כדו - רגלפועל במה

בואו נדבר שנייה על כדורגל.

 

תניחו בצד את העניין אם אתם אוהבים או לא אוהבים. זה לא באמת משנה.

 

למי שלא יודע, כדורגל זה משחק המתרחש בין שתי קבוצות, בכל קבוצה כ- 10 שחקנים ואחד שלא זז כמעט, השוער.

 

מטרת המשחק היא לנצח. למה לנצח? יש כ''כ הרבה סיבות: כסף.

 

איך מנצחים? צריך להבקיע שער לקבוצה היריבה. איך עושים את זה? בועטים ומכניסים. איך בועטים? לכו תלמדו בבית ספר לכדורגל ע''ש בני סכנין.

 

ככל שהקבוצות יותר טובות, ככה המשחק יותר מעניין. ככל שהקבוצות יותר גרועות, המשחק הופך להיות זירת היאבקות מעניינת. 

 

ככל שיש יותר כסף, ככה אפשר לקנות שחקנים יותר טובים. ככל שיש שחקנים יותר טובים, מנצחים יותר. ככל שמנצחים יותר, יש יותר כסף. 

 

הדרך לנצח היא לזכות בגביע. גביע יצוק כסף טהור שיעמוד לנצח נצחים בתוך ארון הגביעים של הקבוצה ולא יצא משם לעד. אל תדאגו, מנקים אותו כל יום כדי שח''ו לא יהיה אבק על הכלי השימושי הזה.

 

יש כמה אפשרויות לזכות בגביע: 1. ליגה. 2. שלבים. והפירוש כדלהלן:

 

ליגה: כל קבוצה משחקת מול כל קבוצה אחרת באותה ליגה. בכל פעם שקבוצה מנצחת, היא מקבלת 3 נק'. אם היא עושה שיויון (תיקו בלע''ז) היא והקבוצה ששיחקה נגדה מקבלות נק'. ואם היא מפסידה אז היא אפס. תרתי משמע. הקבוצה שבסוף העונה (דהיינו כל המשחקים) מקבלת את מירב הנק', מנצחת וזוכה בכסף. סליחה, בגביע.

 

שלבים: כל קבוצה משחקת מול 3 קבוצות אחרות, ואז הניקוד הוא כדלקמן, שתי הקבוצות עם מירב הנק' עולות לשלב הבא, שנקרא: שמינית גמר (לא נאריך בזה), ואז רבע גמר, חצי גמר וגמר. ומי שזוכה בגמר, טוב, אתם יודעים כבר.

 

 

מה המסר?

כסף זה לא הכל בחיים. אבל זה הרוב, והרוב קובע. 

 

תשחקו כדורגל. לא משנה אם אתם בנים, בנות או שניהם. זה משחק כיף, מאתגר ומעניין. תשחקו בשביל הכיף, לא בשביל הכסף. אלא אם כן אמא הבטיחה לכם שאם תרדו למטה לשחק כדורגל ולא תפריעו לה לנקות אז היא תביא לכם כסף לקנות ארטיק במכולת. 

שיהיה שבוע טוב לכולכם.

יפהאחלה יום לכולםאחרונה


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך