יש להרבה אנשים שיבושים נפשיים, שגורמים לפחדים, דכאונות, מחשבות טורדניות, התנהגות כפייתית וכו....

לעתים הבעיה נובעת מחוסר בחומר מסויים במוח - ויש תרופות שמשלימות, ומאפשרות לאנשים לחיות חיים מאושרים ורגועים.

יש מספר גישות טיפוליות, לא כולן מצריכות תרופות לאורך זמן. כל מקרה לגופו. וצריך מעקב צמוד.

ב"ה רפואה שלמה.

עדיף לא לומר לאחרים ומתוך כך מה יש לאדם להתבייש??? מעצמו? .

אם אין רופא מומחה שאומר לך לקחת, רק איזה המלצה של אנשים פשוטים. אני לא היית ממליץ לקחת בגלל שהם תרופות חזקות ויש להם תופעות לוואי, על כן צריך לשאול רופא מומחה

התכוונתי לזה

בכל מקרה, אנחנו מסכימות בסופו של דבר

הכריחו אותי לקחת ואמרו לי שאם לא אז יקחו אותי לאישפוז.

בזמן האחרון הפסקתי עם חלק מהתרופות בלי להתייעץ וזה עושה לי בלגן במחשבות ובראש.

אז מה אני חושבת עלזה?

בושה- אני לא מראה לאחרים שאני לוקחת. אבל מי שיודע שאני לוקחת, אני לא מתביישת ממנו. חברות וכו', אני לא רואה צורך שידעו מזה. לדעתי האישית ובמצב שלי, זה לא נצרך בכלל.

אם כדאי? אם אפשר בלי- עדיף בהחלט. אבל אם אמרו לך שכדאי מאוד שתיקח, אז תיקח.

נכון, זה אומר שכבר צריך עזרה קצת חיצונית, עזרה שהיא מעבר. אבל צריך אותה. ומה שצריך כדאי מאוד לעשות.

אומר את האמת עלי באופן אישי, אני שונאת ממש לקחת את התרופות שלי. קשה לי נפשית לקחתאותם. אבל אני מתייחסת לזה כאין ברירה (אצלי זה במיוחד גם כי אני לא הרגשתי שינוי אבל הסובבים אותי הרגישות אותו מאוד!), אז לוקחים כי צריך וכי זה עוזר גם כשממש מעצבנת אותי המציאות הזאת.

מה שכן, במעקב שלי אצל הפסיכיאטר, שאלתי אם יש אפשרות להוריד מינון ולראות מה עם זה, ניסיתי, זה עבד חלקית, אבל זה היה במעקב של הרופא.

עכשיו לדוגמא אני ממש מרגישה צורך לבקש מהפסיכיאטר להוריד מינון, אחרי תקופה שעברה כבר את המינימום הרשמי שעל פי הספר, אני מרגישה שאני יכולה לעשות את זה.

אבל, וזה אבל חשוב מאוד!

לא לבד.

בהנחיה פסיכיאטרית. (אומרת גם לעצמי)

ובנתיים- חושקים שיניים, עוצמים עיניים, בולעים את הגוש הז בגרון, לוקחים כוס מים ובולעים את הכדור.

כי מה לעשות וזה נצרך???

*דיברתי על עצמי כשמדובר על תרובות מייצבות מצב רוח וכד' שניתנו על רקע דכאון.

ושוב, דיברתי על עצמי והבאתי את דעתי האישית.

לגבי אנשים עם מחלות נפשיות שנכנסות לתחום ה"מחלה", ואת הגבול הזה אני לא יודעת,

אני חושבת שחשוב מאוד מאוד כן לקחת את התרופות.

בתור אחת שמכירה את העולם הזה מקרוב, ולא על עצמי, אני יכולה לומר שכשהמתמודד בלי תרופות, כשהוא צריך אותם, זה מזיק לו. ולא רק לו אלא גם לסובבים אותו.

בכל אופן, מה לעשות באמת- תשאל רופא שאתה סומך עליו.

ואם אתה לא יודע ואמרו לך, אז תשאל. אם אמרו לך שלפי הספר צריך תקופה מסויימת והיא עברה, אתה בהחלט יכול לשאול למה ומה השיקולים של הרופא. ומותר ואפילו לדעתי כדאי וצריך, להגיד לרופא מה אתה מרגיש לגבי התרופה ואתה הרצון להוריד מינון/להעלות מינון, לפי מה שאתה מרגיש. ההחלטה הסופית וההכרעה תהיה שלו, לדעתי, אבל תקבל אותה.

ואם אתה מרגיש ש"מסבנים" אותך, אפשר לשאול פסיכיאטר נוסף ולשמוע חוות דעת נוספת, אחרי הצגת הנתונים.

התלבטתי אם לכתוב באנונימי.

השיקול שהכריע זה המידע האישי שניתן כאן ולא רוצה שיופיע בכ"א. אבל אני בהחלט עומדת מאחורי דברי.

מקווה שיצא מובן..

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.

לא יודע לגבי פענוח.

ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם

לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא