תחרות שלא במקום.
מה פתאום כולם עושים את המבחן הזה? מה העניין? מה המטרה?
בכל מקרה, צריך להבהיר לילד שהעיקר זה המידות הטובות, ולא החכמה.

אצלכם בבית הספר לא עושים?זה של משרד החינוך בכול בתי הספר הממלכתיים

לא שמעתי על זה. באיזו כיתה?

ב וכיתה ג'

לא בהכרח שהילדים האלו יאובחנו כמחוננים. זה למיון ראשןני בלבד.
אחר כך הולכים למבחנים נוספים מחוץ לביה"ס.
צריך לדבר עם המורה כדי לבער את התופעה ולבדוק דרכים למנוע התנהלות כזו בעתיד.

המורים מאוד מדברים איתם על לא להשוויץ בנושאים כאלה גם בספורט לא לקרוא בקיראות בוז למפסיד אבל בעייתי לשלוט בהכול שהמורה לא נמצא מאמינה שכך הוריהם חינכו אותם אצלי הילד גם שמקבח תעודה הצטיינות לא עושה מזה סיפור

מבינה אותך מאוד ומכירה את התופעה.
אז פשוט להסביר לילד שזה לא הכל בחיים.
להסביר לו שכל אחד חזק בדבר אחר והמידות הטובות ודרך הארץ הם הכי חשובים. להתגאות ולבאס אחרים זה בדיוק הפוך ממידות טובות ואת גאה בו שהוא לא כזה...

תודה והוא צנוע וממש העוזר של כול המורים שהם פוגשים אותי ואני רואה את הפנים שלהם מאירות שמדברים עליו זה עושה לי את היום

אבל א. כל הילדות מקבלות את תוצאות במבחן במעטפה סגורה להורים.
ב. יש לי ילדה שעברה וילדה שלא. זה לא אינדיקציה לחכמה או לכישלון. זה אינדיקציה למי חזק בחשבון קוריאה. זה הכל. אז כ''כ לא צריך לעשות מזה ענין

גרה במקום קטן שיש מי שמתעסקים עם זה כי כנראה חסר להם משהו בפנים אני שחמה עם עצמי ועם ילדיי מאחלת שיהיו לי בריאים השאר בונוס

אומרים להם שזה איזשהו מבדק למשרד החינוך.

לא אומרים להם בכלל שזה מבחן מחוננים, גם כדי שלא יכנסו ללחץ. 

רק לבנות שעברו - ספרו והסבירו להן על המבחן המשך.

רוב הבנות בכיתה בכלל לא יודעות שהבת שלי הולכת למחוננים, גם כשהיא בפועל הולכת, כי זו תוכנית אחר הצהריים אצלנו.

אני חושבת שצריך לדבר על זה שבכיתה לא יעשו מזה עניין, ולדבר עם הילדים שגם עם עברו - לא השוויץ.

אבל זה תלוי בחינוך מהבית - יש כאלה שתמיד ישויצו.. ותאמיני לי שבסופו של דבר בילדים האלה הם המפסידים הגדולים. מלהשוויץ לא יוצא הרבה.

והסיבה שעושים לכל הכיתה - כי רוצים לאתר מכלל הכיתה את התלמידים המצטיינים. מכל כיתה נבחרים רק 4 לדעתי, גם אם יש הרבה יותר שעברו את המבחן טוב - אז תדעי גם ששלב א' הוא פשוט שלב יחסי - 4 שקבלו הכי טוב מכל הכיתה, ולכן זה גם עניין קצת של מזל (כמו בכל המבחנים האלה) וגם עניין של מי הילדים שבכיתה שלו.

שלב ב' הוא מבחן ארצי ולכן הציונים משוקללים לכלל התלמידים בארץ.

 

ובכל מקרה, אני לא רואה שהתוכנית היא הרבה יותר מחוגי מדע ותאטרון וכאלה, אפשר להגיע לחוגים כאלה גם ללא ה"כותרת" של מחוננות. הרבה פעמים זה גם יותר משתלם מבחינה כספית, וגם לא צריך להפסיד בית ספר וכו.

אגב יש גם תןכנית אחרץ בעיר שהצוות בית ספר בוחר ילדים לא מחוננים אלא בולטים המורה אמרה שגם תמליץ עליו

לאן עוד העולם יתדרדר? לא ידעתי שבודקים את כולם. אני נגד העניין הזה באופן בסיסי. חבל שמכניסים לכולם רעיונות לראש, גם למי שלא ביקש את זה.
עצוב.

את לא חייבת לשלוח את הבן שלך לאף מקום.
יש כאלו שרוצים בזה ואין להם אפשרות או סתם לא ילכן למבחנים בכוחות עצמם.
לא צריך להיות קיצוני גם לכיוון השני.
לעודד מצויינות לימודית זה דבר טוב כל עוד מבהירים שיש מצויינות גם בתחומים אחרים ולחזק גם את השאר.
זה עוזר לקדם ילדים ממשפחות שלא יכולות לממן לימודי מחוננים לבד. זה עוזר גם למדינה להתפתח ולגלות כשרונות צעירים ועוד.

אני חושבת שההתפתחות החברתית ולהיות רגיל ונורמלי הרבה יותר חשובים בגיל הזה.
מי שנורא נורא גאון גם ככה יגיע לזה, יעשה תואר ראשון תוך כדי התיכון וכו'.
אבל מי שסתם יותר חכם יחסית, נראה לי כל כך עדיף שפשוט יהנה מהגיל הזה ומלהיות תלמיד טוב בקלות.
המון הזה ממש חותך בצורה חדה שלא לצורך בעיני.
מה גם שבגלל שזה נעשה כל כך נפוץ הרבה מחוננים כביכול הופכים לתלמידים פחות בולטים בהמשך. מתלווה לזה לחץ נפשי שגם הוא עלול לפגוע מאד. ומה כל כך חשוב ללמוד בכיתה ג' שאי אפשר ללמוד מאוחר יותר.

בקיצור, אני נגד נגד.. ונגד להקפיץ כיתה.. ראיתי הרבה אנשים שנפגעו מזה בבגרות החברתית.

דוקא בגלל שהם חכמים

והתכנית הזו עוזרת להם למצוא את עצמם במקום אחר, בתכנית שברמה שלהם ושמפתחת את היכולות שלהם. 

זה חשוב מאוד למצוא לילדים האלה גם מענה. זה נראה מתנה להיות מחונן,אבל יש ילדים שזה לא פשוט להם בכלל. שמשעמם להם בכיתה ועוד כל מיני בעיות חברתיות והתנהגותיות. לתת להם מערכתי שמתאים לרמה שלהם עם ילדים ברמה שלהם,זה חשוב. כמו שלתת לילד שהיכולות שלו נמוכות והוא צריך עזרה והוראה מתקנת. 

כמובן שזה צריך להיעשות ברגישות הראויה מצד המערכת. וכדאי גם מצד ההורים. 

..מזה שקיבלו יחס שונה כמחוננים.
ייתכן שיש כאלה כמו שאת אומרת.
הם מיעוט שבמיעוט מתוך קבוצת הילדים שמוגדרת היום כמחוננים.

האמא לילדים שאובחנו כמחוננים. לא רואה מזה נזק, אנחנו ממש לא בית תחרותי, לא עושים מזה עניין. לא מכניסים להם לראש שהם חייבים להצליח וכו.. מצידי שיעסקו במה שמעניין אותם בהווה ובעתיד .
וגם כשהתינוק המחוננת רצתה ללמד ריקוד לאומנות ולא חוגי מחוננים , זה בסדר גמור מבחינתי. ב"ה אין להם בעיות חברתיות , אבל חלקם היו משועממים קשות בבית הספר. עד כדי תסכול ושנאת לימודים. לא חבל? את מכירה מחוננים שניזוקו מאבחנתם כמחוננים. זה לא סקר כללי בנושא. אני מכירה מחוננים שהרויחו מכך. אולי זה תלוי בעוד גורמים כמו הכישורים החברתיים שלהם ויחס ההורים למחוננות(לדוגמא : הורים שלוחצים

הורים שלוחצים על ילד מחונן ללמד ולהצטיים גם על חשבון פעילות חברתית, הדרכה בסניף וכו... לוחצים על מסגרות עם תואר בגיל צעיר שלא באמת מעניינות את הילד וכו...

אבל זה שמשעמם לילד בלימודים, מה נאמר, גם באוניברסיטה משעמם לפעמים. זה חלק מבגרות חברתית, לא להפריע למורה כשמשעמם.
זאת דעתי על סמך מה שראיתי מסביבי.

ייתכן שהיום הגדרת מחונן הורחבה מאד וכוללת כל מי שהולך לו בקלות בלימודים. וילדים היום לא יודעים להשתעמם בשקט.

הורים לוחצים - זה היה גם בזמני, עוד לפני שענין המחוננים נעשה נפוץ, וזה באמת נורא ואיום. בין אם לוחצים על ציונים או על פעילויות.

הם פשוט משתעממים בשקט, ומגיעה למסקנה שלימודים זה דבר משעמם . ובנוסף לא מתרגלים להשקיע, להתאמץ , כי הכל קל. ( ב"ה שיש אנגלית שהם שונאים אבל לפחות שם חייבים לעבד כדי להצליח).
ולכן יש בעיני מקום לתת להם העשרה שתאתגר אותם, ולא רואה פסול בלאתר ילדים מחוננים כדי לתת להם מענה בתוך מסגרות רגילות.
וחלק מהעבודה החינוכית של בית הספר וההורים זה ללמד את הילדים לא להשויץ בכשרון שלהם, אני תמיד אומרת להם שזו מתנה מה' ואין מה להתגאות בזה, ההפך זה מחייב אם ה' נתן להם שכל זה אומר שחלק מתפקידם בעולם זה להשתמש בו נכון ולהיטיב איתו לאחרים. אין עניין להתגאות במשהו שלא אתה עשית והשכל שלהם הוא מתנה מאת ה' ולא משהו שהם התאמצו עליו.

הורה שעיניו בראשו ישמע מהילד שהוא משתעמם ויוסיף לו חוגים ואולי יבקש מהמורה לתת לו חוברת העשרה לעבוד עליה כשמשעמם לו.

למה צריך עוד מבחנים לכולם?

 

טוב, אני מרימה ידיים.

אני מקווה שלבית יעקב זה לא נכנס ולא יכנס בזמן הקרוב, שלא אצטרך לסבול את זה אצלי..

 

דרך אגב אולי אני פשוט למדתי בבית ספר קצת אליטיסטי וברמה גבוהה ולכן לכולן היה טוב. או שהכיתה שלי היו סתומות..

אבל אני מעריכה השיקול של משרד החינוך הוא לא לפספס מחוננים שהוריהם לא פנויים לתת להם העשרה מכל מיני סיבות.
המענה שמקבלים הוא לא מדהים( ובאזור שלנו רק השנה יש מענה לציבור דתי).
לגבי זה שלכולן היה טוב, כנראה לך היה טוב, את לא באמת יכולה לדעת איך היה לכולן, בטוח היו בנות שהיה להן קשה ובנות שהיה להן קל מידי.
אולי באמת עדיף לא לומר שזה מבחן מחוננים ולדבר אחריו רק עם הילדים שעברו ולהסביר להם כדי לא ליצור תחרות בכיתה.
דרך אגב- בגילאי תיכון יש פחות בעיה עם זה כי המסגרת באופן טבעי נותנת יותר מענה למגוון רמות( מגמות, יחידות שונות בבגרות) ויש מגוון של ישיבות , כך שיותר קל למצוא דברים שיאתגרו ילדים מחוננים.

ואם ילד שהצליח וצריך ללכת מספר פעמיים בשבוע והוריו לא בענייו ולא ייקחו חבל זה גם בעיתיי .

מדובר על פעם בשבוע, מכירה הורים של מחוננים שלא רוצים את ההעשרה, גם אנחנו לא שלחנו תקופה מסוימת אחרי שהחלטנו לא לשלח יותר למסגרת הקיימת של מחוננים שאינה דתית עד שפתחו מסגרת דתית.
לי היה חשוב לדעת אם הילד מחונן , גם אם לא אשלח למסגרות של משרד החינוך. האיתור נותן אפשרות, אף אחד לא יכול לכפות הורה לקחת אותה, אבל משרד החינוך רוצה להקצות משאבים לילדים המחוננים וצריך דרך לאתר אותם ולתת הזדמנות לכל ילד, יש גם מחוננים עם לקויות למידה או בעיות קשב שעלולים להטעות, ואם לא יבחנו את כולם לא יאתרו אותם.

ונראה שכתבתי דברים מוזרים התכוונתי כשהבת המחוננת( כתוב התינוק המחוננת...)

ממש מובן
אבל שילד משוויץ בפניו חבריו זה לא מתאים

זה דרך חשיבה שונה לחלוטין מילד רגיל.
וזה ממש לא מתבטא רק בפן הלימודי, כל ההבנה החברתית שלהם שונה, במהותה.
המוח שלהם עושה הקשרים הרבה יותר מהר והמון פעמים יש להם קושי בביטוי עצמי ויצירת קשרים חברתיים.
ילד כזה שלא מאובחן זה ילד שיש לו סיכוי הרבה יותר גדול להיות מנודה חברתית, מהסיבה המאוד פשוטה שהוא לא מבין את חברים שלו והם לא מבינים אותו.

צריך להתייחס למחוננות באותה רצינות כמו שמתייחסים ללקות למידה, כמו שלא היית דוחה איבחון של לקויות למידה ככה אסור לדחות איבחון של מחוננות.

אז ברור שצריך לעשות את זה בזהירות, ומתפקידו של המורה להסביר גם לתלמידים וגם להורים אם צריך, אבל האיבחון חשוב

(כל מה שנכתב הוא באופן כללי וכמובן שיש יוצאי דופן.. )

ילד מחונן - זה נכון שצורת ההסתכלות שלו היא לפעמים אחרת ויש לו את הצרכים שלו,

אבל האבחון של זה הרבה יותר פשוט ולרוב רואים סמפטומים הרבה לפני המבחן מחוננות עצמו (על הילדים שלי ראיתי כבר בגיל 3 מי ממש מחונן ומי חכם אבל פחות - זה די בולט).

יש ילדים שהקושי יותר בולט אצלם (ולרוב הם גם בנים ובכורים...) ויש כאלה שפחות.

ויש כאלה שיש להם קשיים ללא קשר למחוננות ובנוסף לזה הם מחוננים.

תפקיד האבחון הוא לאפשר למי שעובר מסגרת לימודים קצת שונה בה הם נחשפים לילדים דומים ולתת להם אפשרות התפתחות אחרת, אבל בית ספר האם נשאר אותו דבר לפני ואחרי הבחינה. והתווית לא תמיד עושה להם טוב, אצלי, בכל מקרה, הם לא מספרים. הם לא רוצים שיקראו להם "חנונים".

הלוואי ואם יש אישור שהילד מחונן יבנו לו תוכנית למידה אחרת בבית ספר האם - לרוב זה לא קורה ושם הוא מבלה את רוב ימיו...

אני לא רואה סיבה לעשות את האבחון במידה ולא מעוניינים לשלוח למסגרת נוספת של מחוננות.

 

מה שצריך - זה לנסות לאתגר בבית, וגם לעבוד על הקשיים בבית - כמו עם כל ילד אחר. כל אחד עם מה שהוא צריך. רוב הילדים המחוננים הם נורמאליים לחלוטין - עם קשיים סביב נקודות מסויימות כמו כל ילד אחר. להגיד שכל צורת החשיבה שונה לחלוטין - זה קצת מוגזם בעיני (וגדלתי בבית של הרבה מחוננים וגם ילדי ואחיינים לא מעטים הם מחוננים משני צידי המשפחה שלי ובעלי - והרוב המוחלט נורמאליים לחלוטין.. או שאני כל כך רגילה לצורת החשיבה הזו שזה נראה לי נורמאלי - אבל לא נראה לי...)

אלא רק מי ש"חשוד" .
אני מאמינה שרוב הילדים, והאנשים בעולם הם נורמטיביים, לא עם לקויות למידה , ולא מחוננים. לא נראה לי נכון לבדוק את כולם כדי למצוא את הבודדים. בטח לא כשזה מלווה בלחץ וקנאה

וגם מבחני חשבון כללים. המבחנים האלו בדיוק באים לבדוק ליקויי למידה ונערכים לכולם

מהקפצת כיתה. ככה הילד נשאר במסגרת החברתית תואמת גיל ומבחינה לימודית הוא מקבל לימוד תואם לרמתו.
בנוסף, בגלל שבשנים האחרונות לכיתות ה"רגילות" נכנסים תלמידים שבעבר היו חינוך מיוחד (שזה נושא בפני עצמו) + בעיות התנהגות שנהיות יותר ויותר קשות נוצר מצב שמחונן הרבה פעמים לא מקבל כלום בגן/ כיתה מבחינה לימודית במשך שנים.
הבעיה שנוצר מצב של ילדים שלא מקבלים מיומנויות למידה.
אלה עלדים שהמדינה צריכה אותם ואת הכשרונות שלהם שהרבה פעמים לא באים לידי ביטוי גם בבגרות בגלל חוסר במיומנויות למידה.

עבדתי בצעירותי כאופר והילד הבכור היה גאון גם במוזירה מחונן למד על כול כלי נגינה לבד היה לא מוצא אץ עצמי בכיתה רץ בחומר חיזר הביתה מוקדם כי אין מה לעשות איתו הפרצוץ שלו הינ תמיד מבואס היה ילד בישן אז לא ידעו מה לעשות עם ילד מחונן זה טוב לאיתור ויש משפחות שבכלל לא ידעו על ילדהם עד המבחן יד מקומות שיש עכשיו כיתות רק למחוננים זה עוזר גם חברתית שאתה עם מישהו שדומה לך בהמון

מניסיון כאמא, בסך הכל מדובר באחר צהריים( למצטינים) או תוכנית בוקר( למחוננים) שכוללת כמה חוגים. אין שום לחץ.
מצד שני יש לי ילדה מחוננת שביסודי השתעממה נוראות בכיתה, עד כדי שאיבדה ממש ענין בלימודים,וילד נוסף שמספר ממש בהתלהבות על מה שלמד במחוננים וחלק מהלימודים בבית הספר משעממים אותו.
מסכימה שלשלח ילד מחונן למוסד לימודים תחרותי ושעושים תואר תוך כדי לימודי תיכון, זה הרבה פעמים, גם לילד מחונן , עומס יתר ויכול לפגע בהתפתחות חברתית וכו..
ולגבי שאלת הפותחת, ממש חבל שכך ילדים מדברים, בסך הכל נבחרים 5 מכל כיתה וחלקם לא יעברו את השלב השני ממילא. כאמא חשוב לדעת ְְמי שמאותר כמחונן זה בסך הכל ( אם אני לא טועה) 3אחוז העליונים באזור מגוריך, ומצטינים 5אחוז העליונים. ( בשלב השני)
יש עוד הרבה מאוד ילדים חכמים שלא עוברים את המבחן( בתי הבכורה, והציונים שלה יותר גבוהים משל אחיה ה"מחוננים").
כדאי שתסבירי לו שהוא חכם ופשוט לוקחים את אלה שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בכיתה ויכול להיות דיברה לו נקודה. אם את חושבת שבכל זאת הוא מחונן, יש לך זכות לערער ולבקש בכל זאת להבחן בשלב השני, יש לי חברה שעשתה זאת ואכן בנה אובחן כמחונן.
גם אם לא, יש בבית הספר עוד תוכניות למצטינים ברוב בתי הספר יש תוכנית" אמירים" שלא תלויה בלעבור את המבחן הזה אלא ההמלצה של המורה. ויש חוגים בסגנון מה שלומדים במחוננים בכל מתנ"ס.

