אחראי שקראתי המון אני לא מחסנת בכלום.

תופתעי לשמוע אבל אין חובת חיסונים במדינת ישראל וזאת בחירה שלך לחלוטין. ממליצה לקרוא על החומרים בחיסונים, על המחלות שנגדם מחסנים, על התופעות לוואי האפשריות ולחקור. אנחנו חוקרים כל דבר שנכנס לגוף של הילדים שלנו ומשום מה על חיסונים יש איזשהו ווטו שזה מושלם ואין בזה שום בעיה. אז אם תסתכלי על העלון לצרכן של החיסון תראי איזה חומרים רעילים יש בחיסונים ומזריקים אותם ישירות למערכת הדם בלי לעבור את מערכות הסינון הטבעיות של הגוף (מערכת העיכול, הנשימה).

כמו הספר של ד''ר סוזן המפריז, הספר של טטיאנה אבקוביץ'. קראתי הרבה עלונים לצרכן של החיסונים עצמם, קראתי על החומרים בחיסונים ומחקרים שבדקו את ההשפעה של אלומיניום על גוף האדם. קראתי מחקרי בטיחות שנעשו על חיסונים.
 

מחלות שמוגרו מהעולם חוזרות בגלל אנשים שלא מחסנים!

כאילו מיגר את המחלה.

ובאשר לחצבת, בשנים האחרונות התרחשו התפרצויות חצבת בקרב אוכלוסיות עם אחוזי כיסוי חיסוני גבוהים.

במאמר המצורף ZERO U.S. Measles Deaths in 10 Years, but Over 100 Measles Vaccine Deaths Reported

מוצגים זה מול זה 108 מקרי תמותה מחיסון החצבת - על פי בסיס הנתונים ששומר הממשל בארצות הברית במערכת לדיווח על תופעות לוואי (לרבות נכות ומוות) מחיסונים - VAERS ראשי תיבות של

The Vaccine Adverse Event Reporting System.

לעומת גרף שיעורי התמותה מחצבת מאז שנת 1900.

אפס תמותה בארה"ב ממחלת החצבת.

אפשר לראות בקלות בגרף שהירידה התלולה בשיעורי התמותה מחצבת חלה כבר משנות ה 40 של המאה ה20, הרבה לפני שהוכנס החיסון בשנת 1963-4.

אז למה דחוף כל כך לחסן ולסכן תינוקות בתופעות הלוואי החמורות של החיסון?

חיסונים לא ממגרים מחלות. ואבעבועות שחורות אינה כאן איתנו עוד כי אנחנו כבר לא נדבקים מהנגיף שהועבר על ידי חולדות/פרעושים/כינים (הדעות בקרב החוקרים חלוקות) מבעלי חיים הודות למערכות ביוב מפותחות ותנאי תברואה מעולים.

ומתי בפעם האחרונה שמעת על מקרה של אבעבועות שחורות בארץ? למרות שכבר לא נותנים את החיסון.

וכינים היום עוברות בהדבקה מאדם לאדם (מילד לילד יותר נכון..).

האם את יודעת מה המרכיבים של החיסונים? האם את יודעת כיצד אלומיניום פועל בגוף? האם קראת מחקרים שבדקו בטיחות של חיסונים? האם הסתכלת בעלוני החיסונים?

מסיימת סיעוד, עשתה סטאז' בטיפת חלב, מה שאת אומרת לא נכון.

בפירוש היא יודעת הרבה פחות ממה שאפילו האחים הקטנים שלה יודעים על חיסונים. 

ובכל זאת את מחסנת. למה?

חבל שאת לא עניינית. מותר לך לסבור שהחיסונים מיותרים, אבל להגיד שרק צד אחד מביא טיעונים והצד השני לא- זה גובל קצת בדמגוגיה.

את באמת סבורה שאין שום מחקר או סטטיסטיקה שמצדיקים חיסונים??? הזוי מצידך.

אני לא הולכת לקרוא מחקרים נגדיים, כי אני משום מה כן סומכת על מערכת הבריאות שעשתה את העבודה בשבילי, ומי שלא סומכת, יכולה לבדוק במחקרים.

כל הדברים שציינתי לא קשורים לקונספירציה הם קשורים לאותם מקורות שהמורים שלך אספו מהם את החומר.

זה שאמרו לך שחיסונים הם בטוחים יעילים ומושלמים והראו לך טבלאות לא עונה לי על השאלה האם את טרחת ונכנסת למקורות עצמם. בדקת איך התעצבו מבדקי הבטיחות, בדקת איך ביצעו שלב ראשון שני ושלישי של החיסון, ממה היה עשוי הפלסבו.
שתדעי שהרבה מהחומר הקונספרטיבי שמתנגדים "ממציאים" מגיע מאותם חומרים שלכם רק עם עיניים ביקורתיות. אני אתן לך דוגמא, מבדקי הבטיחות של החיסון נגד HPV במבדקי הבטיחות שלב שלוש שזה double blind placebo הפלאסבו לא היה תמצית סיילין אלא כל החומרים הרעילים, פורמלדהיאד, אלומיניום במינון גבוה וכו וכו רק ללא הוירוס המומת עצמו. זה נראה לך הגיוני? עכשיו זה לא כתוב באתר קונספרטיבי, זה כתוב במחקר עצמו.
זה שתעשיית התרופות מושחטת אני בטוחה שגם לימדו אתכם, תרופות שנעלמות מהמדפים, תופעות לוואי חמורות, תביעות ענק על תופעות לוואי קשות וכו וכו. אז למה בחיסונים זה לא יתכן? למה לא יכול להיות מצב שחיסונים שאת יכולה להסתכל על העלון ולראות מה החומרים בתוכו ולהבין שאלומיניום שמוזרק ישירות דרך השריר זה לא הרעיון הכי טוב ושאלומיניום נקשר למחלות אוטואמוניות. אבל אין קשר. אין קשר אין קשר.
למה הכפילו את כמות החיסונית מאז 1986? למה מה שהספיק להורים שלי לא הספיק לי ולילדים שלי בכלל יש עוד חיסונים.
אם יש אפשרות שחיסונים גורמים לתופעות לוואי ולימדו אותך שזה קיים, אז למה את לא מקשיבה כשאמא אומרת שהילד שלה היה בריא לחלוטין ואחרי החיסון פתאום התחילו לו פרכוסים ואפילפסיה? או שיום אחרי החיסון הוא חטף דלקת קרום המוח? וכו וכו. יש לי באמת אלפי דוגמאות. והתופעות לוואי האלה נמצאות בעלון לצרכן, יש קרן לפיצוי נפגעי חיסונים בארצות הברית ששילם מעל שלוש מליארד דולר, יש מדינות שהוציאו כל מיני חיסונים מהתוכנית שלהם בגלל תופעות לוואי חמורות כמו צרפת שהוציאו את הרוטה או דנמרק שיש ארבע אחוז מתחסנים לפפילומה.

אני מאמינה לך שאת מאמינה שלימדו אותך את כל האמת.
לא חושבת שמשרד הבריאות משחק בכסף של אנשים אבל אנחנו יודעים שקיים קשר הדוק בין תעשיית התרופות למשרד הבריאות ותעשיית התרופות יושבת על המון כסף, וכל שני וחמישי צץ תחקיר בחדשות על שחיטות כזו או אחרת, אז למה אי אפשר להעלות על הדעת שיש שחיטות גם בנושא הזה?
איך מי שפיתח את החיסון יכול להיות נקי כפיים ולהעיד שהמוצר שלו בטוח כשיושב על זה מליארדים של דולרים?
קצת לימוד על חשיבה ביקורתית לא תזיק לכם.

ותהיי בטוחה שאם חלילה קורה נזק מחיסון לפעוט, היא תהיה הראשונה להתנער מהקשר בין החיסון לפגיעה.

רק אנחנו אחראים לבריאות של ילדינו, ואנחנו אלה שנישא בתוצאות לכאן ולכאן.

האמת היא שממש לא קל לעמוד במצב כמו שתיארת.

מציעה למי שרוצה לפצל או לדחות או בכלל לא לחסן, להמיק וללמוד על החיסונים גם כי זה נותן כח להיות אסרטיביים מול הצוות המטפל.

בדיוק היום דווח בחדשות שמנהלות וסייעות במעונות ובמשפחתונים יעברו סדנאות בזיהוי וטיפול במצבי סכנה מאלרגיות מזון, ושכל מקום כזה יחזיק מזרק אפיפן להצלה משוק אנפילקטי.

הגענו למצב מטורף של אלרגיות מסכנות חיים כתוצאה מתגובה אוטואימונית למרכיבי החיסון עצמם או למזונות שהגוף מזהה כאיום על המערכת החיסונית בגלל עודף נוגדנים.

שלא לדבר על שיעורים מטורפים של ריפלוקס בתינוקות, ועוד ועוד מנזקי תוכנית החיסונים הבלתי אפשרית שמעמיסים על תינוקות היום.

חיסונים הם התערבות רפואית לא פשוטה, כדאי לשקול היטב את התועלת לעומת הסיכון.

אם תרצי, יש שרשורים קודמים על חיסונים, אפשר להתחיל להעמיק בנושא משם.

ומעט מחומר שנתקלתי בו כשהעמקתי בנושא אחרי שהנכד שלי נפגע מחיסון, נמצא בתגובות שהגבתי בשירשורים  האלה. אפשר למצוא בכרטיס האישי שלי.

זו בטח לא היתה המטרה של מה שכתבתי.

ריפלוקס קשור לחיסון הצהבת וביתר שאת לחיסון הרוטה.

(ובמאמר מוסגר, את לא חייבת לחסן את שאר המנות של הרוטה, ובפרט שהתינוקת אינה ילדת מעונות).

אלרגיות מזון רואים בתינוקות גדולים יותר כשהם נחשפים למזון מוצק - לכן החשיפה צריכה להיות מועטה והדרגתית.

