להשתתף בכנס של ארגון "קולך".

לדעתי, האג'נדה עקומה מעיקרה.

[וכבר שמעתי בעבר גם על תוצאות עקומות בהתאם, במושבים של הכינוס, בהתאם]

זו דעתי, לגמרי.

ואין לי כל "נגיעה בדבר". לא מקורב למארגנים, ולא ביריבות אישית איתם.

להגיד "להיות מקובעים זה לא דבר חיובי" - זו סיסמה.

תלוי על מה מדובר. גם הרפורמים אומרים שלא טוב להיות מקובעים, גם בעלי אג'נדת הסטיות, וכו' וכו'...

זה גם סוג של "קיבעון", שמתייגים כל מי שמתנגד לדברים שמתיימרים להיות חכמים ומבינים יותר מכולם, כאילו הוא "מקובע".

האירגון הזה, לדעתי, הוא אירגון גרוע. כמובן, "בשם היהדות" מביאים דברים עקומים לגמרי. ממציאים את התורה מחדש בכיוון שטוב להם.

אצלנו בביהכ"נ, יהודים פשוטים, כשמגיע העלון שלהם, שמים אותו בצד. לא עם אלו שהאנשים לוקחים.

את חושבת אחרת - זכותך. אל תנסי ללכת בשיטה האופיינית לכאלה, סוג של "טרור של מילים": "אין לך מושג על מה אתה מדבר", כמובן לאדם שכלל אינך מכירה, כולל לא ממה יש לו מושג.

הרי כתבתי מפורש שקראתי חומרים שלהם, אני מכיר - ואני אומר, לדעתי: פסול לחלוטין.

ב. כתבתי, אין בעיה שזו דעתך. זכותך. אבל לא בגלל זה אבוא לכינוס של ארגון שהוא ארגון פסול לדעתי, גורם נזקים (אני אישית ממילא לא כ"כ הולך לכינוסים. אבל כאן, אני מציע גם לאחרים לאלהגיע. לש להקשיב לרעל, וגם לא לחזק את הדבר הזה).

ג. אין כל ענין "להקשיב" לארגונים ואנשים שמראש, בהצהרת כוונותיהם, הם נגד דרכה של תורה המקובלת. "ולא תתורו".

ד. הנה, כך זה מתחיל... "נשים ישבו שנים מאחורי הפרגוד"... נשים ישבו מאחרי מחיצה מטעמי צניעות. במובנים אחרים, נשים היו מכובדות לגמרי בעם ישראל, תמיד והיום, גם בלי הסגנון החצוף החדש.

מי שחושבת, כמו שאת כרגע כותבת, שמה שפוסקי ההלכה כותבים זה לא תורת ה', אלא "הגברים הדתיים", אז זה כמו שהרפורמים חושבים גם על דברים אחרים שהם המצאת בני אדם. 

אל תתפלאי שיוצאים נגד זה, ואומרים לא לשמוע. אם למישהו מהקוראים הממוצעים במקום זה היה ספק, מניח שכעת כבר מבין יותר.

ה. "בזמנים אלו שיש מודרניזציה"... "מודרניזציה" זו הלכה חדשה?.. מה הקשר. ומה זה "אין בי"ד מוסמך מכחו שלך מעלה"?.. בוודאי שיש. יש מסורת פסיקה מישראל, מ"משה קיבל תורה מסיני".

ו. חבל לעוות דברים. מי שדיבר בצורה מגונה אל מי שהשיג עליו, היית את "במחילה אינך יודע על מה אתה מדבר". ועל צורת כתיבה זו הגבתי שזה "טרור של מילים" את יכולה לא להסכים עם דעה; לומר "אינך יודע על מה אתה מדבר", למי שאינך מכירה מה הוא יודע ומה לא, זה לא שייך.  לא ביטלתי, כמובן, את תוכן דברייך במילה הזו. את ההתנגדות לתוכן הסברתי בתוכן בהיר מאד.

ז. כלל יהיה נקוט בידי המסתפק: כל ארגון ש"הקרן החדשה לישראל" חפצה ביקרו, אפשר להבין את עניינו. כך גם ארגון שחותם על מודעות יחד עם רפורמים...

להלן שני קישורים:

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=147805

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/230372  (המודעה למטה).

אכו, חוזר על המלצתי (ושימי לב - בתגובה הראשונה כלל לא דיברתי "כנגדך".. דיברתי כנגד השתתפות שם. אין לי כמובן שום דבר "נגדך", מלבד הערה נגד הסגנון של "אתה לא יודע על מה אתה מדבר"... אם המילה "טרור מילים" לא נראית לך - אני בשמחה מחליף אותה בביטוי אחר. אין בעיה):

לא להשתתף שם, לא לתמוך בהם, לצאת נגד האג'נדות שלהם בכל תוקף. כמובן, לא שנאה אישית לאנשים. אבל כבר אמרו חז"ל על המבזה תלמידי חכמים, שאין לו רפואה למכתו. דומני שיש שם כאלה שקנו את הכינוי הזה "ביושר", ביחסם לדברי  רבותינו קדושי עליון, שמפיהם אנו חיים.

כדי להבין לאן הרוח נושבת.

זלזול עצום בחז"ל ובגדולי ישראל, קריאה לגדולי עולם שוביניסטים נסיון לשנות את ההלכה רק כי היא לא מתאימה להשקפתן, בקיצור רפורמה לכל דבר.

האבות החפיצו נשים וביזו נשים(היו להם שפחות ונשאו שתי נשים)

כל העניין עם אמה עברייה, ביזוי רשב"י והרמב"ם על הלכות ודברים שכתבו שלא תאמו את ההשקפה הפמיניסטית.

זלזול רב בגדולי הפוסקים שלטענתם הדירו נשים(לא לקרוא בספר תורה, לא ללמוד תורה ועוד..) בקיצור זלזול מופגן בתורת ישראל ובחז"ל, אין להן שום כבוד להלכה שום כבוד לפסיקה היהודית, נסיון ליצור דת ותורה חדשה.

מצטרפת להתנגדות. מקוצר זמן לא אכנס לפרטים. דן מסביר בטוב טעם ואני מסכימה עם דבריו.

אז מישהי אמרה ש"הסביר דברים בטוב טעם" - כנראה קראה דברים שהיו הסבריים דיים בשבילה.

אז גם היא כבר "פסולה". וכולם עדר כבשים...

אני אכן בתחילה פשוט המלצתי לאנשים לא ללכת לכינוס שלהם. כתבתי שלדעתי האג'נדה שלהם עוקמה מעיקרה. איני מחוייב להרחיב בהסברים. המלצת, המלצתי הפוך.

בחרת לומר דברים מ"בית מדרשם", אז היתה התייחסות לדברים, כולל הסבר לפי המתאים לבמה זו. רוב הקוראים מבינים לבדם, דומני, מה "מבזה ת"ח" בצורות דיבור מסויימות עליהם.

["ארגון קיקיוני" זו אמירה שמסבירה את עצמה. אכן זה ארגון קטן ושולי בציבור. גם אם מקבל תמיכה מ"הקרן החדשה" הידועה לשמצה, ומשמיע קול]

את לא ראית "הסברים של ממש" רק "התקפות כלפייך" (זה לא נכון - אלא נגד תכנים ספציפיים שנכתבו, עם התייחסות ממוקדת אליהם, ונגד הארגון הזה). אחרים כן ראו - אז את כבר מסבירה שזה לא כי הם חושבים ושוקלים, אלא סתם "עדר". יש לך טעות. אנשים חושבים, עצמאית - גם אם לא בכיוונך.

גם בהודעה הזו כבר הספקת לכתוב, "ניסוחים חלולים" "לא מנהל דיון לגופו של ענין" "דמגוגיה להמונים" "אל תהיו צבועים" וכו'. נו..

ואגב, לכתוב "לא מנהל דיון לגופו של ענין" - אבל כשיש צורך להתכתש עם מישהו אחר  למה את מחליטה מה מתאים או לא לאנשי הפורום? - נשואים טריים

אז  "מנהלים יופי של דיון", זה לא הכי לגופו של ענין..

מכל מקום, האמת שהכוונה שלי היא כלל לא לנהל איתך דיון. נכתבו דברים שהם נגד דברי חז"ל והתורה (התייחסתי לעיל), אז הוגב עליהם. לא "בשבילך" אלא בשביל אחרים שקוראים. זה הכל.

[לגבי מה ש"אני נשמע עצבני", כבר הצעתי מקודם, למעט בהשערות - הן על אחרים, הן על דברי חז"ל - ולהתמקד בעובדות שיודעים. כבר הספקת גם לכתוב, כפי שראיתי, שאת גם מניחה שאני "אברך".. 

ובסדר, את "הותקפת" ולא התוכן, ולא כתבת אישית כלל... סומך על תבונת הקוראים. כל טוב]

"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה, הם אמרו שלושה דברים....".

ובכלל - אם כי איני מכירך אישית, אבל בכ"ז מניח שלא למדת שנים רבות בישיבה כמו גדולי ישראל - כדי להביע דעה על ה"יהדות", צריך ממש ללמוד אותה. לא פחות - ואולי הרבה יותר - ממי שרוצה להביע דעה בענייני רפואה, שאותם לומדים שמונה שנים באופן בסיסי.

בא ה"תסביך" הזה, "לא מחשיב דעה של אשה".... 

ומי זלזל ב"חוכמה של הדיוט"? אמרת משהו על "היהדות". בשביל להכיר את היהדות, צריך ללמוד תורה. בדיוק כמו שבשביל לדבר על רפואת שיניים, להבדיל, צריך לדעת רפואת שיניים.

חכמים לא עשו "שינויים" בתורה. צר לי, את שוב מדברת על מה שאינך יודעת כנראה.

מה זה "לפתוח את התורה לדיון מחדש בהתאם לימינו"?... ועוד לומר, "לא יתכן" שלא לעשות כך....

ההיפך - לא יתכן אחרת, כי התורה היא דבר ה'.

הנסיון "להוכיח" ממחלוקות הלל ושמאי, שאפשר גם היום להוסיף עוד "בית" חוץ מהם, מראה שוב על אי הבנה בסיסית. הלל ושמאי לא "המציאו" דברים. המחלוקות היו לגבי ההלכה המקובלת, דבר ה'. ר' ראובן מרגליות זצ"ל, מביא בספרו יסוד המשנה ועריכתה, שעד אז אכן לא היו מציינים כלל דעות שלא התקבלו בכינוס רוב החכמים, אלא שבגלל שהנציב הרומאי גבינוס רצה להפחית מעמד חכמי ישראל, הכריח ליצור חמישה בתי דין וממילא נתקבעו ונשמרו המחלוקות. אבל אלו לא "המצאות" של בני אדם.

ומה זו האמירה הזו, "לא יתכן שהתורה נוהגת בכזו דרך פשטנית מרובעת ולא פתוחה לקבל שיש היום המון מגמות שיש לקחתן בחשבון", את רצינית?.... ועדו לומר שזה לא אומר שזה "רפורמי או כופר"? זה בדיוק זה... כאילו את יכולה לומר לתורה איך לא יתכן שהיא תנהג. התורה היא דבר ה'. גם מה שחכמי ישראל אמרו, זה היה מתוך קבלה, תושבע"פ. אז לומר על התורה "פשטנית ומרובעת", בגלל שהיא "לא לוקחת בחשבון מגמות שיש היום"?.... התורה זה משהו "אלסטי" שמשתנה לפי "מגמות"? אז זו לא תורה. תגידו פשוט  שאתן רוצות לייצר משהו חדש במקום התורה... כמובן, איש לא יקבל את זה...

התורה היא דבר ה', כפי שנמסר מדור לדור וכפי שקיבלנוהו מסיני. לא המצאה של מישהי כעת, שמשום מה מתעקשת לכנותה "תורה". כל מחלוקות תושבע"פ, הן עפ"י כללים איך דורשים את התורה.

לא המצאה אנושית, שכאשר האופנה היא הקומוניזם, אז "מסבירים" שהתורה היא קומוניסטית, כשאר האופנה היא סטיות, אז "מסבירים" שזה בעצם מסתדר.... זה לא רק לעשות צחוק מהתורה, אלא גם ממי שאומר. עלבון לאינטלגנציה.

מי אמר שאשה לא יכולה להיות "חכמה בתורה"?  אם כי בוודאי שלאיש ואשה יש תכונות שונות, וצדדים שונים שהם חזקים בהם. 

לפתוח את הצוהר לעוד דעות ורוחות, זה בהחלט יכול להיות ביטול דברי חז"ל, כלומר, דבר ה' בתורתו. תלוי אם זה דעות שסותרות את התורה, שהיא נצחית (מעיקרי האמונה "שזאת התורה לא תהא מוחלפת"), או לא.

ה"תירוץ", שדבריהם נאמרו לפני אלפי שנים - זה אומר שאת לא מתייחסת לדבריהם כדבר ה'. כלומר, את סבורה שהם אמרו דברים ש"המציאו".. נוף אז את חולקת על כל היסוד של תורה שבעל פה. לפחות לא לעשות את זה בשם היהדות....

[מציע לך לא לומר "קצת שכל"... מוטב תציעי את זה לעצמך. כבר נתת מקודם "ציון" שלא יודעים על מה מדברים, למי שידע טוב מאד.. אח"כ ציון למישהו אחר, "בגלל אנשים כמוך", כשגם אותו אינך מכירה. כעת, "קצת שכל". וגם לחז"ל את נותנת ציונים.... מציע קצת יותר ענוה, ביחוד בתחום שכתיבתך מעידה שידיעותייך בו אינן מופלגות]

להגיד על חז"ל, "הם היו רק בני אדם", בהתייחס לדביר התורה שאמרו, זו חוצפה ממש. על זה אמרו חז"ל: אם ראשונים כמלאכים, אנחנו כבני אדם. אם ראשונים כבני אדם, אנחנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר...

והיכן ראית שאמרתי שאני יודע מהו רצון ה' (ו"אל תבוא ותגיד לי כאילו עשאוך בר סמכא ולו כל הידע הנסתר".... היכן "אמרתי לך"?....). אמרתי שחכמים יודעים מהו רצון ה', כי הם קיבלו את התורה תלמיד מרב, והעמיקו בה מאד, ומפיהם אנו חיים.

וכמו כן, שמי שרוצה להביע דעה מה "היהדות" אומרת, שילמד אותה מקודם. הרבה. אלא אם כן הוא חושב ש"יהדות" זה כל מה שמישהו יהודי רוצה לומר.... ואז כמובן אנחנו לא מדברים על אותה יהדות....

ולמה את קוראת ל"נשים" כאן שמהר תבואנה לעזור לדברייך?... את באמת חושבת שנשים כאן הן ברמה כזו, שחושבות שמה שחז"ל אמרו זה בגלל שהם "גברים"?... אני חושב שאת לא כ"כ מכירה את הפורום כנראה. יש כאן לא מעט נשים, שהם ברמה הרבה מעבר לכך. וכמובן מאמינות בדברי התורה שבכתב ושבע"פ - ומרגישות עם זה מצוין.  אני מעריך שרוב הנשים שכאן - הן ממש ההיפך מההבלים של ארגון "קולך". אשריהן ואשרי חלקן.

ה"נושאים" הרשמיים שעליהם מדברים - זה לא כלום.

אלו נושאים שבכל מקום מדברים עליהם, גם בכינוסים תורניים רגילים (אם כי, כדאי לשים לב לפרופורציה: כדאי אולי שתספרי כמה פעמים המילה "מיניות" דומיה מופיעים בשתי השורות של הנושאים..).

השאלה, לא על מה מדברים, אלא מה מדברים. גם בכנס של מר"ץ מדברים על אותם דברים.

ולכן, השאלה "איך זה וסתר דברי חז"ל" אינה רלוונטית. כתבו לך בהודעה קודמת מה בדיוק סותר דברי חז"ל. לא על ה"רשימת נושאים" הזאת.

["למצוא פיתרון לבעית הממזרות", זה ענין של פוסקי הלכה. וכשבאמת יש ממזרות, אין לכך "פיתרון". התורה זה לא תכנית כבקשתך]

כעת כבר חידוש נוסף: לא את זו שהעלית כאן את ה"המלצה" ללכת לכינוס של הארגון הבעייתי הזה, אלא "אתה במילים שלך גרמת לנשים לחשוב על ארגון שרוצה לתת פה לנשים ומקום לנשים לבטא נושאים מורכבים בציבור הדתי שאין להם מקום ולא תמיד נוגעים בהם-כאילו זה ארגון שסותר את רוח התורה וההלכה"....

אהה.. זה, אני מבין, "הסבר" איך מישהי כאן הזדהתה עם מה שכתבתי. הייתי אומר, הערכה נמוכה מאד לנשים.. זה לא שהיא חשבה כך מקודם.. אלא בגלל שאני כתבתי, זה גרם לה.... נו, הנשים פה יותר חכמות ממה שאת משערת כנראה.

כדאי להפנים - רוב הנשים היראות שמיים, אינן חושבות כמו האירגון הקיקיוני והמזיק הזה. חבל לנסות 
"לסדר את המציאות" לפי דמיונות.

ואכן, זה ארגון "שסותר את התורה ואת ההלכה". מי היה לו ספק, יכול לקרוא מה שכתבת מקודם - ולהיווכח בזה לגמרי.

לא "לדעתי אשה יכולה ללמוד תורה". דעתי אינה רלוונטית.. לדעת חז"ל, אשה שרוצה יכולה ללמדו תורה. 

ולא כתבתי "ולהיות ראויה לכך באותה מידה". הדגשתי שיש שונות בכללי בין גברים לנשים. כל אחד עם תכונותיו ומעלותיו. וכידוע, נשים  אינן מחובייות במצוות תלמוד תורה וגברים כן. את זה אומרת התורה.

ב"ה, יש לנשים עולם רחב וחשוב. גם בלי זה.

[הביטוי "אני ל אמתנשאת מעליך אז אל תתנשא מעלי, אינו רלוונטי. אף אחד לא "התנשא" מעלייך. צוינה עובדה שמי שלא למדה יהדות לא יכולה לדבר בשם "היהדות". אבל הצורך בהערה אישית כלפי כל מי שהגיב/ה לך, בכל הודעה, תמוה]

אני כמובן לא אסתכל בתוכניה של כנס כזה... אבל את כבר כתבת את "רשימת הנושאים" והתייחסתי לכך בהתחלה. זה כלל לא רלוונטי. ובכללי, מוטב שלא תדברי בשם "הציבור הדתי", שאירגון קולך הוא משהו לגמרי קיקיוני ושולי ביחס אליו.

