זו תופעה ידועה של נשואים צעירים שנמצאים ב"היי", וקצת מרחפים באושר שלהם ומנותקים מהמציאות המורכבת והכואבת שהשאירו מאחור

אני לא חושב שנכון מצידך לחשוב שאת לא חשובה לה. זו הרגשה כזו של אושר שמאפילה על כל האהבות האחרות, ומסנוורת, אבל עם הזמן נכנסים לפרופורציות, והיחס אל החברים\ות משתנה לטובה, כמקדם

זה באמת לא אישי ולא נובע ממקום של מחשבה

אני מסכימה עם כל מילה שלכם! נכון שהיא עוברת עכשיו תקופה לא פשוטה, מציפה ותובענית. ונכון שיכול להיות שהיא תחזור בהמשך. ונכון שאני לא אמורה לקחת את זה אישי.

אבל מה ביקשתי? בקשתי ממנה להיות בן אדם

ולהשקיע שתי דקות במקום דקה אחת בתגובה שהיא שולחת לי במייל הנדיר שאני שולחת לה מדי פעם. לא לכתוב 'אין לי כוח לענות לך' אלא, אני מתגעגעת אלייך ומחכה כבר לזמן בו אני אוכל לדבר איתך נורמלי, פשוט יש לי עומס ואני לא מספיקה למרות שזה חשוב לי. 

ומדי פעם להגיד/לכתוב שאכפת לה מהקשר. 

פשוט להיות בן אדם.

לא מבינה למה אחרי חתונה מאבדים את המידות והרגישות.

גם לי היו תקופות מאד מציפות ותובעניות בחיים ועדיין השתדלתי לא לפגוע ולהיות שם, אפילו בקצת, בשביל החברות שלי.

וחוץ מזה שזה מאד קשה 'לחכות שהיא תחזור' ובינתיים כשאני כן מדברת איתה או כן רואה אותה בחתונות, לשדר לה שאכפת לי ממנה, שכיף לי לדבר איתה, למרות שבאמת אני מרגישה ממש פגועה. 

זה מצב שהקשר עומד בהולד. וזה קשה! כי זה לא פה ולא שם. לפעמים אני חושבת שהיה הרבה יותר קל להתנתק לגמרי מאשר פשוט לחכות ולספוג את כל זה. אין לי כוח לעמימות הזאת ולאכזבות! 

אם זה שייך, אולי פשוט תשתפי אותה בעדינות ובכנות, וייטב לשניכן

פשוט זה דורש המון כוחות. אבל זו באמת הדרך הכי טובה להתמודד. נראה אם יהיה לי כוח. 

שולח כוחות

ואפשר גם בכתב, אולי

כתבת: " לשדר לה שאכפת לי ממנה, שכיף לי לדבר איתה, למרות שבאמת אני מרגישה ממש פגועה. "

ועוד הערה- כתבה שאין לה כוח להגיב לך... ייתכן שהכוונה שאין לה כוח פיזי ולא שאין לה חשק ...(אם הכוונה שאין חשק את צודקת שלא מדברים ככה)

זו לא חוסר רגישות.

היא כעת במצב חדש.

אפשר להבין מאד את הרגשתך - 

אבל, כמו שכתוב "על כן יעזוב איש" וכו' - ולאביו ואימו זה יותר קשה...

כך גם עם חברות. נכון שיש כאלה שמתנהלות אחרת - אבל זה לגמרי נורמלי, שהיא כעת לגמרי "פנימה".

אין כלל מה לדון אותה.

בעז"ה, תתייצב קצת בתוך ביתה - יחזור גם הקשר החביב ביניכן.

[ואדרבה, אם לא היה ביניכן קשר ממשי, אלא היית סתם מוכר מהחנות, היתה יכולה להתייחס בקצרה ו"חיצונית". איתך הקשר לא היה כך - ואין לה כרגע פניות לעסוק בו כמו שמתאים לו]

כתבת שככה זה חברות שמתחתנות.. לא כולן ככה. לא יודעת אם זה המידות של החברה או הפניות הנפשית שלה, חשוב לדעת שיש גם אחרת. ולו את, שתקחי את זה לעצמך לא להיות ככה. 

גם אני מקווה להצליח לשמור על קשר אוהב ותומך עם חברותיי, גם אם לא רציף..

התגובות פה מאוד הלכו בכיוון של תחכי, זה יחזור, תביני אותה. שזה ממש סבבה.

אני רוצה לתת לך כיוון אחר, תחשבי עליו =)

אספר איך אני חווה את זה, מתוך זה למה נראה לי. אני בצבא, התחלתי לאבד לאט לאט קשרים עמוקים עם אנשים, כולם משתנים כל הזמן, כל אחד במסלול שלו, ועם בישיבה יכולתי לשבת עם 5 חברה וכולנו משדרים על אותו גל ומחוברים ממש, היום אותה חבורה, כבר הרבה הרבה יותר קשה, עדיין זוכרים מה שהיה, אבל כבר זה לא אותו דבר.

בצבא בעיקר אני נפגש עם ניכור, אתה חושד באנשים, אנשים דופקים אותך, סמכת על מישהו והוא זרק עליך, זורקים עליך מלמעלה, קיצור... בסוף אתה בודד.

יש שיר של נורית גלרון, אחד לאחד. שהוא בכלל הולך רחוק, גם בזוגיות, גם ברגעי האושר, "כשתעמדי מול הקיר, בסחרחרות האושר, זו רק את איתך. אחד לאחד"

וזה בריא =)

זה בריא מאוד תקופה מסוימת בחיים להיות הכי לבד בעולם, לצאת מהבית, להרגיש שאף אחד לא באמת קרוב, וגם מי שקרוב.. אי אפשר לסמוך עליו.

ומתוך זה, מגיעים לביטחון עצמי שנובע מתוך עצמך, שנובע ממני שאתה. ומתוך המקום הזה, מגיעים למקומות אמוניים מאוד גדולים, רק אתה וריבונו של עולם. ואתה רוצה לעבוד אותו. למה? לא בגלל ההיא או ההוא או החברה ההיא, כולם רחוקים, מנוכרים, רק מתוך עצמך, מתוך הפנימיות שלך, מתוך חווית החיים שלך והמחוברות לעצמך, רוצה לעבוד את ה'. 

ואחרי זה, נפתחים, שוב מחדש, בהכרה של החיים ושל הניתוק ושל זה שהעולם כנראה ימשיך להתגלגל ולא תכירו לנצח... הבנה של זה, קבלה של זה, ואעפ"כ להיפתח =)

קיצור, לדעתי אל תלחמי בזה, אל תחכי שהיא תשתנה, תעמדי מול המציאות, תקבלי אותה, ואולי אחרי שתקבלי אותה תזכי לחברה טובה מאוד בלי שום תלות בה =)

ואולי זה לא סותר

תודה רבה על השיתוף והתשובה המפורטת

אני מתחברת מאד למה שכתבת ואפילו קראתי על זה דבר תורה ממש יפה פעם שמתקשר לדברים- 'לפיכך נברא האדם יחידי'. יש בנו חלק יחידי שאסור לנו לשכוח אותו. כשהעולם נברא והיה רק אדם אחד, לבד לבד וזו היתה מציאות קיימת. גם כשאנחנו יחידים בעולם, אנחנו עדיין אותו אדם שלם ומושלם. 

ומאחלת לך שתמצא את החברים שאפשר לתת בהם אמון, ושיהיה לך כוחות להשקיע בקשרים חדשים ומתאימים. 

התייחסת כל כך מדוייק לכל הנקודות ועזרת לי מאד! 

ובאמת מעריכה את זה!

לא מתעלמת מהרגשות שלה בכלל... וזה הכי חשוב

הסיפור שלך באמת זעזע אותי! לא מבינה איך עמדת בזה... ועוד את השדכנית! 

ובאמת אפשר ללמוד מזה לתחזק קשרים גם בתור רווקות, זה לימדו חשוב. ותודה על ההבנה והאמפטיה ומאחלת גם לך כוחות להתמודדות הזאת

זה דבר ידוע שנשים שנישאות, במיוחד צעירות, נוטות להתכנס יותר לתוך עצמן ולתוך הבית הפרטי שלהן. לכן חברות נשואות נעלמות לנו... פעם זה העציב אותי, אבל היום אני הרבה יותר מבינה ומקבלת. 

תראי, כשבחורה מתחתנת כל העולם שלה משתנה. כשיגיע הזמן שלך וגם את תתחתני (בע"ה בקרוב!) יהיה לך קל יותר לראות את זה גם. זה שהיא לא הבהירה לך שאת חשובה לה? אולי היא הייתה גמורה מעייפות מקניות וסידורים לבית ולכן פרח מזכרונה לכתוב לך את זה? זה ממש לא אומר שהיא לא מרגישה ככה. תנסי לא לקחת ללב ולא לפרש פרשנויות, והעיקר תמיד לדון לכף זכות.

עצתי היא - תני לחברה שלך תחושה שאת איתה בחוויה הזאת, כי זה יכול להיות לא קל ומאוד מאוד עמוס, מה שלפעמים בא על חשבון הסובבים. 

ומה זה אומר להיות עם מישהו? זה לאו דווקא אומר להעביר את החוויה איתו ביחד. לפעמים זה אומר להיות מסוגל ללכת צעד אחורה.

איתך יקרה

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

הייתי בורחת...

בהצלחה!

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