נשים שילדו בלי אפידורלnick_new

מה דעתכן על שירשור טיפים איך להתמודד עם הצירים?

צפיתי בכמה סירטונים ביוטיוב ושמתי לב שיש כ"כ הרבה שיטות וכ"כ הרבה עיצות,

אז מי שמוכנה לחלוק מנסיונה - אשמח מאד לשמוע.

תודה

ממש נוסטלגיות של זכרונותלכל זמן ועת
הגדול שלי בן 3 וחצי ונולד לידה רגילה (בסוף עזרה של וואקום) ובלי אפידוראל.

מה שעזר לי מראש זה הידיעה שלא הייתי נעולה ועקשנית שבלי אפידוראל.
שאיך שאראה שבצירים אתמודד עם המצב אראה ואחליט תוך כדי. מה שעוזר במיוחד זה התמיכה מהבעל, ששתיפתי אותו ברצון שלי והוא ידע לקראת מה אנחנו הולכים ומה הרצון שלי.

היינו בקורס הכנה בהדסה עין כרם. שלימדו אותנו איך לנשום נכון- שזה ממש עזר. וגם את שלבי הלידה- שידעתי לקראת מה אני הולכת ואיזה עוד תהליך יש לעבור עד שהתינוק יצא החוצה בשלום ממני.

עזר לי בשעת הצירים לראות שיש שעון מולי עם מחוגים ושניות- וידעתי שהציר בערך 45-50 שניות- וזה הזמן לנשום נכון עד שזה יעבור ויקדם אותי שוב בלידה.
מקווה שעזרתי קצת..

הייO.L
את שתי הלידות שלי ילדתי בלי אפידורל.
בשתיהן בגלל שלא הספקתי לקחת.
בראשונה הלידה התפתחה מאוד מהר. הכאבים היו כאבי מוות.
בלידה השניה הגעתי עם פתיחה מלאה אז גם לא הספקתי אבל הייתה חוויה מדהימה.
נראה לי שההבדל הוא שבלידה השניה את כל הצירים עברתי בבית. והבית משרה רוגע וביטחון. הייתי הרבה יותר משוחררת, השרירים היו יותר רפויים, והנשימות שתירגלתי לפני היו יותר משמעותיות ועזרו מאוד.
תוך פחות משעה לאחר שהגעתי לבית חולים ילדתי.
אני לא באה לעודד לידות בית, אבל כשרגועים ולא נמצאים בסביבה מכשירנית ומאיימת (בלידה הראשונה, איך שהגעתי המיילדת אמרה לי אם את לא יולדת תוך 3 שעות את עוברת לניתוח. וזה מלחיץ!!!) אז הרבה יותר קל. פשוט רגועים ונותנים לגוף לעשות את שלו.
איך לא פחדת בלידה השניה להישאר עוד בביתאנונימית*
אם הראשונה הייתה מהירה כל כך??
משיבהO.L
בלידה הראשונה הגעתי לבית חולים בגלל דימום, עוד לא היו צירים. הצירים התפתחו שם והלידה התקדמה מהר.
בלידה השניה התחילו צירים ללא דימום, ורק כשהדימום התחיל נסעתי, התברר לי רק אחר כך שהדימום מתחיל בד"כ כשהלידה מתקדמת.
וגם... הצירים היו כל הלילה, וכל עוד הם נסבלים העדפתי לחכות לבוקר כדי שאוכל לשלוח את הגדול לגן ולדעת שהוא מסודר.
מסתבר שבבית הם הרבה יותר נסבלים מאשר בבית חולים
זה הפחד הכי גדול שליאנונימית*
מפחדת ממש ללדת בדרך לבי"ח....
אחרי 2 לידות מהירות גם אני מפחדת מזה..O.L
את גם היית רגועהתאומים
כי לקחת את זה בקלות שלא תקחי אפידורל.

יכול להיות שבלידה הראשונה מרוב הלם שזה קורה לך נכנסת ללחץ ולא זרמת עם הכאב
זה נכון שזרמתיO.L
אבל זרמתי עם הכאב כשהייתי בבית. אחרי הלידה הרשונה היה ברור לי שאקח אפידורל בפעם. ואיך שהגעתי ביקשתי ואמרו לי שכבר אי אפשר. פחדתי מאוד שאני עומדת לעבור את אותם הכאבים, אבל הצוות הסביר לי שיותר גרוע מזה כבר לא יהיה(:
מאוד עזר ליעדינות
מה ש @צביה22 כתבה כאן בעבר. לא זוכרת איפה.
בהזדמנות זו- תודה לך!

וגם בשלב הסופי שהייתה פתיחה מלאה והריצו אותי עם המיטה לחדר לידה, הייתי לגמרי לא בעניינים ולא נשמתי כמעט מהכאב.
המיילדת המקסימה שליוותה אותי אמרה לי לנשום נשימות קצרצרות ומהירות כמו "פו, פו, פו" . עזר להפחית את הכאב בצורה משמעותית.
אני לא שוכחתאנונימית*
שדולה שהדריכה אותי לפני הלידה הראשונה אמרה לי בצירים לעשות כאלו נשימות קצרות פו פו פו... וזה מה שעשיתי בזמן שחיכיתי נואשות לאפידורל (שלא הספיק להגיע כי כבר ילדתי..), ואז אחת מהצוות.. לא הייתי מפוקסת אפילו להבין מי זאת, ראתה אותי כמה נושפת ואמרה לי בנזיפה "מה זה הנשיפות האלה?? ככה עושים בציר?? תנשפי אחד ארוך! לא ככה עושים!!!"
כאילו לומדים בבית ספר איך לנשום נכון ועודים חזרות.... והייתי גרועה במבחן... מה עבר עליה???
ממש הורידה לי את הביטחון כבר לא ידעתי איך לנשום...
אוייש איזו מעצבנתדבורית
זה נשמע מצחיק ומוגזם אבלאנונימית*
מאז אין לי ביטחון אף פעם מה לעשות עפ עצמי כשיש לי צירים חחחח... הנזיפה שלה מהדהדת לי בראש...
לא מוגזםדבורית
אני זוכרת שפעם מורה לאנגלית נזפה בי ממש בגלל שהחלפתי בין minute ל second ועד היום אני לא מצליחה להבדיל בינהם..
אז קל וחומר בלידה זה זמן רגיש...
וואו.. מדהים איך אנחנו מושפעים מחוויות..אנונימית*
יו, גם אני זכרתי את זה בלידה והשתמשתי בזהמבכירה
זה הטיפ שהכי עזר לי.
והיתה לי לידה מדהימה ב"ה.
אז תודה רבה!
כיף לשמוע! צביה22
^^גם לי זה ממש עזר*סמיילית*

צביה את אלופה!

אני מכירה בעיקר שיטות שמקלות על הכאבבאורות
לצירי בטן- בקבוק חם או מים חמים על המקום הכואב. אפשר גם לקחת בד לכרוך מסביב לבטן התחתונה ולמשוך משני הצדדים מאחורי הגב(מישנו צריך לעזור) ואז זה בעצם תןפס כזה את הבטן ועוזר.
לצירי גב- עיסויים מסביב לעצם הזנב, לחץ עם כדורי טניס, עם קרש כלשהו, להשען נגד קיר, ואיזי טנס.
לנשום נשימות עמוקות וגרוניות, לעשות קולות נמוכים בכל ציר כשמוציאים את האוויר החוצה.
מישהי פעם כתבה שעזר לה לספור בכל ציר.
אני מכירה שצקיך לנשום נשימות שבשאיפה סופרים עד 4 לאט ובנשיפה עד 6 לאט, ואז עושים נשימה ארוכה עם נשימה ארוכה ושלוש נשיפות קצרות שגם צריכות לקחת בערך 6 שניות, ואז עוד נשימה כמו הראשונה, וזה בערך הזמן של ציר.
להיות בסביבה רגועה, נעימה, חשוכה ומכילה.
למצוא מנטרות שאת אומרת לעצמך שיחזקו אותך. (כל ציר כזה מקדם יותר ויותר את התינוק שלי שיגיע אלי, הכאב הזה הוא חיובי טוב ובריא, כל נשימה נוספת זה ציר אחד שמאחורי ולכל לידה יש כמות מוגבלת של צירים, וכן הלאה )
שיטת ה "ש...."מוריה
כשמתחיל ציר, לוקחים נשימה עמוקה ומוציאים אותה ב"ש....." ארוך.
תודה לכל העונות nick_new

עוקבת.

יש עדיין זמן אבל כבר רוצה להכין לי "אוסף"

איך ילדת במים?חדשה ישנה
הבנתי שלא נותנים את זה בארץ..
או שפשוט ילדת בבית?
לי עזרפרת משה

א. בעלי לחץ לי על הגב ועשיתי תנועות אגן תוך כדי.

ב. לשים לב ששרירי הפנים שלי רפויים- השרירים מסביב עיניים ולפה בעיקר.

ג. נשימות ארוכות ואיטיות בזמן צירים (בצירי לחץ כבר לא יכולתי, נשמתי נשימות קולניות וקצרות, אבל עד אז זה עזר)

ד. בצירי לחץ הייתי במים וזה מקל מאדדדדדד. (ילדתי במים)

..רק אמונה

להישאר בבית

עם שירי מרגשים כדור פיזיו

אמבטיה

לנוע ולזוז

תפילות וצעקות

הכי קל בבית

3 פעמים בלימסגרות
בתחילת הצירים מקלחת חמה.
בראש- לקבל כל ציר באהבה, מקרב את הלידה.
קפצתי הרבה על הכדור פזיו.
בעלי עשה לי מסאג חזק בגב התחתון בכל ציר כשאני נתתי קונטרה עם ידיים שדוחפות את הקיר.
׳תנוחת לידה טבעית- ישיבה על כסא לידה.
לסרב לפקיעת מים עד פתיחה 9!! אחרי פקיעת מים שני צירים כואבים והתינוק בחוץ, אפפעם המילדות לא היו מוכנות לזה ותפסו את התינוקות עם ידיים חשופות.
למה לסרב לפקיעת מים?אנונימית*
הצירים הופכים לכואבים הרבה יותרעדיין טרייה
אחרי פקיעת מים וגם לפעמים כשפוקעים את המים עושים את זה מוקדם מידי כשהראש עוד לא מבוסס. אצלי ירדו המים מייד לפני פתיחה מלאה לבד לרוב המים נפקעים לבד בלי התערבות (במקרים יוצאי דופן יולדים עם שק שלם). לפעמים אם רואים שהראש כבר מבוסס אבל הלידה תקועה הרבה זמן כדאי כן לפקוע מים כדי לזרז את הלידה אבל ממש לא באופן גורף
אה אוקיי עכשיו זה נשמע אחרתאנונימית*
תודה על התשובה
אחרי פקיעת מים מאוד קשה להתמודד עם הציריםמסגרות
לי לפחות.
אז אם הפתיחה גדולה הצירים מיד מובילים ללידה.
הציעו לי כמה פעמים לפקוע בפתיחה 6 וסירבתי. לא יודעת מה היה קורה אם הייתי מאשרת, או שתוך שניה היה מתקדם לפתיחה 10 והייתי יולדת או שהייתי סובלת ומתחננת לאפידורל
אצלי אם המים לא פוקעים לבד בהתחלהאנונימית*
אז אני תקועה בפתיחה 6 לנצח חחחח..
אני יוצאת מהבית על הציר הראשון וכשאני מגיעה אני בפתיחה 6 וזהו... מאז אני תקועה... מקבלת את כל האנטיביוטיקה לgbs (זה המוווון זמן), וכלום לא מתקדם במילימטר עד שפוקעים לי את המים...
אז מעולה שאת יודעת איך הגוף שלך עובדמסגרות
אבל סתם בפעם הראשונה שיש פתיחה 6, כן כדאי לחכות לראות אם זה מתקדם.
אני תמיד מבקשת שיפקעו לי דבורית
אשה בלי סבלנות אני...
הם אף פעם לא פוקעים לבד..
באחת הלידות הייתי במים עד פתיחה מלאה ואולי הם פקעו ולא שמתי לב, בכל אופן לא הפסקתי לשגע את המיילדת שתפקע לי את המים והיא ניסתה להסביר לי שוב ושוב שהראש כבר בחוץ ואין מה לפקוע...
כם אחרי הלידה שאלתי "אבל מה עם המים"?
אח .. הטפשת
אצלי תמיד רק בפתיחה מלאה המים יורדים-מה מפריע לך?מעין אהבה
הפוך...שמחה שזה ככה.
רוצה ללדת מהר... זה מזרזדבורית
אמנם לקחתי אפידורל אבל את רוב הצירים העברתי בליayeletb9
מה שעזר לי:
*מוזיקה
*לשכב על הצד ולהזיז את האגן
*מסאז' בכפות הרגליים ובגב
*כריעה במיטה- לעלות ולרדת עם האגן, להזיז את האגן לצדדים, סיבובי אגן
*לישון (הצלחתי להירדם לשעתיים תוך כדי צירים כואבים)
*לזכור שבסוף זה יגמר
*לדבר עם בעלי
*להתפלל
לישון???בארץ אהבתי
כן...ayeletb9
גם אני התפלאתי על עצמי שנרדמתי, אבל זה היה יום ארוך אז הגוף היה עייף, הרפתי את הגוף ואיכשהוא נרדמתי לשעתיים מ-1 בלילה עד 3 שאז התעוררתי לצירי אגן נוראיים.
אין מצב שהיו בזמן הזה צירים כואביםמעין אהבה
כנראה הם הפסיקו או ממש נחלשו אז..

עם צירים כואבים אין סכוי להרדם בלי משככים כלשהם
אין מצב שלא היו לי צירים כואבים בזמן הזהayeletb9
הייתי על פיטוצין...
ועדיין..ואולי אפילו במיוחד בגלל זה...מעין אהבה
אפשר לישון בין צירים
אבל בציר כואב??
אם את ישנה כנראה הוא לא כואב לך

ויש כאלה שלא מרגישות כ''כ כאב בצירים..אז אולי היו צירים מהפיטוצין אבל כאלה

אולי צ'יפרו אותך משמיים ומחקו אותך לכמה שעות מהפתקא של חווה
בואי נחליט שצ'יפרו אותי ayeletb9
עם כל מה שהיה לי לפני ואחרי, מגיע לי, לא?
לגמרי מגיע!!!!מעין אהבה
נהדר! גם אני בעניין של לישון בציריםערשק בהעלותך

זה יכול להיות תנומות של שתיים-שלוש דקות בין ציר לציר, וזה נשמע כלום אבל זה נותן לי המון! חשוב להקפיד שיהיה בחדר חושך ושקט, ולהתארגן בצורה נוחה, כך שאני יכולה לאפשר לעצמי להתנמנם חופשי מתי שרק אפשר - זה עוזר לצירים לעבור הרבה יותר בקלות. 

וכן, גם לי קרה בחלק מהלידות שנפלתי בשלב מתקדם לשינה ממש. ארוכה ומשובחת. מן הסתם אכן לא היו אז צירים, וייתכן מאוד שההרפיה והאפשרות שנתתי לעצמי לנמנם גרמה לצירים להרפות לכמה זמן ולתת לי זמן לאגור כוחות. כשהתעוררתי והם חזרו זה כבר ממש היה לשלבים אחרונים של הלידה. כאילו הגוף התחזק מהשינה ויכול עכשיו לעשות צירים הרבה יותר יעילים.

בקיצור - המלצה חמה. תרשו לעצמכן להתנמנם מתי שרק אפשר בלי לחשוב שזה הזוי, ותיעזרר בסובבים אתכם לארגן לזה תנאים נוחים. אני אמרתי לבעלי שאם מיילדת פונה אליי כשאני ישנה, שיגיד שאסור להעיר אותי

וואי, אצלי גם היה דומהעדינות
היו לי צירים כואבים, עוד תזמנתי אותם עד שנרדמתי באפיסת כוחות. ישנתי בין 3 לחמש לפנות בוקר והתעוררתי עם צירים איומים. תוך שעה הייתי עם התינוק בידיים
טיפיםאני והגיטרה
# צירים זה דבר מופלא. זה לא כמו כאב. כשמקבלים מכה, הכאב נשאר איתך. כשהציר עובר, יש שלווה. נחת. אין כאב. זמן לנוח, לשתות, לצחוק, לדבר.
#הרעיון הוא להישאר בשליטה. להתרכז. להבין שהכאב הוא ממש לא אין סופי, אלא הוא ממוקד והוא יעבור.
# דבר חשוב הוא לא להילחם עם הצירים והלידה.
אלא ללכת על זה ולא לעצור.
> בפן הפיזי להקפיד לא להתכווץ, לא לחרוק שיניים, לא לעלות לטון גבוה, לא להתאפק! וכו
> בפן הנפשי לזרום! להיות שלימה עם מה שבה עם הלידה, כמו צרחות, מראה לא משהו, שתן ועוד.
התמודדות עם צירים:
* תנועתיות ותנוחות - תנועה ותנוחות שונות עוזרות מאד. חשוב לראות אופציות ולהתאמן עליהם לפני הלידה כדי שהגוף יהיה מאומן יותר, ובזמן אמת יעשה מה שטוב לו (כמו שבזמן אזעקה יודעים לזנק לממ"ד)
* לנשום - להתאמן במהלך היום, על נשימות עמוקות. כי זה לא משהו שעושים בדרך כלל, אך זה יכול ממש להקל בזמן ציר ובין הצירים. וגם את מתאמנת, ואז בזמן כאב, יהיה לך באמת קל יותר להתמקד על הנשימה במקום על הקושי!
*מגע - להבין היכן כואב (גב, בטן רגליים?), ולהפעיל על האזור הנ"ל לחץ, חום, מים זורמים ועוד.
*קול (!!) - עזר לי מאד. צריך להתאמן לפני הלידה על השמעת קולות נמוכים(בהתחלה לא הצלחתי, הייתי מתאמנת תוך כדי שטיפת כלים). את הקול הנמוך משמיעים לפי הכאב, ולתוך הכאב. בריכוז.
זה שלעצמו גם כן עוזר להמשיך לנשום בצורה סדירה.
טיפים נוספים:
~ לספור לאורך הצירים, ולתזמן אותו. עוזר להמחיש שהציר בדרכו ללכת ושאת מתמודדת מצויין
~ חזרה על מילות מפתח: שתגידי לעצמך, או תגידי למלווים מראש להגיד לך, בין הצירים ובמהלכן. למשל; הציר מקדם הציר מקדם, זה טוב וזה בריא זה טוב וזה בריא, את יפה גם עכשיו, את יפה גם עכשיו
~ דמיון 'פתוח': לדמיין את הצוואר נפתח והתינוק יורד למטה, או לחילופין לדמיין נוף ומרחבים

(ממליצה לקרוא את הספר לידה פעילה ולראות
את הסרטון הנ"ל שעליו מבוסס כל מה שמעל
אני רואה שיש פה הרבה על נשימותאמא ל6 מקסימים
אז אכתוב מנסיוני בכל הלידות:
בפעמים הראשונות הגעתי ללידה כנראה מפוחדת מהכאבים שיהיו ואני לא יודעת איך אני אתמודד עם כאב שאין לי מושג אפילו מה יהיה. ולכן כל פעם שהגיע ציר בקושי נשמתי, והתכווצתי כולי... כמובן שזה לא עזר לקדם את הלידה.
הלידות האחרונות התחלתי עם נשימות עמוקות כבר מהצירים הראשונים, למרות שלא היו חזקים וכואבים כ"כ, ועוד היה אפשר להתמודד איתם בלי נשימות, אבל הרגשתי שזה עזר לי להגיע רגועה ומוכנה ,כי הצירים התחזקו לאט לאט, ולא הייתי צריכה לחפש את הנקודה ש"עכשיו אני אתחיל נשימות, עכשיו זה כבר כואב". הלידות האלו הלידה התקדמה הרבה יותר מהר, ייתכן גם בגלל שזה לא לידה ראשונה, אבל אני גם מאמינה שעזרתי לה להתקדם,ולא עצרתי אותה.
עוד משהו: בזמן הלידה עצמה, קורה הרבה פעמים שהמיילדת אומרת לא ללחוץ. זה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, במיוחד אם אין אפידורל, כי יש לחץ ודחף מטורף ללחוץ. הטיפ שלי: כשמגיע ציר ואומרים לך לא ללחוץ, אז לא לנשום עמוק אלא נשימות קצרות, כמו כלב (וסליחה על הדימוי) , זה מאוד עוזר לא ללחוץ.
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה ובידיים מלאות.
מצדיעה לכן!!!!זהב עם נמשים
תקשיבו אתן מגניבות...
מרגיש לי שהצירים שלי והצירים שלכן שמיים וארץ...
הייתי עם צירים הרבה זמן.
כל מה שכתבתן היה בארגז כלים שלי.
והשתמשתי בהכל.
והכל עזר מאוד מאוד מאוד במשך הרבה הרבה זמן.
אבללל...
אז הגיעו גלי צונאמי מטורפים שהיה קשה לקרוא להם בשם "צירים"...
שום כלום לא עזר.
לא הייתי מסוגלת לנשום בכלל, שלא לדבר על נשימות כאלו ואחרות.
הייתי נדבקת לקירות למרצפות למיילדות לרצפה לדולה וכו' בחוסר אונים.
התאכזבתי מהמים שפתאום הפסיקו לעזור.
ניסיתי להרפותתת ולקבל הכל באהבההה...
ושרדתי ככה עוד כמה צירי תופת.
בשלב מסויים ראיתי שחור והבנתי שזה. הגעתי לסף יכולת הסבל שלי. התגברתי עוד קצת. והתחלתי לאבד יכולת תקשורת עם העולם, נכנסתי למין בועה שעם כל רגע שעובר הבנתי שלצאת מזה יהיה קשה עד בלתי אפשרי...
ואז בקשתי אפידורל. דרשתי. בזעקות...
לא היתה אלטרנטיבה אחרת.
הייתי עם דולה מדהימההההה מיילדות מלאכיות אמא אוהבת מכילה ומעצימה.. ובעיקר עם עצמי.
ועצמי היקרה ידעה מה טוב לי בכל שלב.
המיילדת הסבירה לי שאלו לא צירים רגילים. התנוחה של הקטנצ'יק לא היתה טובה ללידה, לא מאחלת לאףףף אחתתת בעולםםם.
אבל בפועל, האפידורל היה ההצלה היחידה.
מאותו רגע העניינים התחילו להתקדם בחסד..
נשמע זוועה! למה לא לקחת קודם??חדשה ישנה
זה התחיל פתאום..בבום.זהב עם נמשים
סגנון הצירים השתנה ממש בפתאומיות..
עד אז היו צירים חזקים וטובים, פתאום הרגשתי שהם הפכו למשהו אכזרי שלא מקדם אותי לשום מקום...
לא התלבטתי הרבה זמן,
לפעמים גם חצי שעה ניראת כמו נצח..
גם לקח זמן עד שהמרדים התפנה וכו'.

