באמת אוף,

אוף אוף אוף.

מקווה בשבילך שהוא יחליט מהר.

אי וודאות זה אחד החלקים הכי מעצבנים ברווקות. הכי.

שולחת לך כח.

וחיבוק.

(והזדהות, אם זה עוזר. הייתי שם וזה נורא)

מה מה אתם חושבים ? יש אנשים שהיו חולמים להתחלף איתנו 

יש אנשים שחולמים להתחתן ולא יכולים מאלף ואחת סיבות חלאס עם הפינוק והבכי הזה חלאס!!!

ותודה על האמפטיה. זה משמח נורא.

אני בטוחה שעודדת מאד את הפותחת.

אבל עדיין, קשה לי כרגע במקום שלי

ברוך ה' שאלו הנסיונות שלי

אני רואה פה כל שני וחמישי בכי על שידוכים שנופלים על מריחות בשידוכים

חלאס אתם לא קולטים?? מה אתם חושבים שבורא עולם עובד אצלכם?

לכו תראו כמה אני מכיר שרק יכולים לחלום על חתונה , מצב כלכלי בריאותי וכו וכו וכו 

תגידו תודה שאתם בכלל חושבים על חתונה , איזהו העשיר?? השמח בחלקו! תיהיו שמחים

מה אתם רוצים אני לא מבין ?? יש אנשים שאם היו יודעים שהם ילכו לשידוך היו קופצים שמחים היו מוכנים לחכות 10 שנים!!!

ומה אתם? אוי השידוך נפסל לי..אני לא מפסיק/ה לבכות על זה 3 ימים ..

@מ"א סליחה אם יצא לך לא נעים ..

ואני בטוחה שהיית יכול למצא ניסוח נחמד יותר לתגובה הראשונה שלך.

זה בטח היה עוזר לקבל את הדברים.

(ואולי גם כדאי לחשוב איפה להגיב מה. אני במקומך הייתי בוחרת לנסח הודעה נעימה ולפתוח על זה שרשור חדש. וגם עושה את זה מהניק שלי ולא מפצלש. אבל כמובן שזו רק דעתי שלי)

צריך פשוט להתבונן מספיק עמוק כדי להגיע להבנה הזאת,

אבל לפעמים לא רוצים להתבונן ,ודווקא רוצים להרגיש את הכאב, וזה בסדר , וזה הכי נורמאלי שבעולם.

אז גם יבינו שצריך לקחת הכל בפרופורציות

כמה פעמים היה לנו רע בחיים ואז נזכרנו כמה בעצם היה לנו טוב?! כמה?!

ואני גם לא ביקשתי סליחה כי זה היה רק בד"א .

ואת תחשבי לפני שאת מגיבה לי שטויות , כןכן סליחה אבל את מדברת שטויות עם כל הכבוד!

אף אחד לא אמר שאסור לכאוב ולהצטער! אבל לא לעשות מזה דרמה ולהצטער יותר ממה שצריך!

חשבת פעם על "אתם בכיתם בכייה של חינם ואני אקבע לכם בכיה לדורות" אה? גם בורא עולם אמר כמוך? אה? גם הוא אמר על ילד בן חמש ילדה בת 12 והתחיל לספר לנו סיפורי אגדות??

אני אומר לך חד משמעית !

שאם אותם כותבים היו בסיטואציות אחרות הם היו עושים מסיבת יום הולדת כל יום בשנה!

היו עושים חגיגה , יודעת למה? כי הם יכנסו לפרופורציות! מספיק כבר יש גבול לבכי לחינם

נכון תצטערו שלא הלך ..תתבאסו זה בסדר אל תעצרו את זה. אבל לא לעשות מזה דרמה לא להרגיש שהעולם אבוד. אתם יודעים למי העולם אבוד? להרבה אנשים במצבים . שאני לא יזכיר על גבי הפורום .

אתן הבנות יודעות להתפלסף כל הזמן ולספר לנו סיפורים יפים על עולם ורוד ויפה!

חלאס! תכנסו ללב של עצמכם ותשאלו את עצמכם האם רע לי? לא ! התשובה לא! מי שלא יכול לחשוב על חתונה לו רע! 

אני דיברתי על הרעיון בכללי. 

תעקבי אחרי הפורום ותראי כמה אנשים חושבים שרע להם עם השידוך .

לא רע לכם! תפנימו! חלאס עם זה!!

ראה להלן

חולמים כן כן מספיק עם הבכי הזה - לקראת נישואין וזוגיות

סתם שים לב, שלא תסתור את עצמך שוב.

ב. הבה נסתכל ביחד בראש העמוד ונראה למה מיועד הפורום.

מצטטת לך, כדי שלא תצטרך לגלול:

אז מה לעשות לזה מיועד המקום הזה,

כמובן שמי שלא עושה לו טוב, לא חייב לקרא ולהגיב.

ג. לפעמים כדי להצליח לשמוח במה שיש אנחנו צריכים לבכות קצת.

כן כן.

ואז יש לנו כח לקום ולהמשיך לחייך לעולם.

ד. הנחמה הכי טפשית שאפשר לומר לאנשים זה שיש מישהו שסובל יותר מהם.

ומה לעשות, לחפש את החצי השני שלך לאורך זמן זה לא לונה פארק. ממש לא.

ואם אתה לא מצליח להבין את זה, זה לא אומר שמותר לך לתת דה-לגיטימציה לתחושות של אנשים כאן.

כל הבנות כאן עוזרות אחת לשניה ומתייפיפות

צריכים לפתוח לכם כאן קבוצת תמיכה שתתמכו האחת בשניה.

אני רואה את הכותרת של הפורום גברת שרה, 

ואני גם אומר שאפשר להתבאס. אה כן. את כנראה לא טרחת לקרוא שכתבתי את זה להודעה שהגבת אליה . אז הינה תקראי כדי שלא תצטרכי לגלול שוב:

"נכון תצטערו שלא הלך ..תתבאסו זה בסדר אל תעצרו את זה"

ונכון שרה נכון. את צריכה לבכות בשביל להעריך את הטוב וזה בדיוק מה שכתבתי .

אך מה לעשות שאת כאן בפקודת מטכ"ל הבנות שאומר לכולם לתמוך האחת בשניה בלי לחשוב פעמיים?

גם גברים מנחמים.. אולי בנות יותר חופרות בנחמה,

אבל גם בנים יודעים להזדהות ולהבין ולהכיל.. 

אבל רגע אחרי זה קוטל את הענין,

אז אתה לא באמת חושב שאפשר.

ואני לא בויכוח בנים-בנות.

סיימתי עם זה בערך בגיל 9.

עכשיו אני רוצה להתחתן, ודווקא עם בן.

(ואני גם לא רואה בפורום שרק בנות פורקות. ואני לא מדברת בעד פריקה של בנות אלא בעד פריקה באופן כללי)

ואם תקרא את מה שכתבתי לך למעלה, תראה שאני חושבת שיש אמת בדבריך,

אבל נימה קצת יותר עדינה (ואופטימית, הרי אתה נורא אוהב נימה אופטימית) היתה מועילה הרבה יותר.

התקפה מובילה למגננה ולהתקפה חוזרת, והצלחת לעשות את זה יופי.

מזה מכה יותר חזקה? את משווה אדם שלא יכול להשתדך בגלל נסיבות חיים 

לעוד פגישה שהלכה לפח? אז תסלחי לי אבל זה הזוי ברמות

שברוב הזמן רוב הפורום עונה תשובות אינפנטיליות באופן די קבוע

וההודעה שלך היתה אחת מהן .

רק תראה את הנוסח של הכותרת שלך "תנסה להקשיב למה שאומרים לך"

כאילו אתה מקסימום המחנך ואני בכיתה ד' .

לא חייב להסכים איתכם .

אה וחמוד , שתי הבנות שאתה מהלל אמרו גם הן שיש קצת מהאמת במה שאני כותב.

הוא אמר שאתה מגזים,

והאמת שאני ממש מסכימה איתו

(וזה לא סותר את זה שיש אמת בדבריך)

כי אני כבר מכיר את האדישות בפורום הזה.

וגם כשהייתי עם הגזמה בצורת הדיבור עדין חלק מנסים להתייפייף . וזה חבל .

לא יקרה כלום אם תסכימו עם דעה מנוגדת לשלכם , אפשר קצת להפתח ולהבין שאתם לא יודעים הכל 

לא אומרים לאף אחד אף פעם "שם גרוע יותר " אני בעצמי שונא שאומרים לי את זה.

אני רק מנסה להגיד פרופורציות חברים

מסדרת לי את האימרות שלך במספרים , תגידי לי מה את חושבת שאת איזה גאונה ?

שאני לא מבין כלום? אני אומר. לא צריך להשוות ואפשר להצטער. אבל בלב! בשקט

והכי חשוב לא להגזים עם זה!!

לך כיף להצטער בלב ולאחרים כיף להצטער בקול.

כל אחד יעשה מה שטוב לו ושלום על ישראל.

כאילו, הבנאדם התחתן, ולא פעם אחת! נולדו לו מלא ילדים, היה בריא בנפשו ובגופו, ומתבכיין לה' כי שאול רודף אותו!! אתה יודע כמה היו מוכנים להתחלף איתו?!??

ומה הוא אומר? מה רבו צרי... האכלתם לחם דמעה... אלי למה עזבתני..

מה הוא חושב שבורא עולם עובד אצלו? מזעזע.

אין לי מילה אחרת לזה.

דוד המלך היה סובל ייסורים גדול . וזה שהוא התחתן לא שייך כאן .

קודם כל הוא נולד וכולם חשבו שהוא לא שייך למשפחה . אחרי זה הרדיפה עם שאול .

כל החיים ברדיפה. אבשלום . צרעת.(אופס בריא בגופו . נפלת .) אז מספיק לבלבל את המוח! 

כן כן לו ראוי לבכות ! לו היה ראוי ! לא לך! ולא לאדם הממוצע שחי בימינו שסה"כ טוב לו למעט מקרי קיצון.

דווקא העלית נקודה שיכל להיות מעניין לדון עליה.

את לא מסוגלת להגיד נראה לי שאתה צודק. 

את חייבת להגיד שיכל להיות מעניין לדון על זה .

למה את בכלל משווה את הסיפור של דוד לסיפור של האדם הממוצע כיום? זה לא שייך .

ולא אכפת לי ש מור ולבונה תגיד לי שאני שוב מבקש סליחה

ואני כן יבקש סליחה ממך על הדיבור. סליחה.

ועדין אני חושב שאת טועה.

ואין שום בעיה לבכות לה' שכואב לנו!.. 

שאדם נמצא במוחין דגדלות אז הוא מסוגל באמת לראות את הצרות הגדולות של האחרים ולהבין שהצרה שלו היא קטנה מאוד.. אבל לא שהוא במוחין דקטנות!!!!

כי אם כן זה אומנם קשה אבל סביל..

אם לא- בפשטות הייתי מתקשרת, ואומרת לו בעדינות שאם התשובה שלילית אני מעדיפה לשמוע עכשיו ולא עוד שבוע  

אם מישהי מושכת אותי כל-כך הרבה זמן אני מודיע בנחמדות גדולה שזה לא נראה לי רלוונטי כבר.

בכל אופן, קורה, וגם לי קרה, שכשהייתי בעניין בכל זאת לקח לי ארבעה ימים לפעמים להחזיר תשובה

אם היא לא נותנת תשובה הרבה זמן אז היא כבר לא רלוונטית? למה? מי קבע?

אלא אם כן התכוונת להגיד שאתה מסיק מזה שהיא לא בעניין ולכן אתה "מקדים" אותה..

להגיד למישהי "חמודה לוקח לך זמן לחשוב, אז לא תודה, לא צריך טובות" נשמע לי קצת פגיעות של אגו...

(החצנתי כמובן את הציטוט..) 

יפה מצידך להשליך עלי את מה שהבנת לבד. אבל כשמישהו/י בגיל מבוגר לא סגור על עצמו מספיק כדי לשלוח הודעה לכל הפחות כדי לתת סימן חיים, זה לא מתאים. לא מרגיש צורך להצדיק את עצמי מעבר לזה, גם לא בפני חברי הפורום. נתתי עצה, אין צורך לתקוף אותה.

נראה לי שאת צריכה לדון אנשים קצת לכף זכות לפני שאת יורה את העצה הזאת עלי ...

בסה"כ אמרתי שלא נראה לי צריך לפסול באופן חותך על המקרה שאמרת..

גם אני אישית לא אוהבת שמתנהגים ככה ובד"כ זה גם היה באמת בחורים שהיו פחות בוגרים להתמודד מול מציאות פחות נעימה (של להגיד לא). בחור אחד לא שמעתי ממנו מילה אחרי הפגישה, לא הודעה, כלום. ועוברים כמה ימים, אז פשוט התקשרתי . וממש רציתי להגיד לו שלום ולא להתראות על ההתנהגות הזאת... אבל לא עשיתי את זה. ובאמת בסוף הסתבר שלא היה לו נעים להגיד לא אז הוא דחה את השיחה בעוד יום וכו'...

הוא רצה להגיד לא, לא היה לו נעים, יכלת לחסוך לו.

מה הרווחת מהאורך רוח הזה? בתכל'ס, כלום.

היה ברור לשניכם שזה לא מתאים אבל בשם הנימוס גררתם את זה עוד יום.

בזמן שהוא מתחבט באיך להגיד לא ואת לא מבינה מה עם הבחור.

עדיף, כשמבינים, לדבר על זה וזהו.

לא הרווחתי.. הבעיה אצלו הייתה יותר חמורה האמת כי הוא ישר אמר אחרי הדייט שנעשה עוד פגישה...

ולא התקשר מאז.. ולי זה דווקא לא כזה היה ברור שזה לא מתאים.. הייתי נפגשת איתו עוד פגישה..

פשוט בדיעבד הוא הבין שהפגישה גרמה לו להבין משהו שזה לא עשה לו טוב והוא התלבט מאוד..

לא משנה, ההתנהגות שלו לא הייתה לעניין.. הוא לא אשם הוא פשוט מפחד להתמודד...(וראיתי את זה אח"כ אצלו בעוד דוגמאות אז ישר עשיתי אחד ועוד אחד)

אבל לא תכננתי לחתוך אותו בגלל זה (זה מאוד פגע בי אבל עדיין...)

אבל אתה כן נחרץ שצריך לחתוך.. שעל זה הגבתי.. 

לי כן היה טוב, ושאלתי אותו מה הוא חושב. מאז אין תשובה ברורה

כנראה שמבחינתו זה לא והוא לא יודע איך להגיד את זה, מקווה שיגמר עד שבת

ממש תודה על כל התגובות! עודדתם וחיממתם את הלב

ואני יודעת שזה סתם מציק שכולם עכשיו אומרים לך את אותן הדבר ש--"אל תדאגי יהיה בסדר..."/"תמצאי משהוא יותר טוב..".\

אבל באמת עכשיו , באמת מכל הלב--- אל תדאגי! הכל לטובתך! יהיה טוב!!!!!!!!!!

תתעודדי.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