שינוי הגוף אחרי הלידהגם שואל

נשים על תכעסו .. אני מודע שזה בעייתי , 

 

יש לי בעיה, 

תמיד הייתי בררן וקפדן קצת בענייני יופי חיצוני של נשים, שהייתי יוצא עם בנות, חיפשתי מישהו יפה שאחשוק בה בצורה מספיק טובה 

 

שהכרתי את אשתי היא באמת הייתה בחורה יפה ומושכת, וזה מאוד שימח אותי.

 

עכשיו אחרי שהיא עברה תקופה קשה, ובלי קשר. היא לא משקיעה בגוף שלה והגוף שלה השתנה . אחרי הלידה באופן טבעי , ואני מאוד מבין את זה אבל בזמן שאני רואה אצלנו ביישוב את כל הנשים הולכות מחוג לחוג. מזומבה לחיטוב ליוגה וכל מיני דברים ואני רואה שהן חוזרות לעצמן פחות או יותר 

אשתי בכלל לא מזיז לה .. טוב לה איך שהיא.. שזה כשעלצמו נפלא אבל לי קשה .. היא מתרחבת ... 

 

קשה שאשתי לא שומרת על תזונה ועל הגיינה ברמה גבוהה ולא שומרת על הגוף 

קשה לי שאני חש שהגוף שלה הפך לרופס מאוד והבטן שלה ממש רופפת. (זה לא היה ככה אפילו אחרי הלידה ) זה דברים החודשים האחרונים. 

 

ואני מנסה לרמוז לה .. והיא לא רוצה .והיא גם לא מסתירה את הגוף שלה ,להיפך הגמור,  וזה משפיע לי על המשיכה ועל הרצון והיא לא מבינה מה יש לי..

ואני לא רוצה להגיד לה . אשתי היקרה , קשה לי עם הגוף שלך כרגע

 

זה אגב .. בעיה שלי . אני בעייתי בנושא הזה 

 

מצד שני למה נשים אחרות רבות שאני רואה, מודעות לזה וממש מטופחות נקיות ושומרות על עצמן

 

איך אני יכול להגיד לה מבלי לפגוע בה. כי בינתיים אני מתקשה 

 

ואם הבעיה היא בי, מה אני אמור לעשות כדי להרגיש טוב מולה. 

 

נ"ב - עברנו תקופה קשה וברוך ה' היא מרגישה יותר טוב עכשיו, אבל זה המחסום האחרון מבחינתי כדי לחזור לשגרה תקינה ובריאה. 

 

 

מה חשבת שיקרה...לעניין0
יראו הרווקים וידעו
לידה זה טראומה לגוף, וכולן משתנות. כולן.
ואף אחת לא נראית כמו שהיתה קודם.
גם אם נראה לכם שיש כאלה שזה לא מזיז להם, אתם לא יודעים. לא הכל רואים. (רצפת אגן למשל... על כל ההשלכות)
אז תפתרו את הרף הלא מציאותי ביחס ליופי - לפני החתונה. אם אתם רוצים זוגיות טובה.
כי אחרי זה מורכב וזה פוגע.

ומכאן אליך.
*תפסיק להסתכל על נשים אחרות*.
זה מתחיל שם ונגמר שם.

ותתחיל להסתכל על אופי, ולא על יופי. תמשך אליה כי היא מקסימה, כי היא נפלאה, כי אתה אוהב אותה ורוצה לבטא את זה.
בעיני זה מאוד נאיבי מה שכתבתדי שרוט
בגלל שמה זה אומר "תמשך אליה כי היא נפלאה וטובה"? משיכה מטבעה היא חומרית מאוד, יצרית מאוד, אי אפשר להמשך ל"יופי פנימי" כי זה לא משהו פיזי. בסופו של דבר האקט של מימוש האהבה הוא פיזי ולא פנימי.

לדעתי גם גברים וגם נשים צריכים לטפח את הגוף החיצוני שלהם ולשמור על אורח חיים בריא ואם "מתרחבים" אז לנסות כמה שיותר לחזור לגזרה הטבעית.
חולקת עליך...לעניין0
משיכה מורכבת ממשיכה לאישיות וממשיכה פיזית, במינונים שונים אצל כל אחד.
אני לא אגיד שאי אפשר לנתק ביניהם.
אפשר.
עובדה שאנשים נכנסים לסיטואציות אינטימיות עם אנשים זרים.
אבל האם זה בריא??
לא.
בחוש טבעי של בני אדם יש קשר הדוק בין קשר ואינטימיות נפשית לקשר פיזי ואינטימיות פיזית.
הבעיה היא שהתרבות שוטפת אותנו, ושמה דגש בלעדי על הצדדים החיצוניים והרדודים של החיים, תוך פספוס של כל העומק והמשמעות.
עד כדי כך שלך תסביר לאנשים היום מה הם מפסידים
מה זה עומק
מה זה חוויה בכמה רבדים
מה זה פנימיות
מה זה עונג נפשי
מה זה להרגיש סיפוק מלעשות טוב למישהו אחר.
כל העולם הפנימי שלהם, שצפה בטלויזיה מגיל חודש (ובפורנו מגיל 12, סליחה על הישירות) מובנה לחפש עונג אישי מיידי וחיצוני בלי מורכבות ובלי רבדים ובלי סבלנות.
עצוב. באמת.
וזה ממש לא רק בתחום המיני.

משיכה היא גם חומרית, אבל היא לא רק חומרית, מאוד מושפעת מהנפש ומהקשר.



קל לגבר לומר לאישה אחרי לידה שצריך לחזור לעצמה.
ואני אפילו לא אתחיל לפרט, בטח יבואו אחרי.
לידה היא טראומה לגוף, ולנפש, ומה שאישה צריכה שישדרו לה בטחון בגוף החדש שלה שהיא כבר לא מכירה, ולא שיגידו לה למהר לחזור לצורת גוף שכבר לא תהיה לה לעולם.
אתה תופס איזה קשה זה לאבד את הגוף המוכר שלך?!
ויש פה גם עניין של סדרי עדיפויות. יש אישה שמעדיפה להתפתח מקצועית, אישה שמעדיפה ללמוד, אישה שמעדיפה להשקיע עוד בילדים, ומוותרת על המשקל המקורי.
כבדו את הבחירה! אפשר לדון בה בעדינות, אבל מותר לה לבחור כך!
לחזור לגזרה אחרי לידה יכול להיות משימה כל כך סזיפית וחסרת הצלחה, שרוב הנשים האמיתיות מעדיפות יותר להרפות ויותר לקבל את עצמן כמו שהן... ולא, רוב הנשים לא מספיקות ללכת לזומבה.
מסכימה עם כל מילהמעין אמונה
אישית קשה לי להגיב לדברים. מסתפקת רק בלהודות שוב לה' על כך שאני אשתו של בעלי ולא שלך (הפותח) או דומים לך...
התחתנת עם אישה ולא בובת שעשועים.
גוף יפה תמיד בכל מצב למשיכה מינית אפשר למצוא בבתי זנות.. סליחה על הביטוי.
לא יפהדי שרוט
לרדת ככה על בנאדם.

לא הבנת אותו נכון.
מסכימה איתך וגם עם לעניין, איבדת עניין באישתך?אמילי.
כי כנראה הבסיס לנישואים מלכתחילה היו כדי להיטיב עם "עצמך" ולא עם אישתך.
כי "אהבה שתלויה בדבר, בטל הדבר בטלה האהבה".
כשאהבה בין זוג תלויה בדבר היא מאוד "שברירית" וכל האהבה נעלמת לה...ואז מחפשים אובייקט חדש .

כשבני זוג "מאוחדים" לשאיפותיהם "ולגורלם" אז ככל שמתעצמת "האחדות" בינהם "מתעצמת" בינהם האהבה!
אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם!!!
באמת שאהבתי את המשפטדי שרוט

שכתבת "כנראה הבסיס לנישואים מלכתחילה היו כדי להטיב עם *עצמך* ולא עם אישתך".

 

יש בזה משהו מאוד נכון במשפט הזה חרף כל מה שכתבתי למטה.

 

אבל אנחנו מדברים פה אני מניח על אנשים שבסקלה הם די נורמטיבים. כלומר הם מצפים למשהו שהוא איך לומר..... קצת טריויאלי. וביניהם הפותח. כך אני רוצה להאמין לפחות.

 

אדם נורמטיבי לא חושב רק על עצמו, הוא חושב גם על אישתו כמובן, אבל מה נעשה שגם לאדם נורמטיבי יש יצרים.

 

מי שלא נורמטיבי באמת חושב להיטיב עם עצמו ולא עם אישתו.

מספיק לראות מה קורה בעולם ההוליוודי. נישואין כמעט ב 100% לא מחזיקים מעמד למרות שכולם שם דוגמנים ודוגמניות. כי הם לא נורמטיבים, הם חיים חיים אחרים.

לא מסכימה עם זהעל הדרך

אין שום דבר נאיבי במה שלעניין כותבת, אישה לאחר הלידה לא מצליחה לחזור לעצמה ככ מהר ובטוח שלא תצליח בכלל לחזור לעצמה אם היא לא חושבת שצריך לעשות בשביל זה משהו.

היא ילדה! הגוף שלה עבר "טראומה" הן מבחינת המימדים והן מבחינת חוזקו של הגוף לאחר הלידה, ואתה צריך להבין את זה. צריך הרבה מאוד מוטיבציה, כוח רצון והתמדה בשביל להחליט "לחזור לגזרה" ולעשות את זה ולא לכל אחת יש את הכוח הפנימי להחליט לעשות את העבודה הזו. היא כרגע עסוקה מדי בתינוק ופחות חושבת על עצמה, היא זקוקה לכוחות בשביל לגדל ואולי גם להאכיל את התינוק ולכן גם אוכלת בכמות או באיכות שנראית לך לא טובה.

התחתנת עם אישה שנראית טוב ובעלת גיזרה נאותה, אך האם באמת חשבת שזה ישאר לכל החיים? גם אם ח"ו היא לא היתה יולדת והגוף הצעיר הנערי והחטוב היה נשאר איתה עד סוף ימיה, אותות הגיל יראו מתישהו. היא תזדקן ותתקמט, תלבין ואולי גם קצת תתקרח ולא תשאר אותה אחת שאיתה התחתנת, מה היה קורה אז? בגיל 45 היית מרגיש שזה כבר לא זה כי אתה כבר לא נמשך למראה שהשתנה ככ? ועל כן כמו שאתה כותב הבעיה היא באמת בך, כי מה תאמר על נשים שאינן יפות לפי כל קנה מידה ועדיין הן נשואות באושר לבעל שנמשך אליהן ואוהב אותן למרות המראה שלהן? זה אומר שלמרות שהמשיכה יוצרת בסופו של דבר מעשה פיזי, המשיכה עצמה היא רוחנית, היא פנימית, היא קשורה ליופי הפנימי שמגלים באדם, אל המידות הטובות והתכונות שבו-זה מה שגורם למשיכה, או יותר נכון, זה מה שמחזיק את המשיכה לאורך שנים.

 

המלצתי לך זה בראש ובראשונה להפסיק לפזול לעבר נשים אחרות, להפסיק להשוות בין נשים של מישהו אחר לאישה שלך שהביאה לך ילד. תתחיל להסתכל עליה, על מי שהיא באמת ועל מה שטוב בה.

מעבר לזה מבחינת התזונה, אתה יכול להציע שאתה זה שמתחיל להכין את האוכל בבית ותכין אוכל מזין יותר, תעשה אתה את הקניות של האוכל ובכלל תגיד שאתה רוצה בכוחות משותפים יחד איתה לעבור כל המשפחה יחד לתזונה טובה יותר.

לא אני פתחתי את השרשורדי שרוט
אני עניתי ללעניין לגבי עניין המשיכה.

לגופו של עניין, גם את וגם לעניין כתבתן דברים מאוד דומים.

אכן, משיכה מורכבת גם ממשיכה פנימית ומשיכה חיצונית. אין חולק על כך.

מה שאני אומר זה שאי אפשר לצפות ממישהו שימשך לאישתו אחרי שאחד המרכיבים נעלם לטעמו.

זה עניין של טעם לכל דבר ועניין. כמו שוקולד. יש כאלה שאוהבים ויש שלא. אי אפשר לשכנע את מי שלא אוהב שוקולד לאהוב שוקולד.

שניי אלה הם יצרים, גם המשיכה המינית וגם השוקולד.

לכן, כשאחד הגורמים נעלם וזה לא משנה אם המשיכה היא פנימית או חיצונית, גם אם לדוגמא פתאום האישיות של האישה פחות מושכת את הבעל אז הוא פיזית לא נמשך, מה לעשות.

זה גורם אצל הגבר ממש בעיה לקיים יחסים פיזיים כשאיןמשיכה, בין אם היא פנימית ובין אם היא חיצונית.

לא אמרתי שאישה אחרי כל הבוג'ראס של החיים צריכה עוד לעשות כושר. ברור שלא, היא מותשת. לכן כתבתי לו לפותח שיפנה זמן לאישתו כדי שלא תהיה מותשת לעשות כושר.
לא נאיבי. אמיתי לגמריד.

אם "משיכה" היא חומרית ויצרית, אז צריך לשים אותה על מקומה הנכון.

 

מי שבראש וראשונה לא תהיה אצלם אהבה נפשית, אישיותית, שהצד הפיזי נותן לה ביטוי ולא "במקומה", אז זה עלול לדעוך אצלם גם אם ה"נתונים" יישארו אותו דבר - ובוודאי שאהבה אמיתית, שזה גדול ועמוק וערכי הרבה מכל "משיכה", לא תהיה להם. כי ההתמקדות בחיפוש התחושה החזקה החיצונית, לא תיתן לדבר העדין הזה, שצורך זמן ועומק - להתפתח.

 

ו"מימוש אהבה" לא יבוא בלי אהבה. ובכלל, לא צריך לעשות מכל דבר יצרי "מימוש אהבה". לפעמים זה נכון - ולפעמים לא, אלא משהו שהוא מותר בתוך מציאות הנישואין. לא כל דבר צריך להציג כאילו הוא כבר באידיאל.

 

לא סותר "לטפח את הגוף". תלוי ממה זה בא, ומה באמת העיקר בעיני האנשים.

משיכה היא לא דבר רוחנישוקולד פרה.

 

אתה אוהב מישהו עם מידות טובות, אתה מעריך אותו, אתה לומד ממנו.

 

אתה לא נמשך אליו. אתה נמשך אל מישהו שמוצא חן בעיניך- וכן, הרבה מזה זה חיצוני. אם לבעלי יהיה ריקבון בשיניים והן יהיו אכולות- יהיה לי קשה להתקרב. ויש אנשים שמאוד רגישים לשומן. כן. מה לעשות. לכפות עליהם התעלמות? להכריח אותם להתקרב כשהם נגעלים?

 

יש פה בעיה אמתית שאי אפשר לגלגל אותה אליו בחזרה.

 

מה עוזר לתת על הראש? כאילו שעכשיו הוא יימשך כי זה יותר מוסרי ואצילי.

בדיוק ... ויש כאלה שלוקחים את זה אישייואב גל
כל הסיפור תקף לשני הצדדים
ואפחד לא מצפה מאשה שרק ילדה להיות ספורטאית
הצפייה היא רק שבסופו של יום לא תיהיה הזנחה
ובדיוק כמו שבחורה לא רוצה גבר מוזנח כנל להפך
זה דבר הגיוני
זה אינו קשור לנושא.ד.

הנקודה היא הפרופורציה שעושים מהמשיכה החיצונית (ואני לא מסכים גם עם הביטוי שהפך ל"שטנאץ". יש גם "משיכת הלב". כך אמר הרבי מלובאוויטש למישהו ששאל אותו על שידוך, שזה רק הוא יכול להחליט, לפי "משיכת הלב" להצעה).

 

בוודאי שחשוב שלא תהיה דחיה גם מבחינה חיצונית. 

אבל במה מתמקדים, משפיע מאד. התמקדות בטוב, חיבת הטוב, אשתו, גורמת לשינוי ]רופורציות (לא בגוף שלה - בהרגשה שלו.. אח"כ זה גם יוכל להועיל גם לנכונות שלה).

 

לפי מה שהוא כתב במקרה הספציפי הזה - אני באמת חושב שהדברים יוכלו לעזור לו "להשתחרר" קצת, גם  בהרגשה, מהצד הזה - ולבנות רגש אמיתי יותר. וכנ"ל - גם יעזרו יותר לנכונות שלה בהמשך, כנראה.

 

ככלל, גבר שמאד שם דגש על הצד הזה, ומרבה "להסתכל על אחרות", זה מפריע לאפשרות שלו לאהוב את אשתו. אז יש "עצירה", אח"כ התמקדות ביקר, שזו לא רק "דרשה", אלא גם דבר לגמרי מורגש, אח"כ אפשרות גם לפעול בתחום הזה, במקום המתאים לו.

 

ואני לא ראיתי בדבריו משהו כמו מה שציינת. לדעתי זו לא אותה מציאות.

כולנו אנושיים,שוקולד פרה.

 

ונישואים הם לא מעבדה סטרילית.

 

אתה יכול לאהוב מאוד את אשתך, לחבב אותה ולייקר אותה,

אבל כשזה מגיע לפסים של גוף,

אתה לא מסוגל להתגבר על הרתיעה.

 

ואמירות כגון "אתה שטחי=אתה מתמקד בחיצוני"

סתם גורמות לך להרגיש זבל.

 

נישואים זה לא המקום להגיד לאשתך\לבעלך "מפריע לך איך שאני נראית?- זבש"ך!"

זה המקום להבין ברצינות שיש פה בעיה. שכדי להביא ילדים לעולם צריך גם את הצד החזותי. להינות מקרבה ברמה הכי בסיסית. ברמה של "אני אוהב את איך שאת נראית". אם הוא לא אוהב את איך שהיא נראית גם החיבור נפגם.

 

לדרוש ממנו להסתכל עליה ב"מופשטות" של מלאך זה קצת לא ריאלי וגם לא נותן מענה לבעיה.

זה לא כל כך קיצוני כמו שאת מתארתלעניין0
אף אחד לא כתב שצריך להיות מנותק
או לא להתחשב כלל במשיכה
או להמשך גם אם היא 200 קילו, מוזנחת, לא מתקלחת ויש לה כינים כמו שנתת דוגמא.
לא.

אבל אם התחתנת כשהיתה משיכה
תסתגל לשינויים של החיים.
ההתמקדות בחיצוניות הופכת כל שינוי לדרסטי.
לחוסר משיכה מוחלט.
לחוסר יכולת לשמוח באשתך ולשמח אותה
לביקורתיות ושיפוטיות
וכל זה למה?
כי לפני החתונה היא היתה יפה מאוד (מעל הממוצע) רזה ומחוטבת
ועכשיו אחרי לידה, כבר פחות.
פחות.
לא תיאר כאן אישה שפתאום צריכה ניתוח שרוול. או הזנחה קיצונית.
תיאר אישה שטוב לה עם הגוף שלה.
כנראה זה ממש ממש שינוי מינורי.
כי אני מאמינה שאישה שתעבור שינוי חריף במראה, לא תזרום עם זה ככה בקלות.

וזה העניין
וזה מה שמנסים לומר פה
הכל ------- פרופורציות!!!
להתפס לכמה קילו אחרי לידה ובגלל זה לא להיות מסוגל להתקרב לאשתך
ושזה יאיים על כל הזוגיות ("הדבר האחרון שמפריע לי כדי לחזור לשגרה")
זה לא בריא
זה אפילו לא משהו נפוץ, זה חריג
אפשר להתבצר ולהגיד "יאללה יאללה כולכם מתייפייפים ואין מה לעשות"
זכותך.
בחירה חופשית.
מי שינזק זה רק אתה והזוגיות שלך.
אני לא אשלם שום מחיר על ההתבצרות ברף הגבוה והשטחי של היופי בחיים שלך...
אבל תדע שיש לה לעשות.
להכיר בבעיה זה חצי פתרון.
בוא תשמע מה כותבים לך פה, איך ללמוד להתמקד באישיות, להימשך לאישיות (בטח ובטח ובטח שנמשכים לאישיות!!!) לפתח עין טובה, עין מרחמת, עין מקבלת, עין זורמת, עין שמכבדת את מה שהגוף של אשתך עבר.
להתמקד באשתך ובאהבה הפנימית אליה.
ואם תהיה במקום הזה, מצטרפת לדן - אולי יהיה מקום לבקש ללכת לזומבה.
אבל היא חייבת להרגיש שזה בא מאהבה
שהאהבה שלך לא תלויה במראה שלה
שזה רק נועד לשפר ולהעצים צד פיזי, אבל המהות והעיקר לא ניזוקים מכמה קילו




כל הזמן נזכרת בחברה שלי, בחורה ממש יפה שכל הדאגה שלה בדייטים היתה שיוצאים איתה בגלל היופי ויתחתנו איתה מהסיבות הלא נכונות.
אמרה לי פעם כמה היא מקנאת בי, שאני ממוצעת, ואני יכולה לדעת בוודאות שלמראה לא היה מקום מסנוור או עיקרי בהחלטה.
ומהצד השני, לבעלי יש חבר עם סטנדרט גבוה מדי ליופי. בעלי רצה להציע לו חברה שלי, ואני לא הסכמתי.
וזה בדיוק מה שאמרתי לו.
עכשיו היא מושלמת. עוד 5 שנים וכמה ילדים וכמה לחצים, גם לה יהיו קמטים וסימני מתיחה. לא רוצה שתתחתן עם מישהו שלא התגבר על הדרישות הלא אמיתיות שלו. בסוף זה יצא החוצה.
עצוב.
לא רואה במה שכתבת,ד.

תגובה על מה שאני כתבתי. 

 

ואכן אני חושב שצריך פרופורציות, וגם שאת מערבבת בין דברים שאצל נשים ואצל גברים.

לדעתידי שרוט
אתה צריך לגרום לה לכך שיהיה לה *זמן* לעשות את זה. בהרבה מקרים האישה פשוט מותשת בסוף היום מטיפול בילד, בבית, עבודה וכו' כי הגבר חוזר מאוחר נגיד.

תעשה את זה ככה שתקח על עצמך חלק משמעותי מהמטלות שאישתך מטפלת בהם בדוטף וככה היא תהיה פחות מותשת.
לא בטוחאישה ואמא

יכולה לומר אצלי

אחרי כל לידה, חודש וחצי אח"כ הלכתי לכושר וירדתי במשקל וחזרתי לעצמי

בלידה האחרונה נשבר לי.

כל הזמן שאלתי את עצמי בשביל מה? בשביל שאחרי הלידה הבאה עוד פעם?

כבר עדיף להישאר שמנים וזהו. נמאס לי לעבוד קשה.

לבעלי זה הפריע ואני הייתי מודעת לזה ועדיין לא היה לי כח לחשוב אפילו על דיאטה והתעמלות.

לא היה אכפת לי וזהו.

מבחינת זמן ללכת לא היתה לי שום בעיה. זה היה סוג של יאוש ותסכול. נמאס לי להיות אקורדיון.

 

לקח לי הרבה זמן לצאת מזה ולהתחיל להשקיע בעצמי ולחזור להתעמל 

ותודה לאל שהיום אני במקום אחר

אבל מצליחה לגמרי להבין את אלו שנשבר להן מכל ההתעסקות הזאת עם הגוף 

אני מסכים איתךדי שרוט
את צודקת שכל ההתעסקות הזאת היא מתישה.

אבל בסופו של דבר זה גם חלק מהשקפת עולם. כי למשל על אותו משקל אנשים אומרים "אין לי כוח להביא יותר מילד שתיים לעולם. נשבר לי וכו". ואת למשל לא תגידי דבר כזה אני מניח. את פשוט אוהבת ילדים והרבה נכון?

אז אותו דבר בכיוון ההפוך, יש כאלה שיתמידו בכושר כל החיים ויש שימאס להם מהר מאוד.

הכל שאלה של מוטיבציה.

בנוסף, אני לגמרי מבין את אותם אנשים שאין להם כוח להיות בכושר כל הזמן (וזה לא שאני איזה דוגמן על כן? בואי), אבל צריך לקחת בחשבון שלחוסר כושר הזה יש מחיר. בבוף יהיה קשה לגבר או לאישה לקיים מגע אינטימי כשהוא או היא לא נמשכים לפרטנר.
לא חושבת שזו השוואה נכונהאישה ואמא

כי המצב הזה של לחזור להיות רזה 

ועד שהגעתי ליעד- שוב הריון

ושוב להשמין

ושוב לעבוד קשה כדי לחזור למשקל התקין

ואז שוב הריון

זה גלגל מאד מתיש

 

זה לא סתם קושי שנמאס

 

זה יותר כמו ילד שבונה מקפלה וכל הזמן מתפרק לו

בשלב מסויים הוא יעזוב את המשחק

 

 

ובעל שבאמת אוהב את אשתו

ולא את עצמו

יימשך לאשתו גם אם היא לא תהיה דוגמנית המאה

 

 

פה נכנסת השיפוטיותלעניין0
תנסה רגע להכנס לראש של אישה
זה לא כמו גבר שעושה כושר.
הגוף אותו גוף פלוס מינוס, וצריך לשמור על איזון
אצל אישה זה לא ככה
הגוף לא אותו גוף
כל כמה שנים יש שינוי דרסטי
דברים נדפקים. מכל לידה יוצאים עם מתנות
לחץ דם
בלוטת תריס
סכרת
אסטמה
אוסטופרוזיס
ברזל והמוגלובין
רצפת אגן כמובן
וצריך אחרי כל לידה איזה שנה שנתיים להתאושש ולהשתקם עוד במובנים הכי בסיסיים
חולים הרבה יותר
חלשים
לא מצליחים לתפקד כמו קודם
עייפים הרבה יותר
עכשיו תבקש מהמקום הזה, להוסיף כושר כי "תביני אחרת לא ימשכו אחרייך" שזה אגב אחלה מוטיבציה, ממש דרבון חיובי לעבודה. (אני צינית)

ולך, אני שואלת כל גבר,
אין מקומות בחיים שאתה מעדיף להרפות ולוותר ואולי גם להתעצל, כי זה סזיפי וקשה?
בטח שיש
הנה למשל,
אתה מודע לכך שיש לך בעיה
אתה מצהיר שרף הציפיות של העיניים שלך הוא גבוה
אבל במקום לעבוד על זה אתה אומר "ככה אני" "אני לא מלאך"
* שהיא תשתנה *

סבבה והכל,
אבל לומר שהיא עצלנית ולא מוצלחת,
את זה גם אפשר להגיד עליך.

(לא מדברת למישהו ספציפי, אבל כן מתארת את המצב)
אוי ואבוידי שרוט

לא אמרתי על מישהי כזאת שהיא עצלנית ולא מוצלחת. אני בכלל לא בנאדם כזה.

 

אני שוב חוזר ואומר, הכל, אבל הכל לגיטימי בנושא. זה לגיטימי לחלוטין אישה שאין לה כוח לעשות כושר. אפחד לא אומר עליה שהיא עצלנית. אומרים שזו עצלות. זה דברים שונים לחלוטין.

 לכל אחד יש את הקטע העצלותי שלו.

 

גילוי נאות - אני לא דוגמן ולא חתיך הורס. באמת שלא. וכבר שנה שאני מבטיח שאחזור לכושר ולא חוזר. למה? כי אני מתעצל.

 

וגם בשרשור הראשון שלי בפורום (לא יודע אם ראית) כתבתי שאני רוצה להפסיק עם זה ובינתיים זה לא הכי קורה.

 

אבל בסוף בסוף בסוף, החיים הם שורה תחתונה. מי שזונח את עצמו או את עצמה שלא יצפה שהפרטנר ימשך אל השני/ה. כי מדובר פה על יצר ביולוגי ממש. זה משהו מוחשי, איך שלא תסתכלי על זה.

הרבה בנות אני מכירה,שוקולד פרה.

שנראות מהמם גם אחרי 4-5 לידות. אז כנראה שזה הרבה גנטיקה ואולי גם רצון לשמור על רף גבוה בענייני יופי.

 

אני חושבת שאין לך מה להאשים את עצמך. זה טבעי ולכולנו קשה אם בן הזוג מחפף במשהו שעלול לפגוע במשיכה. אצלי זה למשל בהגיינת הפה- זה ממש קריטי אצלי. אצלך זה בענייני משקל. נכון שזה נושא רגיש אצל נשים, אבל זאת בעיה אמתית ולא נפתור אותה אם נטמון את הראש בחול.

 

לדעתי, כמו שאמר "שרוט" אתה צריך לאפשר לה את הזמן לעשות ספורט. הבעיה היא שמתוך הדברים נראה שספורט לא ממש מדבר אליה ועם הזמן הפנוי היא תעדיף לעשות דברים אחרים.

 

המצב הוא שהפתרון הוא לא במיידי ועליך להיות בעל אורך רוח. עליך בד בבד לשדר לה שאתה מקבל אותה ואוהב אותה בלי קשר למימדי גופה (אם תשדר לחץ היא תפתח אנטי), וגם מתגעגע לאיך שזה היה קודם.. זה מאוד עדין כי המגננה בקשר לגוף פועלת ישר: "תאהב אותי כמו שאני", "אתה סתם שטחי", "תתעלה על היצר" וכו'. לכן אתה צריך להיות חכם ולהיזהר שלא לפגוע בה (זה קודם כל!), ואח"כ לבטא בצורה עדינה את מה שמפריע לך.

 

ת'כלס זה נורא מורכב ועדין. אולי כדאי להתייעץ עם גבר שעבר חוויה דומה.

 

לא להסתכל על נשים אחרותאמא ל6 מקסימים
ולפחות לא להתעמק בהן ובגופן.
ייתכן שצריך למצוא גם דרך לעודד אותה לעשות משהו, אבל לעולם לא בגלל שאשה אחרת נראית טוב!
כשאתה תהיה כמו הבעל של השניה, תוכל לצפות שאשתך תהיה כמוה! (אין בכוונתי לומר שאתה בעל טוב יותר או פחות מהשני, אלא לומר שאין מקום להשוואת)
בעיה ...ישמח משה
אני חושבת שיש פה כמה ענייניםניקיתוש
ראשית אתה אומר אחרי לידה.
בהמשך אתה מזכיר שאפילו אחרי לידה זה לא היה כך.
וחוץ מזה היא לא משקיעה כלל וזה לא מזיז לה, מה שנראה לי תמוה. רוב הנשים אכפת להן איך הם נראות, בעיקר בעיני בעליהן!
לי זה נשמע סוג של דיכאון מסויים
אז נראה לי דבר ראשון, כמה זמן עבר מהלידה האחרונה?
האם בקשתך הגיונית?
האם יש לה את הזמן והפניות ללכת לחוגים?
אוכל בריא ומרזה בהישג יד?
ולגבי נשים אחרות, זה לא ככה.
לא כולן הולכות ולא כולן מרזות ולא כולן... על זו הדרך.
ויש להן מגרעות אחרות בטוח.
אז נראה לי צריך לעשות סדר בעוד עניינים חוץ מהשומנים.
וגם אפשר להתלבש יפה ומושך גם בזמנים ה"מלאים"
תעודד, תחמיא המון.
בהלצחה!
התחיל אחרי הלידה .. והחמיר הרבה הרבה אחרי הלידהגם שואל

אז כן ברור לי שזה קשור למצב הנפשי שהיא הייתה בו, 

אבל עכשיו היא יותר טוב ואני הייתי שמח אם היא הייתה משקיעה בזוגיות שלנו ממקום של השקעה בעצמה. 

זה היה הכי משמח אותי בעולם.

 

טוב שפתחתרק אמונה


נכון, הבעיה בעיקר אצלך..ד.

אל תסתכל על נשים אחרות, לאן "כל הנשים בישוב הולכות" ואיך הן "חוזרות לעצמן".

 

גם אשה שנראית הכי טוב, זה לא יחזיק הרבה מבחינת היחס, אם זה המבט.

 

תתמקד בטוב שבה, באישיות שלה. ממש תתמקד. זה קצת "תיקון" לפרופורציות שהיו לך כנראה טרם נישואין.

 

 

אחרי שתרגיש שיש  לך אשה ממש נחמדה - אז אם עוד יהיה לך חשוב, תוכל להגיד לה בעדינות מה היה משמח אותך אם "טיפה יותר" היתה משתדלת, אחרי הבהרה שגם בלי זה, היא הכי טובה לך וזה רק "בונוס".. זה לגיטימי, ויש להניח שהיא גם יותר תרצה לעשות אז משהו בענין.

 

זו ענ"ד.

 

בהצלחה.

היא כבר ממזמן מזמן לא אחרי לידה...גם שואל

אני משער שזה התחיל משם, אבל הכותרת שלי משכה את רוב תשומת הלב לאחרי לידה

וברור לי שאחרי לידה המצב ככה , ואז לא הייתי בשום ביקורת את תסכול

 

התסכול שלי הוא על המצב הנוכחי בו יש לה התנגדויות וזלזל בנושא הגיינה ואסתטיקה 

לעלות במשקל מתוך הזנחה ולא לרצות לעשות כושר , בלי סיבה ממשית, בעיקר עצלנות האמת...

 

מעבר לזה יש את נושא ההגיינה שהיא לוקה בחסר, השילוב של שניהם גורמים לי שחיקה עוד ועוד..

לזה כמובן יש לצרף את התקופה הקשה שעברנו אחרי הלידה שבה היינו רחוקים והיא הייתה ירודה נפשית. 

 

אני פשוט רואה שהנשים הבריאות המוצלחות אצלנו ביישוב כן מקפידות על זה וכן , אני מקנא... 

זה באמת חבל...ד.

אבל, האם חשבת אולי הזלזול הנוכחי בנושאם שהזכרת, שברור שראוי שאשה תשים לב אליהם - 

 

הוא בעצם "שאריות" של התקופה שהיתה ירודה נפשית?

 

 

אולי היא עדיין לא במצב רוח טוב דיו, וזה בעצם ביטוי לכך, סוג של "זריקוּת"?

 

כדאי, אם זה כך, שהיא תלך לרופאה, תעמוד על מצבה הנפשי העכשווי, אולי תציע דברים לחיזוק השמחה הנפשית (לפעמים אפילו ויטמינים מסויימים במינון "חזק"). מתוך כך - סביר שתהיה ל היותר מוטיוויה לשמוע על חזרה ל"מראה היפה".

 

וגם - חלק מהיכולת לשמוח, נובע מזה שתשמח אותה. אז כדאי להתאמץ בינתיים "לדלג" ככל האפשר על התחושות, ממש לא להסתכל מה קורה עם אחרות - בהבנה שזה לא "יאוש" אלא פעולה: כמה שהיא יותר מהר תהיה שמחה ורגועה, כך יותר סיכוי שתחזור להקפיד על המראה וכו'.

 

בהצלחה.

לפחות אצלה זה נתון לשינויאמא של אלה
יום אחד היא תעשה דיאטה ותחזור לעצמה ! ומה לגבי האופי הנוראי שלך?? האם זה נתון לשינוי???? ומספיק להסתכל על נשות הישוב !!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה לא "אופי נוראי". זה כבר מוגזם.ד.

הסביר את הקושי.

גברים שמסתכלים על נשים בישוב ומקנאיםאמא של אלה
יש להם אופי נוראי!!
תראי,ד.

גם אני הערתי על הנקודה - ובעיקר כי אני חושב שזה גם מפריע לעצם הענין, ליכולת לבנות עין טובה פנימית, שתשפיע גם - בפרופורציה - על המוטיווציה שלה לצד הזה.

 

אבל, לפי מה שהסביר, זה לא בהכרח שזה מה שהוא עושה, הולך ו"מסתכל". רואה אגב הילוכו ושהייתו, ובהיות שהוא מרגיש שזה לא שאשתו סתם "לא נראית טוב", אלא שלא איכפת לה מזה, מזניחה את עצמה, ואצלו זה בעל משמעות - אז מכאיב לו עוד יותר כשרואה שזו לא הנורמה.

 

על כן, זה לא "אופי נוראי". זה קושי. 

אבל נכון, שהדרך לטפל בקושי, עוברת דווקא דרך התשדלות להתנזר מכל דבר כזה. דווקא כך, אפשר להתרכז יותר באישיות. לשמח ולתת. ודווקא כך, שי סיכוי שלא תהיה כל סיבה "לקנא, באחרים.

בדיוק ככה. אני ממש לא מבקש לבדוק אלא כדרך אגב.. ממש.גם שואל

הפכתן אותי לאיזה גבר שרק מסתכל על נשים אחרות

והמציאות אחרת, אני מתרחק ממגע כלשהו מנשים נשואות, וממש לא אוהב קלות ראש איתן , 

וכן , אגב יוצא לי להשוות מתוך קנאה וצער 

 

 

הצער מובן,ד.

אבל באמת, בהיות שהיא לא ככה באופן יסודי - 

 

תגיד לעצמך שכעת אתה "עובד על זה"... מתוך הבנה שכנראה היא לא השתחררה לגמרי ממצב הרוח שהיה לה, ולכן אין דעתה פנויה לטיפוח עצמה.

 

ואז - במקום להרגיש "נפעל" מהמצב, תרגיש שאתה פועל לשנותו.

 

תקצוב לעצמך זמן, נניח כשלושה חודשיםף שבוא אתה משקיע בלגרום לאשתך להיות שמחה כדי ש(גם) תחזור להיות איכפתית מעצמה ולטפח גם את המראה.

 

בזמן הזה, תשתדל לשמח אותה, להתמקד במה שטוב באישיות, להציע ללכת לבדיקות רפואיות אם יש צורך (חסר בויטמינים וכד'). תשתדל גם ממש להסיח את הדעת מכל צער של קנאה שאפשר להבין.

תגיד לעצמך, אני עובד על זה, כך זה חלק מהעבודה...

 

אם זה יתחיל להזיז משהו, היא תהיה יותר מעודדת, תוכל לומר לה: אני מציב לנו אתגר - שתרגישי טוב, שמחה, כך שתתחילי שוב לטפח את עצמך, כמו שהיית רגילה. זה גם יהיה סימפטום לדבר העיקרי - שאת במצב רוח יותר טוב, מאוששת, וגם תיראי עוד יותר יפה, כמו שאת באמת.

בצורה כזו, יש להניח שכאשר תהיה לה כבר טיפה מוטיווציה, זה יחמיא לה, ויעודד לעשות משהו בכיוון.

 

הצלחה רבה.

אין מה להשוות, כי גם אצלן-נביעה
אם היית רואה אותן מקרוב-
היית רואה:
קצ'קונים במקומות הזויים
צלקות בבטן אחרי לידה
אולי גם מלא שיערות בכל מני מקומות
כי מרחוק- ועם בגדים-.לא רואים את מה שמקרוב- אתה רואה אצל אישתך בלבד..
אגב,
לכן ביחסים מחשיכים- כי מקרוב אפשר לראות את כל הפגמים- שיש אצל כווווולן,
(כולל דוגמניות,שחקניות וכו)
ובדמיון, ומרחוק- הכל מושלם......ויש מקום לדמיון.....
אישתך היא אישה ככל הנשים,
הפרסומות, התקשורת, הסרטים- מקאות שקר אחד גדול.
נשים דעירות, מחוצ' קנות, מנומשות, בעצם... כמוכם, הגברים...
אבל במינון יותר קטן..
וצריכות להשקיע פי מאה להראות יפות כמו וכמו וכמו.. אם זה בהורדת שיערות(זה מתיש חביבי, וזה בכל הגוף, וזהכ-ל אישה, וזה כל שבועיים/חודש..)
אם בקרמים
אם באיפןר
בציפורניים
בכפותרגליים-
סיוט.
ואם לרגע האישה נרגעת ולא מתעסקת בזה-
תוך יום היא ניראית נורא. קרי- רגיל.עם קצת שפם,וגבות לא מסודרות,עם חזה נופל(במחילה, אחרי לידות והנקה- זה מה יש. אתהשכנות שלך אתה רואה עם חזיות ואין לךמושג איך זה נראה בלי. גרוע. כי אנחנו בני אדם. ולא דוגמניות שכל היום מתעסקות רק בטיפוח הגוף.
בשהיל זה תקנה לאישתך בגדים יפים סקבים שמכסים(!#) איזורים פחות נאים(בטן למשל), ומראים מה שכן יפה. ולכל אישה יש חלקים יותר ופחות. ובחושך עם נר, ואל תבדוק את הגוף שלה בכל מקום.
אין אף אחת דיפה בכל הגוף.
כל אחת זוכה בדברים יותר ופחות.
תהיו חכמים..
אלה החיים..
ואין טפס-
תשמור עיניים..
זה יציל אותך
מממגם שואל

את צודקת באופן כללי, ובלי קשר למה שרשמתי אני עובד על זה 

 

אשתי לצערי הרב דווקא פחות אוהבת (בבית ) לכסות את עצמה ומרגישה בנוח עם גופה ולחשוף אותו בפני, בטח את הבטן שלה. 

לקח לה זמן להסכים על צניעות בבית שלנו, גם שזה רק לידי, כי באמת זה יצר אצלי הרגשה לא נעימה, וגם מעורר מינית גם כשזה לא הכיוון וגם כי אני לא חושב שאני צריך להסתכל באור יום על גופה של אשתי ולהיות ער לפגמים שלו וכו. זה לא עושה טוב, אני חסיד של ההסתרות לפי ההלכה ואני עכשיו יותר מתמיד מבין כמה זה חשוב. 

 

 

 

 

הדשא של השכן ירוק יותריליד 82
ואני מרחם על ביתך אלה שיש לה אמא שרק משמיצה ולא מבינה ענייןגם שואל

 

אני מרחם עליה כי  אלה תגדל עם אמא מאוד שיפוטית ולעולם לא תכיל את המורכבות שלה 

אם היא תציג בעיה את ישר תגידי לה שיש לה אופי נוראי ! 

פויה אלה !! ילדה רעה !! את דוחה אותי ! 

 

בהצלחה בחינוך הילדים שלך 

 

את ממש מצטיינת בזה 

 

 

 

 

אלה כבר גדולה היא נשואה+2 ברוך השםאמא של אלה
ילדה מדהימה.. ברוך השם. פעם הבאה תסביר את עצמך יותר בכדי שנבין. כמו שהסברת בתגובתך האחרונה למטה. תקרא שוב את מה שרשמת בהתחלה. זה היה " אישתי אחרי לידה . השמינה. זה דוחה אותי. ואני מקנא בנשות השכונה". לא נשמע רע??
חבל על העצביםדי שרוט
תדע לסנן בין תגובות ענייניות לתגובות מכפישות....
די להגזמות ! אי אפשר לדבר פתוח מבלי לקבל בראש על שיפוטיותגם שואל

אף אחד לא חי בבועה, וזה לא שאני לוטש עיניים מתוך תשוקה חלילה. 

אלא מתוך השוואה.. מה לעשות. 

 

אני לא מתגרה מהן מינית , אם זה מה שאת חושבת.. 

אני פשוט מתבאס שאני רואה את נשות חבריי מטופחות, מתוקתקות, יודע שהם מקפידות על כושר והגיינה. הבית מתוקתק. 

 

טבעי שאקנא... וגם צריך עבודת מידות להכיל את זה. 

 

קשה לי , ואני משתף כאן בשביל לשמוע עיצות ולא לקבל בראש. 

זה לא חכמה .. 

בטח שאת לא מכירה את המקרה באופן אישי ואת כולו.. 

לפעמים זה רק נראה מבחוץToot
יש לי חברות נשואות שנראות "מתוקתקות" מבחוץ וגם כשבאים לבקר הבית חבלז.
אבל תכלס, תעשה ביקור פתע ותראה שזה לא ככה- הבית מבולגן רוב היום עד שהן מאפסות אותו ואת עצמן בסוף היום. לדעתי זה נורמלי
ולפעמיםToot
את עצמן הן מאפסות רק כשיוצאות
יש כאן מגילה(סורי באמת) ובה בתקווה כמה דבריםבא והולך

שחלקם תלויים בה וחלקם תלויים בך..התקדמות אמורה להתרחש כאשר אפילו בצד אחד יהיה שינוי..וסורי אם אני חוזר על דברים לא כזה קראתי תשאר..מקס תתעלם (וסורי2 על האורך)

 

מהצד שלה, שאחרי תקופת הלידה והלגיטמציה שתראה שונה, אחרי אחרי והיא עדיין נראית שונה..ותופסת עלזה גל להמשיך להתרחב. בכיוון הזה כמובן יש לחלק בין שינויים בלתי הפיכים שהלידה גורמת שאין להתלונן עליהם אלא להשלים עם המציאות, שזה טבע האישה שיקרו דברים כאלה, ולחלק לא יקרו דברים כאלה, (ויש שיעשו איפה שניתן ניתוחים על תוצאות "בלתי הפיכות אלו") לבין שינויים לא מוחלטים כמו עלייה במשקל וכו.

והצד שלך שבו אתה שם דגש טבעי-נרכש~ משו על חיצוניות יותר משאר הבנים שגם להם חיצוניות בראש.

 

נראה שלשני הצדדים יש איפה להתקדם, היא-שתרד למשקל סביר/חיצוניות משו, ואתה-וממש שלא ישמע בקטע רע, שהרי כל אחד או "אולי" אחת, עם שכל בקודקוד/יודע מה ההבדל בין גברים(רווקים!/נשואים!) לנשים לגבי יופי חיצוני, יבין שזה טבעי..לא אמרתי מוצדק, אלא טבעי-תשתדל פחות להסתכל על אחרות.

וזו לא אמירה שמכוונת ונכונה רק לך, אלא לרוב הגברים. שכאמור ההלכה לגבי מה מותר לראות או לא לראות אצל בנות אחרות לא משתנה בין רווק לנשוי, משמע שהיא מבינה שגם אם אתה נשוי וגם אם אתה אוהב את אשתך, עדיין שמור על עיניך כי בגדול אתה יותר נדלק ויזואלית מאשר בת. (ואל תקח קשה את 'אמא של אלה' שהגיבה כאן, היא מנותקת מהמציאות, במחילה, שיאירו לה תעניין)

ונכון, לא פשוט ונראה קיצוני בטח בעולם שלנו שמחצינים תגוף מכאן ועד הפרסומת הבאה, שזה יהיה קשה..אבל אשתך כרגע פחות נאה בעיניך (ובעיני רוב הבנים האחרים) ואולי זה יעזור לפתרון..שהרי פחות נאה יחסית לאחרות..כך שצד אחד להתקדמות מבחינתך, השתדל שהיא תהיה האחת היחידה בעולמך בכל הקשר- ראייה, קשר בעבודה/שכנות, שהכל יהיה יותר טכני(שייך תכלס למי שחסר לו יותר רגש עם אשתו, אבל עדיין תלוי) ו*בעיקר* פחות קשר עין איתן..ואפשרי. לא פשוט ולא קל ולא לכל החיים תשאר ככה, אבל עם הזמן, כשהשאיפה היא 'כאילו רק אני והיא קיימים בעולם', -שהיא תחזור יחסית להיות נאה בעיניך כי היא *עדיין* בת. והרי איזה עוד בנות יצא לך לראות חוץ ממנה? היא היחידה..אז אתה תתרגל..ו-תאהב אותה כפי שהיא. (ובדידי הווה עובדא,בהמשך) ולא סתם בת אלא אשתך, ואם הבית, ושלל תכונות שעדיין שרירות וקיימות ואתה אוהב..כך שגם התכונות האלה יוסיפו ויעזרו לגשר עם הזמן על קבלת היופי "היחיד" בעולמך.


ובדידי הווה עובדא..אני הפשוט והרווק כמו הנשוי יש אתגר בלשמור על העיניים ברחוב..ושמתי לב(פשש מי היה מאמין..ההלכה בנושא צדקה;) ) שככל שאני ממשיך להסתכל על בנות (מה הבעיה להסתכל? אני רגיל הרי..זה לא שלא באתי מסביבה חילונית משו.. -'איבר ישבו..') ברחוב או סתם בשיחה לא מרוסנת- כשבסביבתי מדובר על סטודנטיות חילוניות בנות גילי- יותר קשה לי עם רף היופי המושך והרצון להתקרב אליהן וזה..מה עשיתי? פשוט הפסקתי להסתכל בכלל, מכל מי שעוברת מולי ברחוב או בסביבה. וכמובן בצורה לא מרמזת או פוגעת בהן.. וכבר כל זה קורה חצי בטבעיות כבר. וזה נמשך ככה עולה ויורד עד עכשיו ב"ה..
ולמה הזכרתי? בדיוק עניין ההשוואה לאחרות ומקווה שתהיה עצה לך: פעם איזה בחורה חילונייה בת גילי היתה צריכה לבוא אלי לבית כדי לקנות משו, וכאמור תקופה כבר שלא הסתכלתי או זרמתי בשיחה עם בנות שלא קשורות אלי. בסיטואציה כזו כמובן שאסתכל עליה כשמדברים וזה..ומה פתאום קלטתי את עצמי עושה? אשכרה בוחן אותה..עוד בפנים רק..-ואוהב את מה שראיתי! וזה היה שוק, למה? כי אם לפני "ההתנזרות" הייתי רואה, לא הייתי מתייחס אליה כלכך, ולא שאני איזה מי יודע, פשוט הייתי באיזה חברה פעם ובנות זה לא מה שחסר לנו. אבל עכשיו? ואחרי שהשתדלתי לא להסתכל ברמה כזו או אחרת תקופה? פתאום שמתי לב שעומדת לפני בחורה בטווח די קרוב והיא ממש נחמדה חיצונית! ועוד אחרי כמה דקות קלטתי שיש לה גם משו יחודי ביופי שלה.. ולא שהייתה מכוערת ואני הרגע יצאתי מבית כלא, באמת ירד לי הרף..לנורמה טבעית. כשבתקופות אחרות לא הייתי מתרגש מבת נאה שמתחילה איתי כי לא הזיז לי, כך שמצד הניסיון וההיגיון (רק אתה והיא לבד בעולם נגיד), הן הגברים והן הנשים, ככל (מטרת ההלכה בנושאים אלו-) שנשמור את מחשבותינו ועיננו רק במי שקשור אלינו-כך יקל עלינו להתחבר בינינו..גם אם יש קצת שוני מימדי בנו

 

ואיך אולי לגרום לה/גם לה להתקדמות בנושא, הייתי מסביר שישלך בעיה והיא מאוד מפריעה לך, ועליך המלאכה לדעת איך ומה לומר אבל לומר..במידה ולך קשה הנושא להבלגה ונראה שכך. וכן לפעמים צריך להגיד דברים וכן הצד השני יפגע קצת אך זה מינורי לעומת ההשלכות שאם לא יאמר ולא יפגע..לא? 
ולא יודע מי היא ומה היא, אבל שורה תחתונה ולא קשורה אליך ולחיצוניות שלך, שהרי גם בת יכולה להתלונן על בעלה שהוא עב כרס ולמה הוא לא עושה כושר כמו לא מעט חילונים נשואים? -מצבה הוא לא אידיאלי כלכך. עילה להאשמה? ממש לא. יכול להיות שגם לה מפריע אך לא יודעת/עובדת על עצמה פסיכו' שלא מפריע ושאר תירוצים להשאיר תמצב, כי זה מאודד קשה בטח מהמקום שלה לעשות שינוי..וישלי יד ורגל בענייני ספורט וכו,. לכן הייתי מציע, ויעבוד יותר אחרי שתהיה לה הבנה ומודעות למצב- שתעשו ספורט ודיאטה משו ביחד ותתמוך בה כמובן שהרי היא אשתך ואתה עוזר לה ומעודד אותה שלא תפסיק או תישבר וכמובן באיזי ועפ גורם מוסמך.

לכן לא כלכך התחברתי למה שאמרת "זה אגב .. בעיה שלי . אני בעייתי בנושא הזה" -אנשים מתחתנים על סמך דברים מסויימים שירצו שימשיכו בעתיד ברמה כזו או אחרת..מין סטטוס קוו, אז יש רמה דתית שמן הסתם חריגה קיצונית ממנה למי מהצדדים תגרום לשני אי נוחות ואז פנינו לאן כדי לשפר את הרגשת השני שחשובה לנו אעפ שלי בא אחרת, אבל חייבת להיות נכונות והבנה, לדבר החדש מהמצב הישן והמוסכם, ובנושא דידן ישמצב יש כאן הכחשה לגיטימית, מנגנון הגנה מה שנקרא. וחיצוניות, ישלה לה חלק לא קטן בנוסף לרגשי במשיכה אהבה והחיבור שנוצר מכל אלה- זה דבר מאוד חשוב לזוגיות, לקשר הזוגי, ביתו הוא מבצרו הרי, אז איך נפסח על העניין כשהוא קיצוני ולא משו שקורה טבעי עם השנים. לכן כששינוי יחסית קיצוני ו*לא בלתי הפיך* קורה, יש על מה לדון..שהרי על שני הצדדים להיות מודעים ולעבוד ולשמר את הזוגיות האהבה..היא לא צריכה למות אחרי כמה שנים..צריך לפעול כל אחד מצדו, בשבילו ובשביל השני


הכל טוב ויפה רק צריך לראות איך להוריד אתזה לשטח..סיכום דברים- צריך לראות איך לשקף ליידע את הצד השני באמת, ואיך להפעיל אותו להתקדמות בנושא. יש לזה שני דרכים בחינוך: להיות איש צר ואויב, או עמו אנוכי בצרה. ומאחר וזוהי אשתך ולה נפש רכה, אז כמובן שהגישה השנייה..וכן בורב מקרים אחרים. לכן כנס וחקור עם עצמך והיכרותה איך להעביר לה בצורה הכי רכה והכי מאותו סירה את מה שמפריע לך ואיך *שניכם* עוברים תתהליך ביחד ובשמחה.

וזה כאמור נושא רגיש ולא פשוט לגעת בבת בעיקר בנושאים הללו כידוע, לכן תברר על הנושא מקטן ועד לגוגל של אנשים שכתבו על מצב דומה, ואז תראה מה תעשה.. חבישה משו, צריך לכאוב קצת כדי שיהיה יותר טוב אם אא ללא החבישה, ואתה כמובן לא היחיד במערכה..צא וראה, ובהצלחה

 

יופי ואופייליד 82
בואו לא נהייה צבועים

לא מכליל חס ושלום

העולם סובב סביב יופי...
לדוגמא שלטים ענקיים באיילון של בחורות ולא של מוצרים או טבע..

מעבר לכך כמה בחורות אני מכיר שלא מוצאות חתן כי הן לא מספיק יפות או מושכות??

מה הפרמטרים לבחירת בן זוג?

חברים שלי שבישיבה התיכונית חיפשו את היפות ביותר התחתנו בסוף עם המתאימות ביותר וממש לא היפות ביותר...

אשה יפה בעייני בעלה וזה החשוב ביותר

לגבי הריונות וכל שינוי גוף אחר חשוב מאוד לא להשאב לחלומות ופנטזיות ולעבוד על חיזוק הקשר כל הזמן...
רכב לוקחים לטיפול כל 15000 גם הזוגיות מצריכה טיפול שוטף

ונשים יקרות ...

גברים מסתכלים ומשווים במיוחד אחרי החתונה
ראוי לא ראוי זו עובדה...

גבר צריך לדבוק באשתו ולא לפזול

יכול להיות שבמהלך החתונה שלך יהיו נשים יפות יותר ...אז תעזוב את הכלה???

הראש של כולנו חייב להשתנות

אהבה על בסיס אופי ומשיכה ולא ההיפך
לשנות את השיח

וכשיש קשר חזק ואהבה גם הרצון להיראות טוב יהיה...

תשקיע בקשר הנפשי והכל יחזור למקומו
אהבה לא נמדדת במשקל בת הזוג
משהו קטן שצרם לי בתגובתךסמיילי12
ההכללה הגסה של הגברים.
תתפלא, לא כ-ל הגברים מסתכלים ומשווים אחרי החתונה!
אני מכירה כמה כאלה שלא. שמעריצים את האדמה שהאישה שלהם דורכת עליה. בקטע טוב כמובן (לא חלילה התרפסות שלהם מולה).
מכירה גברים שאוהבים את הנשים שלהם ללא תנאי, שבטוחים שהן הכי הכי שבעולם ואף אחת לא משתווה להן.
אה, וחלק מהנשים הנ"ל לא נראות כמו דוגמניות בלשון המעטה. וכמובן לא מוזנחות.

תחפש גם אותם בין חבריך.
בהצלחה.
כתבתי בראשית דברי שלא מכליליליד 82
לא שמתי לב, סליחה.סמיילי12
אהבא והולך
לא הבנתי למה אתה מתייחס בדבריי ומה אתה מחדש..? אם הגבת לי
לפתח הפוסטסמיילי12
עבר עריכה על ידי סמיילי12 בתאריך כ' בחשון תשע"ח 07:48
לגבי היגיינה- אני מסכימה איתך, זה לא פשוט. אולי שווה לשבת ולדבר על זה בטוב טעם ובנעימות. לי בעלי העיר פעם על משהו קטנטן ולא משמעותי בשבילי, אך כשהוא אמר שזה מפריע לו, ואמר את זה בחן ובנחת- לא רק שרצתי לתקן אלא שמחתי לתקן.

לגבי המשקל-אני גם סובלת מעודף משקל ולא רק מאחרי הלידה אלא הרבה הרבה לפניה. עכשיו התחלתי לחזור לעצמי. איך? על ידי תמיכה אין סופית של הבעל שלי. התגייסות שלו במלוא מובן המילה. אם זה לתת לי רעיונות לאוכל בריא או לבשל בעצמו, אם זה לקנות לי את הדברים הטעימים אבל הבריאים, אם זה להקדיש חלק מהמשכורת שלנו לקבוצת תמיכה (המשכורת שלנו קטנטנה כך שזה לא מובן). והכי הכי-לתת לי תחושה שאני הכי יפה ולא משנה המשקל שלי. הוא באמת מאמין בזה! מצד שני, שמח שארזה כי זה גם יותר טוב בשבילי, הן בריאותית והן נפשית.

מה שאני מנסה לומר בעצם- תבוא מגישה אוהבת, לא מגישה שמשדרת לאישתך שהיא לא מושלמת. תגיד לה שאתה אוהב אותה ובעיניך היא הכי הכי. ולאט לאט תכניס כל מיני שינויים טובים הביתה. אל תדגיש שזה בשבילה אלא בשביל הבית. שהבית יתחיל לשמור על הבריאות. אני בטוחה שבלב פנימה היא לא שמחה על השינוי החיצוני שעובר עליה. אבל זה מאד מאד קשה להשתנות, קשה להתחיל להקפיד ולשלוט במה נכנס לפה. בעיקר אחרי שהילדים מגיעים ויש עייפות מטורפת שאתה מנשנש כל הזמן כדי להישאר ער.
היא בע"ה תצליח עם תמיכה נכונה ועם אהבה גדולה שלך אליה.

בהצלחה רבה!
אתה מוכן להסביר לי מה אתה מסתכל על נשים אחרות ??עדן ירושלים
א. יש לך את אישתך רק היא,היא בלבד ולא אף אחת חוץ ממנה צריכות להיות לך
או להסתכל עליהן
או לשים לב לשינוי הגוף שלהן
או בכלל להתייחס אליהן
ב. אתה גבר נשוי- לא למדת שלא משווים אישה לחברתה?
ג. הנשים האלה שאתה מסתכל איך הן הולכות לחוגים וכ'ו- הן בדכ אשת איש (אם הן אחרי לידה...) רק תחשוב מה היה עובר לך בראש אם מישו היה מסתכל על אישתך ועל שהיא נראית פצצה וכולי..
אל תטיפי לי. למה נשים לא מסתכלות על בעלים אחריםגם שואל

ואומרות תראה את הבעל של ההיא.. עוזר לה ואתה לא .. וכו וכו .. 

 

בואי לא ניתמם, אנחנו חיים בעולם שאנשים עושים השוואות

 

האם זה טוב ? לא .. 

אבל מגיל 0 אנחנו בתוך השוואות, התינוק שלי כבר זוחל ושלי כבר אמר אבא..

 

תגובות אלו אין בהם שום עזרה.. 

 

באמת שאין צורך

כן אבל להסתכל על נשים אחרותעדן ירושלים
ועל מבנה הגוף שלהן ?? ולשים לב לכמה הוא מתפתח ???
אחי כדאי דחוף שתכבוש את הראש שלך בין 4 קירות ואישתך...
ואגב אני גבר
בין איש לאשתו.זה לא המקום לזרים ולא להשוואותרק אמונה


בנות ישראל יפות הנהרק אמונה

אם היא מצאה חן בעיניך בעבר-אז זה כבר מקפצה.

 

הייתי ממליצה לך להראות לה דוגמא אישית ולטפח את עצמך וללכת לכושר

ובלי ללחוץ עליה.תהנה מהיופי שלך.

 

היא תחזור לעצמה לאט לאט

ומוסיפה.יופי זה לא גוף.זה משהו רוחנירק אמונה

זה שמחה זה חיוך זה חיוניות

זה כנראה מה שראית אצל הנשים שם

מקווה שעם סבלנות אשתך

תחזור לזה

מוסיפהלעניין0
חיוך וחיוניות ושמחת חיים אצל אישה
קשור קשר הדוק, הדוק, הדוק,
לאיך שבעלה מתייחס אליה
לחיבה שלו כלפיה
להערכה שלו.

אישה שמחה היא אישה שיש לה מערכת זוגית טובה ומספקת.
זה כמעט חד משמעי.
אישה יכולה להיות עשירה, עם כמה ילדים שהיא רוצה, עם עבודה מצויינת, עם הצלחה וברכה בכל מעשה ידיה,עם כשרונות והערכה מכל העולם ואשתו.
אבל אם בעלה יתרחק ממנה היא תהיה בדכאון. דכאון אמיתי.
מסכימה.רק הבעיה בזהרק אמונה

שמי יהיה הראשון שיעשה את זה?

 

הוא צריך שהיא תהיה יפה עבורו

והיא שיהיה חזק עבורה

מי יהיה זה שיתן בלי תנאי

(נשמע שפה הענין שהוא מחכה שהיא תשכנע אותו שהיא חזרה לעצמה

תהיה יפה בכושר עם שמחה וחשק וחיזור

והיא לא יכולה לעשות זאת ללא ביטחון ואימון בו)

 

אין ברירה, לפי הנתונים,ד.

הוא כנראה צריך להיות ה"ראשון".

 

זה נשמע שהאשה הזו עדיין סוחבת את שרידי מצב הרוח שתיאר שהיה לה אחרי הלידה.

 

בשביל לצאת מזה, צריכה יחס טוב ומעודד.

 

תהיה שמחה - יהיה איכפת לה גם מהמראה, כנראה.

יש כאן מילכודרק אמונה
מי שרוצה לשמור על הזוגיות שלו.לעניין0
יהיה הראשון ולא יעשה חשבון.
צריך כח וענווה לזהרק אמונה


משמע שחובת הבעל להיות בשמחהנשוי שמח
ברמב"ם איפה שכותב על החובות של הבעל והאישה.. הוא כותב 'ולא יהיה עצב'. לאישה הוא לא כותב כך.. משמע שזה חובת הבעל ולא האישה..
אכן כמו שאמרת90210

באמת יש לך בעיה.

 

יש פה שני היבטים:

 

הראשון, ההתמודדות שלך עם עצמך. העבודה העצמית שלך. נראה שרק אתה תדע הכי טוב כיצד להתמודד במישור זה וכל הטרוניות שמופנות כלפיך לא יסייעו למצב להשתנות. רק עבודה עצמית שלך, כפי שאתה תמצא לנכון בהתאם לאישיותך (וכן, בוודאי שבנוסף, אולי בעיקר, הרבה תפילות יהיו רלוונטיות).

 

השני, ההתמודדות מולה. לא נכון "לטאטא" דברים מתחת השולחן. היא התחתנה אתך, כפי שאתה, ואם משו מהותי מפריע צריך, אולי חובה, לשתף. לא בביקורת, לא בהעלבה, אלא בכבוד, בהערכה, מתוך מקום משותף שאתם יחד וצריכים להתקרב זה לזו. לך יש את העבודה שלך, אך גם לה, אחרי הרבה כבוד, יש עבודה מסוימת.

 

אם תדע לפנות אל ליבה ברגע של קרבה ואהבה, ממקום של ענווה, המכיר בחסרונך, אך גם בצרכיך ובמקום שלך בסיפור, ותפנה לא "ברמז", אלא יותר מכך, בטוחני שהיא לא תשיב את פניך ריקם.

 

מקווה שעזרתי, בהצלחה!

תגובה ממש יפהשוקולד פרה.


אהבתי את הסיפא של תגובתך ! ישר כוח ,גם שואל


תודה לכם!90210


גם גברים משתנים מאד אבל מקבלים התייחסות אחרתמעין אמונה
מתקרחים... משמינים... לא מקפידים על היגיינת פה.. לא מקפידים על לבוש.. ועוד
בעיניי זו תופעה הרבה יותר נפוצה מאשר השתנות של נשים.
אבל אני לא מכירה שום אישה שזה יגרום לה להסתכל על גברים אחרים ביישוב...
רוב הנשים מפגינות רגישות
יודעות להסתכל פנימה אל הנפש ולהתייחס לדברים האמיתיים של האדם. רבדים עמוקים יותר.
להבדיל בין עיקר לטפל
זה מעניין..
זה מצב לא תקין בהחלטדי שרוט

גם גברים צריכים לטפח את עצמם.

 

אין פה סתירה. ואם אישה לא תמשך לבעלה בגלל הדברים האלה זה לגיטימי בעיני. אישה לא עשויה מקיר.

תגובהמעין אמונה
מה לא תקין? שגבר מתקרח?
אני קוראת לבחורות הרווקות לשים לב היטב לעניין הזה ולא להתפתות לבחורים שטחיים.. גם אם אתן יפהפיות עכשיו שימו לב שהבחור מעוניין באישיות שלכן ולא בעיקר ביופי החיצוני והחולף...
Right....די שרוט
אדגיש את דברייגם שואל

אני מאוד מקפיד על ניקיון, הגיינה ,ריח פה, סדר, מקלחות כושר, שמור ומקבל על זה מחמאות 

 

אשתי במהותה באמת יפה, והתחתנתי איתה מתוך אהבה גדולה ומתוך משיכה חזקה אבל עברנו תקופה קשה מאוד אחרי לידה של ריחוק בגלל מצב לא פשוט שהיא הייתה, ובמשך תקופה ארוכה היינו רחוקים ונדחיתי והיא הייתה ב 0 תפקוד ואני תיפקדתי במקומה וגם חטפתי על הראש עשרות פעמים על לא עוול בכפי. 

אשתי ברוך ה' מרגישה יותר טוב

 אבל.. בסופו של דבר הזמן עשה את שלו , ואני צריך להתאמץ לחזור כדי לרצות להיות בקרבה איתה, אחרי שפשוט איבדתי תקווה שזה יחזור והייתי ממש מבואס מזה. וכל היום הייתי לחוץ כי היא הייתה היסטרית ולחוצה ובמצב לא משהו.

 

עכשיו שאני מנסה לחזור , היא מזניחה את עצמה... כאילו איבדה מודעות לנושא 

יכולה לא להתקלח שבוע. לא מקפידה על הגיינת הפה, לא איכפת לה לבוא אלי לרצות במגע כשהיא אכלה עכשיו עמבה... והעלתה במשקל ללא קשר ללידה, וממשיכה לעלות, וכשאני מציע כושר. היא נגד, היא אומרת שהיא לא תעשה ! נקודה ! .שזה מה שמתסכל אותי .אם הייתה נכונות מצידה הייתי יותר רגוע, אבל מרגיש לי שהיא מפספסת. כי כשמשהו בי מפריע לה (והיו כמה כאלו ) היא מיד אמרה לי וציוותה עלי לשנות , אם זה לבוש, אם זה גם שהעליתי במשקל במזמן מסויים, אמרה לי, לא התחתנתי עם בחור מלא " זה לא מתאים אני מבקשת שתקפיד על התזונה שלך, וזה פחות יפה לך ככה. תוריד קצת וכו.. ועוד דברים. וכל מה שהיא אומרת אני עושה כי זה חשוב לי. 

 

ולמה שהיא לא תתייחס ותתחיל להפנים שנושא הגיינה זה מאוד חשוב בין בני זוג, ויש לנו מה ללמוד מהציבור החרדי ,ששם יש מודעות לזה מצד הנשים.

 

ואני חייב להגיד שאני בעל מקסים ונהדר ואוהב ומסרתי נפשי בשבילה והיא מודעת היטב לכך ולא מרגיש שאני דורש יותר מידי... 

 

חשוב לי להדגיש, 

אין לי שום טענות אן בעיה  עם השינוי של  הגוף אחרי הלידה, זה טבעי ואני בהחלט לא מלין על זה, אני מלין על מה עושים עם זה. משאירים ככה ומזניחים ונותנים לגוף להיות בלוי בגיל כזה צעיר ? 

לא ניראה לי  ! 

מזניחים את ההגיינה כאילו אנחנו בני 80 שישנים בחדרים נפרדים .

לא ניראה לי. 

 

ושוב לגבי נשים אחרות.. אני חייב להגיד לכם שבתקופות שהיה לי ולאשתי טוב, לא הסתכלתי כלל, להיפך.. נשמרתי מאוד. 

 

היום אני מסתכל בהקשר של .. כל הכבוד לזאת... היא כן משקיעה וכו.. ואשתי לא.. 

 

 

אז עכשיו שאלתי היא 

 

איך אפשר להגיד לה בצורה ברורה, קשה לי עם איך שהגוף שלך ניראה היום (לא ניראה לי שאפשרי להגיד דבר כזה , זה רצח !) ו

ואיך אפשרי לרתום אותה לקחת את עצמה בידיים שתצטרף לנשות היישוב הספורטיביות ותחזור לעצמה וגם תשתפר בנושא ההגיינה ..

 

זה מן שיחות שאימהות / רבניות / יועצות נישואין עושות 

ולא הבעל 

 

ואני מסכים שלשמח אותה זה רעיון טוב ומקרב אבל זה מלכודת כי אז היא מרגישה מספיק אהובה ובטוח אז שוב מזלזלת... ומזניחה יותר... 

 

טוב שבאת לעשות סדר..שוקולד פרה.

 

אתה מתאר כאן בעיה הרבה יותר עמוקה- היא לא קשובה לך.

גם אם לא היית מקריב כ"כ הרבה, גם אם היית בעל 'רגיל' וזוג 'רגיל'- הקשבה תמיד צריכה להיות. הקשבה מתוך אכפתיות ורצון לשמוע.

 

העובדה שהיא אומרת לך "מפריע לך? לך תדפוק את הראש בקיר" יכולה לתסכל גם את האדם הרגוע ביותר.

ובפרט שמה שאתה מבקש הוא לתועלת הזוגיות (שלא לדבר על התועלת שלה...)

 

השאלה שנשאלת כאן היא מה רמת השיח ביניכם ועד כמה מותר להשמיע דברים שהם לא פוליטיקלי קורקט. האם יש ביניכם אינטימיות? רוך? האם אתה מרגיש שאתה גם מקבל בקשר?

עכשיו זה נשמע אחרת לגמריי..אמא של אלה
סליחה . בהצלחה..
אתה צודק,ד.

כי זה כבר לא מדבר רק על "תביעות בשמיים" בצד הזה בלבד - אלא על השתדלות שלא ליצור מצב של דחיה. ובוודאי שאשה מצווה להשתדל ככל יכולתה למצוא חן בעיני בעלה גם מבחינה זאת, ובוודאי לא ההיפך.

 

השאלה הבסיסית, האם עצם ההזנחה הזאת לא באה בגלל מצב רוח ירוד שעדיין לא לגמרי עבר.

 

אם היא היתה במצב סביר מבחינה נפשית, אז באמת אפשר לדבר על הדברים, בעדינות. 

אם היא עדיין לא, אז הדעת נותנת שצריך לראות איך היא חוזרת להרגיש טוב יותר, נפשית. גם לצורך האפשרות לדבר על זה, והמוטיווציה.

 

 

 

האמת הכותרת למעלה מאד מטעהניקיתוש
שינוי הגוף לאחר לידה.
אז נכון שאולי זה הטריגר
אבל לא להתקלח שבוע!!!!!!!!
נשמע לי ממש מטורף. ולא קשור ללידה כלל, אלא דיכאון.
אתה אומר שהייתה תקופה קשה והיא יצאה מזה.
בטוח? היא טופלה?
משהו שם ממש לא ברור לי.
וכן, אתה צריך להגיד לה. (כמו שהיא אמרה לך בעבר, אגב. ואתה עדיין איתה)
לא לחבר את זה בשום אופן על זה שזה שאריות מהלידה ואחריה.
פשוט, מה שהיית מצפה היום.
הוא שאמרתי למעלה. שמנה ומטופחת זה יפה ומגרה.
רזה ומוזנחת, לא בטוח שהיית יותר מבסוט מזה.
אז תתחילו לדבר, לפתוח עיניינים.
ואם היא הייתה יפה, מטופחת נכון יותר לאמר, בעבר. אז בטח היא אוהבת את זה.
הקושי שלך מאוד מובןקוראי שמו
א. לאיך שהיה מנוסח למעלה לא הגבתי, מה שאחרים כתבו הספיק.
ב. אחרי ההבהרות שלך - דבר ראשון, הקושי מאוד מאוד מובן, גם התסכול.
ג. עברת ואתה עובר תקופה קשה, יש לך תמיכה? רב, חבר (מספיק נאמן) אולי שווה לחשוב גם על איש מקצוע. לא קל להעזר באנשים אבל הכרחי. אתה חייב חיזוק.
ד. לגבי אשתך - לפעמים התופעות משתנות, אבל המצב הקשה, באופן מהותי נשאר. איני איש מקצוע, אבל נשמע שהיא בסוג של דיכאון. מי שלא מתקלחת שבוע, חייבת טיפול פסיכולוגי.

בהצלחה, ממש לא קל.
עכשיו כבר יותר ברורשם שם
ההודעה הראשונה שלך יצרה לי קצת אנטי.
אני כן הייתי מעלה בעדינות ובנועם את עניין ההגיינה.
לגבי טיפוח, אולי אפשר להציע לה יום עם סטייליסטית והיא תקנה בגדים שיתנו לה להרגיש טוב עם עצמה. אולי זה יעשה לה חשק להמשיך לדאוג למראה שלה.
בהצלחה לכם!
לענ"דפאז
דבר ראשון תפרגן.
צחצחה שיניים? תספר שזה ממש נעים לך ריח רענן וכו
התלבשה יפה? שמה עגילים? התאפרה?
תחמיא.
תחזק אותה על כל דבר קטן שהיא עושה.
זה נשמע שהיא עברה תקופה קשה וצריכה בטחון לחזור לעצמה ולקבל את עצמה.

אני חושבת שצריך למצוא דרך לומר לה את הדברים בצורה לא פוגעת רגישה ועדינה
בדגש על זה שאתה אוהב אותה.
ואגב כמו שאתה יודע טיפוח חיצוני קשור גם לטיפוח פנימי...
ואולי זה גם נושא שכדאי להעלות
שאתה דואג לה שתשקיע בעצמה פיזית ורוחנית


מעבר לזה;
אני חייבת לכתוב שבהחלט כל נושא ההסתכלות על נשים אחרות
ובכלל השוואות
הוא בעיני עצוב גרוע ומצער
דבר שלא אמור לקרות.
ועזוב רגע את זה- בסופו של דבר רק מביא *לך* תסכולים וכאבי לב!


אני לא יודעת באיזה צורה כבר בקשת או אמרת לה לעשות כושר וכו ולמה הגיבה כמו שהגיבה.
אולי נפגעה?
האם זה נאמר בצורה נעימה שאפשר לקבל?
יש דברים שטוב שלא יאמרו משיאמרו...


בכל מקרה אם זה כ"כ משמעותי לך זה דבר שצריך להגיד לה. אבל בצורה מאד מאד רגישה.


ולסיום; אולי תציע לה לעשות איתך הליכה בערבים?
וכך גם אתה תלך וגם תרויחו זמן איכות יחד
אתה מתאר דכאון.לעניין0
זה הדרך לפתרון...

ובאמת קשה להמשך לאדם בדכאון, על כל המכלול
הביקורתיות, חוסר הסבלנות, תחושות הכאב והאין אונים, חוסר התפקוד, התלות, וההגיינה.
(כמובן שלא כל האנשים בדכאון מתנהגים כך, זה מה שאתה מתאר ספציפית)

הייתי מתייחסת לזה כהתמודדות עם דכאון אחרי לידה ולא דווקא התמודדות עם מראה חיצוני אחרי לידה.


לפני כמה זמן היא ילדה?
^^^ואולי היא כל היום מטפלת בילד?ואולי היא מיואשת מראש?רק אמונה


הכל טוב ויפה אבל.דבר ראשון כל הכבוד לאשתך שיצאה מזהרק אמונה

היא לא תזלזל יותר אם היא תקבל רוח והבנה

היא לא

למה אתה תופס את חוסר ההגינה כזילזול?

 

זה רק מסכנות שלה

לא קראתי כל מה שהגיבו פהאמא ל6 מקסימים
אבל אתה כותב שאתה עושה כושר והיא לא.
אז אולי יתאים לה (ולכם) לעשות כושר זוגי ביחד בבית. יש מאמנים שמפרסמים שהם באים לבית ועושים לזוג כושר ביחד. כמובן זה תלוי בתקציב, אבל אולי ביחד זה יכול לעודד, וגם לקדם קשר זוגי
איך לומר לה..90210

לא בטוח שזו שיחה לאימהות/רבינות וכו'- לרוב הן לא מתעניינות בכך.

 

מה שכן, לטעמי אתה בהחלט יכול לעשות זאת. אתה מבקש לצאת איתה לבית קפה ולאחר הסידור לילדים וכו' אתם מתיישבים נינוחים וזה השיח (לדוג'):

 

מאמי, אפשר שאלה קטנה?

 

בטח..

 

את יודעת מה אני מרגיש כלפייך?

 

מסמיקה..

 

רציתי לבוא לכאן היום להגיד לך שאת כל עולמי. את היחידה שלי. ואם לומר זאת בשלוש מילים: אני אוהב אותך אהבת נפש. סליחה שיצאו לי ארבע..

 

מה נסגר איתך?

 

למה את שואלת?  את כבר לא שם?

 

בטח שאני שם נשמה יקרה שלי..

 

אני אומר את זה ומדגיש את זה כי אני מרגיש שקצת התרחקנו לאחרונה, את גם מרגישה?  אני מרגיש ששגרת החיים היפה שלנו קצת נהרסה במירוץ של החיים, נכון יקרה שלי?

 

כן, תשמע, נו, אבל זה נורמלי לא?

 

לא מאמי. לא אכפת לי מה קורה אצל השכנים. אצלנו זה יהיה אחרת. אנחנו נחיה חיים מלאים וטובים של שותפות ושמחה ולא של קרירות וניתוק..

 

התלבטתי הרבה אם לשתף בנקודה שהפריעה לי, את תרצי לשמוע?

 

בטח..

 

בטוחה, אני מפחד שתיפגעי, למרות שאין ממה. את רוצה בכל זאת?

 

כן.. ברוור.. אין מה להסתיר..

 

אז ככה, קודם כל שתדעי שאני ממש אוהב אותך איך שאת. באיזשהו מקום, טיפה מפריע לי, וזה באמת בעיה שלי ולא שלך, לי באופן אישי, טיפה מפריע שאת קצת פחות משקיעה בגוף היפה שלך. אני שמח בך גם כך, אבל כואב לי שאישה יפהפיה כמוך לא מלטשת את היהלום שיש לה ביד..

 

וכאן זה כבר אתם תמשיכו. זה באמת קשה, אך חובה לטעמי.

 

בהצלחה!

איזה יפה רשמתרק אמונה


התרגשתי לקרוא את הצעתך. יפה !!גם שואל


אהבתי!!פאז
תודה!90210


נשמע שהיא מזניחה את עצמהמקורית 1
ויש לזה כנראה רקע נפשי שאולי התפתח אחרי הלידה? סתם מעלה השערה.. אולי היא בדיכאון? אולי זקוקה לעזרה? אמרת לא מתקלחת שבוע לא מודעת לעצמה .. נשמע קצת בעייתי כאילו משבר נפשי..
אנחנו לא שמענו אותה...יליד 82
מזניחה את עצמה -זה בעייני הבעל

האם זו הזנחה אמיתית
או רק בעייני הבעל -תיאום ציפיות
לא יודעת..מקורית 1
לי נשמע שבנאדם שלא מתקלח במשך שבוע לא נמצא במצב נפשי הכי יציב.. זה מראה משהו ,זה לא שייך בעיניו או לא..
לא בהכרחחוזרת
יכול להיות שהיא מותשת ולא מספיקה להכנס להתקלח בתוך כל הבלאגן היומיומי. בכזה מצב- שבעלה יתכבד ויוריד ממנה עול כדי שהיא תספיק להתקלח. (ויכול להיות שהיא תעדיף לנוח בזמן הזה כי היא לא מספיק לישון. אז שיתן לה מספיק זמן)
מה שלומכם? דיברת איתה?הודיה60


תודה על ההתעניינותגם שואל

הקשבתי להרבה מהקולות פה 

ואני בדיאלוג איתה על הכל.

 

לגבי הגיינה וניקיון וכו. שוחחנו על זה והיא אמרה שתשתדל יותר, ומבינה שזה חשוב 

לגבי כושר, יש לה התנגדות עמוקה שזה בא ממני, וזה יבוא רק ממנה בזמן שהיא תמצא לנכון. 

אני בלי קשר מנסה לשחרר את זה ולקבל אותה כמות שהיא (עם תיקוני ההגינה כאמור) וזו הזדמנות עבורי לתקן את כל נושא דמויי הגוף שאנחנו מורעלים בהם מגיל קטן בטלוויזיה ובפרסומות ונוצר לנו דימוי של אישה יפה והכל זה שקר ומלא פוטושופ ושטחיות 

 

 

לא סתם ה' זימן לי את זה

 

ובלי קשר אני מנסה לשמח אותה ולתת לה מחמאות על זה שהיא יפה ומידי פעם לקשר את זה לדברים שהיא עשתה , כגון, אחרי מקלחת וכד' 

 

 

אשריך!!פאז
כל הכבוד, תצליחו!הודיה60


כיף לשמע!90210

ותמיד תשנן לעצמך- יש לך צרות של עשירים. אשרי הזוג שעניינים קטנים (יחסית..) כאלה הם בעיותיו.

כל הכבוד!...ד.


משמח(וכנראה היא לא רוצה להיפרד מהתינוק נכון?)רק אמונה


לצערי זה נכון.....נביעה
קרחת
כרס
שיניים מסריחות .
מניסיון(כן, בגיל 34 הדברים האלה כבר נמצאים..)
זה לא הכי פשוט.
צריך לב.
ב"ה שבנינו משהו ב12 שנה של נישואין.
ושהוא ממש הבסיס של חיי
החצי שלי שמשלים אותי.
שאני אוהבת אותו באמת

כי אם לא- היה לי מאוד קשה...
.
ויודעים מה?
כן, עליתי 13 קילו מאז החתונה,(וואו..)
ב7 לידות
ואני עדיין נראית טוב,
אפילו יותר טוב מתמיד...כן..
כתור צעירה יותר לא הייתי מטופחת כמו שאני עכשיו
לא היה לי סגנון יפה של בגדים, שמלות, נעליים, איפור, תכשיטים, קרמים...
כמו שיש לי עכשיו.
אני פי מאה נשית יותר.
וב"ה אנחנו מודעים ליתרונות ולחסרונות שיש בכל אחד, ויש.
ומנסים להתמקד בטוב
(אפילו אם זה, למשל, לשים שמלה אחרי לידה, כשביחד- שמכסה את הבטן המדלדלת, ומגלה מה שיפה, זה חכמת נשים....)
עוד דבר חשוב:לחץ לא יעזור והפוך זה רק הורסרק אמונה


הייmotiml77
ניסית אולי להציע לעשות ביחד פעילות ספורטיבית?
לא שיחהמעין אמונה
שיחה בשלב זה עלולה להחריף את העניין, ליצור אנטי ולהעמיק את הרגשות השליליים.
לדעתי אפשר להביא לשינוי רק בדרך אוהבת וביחד. קודם כל, להתקרב קצת אחד לשני ולהגיע לאווירה יותר נעימה. אח''כ לפעול בעניין. אני מעלה כאן כמה רעיונות תיקח מה שמתאים לכם ולסגנון שלכם..
1. לקנות לה מתנות של טיפוח ויופי. למשל ערכה של ללין, אביזר איפור שהיא אוהבת או פעם אהבה, תכשיט חמוד, בגד נחמד או כרטיס זיכוי בחנות בגדים שהיא אוהבת. תצרף פתק אוהב ותציעי לה אם בא לה שתצטרף אליה ותבחרו יחד את הבגדים.

2. לקבוע זמן איכות יחד. שתעשו ביחד באופן קבוע משהו ששניכם אוהבים ונהנים. בהמשך תציע שהפעילות המשותפת תהיה ספורטיבית. רכיבה משותפת על אופניים (יש מקומות שמשכירים) אימון זוגי, הליכה ביחד, וכדומה.

3. תיזום פעילויות משותפות מקרבות. אני לא יודעת אם מקלחת זה משהו שמקובל עליכם. אם לא, אפשר בריכה פרטית ביחד ,זה יכול להיות ממש כיף ומצחיק וגם מאד מקרב מבחינה מינית. תקנה לה בגד ים יפה ותלכו ביחד..
תקנה לה ליום של המקווה אביזרי לבוש חמודים, פיג'מה כיפית..
אצלנו בעלי החליט שהוא אחראי לארגן לי את התיק של המקווה.. ואז כשאני מתארגנת שם אני מגלה לי כל מיני מתנות למשל תחתונים מצחיקות שהוא קנה... מוצאת את עצמי לובשת אותם... חחחח.

4. לצאת ביחד לסיבוב קניות. תגיד לה שהחלטת לפנק אותה.. תקנו בגדים, נעליים, מוצרי יופי וכו' . תקנה בפירגון ובכיף, תעזור לה לבחור. תסיימו באיזו מסעדה באווירה כיפית. אל תחשוב על ההוצאה הכספית.. טיפול זוגי יעלה לך יותר.

אחלה עיצות.רק על השורה האחרונה-טיפול זוגי גם יעזור יותררק אמונה


דברים שכדאי לך לדעתרפואה שלמה
1. בחסר שינה הגוף מתקשה לשרוף שומנים. חוץ מהתשישות ואי הרצון לעשות ספורט יש גם בעיה מטבולית. כדאי מאד לפתור את בעיית חסך השינה.
2. אם אשתך מטופלת בתרופות אנטידיכאוניות, אלו עשויות לגרום לעליה במשקל, אפילו בintake קלורי רגיל. לעומת זאת פעילות גופנית מתונה כמו הליכה תעזור לרדת *גם תחת הטיפול התרופתי*.
3. בעייפות הגוף מבלבל בין רעב לצורך בשינה. עוד סיבה לאפשר לה שינה טובה.
4. לגבי ההגיינה, אם תוכל לעבור על האמבטיה כך שתראה נקיה ומזמינה, מברשות /משחות שיניים חדשות, מי פה, סבונים מפנקים, מלחי אמבט. יש סיכוי טוב שהיא תרצה להשתמש כשהיא יודעת , שיש לה פסק זמן ושאתה שומר על הילדים.
5. יבוא יום והיא גם תטפל בבעיית המשקל, ובבטן הרופסת.
עצוב לי לקרוא שישמתלהבת

גברים שמפסיקים להמשך לאמא לילדיהם  אחרי שגופה משתנה.

 

זה עבודה על מידות של הבעל ולא של האישה

קצת הוצאת דברים מהקשרםאישה ואמא

תקראי פה מה הוא כותב ותביני את הבעיה

 

אדגיש את דבריי - נשואים טריים

ונקודה למחשבהמתלהבת

לדעתי הזנחה של המראה החיצוני זה דבר נפשי. אם האישה תרגיש טוב וביטחון באהבה של בעלה היא כבר תחזור בעצמה להשקיע .

אהבה שלא תלויה בדבריליד 82
אהבה לאשה ללא תלות במראה או במצב הרוח
נכון זו עבודה
אבל שתרגיש שאתה אוהב ...
תראה שהכל יסתדר לטובה
מאחלת לך שלעולם לא תביני מה זה דיכאון אחרי לידהאישה ואמא

ולמה הכלל שקבעת -

אם האישה תרגיש טוב וביטחון באהבה של בעלה היא כבר תחזור בעצמה להשקיע .

לא תמיד נכון

כתבתי לדעתי.ואיך את יודעת שלא היה לי? תרגעי קצת בבקשהמתלהבת


יש כאן ערבוב מושגיםהודיה60

משיכה ועבודת מידות זה שני ענינים לא קשורים

עבודת מידות של הבעל זה לעבוד על לכבד את אשתו, לעבוד על להעריך אותה, לעבוד על עין טובה, על התנהגות סבלנית ועוד. גם במצבים פחות נעימים כמו אישה בהריון/אחרי לידה עם כל הקפריזות של התקופות האלה. זה עבודת המידות

 

משיכה קשורה לחלקים אחרים בנפש. 

העניין של עבודת המידות בהקשר של משיכה זה עבודת המידות של כל אחד מבני הזוג לבוא לקראת השני, לעשות דברים שיעזרו לשני להמשך אליו, זו הנתינה הכי טהורה שיש.

אישה ששמה לב למה שחשוב לבעלה ובעל ששם לב למה שחשוב לאשתו גם אם זה כרוך ב"עבודת המידות" כמו להתגבר על עצלות או על רצון שגוי ש"י/תקבל אותי כמו שאני"

 

אני מדברת באופן כללי, לא יודעת מה קורה אצל פותח השרשור, יש מצבים שאישה מזניחה את עצמה כי היא בדכאון וזה מצב שצריך לטפל בו בצורה אחרת. אבל מצב תקין זה שאישה מטפחת את עצמה לכבוד בעלה

 

ואישה שמשתדלת לטפח את עצמה למרות שנתוני הגוף שלה השתנו בעקבות הלידה - בדר"כ בעלה ימשיך להמשך אליה. משיכה היא לא נטו מראה של הגוף, זה קודם כל משיכת הלב. 

 

מסכימה איתך ממשרק אמונה


בתור התחלה להזכיר לעצמך כל הזמן את הטוב שיש בהמתנות קטנות**
ואת הסיבות שהתאהבת בה והחלטת להתחתן איתה, אח"כ להיזכר בדברים הטובים שחוויתם יחד במהלך הזמן, וכך להגביר את המחשבות החיוביות עליה ולהתמקד באהבה בה.

מבחינת עבודה עצמית שלך- כן, עליך להבין שאחרי לידה הגוף משתנה ולא תמיד קל או יש כח להשקיע ולעשות ספורט כדי לחזור למימדים בהם האישה הייתה לפני החתונה ולפני הלידות.

מבחינת מה אפשר לעשות עם אשתך- לא להעיר, לא להתעצבן, לא להרתיע.
כן להציע מקלחות משותפות (כיף זוגי!), להביא בייביסיטר ולצאת ביחד להליכות (זמן איכות מיוחד), לקנות לה במתנה בושם.
ולא לעשות השוואה לנשים אחרות! הרסני עבור הנפש שלך ועבור הנפש של אשתך.
ציינת 2 בעיותעונה חדשה
משקל
והגיינה

לגבי משקל - חוץ מפעילות גופנית משותפת לא יודעת מה להציע

לגבי הגיינה - תלך לללין תקנה לה ערכה של טיפוח ולך איזה בושם עדין אפשר משהו גם לתינוק ותשתמשו כל המשפחה.. זו מתנה רגישה שנראה לי תעשה חצי מהעבודה

בהצלחה
"יכולה לא להתקלח שבוע. לא מקפידה על הגיינת הפה, "נעימת הליכותאחרונה

וואו. קשה מאד. קשה להבין איך היא לא מודעת לזה. כואב מאד.

 

נושא של היגיינה זה בסיסי.

זה מצב שאדם מזלזל בעצמו. ועצם זה מעצים את הדחייה כלפיו...

בנוסף כשמישהו מתנהג כך זה גם משדר צפצוף ארוך על הזולת... וזה מקומם. יש מה שנקרא "כבוד הבריות" כמדומני...

 

כל כך חבל. 

אולי יש בת משפחה/ מכרה/ רבנית  שתדבר איתה על זה בעדינות?

מתוך שיחת נשים מתוקה כזו... לנסות להאהיב עליה מחדש את הניקיון גוף, קרמים, בישום. היא גם אמורה להנות מזה.

 

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןooאחרונה

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

יפה!חיוך2019אחרונה
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך