סֻכּוֹת - הַחֶסֶד חִנָּם
בְּסֻכּוֹת עוֹסְקִין לִגְמֹר אֶת הַתּוֹרָה וְלַחֲזֹר וּלְהַתְחִילָהּ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וְאֵין רוֹצִין לְהַפְסִיק כְּלָל בֵּין הַגְּמָר וְהַהַתְחָלָה - לְהַרְאוֹת שֶׁצְּרִיכִין תָּמִיד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"; אֲבָל אִם כֵּן - מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ חִיּוּת כָּל הָרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה? מִכָּל שֶׁכֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁרְחוֹקִים בְּתַכְלִית? וְגַם כִּי אִי אֶפְשָׁר לִבְלִי לְהִתְבַּטֵּל כְּלָל [מעסק התורה] - עַל-כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנָתַן לָנוּ מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה - כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם - כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם חִיּוּת בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ [כשאינו עוסק בתורה], שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְחַיִּין כָּל הָרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
(ליקוטי הלכות, בית הכנסת ה', אות י')
