נשים שילדו בלי אפידורלnick_new

מה דעתכן על שירשור טיפים איך להתמודד עם הצירים?

צפיתי בכמה סירטונים ביוטיוב ושמתי לב שיש כ"כ הרבה שיטות וכ"כ הרבה עיצות,

אז מי שמוכנה לחלוק מנסיונה - אשמח מאד לשמוע.

תודה

ממש נוסטלגיות של זכרונותלכל זמן ועת
הגדול שלי בן 3 וחצי ונולד לידה רגילה (בסוף עזרה של וואקום) ובלי אפידוראל.

מה שעזר לי מראש זה הידיעה שלא הייתי נעולה ועקשנית שבלי אפידוראל.
שאיך שאראה שבצירים אתמודד עם המצב אראה ואחליט תוך כדי. מה שעוזר במיוחד זה התמיכה מהבעל, ששתיפתי אותו ברצון שלי והוא ידע לקראת מה אנחנו הולכים ומה הרצון שלי.

היינו בקורס הכנה בהדסה עין כרם. שלימדו אותנו איך לנשום נכון- שזה ממש עזר. וגם את שלבי הלידה- שידעתי לקראת מה אני הולכת ואיזה עוד תהליך יש לעבור עד שהתינוק יצא החוצה בשלום ממני.

עזר לי בשעת הצירים לראות שיש שעון מולי עם מחוגים ושניות- וידעתי שהציר בערך 45-50 שניות- וזה הזמן לנשום נכון עד שזה יעבור ויקדם אותי שוב בלידה.
מקווה שעזרתי קצת..

הייO.L
את שתי הלידות שלי ילדתי בלי אפידורל.
בשתיהן בגלל שלא הספקתי לקחת.
בראשונה הלידה התפתחה מאוד מהר. הכאבים היו כאבי מוות.
בלידה השניה הגעתי עם פתיחה מלאה אז גם לא הספקתי אבל הייתה חוויה מדהימה.
נראה לי שההבדל הוא שבלידה השניה את כל הצירים עברתי בבית. והבית משרה רוגע וביטחון. הייתי הרבה יותר משוחררת, השרירים היו יותר רפויים, והנשימות שתירגלתי לפני היו יותר משמעותיות ועזרו מאוד.
תוך פחות משעה לאחר שהגעתי לבית חולים ילדתי.
אני לא באה לעודד לידות בית, אבל כשרגועים ולא נמצאים בסביבה מכשירנית ומאיימת (בלידה הראשונה, איך שהגעתי המיילדת אמרה לי אם את לא יולדת תוך 3 שעות את עוברת לניתוח. וזה מלחיץ!!!) אז הרבה יותר קל. פשוט רגועים ונותנים לגוף לעשות את שלו.
איך לא פחדת בלידה השניה להישאר עוד בביתאנונימית*
אם הראשונה הייתה מהירה כל כך??
משיבהO.L
בלידה הראשונה הגעתי לבית חולים בגלל דימום, עוד לא היו צירים. הצירים התפתחו שם והלידה התקדמה מהר.
בלידה השניה התחילו צירים ללא דימום, ורק כשהדימום התחיל נסעתי, התברר לי רק אחר כך שהדימום מתחיל בד"כ כשהלידה מתקדמת.
וגם... הצירים היו כל הלילה, וכל עוד הם נסבלים העדפתי לחכות לבוקר כדי שאוכל לשלוח את הגדול לגן ולדעת שהוא מסודר.
מסתבר שבבית הם הרבה יותר נסבלים מאשר בבית חולים
זה הפחד הכי גדול שליאנונימית*
מפחדת ממש ללדת בדרך לבי"ח....
אחרי 2 לידות מהירות גם אני מפחדת מזה..O.L
את גם היית רגועהתאומים
כי לקחת את זה בקלות שלא תקחי אפידורל.

יכול להיות שבלידה הראשונה מרוב הלם שזה קורה לך נכנסת ללחץ ולא זרמת עם הכאב
זה נכון שזרמתיO.L
אבל זרמתי עם הכאב כשהייתי בבית. אחרי הלידה הרשונה היה ברור לי שאקח אפידורל בפעם. ואיך שהגעתי ביקשתי ואמרו לי שכבר אי אפשר. פחדתי מאוד שאני עומדת לעבור את אותם הכאבים, אבל הצוות הסביר לי שיותר גרוע מזה כבר לא יהיה(:
מאוד עזר ליעדינות
מה ש @צביה22 כתבה כאן בעבר. לא זוכרת איפה.
בהזדמנות זו- תודה לך!

