להשתתף בכנס של ארגון "קולך".

לדעתי, האג'נדה עקומה מעיקרה.

[וכבר שמעתי בעבר גם על תוצאות עקומות בהתאם, במושבים של הכינוס, בהתאם]

זו דעתי, לגמרי.

ואין לי כל "נגיעה בדבר". לא מקורב למארגנים, ולא ביריבות אישית איתם.

להגיד "להיות מקובעים זה לא דבר חיובי" - זו סיסמה.

תלוי על מה מדובר. גם הרפורמים אומרים שלא טוב להיות מקובעים, גם בעלי אג'נדת הסטיות, וכו' וכו'...

זה גם סוג של "קיבעון", שמתייגים כל מי שמתנגד לדברים שמתיימרים להיות חכמים ומבינים יותר מכולם, כאילו הוא "מקובע".

האירגון הזה, לדעתי, הוא אירגון גרוע. כמובן, "בשם היהדות" מביאים דברים עקומים לגמרי. ממציאים את התורה מחדש בכיוון שטוב להם.

אצלנו בביהכ"נ, יהודים פשוטים, כשמגיע העלון שלהם, שמים אותו בצד. לא עם אלו שהאנשים לוקחים.

את חושבת אחרת - זכותך. אל תנסי ללכת בשיטה האופיינית לכאלה, סוג של "טרור של מילים": "אין לך מושג על מה אתה מדבר", כמובן לאדם שכלל אינך מכירה, כולל לא ממה יש לו מושג.

הרי כתבתי מפורש שקראתי חומרים שלהם, אני מכיר - ואני אומר, לדעתי: פסול לחלוטין.

ב. כתבתי, אין בעיה שזו דעתך. זכותך. אבל לא בגלל זה אבוא לכינוס של ארגון שהוא ארגון פסול לדעתי, גורם נזקים (אני אישית ממילא לא כ"כ הולך לכינוסים. אבל כאן, אני מציע גם לאחרים לאלהגיע. לש להקשיב לרעל, וגם לא לחזק את הדבר הזה).

ג. אין כל ענין "להקשיב" לארגונים ואנשים שמראש, בהצהרת כוונותיהם, הם נגד דרכה של תורה המקובלת. "ולא תתורו".

ד. הנה, כך זה מתחיל... "נשים ישבו שנים מאחורי הפרגוד"... נשים ישבו מאחרי מחיצה מטעמי צניעות. במובנים אחרים, נשים היו מכובדות לגמרי בעם ישראל, תמיד והיום, גם בלי הסגנון החצוף החדש.

מי שחושבת, כמו שאת כרגע כותבת, שמה שפוסקי ההלכה כותבים זה לא תורת ה', אלא "הגברים הדתיים", אז זה כמו שהרפורמים חושבים גם על דברים אחרים שהם המצאת בני אדם. 

אל תתפלאי שיוצאים נגד זה, ואומרים לא לשמוע. אם למישהו מהקוראים הממוצעים במקום זה היה ספק, מניח שכעת כבר מבין יותר.

ה. "בזמנים אלו שיש מודרניזציה"... "מודרניזציה" זו הלכה חדשה?.. מה הקשר. ומה זה "אין בי"ד מוסמך מכחו שלך מעלה"?.. בוודאי שיש. יש מסורת פסיקה מישראל, מ"משה קיבל תורה מסיני".

ו. חבל לעוות דברים. מי שדיבר בצורה מגונה אל מי שהשיג עליו, היית את "במחילה אינך יודע על מה אתה מדבר". ועל צורת כתיבה זו הגבתי שזה "טרור של מילים" את יכולה לא להסכים עם דעה; לומר "אינך יודע על מה אתה מדבר", למי שאינך מכירה מה הוא יודע ומה לא, זה לא שייך.  לא ביטלתי, כמובן, את תוכן דברייך במילה הזו. את ההתנגדות לתוכן הסברתי בתוכן בהיר מאד.

ז. כלל יהיה נקוט בידי המסתפק: כל ארגון ש"הקרן החדשה לישראל" חפצה ביקרו, אפשר להבין את עניינו. כך גם ארגון שחותם על מודעות יחד עם רפורמים...

להלן שני קישורים:

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=147805

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/230372  (המודעה למטה).

אכו, חוזר על המלצתי (ושימי לב - בתגובה הראשונה כלל לא דיברתי "כנגדך".. דיברתי כנגד השתתפות שם. אין לי כמובן שום דבר "נגדך", מלבד הערה נגד הסגנון של "אתה לא יודע על מה אתה מדבר"... אם המילה "טרור מילים" לא נראית לך - אני בשמחה מחליף אותה בביטוי אחר. אין בעיה):

לא להשתתף שם, לא לתמוך בהם, לצאת נגד האג'נדות שלהם בכל תוקף. כמובן, לא שנאה אישית לאנשים. אבל כבר אמרו חז"ל על המבזה תלמידי חכמים, שאין לו רפואה למכתו. דומני שיש שם כאלה שקנו את הכינוי הזה "ביושר", ביחסם לדברי  רבותינו קדושי עליון, שמפיהם אנו חיים.

כדי להבין לאן הרוח נושבת.

זלזול עצום בחז"ל ובגדולי ישראל, קריאה לגדולי עולם שוביניסטים נסיון לשנות את ההלכה רק כי היא לא מתאימה להשקפתן, בקיצור רפורמה לכל דבר.

האבות החפיצו נשים וביזו נשים(היו להם שפחות ונשאו שתי נשים)

כל העניין עם אמה עברייה, ביזוי רשב"י והרמב"ם על הלכות ודברים שכתבו שלא תאמו את ההשקפה הפמיניסטית.

זלזול רב בגדולי הפוסקים שלטענתם הדירו נשים(לא לקרוא בספר תורה, לא ללמוד תורה ועוד..) בקיצור זלזול מופגן בתורת ישראל ובחז"ל, אין להן שום כבוד להלכה שום כבוד לפסיקה היהודית, נסיון ליצור דת ותורה חדשה.

מצטרפת להתנגדות. מקוצר זמן לא אכנס לפרטים. דן מסביר בטוב טעם ואני מסכימה עם דבריו.

אז מישהי אמרה ש"הסביר דברים בטוב טעם" - כנראה קראה דברים שהיו הסבריים דיים בשבילה.

אז גם היא כבר "פסולה". וכולם עדר כבשים...

אני אכן בתחילה פשוט המלצתי לאנשים לא ללכת לכינוס שלהם. כתבתי שלדעתי האג'נדה שלהם עוקמה מעיקרה. איני מחוייב להרחיב בהסברים. המלצת, המלצתי הפוך.

בחרת לומר דברים מ"בית מדרשם", אז היתה התייחסות לדברים, כולל הסבר לפי המתאים לבמה זו. רוב הקוראים מבינים לבדם, דומני, מה "מבזה ת"ח" בצורות דיבור מסויימות עליהם.

["ארגון קיקיוני" זו אמירה שמסבירה את עצמה. אכן זה ארגון קטן ושולי בציבור. גם אם מקבל תמיכה מ"הקרן החדשה" הידועה לשמצה, ומשמיע קול]

את לא ראית "הסברים של ממש" רק "התקפות כלפייך" (זה לא נכון - אלא נגד תכנים ספציפיים שנכתבו, עם התייחסות ממוקדת אליהם, ונגד הארגון הזה). אחרים כן ראו - אז את כבר מסבירה שזה לא כי הם חושבים ושוקלים, אלא סתם "עדר". יש לך טעות. אנשים חושבים, עצמאית - גם אם לא בכיוונך.

גם בהודעה הזו כבר הספקת לכתוב, "ניסוחים חלולים" "לא מנהל דיון לגופו של ענין" "דמגוגיה להמונים" "אל תהיו צבועים" וכו'. נו..

ואגב, לכתוב "לא מנהל דיון לגופו של ענין" - אבל כשיש צורך להתכתש עם מישהו אחר  למה את מחליטה מה מתאים או לא לאנשי הפורום? - נשואים טריים

אז  "מנהלים יופי של דיון", זה לא הכי לגופו של ענין..

מכל מקום, האמת שהכוונה שלי היא כלל לא לנהל איתך דיון. נכתבו דברים שהם נגד דברי חז"ל והתורה (התייחסתי לעיל), אז הוגב עליהם. לא "בשבילך" אלא בשביל אחרים שקוראים. זה הכל.

[לגבי מה ש"אני נשמע עצבני", כבר הצעתי מקודם, למעט בהשערות - הן על אחרים, הן על דברי חז"ל - ולהתמקד בעובדות שיודעים. כבר הספקת גם לכתוב, כפי שראיתי, שאת גם מניחה שאני "אברך".. 

ובסדר, את "הותקפת" ולא התוכן, ולא כתבת אישית כלל... סומך על תבונת הקוראים. כל טוב]

"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה, הם אמרו שלושה דברים....".

ובכלל - אם כי איני מכירך אישית, אבל בכ"ז מניח שלא למדת שנים רבות בישיבה כמו גדולי ישראל - כדי להביע דעה על ה"יהדות", צריך ממש ללמוד אותה. לא פחות - ואולי הרבה יותר - ממי שרוצה להביע דעה בענייני רפואה, שאותם לומדים שמונה שנים באופן בסיסי.

בא ה"תסביך" הזה, "לא מחשיב דעה של אשה".... 

ומי זלזל ב"חוכמה של הדיוט"? אמרת משהו על "היהדות". בשביל להכיר את היהדות, צריך ללמוד תורה. בדיוק כמו שבשביל לדבר על רפואת שיניים, להבדיל, צריך לדעת רפואת שיניים.

חכמים לא עשו "שינויים" בתורה. צר לי, את שוב מדברת על מה שאינך יודעת כנראה.

מה זה "לפתוח את התורה לדיון מחדש בהתאם לימינו"?... ועוד לומר, "לא יתכן" שלא לעשות כך....

ההיפך - לא יתכן אחרת, כי התורה היא דבר ה'.

הנסיון "להוכיח" ממחלוקות הלל ושמאי, שאפשר גם היום להוסיף עוד "בית" חוץ מהם, מראה שוב על אי הבנה בסיסית. הלל ושמאי לא "המציאו" דברים. המחלוקות היו לגבי ההלכה המקובלת, דבר ה'. ר' ראובן מרגליות זצ"ל, מביא בספרו יסוד המשנה ועריכתה, שעד אז אכן לא היו מציינים כלל דעות שלא התקבלו בכינוס רוב החכמים, אלא שבגלל שהנציב הרומאי גבינוס רצה להפחית מעמד חכמי ישראל, הכריח ליצור חמישה בתי דין וממילא נתקבעו ונשמרו המחלוקות. אבל אלו לא "המצאות" של בני אדם.

ומה זו האמירה הזו, "לא יתכן שהתורה נוהגת בכזו דרך פשטנית מרובעת ולא פתוחה לקבל שיש היום המון מגמות שיש לקחתן בחשבון", את רצינית?.... ועדו לומר שזה לא אומר שזה "רפורמי או כופר"? זה בדיוק זה... כאילו את יכולה לומר לתורה איך לא יתכן שהיא תנהג. התורה היא דבר ה'. גם מה שחכמי ישראל אמרו, זה היה מתוך קבלה, תושבע"פ. אז לומר על התורה "פשטנית ומרובעת", בגלל שהיא "לא לוקחת בחשבון מגמות שיש היום"?.... התורה זה משהו "אלסטי" שמשתנה לפי "מגמות"? אז זו לא תורה. תגידו פשוט  שאתן רוצות לייצר משהו חדש במקום התורה... כמובן, איש לא יקבל את זה...

התורה היא דבר ה', כפי שנמסר מדור לדור וכפי שקיבלנוהו מסיני. לא המצאה של מישהי כעת, שמשום מה מתעקשת לכנותה "תורה". כל מחלוקות תושבע"פ, הן עפ"י כללים איך דורשים את התורה.

