הוא לא היה גבר ולא היו לו תכונות של גבר.

הוא היה בנאדם אחר ממה שאני מכירה אותו ואז איך אני יכולה לדעת אם הייתי מתחברת אליו? הוא לא היה הוא.

כי אין דבר כזה אם היה כך.

המציאות מתנהלת לפי מה שכן. 

"אם הייתי בן- כל החיים שלי היו נראים שונה- ממילא כל האישיות. אני עצמי בת. זה חלק מהאישיות".

 

 

 

ובכל זאת.

@פסידונית

 

 

נו באמת,

אפשר לקרוא את מה אתן עומדות להגיד.

 

בכל זאת אני אומר כך.

ויש בכל זאת.

לכן זאת שאלה מטומטמת בעיני.

שרשמתי את התגובה המוגבת בזאת- לפני שקראתי את נימוקיכן (@פסידונית @גלידת לימון)

 

כולל ה "ויש בכל זאת" כאן- -- - נסיונות פעילים

לפני ה" מה בכל זאת"

המינים.

כי אפשר לנסות למדוד את זה כך.

כלומר השאלה היתה היפוטתית לחלוטין.

על סמך קווי האופי שפוסעת ציינה- היית מתחברת לאדם זה ללא המשיכה המינית?

מאיפה לעזאזל אני אמורה לדעת את זה? 

ראה תגובתי לפוסעת

שאת חושבת חכם מדי.

כלומר זה לא באמת חכם מדי.

זה פשוט מישור שבו אנשים "חושבים" חושבים.

ועל זה אמר יוני זצוקלל"ה

"חבל עליה, היא חושבת יותר מדי"

(בחלק הראשון של מכתבי יוני, לרינה.

שם שם.

אני חושבת חכם

ולעניינינו,

לא הבנתי מה ניסת להגיד

אבל התחברתי לאדם מסויים בזמן מסויים ובצורה מסויימת כי המכלול של התכונות אופי והדרך שזה מגיע לידי ביטוי התאימה לי.

אם חבר שלי היה אישה המכלול היה מוצג בצורה שונה, ואז אני לא יכולה לדעת אם זה מתאים לי

זו לא שאלה שאילה כי היא לא מציאותית.

אם הוא היה בת הוא לא היה הוא.

אבל נאלץ לעשות זאת.
מין הוא מרכיב מהותי (כן כן, מהותי) באישיות של כל אחד. מין הוא לא הקונספט שבו האישיות מגשימה את עצמה אלא הוא הוא חלק משמעותי בה.

ב. הגיוני מאוד שכן..
ג. מה אתה רוצה להגיד בזה? שיש יצר? לא מקורי מי ישמע..

זה שבלי זה לפעמים- אין באמת קשר!

תכל'ס פתאום הבנאדם נהייה אחד כזה שמקשיב, שמתעניין.

למה בחבר שלו לחדר. שיש לו את אותו קו מחשבה של הודיה החברה שלו- למה כלפיו אין לו אכפתיות?!

 

למה.

למה הם חושבים שהם באמת חברים כשלמעשה הם זוג מאוויים?!

 

לא תמיד חייבים להיות מקוריים.

@מתיישב בנשמה- היא מיועדת לשני המינים רק שבד"כ הצד שבו היא מוצגת הוא כלפי בנות.

אני הצגתי בתגובתי הזו צד שהוא יותר לבנים.

פליאה.

 

וואי, אחלה שם.

 

לאחותי הקטנה יש חברה שקוראים לה כך.

ההורים שלה כנראה יש להם קצת חכמה או לפחות נבואה נזרקת מפיהם יפה.

ערכתי.

נגיד תחיה זה שם יפה..

בכללי זה עניין של מצטלצל.

 

לאלאלא זה פשוט שם יפה

שעם החבר לחדר אני לא יחיה כל החיים...

 

וחו"מ. אני מדבר עם חברות בגיל הנעורים-

על פי רוב הם גם לא יהיו זוג מאושר.

בגלל שהיא בת אז יש בה משהו שאני יותר אהנה לדבר איתו גם בלי היצר.. בגלל הסגנון והאישיות.. זה דבר ראשון והוא נכון.
דבר שני.. אחרי היצר.. הקשר שנוצר הוא הרבה יותר עמוק וריגשי מקשר עם חבר.. זה משהו אחר לגמרי..
והכי חשוב.. דברים שרואים משם לא רואים מכאן.. כשתגדל תבין..

אתה חייב להבין שההבדל בין בנים לבנות הוא מהותי והוא מיועד להשלים אחד את השני

את יודע מה מחרפן?

שאתה השלישי היום ש"מצוטט" משהו שכבר כתבתי...

 

מסכים מסכים מסכים.

ובכל זאת

 ולגבי השוני שהוא לא יצריי- אני לא יודע איך להתייחס אליו- ברור שהוא לא היצר המפתה בהתגלמות ועדיין - יש בו משהו יצריי קצת לענ"ד.

ואני לא יודע כלום.

 

לא טרחתי לקרוא את כל השרשור לעומק..

אצלי במחברת.

(יש לי כזו)

עוד לא יצא לי לצטט אותה פה.

לפעמים יוצא לי יפה יותר פה מאשר שם.

אבל עדיין- בה אני משקיע יותר זמן מחשבה...

תפס אותי בנקודה שאני מניחה שלא התכוונת אליה.
והתשובה היא כן
לרוב אני לא מייחסת חשיבות למגדר.

באופן כללי המילה "מגדר" לא רצויה כאן - נסיונות פעילים

אני אוהבת אותה. חבל.

ולא הספקתי לכתוב

ועכשיו אני עייף אז היא תצא גרועה-

 

ואז אלך לישון.

 

יש לי שאלה
אם החילוני שדיברת איתו על העולם שלך ורצית להבין באמת את העולם שלו
אם הוא היה דתי, גם היית שואל ומתעניין ומנסה להבין?





שוני יוצר עניין...
גםאם הוא לא תלוי מין...

בדיוק כמו גן חיות ...



מה שנכון לומר שיצר גורר עניין של יצירה, לרוב זה סקרנות, אבל לפעמים זה גם לדברים אחרים




אבל זו שאלה יפה שמחדדת הרבה קשרים חברתיים

אותה ציניות רק לצד אחר..

אשכרה.

קפוץ לי