מגיבה לכולם הרגע חזרתי מישבית וועד הורים אימהות שישבו והתגאו בילדים שלהם שהם מחוננים רק ששכחו לציין כמה הם מופרעים וכמה הם לא נותנים לשום ילד חלילה בכיתה לענות תשובה לא מכלילה אבל לפחות שניים בכיתה כך. אז יותר חשוב התנהגותית ושנית הורים שממש היה מבייש להיות לידם הילד שלי והילד שלי .חבל שזה כך

ולא מקבלים שום מענה.

ברור שאחרי כך יגיעו לבד- אבל למה לסבול כל שנות בית הספר?
משום מה, לגמרי ברור שמערכת החינוך צריכה לתת מענה למתקשים, אבל לא חושבים שיש צורך להתייחס גם לחריגים מהקצה השני של הסקאלה.

הרבה פעמים מתקשים גם מבחינה חברתית
וגם מתקשים לפתח הרגלי למידה כי בסופו של דבר הם הרבה פעמים מבינים מאד מהר או יודעים כבר מה שכולם לומדים
ואז לא יודעים מה זה להתאמץ כדי ללמוד
מה זה לשבת להקשיב
לשבת לעשות שיעורים
ללמוד למבחן
ואז מגיעים לתיכון או לאקדמיה ומגלים שהם בבעיה
או שהם מגיעים לחיים האמיתיים ומגלים שהם בבעיה...

מחוננים נכללים בקטגוריה של חינוך מיוחד וגם להם מגיע
שיאפשרו להם כעל האפשר כלים התפתחות ולימודים שיאתגרו אותם לפחות כמה שעות בשבוע.

לגבי הצורה של הבחינה וההתנהלות של ההורים זה בהחלט חבל וכדאי להסב את תשומת ליבה של המורה
שמבחנים כאלה לא נועדו להעשות בכזאת צורה.

המבחנים הם של משרד החינוך ונעשים בבית הספר המורה מדהימה אחת הטובות שפגשתי מנחילה ערכים לקחה כיתה ועשתה ממנה פנינים זה קשור להורים צניעות

שזה קשור להורים..
אבל אולי לאור מה שנוצר צריך להציג בצורה אחרת את המבחן ואת ההצלחה בו
בסופו של דבר המטרה היא לא לבאס את כל מי שלא מחונן אלא לאתר את אלה שאולי כן...

אצלנו נראה לי עשו משהו דומה (כשהייתי ילדה) ופשוט אמרו שזה מבחן כלשהו וזהו.
אחר כך מי שהתאים קיבל זימון לאיזה העשרה ונראה לי בכלל לא סיפרו שזה קזור אחד לשני..

דווקא כדי למנוע את הלחץ הנפשי, למנוע הקפצת כיתה, כדי ללמוד ללמוד ולהשקיע- דבר שלא חוזר אחר כך

לא הידע שהם רוכשים הוא הקריטי, אלא המסגרת שבה הם מאותגרים ולומדים ללמוד ולהשקיע, המענה הרגשי והחברתי שהמסגרת אמורה לתת להם, השחרור מהלחץ שמגבוה, המקום שנותן את הצרכים שבזכותו הם יכולים להשאר בכיתה שלהם.