ולשנים יש איפה לשמוע ולומר דברים, ברחבות. ממש משונה לחשוב כאילו הארגון הזה הוא זה שעונה על כך. נשים כיום לומדות, במקומות נאמנים, יש כינוסים של בנין שלם, שמגיעים אליהם הרבה-הרבה יותר נשים מלדבר הזה, עוד ועוד. 

אל דאגה, לנשים מאמינות, בדבר ה' ובחכמי התורה, יש הרבה מאד פלטפורמות ללמוד, לשאול, לדבר. והן עושות את זה מצוין.

הכתיבה היא נגד הארגון הזה, ונגד מה שמצוטט בשמו.

מה שמוגב על דבריה, הוא בדיוק כלפי דברים שאמרה, עם סגנונם.

לומר סתם, "מה שאתה אומר זה לא לענין" - זה הכי לא לענין..

מה שכתבת על "פסקי ההלכה" פשוט לא רלוונטי למה שנאמר כאן. וכמובן, לי אין כל בעיה עם מה שאומרים "פוסקי ההלכה". לפרשן את כוונתם לפי מה שאתה מנסה לרמוז, אני לא מקבל את זה.

ולגבי סיום הדברים, אתה ממשיך בדיוק את הסגנון שכתבה מקודם - אח"כ מתפלא למה משיבים על זה.

אני מגיב למה שנאמר. ומעבר לכך, כבר הובאו פה קישורים וציטוטים חמורים מאד למה שהולך עם הארגון הזה. וכבר אמרתי, גם ראיתי חומרים שלהם. חוזר: ארגון מזיק, מבזי תלמידי חכמים.

ומה הקשר "יש כאן כאלה שלמדו"... מישהו אמר שלא? מי שמדבר "בשם היהדות" צריך שידע על מה הוא מדבר. זה ענין אלמנטרי.

ומי שרואה מה אומרים רוב ככל חכמי ישראל המובהקים, גם יכול לומר מה אומרים "אלה שלמדו" ברצינות. אין לכך כל קשר למה שאני למדתי, או אתה.

היא פתחה שרשור בהמלצה להשתתף בכנס מסוים.

אני המלצתי לא להשתתף - כי אני חושב שהם מזיקים.

הבחורה הגיבה ב"אתה לא יודע על מה אתה מדבר".....

קבלה תגובה.

הגיבה, ואז כבר עם דברים כנגד המקבול ביהדות, ובתלונות על המקובל ביהדות - קיבלה תגובה.

מה זה "אמבוש באמצע החיים"....

אם מישהי מעלה המלצה לארגון כזה, כאן, אך טבעי שיגיבו. ואם מתגובה לתגובה, עולים דברים יותר קיצוניים, נגד כל היקר והקדוש, אז יגיבו. יחסית הגיבו במתינות (גם לך, כשחשבה שאתה "לא מהצד שלה, כבר הספיקה לומר ש"היהדות הפטריארכלית תקועה בגלל אנשים כמוך".. אמבוש?).

דרכו של פורום - אם מישהו כותב דברים שהם בכיוון מאד נגד קדושת מסורת חז"ל וכד', מגיבים בהתאם. 

ברור שאם היתה נשארת ב"המלצתה", אז מה שהיה נשאר זה שמישהי המליצה, ושניים שלושה אנשי כתבו נגדם, בלי להתייחס כלל אישית לדבריה.

רוצה לבקש ממך סליחה, אם הרגשת שזו הלבנת פנים,

חצוף אני לא, חצופה - משתדלת מאוד לא להיות,

אמנם כולנו בעלי בחירה, אבל כואב לי להיתקל דווקא כאן, בגישה שמאפשרת לבחור האם לשמור על מצוות שהן יסוד קיומו של עם ישראל, איסורים של כרת וכו', זו בין השאר הסיבה שזכרתי היטב את מה שכתבת בעבר.

כעת אני מבינה מדבריך שטעיתי, ולא כך פני הדברים, ולכן מבקשת את סליחתך, ולוקחת על עצמי בע"ה להיזהר בעתיד כדי לא להגיע למצב כזה.

אני גם מסכים שסביר ששיחה פנים מאפשרת יותר ליבון והבנה לפעמים.

את דעתך דומני די הבנתי. אני גם תפסתי שיש דברים שאת לא חולקת. ויותר מזה, שיש דברים ששמעת "שָם", אך הם לא באים מתוך מסקנות עצמיות - ולכן יתכן ששיחה כזו, עיקר עניינה לא היה דווקא "הבנת דעתך", אלא יכולת שלך להבין למה אני אומר שהארגון הזה הוא שלילי, מנוגד לדעת תורה וחז"ל.

זו לא "תפיסה לא ברורה", כתבתי דווקא דברים די בהירים למה. אלא שאני מסכים שהמושגים עצמם, שאותם הזכרתי, צריכים בחלקם לימוד מוקדם.

לגבי מה שייעצתי על ענוה, זה כלפי דברי חז"ל, שהם היו הרבה הרבה למעלה ממה שאנחנו יכולים להבין.

המהר"ל אומר, שמי שמבין את זה, אז יש רק דבר אחד שאינו מבין - וזה את דבריהם עד הסוף. אבל מי שלא מבין את זה, טועה בשניים - גם לא מבין את דבריהם, וגם לא מבין שאינו מבין....

אז זה באמת יסוד חשוב. הבנת הערך של דברי רבותינו ז"ל. חרדת הקדש כלפיהם, כממשיכי דבר ה' בתורתו.

בוודאי שגם אני צריך ענוה. זו מידה מעולה, שכל הזמן עובדים להשיג אותה. ובוודאי שח"ו לא התיימרתי לומר שאני יודע את "רצון ריבונו של עולם באופן הכי מזוכך ואמיתי"... זה רק משה רבנו ע"ה.

אבל - יש הבדל גדול בין הענין הבסיסי של ענוה כלפי חז"ל, לבין לומר: תהיה עניו - ותקבל שיש דעות אחרות (של הארגון הנ"ל), שהדעות הללו אינן מכירות ברום מעלת דברי חז"ל.... כלומר, הן דעות חסרות מינימום של ענוה - אבל אומרים, קבל בענוה שגם זה לגיטימי....  זה לא.

הרי לא אמרתי אפילו פעם אחת שתקבלי את דעתי. דיברתי על כבוד התורה שבע"פ המסורה לנו. יש הרבה מה להאריך בכך, אבל באמת לא כאן המקום.  אבל תאמיני, שאני אומר מתוך באמת דברים שלמדתי מגדולי עולם, שחלק מהדברים שציטטת ממה ששמעת שם, הם ממש פגיעה ביסודות הכי בסיסיים של היהדות.

לגבי הביקורתיות של אנשים פה.... אני אמנם לא יכול לדבר בשם "כולם", אבל אני חושב שלא דייקת.

את כתבת, אולי בלי משים, בתוך דברייך, דברים שהם, כנ"ל, ממש פגיעה בכל היקר והקדוש. כאילו חז"ל הם סתם "בני אדם", כאילו דברי תורה הם דברים שניתנים לשינוי לפי רוח הזמן...

כמו שכבר ציינתי כמה פעמים - אני באמת מניח שזו לא "דעתך". שהרי אין לך, באופן טבעי, מספיק מאגר של ידע מוקדם כדי לטעון אפילו כך מתוך עצמך. אלא זה ציטוט מדברים נוסח אנשים באירגון שהזכרת.

לכן, מה שמתקוממים נגד הדברים, זה לא אישית כלפייך. זה כלפי התוכן. וכלפי ארגונים כאלה, שהם באמת מיעוט קטן, ומעוררים מהומות והרס. זה לגיטימי. חלילה אין כל כוונה לעלוב בך אישית. ח"ו.

זה לא נקרא "ביקורתיים". זו התקוממות נגד ביקורת מחוצפת שלך אנשים לא גדולים בני זמננו (לא מדבר עלייך, אלא על ה"מקור" של הרעיונות), כנגד גדולי עולם ויסודות היהדות.

ונכון שכולנו יהודים, כמו שכתבת, ולא דווקא דומים אחד לשני ברמה הדתית. ה"מקום" פה סבלן מאד כלפי זה שלא כולם אותו דבר.... אבל כשמדובר נגד "אג'נדה" עקרונית ממוסדת, כמו ארגון "קולך" שהזכרת, אז בוודאי שזה לא כמו יחס פרטי למישהו שנוהג/חושב אחרת ממני. צריך להעמיד דברים על מקומם בבהירות.

וגם כלפי אנשים פרטיים שם, זה לא ענין של יחס אישי אליהם. זה כלפי האג'נדה וההתארגנות שלה. נגד ההרס והנזק.

וגם לך - רק בריאות ובשורות טובות, בתוך שאר עם ישראל..

ועל הסבלנות לענות כל כך ענייני וברור לכאלה דברי הבל

את מרגישה שמתקיפים אותך אישית ואני מבינה את ההרגשה. כי כמה שכולם יגידו "אנחנו לא מדברים נגדך אלא נגד האג'נדה של הארגון" הרי את פה כביכול מייצגת את האג'נדה של הארגון ומכאן התחושה הקשה.

אם היה לי חלק בזה אני מבקשת מחילה.

ולגופו של עניין - גם את וגם דן כתבתם בפירוט, הדברים די פשוטים וברורים. האופן שבו דן הציג את הדברים והסביר אותם הוא מאד בהיר ומובן. ולי לפחות ההגיון שבדבריו מאד בולט.

ודוגמא למחלוקת שהיא לא לשם שמיים.

למה זה צריך להיות דיון של גברים נגד נשים?

אפשר לדון בהלכה בעיניים אובייקטיביות.

מהצד השני:

בעלי (שהוא גרוש) מתלונן הרבה-הרבה פעמים שדווקא בית הדין הרבני הוא יותר בעד האישה מבעד הגבר. לפי ההלכה הבעל חייב בלעדית במזונות ילדיו והאישה לא. הדיינים בבית הדין הרבה פעמים לא מתחשבים ביכולותיו הכלכליות של הגבר ופוסקים לו מזונות גבוהים- כי זאת ההלכה- שיכולים להותיר אותו בחוסר כל.

האם נשות קולך ידונו גם בזה?

האם יש פה מגמה חד צדדית או צורך אמיתי? האם זו לא לוחמה מגדרית נטו?

הייתי רוצה שנשות קולך יביעו גם צד אחר-

איך אנחנו, הנשים, יכולות להוביל שינוי שיהיה גם בעד הגברים ולא רק בעד הנשים. אולי, לשם הדגמה, אפשר שיעבירו דיון על חלקה של האישה בגירושין היום, וכיצד קורה שאחוזים רבים מהגברים הגרושים מתאבדים. האם זה לא בגלל נשים שחושבות שמותר להן הכל ורוקדות על הדם?

בדק בית פנימי דרוש לכל צד. החוכמה היא לא להעביר דיונים עם מסר של "כמה אני צודק".

"העולם ההלכתי מונהג ע"י סמכות גברית"....

העולם ההלכתי מונהג עפ"י רצון ה', וע"י חכמי התורה.

לא מוצא חן בעיני כמה נשים מתוסכלות? זו התורה שלנו. שיגידו שהן נגד התורה, וכמובן גם נגד מי שנתן אותה וציוה על "את ה' אלוקיך תירא" - "לרבות תלמידי חכמים".

לא מאמינות בתורה שבע"פ? שתגדנה שהן חוזרות לימי הקראים. ושיפסיקו לדבר "בשם התורה".

מי אמר לך שלא טופלו בתושבע"פ כראוי נושאים הקשורים לנשים? את אישית למדת את זה מהתורה?

כלומר, את "מצטטת" אמירות של אחרות. אבל באמת, אין מאחריהן ולא כלום. סיסמאות.

ומי אמר "יותר ממה שחושבים שהיא אמורה לדעת"?... איפה נאמר שהאשה "לא אמורה לדעת"...

את הנזק את גורמת לעצמך בלבד. את עדיין יחסית צעירה, ואם את תבני לעצמך עולם מתוסכל כזה, על סמך תיסכולים לא ברורים של אחרות, את עלולה להזיק לעצמך. גם אישית, גם במשפחה. חבל.

וכבר אמרתי, כל הנושאים שהעלית, מדוברים גם בכינוסים שהולכים בדרכה של תורה. די לא שייך לומר "נושאים ששנים לא הועלו"...

ואני לא כ"כ מאמין ש"מילאו את האולמות"... תוי איזה אולם.. אולי תגיעי פעם לכינוס של "בנין שלם" בבנייני האמה, אז תראי מה פירוש שנשים ממלאות אולמות... מכל מקום, זה לא העיקר. יש פה ארגון עם אג'נדה שהיא נגד התורה, ממבזי תלמידי חכמים, יוהרה שחושבת שיודעת יותר מראשונים ואחרונים - שומר נפשו ירחק מהם.

א. אף אחד לא שם אותך "כאילו מישהו בא וחלק על דברי חז"ל". כתבת מפורש, שהם "בני אדם", כתבת אפילו בהודעה זו ש"רוח ההלכה נשארה תקועה שנים על גבי שנים", זה נקרא לבזות את חז"ל ואת ההלכה.

וזו גם, אכן, "סיסמה". כי כל מי שמכיר את ההלכה, ומאמין שזה דבר ה', יודע כמה היא דינמית וחיה ונותנת מענה על מציאויות מתחדשות, בלי להמציא או לשנות את היסודות.

ב. "אם אשה מסורבת גט - לחשוב איך ההלכה לא מאמללת את חייה"... זה נוסח מבזה את ההלכה. ולכן מבזה את מי שאומרו. ההלכה אינה צריכה "הסכמות". אשה מסורבת שלא בצדק (וגם איש. סטטיסטית יש יותר גברים כאלה, כפי שפורסם לאחרונה, למרות צעקות ארגוני הנשים), יש דרכים בהלכה שמותר ללחוץ על המעגן, עד גבול מסוים. זאת התורה לא תהא מוחלפת.

ג. אין "פוסקים וגדולי דור ששינו את ההלכה". ואני תמה איך את יכולה לומר דבר כזה. הרי בשביל זה צריך להיות בקיא בספרות הפוסקים. אז תאמרי, "שמעתי הרצאה שאמרו כך"..

ל"רוח התקופה" אין השפעה על ההלכה במובן של לשנות אותה. אלא שהתורה, שהיא נצחית, נותנת מענה גם לדברים מתחדשים. בשביל לדעת איך - צריך להיות תלמיד חכם גדול, פוסק מובהק, לא כל אחד יכול לזרוק משפטים כאלה.

ד. נאיבי להאמין שהתורה שבידינו מסיני?.... לא. אלא שבתורה יש גם התייחסות לגבי מקומם של מנהגים, גזירות ותקנות. זה חלק מתורה שבע"פ.

"אבל אי אפשר להתעלם מהתפתחות ותנועה של פסיקות והלכה ותפיסות ומנהגים לאורך השנים. ויש לזה אלפי דוגמאות!"  את מכירה "אלפי דוגמאות"? למה לדבר באויר. אדם לא יכול לדבר על מה שאינו מכיר, כאילו מכיר אותו. זו הבעיה הבסיסית. מדברים על מה שלא יודעים.

צריך שיהיה ברור: אין "התפתחות" במובן של כאילו שינוי דברי תורה. כמו כן, אין אפשרות לחלוק על הנאמר בתלמוד. "האומר דבר לחלוק על קוצו של יוד מדברי התלמוד, לא ייחשב בכלל חכמי ישראל (ה"נודע ביהודה"). יש מנהגים שהתחדשו, גזירות שגזרו חז"ל, תקנות שתיקנו. ולהכל יש גדרים עפ"י דרכה של תורה המסורה מסיני.  

ה. לא שייך, שאני גבר ולכן לא ארד לסוף דעתך.... להגיד, "אז אתה תמשיך לחשוב שאין שום בעיה בהלכה שנקבעה לפני 1000 שנה וזה תקף ושנשים יחיו עם זה איך שזה. אני חושבת הפוך" - אז אם כן, את מצהירה מפורש שאינך מאמינה בקדושת דברי חז"ל. את חושבת שהם אמרו "מדעתם", לא מתייחסת לדבריהם בתור הסבר דבר ה' ושהם מוסמכים לכך, אלא זה "ישן", כבר אלף שנה.. ממש ההיפך מכל המסורת של עם ישראל ביחסלתורה שבע"פ. חושבת שאם הם "גברים", אז גם הם כנראה לא עמדו על דעת האשה...  אז מה לך כי  תליני שאומרים שאת מבזה את דברי חז"ל. הנה...  וזה לא שייך לגברים ונשים. זה שייך לדעה מעוקמת, כפרנית, של האירגון הנ"ל. וב"ה, רוב הנשים בכשרות בישראל, אינן מחזיקות מהן, "למרות" שהן נשים..

ו. "פסיקה מחודשת ולהשיב ימינו כקדם", זה כמובן דבר והיפוכו.  וכשהיתה סנהדרין, הם לא היו ממציאים הלכות, אלא דורשים את התורה, דבר ה' - ולפי זה פוסקים. לא לפי "סקר דעת קהל".

אכן, כשיקום מחדש ביה"ד הגדול, מן הסתם יתקנו תקנות. אבל זהלא יהיה כנגד התורה המקובלת. ובשביל זה גם צריך מצב עילאי של האומה וחכמיה. זה לא שאיזה ארגון נשים קיקיוני יכול לתפוס את מקום הסהנהדרין.....

דבר ה' הוא נצחי. אינו צריך להשתנות עפ"י "רוח הזמן". וכן דברי חז"ל שדרשו אותו עפ"י כללי התורה.

ז. "גם כל נושא השו"ת לא היה קיים תמיד ואנשים קיימו הכל באמונה תמימה. היום לכל אחד יש רב שמתיר ומחמיר ואפשר לשאול ולהתפלפל וכל זה בגלל שהדור התחיל לשאול וללמוד ולחקור".

 מי אמר לך? שו"ת יש בעם ישראל כבר מאות שנים, ויותר מזה. יש בידינו עוד שו"ת מתקופת הגאונים, "תשובות הגאונים" ושו"ת הרמב"ם ועוד ועוד. כבר אמרתי, לא מוסיף כבוד כשאומרים כאילו עובדות, על דברים שלא מכירים.  ואנשים לא "שאלו והתפלפלו"?... זה רק היום "בגלל שהדור התחיל לשאול"? רואים ממש בעליל איך ממציאים מציאות לפי צורך האג'נדה. תפתחי פעם גמרא, ותראי איך אנשים "שאלו והתפלפלו".. וזה לא פסק מעם ישראל מעולם. "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו".

ח. אנחנו "לא נסכים שלא להסכים", כי אני הבאתי דברים ממקורות של תורה. מדברי חז"ל. לא מעצמי על חומר שלא קראתי. הרי זה כמו שמישהי תכתוב לרופא משהו מסברתה בענייני רפואה, ומכיוון שהוא מביא מקורות שלמד שהם אחרת לגמרי, תאמר: נסכים לא להסכים.... 

ט. אני כמובן לא התבטאתי "באופן פגוע ורגשי".. מה יש לי אישית להיפגע מדברים שכתבת?... ולא "נכנסתי בך" אלא עניתי על דברייך. וגם הערתי על סגנונך היכן שהיה הכרחי. לא "תוקפני כלפייך", אלא נגד תוכן הדברים, שאת מביאה מאחרים ביסודם.

ולגבי ש"מכולם פה שהיו בסדר" איתך... נו, כבר כתבת בינתיים דברים קצת שונים בהודעה אחרת.

ואני ממליץ, דווקא לאור מה שכתבת עוד יותר, ממש לא להתענין ב"כנסים" מסוג זה. רואים בעליל איך הם מכניסים לאנשים דברים, שכל מי שקצת מכיר את החומר, רואה כמה הם מעוותים, מזיקים בפני עצמם, וגם למי ששומע אותם.

מסתמך על דברים שלמדתי בדברי חכמינו. לא היה שם משהו בסגנון של "אלפי מקומות" בלי שלמדתי אותם. כמו כן, ציטטתי כמה וכמה דבריםף עם מקורותיהם. עייני שוב.

ב. אין קשר  ל"להישמע כמו מסיונר". ההיפך, הנוצרים, שמהם באו המסיונרים, אכן כפרו בדברי חכמים. 

להב'דיל, ציטטתי כמה מתוך דברייך, והראיתי שיש בהם בזוי של חז"ל ואי הבנה של עוצם מעלת דבירהם ועניינם כמוסרי התורה. עייני שוב.

ג. הסברתי, אני ואחרים שציטטו מדבריהם, מה סותר בארגון הזה את התורה. הם לא כ"כ חשובים בעיני בשביל לדון עליהם שוב ושוב. את יכולה לעיין בדברים דלעיל. 

ד. לגבי למצוא תשובות בהלכה לבעיות שעולות - בוודאי. וחכמי התורה עושים את זה תמיד, מאז שניתנה תורה. אבל צריך קודם כל להכיר בכך, שהתורה זה לא איזה משהו שמנסים איכשהו לעקוף אותו. אלא שאנו מאמינים שהיא באמת בונה את הנשמה שלנו, לפי רצון ה'.

לומר, "שיש צורך בעם שראל לתשובות"  זו בדיוק אמירה שבאה מ"אי הכרת החומר". כנ"ל, כל הדורות עוסקיםבהשקיה של המציאות המתחדשת, מתוך התורה הנצחית. גם בזמננו. אדרבה, ארגון כמו קולך, צפריע לכך. כי חושב שאפשר "לעקם" את התורה לפי סברותיהם, במקום ללמוד בענוה מה אומרת התורה באמת.

ה. התורה ניתנה מיוצר האדם כולל האשה, וחכמינו שפירשו הלכות הנודעות גם לנשים, הבינו מצוין במי הם מדברים. שוב - יש שפע מקורות, לא כאן מקומם. אפילו טכנית זה לא אפשרי.

ו. לא צריך את "הרבי מלובאוויטש" בשביל לומר שיש צדיקים ויש מלאכים... אבל צריך ללמוד גם את דבריו. הכוונה היא שיש צד של מעלה באדם על המלאכים, בכך שיש לו בחירה.

להגיד "הם בני אדם", בהקשר של כאילו מה שהם אומרים בדרישת התורה, זה משהו "מיושן", לא דבר ה' אשר בפיהם - זה אכן זלזול. ביזוי תלמידי חכמים. הרי הכל תלוי בהקשר. 

ז. בוודאי שיש חיוב של כבוד לחכמי התורה יותר מאשר לכל אדם. וגם סתם אדם צריך לכבד. זה לא סותר.

ובוודאי שלא עלה בדעתי לרגע אחד לדבר ב"התנשאות" על ה"ידע שלי", שלצערי עדיין אינו רב כל כך.

הנושא של ה"ידע" הוזכר בהקשר לדברייך, שכתבו על דברי חכמים ועל "אלפי מקומות" בדבריהם. זה ענין של יושר אינטלקטואלי בסיסי, שאי אפשר לכתו בכך על מה שלא מכירים. אם היית אומרת, שמעתי מד"ר פלוני כך וכך, אז התגובה היתה כלפי דבריו. גם כך, נזהרתי בכבודך כשהתייחסתי לכך, ולכן ציינתי מפורש שאני מניח שאלו "ציטוטים", ולא שאת מעמידה פני כאילו אישית יודעת את זה.

ח. מה שאת מבטאת בהודעותייך הללו, זה לא "צלילים של התקדמות", אלא צלילים של אי הכרת דברי חכמים, שלא מונעים כתוצאה מכך יחס נמוך לדבריהם כאילו הם משהו אלסטי ואנושי בעלמא. זה כמו הרפורמים. אכן, בהודעה הזו כבר ערכת שיפור בנושא.

ט. על מה שכתבת "יש לך הרבה מה לעבוד".. נאמר "טלי קורה מבין עינייך". מי שקורא כאן, יכול לראות זאת. ומכל מקום, כבר הצעתי, במסגרת ההשתדלות לשיפור הסגנון, התמקדי בתוכן ולא בנסיון להערות אישיות, שאח"כ את מלינה שאחרים עושים כך.

י. אין לי ענין להמשיך לכתוב "מה בארגון סותר את התורה". כבר אמרתי, אני חושב שנכתב לא מעט בהודעות קודמות. אין לי ענין לעשות מהם משהו שצריך לדון עליו יותר מידי. הועלה - אז הגבנו. אני גם לא חושב שהדברים ממש ישפיעו עלייך - ולגבי אחרים שקוראים, מניח שהדברים הובנו. אז דומני שהדיון מוצה.

כל טוב.

שוב:

"גיבובי דברים".

"אין לך מושג מה הארגון הזה מייצג", "הלכת בעיוורון" [על אף שכבר אמרתי, שראתי חומרים שלהם, ואני יודע מצוין מה הוא מייצג.. חבל להתמודד עם דעות ע"י "סידור הדברים" כאילו הזולת סתם "החליט מראש"...]

אם אין לך יכולת "לכבד את דברי", אז מה נעשה..

"גם אם אתה נשמע בעיני עצמך כ"כ יודע דבר" [למה לדבר בשמי?...]

"עכשיו אני מבינה שאתה מאד צר חשיבה וחסר סבלנות"... [מענין... אולי תקחי מראה?  דוקא לדברייך היתה התייחסות מפורטת, ובסבלנות לא מעטה, כולל בהודעה שכרגע את מגיבה עליה]

"הבנתי שאתה מתמקד בלתקוף אותי.." [הדגשתי כמה פעמים שאין כאן דבר "נגדך", אלא נגד הארגון הזה, שאינו אַת, ונגד תכנים מסויימים, שנכתבו בפירוש. כמובן, גם נגד סגנונות-אישיים, כמו בהודעתך זו, שאת מתפלאת אח"כ כשיש גם אחרים שכותבים באופן לא ראוי כזה]

"לא שאתה יכול לענות מה פסול בו (בארגון הזה)" - מה נעשה. עניתי כבר כמה פעמים. גםאחרים. לא הבנת/קיבלת - אין בעיה. עיקר הכתיבה לא היתה "לך" דווקא, אלא למי שקורא.

אבל אם לדברי,

אז א - אני בוודאי לא "נעלבתי". יש דברים שהם סגנון כ"כ שקוף, שאין מה להיעלב ממנו. אבל יש הצבַת מראה לסגנון כזה.  

מבחינתי עכ"פ, השתדלתי להתייחס לגופם של דברים, על אף שחלקם מקוממים בהחלט.

ב. לא ברור לי מה התכוונת "לפני העריכה".. אבל מה שאני ערכתי באיזו הודעה שלי, היו שגיאות הקלדה.. כשהספקתי (אכן, בכללי, לפעמים כשאני עובר על הודעה שלי, ואני חושב שיש מקום עוד יותר לעדן סגנון בלי לגרוע מהתוכן. אז אני עושה גם את זה).

דומני שעוד לא כתבת הודעה אחת בלי לנסות לכתוב משהו "אישי", בלי להבין שזה פוגע בכבודך בלבד.

הרי ההודעה שהגבת עליה כעת, כולה ציטוט של משפטים מתוך הודעתך הקודמת, כולם "אישיים". אז לצטט את זה ולכתוב על זה אח"כ שזו הודעה עם "סגנונות אישיים" שכלפיהם את מתלווננת כשהם מופנים אלייך - זה "אגו"?... נו..

לגבי ."האירגון", אין טעם לחזור בלי סוף. את לא ראית מה הסרתי כנגדו, מי שרצה ראה. 

רק הערה על הכתיבה "בעבר זוהה עם רפורמיות"... ראיתי כעת שהגבת למישהו אחר, שהם כבר לא משיקים לרפורמים, "רק בכמה דברים כמו "זוגות חד מיניים".... "רק".. דבר שהתורה קוראת לו תועבה, ומהווה את שיא השפלות, לעשות אידאולוגיה-מוסדרת מתופעות כאלה, "משפחה חדשה".. "רק". בסדר, אם מישהו היה צריך עוד הסבר על הבעיות שם, הבהרת.

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook

עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

הכלבים שניהם בלי שבב, בסבירות גבוהה, ברחו מאיזה כפר ערבי.

עברו להסגר, לוודא שלא חולים בכלבת.

בתקווה שיהיה אפשר לאמץ אותם לאחר מכן

אבל בלי תעודות, הם לא שווים יותר מסתם כלב.

ולכלב משוטט אין תעודות בדר"כ.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן

זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם

הטיפים שלי

להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות

לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה

קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים

אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.

דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג

ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לק"י

אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

ומורכב

אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

מאוד חשוב שהוא איתך

אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס

חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.

למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.

''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.

אין מיטות, לא מגיעים.

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.

ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.

רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.

זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.

אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.

אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה

בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.

מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.

יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.

אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.

שולחת חיבוק

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.

קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.

בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..

הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.

גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.

צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.

צריך זמן וסבלנות.

❤️

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך

מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

כל אחד שמח במשהו אחר, אבל כדי לדעת מה משמח את השני דרושה הקשבה הדדית ופתיחות להגיד מה באמת משמח.

יש כאלה שישמח אותם מתנה ויש כאלה שזה יעצבן אותם (כי בזבוז כסף/ כי אני לא צריך את זה/ כי מיותר בעיני...) יש כאלה שימחו לקבל כוס קפה (למיטה?) ויש כאלה ששונאים קפה או  אוהבים רק את זה שהם מכינים וכו'...

לכן א'. לא להקיש שאם חבר קנה לאישתו תכשיט חדש והיא היתה בעננים זה אומר שגם אישתך תשמח בכזה דבר.

ב'. מה שמשמח אותך לקבל או לתת, לא בהכרח משמח גם את השני/ה.

אנשים שונים אוהבים וצריכים דברים שונים. ע"ע 5 שפות האהבה.

ג. הייתי מחלקת בין מטלות בבית וטיפול בילדים שבהן מתחלקים כל אחד לפי מה שמתאים לבין חיזור ונתינה מעבר לרגיל כדי להוסיף אהבה. לדעתי הבלבול בין הדברים גורם להרבה מתחים של: אבל עשיתי כל כך הרבה (שטפתי/ קמתי/ סידרתי/כיבסתי...) איך זה שהיא עדיין לא שמחה איתי/ כועסת עלי/ מרוחקת ממני?... אולי כי אין בעיניה (או בעיניו) קשר בין דברים שצריך לעשות לבין אהבה. (שזה גם קצת נכנס לעניין שפות האהבה, אבל לא בהכרח.)

בהצלחה רבה. כיף שמחפשים מה משמח את השני. אבל לא צריך לחפש רחוק. לדעתי, אפשר פשוט לשאול ולדבר על זה כמה וכמה פעמים בחיים. זה דברים שמשתנים כל הזמן.

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות

לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.

או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣

פסח שמח 

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:

נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.

העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

קוצר רוח ועבודה קשה

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.

לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