וגם בשלב הסופי שהייתה פתיחה מלאה והריצו אותי עם המיטה לחדר לידה, הייתי לגמרי לא בעניינים ולא נשמתי כמעט מהכאב.
המיילדת המקסימה שליוותה אותי אמרה לי לנשום נשימות קצרצרות ומהירות כמו "פו, פו, פו" . עזר להפחית את הכאב בצורה משמעותית.
אני לא שוכחתאנונימית*
שדולה שהדריכה אותי לפני הלידה הראשונה אמרה לי בצירים לעשות כאלו נשימות קצרות פו פו פו... וזה מה שעשיתי בזמן שחיכיתי נואשות לאפידורל (שלא הספיק להגיע כי כבר ילדתי..), ואז אחת מהצוות.. לא הייתי מפוקסת אפילו להבין מי זאת, ראתה אותי כמה נושפת ואמרה לי בנזיפה "מה זה הנשיפות האלה?? ככה עושים בציר?? תנשפי אחד ארוך! לא ככה עושים!!!"
כאילו לומדים בבית ספר איך לנשום נכון ועודים חזרות.... והייתי גרועה במבחן... מה עבר עליה???
ממש הורידה לי את הביטחון כבר לא ידעתי איך לנשום...
אוייש איזו מעצבנתדבורית
זה נשמע מצחיק ומוגזם אבלאנונימית*
מאז אין לי ביטחון אף פעם מה לעשות עפ עצמי כשיש לי צירים חחחח... הנזיפה שלה מהדהדת לי בראש...
לא מוגזםדבורית
אני זוכרת שפעם מורה לאנגלית נזפה בי ממש בגלל שהחלפתי בין minute ל second ועד היום אני לא מצליחה להבדיל בינהם..
אז קל וחומר בלידה זה זמן רגיש...
וואו.. מדהים איך אנחנו מושפעים מחוויות..אנונימית*
יו, גם אני זכרתי את זה בלידה והשתמשתי בזהמבכירה
זה הטיפ שהכי עזר לי.
והיתה לי לידה מדהימה ב"ה.
אז תודה רבה!
כיף לשמוע! צביה22
^^גם לי זה ממש עזר*סמיילית*

צביה את אלופה!

אני מכירה בעיקר שיטות שמקלות על הכאבבאורות
לצירי בטן- בקבוק חם או מים חמים על המקום הכואב. אפשר גם לקחת בד לכרוך מסביב לבטן התחתונה ולמשוך משני הצדדים מאחורי הגב(מישנו צריך לעזור) ואז זה בעצם תןפס כזה את הבטן ועוזר.
לצירי גב- עיסויים מסביב לעצם הזנב, לחץ עם כדורי טניס, עם קרש כלשהו, להשען נגד קיר, ואיזי טנס.
לנשום נשימות עמוקות וגרוניות, לעשות קולות נמוכים בכל ציר כשמוציאים את האוויר החוצה.
מישהי פעם כתבה שעזר לה לספור בכל ציר.
אני מכירה שצקיך לנשום נשימות שבשאיפה סופרים עד 4 לאט ובנשיפה עד 6 לאט, ואז עושים נשימה ארוכה עם נשימה ארוכה ושלוש נשיפות קצרות שגם צריכות לקחת בערך 6 שניות, ואז עוד נשימה כמו הראשונה, וזה בערך הזמן של ציר.
להיות בסביבה רגועה, נעימה, חשוכה ומכילה.
למצוא מנטרות שאת אומרת לעצמך שיחזקו אותך. (כל ציר כזה מקדם יותר ויותר את התינוק שלי שיגיע אלי, הכאב הזה הוא חיובי טוב ובריא, כל נשימה נוספת זה ציר אחד שמאחורי ולכל לידה יש כמות מוגבלת של צירים, וכן הלאה )
שיטת ה "ש...."מוריה
כשמתחיל ציר, לוקחים נשימה עמוקה ומוציאים אותה ב"ש....." ארוך.
תודה לכל העונות nick_new

עוקבת.

יש עדיין זמן אבל כבר רוצה להכין לי "אוסף"

איך ילדת במים?חדשה ישנה
הבנתי שלא נותנים את זה בארץ..
או שפשוט ילדת בבית?
לי עזרפרת משה

א. בעלי לחץ לי על הגב ועשיתי תנועות אגן תוך כדי.

ב. לשים לב ששרירי הפנים שלי רפויים- השרירים מסביב עיניים ולפה בעיקר.

ג. נשימות ארוכות ואיטיות בזמן צירים (בצירי לחץ כבר לא יכולתי, נשמתי נשימות קולניות וקצרות, אבל עד אז זה עזר)

ד. בצירי לחץ הייתי במים וזה מקל מאדדדדדד. (ילדתי במים)

..רק אמונה

להישאר בבית

עם שירי מרגשים כדור פיזיו

אמבטיה

לנוע ולזוז

תפילות וצעקות

הכי קל בבית

3 פעמים בלימסגרות
בתחילת הצירים מקלחת חמה.
בראש- לקבל כל ציר באהבה, מקרב את הלידה.
קפצתי הרבה על הכדור פזיו.
בעלי עשה לי מסאג חזק בגב התחתון בכל ציר כשאני נתתי קונטרה עם ידיים שדוחפות את הקיר.
׳תנוחת לידה טבעית- ישיבה על כסא לידה.
לסרב לפקיעת מים עד פתיחה 9!! אחרי פקיעת מים שני צירים כואבים והתינוק בחוץ, אפפעם המילדות לא היו מוכנות לזה ותפסו את התינוקות עם ידיים חשופות.
למה לסרב לפקיעת מים?אנונימית*
הצירים הופכים לכואבים הרבה יותרעדיין טרייה
אחרי פקיעת מים וגם לפעמים כשפוקעים את המים עושים את זה מוקדם מידי כשהראש עוד לא מבוסס. אצלי ירדו המים מייד לפני פתיחה מלאה לבד לרוב המים נפקעים לבד בלי התערבות (במקרים יוצאי דופן יולדים עם שק שלם). לפעמים אם רואים שהראש כבר מבוסס אבל הלידה תקועה הרבה זמן כדאי כן לפקוע מים כדי לזרז את הלידה אבל ממש לא באופן גורף
אה אוקיי עכשיו זה נשמע אחרתאנונימית*
תודה על התשובה
אחרי פקיעת מים מאוד קשה להתמודד עם הציריםמסגרות
לי לפחות.
אז אם הפתיחה גדולה הצירים מיד מובילים ללידה.
הציעו לי כמה פעמים לפקוע בפתיחה 6 וסירבתי. לא יודעת מה היה קורה אם הייתי מאשרת, או שתוך שניה היה מתקדם לפתיחה 10 והייתי יולדת או שהייתי סובלת ומתחננת לאפידורל
אצלי אם המים לא פוקעים לבד בהתחלהאנונימית*
אז אני תקועה בפתיחה 6 לנצח חחחח..
אני יוצאת מהבית על הציר הראשון וכשאני מגיעה אני בפתיחה 6 וזהו... מאז אני תקועה... מקבלת את כל האנטיביוטיקה לgbs (זה המוווון זמן), וכלום לא מתקדם במילימטר עד שפוקעים לי את המים...
אז מעולה שאת יודעת איך הגוף שלך עובדמסגרות
אבל סתם בפעם הראשונה שיש פתיחה 6, כן כדאי לחכות לראות אם זה מתקדם.
אני תמיד מבקשת שיפקעו לי דבורית
אשה בלי סבלנות אני...
הם אף פעם לא פוקעים לבד..
באחת הלידות הייתי במים עד פתיחה מלאה ואולי הם פקעו ולא שמתי לב, בכל אופן לא הפסקתי לשגע את המיילדת שתפקע לי את המים והיא ניסתה להסביר לי שוב ושוב שהראש כבר בחוץ ואין מה לפקוע...
כם אחרי הלידה שאלתי "אבל מה עם המים"?
אח .. הטפשת
אצלי תמיד רק בפתיחה מלאה המים יורדים-מה מפריע לך?מעין אהבה
הפוך...שמחה שזה ככה.
רוצה ללדת מהר... זה מזרזדבורית
אמנם לקחתי אפידורל אבל את רוב הצירים העברתי בליayeletb9
מה שעזר לי:
*מוזיקה
*לשכב על הצד ולהזיז את האגן
*מסאז' בכפות הרגליים ובגב
*כריעה במיטה- לעלות ולרדת עם האגן, להזיז את האגן לצדדים, סיבובי אגן
*לישון (הצלחתי להירדם לשעתיים תוך כדי צירים כואבים)
*לזכור שבסוף זה יגמר
*לדבר עם בעלי
*להתפלל
לישון???בארץ אהבתי
כן...ayeletb9
גם אני התפלאתי על עצמי שנרדמתי, אבל זה היה יום ארוך אז הגוף היה עייף, הרפתי את הגוף ואיכשהוא נרדמתי לשעתיים מ-1 בלילה עד 3 שאז התעוררתי לצירי אגן נוראיים.
אין מצב שהיו בזמן הזה צירים כואביםמעין אהבה
כנראה הם הפסיקו או ממש נחלשו אז..

עם צירים כואבים אין סכוי להרדם בלי משככים כלשהם
אין מצב שלא היו לי צירים כואבים בזמן הזהayeletb9
הייתי על פיטוצין...
ועדיין..ואולי אפילו במיוחד בגלל זה...מעין אהבה
אפשר לישון בין צירים
אבל בציר כואב??
אם את ישנה כנראה הוא לא כואב לך

ויש כאלה שלא מרגישות כ''כ כאב בצירים..אז אולי היו צירים מהפיטוצין אבל כאלה

אולי צ'יפרו אותך משמיים ומחקו אותך לכמה שעות מהפתקא של חווה
בואי נחליט שצ'יפרו אותי ayeletb9
עם כל מה שהיה לי לפני ואחרי, מגיע לי, לא?
לגמרי מגיע!!!!מעין אהבה
נהדר! גם אני בעניין של לישון בציריםערשק בהעלותך

זה יכול להיות תנומות של שתיים-שלוש דקות בין ציר לציר, וזה נשמע כלום אבל זה נותן לי המון! חשוב להקפיד שיהיה בחדר חושך ושקט, ולהתארגן בצורה נוחה, כך שאני יכולה לאפשר לעצמי להתנמנם חופשי מתי שרק אפשר - זה עוזר לצירים לעבור הרבה יותר בקלות. 

וכן, גם לי קרה בחלק מהלידות שנפלתי בשלב מתקדם לשינה ממש. ארוכה ומשובחת. מן הסתם אכן לא היו אז צירים, וייתכן מאוד שההרפיה והאפשרות שנתתי לעצמי לנמנם גרמה לצירים להרפות לכמה זמן ולתת לי זמן לאגור כוחות. כשהתעוררתי והם חזרו זה כבר ממש היה לשלבים אחרונים של הלידה. כאילו הגוף התחזק מהשינה ויכול עכשיו לעשות צירים הרבה יותר יעילים.

בקיצור - המלצה חמה. תרשו לעצמכן להתנמנם מתי שרק אפשר בלי לחשוב שזה הזוי, ותיעזרר בסובבים אתכם לארגן לזה תנאים נוחים. אני אמרתי לבעלי שאם מיילדת פונה אליי כשאני ישנה, שיגיד שאסור להעיר אותי

וואי, אצלי גם היה דומהעדינות
היו לי צירים כואבים, עוד תזמנתי אותם עד שנרדמתי באפיסת כוחות. ישנתי בין 3 לחמש לפנות בוקר והתעוררתי עם צירים איומים. תוך שעה הייתי עם התינוק בידיים
טיפיםאני והגיטרה
# צירים זה דבר מופלא. זה לא כמו כאב. כשמקבלים מכה, הכאב נשאר איתך. כשהציר עובר, יש שלווה. נחת. אין כאב. זמן לנוח, לשתות, לצחוק, לדבר.
#הרעיון הוא להישאר בשליטה. להתרכז. להבין שהכאב הוא ממש לא אין סופי, אלא הוא ממוקד והוא יעבור.
# דבר חשוב הוא לא להילחם עם הצירים והלידה.
אלא ללכת על זה ולא לעצור.
> בפן הפיזי להקפיד לא להתכווץ, לא לחרוק שיניים, לא לעלות לטון גבוה, לא להתאפק! וכו
> בפן הנפשי לזרום! להיות שלימה עם מה שבה עם הלידה, כמו צרחות, מראה לא משהו, שתן ועוד.
התמודדות עם צירים:
* תנועתיות ותנוחות - תנועה ותנוחות שונות עוזרות מאד. חשוב לראות אופציות ולהתאמן עליהם לפני הלידה כדי שהגוף יהיה מאומן יותר, ובזמן אמת יעשה מה שטוב לו (כמו שבזמן אזעקה יודעים לזנק לממ"ד)
* לנשום - להתאמן במהלך היום, על נשימות עמוקות. כי זה לא משהו שעושים בדרך כלל, אך זה יכול ממש להקל בזמן ציר ובין הצירים. וגם את מתאמנת, ואז בזמן כאב, יהיה לך באמת קל יותר להתמקד על הנשימה במקום על הקושי!
*מגע - להבין היכן כואב (גב, בטן רגליים?), ולהפעיל על האזור הנ"ל לחץ, חום, מים זורמים ועוד.
*קול (!!) - עזר לי מאד. צריך להתאמן לפני הלידה על השמעת קולות נמוכים(בהתחלה לא הצלחתי, הייתי מתאמנת תוך כדי שטיפת כלים). את הקול הנמוך משמיעים לפי הכאב, ולתוך הכאב. בריכוז.
זה שלעצמו גם כן עוזר להמשיך לנשום בצורה סדירה.
טיפים נוספים:
~ לספור לאורך הצירים, ולתזמן אותו. עוזר להמחיש שהציר בדרכו ללכת ושאת מתמודדת מצויין
~ חזרה על מילות מפתח: שתגידי לעצמך, או תגידי למלווים מראש להגיד לך, בין הצירים ובמהלכן. למשל; הציר מקדם הציר מקדם, זה טוב וזה בריא זה טוב וזה בריא, את יפה גם עכשיו, את יפה גם עכשיו
~ דמיון 'פתוח': לדמיין את הצוואר נפתח והתינוק יורד למטה, או לחילופין לדמיין נוף ומרחבים

(ממליצה לקרוא את הספר לידה פעילה ולראות
את הסרטון הנ"ל שעליו מבוסס כל מה שמעל
אני רואה שיש פה הרבה על נשימותאמא ל6 מקסימים
אז אכתוב מנסיוני בכל הלידות:
בפעמים הראשונות הגעתי ללידה כנראה מפוחדת מהכאבים שיהיו ואני לא יודעת איך אני אתמודד עם כאב שאין לי מושג אפילו מה יהיה. ולכן כל פעם שהגיע ציר בקושי נשמתי, והתכווצתי כולי... כמובן שזה לא עזר לקדם את הלידה.
הלידות האחרונות התחלתי עם נשימות עמוקות כבר מהצירים הראשונים, למרות שלא היו חזקים וכואבים כ"כ, ועוד היה אפשר להתמודד איתם בלי נשימות, אבל הרגשתי שזה עזר לי להגיע רגועה ומוכנה ,כי הצירים התחזקו לאט לאט, ולא הייתי צריכה לחפש את הנקודה ש"עכשיו אני אתחיל נשימות, עכשיו זה כבר כואב". הלידות האלו הלידה התקדמה הרבה יותר מהר, ייתכן גם בגלל שזה לא לידה ראשונה, אבל אני גם מאמינה שעזרתי לה להתקדם,ולא עצרתי אותה.
עוד משהו: בזמן הלידה עצמה, קורה הרבה פעמים שהמיילדת אומרת לא ללחוץ. זה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, במיוחד אם אין אפידורל, כי יש לחץ ודחף מטורף ללחוץ. הטיפ שלי: כשמגיע ציר ואומרים לך לא ללחוץ, אז לא לנשום עמוק אלא נשימות קצרות, כמו כלב (וסליחה על הדימוי) , זה מאוד עוזר לא ללחוץ.
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה ובידיים מלאות.
מצדיעה לכן!!!!זהב עם נמשים
תקשיבו אתן מגניבות...
מרגיש לי שהצירים שלי והצירים שלכן שמיים וארץ...
הייתי עם צירים הרבה זמן.
כל מה שכתבתן היה בארגז כלים שלי.
והשתמשתי בהכל.
והכל עזר מאוד מאוד מאוד במשך הרבה הרבה זמן.
אבללל...
אז הגיעו גלי צונאמי מטורפים שהיה קשה לקרוא להם בשם "צירים"...
שום כלום לא עזר.
לא הייתי מסוגלת לנשום בכלל, שלא לדבר על נשימות כאלו ואחרות.
הייתי נדבקת לקירות למרצפות למיילדות לרצפה לדולה וכו' בחוסר אונים.
התאכזבתי מהמים שפתאום הפסיקו לעזור.
ניסיתי להרפותתת ולקבל הכל באהבההה...
ושרדתי ככה עוד כמה צירי תופת.
בשלב מסויים ראיתי שחור והבנתי שזה. הגעתי לסף יכולת הסבל שלי. התגברתי עוד קצת. והתחלתי לאבד יכולת תקשורת עם העולם, נכנסתי למין בועה שעם כל רגע שעובר הבנתי שלצאת מזה יהיה קשה עד בלתי אפשרי...
ואז בקשתי אפידורל. דרשתי. בזעקות...
לא היתה אלטרנטיבה אחרת.
הייתי עם דולה מדהימההההה מיילדות מלאכיות אמא אוהבת מכילה ומעצימה.. ובעיקר עם עצמי.
ועצמי היקרה ידעה מה טוב לי בכל שלב.
המיילדת הסבירה לי שאלו לא צירים רגילים. התנוחה של הקטנצ'יק לא היתה טובה ללידה, לא מאחלת לאףףף אחתתת בעולםםם.
אבל בפועל, האפידורל היה ההצלה היחידה.
מאותו רגע העניינים התחילו להתקדם בחסד..
נשמע זוועה! למה לא לקחת קודם??חדשה ישנה
זה התחיל פתאום..בבום.זהב עם נמשים
סגנון הצירים השתנה ממש בפתאומיות..
עד אז היו צירים חזקים וטובים, פתאום הרגשתי שהם הפכו למשהו אכזרי שלא מקדם אותי לשום מקום...
לא התלבטתי הרבה זמן,
לפעמים גם חצי שעה ניראת כמו נצח..
גם לקח זמן עד שהמרדים התפנה וכו'.

שוב, זה לא משהו רגיל..
סורי שפלשתי לשרשור הנחמד,
לאף אחת זה לא יקרה בעז''ה!!! (;
לכולן לידות קלות ומאושרות
וואי, יקרה! אפידוראל זה לא כישלון!עדינות
אני גם חוויתי 2 לידות כואבות מאוד והאפידוראל עזר לי להרפות, לנוח ולהגיע לשלב הסופי מלאת כוחות וממש קידם אותי! אני חושבת שזה עזר לי לצאת עם חוויה חיובית ולא טראומתית מהלידה.
את גיבורה ומדהימה ולהבא בעז"ה אל תתני מקום לתחושות האלו!
יצאתי עם התחושה הכי הכי טובה בעולם ב"הזהב עם נמשים
ח"ו ללא תחושת כישלון!!
יצאתי בתחושת הצלחה מסחררת!!!
יש לי אוצר בריא ושלם ויש לו אמא בריאה ושלימה בגופה ובנפשה עם חוויה מדהימה מדהימה של לידה מעצימה (:
שלום לךאושרית- דולה
שלום לך, הרעיון טמון באמונה בכוחך. הגוף שלנו יודע ללדת ולכן צריך לזרום עם הגוף ולאפשר לו לעשות את מה שהוא יודע. הכנה מוקדמת, תירגול נשימות ותזכורת לעשות זאת במהלך ציר בצורה נכונה, תמיכה נפשית ועידוד בחדר לידה, ליווי על ידי אנשים מרגיעים ולא מלחיצים.
ובנוסף אני ממליצה גם על הומאופטיה שעבד בשבילי מעולה, יש רמדי שנקרא "פארטוקל" וזה גורם לייעול הצירים וקיצור השלב הפעיל של הלידה.
בהצלחה!!
מדהימות כולכן!!nick_new

תודה על הטיפים ועל השיתוף

גיבורות על!! (גם אלו שלקחו בסוף אפידורל , מאמינה שכל אישה יודעת ברגע האמת מה יעיל עבורה).

בעז"ה לידות קלות , מהירות והכי חשוב בידיים מלאות ובבריאות לכולנו!!

אמית לידהאפונה


לא נשימותברכה בעיסהאחרונה
לי הכי עזר להוציא קול נמוך ארוך "אהההההה" במשך כל ציר.
זה אמנם לא נשמע כל כך מלבב, די חייתי הייתי אומרת, אבל ממש מועיל. זה מבטא את הכאב ומוציא אותו החוצה, מסדיר את הנשימה בלי לחשוב על זה בכלל, אלה לא צרחות-אלא קול עמוק נמוך את בשליטה, לא מאבדת את זה.
הכי מושלם בשילוב מקלחת שמישהו יחזיק לך זרם מים חמים על הגב התחתון.
להתעקש על מינימום מוניטור כי זה פשוט הכי גרוע לשכב על הגב, זוועה.
עם סיבובי אגן תוך כדי המקלחת והנהימות.
לא לחשוב על איך את נראית ואיך את נשמעת, להתכנס פנימה לתוך עצמך.
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך