל אשר ראוי לקרוא לו "תפידנית" כבקשת היצרן. שעט אוריה במהירות משם הוציא את פרטי הדת שבפנים- זוג תפילין, אבא קנה במיוחד, כשאוריה יתחתן- יוסף לזוג התפילין האלו זוג תפילין נוסף "רבנו תם" ואם יסיים ש"ס אז גם "שימושה רבא", לא שלאוריה אכפת- הוא ליבן את הסוגיה ומבחינתו רש"י הוא אחלה 'ראשון' אבל עדיין משום מה אוריה אהב את העובדה שהתפילין הנוכחיות שלו קטנות. אפשר לשים כובע ולהכנס לבית המדרש כשאף אחד לא שם לב ולהשטייגען ממש עם בבא בתרא ורש"י ור"י ור"ת שאומר שבאמת אין לו תפילין והאחרונים שאומרים שלא צריך והאחרונים שאומרים שכן. ככה זה בימים כתיקונן- אבל עכשיו?
עכשיו בין הזמנים, הפעם האחרונה שאוריה ראה את התפילין זה היה אתמול, דקות ספורות לפני סוף זמן תפילה (10:26 נכון לשבוע זה) ולמרות שמצות תפילין חביבה עליו במיוחד, יותר מחביבות האות ח' של בת חן מהמערכון- אוריה לא זכה להניח תפילין אלו שוב בשחרית היום, כי אם תכף עובר חצות- אז עדיף להתפלל בלי תפילין.
הלכות שאם האדם ההלא נכון שומע- זה יכול להחריב את יומו אם לא את חודשו. "דבר זה אסור לאמרו בפני עם הארץ".
אוריה מוציא באחת את רצועות העור המלופפות על קופסאות התפילין ומוציא תפילה של יד. מניח אותה על ידו השמאלית , המגע הזה כבר נעים. ובעודו מסדר את התפילין במקום מברך בחפזה "להניח תפילין" מהר מוציא גם את תפילה של ראש- כזאת שרואים דרך החריצים בה. אם בסוף הוא יצטרך לקנות מכונית חדשה- כנראה הוא ימכור את התפילין ויקנה פחות מהודרות, אם ההפרש הוא יקח את המסדה 6, כמו של השכנים.
אוריה חושב לעצמו לרגע כמה חזרות על 2 דפים הוא היה גומר מ15:00 עד עכשיו לו היה אמצע זמן עכשיו.
"אדני שפתי תפתח" אוריה אומר ספק לעצמו ספק לקב"ה הוא מנסה להסיר את טרדותיו. "ופי יגיד תהילתך"
כאן אוריה קולט מה הוא הוציא מהפה ולמי. הוא חוזר שנית על הפסוק ומתחיל את התפילה. באיזור ברכת קדושת השם (ככה כתוב ברינת ישראל) אוריה מסתכל בשעון- 4 דקות לשקיעה- הביננו לא הביננו? לא הביננו! ("דבר זה אסור לאמרו לעם הארץ") אתהחונןלאדםדעת, אוריה מנסה להזכר על מה הוא מדבר בברכה רביעית- נזכר בול בחתימה! השיבנואבינו טינק! משהו השתנה. אוריה נזכר על מה מתפללים עכשיו. הוא יודע שאין עם מי לדבר על המצב הזה, אבא? אבא לא יבין. לאמא אין מושג מה זה יום בלי תורה. אין לה חובה לזה. אוריה נזכר בטור שאומר שהנוסח הוא דוקא אבינו כדי לומר לריבונו של עולם שהוא אבינו ומצוה על האב ללמד את בנו תורה. אוריה נזכר בכל הזמן האחרון, כמה הוא למד? איך היתה התחושה בשעות האלה לגשת לפינה נסתרת ולהוריד את התפילין לפני ארוחת הערב? איך זה להיות בתוך יום של תורה בתוך עולם של תורה. של מצוות של ישיבה בבית ה' של הליכה בבית המדרש של עמידה בישיבה... איפה עכשיו?! לפני בין הזמנים הוא קנה חוברת "מחיל אל חיל" של הרב טאו. לא שהוא קווניק, אבל אם יוד'ה אומר- יודה יודע. והר"מ שלו עשה לשיעור שיחה על איך שבבין הזמנים מנתקים את הקרונות מהקטר ורואים איזה מהקרונות נוסע מעצמו ואיזה מהשפעת הקטר בלבד. עברו רק שלושה ימים וכבר מתברר שאוריה כמה שהוא נודע מהר- כשהוא מנותק מהישיבה רואים כמה הוא הקרון בסוף הזה שכשמנתקים אותו- הוא נשאר לבד. טהרה. איפה היא! אוריה הלך למקוה שלשום, זה לא פשוט בין הזמנים, לימוד תורה. תפילה במניין. שמירת הברית. אוריה מתחיל להרגיש רטיבות בעין. איזה חיצוני הוא נהיה- מה פתאום אכפת לך על הנוזלים שהגוף יכול להפריש?! אוריה מתייסר. על בדל שפתיו, הוא קולט שהוא עוד בסלח לנו. הוא מספיק לומר וידוי לפני החתימה. "והרי נחמתי ובושתי במעשיי ולעולם איני חוזר לברים אלו. יה"ר שתסלח לי על חטאי כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח". אוריה מסיים את תפילתו- תפילה שכל ברכה כאילו נתקנה בשבילו. (סתם אסוציטיבי, כשאדם במצוקה כל דבר שהוא רואה מזכיר לא את מה שמטריד- אבל אוריה בכל זאת מכוון את מה שמזכירות לו המילים. ומסיים בעושה שלום במרומיו תוך קידה לימין השכינה. בטח גם בצד הזה נמצאת הישיבה שלו... "הוא יעשה שלום עלינו" -אני מתפלל לבד, מי זה עלינו? עמ"י? הוא כבר אומר "ועל כל ישראל" מי עוד איתי? הוא חושב המשפחה, אולי ובסתר בלב הוא חושב, אולי ה'? שיהיה שלום ביני לבין ה'? אולי) הוא מסיים ביהי רצון על בית המקדש
מביט בשעון- עוד דקה צאת הכוכבים. אוריה פספס שקיעה, לא לכתחילה בכלל. בטח לא לספרדים.. אוריה מתיישב לחלוץ תפילין מהר, אחרי שהוא גומר מפלס את דרכו במעט הרצפה שנשארה בחדר ורץ למנחה אמא כבר מכינה ארוחת ערב- עד שהוא יחזור זה יהיה קר.
אוריה רץ לבית הכנסת תוך כדי מכוון שעון למחר- השכמה ב6:00! אוריה רוצה לעשות כמה חזרות על 2 דפים
****
מוקדש לכל בחורי הישיבות הקטנות שבבין הזמנים עכשיו.
לא הייתי מוכן לזה ...