מה שכתבת רק מוכיח את זה..

 

כמו שחשוב לדעת על ילד שיש לו קשיים בתחומים שונים (למידה\ריכוז\רגשי\חברתי) כדי שיוכלו לטפל בבעיה, כי צריך לדעת לעלות על הבעיה כדי לטפל בה, (וילד לא מטופל יכול להיות ילד בסיכון)

כך גם חשוב לדעת על ילד מחונן כדי לטפל בזה.

מחוננות היא סוג של חינוך מיוחד וצריכה טיפול בהתאם כדי שהילד לא יהיה בסיכון

ב"ה שהיום יש את המבחנים האלו כדי לבדוק את הילדים ולדעת אם להמליץ לשלוח אותם להמשך בדיקה ואז לטיפול מתאים, ילד מחונן צריך צרכים שאין בבית הספר ואם הוא לא מקבל אותם זה יכול לפגוע לו בהמשך החיים. וטוב שיש מבחן כזה שאולי גורם להורים שלא יחשבו לבדוק את זה לדעת ולטפל.

 

מה שנכון, הדרך שבה עשו את זה בבית הספר שלכם גרועה מאד. התוצאות אמורות להגיע להורים ובכלל לא לילדים- הם לא אמורים לדעת מי עבר ומי לא. ובטח שאין מה להשוויץ ולהתגאות בזה, זו תכונה שה' נתן שבהחלט יכולה לעמוד לרעתו של הילד.

 

לילד שלך את יכולה להגיד שה' נותן לכל אחד תכונות אחרות שיכולות להיות טובות ויכולות פחות. זה שהוא לא מחונן רק לטובתו. ילד מחונן הרבה פעמים לא לומד להשקיע בילדות, כי הלימודים הולכים לו בקלות, ואז הוא לא מצליח בעבודה כי הוא לא למד להשקיע, ואין מה לעשות- עבודה תמיד דורשת השקעה. 

הילד שלך בזכות זה שהוא לא מחונן ילמד להשקיע, וככה גם יצליח בחיים (ואם הוא עם מידות טובות ואוהבים אותו בכלל זו נקודה לטובתו הרבה יותר מכל מחוננות שהיא). יש לו פוטנציאל גדול יותר להצלחה.

ולכן אין לו מה להתבייש בתוצאות של המבחן.

אין מה להתלהב ממחוננות. החכמה היא לראות בכל ילד את הנקודות הטובות שלו, לטפח אותם ולעזור לו לטפל בתכונות שזקוקות לטיפול

אבל מין הסתם הם שיתפו את הילדים שלהם הבית ספר שלנו לא תחרותי בכלל

כי לא נראה שהם הבינו יותר מדי. ואיך הילד שלך יודע אם הוא עבר או לא?

שגם לילדים מחונננים יש קשיים וזה באמת בדרך כלל ככה . לא הכל ורוד בלהיות מחונן
קשה להם המון פעמים להבדיל בין עיקר לטפל.
כתב באלגן. עונים לפעמים כלכך הרבה ידע ולא לעניין כמו שביקשו מהם.
אז בסדר הילדים מתלהבים השאלה אם הם יודעים את ההשלכות.
זה בכלל לא ורוד להיות מחונן

אישית, הייתי משנה למשהו כמו "איך אפשר לבקש מבית הספר לחנך לענווה" או "איך לגרום לילד להעריך את עצמו ולהתמודד נכון גם עם חוסר הצלחה".
הבעיה היא לא במבחני המחוננים, שהם דבר מבורך לדעתי, אלא בתגובת הילדים והגישה של הכיתה.

לא דיברתי על המבחי מחוננים אלא על ההתנהגות הורים ילדים זה שכול אחד הבין אחרת לא תלוי בי