לראשונה מזה שנים: יהודים עלו לרמה המוגבהת בהר הבית - כיכר השבת

בכל מקרה, גדולי ישראל הורו שהדבר אסור.

האזור הזה נמצא מחוץ לגבולות מפת המקומות המותרים בכניסה בהר הקודש.

הרב אלי וובר, הרב שמשון אלבוים...

הרב דוב ליאור, הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ועוד 60 רבנים...

נגד דעת כל רבני ההר [מזכיר קצת את ה"מחלוקת" בעניין סירוב פקודה בזמן הגירוש, ואכמ"ל].

גם אשמח לראות תמונה עדכנית של הרב ישראל אריאל שליט"א במקום המקדש עצמו או לפחות על ה'רמה'.

לדעת הרמב"ם (הלכות בית הבחירה ה, ג) החיל היה בגובה עשר אמות ולא ברוחב:

"ולפנים מן הסורג החיל, גובהו עשר אמות".

קדושת החיל - יש אומרים שהיא מדאורייתא.

כתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה ז, טז):

"החיל מקודש ממנו שאין גויים וטמא מת ובועל נידה נכנסים לשם".

וכתב מהר"י קורקוס שם:

"ובודאי שמלשון רבינו כאן נראה שסובר שאיסור תורה יש בו".

ועיין מנחת אברהם ח"א סימן כג.

בכל מקרה, ההכרעה בשאלות בנושאים חמורים כאלו

מסורה בידי גדולי ישראל ולא בידי "אנשים שיודעים את ההלכה", ועי' רמב"ם הלכות תלמוד תורה ה, ד.

קצת עזות מצח לומר על רבנים מומחים העוסקים בנושאים אלו שנים רבות, שאין להם רשות להכריע בנושאים אלו - ולהתלונן שהם הולכים נגד "דעת רבני ההר" - 

שלא ידוע על גורם כלשהוא שמינה רבנים מסוימים להיות "רבני ההר" -

ואם אתה מתכוון לעצומה של הרב ליאור וההולכים אחריו, הרי שהדברים מגוחכים עוד יותר, שהרי פרט לכך שמהחתומים שם היו שהבהירו שהם התכוונו רק לתמוך בעלייה ולא בהכרח לתמוך בכל פרט -

הרי שעצומה זו מסתמכת על הרב זלמן קורן שבעצמו מתנגד לעלייה, ולפי מאמר שפרסם לאחרונה,

הוא גם לא מקבל את האפשרות להקיף את מקום המקדש בהר הבית לפי המדידות בטענה החדשה שלו.

צריך הרבה ענוה כשניגשים לעסוק בנושאים אלו,

ואתה צריך ללמוד לכבד את דעת החולקים על רבותיך.

הרב ישראל אריאל מאריך בביאור בנושא בחוברת בית ה' נלך - ואני לא חייב לך תמונה, אתה יכול לקרוא מה הוא כותב - אם כי תמונת הרב שלמה גורן בקודש הקדשים כבר התפרסמה.

אז נכון, הרב אריאל והרב גורן הם לא הרב ליאור והרב רבינוביץ אבל הם גם מבינים משהו בעניינים האלו.(ואם אתה שואל אותי מי מבין יותר בעניינים אלו, בעיני זה ברור שהראשונים, גם אם בפרט הנידון אני דווקא נוקט כמו האחרונים).

אז אם אתה רוצה לדון בעניין, תתייחס בכבוד למי שאתה לא מסכים אתו.

בנוגע לרוחב החיל, הדעה המקובלת הוא שהוא 10 אמות.

תסתכל בכל המפרשים על המשנה במידות - רא"ש, רע"ב, מאירי, גר"א.

ההבנה של הרמב"ם שזהו גובה - אינה ההבנה המקובלת.

גם ההבנה שקדושת החיל היא מן התורה, אינה ההבנה המקובלת.

תראה שהראב"ד משיג על הרמב"ם וכותב שזה מדרבנן, וכך כותבים התוספות והרא"ש והרמב"ן והרשב"א והריטב"א, וגם בדעת הרמב"ם כותבים הכסף משנה והרדב"ז שזה מדרבנן.

וכתבתי להבהיר את העניין לטובת הציבור שאינו מכיר כל כך, אבל הסגנון הלא נעים שלך באמת לא עושה לי חשק לדון אתך.

גם אם הרב ישראל אריאל שליט"א העלה אפשרות כזו - הוא אינו נוהג כך ולא מורה כך למעשה

וגם הרב גורן זצ"ל לא הורה כפי התמונה הנזכרת - גם לשיטתך בדבריו.

הניסיון להביא ראיה ממלחמת ששת הימים - מופרך מתוכו.

הרבנים החותמים חיים עמנו, ב"ה, ואפשר לשאול אותם למה כוונתם והאם התירו לעלות לרמה.

אתה מוזמן לפנות לרב ליאור שליט"א - כמו שאני עשיתי - ולשאול לעמדתו בנושא

במקום להציג את החותמים כמי שאינם יודעים על מה חתמו - דבר שלא ממש מכבד אותם, בלשון המעטה.

אם אתה מנסה לנהל דיון כזה תוך התעלמות מוחלטת מדעת הרמב"ם - לענ"ד יש כאן בעיה קשה.

מותר לכבד גם את דעתו...

אחר שהתעלמת מדעת הרמב"ם

תוך הצגה חלקית של הסוגיה לציבור שלדבריך אתה חפץ בטובתו,

פרסמתי את הדברים לטובת אותו ציבור בדיוק

תוך ציון מפורש: "יש אומרים".

כלומר: יש דעות נוספות בסוגיה מלבד הדעות שהבאת.

התנצלות ותיקון טעות
הרה"ג דוב ליאור שליט"א אוסר מכל וכל, עליה למתחם העליון של הר הבית!
שלא כפי שנכתב ב'שביעי' בשבוע שעבר (פרשת מקץ) העולים למתחם העליון של הר הבית,
עשו זאת שלא ע"פ פסיקתו של הרב ליאור, נגד דעתו, וללא כל אישור, תיאום או הכוונה ממנו.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?