שוב, זה לא משהו רגיל..
סורי שפלשתי לשרשור הנחמד,
לאף אחת זה לא יקרה בעז''ה!!! (;
לכולן לידות קלות ומאושרות
וואי, יקרה! אפידוראל זה לא כישלון!עדינות
אני גם חוויתי 2 לידות כואבות מאוד והאפידוראל עזר לי להרפות, לנוח ולהגיע לשלב הסופי מלאת כוחות וממש קידם אותי! אני חושבת שזה עזר לי לצאת עם חוויה חיובית ולא טראומתית מהלידה.
את גיבורה ומדהימה ולהבא בעז"ה אל תתני מקום לתחושות האלו!
יצאתי עם התחושה הכי הכי טובה בעולם ב"הזהב עם נמשים
ח"ו ללא תחושת כישלון!!
יצאתי בתחושת הצלחה מסחררת!!!
יש לי אוצר בריא ושלם ויש לו אמא בריאה ושלימה בגופה ובנפשה עם חוויה מדהימה מדהימה של לידה מעצימה (:
שלום לךאושרית- דולה
שלום לך, הרעיון טמון באמונה בכוחך. הגוף שלנו יודע ללדת ולכן צריך לזרום עם הגוף ולאפשר לו לעשות את מה שהוא יודע. הכנה מוקדמת, תירגול נשימות ותזכורת לעשות זאת במהלך ציר בצורה נכונה, תמיכה נפשית ועידוד בחדר לידה, ליווי על ידי אנשים מרגיעים ולא מלחיצים.
ובנוסף אני ממליצה גם על הומאופטיה שעבד בשבילי מעולה, יש רמדי שנקרא "פארטוקל" וזה גורם לייעול הצירים וקיצור השלב הפעיל של הלידה.
בהצלחה!!
מדהימות כולכן!!nick_new

תודה על הטיפים ועל השיתוף

גיבורות על!! (גם אלו שלקחו בסוף אפידורל , מאמינה שכל אישה יודעת ברגע האמת מה יעיל עבורה).

בעז"ה לידות קלות , מהירות והכי חשוב בידיים מלאות ובבריאות לכולנו!!

אמית לידהאפונה


לא נשימותברכה בעיסהאחרונה
לי הכי עזר להוציא קול נמוך ארוך "אהההההה" במשך כל ציר.
זה אמנם לא נשמע כל כך מלבב, די חייתי הייתי אומרת, אבל ממש מועיל. זה מבטא את הכאב ומוציא אותו החוצה, מסדיר את הנשימה בלי לחשוב על זה בכלל, אלה לא צרחות-אלא קול עמוק נמוך את בשליטה, לא מאבדת את זה.
הכי מושלם בשילוב מקלחת שמישהו יחזיק לך זרם מים חמים על הגב התחתון.
להתעקש על מינימום מוניטור כי זה פשוט הכי גרוע לשכב על הגב, זוועה.
עם סיבובי אגן תוך כדי המקלחת והנהימות.
לא לחשוב על איך את נראית ואיך את נשמעת, להתכנס פנימה לתוך עצמך.
סקר יציאה עם תינוק קטןSARITDO

מתי יצאתן לראשונה עם תינוק קטן

יציאה הכוונה נניח לקניון עם אנשים /לבית של אחרים עם אנשים וילדים זרים (בקיצור מקום סגור)


לא לכמה דקות

קחו בחשבון שהמזג אויר עכשיו לא מאוד קר

הייתי אומרת אפילו חמים....

מתי שהתחשק לי וראיתי בכך צורךהמקורית
אין בזה כללים לדעתי
לבדיקות צהבת מגיל 6 ימים נחשב?יעל מהדרום

לק"י


ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.

אבל זה לא היה בילוי לשעות.

כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.

3 שבועות בערךמדפדפת

היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו

גיליתי שזה דווקא לא נורא

מלבישים טוב ויוצאים

ואי עם קטני כבר הייתי בקניון כשהיה בן שבועיים או 3גולדסטאר

מגיל שבוע טיילתי בשכונה

מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות

מתי שמתאים לך.נברשת

פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים  שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.

ספגתי מבטי הלם.

לא אכפת לי

מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.

לכולם שלום.  

אני פחות יוצאתאנונימית07
לא רק בגלל שהחורף הפכפך אלא כי יש המון אנשים חולים בחוץ אם זה חצבת ושפעת.. לא הייתי לוקחת סיכון.. הייתי מחכה עוד קצת
גם אני..אוהבת את השבת

אבל אני גם לא ממש בכוחות..

כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..

רגע, ילדת?אוהבת את השבת
מתי שצריךאפונה

היה לי בגיל 4 ימים לטרם

בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה

בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.

זה מה שאני זוכרת...

 

אהה נזכרתי גם

בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,

הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם

זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.

 

לצאת להסתובב בקניוןבאתי מפעםאחרונה

אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים. 

אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים 

 

גישה בזוגיותאנונימית בהו"ל

יש גישה כזו שאם לא מצליחים לשנות התנהגות של בעל אחרי שדיברנו והסברנו וביקשנו וכו' אז צריך לבחור האם להשלים ולקבל את זה או פשוט לא לקבל ולהיפרד.

אני נשואה עם שלושה ילדים ובעלי כמעט לא עוזר בבית (ולא שעובד כל כך הרבה, אני מביאה את המשכורת העיקרית)

כבר דיברנו על זה אינספור פעמים ורוב החיים שלי אני מרגישה ממורמרת בגלל זה. יש לי כמו בעיות התארגנות כאלה וכנראה גם בעית קשב שכל דבר לוקח מלאא זמן.. בשבתות אני לבד עם הילדים רוב הזמן.

אמא שלי אומרת שהוא כבר לא ישתנה ואני צריכה לבחור האם לקבל את המצב או להחליט שלא מתאים לי ולהיפרד.

ולפני שתגידו לשחרר אחריות זה. לא כל כך רלוונטי.. כי בשבתות הוא בכלל נמצא רוב הזמן בבית הכנסת, וביום יום הוא פשוט לא עושה את הדברים (לקלח להאכיל) והילדים מגיעים אלי

אני בגישההמקורית

כזו

אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך

את לא חייבת לעשות הכל לבד

תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים


חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה


הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר


חיבוק♥️

מסכימה מאדאנונימית בהו"ל
בקשר למה שכתבת. זו התחושה שלא רואים אותי, מה הכוונה נוגע במשהו עמוק יותר? מה לדוגמה?
הכוונההמקורית

היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך


אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה


הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?

חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.

לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה

באמת חושבת על זה הרבה לאחרונהאנונימית בהו"ל

ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.

אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..

ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.

אני חושבתהמקורית

בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו

אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות


ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי


אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם

תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים

רק רוצה להוסיףאפונה

מנסיון

שיכולות קשב מאד מושפעות מהמצב הרגשי והאוירה הכללית.

אדם מאותגר קשב שחווה ביקורת על התפקוד שלו, גם אם היא לא נאמרת אלא רק נמאת ברקע - זה מחמיר מאד את תסמיני הקשב, גלגל קסמים שכזה.

אני גם חושבת שנשמע מההודעה שלך שטיפול מקצועיאוהבת את השבת

יעשה לכם ממש טוב...

חבל לחיות ככה אתן יכולים להנות מעצמכם ומהחיים הרבה יותר..

אם את רוצה המלצה יכולה לתת לך בשמחה!

הגישה הזו לא מדויקתoo

כי היא מתארת מצב שחור לבן

או לקבל או לא

אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד

לא שזה מצב טוב

אבל גם לקבל/ להיפרד

לא אומר מצב טוב


כולנו אנשים פגומים

לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות

הקושי תמיד יהיה שם


ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת

אם היא בוויב חיובי

אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות

הזוגיות תהיה יותר טובה


בעלי עושה המון בבית

יותר ממני

זה לא הופך את החיים שלי למאושרים

יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית


לא שזה לא חשוב

זה חשוב

ומובן הבאסה שלך

לא חושבת שיש לזה פתרון באמת

זה המורכבות של החיים

מה הכוונה לא לקבל ולא להיפרד?אנונימית בהו"ל

לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.

לאoo

אפשר לא לקבל

אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות


לא כל דבר אפשר לקבל

גם אם רוצים

גם אם מאמינים שמקבלים

זה יכול להמשיך להציק


אפשר להבין שזה מציק/ כואב

ולהניח לזה

למצוא דרכים עוקפות

זה לא ימחק את הכאב

אולי יקהה אותו

ואולי לא

אני יכולה לשתף בחוויה שליפילה

לפני כמה שנים חמי עליו השלום התארח אצלנו. בשיחת ווידאו חמותי נתנה לו הרבה עצות מועילות . הוא הקשיב בעניין , רשם הכל על הדף. בשניה ששיחת ווידאו הסתיימה , הוא שם את הדף הזה לפח. בשביל מה אני כותבת את זה ? כי אנחנו לא יכולות לחנך בן אדם בוגר שאולי אפילו בוגר מאיתנו. זה לא יקרה.

כן , בעלי בגיל 45 יודע לעשות הרבה דברים שלא ידע בגיל 25 אבל זה תהליך התבגרות טבעי. בגדול הוא נשאר אותו בן אדם כמו שהוא היה בגיל 25...

למה הוא נמצא רוב הזמן בבית הכנסת?אמאשוניאחרונה

מה הוא עושה ביומיום?

מה הוא כן נותן לך ולזוגיות?

מה הוא נותן לילדים כאבא?


האם הוא עושה קניות/ תיקונים?

לפעמים קשה לראות אם היש,

צריך לחפש אותו ומשם להמשיך למקומות האחרים.

לדעתי להתגרש בגלל כלים בכיור או מי מקךח את הילדים זה ממש חבל,

כי בסוף הילדים גדלים והם מתקלחים לבד,

כלים אפשר לשים במדיח

ואפשר להביא מנקה.


מבינה שאם את עם שלושה קטנים זה שיא הקושי והעומס שלך בבית, אבל זו לא סיבה לעזוב.

כדאי להתחיל ייעוץ זוגי.

לפעמים להגיד את אותו דבר באותו אופן לא מביא תוצאות, אבל גישה שונה יכולה לעשות פלאים.


וחושבת שלא כדאי לשתף את אמא שלך בדברים כאלו, תלכו לטיפול מקצועי.


בהצלחה!

אוףבעיות טהרה

אני בחצי שנה האחרונה עם כתמים שאוסרים, כל הזמן.

הייתי עם התקן וחשבתי שבגללו והוצאתי, אבל גם כמה חודשים אחריו מחזורים לא סדירים וקצרים מאוד.

כבר 3 חודשים אסורים כמעט.

אם הפסק של מקווה - שיום לאחריו דימום נוסף.

היום יום שביעי ובשביעי נפסל.

בדיקה לדעתי היתה 100% חום

הייתי בטוחה שאין בעיה  שכמעט חשבתי שאין למה לשאול והרב פסל,

ועד שהוא ענה בכלל, זה כמה דקות לפני שיצאתי למקווה, אחרי כל ההכנות ועם OCD קשוח בנושא.

הייתי בשוק שהוא אסר

בעלי התקשר לרב אחר, לא היתה אופציה להראות לו את הבדיקה, היא נעלמה אצל הרב השני, אבל הוא אומר שאם אני יודעת שטיהרו לי בעבר על כזה צבע זה טהור.

כן חשבתי שטהור (1000% חום שוקולד בלי טיפת אדום)

אבל לא טיהרו לי בעבר על כזה צבע, ואני שונאת שרבנים ככה חלוקים (מאותו מגזר) ושונאת שמפילים אחריות עלינו.

ובעיקר כועסת על בעלי כי זה שהתחזק בבית, אני רק מעט,  וגם ככה הרבה מהמאמץ של המצווה זה בשבילו.

וכועסת שהוא לא הסביר לרב הראשון כמו שצריך ושבכלל כל הסיוט הזה עלי.

וגם אם כן

רק בגלל העצבים שגברים נכנסים לי לתחתונים (ואל תגידו לי שאין חובה לשאול, אם לא אשאל לא נהיה טהורים לעולם)

ואין פצע בודאות

אני לא רוצה לטבול היום

ובכלל.

