פעילות מבצעיתפועל במה

א': תתכופף ו'!

אני: |מתכופף|

ב': שקט א'! אמרנו רק בפנטומימה!

א': פעם אחרונה שאתה מתחצף! אני פה הא'!

ב': אתה א' בטעות! אני הייתי אמור להיות הא'!

אני: טוב, חבר'ה, לא עוד פעם הוויכוח הזה, אין לנו זמן.

כל פעם אותו סיפור... יצאנו למשימה הפעם רק א', ב', ואני, ו'. 

א': אני מזהה מטרה מימין!

ב': איפה? תראה!

א': |מצביע לכיוון ימין|

ב': אני לא רואה כלום.

אני: |מסתכל טוב טוב לימין|

ב': לא, זה לא הוא, זה סתם פגעול. 

א': פגעול או לא פגעול, אני מציע שנבדוק. |מתחיל להתקדם לאט לימין|

אני: |מצטרף אליו|

ב': |דוחף אותי לאחור ועוקף אותי|

א': אהההה!!!

ב': מה קרה???

א': תסתכלו!!!

..פועל במה

המחזה שנראה לפנינו היה הזוי. הזוי.

היה שם פגעול בגובה מטר וחצי לפחות, והוא תפס אדם שנראה צעיר בשתי ידיו.

ב': ממתי הפגעולים כ''כ גדולים?

הפגעול הביט בנו כאילו הוא בחיים לא ראה בני אדם.

א': ב'! אני אתפוס אותו מאחורה, אתה תשחרר את הנער הזה, ואתה ו'! תירה בו כשהוא יהיה לבד!

אני: רגע, מה?

אבל לא היה לי זמן לחשוב. א' קפץ בזריזות מאחורי הפגעול ותפס אותו בשתי הידיים בצוואר.

פגעול: אאאאררררגגגגהההה!!!!!

ב' קפץ למול הפגעול והביט באדם שהיה בחיק הפגעול. הוא תפס אותו מהרגליים ומשך אותו בחזקה החוצה.

א': ו' עכשיו תורך! 

עמדתי מול הפגעול, קפוא במקום. לא העזתי לירות בו. לא העזתי.

א': למה אתה מחכה?????

שלפתי את הקשת מאחורי הגב. הוצאתי חץ וכיוונתי אותו על הפגעול שעדיין היה תפוס בידיים של א'.

א': פשוט תירה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מתחתי חזק את המיתר של הקשת, ושיחררתי.

..פועל במה

החץ טס במהירות ופגע בליבו של הפגעול.

פגעול: אאררררגגגגגגגגגגהההה!!!!

הוא נשמט מזרועותיו של א' כשהחץ עדיין בליבו.

א': למה בדיוק חיכית, אה?

אני: אני לא יודע, קפאתי פתאום.

ב': פחחח רואים שאתה זוטר... פפפ 'קפאתי'....

א' התרחק מגופת הפגעול ורכן לעבר האדם שישב על הרצפה, מוכה הלם.

א': מי אתה ומה מעשיך כאן?

אדם: אהה... אההה... 

ב': כדאי לך לדבר, ולא-

א': תירגע, ב'!

אדם: אההה... אני כאון. כאון מאקסטרמדורה.

ב': מאיפה?

אדם: אקסטרמדורה, מחוז בספרד.

א': אז איך הגעת לעזאזל לכאן?!

אדם: אהה... זה סיפור ארוך, אני לא בטוח שאתה רוצה-

א': בטח שאני רוצה, יש לי את כל היום בשבילך! רק דבר כבר!!!

..פועל במה

כאון: ספרד, ארץ מולדתי, הייתה כל מה שרציתי בחיי. הייתה לי שם משפחה, עבודה וחברים טובים. היו לי חיים טובים עד ש-

א': רגע! נשמח לשמוע את הסיפור שלך, אבל לא עכשיו. עכשיו אנחנו צריכים לזוז. ו', תבדוק לו את היד.

רכנתי לעברו של כאון ותפסתי לו את יד ימין. הסתכלתי טוב טוב ואז עברתי ליד השמאלית, וגם שם בחנתי היטב.

אני: אין כלום, הידיים נקיות.

א': מממ זה עדיין לא פותר לנו הכל... קדימה, זזים. כאון, תתלווה אלינו. ב' ו- ו', תשגיחו עליו.

כאון: אני לא אעשה כלום, נשבע!

ב': |מגחך|

התחלנו להתקדם לעבר היציאה מהיער. השמש התחילה לשקוע, צובעת באדום את צמרות העצים. 

א': המפקד לא יהיה מרוצה...

ב': אבל לא פישלנו!

א': אבל גם לא הצלחנו. 

ב': |מושך בכתפיים|

יצאנו מהיער. אין ספק, אני נהנה יותר במשימות עם חבר'ה יותר צעירים, כמו ח' או י'. אבל אין מה לעשות. אלו הנהלים.

מעניין...טרול מזיקאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך