כלומר שהלימוד הוא לא כי 'אמרו לך' או כי צריך או כי ככה מצופה ממך או כי ככה כולם עושים,

אלא תראה את הלימוד כעניין ואינטרס שלך, התקדמות שלך, מרחב אישי שלך,

וזה קשור גם לצורת הלימוד, שאולי אתה צריך למצוא את הדרך שמתאימה לך בלימוד, וזה לא חייב להיות שינוי מהותי, רק משהו שתרגיש שאתה מבטא את עצמך בלימוד, שיש בו גוון אישי שלך (אם תרצה פירוט בפרטי)

שעוזרים לי:

1 - לחפש ולמצוא למה אני לומד תורה, ופרטים שלה וכו'. וללכת עם זה גם בזמנים כאלה. זאת אומרת שהכול מתחיל מהרצון. ואחרי מסע משמעותי שמחבר אותי - המסקנות שלו מלוות בשרשור מהיר בתחילת הסדר.

מקווה שמובן למרות שקיצרתי.

2 - לחפש ולמצוא את העולם הרגשי שלי. הרבה פעמים הרבה קשיים ואתגרים, גם כזה של שגרה - יושבים על דפוסי חשיבה וכו' שלא קשורים בכלל ללימוד אלא אספתי אותם בדרך החיים עד כה. ככל שמודעים אליהם ומכוונים לשחרור מהם זה עוזר.

בהצלחה!

חבל להעביר חיים שלמים בספריה בלי קשר חי לספרן.
 

עיין כאן. המהר"ל יודע על מה הוא מדבר. - בני הישיבות

בכל פעם שאתה נכנס לבית המדרש תגיד ,מה טובו" זה עוזר מאד. 

וכשאתה מתפלל את התפילה "ונהיה אנחנו וצאצאנו "בכונה ובאמת מהלב. זה עשה לילדים שלי פלאות.

יש את התפילה של החזון איש, ללימוד התורה בחשק ושלא יכנס היצר הרע עם תחבולותיו.

ופעם בשבוע את איגרת הרמב"ן.

בהצלחה 

מטרת הלימוד היא לא לימוד.

אין לקב"ה חפץ בגוגלים צייתנים מלאים מידע כרימון.

מטרת התורה היא הבאת היהודים ואח"כ העולם ליצירת קשר חי עם הקב"ה.

לכן הוא שתל בעולם הגשמי גילוי שמימי - את התורה.

וכששותים מהשיקוי הזה יודעים, מרגישים ומכירים את הקב"ה.

ידיעת התורה השכלית היא פן אחד מתוך הסיפור הגדול.

כמובן ניתן לא להתאמץ לפתוח את הדלת אליו למרות ששותים אלפי ליטרים.

מהר"ל: לא ללמוד תורה במחשבה ועיון בלבד - בני הישיבות

במהר"ל הנ"ל שאומר במשפט האחרון שאין לברך על תורה שנלמדת למטרת עיון שכלי (!!!)

טועה. מאד. עפ"י הבנתי.

ככה תקבל תשובה כנה. 

ב. אם חבר שלך היה אומר בואנה אני כזה טמבל הפסדתי את כל הכסף שלי בהשקעה בבולגריה גם היית אומר לו "אחי, אתה מה זה צודק. אתה באמת טמבל". 

ג. אתה עצמך קראת לזה בוטות. 

אז מה אתה מתפלפל? 

עשית מאמץ לשמור על הכבוד העצמי שלך ושל בן השיח שלך? 

ותצטט לו את המרגליות (אל תגיד לו שזה אתה)

נראה מה יגיד

אז הניתוק שאתה מדבר עליו הוא בעייתי מאד.

כי בעצם אתה לא מכיר את הסופר אלא רק לומד את ספריו.

לא כדאי לרוץ ולהגיד שיש כאן משהו מאד מנותק

כי יכול להתברר ההפך.

אגב, דביקות היא לא רגש.

דבקות היא משהו מעבר לשכל ולרגש.

היא נובעת מההכרה.

והיא יותר עמוקה אפילו מהאמונה.

אז אל תצעק אתה טועה

כי אולי צריך ללמוד את המהרל עוד פעם.

תזכור שגם בלי הרגש מה שאתה עושה הוא חשוב. מנסיון התחושה הזאת מביאה לחשיבה מעמיקה קצת יותר במעשים היומיומיים ועל ידי כך גם מתחברים רגשית לאט לאט,ככה זה משברחנוכה

בהצלחה לך

וזמן נחמד

ויחידה: 

הוא התחנן לד' שיתגלה אליו. יום אחר יום.

הוא למד תורה כל היום אבל מה שהיה מונח

בבסיס ובמטרת כל עסק התורה שלו היה - הגעה לקשר עם הקב"ה. 

זאת הייתה המחשבה שנמצאה תמיד בירכתי המוח שלו בזמן לימוד התורה.

אני מקווה שזו הוכחה מספקת לחבר'ה שטוענים לימוד תורה לשם תורה. בלבד.

כי אם שלמה היה לומד כל היום והלילה תורה אבל לא מבקש את פניו של הקב"ה - לא היה מקבל התגלות.

ככה לענ"ד. 

שווה לאמת את זה עם ראש הישיבה.

תקשיב לזעקת המלבי"ם: 

ולדוד היו בקשות רציניות מרודפים רציניים ביותר...

ולמרות זאת כל מה שהוא רוצה זה לראות את פני ד':

לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.

מלבי"ם 

"לך אמר לבי", ר"ל הגם שבפי אני מבקש ענינים אחרים, הצלה מהאויב וכדומה,

הלא "לבי" כבר "אמר לך" את עיקר בקשתי,

לבי אמר לך, כי ""בקשו פני את פניך ה'"",

זאת "אבקש", רק "זאת אבקש" והיא עיקר בקשתי "שפני יבקשו את פניך",

שפני לא יבקשו שום דבר רק השגת פניך,

שהוא הדבקות וההשגה של פני ה',

והיא כל מגמתי, וא"כ.

של שפע של קרבת אלוקים. 

מכאן שזאת מטרת היהדות. שבשר ודם יכול לראות מלאכים עולים ויורדים. זה החידוש של היהדות בעולם.

ז"א התשתית והמטרה של כל הסיפור של התורה והמצוות הוא - הגעה לקב"ה. שנעלה בסלם השמימה. דבקות.

בשביל זה אתה שובר את הראש להבין את התוספות.  

כי מטרת הבית מדרש היא להביא את האדם למצב של בית תפילה - לראות פני ד'. 

יודעים את כל הספרים ישר והפוך אבל כשיש מפגש עם הסופר 

אומרים לא לא לא זה כבר מוגזם מדי אנחנו כאן בשביל ללמוד בהצטיינות את החומר. 

למה? כי צריך ללמוד את החומר. תורה לשם תורה. נקודה. 

דבקות? קשר? לא בבית ספרנו. 

העיקר - שתרצה להגיע לראות את רבש"ע.

עמל תורה הוא הדרך היחידה לקב"ה. 

א. זה יכול להיות גם רק תהלים. לפי ענינך האישי.

ב. בבסיס - דבקות. והמטרה - דבקות. 

יש לנו תורה. היא מביאה אותנו לקב"ה. 

למה אני צריך את הסיפור הזה 

מתפלל 3 פעמים בית מקדש בית מקדש.

למה זה טוב? מי צריך את זה? 

מה חסר לי? 

מדינת הלכה. כמו שצריך. וזהו. 

תורה. תורה. נקודה. 

והנה עוד הוכחה שהתורה לא נגמרת ומתחילה בתורה.

כל 18 מדברת על בית המקדש. 

למה?

כי העולם כולו צריך להגיע לקשר עם רבש"ע. ע'י ביהמקש.