לא מחפשת עצות איך לפתור את הבעיה

אני במעקב רופא

וגם לא להתחזק באמונה - בגדול רק נחלשת עם הזמן

רק לפרוק עצבים

על המערכת ובכלל

אין רבנים טובים יותר וקרובים יותר

וקיבלתי את כל ההקלות האפשריות


ובאמת יש סיכוי לא קטן שאפסיק לשמור כמו פעם

רק בגלל הכאב ראש והפלישה הגברית לתחתונים סביב זה

אני מכירה מישהיפרח חדש

שסבלה מאוד מאוד מדימומים, במשך 6 שנים רצופות

ניסתה הכל והלכה לרבנים גדולים וגם לרופאים

בסוף היא החליטה להוציא את הרחם

לדבריה גם לא היה סיכוי להיכנס ככה להריון (כבר היו להם 5 ילדים)


 

במצבים כאלו כבר לא יודעת מה עדיף באמת..

קראתי אותך וזה הזכיר לי את הסיפור הזה

 

כיסוי ראשאיכה

היתה לנו שיחה על זה בשבת,

יש פה מישהי שיודעת להגיד אם מותר להוציא מעט שיער מקדימה במטפחת?


מעניין אותי מבחינה הלכתית... אז תגידו איזה רב פסק לכם שאפשר.

אבל לא מעיזה לשאול רב כי לא מסוגלת אחרת 🙈🙈

כמה שידוע לירקאני

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

כבר לא זוכרת איזה דעה של מיכורסא ירוקה

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

הרב מלמד מזכיר בהקשר זה את הפסק של הרב פיינשטייןנייקיי
אני מכירה שמותר שתי אצבעותבוקר אוראחרונה
תנועות עובר הריון שניגולדסטאר

מתי הרגשתן? לאו דווקא נראות בבטן אלא הרגשה שלכן

אצל הבכור הרגשתי ב17 ככה וב18 כבר ממש ראו בבירור

אני היום 15+5 ויש לי פעם בכמה ימים משבוע 14 את התחושת גלים/פרפרים


מתי הרגשתן בבירור?

שיליה אחורית

אני בהריון שנירקאני

שליה קדמית

התחלתי להרגיש בשבוע 16

בהריון הקודם הרגשתי ב19

אני מרגישה בעיקר בערבגולדסטאר

את הגלים האלה אני מחכה כלכך להרגיש תנועות בעזרת השם

הייתי בטוחה שבשני ארגיש מוקדם כי הכל קורה מוקדם יותר כזה

לאט לאטרקאניאחרונה

זה מתגבר ונהיה ברור ומוחשי ותכוף

 

שואב שוטף טינקו s5 -למישהי יש?אשמח לחוות דעתרק שואלת שאלה

אין לי תקציב גבוה

וגם קונה עם איזה שובר אז אין מליון אופציות


אבל כן רוצה שיעבוד טוב אחרת אין לי למה להשקיע

בית עם הרבה ילדים יש ממש כתמים על הרצפה במטבח..לא מצפה שיוריד כתם חריג..אבל סטנדרטים לש יום חום?


כמה זמן עבודה יש לו ברצף? יספיק לשטיפת סלון ומטבח?

שמעתי שאחרי שנתיים הסוללה הולכת- קרה למישהי?

היה לי, ומסרתי אותומתואמת

לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.

נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.

אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...


סליחה אם ביאסתי

דווקא לא..גם לי יש שפריצר והשתמשתי בו הרבהרק שואלת שאלה

אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..

הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ


הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה

מבינה אותך... מקווה שבעתיד תוכלי לקנות משהו טוב!מתואמת
את יכולה לקנות משו אחר?שירה_11

אני לא מכירה אותו

אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000

והוא עושה את העבודה

בית עם תינוקות וילדים

איך 1000 ראיתי אותו במחירים פי 2 בערךרק שואלת שאלה
באושר עד יש באלף בדיוקשושנושי
ויש בעוד מקומות, צריך למצוא את המבצעים 
אני חושבת שבבית שהרצפה מאוד מתלכלכתפרח חדש

אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי

זה עוזר לתחזוקה של הניקיון

אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה

זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.

לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.

אני קניתי לא יקר

נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.

בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..

אני לגמרי בורחת מזה והרצפה מלוכלכת עד שבתרק שואלת שאלה

אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע

ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון

אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד


אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה

אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי


אז זה ממש שווהפרח חדש

הוא באמת עוזר לשמר נקיון

ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל

הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות

ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר

לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר

אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה

הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום

לי יש דרימי h14 וממש מעולה לנוshiran30005

לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן

ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד

מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד  ממש שינה לנו את החיים

הנקיון של המכשיר קצת מגעיל באמתפרח חדש

היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה

הפריע לי מאוד הריח

מה מסובך?שושנושי

שופכים לאסלה

ומעבירים צחצוח באמבטיה

לא הרגיש לי מורכב מידי

אולי זה משתנה בין אחת לשנייה

לא מסובך. מגעילפרח חדש

החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד

ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם

לא מספיק רק לרוקן

ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת

בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..

זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..

 

אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים

אבל צריך גם להגי את האמת

לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה

למרות שעם דלי וסמרטוטממשיכה לחלום

צריך לנקות את הסמרטוט כל חדר

וזה גם לא תענוג גדול

אני אישית מעדיפה לשטוף מלהעבירהמקורית

סמרטוט

משפשפת עם מטאטא את הרצפה וגורפת ואז מעבירה סמרטוט. זה לא לוקח לי הרבה זמן בכלל

מעדיפה את זה על פני תחזוק מכשיר ייעודי

לרוב המכשול הוא פינוי הרצפה. אבל כשהיא פנויה זה לא הרבה זמן 

אני גם כמוך. וזה למרות שיש לי את המכשיר בביתפרח חדש
לא לנקות, מכניסה לדלי עם המים והחומר וסוחטתפרח חדש

זה מנקה את הרצפה הרבה יותר טוב ככה.

 

אבל המכשיר באמת עוזר במצבים כמו למשל לחץ של בוקר ונשפך שוקו או קורנפלקס

מיד מביאה את השואב וסיימנו את הסיפור.

מבחינתי זה הייעוד שלו 

אפשר גם לנגב עם נייר ניגובהמקוריתאחרונה

כאילו, זה מה שאני עושה

יותר מהר מלהביא שואב ולהפעיל אותו נראה לי

לא מגעיל אותי משום מה. כנראה משתנהשושנושי
לכולכן יש אותו דגם?רק שואלת שאלה

תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+

כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400

הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי


אם יוצא לך כזה מחיר בטח זה ששווהפרח חדש

שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית

אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.

אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה

זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.


מה שחשוב לדעתי זה

אורך חיי סוללה

עוצמת שאיבה

גודל מיכל

ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי


כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי

המלצות לנופש זוגי?ניגון של הלב

הריון ראשון, אני ממש רוצה לעשות איזה חופשה זוגית לפני הלידה. אנחנו יכולים לשכור צימר או משהו בסגנון, הקטע שאין לי רעיונות בכלל מה לעשות בזמן של החופשה... ללכת לטיול או למעיין פחות רלוונטי בגלל ההריון, ואנחנו פחות בקטע של מלא מסעדות ובתי קפה..

 

זה כנראה יהיה לילה אחד, סביב סוף השבוע (ראשון/חמישי). יש לי למישהי רעיונות מה לעשות? אפשר גם משהו זוגי אחר שווה, אבל אני כן רוצה שזה יהיה זמן משמעותי (שנינו לוקחים ימי חופש בשביל זה אז באלי לנצל את הזמן)

אפשר לטייל בהריון. אם את מרגישה טוב ויש לך כחיעל מהדרום
כן כתבתי שלא רלוונטי כי אין לי כוח...ניגון של הלב

מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ

ולשבת בטבע בלי הליכה ארוכה?יעל מהדרום
חדר בריחה, תצפיות יפות באיזורואילו פינו

סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)

צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..

מעיינות דווקאשלומית.

כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.

אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור 

מצטרפת להמלצות על מקומות עם מים(אהבת עולם)

במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.

אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.

אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.

אפשר עכשיו להכנס לכנרת ולמעיינות? קפוא לא?קופצת רגע

בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,

וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת. 

תלוי איזור, ותלוי אילו מעיינותשלומית.
יש מעיינות עם טמפרטורה קבועה שקשורה לנביעה שלהם, ויש איזורים בארץ שלא קרים
נחל הקיבוצים הוא בטמפרטורה קבועה(אהבת עולם)
ושאר המקומות זה ממש תלוי יום, יש ימים שממש נעים במקומות האלו ואז זה תלוי בכם...
אם אני זוכרת נכון אסור מעיינות בחודש 9יום שני

שום דבר שעלול להיות לא נקי לגמרי

(כי החודש תשיעי יש נשים שמסתובבות עם פתיחה קטנה בלי לדעת)

האמת גם באופן אישי לא הייתי הולכת למסלול או מעין שאפשר להחליק, כי נפילה בהיריון זה מיון
 

וג'קוזי אסור כל ההריון...

תבדקי את זה

אין בעיה עם פתיחה לדעתיאפונה

רק עם ירידת מים

(עד כמה שזכור לי, אני לא גורם רפואי ולא בטוחה ב100%.)

וואו חשובניגון של הלב

לא ידעתי, תודה

תודה לכולן על הרעיונותניגון של הלבאחרונה

מקווה שבאמת יצא לפועל בעז"ה

אין לי כחחחחחחחכורסא ירוקה

אני בסוף הריון, מותשת עייפה ועצבנית.

לא רוצה ללדת עדיין (לא שזה תלוי בי) כי אני חייבת עוד לנוח לפני, אבל כל דבר הכי קטן מוציא אותי משלוותי. אין לי רגע לעצמי ואין לי כוחות כבר וזהו

חיבוק יקירהDoughnut

חודש תשיעי זה קשוחחחחח!

לא סתם אומרים- הריון זה שמונה חודשים ועוד שנה...😅

מקווה בשבילך שתצליחי להירגע ולעשות לך קצת טוב והרפיה לפני הלידה💞

זה באמת מרגיש כמו שנה!כורסא ירוקה

לא זוכרת שהיה ככ קשוח בהריונות הקודמים.

אבל לפחות בעלי נתן לי לנוח המון בשבת וזה קצת עזר

וואי אחזה יופי לשמוע!!! ברמת שהכי הכי חשוב זה לנוחאוהבת את השבת

ולהרפות..

וגם, מסקנה מהלידה האחרונה

לשריין מישהי לניקיון פעם פעמיים בשבוע לחודש הראשון

מראש לתאם כי אחכ אין ראש לזה

וגם לעשׂות קניות גדולות לש הרבה חדפ והרבה אוכל מהיר הכנה לך ולילדים


בע"ה שיהיה בקלות ובבריאות!!!

עצה טובה עם הנקיוןכורסא ירוקה

ככ קשה פה לתאם עם המנקות, אני אנסה מעכשיו. ואמן!!! תודה 🧡

אז ממש לנסות, אפשר גם לשלם יותר העיקר שתבואאוהבת את השבתאחרונה

ואולי תתאמי איתה שתבוא כבר שבוע לפני התאריך, אם לא תלדי זה עדיין יעזור כי קשה כבר לתפקד בסוף הגוף רק רוצה לנוח לקראת הלידה..


והאמת שזה גם יכול ממש לעזור,

אצלנו היא הגיעה לראשונה שבועיים אחרי הלידה

עד אז היה קשוח אבל הכי גמר אותי היום שהיא הייתה הסתובבתי סביבה מלא כדי להסביר לה כל דבר , להביא לה דברים וכו, רציתי שהיא תספיק הרבה אז הייתי ממש על זה וכשהיא הלכה הרגשתי  שגמרתי את עצמי מממשששששש .. 

אולי יעניין אותך