לא המצאה אנושית, שכאשר האופנה היא הקומוניזם, אז "מסבירים" שהתורה היא קומוניסטית, כשאר האופנה היא סטיות, אז "מסבירים" שזה בעצם מסתדר.... זה לא רק לעשות צחוק מהתורה, אלא גם ממי שאומר. עלבון לאינטלגנציה.

מי אמר שאשה לא יכולה להיות "חכמה בתורה"?  אם כי בוודאי שלאיש ואשה יש תכונות שונות, וצדדים שונים שהם חזקים בהם. 

לפתוח את הצוהר לעוד דעות ורוחות, זה בהחלט יכול להיות ביטול דברי חז"ל, כלומר, דבר ה' בתורתו. תלוי אם זה דעות שסותרות את התורה, שהיא נצחית (מעיקרי האמונה "שזאת התורה לא תהא מוחלפת"), או לא.

ה"תירוץ", שדבריהם נאמרו לפני אלפי שנים - זה אומר שאת לא מתייחסת לדבריהם כדבר ה'. כלומר, את סבורה שהם אמרו דברים ש"המציאו".. נוף אז את חולקת על כל היסוד של תורה שבעל פה. לפחות לא לעשות את זה בשם היהדות....

[מציע לך לא לומר "קצת שכל"... מוטב תציעי את זה לעצמך. כבר נתת מקודם "ציון" שלא יודעים על מה מדברים, למי שידע טוב מאד.. אח"כ ציון למישהו אחר, "בגלל אנשים כמוך", כשגם אותו אינך מכירה. כעת, "קצת שכל". וגם לחז"ל את נותנת ציונים.... מציע קצת יותר ענוה, ביחוד בתחום שכתיבתך מעידה שידיעותייך בו אינן מופלגות]

להגיד על חז"ל, "הם היו רק בני אדם", בהתייחס לדביר התורה שאמרו, זו חוצפה ממש. על זה אמרו חז"ל: אם ראשונים כמלאכים, אנחנו כבני אדם. אם ראשונים כבני אדם, אנחנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר...

והיכן ראית שאמרתי שאני יודע מהו רצון ה' (ו"אל תבוא ותגיד לי כאילו עשאוך בר סמכא ולו כל הידע הנסתר".... היכן "אמרתי לך"?....). אמרתי שחכמים יודעים מהו רצון ה', כי הם קיבלו את התורה תלמיד מרב, והעמיקו בה מאד, ומפיהם אנו חיים.

וכמו כן, שמי שרוצה להביע דעה מה "היהדות" אומרת, שילמד אותה מקודם. הרבה. אלא אם כן הוא חושב ש"יהדות" זה כל מה שמישהו יהודי רוצה לומר.... ואז כמובן אנחנו לא מדברים על אותה יהדות....

ולמה את קוראת ל"נשים" כאן שמהר תבואנה לעזור לדברייך?... את באמת חושבת שנשים כאן הן ברמה כזו, שחושבות שמה שחז"ל אמרו זה בגלל שהם "גברים"?... אני חושב שאת לא כ"כ מכירה את הפורום כנראה. יש כאן לא מעט נשים, שהם ברמה הרבה מעבר לכך. וכמובן מאמינות בדברי התורה שבכתב ושבע"פ - ומרגישות עם זה מצוין.  אני מעריך שרוב הנשים שכאן - הן ממש ההיפך מההבלים של ארגון "קולך". אשריהן ואשרי חלקן.

ה"נושאים" הרשמיים שעליהם מדברים - זה לא כלום.

אלו נושאים שבכל מקום מדברים עליהם, גם בכינוסים תורניים רגילים (אם כי, כדאי לשים לב לפרופורציה: כדאי אולי שתספרי כמה פעמים המילה "מיניות" דומיה מופיעים בשתי השורות של הנושאים..).

השאלה, לא על מה מדברים, אלא מה מדברים. גם בכנס של מר"ץ מדברים על אותם דברים.

ולכן, השאלה "איך זה וסתר דברי חז"ל" אינה רלוונטית. כתבו לך בהודעה קודמת מה בדיוק סותר דברי חז"ל. לא על ה"רשימת נושאים" הזאת.

["למצוא פיתרון לבעית הממזרות", זה ענין של פוסקי הלכה. וכשבאמת יש ממזרות, אין לכך "פיתרון". התורה זה לא תכנית כבקשתך]

כעת כבר חידוש נוסף: לא את זו שהעלית כאן את ה"המלצה" ללכת לכינוס של הארגון הבעייתי הזה, אלא "אתה במילים שלך גרמת לנשים לחשוב על ארגון שרוצה לתת פה לנשים ומקום לנשים לבטא נושאים מורכבים בציבור הדתי שאין להם מקום ולא תמיד נוגעים בהם-כאילו זה ארגון שסותר את רוח התורה וההלכה"....

אהה.. זה, אני מבין, "הסבר" איך מישהי כאן הזדהתה עם מה שכתבתי. הייתי אומר, הערכה נמוכה מאד לנשים.. זה לא שהיא חשבה כך מקודם.. אלא בגלל שאני כתבתי, זה גרם לה.... נו, הנשים פה יותר חכמות ממה שאת משערת כנראה.

כדאי להפנים - רוב הנשים היראות שמיים, אינן חושבות כמו האירגון הקיקיוני והמזיק הזה. חבל לנסות 
"לסדר את המציאות" לפי דמיונות.

ואכן, זה ארגון "שסותר את התורה ואת ההלכה". מי היה לו ספק, יכול לקרוא מה שכתבת מקודם - ולהיווכח בזה לגמרי.

לא "לדעתי אשה יכולה ללמוד תורה". דעתי אינה רלוונטית.. לדעת חז"ל, אשה שרוצה יכולה ללמדו תורה. 

ולא כתבתי "ולהיות ראויה לכך באותה מידה". הדגשתי שיש שונות בכללי בין גברים לנשים. כל אחד עם תכונותיו ומעלותיו. וכידוע, נשים  אינן מחובייות במצוות תלמוד תורה וגברים כן. את זה אומרת התורה.

ב"ה, יש לנשים עולם רחב וחשוב. גם בלי זה.

[הביטוי "אני ל אמתנשאת מעליך אז אל תתנשא מעלי, אינו רלוונטי. אף אחד לא "התנשא" מעלייך. צוינה עובדה שמי שלא למדה יהדות לא יכולה לדבר בשם "היהדות". אבל הצורך בהערה אישית כלפי כל מי שהגיב/ה לך, בכל הודעה, תמוה]

אני כמובן לא אסתכל בתוכניה של כנס כזה... אבל את כבר כתבת את "רשימת הנושאים" והתייחסתי לכך בהתחלה. זה כלל לא רלוונטי. ובכללי, מוטב שלא תדברי בשם "הציבור הדתי", שאירגון קולך הוא משהו לגמרי קיקיוני ושולי ביחס אליו.

ולשנים יש איפה לשמוע ולומר דברים, ברחבות. ממש משונה לחשוב כאילו הארגון הזה הוא זה שעונה על כך. נשים כיום לומדות, במקומות נאמנים, יש כינוסים של בנין שלם, שמגיעים אליהם הרבה-הרבה יותר נשים מלדבר הזה, עוד ועוד. 

אל דאגה, לנשים מאמינות, בדבר ה' ובחכמי התורה, יש הרבה מאד פלטפורמות ללמוד, לשאול, לדבר. והן עושות את זה מצוין.

הכתיבה היא נגד הארגון הזה, ונגד מה שמצוטט בשמו.

מה שמוגב על דבריה, הוא בדיוק כלפי דברים שאמרה, עם סגנונם.

לומר סתם, "מה שאתה אומר זה לא לענין" - זה הכי לא לענין..

מה שכתבת על "פסקי ההלכה" פשוט לא רלוונטי למה שנאמר כאן. וכמובן, לי אין כל בעיה עם מה שאומרים "פוסקי ההלכה". לפרשן את כוונתם לפי מה שאתה מנסה לרמוז, אני לא מקבל את זה.

ולגבי סיום הדברים, אתה ממשיך בדיוק את הסגנון שכתבה מקודם - אח"כ מתפלא למה משיבים על זה.

אני מגיב למה שנאמר. ומעבר לכך, כבר הובאו פה קישורים וציטוטים חמורים מאד למה שהולך עם הארגון הזה. וכבר אמרתי, גם ראיתי חומרים שלהם. חוזר: ארגון מזיק, מבזי תלמידי חכמים.

ומה הקשר "יש כאן כאלה שלמדו"... מישהו אמר שלא? מי שמדבר "בשם היהדות" צריך שידע על מה הוא מדבר. זה ענין אלמנטרי.

ומי שרואה מה אומרים רוב ככל חכמי ישראל המובהקים, גם יכול לומר מה אומרים "אלה שלמדו" ברצינות. אין לכך כל קשר למה שאני למדתי, או אתה.

היא פתחה שרשור בהמלצה להשתתף בכנס מסוים.

אני המלצתי לא להשתתף - כי אני חושב שהם מזיקים.

הבחורה הגיבה ב"אתה לא יודע על מה אתה מדבר".....

קבלה תגובה.

הגיבה, ואז כבר עם דברים כנגד המקבול ביהדות, ובתלונות על המקובל ביהדות - קיבלה תגובה.

מה זה "אמבוש באמצע החיים"....

אם מישהי מעלה המלצה לארגון כזה, כאן, אך טבעי שיגיבו. ואם מתגובה לתגובה, עולים דברים יותר קיצוניים, נגד כל היקר והקדוש, אז יגיבו. יחסית הגיבו במתינות (גם לך, כשחשבה שאתה "לא מהצד שלה, כבר הספיקה לומר ש"היהדות הפטריארכלית תקועה בגלל אנשים כמוך".. אמבוש?).

דרכו של פורום - אם מישהו כותב דברים שהם בכיוון מאד נגד קדושת מסורת חז"ל וכד', מגיבים בהתאם. 

ברור שאם היתה נשארת ב"המלצתה", אז מה שהיה נשאר זה שמישהי המליצה, ושניים שלושה אנשי כתבו נגדם, בלי להתייחס כלל אישית לדבריה.

רוצה לבקש ממך סליחה, אם הרגשת שזו הלבנת פנים,

חצוף אני לא, חצופה - משתדלת מאוד לא להיות,

אמנם כולנו בעלי בחירה, אבל כואב לי להיתקל דווקא כאן, בגישה שמאפשרת לבחור האם לשמור על מצוות שהן יסוד קיומו של עם ישראל, איסורים של כרת וכו', זו בין השאר הסיבה שזכרתי היטב את מה שכתבת בעבר.

כעת אני מבינה מדבריך שטעיתי, ולא כך פני הדברים, ולכן מבקשת את סליחתך, ולוקחת על עצמי בע"ה להיזהר בעתיד כדי לא להגיע למצב כזה.

אני גם מסכים שסביר ששיחה פנים מאפשרת יותר ליבון והבנה לפעמים.

את דעתך דומני די הבנתי. אני גם תפסתי שיש דברים שאת לא חולקת. ויותר מזה, שיש דברים ששמעת "שָם", אך הם לא באים מתוך מסקנות עצמיות - ולכן יתכן ששיחה כזו, עיקר עניינה לא היה דווקא "הבנת דעתך", אלא יכולת שלך להבין למה אני אומר שהארגון הזה הוא שלילי, מנוגד לדעת תורה וחז"ל.

זו לא "תפיסה לא ברורה", כתבתי דווקא דברים די בהירים למה. אלא שאני מסכים שהמושגים עצמם, שאותם הזכרתי, צריכים בחלקם לימוד מוקדם.

לגבי מה שייעצתי על ענוה, זה כלפי דברי חז"ל, שהם היו הרבה הרבה למעלה ממה שאנחנו יכולים להבין.

המהר"ל אומר, שמי שמבין את זה, אז יש רק דבר אחד שאינו מבין - וזה את דבריהם עד הסוף. אבל מי שלא מבין את זה, טועה בשניים - גם לא מבין את דבריהם, וגם לא מבין שאינו מבין....

אז זה באמת יסוד חשוב. הבנת הערך של דברי רבותינו ז"ל. חרדת הקדש כלפיהם, כממשיכי דבר ה' בתורתו.

בוודאי שגם אני צריך ענוה. זו מידה מעולה, שכל הזמן עובדים להשיג אותה. ובוודאי שח"ו לא התיימרתי לומר שאני יודע את "רצון ריבונו של עולם באופן הכי מזוכך ואמיתי"... זה רק משה רבנו ע"ה.

אבל - יש הבדל גדול בין הענין הבסיסי של ענוה כלפי חז"ל, לבין לומר: תהיה עניו - ותקבל שיש דעות אחרות (של הארגון הנ"ל), שהדעות הללו אינן מכירות ברום מעלת דברי חז"ל.... כלומר, הן דעות חסרות מינימום של ענוה - אבל אומרים, קבל בענוה שגם זה לגיטימי....  זה לא.

הרי לא אמרתי אפילו פעם אחת שתקבלי את דעתי. דיברתי על כבוד התורה שבע"פ המסורה לנו. יש הרבה מה להאריך בכך, אבל באמת לא כאן המקום.  אבל תאמיני, שאני אומר מתוך באמת דברים שלמדתי מגדולי עולם, שחלק מהדברים שציטטת ממה ששמעת שם, הם ממש פגיעה ביסודות הכי בסיסיים של היהדות.

לגבי הביקורתיות של אנשים פה.... אני אמנם לא יכול לדבר בשם "כולם", אבל אני חושב שלא דייקת.

את כתבת, אולי בלי משים, בתוך דברייך, דברים שהם, כנ"ל, ממש פגיעה בכל היקר והקדוש. כאילו חז"ל הם סתם "בני אדם", כאילו דברי תורה הם דברים שניתנים לשינוי לפי רוח הזמן...

כמו שכבר ציינתי כמה פעמים - אני באמת מניח שזו לא "דעתך". שהרי אין לך, באופן טבעי, מספיק מאגר של ידע מוקדם כדי לטעון אפילו כך מתוך עצמך. אלא זה ציטוט מדברים נוסח אנשים באירגון שהזכרת.

לכן, מה שמתקוממים נגד הדברים, זה לא אישית כלפייך. זה כלפי התוכן. וכלפי ארגונים כאלה, שהם באמת מיעוט קטן, ומעוררים מהומות והרס. זה לגיטימי. חלילה אין כל כוונה לעלוב בך אישית. ח"ו.

זה לא נקרא "ביקורתיים". זו התקוממות נגד ביקורת מחוצפת שלך אנשים לא גדולים בני זמננו (לא מדבר עלייך, אלא על ה"מקור" של הרעיונות), כנגד גדולי עולם ויסודות היהדות.

ונכון שכולנו יהודים, כמו שכתבת, ולא דווקא דומים אחד לשני ברמה הדתית. ה"מקום" פה סבלן מאד כלפי זה שלא כולם אותו דבר.... אבל כשמדובר נגד "אג'נדה" עקרונית ממוסדת, כמו ארגון "קולך" שהזכרת, אז בוודאי שזה לא כמו יחס פרטי למישהו שנוהג/חושב אחרת ממני. צריך להעמיד דברים על מקומם בבהירות.

וגם כלפי אנשים פרטיים שם, זה לא ענין של יחס אישי אליהם. זה כלפי האג'נדה וההתארגנות שלה. נגד ההרס והנזק.

וגם לך - רק בריאות ובשורות טובות, בתוך שאר עם ישראל..

ועל הסבלנות לענות כל כך ענייני וברור לכאלה דברי הבל

את מרגישה שמתקיפים אותך אישית ואני מבינה את ההרגשה. כי כמה שכולם יגידו "אנחנו לא מדברים נגדך אלא נגד האג'נדה של הארגון" הרי את פה כביכול מייצגת את האג'נדה של הארגון ומכאן התחושה הקשה.

אם היה לי חלק בזה אני מבקשת מחילה.

ולגופו של עניין - גם את וגם דן כתבתם בפירוט, הדברים די פשוטים וברורים. האופן שבו דן הציג את הדברים והסביר אותם הוא מאד בהיר ומובן. ולי לפחות ההגיון שבדבריו מאד בולט.

ודוגמא למחלוקת שהיא לא לשם שמיים.

למה זה צריך להיות דיון של גברים נגד נשים?

אפשר לדון בהלכה בעיניים אובייקטיביות.

מהצד השני:

בעלי (שהוא גרוש) מתלונן הרבה-הרבה פעמים שדווקא בית הדין הרבני הוא יותר בעד האישה מבעד הגבר. לפי ההלכה הבעל חייב בלעדית במזונות ילדיו והאישה לא. הדיינים בבית הדין הרבה פעמים לא מתחשבים ביכולותיו הכלכליות של הגבר ופוסקים לו מזונות גבוהים- כי זאת ההלכה- שיכולים להותיר אותו בחוסר כל.

האם נשות קולך ידונו גם בזה?

האם יש פה מגמה חד צדדית או צורך אמיתי? האם זו לא לוחמה מגדרית נטו?

הייתי רוצה שנשות קולך יביעו גם צד אחר-

איך אנחנו, הנשים, יכולות להוביל שינוי שיהיה גם בעד הגברים ולא רק בעד הנשים. אולי, לשם הדגמה, אפשר שיעבירו דיון על חלקה של האישה בגירושין היום, וכיצד קורה שאחוזים רבים מהגברים הגרושים מתאבדים. האם זה לא בגלל נשים שחושבות שמותר להן הכל ורוקדות על הדם?

בדק בית פנימי דרוש לכל צד. החוכמה היא לא להעביר דיונים עם מסר של "כמה אני צודק".

"העולם ההלכתי מונהג ע"י סמכות גברית"....

העולם ההלכתי מונהג עפ"י רצון ה', וע"י חכמי התורה.

לא מוצא חן בעיני כמה נשים מתוסכלות? זו התורה שלנו. שיגידו שהן נגד התורה, וכמובן גם נגד מי שנתן אותה וציוה על "את ה' אלוקיך תירא" - "לרבות תלמידי חכמים".

לא מאמינות בתורה שבע"פ? שתגדנה שהן חוזרות לימי הקראים. ושיפסיקו לדבר "בשם התורה".

מי אמר לך שלא טופלו בתושבע"פ כראוי נושאים הקשורים לנשים? את אישית למדת את זה מהתורה?

כלומר, את "מצטטת" אמירות של אחרות. אבל באמת, אין מאחריהן ולא כלום. סיסמאות.

ומי אמר "יותר ממה שחושבים שהיא אמורה לדעת"?... איפה נאמר שהאשה "לא אמורה לדעת"...

את הנזק את גורמת לעצמך בלבד. את עדיין יחסית צעירה, ואם את תבני לעצמך עולם מתוסכל כזה, על סמך תיסכולים לא ברורים של אחרות, את עלולה להזיק לעצמך. גם אישית, גם במשפחה. חבל.

וכבר אמרתי, כל הנושאים שהעלית, מדוברים גם בכינוסים שהולכים בדרכה של תורה. די לא שייך לומר "נושאים ששנים לא הועלו"...

ואני לא כ"כ מאמין ש"מילאו את האולמות"... תוי איזה אולם.. אולי תגיעי פעם לכינוס של "בנין שלם" בבנייני האמה, אז תראי מה פירוש שנשים ממלאות אולמות... מכל מקום, זה לא העיקר. יש פה ארגון עם אג'נדה שהיא נגד התורה, ממבזי תלמידי חכמים, יוהרה שחושבת שיודעת יותר מראשונים ואחרונים - שומר נפשו ירחק מהם.

א. אף אחד לא שם אותך "כאילו מישהו בא וחלק על דברי חז"ל". כתבת מפורש, שהם "בני אדם", כתבת אפילו בהודעה זו ש"רוח ההלכה נשארה תקועה שנים על גבי שנים", זה נקרא לבזות את חז"ל ואת ההלכה.

וזו גם, אכן, "סיסמה". כי כל מי שמכיר את ההלכה, ומאמין שזה דבר ה', יודע כמה היא דינמית וחיה ונותנת מענה על מציאויות מתחדשות, בלי להמציא או לשנות את היסודות.

ב. "אם אשה מסורבת גט - לחשוב איך ההלכה לא מאמללת את חייה"... זה נוסח מבזה את ההלכה. ולכן מבזה את מי שאומרו. ההלכה אינה צריכה "הסכמות". אשה מסורבת שלא בצדק (וגם איש. סטטיסטית יש יותר גברים כאלה, כפי שפורסם לאחרונה, למרות צעקות ארגוני הנשים), יש דרכים בהלכה שמותר ללחוץ על המעגן, עד גבול מסוים. זאת התורה לא תהא מוחלפת.

ג. אין "פוסקים וגדולי דור ששינו את ההלכה". ואני תמה איך את יכולה לומר דבר כזה. הרי בשביל זה צריך להיות בקיא בספרות הפוסקים. אז תאמרי, "שמעתי הרצאה שאמרו כך"..

ל"רוח התקופה" אין השפעה על ההלכה במובן של לשנות אותה. אלא שהתורה, שהיא נצחית, נותנת מענה גם לדברים מתחדשים. בשביל לדעת איך - צריך להיות תלמיד חכם גדול, פוסק מובהק, לא כל אחד יכול לזרוק משפטים כאלה.

ד. נאיבי להאמין שהתורה שבידינו מסיני?.... לא. אלא שבתורה יש גם התייחסות לגבי מקומם של מנהגים, גזירות ותקנות. זה חלק מתורה שבע"פ.

"אבל אי אפשר להתעלם מהתפתחות ותנועה של פסיקות והלכה ותפיסות ומנהגים לאורך השנים. ויש לזה אלפי דוגמאות!"  את מכירה "אלפי דוגמאות"? למה לדבר באויר. אדם לא יכול לדבר על מה שאינו מכיר, כאילו מכיר אותו. זו הבעיה הבסיסית. מדברים על מה שלא יודעים.

צריך שיהיה ברור: אין "התפתחות" במובן של כאילו שינוי דברי תורה. כמו כן, אין אפשרות לחלוק על הנאמר בתלמוד. "האומר דבר לחלוק על קוצו של יוד מדברי התלמוד, לא ייחשב בכלל חכמי ישראל (ה"נודע ביהודה"). יש מנהגים שהתחדשו, גזירות שגזרו חז"ל, תקנות שתיקנו. ולהכל יש גדרים עפ"י דרכה של תורה המסורה מסיני.  

ה. לא שייך, שאני גבר ולכן לא ארד לסוף דעתך.... להגיד, "אז אתה תמשיך לחשוב שאין שום בעיה בהלכה שנקבעה לפני 1000 שנה וזה תקף ושנשים יחיו עם זה איך שזה. אני חושבת הפוך" - אז אם כן, את מצהירה מפורש שאינך מאמינה בקדושת דברי חז"ל. את חושבת שהם אמרו "מדעתם", לא מתייחסת לדבריהם בתור הסבר דבר ה' ושהם מוסמכים לכך, אלא זה "ישן", כבר אלף שנה.. ממש ההיפך מכל המסורת של עם ישראל ביחסלתורה שבע"פ. חושבת שאם הם "גברים", אז גם הם כנראה לא עמדו על דעת האשה...  אז מה לך כי  תליני שאומרים שאת מבזה את דברי חז"ל. הנה...  וזה לא שייך לגברים ונשים. זה שייך לדעה מעוקמת, כפרנית, של האירגון הנ"ל. וב"ה, רוב הנשים בכשרות בישראל, אינן מחזיקות מהן, "למרות" שהן נשים..

ו. "פסיקה מחודשת ולהשיב ימינו כקדם", זה כמובן דבר והיפוכו.  וכשהיתה סנהדרין, הם לא היו ממציאים הלכות, אלא דורשים את התורה, דבר ה' - ולפי זה פוסקים. לא לפי "סקר דעת קהל".

אכן, כשיקום מחדש ביה"ד הגדול, מן הסתם יתקנו תקנות. אבל זהלא יהיה כנגד התורה המקובלת. ובשביל זה גם צריך מצב עילאי של האומה וחכמיה. זה לא שאיזה ארגון נשים קיקיוני יכול לתפוס את מקום הסהנהדרין.....

דבר ה' הוא נצחי. אינו צריך להשתנות עפ"י "רוח הזמן". וכן דברי חז"ל שדרשו אותו עפ"י כללי התורה.

ז. "גם כל נושא השו"ת לא היה קיים תמיד ואנשים קיימו הכל באמונה תמימה. היום לכל אחד יש רב שמתיר ומחמיר ואפשר לשאול ולהתפלפל וכל זה בגלל שהדור התחיל לשאול וללמוד ולחקור".

 מי אמר לך? שו"ת יש בעם ישראל כבר מאות שנים, ויותר מזה. יש בידינו עוד שו"ת מתקופת הגאונים, "תשובות הגאונים" ושו"ת הרמב"ם ועוד ועוד. כבר אמרתי, לא מוסיף כבוד כשאומרים כאילו עובדות, על דברים שלא מכירים.  ואנשים לא "שאלו והתפלפלו"?... זה רק היום "בגלל שהדור התחיל לשאול"? רואים ממש בעליל איך ממציאים מציאות לפי צורך האג'נדה. תפתחי פעם גמרא, ותראי איך אנשים "שאלו והתפלפלו".. וזה לא פסק מעם ישראל מעולם. "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו".

ח. אנחנו "לא נסכים שלא להסכים", כי אני הבאתי דברים ממקורות של תורה. מדברי חז"ל. לא מעצמי על חומר שלא קראתי. הרי זה כמו שמישהי תכתוב לרופא משהו מסברתה בענייני רפואה, ומכיוון שהוא מביא מקורות שלמד שהם אחרת לגמרי, תאמר: נסכים לא להסכים.... 

ט. אני כמובן לא התבטאתי "באופן פגוע ורגשי".. מה יש לי אישית להיפגע מדברים שכתבת?... ולא "נכנסתי בך" אלא עניתי על דברייך. וגם הערתי על סגנונך היכן שהיה הכרחי. לא "תוקפני כלפייך", אלא נגד תוכן הדברים, שאת מביאה מאחרים ביסודם.

ולגבי ש"מכולם פה שהיו בסדר" איתך... נו, כבר כתבת בינתיים דברים קצת שונים בהודעה אחרת.

ואני ממליץ, דווקא לאור מה שכתבת עוד יותר, ממש לא להתענין ב"כנסים" מסוג זה. רואים בעליל איך הם מכניסים לאנשים דברים, שכל מי שקצת מכיר את החומר, רואה כמה הם מעוותים, מזיקים בפני עצמם, וגם למי ששומע אותם.

מסתמך על דברים שלמדתי בדברי חכמינו. לא היה שם משהו בסגנון של "אלפי מקומות" בלי שלמדתי אותם. כמו כן, ציטטתי כמה וכמה דבריםף עם מקורותיהם. עייני שוב.

ב. אין קשר  ל"להישמע כמו מסיונר". ההיפך, הנוצרים, שמהם באו המסיונרים, אכן כפרו בדברי חכמים. 

להב'דיל, ציטטתי כמה מתוך דברייך, והראיתי שיש בהם בזוי של חז"ל ואי הבנה של עוצם מעלת דבירהם ועניינם כמוסרי התורה. עייני שוב.

ג. הסברתי, אני ואחרים שציטטו מדבריהם, מה סותר בארגון הזה את התורה. הם לא כ"כ חשובים בעיני בשביל לדון עליהם שוב ושוב. את יכולה לעיין בדברים דלעיל. 

ד. לגבי למצוא תשובות בהלכה לבעיות שעולות - בוודאי. וחכמי התורה עושים את זה תמיד, מאז שניתנה תורה. אבל צריך קודם כל להכיר בכך, שהתורה זה לא איזה משהו שמנסים איכשהו לעקוף אותו. אלא שאנו מאמינים שהיא באמת בונה את הנשמה שלנו, לפי רצון ה'.

לומר, "שיש צורך בעם שראל לתשובות"  זו בדיוק אמירה שבאה מ"אי הכרת החומר". כנ"ל, כל הדורות עוסקיםבהשקיה של המציאות המתחדשת, מתוך התורה הנצחית. גם בזמננו. אדרבה, ארגון כמו קולך, צפריע לכך. כי חושב שאפשר "לעקם" את התורה לפי סברותיהם, במקום ללמוד בענוה מה אומרת התורה באמת.

ה. התורה ניתנה מיוצר האדם כולל האשה, וחכמינו שפירשו הלכות הנודעות גם לנשים, הבינו מצוין במי הם מדברים. שוב - יש שפע מקורות, לא כאן מקומם. אפילו טכנית זה לא אפשרי.

ו. לא צריך את "הרבי מלובאוויטש" בשביל לומר שיש צדיקים ויש מלאכים... אבל צריך ללמוד גם את דבריו. הכוונה היא שיש צד של מעלה באדם על המלאכים, בכך שיש לו בחירה.

להגיד "הם בני אדם", בהקשר של כאילו מה שהם אומרים בדרישת התורה, זה משהו "מיושן", לא דבר ה' אשר בפיהם - זה אכן זלזול. ביזוי תלמידי חכמים. הרי הכל תלוי בהקשר. 

ז. בוודאי שיש חיוב של כבוד לחכמי התורה יותר מאשר לכל אדם. וגם סתם אדם צריך לכבד. זה לא סותר.

ובוודאי שלא עלה בדעתי לרגע אחד לדבר ב"התנשאות" על ה"ידע שלי", שלצערי עדיין אינו רב כל כך.

הנושא של ה"ידע" הוזכר בהקשר לדברייך, שכתבו על דברי חכמים ועל "אלפי מקומות" בדבריהם. זה ענין של יושר אינטלקטואלי בסיסי, שאי אפשר לכתו בכך על מה שלא מכירים. אם היית אומרת, שמעתי מד"ר פלוני כך וכך, אז התגובה היתה כלפי דבריו. גם כך, נזהרתי בכבודך כשהתייחסתי לכך, ולכן ציינתי מפורש שאני מניח שאלו "ציטוטים", ולא שאת מעמידה פני כאילו אישית יודעת את זה.

ח. מה שאת מבטאת בהודעותייך הללו, זה לא "צלילים של התקדמות", אלא צלילים של אי הכרת דברי חכמים, שלא מונעים כתוצאה מכך יחס נמוך לדבריהם כאילו הם משהו אלסטי ואנושי בעלמא. זה כמו הרפורמים. אכן, בהודעה הזו כבר ערכת שיפור בנושא.

ט. על מה שכתבת "יש לך הרבה מה לעבוד".. נאמר "טלי קורה מבין עינייך". מי שקורא כאן, יכול לראות זאת. ומכל מקום, כבר הצעתי, במסגרת ההשתדלות לשיפור הסגנון, התמקדי בתוכן ולא בנסיון להערות אישיות, שאח"כ את מלינה שאחרים עושים כך.

י. אין לי ענין להמשיך לכתוב "מה בארגון סותר את התורה". כבר אמרתי, אני חושב שנכתב לא מעט בהודעות קודמות. אין לי ענין לעשות מהם משהו שצריך לדון עליו יותר מידי. הועלה - אז הגבנו. אני גם לא חושב שהדברים ממש ישפיעו עלייך - ולגבי אחרים שקוראים, מניח שהדברים הובנו. אז דומני שהדיון מוצה.

כל טוב.

שוב:

"גיבובי דברים".

"אין לך מושג מה הארגון הזה מייצג", "הלכת בעיוורון" [על אף שכבר אמרתי, שראתי חומרים שלהם, ואני יודע מצוין מה הוא מייצג.. חבל להתמודד עם דעות ע"י "סידור הדברים" כאילו הזולת סתם "החליט מראש"...]

אם אין לך יכולת "לכבד את דברי", אז מה נעשה..

"גם אם אתה נשמע בעיני עצמך כ"כ יודע דבר" [למה לדבר בשמי?...]

"עכשיו אני מבינה שאתה מאד צר חשיבה וחסר סבלנות"... [מענין... אולי תקחי מראה?  דוקא לדברייך היתה התייחסות מפורטת, ובסבלנות לא מעטה, כולל בהודעה שכרגע את מגיבה עליה]

"הבנתי שאתה מתמקד בלתקוף אותי.." [הדגשתי כמה פעמים שאין כאן דבר "נגדך", אלא נגד הארגון הזה, שאינו אַת, ונגד תכנים מסויימים, שנכתבו בפירוש. כמובן, גם נגד סגנונות-אישיים, כמו בהודעתך זו, שאת מתפלאת אח"כ כשיש גם אחרים שכותבים באופן לא ראוי כזה]

"לא שאתה יכול לענות מה פסול בו (בארגון הזה)" - מה נעשה. עניתי כבר כמה פעמים. גםאחרים. לא הבנת/קיבלת - אין בעיה. עיקר הכתיבה לא היתה "לך" דווקא, אלא למי שקורא.

אבל אם לדברי,

אז א - אני בוודאי לא "נעלבתי". יש דברים שהם סגנון כ"כ שקוף, שאין מה להיעלב ממנו. אבל יש הצבַת מראה לסגנון כזה.  

מבחינתי עכ"פ, השתדלתי להתייחס לגופם של דברים, על אף שחלקם מקוממים בהחלט.

ב. לא ברור לי מה התכוונת "לפני העריכה".. אבל מה שאני ערכתי באיזו הודעה שלי, היו שגיאות הקלדה.. כשהספקתי (אכן, בכללי, לפעמים כשאני עובר על הודעה שלי, ואני חושב שיש מקום עוד יותר לעדן סגנון בלי לגרוע מהתוכן. אז אני עושה גם את זה).

דומני שעוד לא כתבת הודעה אחת בלי לנסות לכתוב משהו "אישי", בלי להבין שזה פוגע בכבודך בלבד.

הרי ההודעה שהגבת עליה כעת, כולה ציטוט של משפטים מתוך הודעתך הקודמת, כולם "אישיים". אז לצטט את זה ולכתוב על זה אח"כ שזו הודעה עם "סגנונות אישיים" שכלפיהם את מתלווננת כשהם מופנים אלייך - זה "אגו"?... נו..

לגבי ."האירגון", אין טעם לחזור בלי סוף. את לא ראית מה הסרתי כנגדו, מי שרצה ראה. 

רק הערה על הכתיבה "בעבר זוהה עם רפורמיות"... ראיתי כעת שהגבת למישהו אחר, שהם כבר לא משיקים לרפורמים, "רק בכמה דברים כמו "זוגות חד מיניים".... "רק".. דבר שהתורה קוראת לו תועבה, ומהווה את שיא השפלות, לעשות אידאולוגיה-מוסדרת מתופעות כאלה, "משפחה חדשה".. "רק". בסדר, אם מישהו היה צריך עוד הסבר על הבעיות שם, הבהרת.

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?

אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.

הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.

ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.

קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.

 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.

בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.

עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.

אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.

מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

וזה ממש לא סתם.

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.