בבוקר ובערב לבקש מהקב"ה

אנא אני אשתדל למלא את היום השלי בעמודים

עשה שאצליח שהם יביאו אותי למטרה שששתלת אותם בעולם -

להרים אותי ואת האנושות -  אליך. שאזכה לראות את פניך.

העולם נברא לא בשביל ההתעסקות גרידא. מכונת כביסה של עמודים. בלופ אינסופי.

העולם נברא לשם ייחוד קובה ושכינתה. איחוד שמיים וארץ. נתן לנו עיסוקים שירימו אותנו אליו.

לא סתם שנרוץ במעגל עסוקים בדברים טובים. ונקח מדבקות סמייילי בסוף כל יום.

קח את זה לת"ח ותיק אצלך והוא יכריע. זה יהיה הכי קצר.

ותשאל על העולם בלי ועם ביהמקש.

משום מה לזה אתה לא מתייחס.

אם היית כותב ראיתי בראשונים שכתוב כך וכך

זה היה מכבד אותך יותר.

אין עניין להקטין ולהשפיל את בן השיח שלך.

לא ראיתי את הרב אליהו שולח מישהו לעיין או אומר לו בעקיפין שהוא בעצם סתם _____

עושים מאמץ להתקרב לגדולים מהם? כדי לדעת יותר טוב הלכות?

כדי לדעת איך להתנהל טכנית בדרכי הרבנות?

או שבעיקר כדי לקבל הארה ושפע א-לוקי בדיוק

כמו שכל אדם היה הולך לביהמקש כדי להתמלא ברוחניות ובאור ד'.

כי הם רוצים את מטרת הענין - קרבת א-לוקים.

אותם:

מה המטרה כשאתה לומד תורה?
לדבריך דבקות. ע"י דבקות - ז"א רצון תמידי להתאחד עם רצון ד' ואז להגיע לקשר חי עם ד'. קול פנימי שמדריך אותי בחיי. בקשו פניי. זה מה שד' רוצה.

למה לי רב זבחיכם. באים, עושים את המוטל עליהם והולכים. הידים והראש מתעסקות. והלב לא מעניין אותו בכלל קשר לקב"ה.

זה מה שרציתי? שתסמנו וי יפה בתוך הריבועים שהורדתי לארץ?

(לילדיכם אתם גם רק נותנים אוכל אבל לא מתקשרים אליהם נפשית?)

לא. אני רוצה שתגיעו אליי. שתחושו אותי.

אז למה בכלל צריך נבואה?

הרי יש לנו 3 עמודים ונתגדר בהם ושלום על ישראל עד הפנסיה.
ואני אומר (ע''פ נפש החיים ואורות התורה) שהמטרה בלימוד תורה היא להרבות תורה. לשמה-לשם התורה.

לדבריך השאלה ששאלת בהחלט קשה.אםם כל העניין הוא דבקות- וע'י תורה מגיעים לזה - בהחלט קשה למה צריך בית מקדש.
אבל לדברי אין קשר בין הדברים.  (כאן טמון המפתח)
אתה צריך בית מקדש כי זה עמוד העבודה, ותורה היא עמוד אחר - 'על שלושה דברים העולם עומד...'.
לא אמרתי לא לדעת את נותן התורה, וץאבל ככשאדם לומד תורה להרבות תורה - וזה עצמו חלק מידיעת הבורא

את זה.

אתה מדבר על יראה במובן של "אוקיי אני ניגש להתעסק בדבר הכי חשוב בעולם

בוא נהיה רציניים"

ולא היא.

אני אומר: יראה היא ראיה. ראיה של הקב"ה.

אנא ה' עשה שאראה אותך מציץ מן החרכים של המציאות הארצית שלי.

כי אנחנו מדברים כבר ימים ארוכים

ואני לא מצליח להגיע לנקודה שתרד לסוף דעתי העניה והפשוטה עד מאד.

כי אני אומר, שבמה שאתה אומר, חסר מרכיב מהותי והוא:

ר צ ו ן  ל ק ש ר  חי והגעה למצב פנימי שאתה מרגיש שהבורא מכוון אותך בחייך.

וזוהי מטרת כל עסק העמודים.

זה שאתה מבקש שהלימוד יהיה אחלה - זה מצויין.

וזה שאתה מבקש שתרבה תורה - זה שופרא.

וזה שאתה ירא ונהיה רציני מאד - עשר.

אבל העיקר חסר -

אנא ד' אני רוצה לראות את פניך. ולא רק להשאר במדרגה של לקיים צווים בצייתנות של עובד נאמן מאד שמבריג ברגים בדיוק רב ובהקפדה

אבל תכל'ס לא מענינת אותו פגישה עם הבוס אחד על אחד

והבוס ממתין בחדרו לשווא "מתי כבר הוא יכניס בליבו רצון להתאחד איתי?"

והוא צופה בו במצלמות בורר חסה ולומד לפנות בוקר וכו וכו אבל את העיקר הוא לא רוצה לרצות.

לפי נפש החיים כדי שאשנה את הניסוח.

פשוט זה לא עיקר הענין.

אני לא דיברתי על רגש (שמחה, עצב, רעב) אני מדבר על

הגעה למצב הכרתי רוחני של קרבת א-לוקים.

(אחרת לא היו קוראים לו א-ל חי. )

ונניח ולא למדתי מה זה כזה קריטי שאתה לא מסוגל להמשיך לדבר?

אדרבה, למדת? החכמת? תתמצת את הפרק ותסביר אותו במילותיך

בלי כלי אין החזקה של התורה בתוכך. מצויין.

אז אני אומר עזוב את הענין הטכני של יראה.

ותשאל את עצמך

האם אתה רוצה שד' יתגלה אליך?

האם אתה מבקש את פניו?

כמה פשוט. ככה קל.

לא צריך לדעת אפילו תהלים בשביל זה.

זה קל.

לך תלמד ראשונים נבער מדעת! דעתך עניה! לך למהר"ל קע"ו למטה משמאל!

אבל לשאול את עצמנו האם אנחנו מבקשי פנים

פה זה כבר "נגמר הדיון" למה? כי "לא למדת כך וכך".

אהה.

הבנתי.

הרבה יותר מוצלח.

לך לת"ח הקרוב לספסלך ותשאל אותו

האם מטרת היהדות היא בקשת פני ד'? ונא להראות לי מקורות.

ושלום על ישראל.

האם אתה

רוצה

פגישה

עם הבוס?

למה לא אוהבים את הקב"ה?

כי אוהבים את התורה יותר. אז אין מקום לקב"ה.

תגלול לסוגריים משמעות ברכת התורה

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/tifeeret/hakdama.htm

למה ת"ח אינם אוהבים את השם? - בני הישיבות

הקשוחים ביותר האנטומיה היא אותה אנטומיה:

הקב"ה שוכן בלב.

לא נותן כלום לתת לו וילה רחבת ידיים במרחבי הראש הגדול שלנו.

צריך לפנות לו מקום בלב.

מה שנכון לאשה ולילדים נכון גם לגבי הקב"ה.

אנחנו לא רק לומדים אותם ומצייתים לבקשותיהם.

אלא מתקשרים אליהם בכל ימי נפשנו.

וחושבים כל היום איך אפשר להדק את הקירבה.

כולם ירגישו נוכחות של הקב"ה בתוכם.

כמו שאתה מרגיש אהבה למשהו כיום.

רק פי אלף.

תהלים מול קצות

כשאני בכלל מדבר איתך

תלמד מה שאתה רוצה מצידי כה עשו חכמינו יג , העיקר - אל תשכח את הסופר. 

אבל שבמאחורה של הראש ישב לך שאתה רוצה להגיע לקב"ה

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....