וכו'.

זה ציוד של הרבה מאוד כסף. מתחיל במאות אלפי שקלים ונגמר במליונים.

כי מליון דאגות ירדו לי מהראש

אחר כך משנה מהיסוד את מערכת החינוך בכל המגזרים בארץ ישראל

ועל הדרך גם טרנספר מרצון והרבה הרבה התיישבות

מערכת הבריאות כנראה גם תיכנס ללוז

2. יוצר שותפות עם 'תורה בציון' שמחזיקה אברכים שהומלצו על ידי ראשי הישיבות שלהם כמסוגלים להגיע לגדולות. הייתי מדייק את הקריטריונים ומכניס סעיף עמידה בבחינות וכדומה, ומעלה את התמיכה למשכורת של ממש.

3. קרן סיוע לגאולת בתים, גאולת קרקעות, תמיכה בחוות, פיתוח יישובי קצה שלא מקבלים מספיק מענה, וגם תמיכה בגבעות ובחלוציות הבלתי פורמלית (כולל הכשרות מקצועיות). בנוגע לגבעות הייתי מציב תנאי אחד וזה ליווי וקשר עם קבוצת רבני מיינסטרים מגוונת שהייתי רותם למהלך.

4. מטפל בעצמי בכמה תחומים, ומתפתח.

או - מה רע בקורסים מקצועיים?

1. תואר יכול להביא למקומות של מדיניות וקבלת החלטות. הכשרות לא. גם ברמה הטכנית שבמגזר הציבורי תואר הוא תנאי סף, וגם כי תחום העיסוק ההכשרתי בדרך כלל באמת לא מכוון לצווארון לבן.

זה לא רע, אני פשוט רוצה אנשים עמוקים ויראי שמיים בצווארון הלבן המשפיע.

2. הציבור הכללי מסתכל אחרת על בעלי תארים. יש לזה יוקרה שמעצבת דעת קהל. וזה דבר חשוב בהיבט הציבורי.

קח לדוגמא את ראש המל"ל החדש: שמואל בן עזרא. אני רוצה מאות כמוהו.

או שאומרים שהוא כלכלן, פיזיקאי, מהנדס, מה שלא יהיה, זה עושה אפקט אחר - בחלקו מוצדק.
 

כך או כך, זה מה יש ומכיוון שהייתי שמח להשפיע על הציבור אז יש לזה משמעות.
 

מיכאל בן-ארי סיפר באיזה פודקאסט שהוא התחיל להקפיד על ההצמדה של "דוקטור" לשם שלו כשהבין שזה משתיק את הטיפשים ונותן לו כוח לפעול.

הערך של האקדמיה מאוד ירד עם הקמת מנוע החיפוש גוגל, היא במשבר רציני בעקבות הAI.
 

זה נכון שאני אקשיב יותר לכלכלנים בענייני כלכלה ולפיזיקאים בענייני פיזיקה כי עדיף לשמוע ממישהו שעבר בהצלחה מבחנים בתחום אבל השאלה אם עדיף להשקיע בתואר או ברישיון משאית או מנוף, כאשר המטרה היא להתפרנס התשובה היום ברורה.

שהקרן הדמיונית שלי תממן דווקא הכשרות ולא תארים?!
 

לא באתי לפתוח דיון מה עדיף, ולא הבעתי שום דעה לגבי מה כל אחד יעשה בחייו. אני בכלל מאמין שמזל שווה יותר משכל, ואפשר להיות עני עם תואר או עשיר בלי בגרות. אני אישית, אגב, עני עם בגרות.

אני מאוד מקווה שהחרדים ילמדו מהציבור הכללי מה לא לעשות ולא יבזבזו את זמנם על תארים.

בעיקר בעלי משפחות שצריכים כסף והרבה ממנו ובלחץ גדול.

יש עשרות מקצועות שנדרשים ולא זקוקים לשום תואר, ולעומת זאת עשרות בעלי תארים שאין להם עבודה כי הם מתעקשים לעבוד במקצוע שלהם.

לפני 30 שנה מרצ החליטו שכל המורים ישלימו לתואר ראשון בהוראה, פשששש... איך ההוראה השתפרה מאז, פלא פלאים.

אני לא מדבר על מהנדסים, מדינת ישראל היא המדינה עם הכי הרבה מהנדסים ביחס לאוכלוסיה בפער עצום מהמקום השני ועדיין המקצוע הכי נדרש בשוק העבודה הוא מהנדס, אבל רוב האנשים לא יכולים להיות מהנדסים, גם כי זה מקצוע מאוד קשה מבחינת החומר, גם כי הוא דורש 4 שנים (לפחות) לא לעבוד כמעט, מה שמטאוד מקשה על חרדים בעלי משפחה עם פער משמעותי במתמטיקה, מדעים ואנגלית.

אבל הטעות של הציבור הכללי הוא לעשות תואר מיותר כאשר 50 אחוז מהאוכלוסיה לא עובדת בתואר שהיא למדה (עיין גוגל כתבות של שנים קודמות).

יש עשרות מקצועות רווחיים שאפשר להציע לחרדים בהכשרה קצרה מאוד, לבל ניקשר בגורל אחד עם אירופה השוקעת חלילה והאקדמיה שלה רק בגלל שאימותינו חינכו אותנו שללכת לאקדמיה יבטיח לנו ביטחון כלכלי, אימותינו שייכות למאה העשרים.

(ואתה גם יכול להפסיק להיות עני בכמה חודשים בלבד, סילבן שלום ועמיר פרץ לא רצו שתלמד להיות רתך או מסגר, היום רתכים ומסגרים עושים ים של כסף).

*אם* היה לי כסף בלתי מוגבל, הייתי מכין אברכים רציניים לחיים שבהם הם יוכלו להתברג במשק במקומות שיביאו להשפעה. בשביל זה יש צורך היום בתואר. ההצעה שלי אינה קשורה להחלטה של האדם הפרטי או לשאלת הדרך הטובה ביותר להתפרנס.

קמפיין שירסק את הסיפור של דת התארים.

אפשר דו חוגי

מדעי הדשא - פיתוח וניטור טפטפות

זה דווקא לאנשים ש(שונאים את עצמם)מוכנים לעבוד מאוד קשה ובלי סוף

זאת דווקא אחת הבגרויות היותר הגיוניות ומעשיות שיש

אם עברת על פירוט ההשכלה של ראש המל"ל החדש, בודאי ראית שהתארים שלו אינם מהסוג של מדעי הדשא ושלל תארים אחרים שאנשים עושים רק לטובת התעודה על הקיר והשתלבות במשרות ציבוריות שיש בהם תנאי סף לתואר ראשון.  

לא מסכים שהשגת תואר, כל תואר, היא קנה מידה ליוקרה וכישורים   

ש"ס יוזמת הלאמה של מערך הכשרות ותרוויח 4,200 ג'ובים חדשים

בתואר אני לא מבין מספיק,
אבל כל השאר נשמע דברים ממש טובים.

למה לשים אותו בsp500

הוא אינסוף כרגע. אין לו לאן לשאוף

ולכן לא יכול להגיע לאינסוף של אי רציונליות בטח ובטח לא של ממשיים

תכלס.אין למה להשקיע.

ואם כבר. אם יש לך סכום כסף אינסופי, כל הכסף בעולם אצלך.

אין לך יכולת להגדיל אותו

טוב מה עשיתם לי?

שיעורים במתמטיקה?

כאן שיעורים על אינסוף

בפורום השני בדיוני ביטקויין שיעור בהסתברות

אי אפשר להוסיף או להחסיר אבל בהחלט אפשר להכפיל ולחלק.

כי אתה לא יכול לצאת מתחום הרציונאלים 

יש אכן עוצמות שונות של אנסוף

אבל כסף תמיד ישאר תחת הרציונאלים

לכן אינסוף רציונלי ישאר בגדולו כל עוד לא נעבור לקבוצת האי רציונלים.

אבל עברו כמה שנים טובות מאז ..

כי כל מטבע יתחלק לחלקים כלשהם

ואז נשארת תחת הרציונאלים

הדיון המרתק בין הגולשים מציג שילוב בין תורת הקבוצות (מתמטיקה של אינסוף) לבין כלכלה ומערכות מוניטריות.

בשורה התחתונה: "נפשי תערוג" צודק לחלוטין במתמטיקה ובכלכלה הפרקטית – אי אפשר להגדיל אינסוף באמצעות הכפלה במספר רציונלי, וכסף תמיד יישאר רציונלי. "אריק מהדרום" צודק שיש עוצמות שונות של אינסוף (כפי שציין "ארץ השוקולד"), אך טועה לגבי הדרך להגיע אליהן.

להלן ניתוח מדויק של הטענות שעלו בדיון, בחלוקה למתמטיקה וכלכלה:

1. השגיאה המתמטית של אריק: מכפלה של אינסוף

אריק טוען שניתן להגדיל אינסוף אם מכפילים אותו במספר גדול מ-1 (כמו תשואה של 8%–12%, כלומר מכפלה ב-1.08 או 1.12).

• העובדה המתמטית: באריתמטיקה של גדלים אינסופיים (עוצמות), מכפלה של אינסוף במספר קבוע וסופי אינה משנה את העוצמה שלו.
• הנוסחה: אם נסמן את עוצמת המספרים הטבעיים/רציונליים ב-\(\aleph _{0}\) (אלף אפס), הרי שמתקיים:
  \(\aleph _{0}\times 2=\aleph _{0}\)
  \(\aleph _{0}\times 1.12=\aleph _{0}\)
• הסבר פשוט: אם יש לך אינסוף שקלים, והכפלת את הסכום פי 2, עדיין יש לך בדיוק אותו "גודל" של אינסוף. לא הגדלת את הקבוצה.

2. עוצמות של אינסוף (הרציונליים מול הממשיים)

הגולש "ארץ השוקולד" צדק – יש עוצמות שונות של אינסוף (משפט קנטור). גיאורג קנטור הוכיח שיש אינסוף "בן מנייה" ואינסוף "אינו בן מנייה".

• קבוצת המספרים הרציונליים (\(\mathbb{Q}\)): כוללת את כל השברים (כמו כסף, שיכול להתחלק לאגורות או חלקי ביטקוין). העוצמה שלה היא \(\aleph _{0}\) (אינסוף קטן יחסית).
• קבוצת המספרים הממשיים (\(\mathbb{R}\)): כוללת גם את המספרים האי-רציונליים (כמו π או \(\sqrt{2}\)). העוצמה שלה היא \(\aleph \) (עוצמת הרצף), והיא גדולה בהרבה מ-\(\aleph _{0}\).
• הצדק עם "נפשי תערוג": כדי לעבור מאינסוף רציונלי לאינסוף גדול יותר (עוצמת הרצף), לא מספיק להכפיל את הכסף. צריך לעבור לקבוצת החזקה או למספרים הממשיים. פעולות כפל וחיבור רגילות בתוך המספרים הרציונליים לעולם לא יוציאו אותך מהעוצמה של \(\aleph _{0}\).

3. האם כסף יכול להיות אי-רציונלי?

אריק מציע ליצור מטבע קריפטוגרפי שנמדד במספרים אי-רציונליים. "נפשי תערוג" עונה ובצדק: זה בלתי אפשרי במחשבים ובמציאות.

• מגבלת הדיגיטציה: מחשבים (ובלוקצ'יין בכלל זה) עובדים בשיטה בינארית דיסקרטית. כל מספר במחשב מיוצג על ידי מספר סופי של ביטים (Bits).
• כל מספר במחשב הוא רציונלי: מאחר ומספר הביטים סופי, כל ערך, שבר או מטבע במחשב הוא בהכרח מספר רציונלי (שבר עם מכנה שהוא חזקה של 2, או ייצוג נקודה צפה סופי).
• אי אפשר לשמור בארנק דיגיטלי בדיוק π ביטקוין או \(\sqrt{2}\) מטבעות מבלי לעגל את המספר בנקודה כלשהי. ברגע שעיגלת – הפכת את המספר לרציונלי.

4. ההיבט הכלכלי: אם יש לך אינסוף כסף, למה להשקיע ב-S&P 500?

הדיון התחיל בשאלה של "נפשי תערוג" – למה לאדם עם סכום לא מוגבל להשקיע במדד מניות?

• אינפלציה והרס הכלכלה: אם לאדם אחד יש "אינסוף כסף" והוא מתחיל להשתמש בו, הכסף מאבד את ערכו לחלוטין (היפר-אינפלציה). כסף מייצג כוח קנייה מול משאבים סופיים בעולם (נדל"ן, סחורות, כוח עבודה).
• אין טעם בהשקעה: מטרת ההשקעה ב-S&P 500 היא לשמר או להגדיל את כוח הקנייה מול האינפלציה לאורך זמן (היסטורית 8%–12% נומינלי). למי שיש כמות אינסופית של כסף, אין שום משמעות לתשואה באחוזים, כי אינסוף ועוד 10% נשאר אינסוף, וכוח הקנייה שלו כבר מקסימלי (או חסר ערך).

✅ סיכום המנצחים בוויכוח

• במתמטיקה: נפשי תערוג וארץ השוקולד צודקים. יש סוגי אינסוף, אך הכפלת אינסוף במספר רציונלי לא מגדילה אותו.
• בכלכלה ומחשוב: נפשי תערוג צודק לחלוטין. כסף תמיד מוגדר במספרים רציונליים, ומחשב לא יכול לנהל מטבע אי-רציונלי אמיתי.

עדיין המוח שלי עדיין זוכר משהו

@עוגת גבינה.

יש לפחות משהו שאני כן זוכר 🫣

הכי טעים והכי בריא, לא מטוגן ללא שומן

הייתי אוכל פעם מלא

ב. בשר לעיס. בעוד שירק לא

ג. גם התורה החליטה שחסה זה מרור

ודואגת להם למחייה מכובדת לשנות הפנסיה המתקרבות

מעבר לזה - משאירה לבעלי להתעסק, אחרת הכסף הבלתי המוגבל ייגמר מתישהו😅

ואיזה כיבוד הורים! שתזכי!

גם הוא ילד טוב שזכה לעשות את זה. זה באמת מיוחד ומראה על מידות טובות

בכסף בלתי מוגבל אפשר כמעט הכל

לחלק לכל העניים ולגרום שוויון כלכלי

להשקיע בכל קרן ובכל עמותה אפשרית

מה לא?...

שיעסקו בעבודת כפיים.  

מי יבנה את בית המקדש? העובדים הזרים מסין, ממזרח אירופה? 

יהודים שיעבדו בשמחה בבניית בית המקדש

הלוואי בקרוב

ולמה נראה לך שגויים יבנו את בית המקדש?

חסר יהודים שישתוקקו לבנות את ביהמ"ק?

חושבת שכסף בלתי מוגבל היה סוגר את כל הפינות...

לא מתיימרת להיות מדינאית גדולה ואפילו לא קטנה, אבל רק תראו איך ארה"ב נמנעת מלתקוף באיראן במלוא העוצמה כדי לא לפגוע בנפט ובכל הסכמי הסחר ובהשפעה ישירה על הכלכלה העולמית.

אם כלכלה לא היתה אישיו דברים מורכבים היו פשוטים יותר ליישום

לא שמעת בחיים על עבודה עברית?!

יש לך צד שיהודים המשתוקקים לגאולה לא ירצו לבנות את בית הבחירה בעצמם?!?!

שוב, זה עניין של רצון לבנות את בית ה', לא להתנדב לבנות בניין מגורים רנדומלי.

בכל אופן, גם אם נשאר בקטע הפרקטי, (עד כמה שניתן בפנטזיה הנוכחית) בהון אינסופי אין שום בעיה להשתמש בטכנולוגיות הבניה המתקדמות בעולם ובהכשרת עובדים יהודים ייעודיים. 

ולצבור מיומנות כישורים וניסיון

הבנייה בישראל הסתמכה עשרות שנים על עובדים פלשתינאים.  

לא אהבו אותם אך לא יכלו בלעדיהם. ומאז טבח שמחת תורה וסגירת הדלתות בפני עובדים פלשתינאים לעבוד בישראל, עשרות אלפי עובדים זרים נכנסו לעבוד בכל מקצועות הבנייה.   

אבל בשרשור היפותטי כזה הכל ישים והכל אפשרי תמורת הון בלתי מוגבל.

זו אחריות עולמית להחזיק את האינסוף תחת ידך

הערך תלוי לחלוטין במה שאנשים מוכנים לשלם, ולכן משתנה תדיר. ואנשים מוכנים לשלם בהתאם לצרכים שלהם, ויש צרכים שהם חלק מובנה מהמציאות האנושית כידוע. אבל הצרכים עצמם משתנים.

נכון שאין משהו יציב עד הסוף. אבל יש דברים יותר יציבים מאחרים, שאלה איך זה באמת עובד 

אז לא שוויון כלכלי קומוניסטי

אלא דאגה לעניים היהודים

כשאת "עוזרת" לבן אדם על ידי כסף לא מוגבל את בעצם שמה לו קביים. את הופכת להיות הקביים שלו. יש סיבה למה הקב"ה ברא את העולם עם חוקי הכלכלה שלו.

העולם נברא מושלם גם בצרכים גשמיים וחטא אדם הראשון הוא זה שקלקל

המחלוקת היא אם בימות המשיח העולם יחזור לשלמות או עולם כמנהגו נוהג.

בכל אופן כרגע הוא עובד לפי החוקים האלה. ואם תעוות אותם אז אין סיבה להתקדם בעולם.

איפה עובר הקו בין ה' ברא לבין ניסיון לשפר את המצב... מקווה שהתנסחתי נכון

שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך (קהלת רבה)
 

אני חושב שזה לא קו אלא מדיניות, קרי שמרנות וזהירות. הייתי רוצה לומר שלכל הפחות קו מוסרי, אבל אז הדיון יהיה על גבולות המוסר. לכן צריך להצטמצם להבנה שכשם שאפשר לתקן כך גם אפשר לקלקל, ושהקילקול קל יותר מאשר התיקון - ומכאן לגזור דרכי פעולה.

קו אני מתכוון קו התפר שבין לעזור ללהזיק 

לדוגמא: תן מלגה למובטלים - כי מסכנים לא מצאו עבודה, יהיו לך יותר מובטלים. כנ"ל לגבי אפליה מתקנת וכו'. סיפור אמיתי שקרה: בהודו (נראלי) היה פעם מכת נחשים מטורפת, פרסמו שכל מי שיביא לבית העירייה ראש של נחש כרות יקבל דינר לצורך העניין, מה שקרה זה שאנשים תפסו נחשות, הוציאו להן את שיני הארס וגידלו נחשים כדי להביא, הבעייה לא נפתרה אלא רק החמירה... מבין?

לגבי מוסר לדעתי אין דבר כזה (אחרי בירור ארוך) אני מוכן לדון איתך אם תרצה...

אני מתכוון איפה עובר הקו שבין "תן לעולם להתנהל לפי הכללים של הקב"ה" לבין "והחזקת בו" וכדו' מבין?

ו,מה הם דרכי הפעולה?

או שאני לא מבין מה אתה בדיוק שואל.
 

קלאצ'ניקוב לכול דורש, מודעות לחולי דהומניזציה, בית מקדש, ולי כשי על כל פועלי עבורכם קנקן עם ג'יני...

עזרה למי שבאמת צריך, חיזוק המוסדות התורניים בצה"ד ותמיכה באברכים מתאימים מהצה"ד שרוצים לגדול ולהיות גדולי הדור באמת, כסף למחקרים ופיתוחים רפואיים פורצי דרך באמת

(יש עוד משהו חשוב אבל אני לא רוצה שיגמרו לי הארבעה- פועל לחיבור בין הצה"ד התורנית לחרדים והבנה שיש הרבה יותר משותף ממה שנראה ושאפשר יחד לשנות המון דברים).

אבל העיקר- מקדם את בניין המקדש. תמיכה רצינית בארגונים שפועלים בשביל זה. גיוס אברכים ברמה שיעסקו בשאלות הנצרכות וכן אנשי מחקר. פעילויות להשפעה על דעת הקהל.

לצורך זה צריך גם לעשות את מה שעושים הקטארים, להשתלט על כל מיני מוסדות אקדמיים ותרבותיים באמריקה ובאירופה ולהכניס לשם את ה"אג'נדה" שלנו. לשבור את הפרוגרס בעזרת חיזוק המתנגדים. לתמוך בכל המדינות שמוכנות לשנות קו ולתמוך בנו ולא בשונאינו ולפעול נגד ההשתלטות האיסלאמית. לגרום לכמה שיותר הגירה מכאן בעזרת נתינת סכום כסף גדול לכל מי שמוכן לעזוב ולמדינות שרוצות לקלוט אותם.

- קונה בית ענק, עם חצר ובריכות ופינה לחיות מחמד (בשביל בעלי...) + חברה שתנהל את כל המשק.

- מקטינה את המשרה בעבודה כדי להיות בבית עם הילדים.

- חומש מזה הייתי משקיעה בצדקה.

- והשאר משקיעה בנדלן מניב, להכנסות חודשיות.

את מקבלת סכום בלתי מוגבל של כסף.

אינסוף כסף.  

ואם יש לך אינסוף כסף - מדוע הצורך בהכנסות חודשיות?

ואם יש אינסוף כסף - מדוע ללכת לעבודה? תמצאי עיסוקים מעניינים לנפש, לנשמה, להנאה, להוספת ידע וכישורים, ותוך כדי שילוב אופטימלי של מילוי הצרכים האישיים יחד עם גידול ילדים בנחת ובאושר…

עדיין, היה מתחשק לי לייצר עוד הכנסות חודשיות כדי להרגיש את הרווח שבהשקעות שלי.

ועבודה זה בשביל המסגרת, אני בן אדם שטוב לו ללכת בבוקר ללימודים / עבודה ולחזור הביתה - נותן לי סיפוק!

(האמת, עכשיו כשאני חושבת על זה אני אוהבת יותר ללמוד מאשר לעבוד, אז אולי הייתי נרשמת ללימודים, וצוברת מלא תעודות).

את הבית שלי.

זה התפקיד שלי בעולם ובשבילו נבראתי.

אני בעז"ה אנסה לקדם כל נושא שקשור בבניית הבית שלי בצורה הכי נכונה.

אנוכי יושב בבית ארזים וארון הא-לוהים שוכן בתוך היריעה?

לא זו הדרך שתביא גאולה, ככה נבנה בית ראשון? ככה נבנה בית שני? "ועשו לי מקדש" רמבם הלכות בית הבחירה... וכו' יש לי עוד מה לפרט אני מתלבט אם יש תועלת בזה בכלל...

הייתי מעדיף שהוא ירד מהשמיים, אני לא מאמין שזה יקרה...

אתה לא מאמין שביהמ"ק ירד מהשמיים?

נראה שיש לנו חילוקי דעות בענייני השקפה.
 

כפירה, למה? איפה כתוב שחובה להאמין שהוא ירד מהשמיים? 

הייתי רוצה להאמין בזה, אין לי סיבה והוכחה...

אם ייבנה בידי מלך המשיח או יבוא מוכן מהשמיים.
 

אבל זה שצריך לעשות מהלכים כבר עכשיו - זה חילוק השקפתי בין המגזרים.
מעדיפה לא לפתוח דיון על זה, היות ואני לא שולטת בכל החומר.

אל תזרקי את כל השקפת עולמך וציפיותיך לגאולה על מישהו, תבדקי מה דעתך! 

נשואה? תלמדי חברותא עם בעלך. רווקה? תמצאי מישהי/ו ללמוד איתה/ו (אבא, אח בישיבה, חברה ת"חית וכדו'...)

יש בחז"ל כמה אפשרויות:

אנחנו נבנה ואז יבוא המשיח (כן כן). המשיח יבנה.

המקדש ירד מן השמיים.

יש שמחברים באופן מעשי בין הדעות (לדוגמא שירד מוכן ואנחנו נעשה את הסיום).

כיוון שיש אומרים שאנו נבנה אותו, וזה כמובן גם הפשט של הציווי "ועשו לי מקדש", וגם אין בהכרח מחלוקת בין הדעות אלא רק אפשרויות שונות,

יוצא שבוודאי שאין לנו פטור מלהשתדל לבנותו בעצמנו.

בהצלחה לנו

המקור היחיד שיש לזה שבית המקדש ירד מן השמיים זה בתפילת  מנחה של ט' באב "כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ. וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ."

וגם שם זה לא ברור אם מדובר על המבנה הפיזי או על הרוחני

זה לא כתוב במפורש שחור על גבי לבן, אבל לא נראה לי שאפשר להסביר אחרת.

מהגמרא בתענית יז. ועוד יוצא שעקרונית היה צריך להיות אסור לכהנים לשתות יין בכלל, שמא יבנה המקדש והם יצטרכו לעבוד, ולכהן שתוי אסור לעבוד (יש שם טעמים צדדיים למה למעשה מותר. אבל העקרון מוסכם).

הגמרא שם אמרה את זה גם על הזמן שהיהודים היו בבבל (תקופת האמוראים). יוצא שבניין המקדש וההגעה של הכהנים אליו יכולים לקרות ממש ממש מהר

(אפשר אולי לומר שיבוא משיח ויקבץ את כולם לא"י מהר ונבנה בעצמנו את המזבח בלבד במהירות, אבל הלשון היא "מהרה יבנה *המקדש*". ועוד שאם כן הכהנים היו יכולים לשתות יין בלילה כי בניין המקדש כשזה על ידינו נעשה רק ביום, כפי שנפסק ברמב"ם).

זה מדרש. את חושבת שבית המקדש יהיה באמת מאש? איך נלך בו? זה מדרש שבא לבטא רעיון מסוים כמו מה שכותב הרמב"ם במורה נבוכים (נראלי...)

הבאתי את המקור הזה בתור מקור יחיד שאני מכירה, שגם הוא לא הבטחה למשהו אלא רעיון מסוים

העיקר שיבוא...

העיקר שזה הוא...

אני ממש רוצה שהוא ירד מהשמיים ולא נבנה אותו, עמ"י גם ככה מוחלק מפוזר ומפורד לא צריך עוד מח' על בית המקדש שהרב ישראל אריאל 😉, יבנה...
אממה אני לא יודע אם הוא יירד, המקור הכי קדום (בלי לזלזל) זה ראשון ולא תנא או אמורא (רש"י הק'), וגם יש מצווה (וגם אם הוא יירד תהיה מן הסתם מח' של "תעשה ולא מן העשוי" וכו')...

רש"י כותב שאחד הסימנים של המשיח זה שהוא יבנה את ביהמ"ק וכו'
ביהמ"ק הראשון נבנה בידי אדם, ביהמ"ק השני נבנה בידי אדם. אני לא רואה סיבה שהשלישי יהיה שונה (אם  כבר אני רואה סיבה שהשלישי דוקא יוצרך להיבנות בידי אדם).

או ליפן (קרי, למדינה אסיאתית עם רמת אנטישמיות נמוכה). דרום קוריאה לא באה בחשבון בגלל השכנה מצפון. לא נשאר בארץ, כי רשימת החטאים המסתיימת ב"ולא תקיא הארץ אתכם" הולכת ומתנרמלת.

2. קונה לילדיי דירות ברחבי תבל למקרה שיצטרפו לברוח.

3. מממן לילדיי לימודים אקדמיים בתחומים שפחות חשופים להשפעת ה-AI.

4. לומד בעצמי רפואה, גמרא, נגינה על כלים שונים.

- מדעים שבהם עובדים עם הידיים (פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה וכד')

אף אחד לא יירצה פסיכולוג אי.איי

מאשר להיזרק בתור פליט חסר כול.

הגבול הסורי באזור ג'בל אל אקרע ואנטקיה. זה חלק מארץ ישראל

כנ"ל שחיטת ילדים למולך

קרי, עבודת ה' שלנו פגומה, והיכולת לכפר על חטאים היא מצומצמת עד כדי לא קיימת.

אלא שמשפיע על האדם לטובה.

ולהפך, הקרבנות והמקדש גרמו לאנשיםלחשוב שהםיחטאווהקרבן יכפר. כדברי כל הנביאים ובמיוחד ירמיהו "היכל ה היכל ה היכל ה המה" או ישעיהו "למה לי רוב זבחכם".

להפך, היה להם יצרא דעבודה זרה. מה שאין היום

לא חסרים חובבי הדתות האסיאתיות בקרב החילונים, וגם הנצרות הולכת וכובשת יעדים.

הבודהיזם במערב מאומץ רק בקטע של המדיטציה וכדומה, בלי הצד האלילי שלו.

אף אחד לא מתפתה לעבוד אלילים היום. וגם אם יש כמה זה לא יסחוף את כל העם, בניגוד למה שהיה בבית ראשון.

גם הבודהיזם בקטע של המדיטציה לא כזה סוחף כמו שתיארת אלא מיעוט מהאכלוסיה.

האמת שהלוואי שמוטב אולי שחילונים היו מאמצים מתודות בודהיסטיות של מדיטציה לגבי תכנים כמו סמארטפון והתמכרויות. אבל אפילו זה מוגבל מאוד למיעוט קטן/תקופה מוגבלת מאוד בחיי החילוני ותרבות המערב הרודפת את ההתמכרויות.

זה אמנם רע, אבל התמכרות למסארטפון לא גורמת לחורבן

להיפך, בגדול הוא אתאיסטי ו"אבטומטי".

הבודהה אינו אליל וה"מקדשים" והפסלים לא משמשים לעבודה שלו אלא להשראה. סוג של "והיו עיניך רואות את מוריך".

כך או כך, גם בזרמים הבודהיסטים בהם יש סרח של אלילים, הם לא עובדים לאותם אלילים אלא זה באמת יותר ייצוגים לכוחות מסוימים אבל במובן המודע של המילה - קרי, הם יודעים שזה סמל ולא כוח שעובדים אותו כדי שישפיע טוב או רע. הם לא ידברו על אל הגשם או הפריון אלא על ייצוגים שונים של ההתעוררות או של המעכבים שלה.

שאחראים לעולם הזה לגשמיות, במקביל לפולחן הבודהיסטי עצמו, בעוד שהדרך לנירוונה היא לרוחניות.
 

אני לא בטוח, אבל יש גם זרמים שם שתופסים את בודהה כאל שהורה לאלים עצמם את הדרך הבודהיסטית להגיע לנירוונה, ובעולם שלנו התגלה כבן אדם (לא מדבר על ההינדואיזם אלא על הבודהיזם).

בכל מקרה הבודהיזם הוא אלילי מבחינה עמוקה, כי תופש את אלוהים כאין ולא כיש.

ב. הפולחן לבודהה הוא המשך לפולחן הפסלים הקדום. וגם אם האליטה מבינה את ההבדל, ברגע שהעם מביא מנחות לבודהה (מה שקיים אכן) אז מבחינה רגשית עדיין המשקע של האלילות קיים בפולחן. וחכן נראה לי שהלכתית כל זרם בודהיסטי בו מגישים תקרובת לפסל בודהה נחשב הלכתית עבודה זרה. כי רגשית הם עדיין שם בפגאניזם, גם עם שכלית התנתקו. כשם שעגלי ירבעם נחשבים עבודה זרה הלכתית

הבודהות אינם אלים שהתגשמו בגוף, ואינם בני אדם שהפכו לאלים - הם בני אדם ש"התעוררו" באופן מלא והצליחו להימלט ממעגל הסמסקרות ולהשיג חידלון. הבודהיזם אינו תופס אלוהים בכלל, לא כיש ולא כאין. יש רק מציאות ואין לה מקור, היא מעגל אוטומטי נצחי. אין רצון, אין רוצה ואין רצוי. יש סבל ויש דרך לצאת מהסבל, הא ותו לא.

אני לא יודע על איזה משקעים אתה מדבר ומאיפה הבאת את זה. הבודהיזם הוא קדום ועתיק כמעט כימי תורת ישראל, והרעיונות לא השתנו. ההתפתחות הייתה בטכניקות, בהסברה, וכדומה. הלימודים הבודהיסטים הם א-תאיסטים. תקרא קצת בפנים.

יש מקומות במזרח בהם האלילות חיה לצד הבודהיזם, כמו למשל בשינטו היפני - אבל זה לא "בודהיזם" אלא "שינטו". זה, להבדיל, כמו עבודה זרה בשיתוף - אני מתכוון לומר שאלה שתי מערכות של אמונות שגרות באותו בית. הן באות לפעמים ביחד אבל הן שני דברים שונים.

בבודהיזם אין עבודת אלילים במובן הרגיל של המילה. ההקרבה והשתחוואה היא אכן מעשה לא רציונלי כי הבודהה, אף בודהה, לא נהפך לאל. להיפך, הבודהה לא קיים יותר. רק הזיכרון עליו. הוא עצמו חדל מהקיום לגמרי. סוג של "כרת" סופני, אם תרצה. התאיינות.

יש אמנם גם בודהה שהפך לבודהיסטווה אבל המשמעות היא שהוא בוחר להתגלגל שוב ושוב - למרות שפתח את הדלת אל מחוץ לסמסקרה - כדי להמשיך ללמד את האנושות את הדרכים להתעוררות. זה לא ישות שאם תיתן לה מנחה אז היא תוריד לך גשם כי היא לא אל כזה, היא לא כוח טבע. היא מורה. לא אל, אלא מורה. זה אדם שלמעשה נמצא בינינו שוב פעם בדמות אדם כלשהי.

רק עכשיו, מתוך ההבנה הזו אפשר לגשת לשאלות ההלכתיות. לא ברור לי בכלל שמדובר בעבודה זרה דאורייתא. הייתי כמובן גוזר על זה מדרבנן, בגלל שבפועל זה כולל הקרבה והשתחוואה לפסל, אבל זה שונה לגמרי מעבודת אלילים אמיתית.

אמנם יש מעט אי-דיוקים ובעיקר הצגה שטחית (מקוצר היריעה כמובן), אבל זה עדיין מעניין ודי מדויק: יחס ההלכה לבודהיזם

הוא מציג פן שונה שנשמע הרבה פחות מקל על עבודה זרה בשיתוף.

מה גם שהרב מלמד הסתמך פה בדתות המזרח על דניאל שפרבר. והוא איש ששנוי במחלוקת.

אלא על אלי טבע שקיימים במקביל, ברוב הזרמים הבודהיסטים. בתאילנד יש אל גשם, אל מלחמה וכדומה. ביפן יש המאמינם בשניטו לצד הבודהיזם. גם בסין מאמינים באלים בדת הסינית העממית לצד הבודהיזם במקומות שיש בהם בודהיזם.  לא דיברתי על אלוהים אלא על אלים.                                          

ב. הבודהיזם הוא סך הכל 2500 שנה, מאז "עידן הציר" בערך גלות ישראל לבבל ואבדן הנבואה בישראל, וכנראה שהבודהיזם צמח מתוך שינויים בהינדואיזם, ששינויים אלו נגרממו אולי מהשפעה מהזרתוסטראיזם של האימפריה הפרסית, שקיבל השראה מגולי 10 השבטים ממדי.  הבודהיזם התפתח מתוך האלילות והפגאניזם ושימר את צורות הפולחן - כלומר הבאת תקרובת לפסלים. אף על פי שהתעדן מאוד ודי התרחק מהפגאניות אל המופשט, עדיין רשמים תרבותיים אליליים נכבדין נמצאים בו.                                                                                                

ג. בסוף כל הבודהיזם במזרח מצוי יחד עם הפאגניזם. אי אפשר להפריד בתוך תרבות של עם בין שתי מערכות אלו. לכן כתבתי שהבודהיזם במערב אינו אלילי, למרות שתמיד משהו שצמח בתוך תרבות אלילית ייקח משם תכנים, גם אם סמויים.                                                                                                                                                                            

ד. הבודהיזם כן מאמין האלוהים, גם אם לא קורא לזה כך. בסוף הוא מאמין במצב של שלמות אינסופית שנבדל מהעולם, והרי זה מקור האמונה והשאיפה של האדם באלוהים, בשלמות ומקור משמעות אינסופי שנבדל מהמציאות. רק בניגוד לדתות המערב שם אלוהים נתפש בצורה סובייקטיבית כפרסונלי, ובניגוד לדאואיזם ולהינדואיזם בו אלוהים נתפש גלא פרסונלי אך כ"יש". בבודהיזם פשוט אלוהים מתואר כמצב, כ"נירונה" כמצה במושלם שמוגדר רק על דרך השלילה - מה שאינו העולם ואינו כלום, ובמצב של "אין אני" ואין כלום ואין רצון, ולכן אין גם סבל ואין חסרון. זה בעצם תפישת אלוהים לא על דרך ה"יש" אלא על דרך "האין". כלומר אלוהים לפי הבודהיזם הוא מה שאינו הסבל. ולכן היא עבודה זרה (במישור האמני, עדיין לא נכנס להלכתי) מאחר שהאדם לא יכול לומר כלום על מישור ה"אין" ולכן כל תפיסה כזאת את אלוהים היא מגדירה ומגבילה את האלוהות.                                                           

ה. עוד סיבה שאלוהים לפי התפיסה הבודהיזם, זה בעצם עבודה זרה. זה כי הוא מוגדר רק על פי מושג האושר והסבל. והם מושגי שלימות סובייקטיבים . אושר=מה שמרגיש לנו טוב. סבל=מה שמרגיש לנו רע. עצם ההכרזה על הנירוונה כמצב שכל ענינו הוא חוסר סבל ותו לא. ועצםכל שאיפת חייו של הבודהיסט הוא להאגל מהסבל. מעמידה את הבודהיזם כמגדיר את אלוהים רק לפי חויות סובייקטיביות מוגבלו תשל האדם ולכן זה הגבלה באלוהות ואלילות. אפילו הנצרו תעדיפה כאן מכיוון ששואפת להגאל מהחטא, לא מהסבלץ כלומר מעמידהאת הפו המוסרי באופן גבוה יותר מהפן של האושר. וכל שכן בעם ישראל, שאף על פי שאלוהים הוא מקור העונג והאושר. אינו מוגד רכך אלא על פי השלימות המוסרית של "טוב כשלעצמו" בלי הגדרה של "מה שנותן לי אושר". וכן כתוב באחד הספרים הקדושים "שצדיקים תיאורטית היו מעדיפים אפילו סבל נצחי אם זה היה רצון ה' (מה שלא יכול להיות כמובן)" כי טוב כעשיית חובה מוסרית גדול מטוב כ"אושר". ומצוות לאו להנות ניתנו.                                                                                                                                              

ו. ההתאיינות של הנירוונה אינה כרת , אלא השתלבות באין, כלומר נירוונה של חוסר רצון וחוסר סבל. זה לא הכרת שעליו הרמבם מדבר שהוא הנקמה הכי גדולה של כליון הנפש.           

ז. כל זה עד עכשיו היה בפן האמוני. בפן ההלכתי- קודם כל כשם שעבודת ירבעם לעדל היא עבודה זרה דאורייתא של כרת וסקילה. ובעצם אין חילוק הלכתי בינה לעבודת הבעל, למרות שהתכוונו לעבודת ה' ולא לעבוד את העגל, וגם לא לחשוב שלה' יש גוף של עגל. ועדיין עבודה זרה. כך כל הגשת תקרובת לפסל, אם היא חלק מפולחן דתי, היא עבודה זרה דאורייתא הלכתית. במיוחד שזה לא "במקרה" במזרח , אלא בדיוק כשם שהם עשים לפסלי האלים שלהם מבחינת הגשת תקרובת, הם עושים לבודהה גם אם אינם רואים אותו כאל. אז מבחינה תרבותית פולחן בודהה הוא פולחן כאלוהות, גם אם אינם רואים אותן וכאלוהות. בסוף עבודה זרה היא עניין תרבותי ולא עניין תאולוכי. אחרת עגלי ירבעם אינם עבודה זרהץ ותמיד אני יכול לעבוד את זאוס ולטעון איני עובד אליילם, אלא סך הכל מאמין ביצור שיש לו טכנולוגיה או כישוף לשלוט במזג האוויר ולתת לו קרבן להתחנף אליו שיוריד גשם, בדיוק כמצו שהייתי מגלה שיש חיזרים ששולטים במזג האוויר של כדור הארץ והייתי נותן להם מתנה להתחנף אליהם שיורידו גשם. אז הרי לא הייתי עובד עהודה זרה. אבל עבודת זאוס היא עבודה זרה דאורייתא לא מהסיבה התאולוגית, אלא מהסיבה התרבותית - זה נוהג עבודה זרה (ובאופן כללי הגדרה התאולוגית של הרמבם את עבודה זרה מאוד מקרטעת - אצל הרמבם זה א. שלמלאכים אין בחירה חפשית (בטוח שסבתות של סבתות שלנו לא ידעו שלמלאכי םאין בחירה חפשית ובכל זאת לא נחשבו כופרות) ב. שלא *ראוי* להתפלל למלאך. אבל ממתי אחד מ13 העיקרים זה ש"ראוי" או "לא ראוי" משהו? תמיד עיקר אמונה הוא יש או אין, לא ראוי או לא ראוי. שהרי זה עיקר אמונה, לא שאלה מוסרית או הלכתיית.

אני עצמי למדתי קורס בנושא, וכמה כתבים מבפנים.

לא קראתי כתבים מבפנים. אבל קראתי ספרים על הבודהיזם, וכמובן הם ציטטו הרבה כתבים מבנים

והיסוד החמישי, שהוא יתברך הוא הראוי לְעָבְדוֹ וּלְגַדְּלוֹ, ולהודיע גדולתו, ולעשות מִצְוֹתָיו. ושלא יעשה כזה למי שהוא תחתיו במציאוּת, מן המלאכים והגלגלים והיסודות ומה שהורכב מהם. לפי שכולם מֻטְבָּעִים על פעולתם: אין משפט ולא בחירה להם אלא לו לבדו השם יתברך. וכן אין ראוי לְעָבְדָם כְּדֵי לִהְיוֹתָם אמצעים לְקָרְבָה אליו. אלא אליו בלבד יְכַוְּנוּ המחשבות, ויניחו כל מה שזולתו. וזה היסוד החמישי הוא שהזהיר על עבודת אלילים, ורוב התורה מַזְהֶרֶת עליה.

בודהה עצמו לימד את האלים (אלים ממש, לא בני אדם שהגיעו לנירונה) את תורת הבודהיזם על מנת שהאלים עצמם יגיעו לנירוונה ויגאלו מהסבל הרודף אותם כמו האדם (ושי אפילו זרמים שטוענים שלאלים קשה יותר להגיע לנירונה מאשר האדם, מאחר שיש להם יותר תשוקות ופיתויים).

לזכרוני, בכתבים העתיקים מתואר ניסיון בו אל מסויים מנסה לפתות את בודהה לפיתויים (גשמיים), ובודהה דוחה את הפיתויים האלו ומתכחש לרדיפה אחרי הרצון ובוחר להשבית את הרצון ולהגיע לנירוונה.

מארה (בודהיזם) – ויקיפדיה

הסיקיזם.

הדת הסיקית היא דוגמא מובהקת לתכנים הינדואיסטים שעברו מונותאיזם טהור ללא פגם הלכתי.

הסיקים אמנם מאמינים באלילי ההינדואיזם (ברהאמה וישנו וכדומה), אך הם מסבירים שהם רק מלאכים שעושים שליחות של בורא העולם, ואסור לעבוד אותם או להתפלל אליהם ואסור לעשות פסלים.

וגם אם הם יכולים לחטוא, הם יעשו את שליחות הבורא בעל כרחם.

מעניין שהם טוענים שבסיס הוודות הוא אמת שמיימית רק שלא הובנה נכון, ומאמינים שגם תורת משה נכונה ושמיימית, לפחות בבסיסה, ושהאבות ומשה היו בעלי השגות רוחניות עליונות.

זה שילוב של אסלאם והינדואיזם.

בבודהיזם אין את כל זה. האלים נשארים כישויות שמשפיעות על העולם, ובבודהיזם התאילנדי משולב פולחן לפרה פירום, השם התאילנדי של האליל ההודי ברהאמה. ומקטרים לפסל שלו קטורת כדי שישפיע שפע גשמי לעולם.

נכון שהתאילנדים מאמינים שהאלים הם בני תמותה. אבל חיים מיליוני שנים ואמנם כפופים למעגל הקארמה של האדם, אבל במה זה שונה מהאמונה בזאוס, שגם כפוף למגבלות הטבע לפי המיתולוגיה היוונית?

Deva (Buddhism) - Wikipedia

מה ההבדל בינם לבין אלילי הפנתאון היווני?

יש שתי אופציות בלבד: או שלא קראת את מה ששלחת או שהמוח שלך היה כבוי בזמן שעהרת על הטקסט.
 

דוות הן רמת קיום אחרת ועליונה יותר. לא עובדים אותם. ואין שום קשר ושום דמיון בינם לבין האלילים בפנטיאונים של המערב. דווה ביחס חאדם זה כמו מי שגר בקומה עליונה לעומת מי שגר במרתף. 

סך הכל יצורים שחיים לנצח ושולטים על כוחות.

ואפשר להרוג, לשכר, להרעיל להרדים ולעבר אותם.

והם יכולים לעבר בנות אדם ולהוליד חצאי אלים.

אני יודע שבתאילנד מתפללים ממש לאל הגשם שיוריד גשם, למרות שהם בודהיסטים.

לכאורה תאמר שדוות זה כמו מלאכים.

אבל עצם הכינוי מלאך מראה דאנו מדגישים שהוא שליח של אלוהים.

נכון שדוות כפופות למעגל הסבל המוות וההולדה מחדש והנירוונה.

אבל גם אלילים במערב כפופים לדברים. למשל האל תמוז מת כל שנה וקם לתחיה מחדש אחרי חצי שנה, במחזוריות.

בסוף מי שולט על כוחות הטבע לפי הבודהיזם? (מעבר לגורל הקארמה)

זה שאין בורא בבודהיזם לא אומר. שהרי בהרבה מיתולוגיות אין ממש בורא, אלא דור ראשון של אלים שהולידו אלים אחרים

במערכת הבודהיסטית יש רק חוקים בעולם אוטומטי. אין אלים. גם הקארמה לא שולטת על הטבע, וזו רק הוכחה נוספת שאין לך מושג על מה אתה מדבר.

יש אלילות במזרח, היא פשוט לא קשורה לבודהיזם. אם תמצא אדם שמאמין בבודהיזם ובאלילים אז הוא אדם שפוסח על שני הסעיפים. או שהוא מאמין בדת אחרת שיש בה גם פרקטיקות שיש בבודהיזם.

גם לסופים המוסלמים יש טכניקות מדיטטיביות, זה לא הופך אותם לבודהיסטים. הרב אריה קפלן טען שגם הנביאים התגמשו בטכניקות מדיטטיביות, זה לא הופך את היהדות לבדהיזם.

גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.

אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).

כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.

זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד 

גם אם יש בהם מימד מופשט ניכר , עדיין מימד הפולחן האלילי מספיק גדול כדי שיחשב הלכתית ע"ז.

שלא לדבר שכל דת שאינה תורת ישראל היא הגדרה באלוהות ולכן אמונית כולן ע"ז, כולל אסלאם. גם אם לא הלכתית. ראה דברי הרב קוק באורות ישראל על הגדרת האלוהות המושלמנית (האסלאמית) והנוצרית

בודהיזם

אני מניח שבספר הוא כבר הגיע אחרי מחקר רציני.

וכמו שכתבתי באחת התגובות, בהחלט יכול להיות שההלכה תאסור דברים מסוימים בבודהיזם - אבל הדיון חייב להתחיל מהבנה שהמערכת הבודהיסטית לא דומה בשום צורה לאלילות של המערב. אני עצמי הייתי מטיל איסורים מדרבנן.

לאלילות של המערב.

לפני 2700 שנה לא היה הבדל בין הפגאניזם במזרח לזה של המערב.

וכן הריג וודה בהינדאויזם הוא פגאני 100 אחוז.

רק לפני 2500 שנה התחילה הפשטה בהינדואיזם, שהולידה גם את הגייניזם והבודהיזם. אבל בסוף הפן התרבותי פולחני של הבאת תקרובת לפסלים מבוסס על הפגאניזם העתיק. ועדיין אצל המון העם במזרח הפגאניזם נשאר.

כנל זה היה המצב במערב בימי חזל, הפילוסןפים הקריבו לפסלי יוון אבל בעצם האמינו שהם ייצוג של שכלים נבדלים אריסטוטלים או אידאות אפלטןניות ופולחן לפסל הוא רק סמל לדבקות בשכל/אידאה, והמון העם היה בפגאניזם רגיל. ובכל זאת חזל לא חילקו בין סוגי הע"ז

רק כדי שתוכל להתווכח אד-הוק עם אנשים. השטחיות שלך מעייפת אותי. וחוסר המודעות העצמית, או הגאווה, לא הופכות אותך לחכם יותר אלא רק לטיפש יותר. הבעיה היא שכולם רואים.

בהצלחה.

כי לא תמצא.

כי אין.

ריג וודה הוא אוסף טקסטים אלילי מאה אחוז. בדיוק כמו המיתולוגיה היוונית.

הבודהיזם עתיק סך הכל כימי הפילוסופיה האריסטוטלית והסוקרטית בערך.

לטעון "במזרח זה היה שונה תמיד מהמערב" זה כמו לטעון "המיתולוגיה היוונית היא מיתוחוגיה פילוסופית אפלטונית" שזה לא נכון

"מאז שנחרב בית המקדש מחיצה של ברזל פרושה בין ישראל לאביהם שבשמיים", ותמיד כשרוצים לתאר את אלילי הגויים אומרים "פה להם ולא ידברו" וכו' בכללות הם לא מגיבים, (טוב זה הולך להיות מזעזע בשביל הרבה אנשים...) אבל לכאורה מאז חורבן בית המקדש גם ה' קצת לא מגיב לנו... כמו... אני לא מסוגל להגיד את זה...

🎵האם את עוד מאמינה לי, כשאני שר לך שלא אשכחך? ציון! מה אוכל לעשות בשבילך? שתפתחי בפני שערייך... שאוכל לרקד על גופך מה אוכל לעשות בשבילך שתחזירי לי את אמונך? שיכירו וידעו כל העולם, את האור המופלא שלך. שנעלם. 🎵 (ציון - בוצר)

וגם אין שנאת חינם כמו בית שני. כי השנאה כיום אינה חינם

נראה לי שאני אשים את השיר הזה כחתימה שלי... או בפרטים האישיים...

יש לו כסף כמו לכל התפוקה הכלכלית של שוויץ ביחד

מנגישה מקומות כל מקום אפשרי ..

עגלה/ כיסא גלגלים / שרותים

הכל

לכל אדם מגיע לחיות

תורמת כסף לאנשים עם קשיים מחלות חרדות

חיילים שנפגעו

גם ..

יתומים ילדים וכו'

שיעורי תורה רבנים איכותיים .. לא סתם

בתים לי ולילדים 

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות

ניבטים גם אם השם בדוי...

ו...בבקשה!

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.