בעז"ה שתהיה לך בריאה ושלמה, והכל בנחת.

והחמרה נוספת בגיל 4 חוד' ועוד אחת לסיום סיומת בגיל חצי שנה.

כמו שמספרים שאוטיזם מופיע בגיל שנה out of the blue באופן מפתיע בסמיכות לחסון הMMRV.

לא כל ריפלוקס הוא תוצאה של חיסונים, אני מסכימה.

לפעמים מדובר בנטיה פיזית אישית לטונוס שרירים נמוך ועוד סיבות לריפלוקס.

אבל אי אפשר להתעלם מהזינוק הלא פרופרוציוני למחלה בהתאמה להכנסת חיסון הצהבת והרוטה לתוכנית החיסונים.

כשהילדים הגדולים שלי היו קטנים (ואגב חוסנו מלא), זו היתה תופעה באחוזים זניחים.

בשירשורים קודמים.

כמו שכתבתי, אפשר דרך הכרטיס האישי שלי.

שנפטר מדלקת קרום המוח והיה מחוסן.

ויש להם מחיר.

למשל השעלת, למשל השפעת, ואפילו חזרת ואבעבועות - החיסונים הללו לא יעילים, רבים מהמתחסנים חולים במחלות עצמן.

יש זינוק עצום בשיעורי האוטיזם בפרט, ובקשת לקויות הלמידה ופגיעות נוירולוגיות בכלל - בארה"ב במדינות בהן יש חובת חיסונים על פי חוק, שיעורי האוטיזם מגיעים לאחד מכל 38! ילדים.

לשם ההשוואה, כאן בארץ מסתבר שבקרב האוכלוסיה החרדית והאוכלוסיה הערבית הידועות כמחסנות פחות, שיעורי האוטיזם נמוכים יותר מאלו באוכלוסיה הכללית.

וזה בלי לציין את סעיף 13.8 שמופיע בעלון לצרכן של כל אחד מהחיסונים: בטיחות החיסון לא נבדקה לא לסרטן ולא לפגיעה בפוריות.

כדאי ללמוד את הנושא.

והינה סרטון שבו גם הכהן הגדול של החיסונים, דר' פול אופיט, ממציא חיסון הרוטה (בשיתוף עם חוקר נוסף) מתבטא בכנס במילים הבאות:

"אתה אף פעם לא באמת יכול לומר שחיסון MMR אינו גורם לאוטיזם, אך למען האמת, כשאתה מגיע לתקשורת, עדיף שתתרגל לומר את זה. 

כי אחרת, אנשים שומעים שהדלת נשארה פתוחה

כשאסור שהדלת תישאר פתוחה".

כל מילה.

אני מבינה שגם הוא לא משכנע אותך.

דבר אחד חשוב להבין בכל מקרה: חיסונים הם התערבות רפואית, הזרקה ישירות לגוף.

כל הורה יכול וצריך לבדוק בעצמו למה הוא מסכים כשהוא מחסן את ילדיו.

הצהרה שנמסרה בקונגרס ב2015 לגבי הונאה מדעית של הCDC במחקר שמצא קשר מובהק בין חיסון הMMR לאוטיזם. 

אה, ואגב, לאחרונה תבעו שני חוקרים שהשתתפו במחקר על יעילות חיסון החזרת את הCDC שביצע את המחקר, על כך שהורה להם לשבש נתונים ולהטות את מסקנות המחקר.

אני לא יודעת מי את ואת מי את מייצגת, אבל אם את הורה תמים לתינוק שמתחסן, הייתי מציעה לא לעצום את העיניים לנוכח מבול של מידע שמצטבר על פוטנציאל הנזק בחיסונים.

ב 2012 דר. תומפסון ועמיתיו ב CDC זיהו תת קבוצה בסיכון ללקות באוטיזם  ללא קשר לגזע: גילאי 12-15 חודשים וגילאי 16-18 חודשים: קבוצות הגיל הרלוונטיות לחיסון הMMR.

פעוטות שהתחסנו בגיל מאוחר יותר נמצאו פגיעים פחות באופן מובהק סטטיסטית.

ב2004 ממצאי המחקר הראו בנוסף, שקבוצת הבנים האפרו-אמריקאים היו פגיעים פי שניים מבנות או מבנים לבנים.

בכל מקרה, הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב פיצתה בסכומי כסף גדולים גם הורים לתינוקות שנסוגו לאוטיזם.

ולטענתך שהחיסונים העיפו מחלות, זה באמת דיון ישן.

בכל אופן, לפני שיאשימו כרגיל דווקא אותי בשירשורפלצת, ממליצה שוב ללמוד את הנושא ומחזקת מה שכתבת את עצמך: ממליצה לקרוא דברים מבוססים. 

תיעדו את דר' פול אופיט אומר את הדברים בכנס - ככל הנראה של תועמלני חב' החיסונים.

ובכל זאת, הדברים מדברים בעד עצמם.

דייק מה. גם סיפור על פח אשפה ענק נשמע מוזר. כאילו אנשים כותבים מחקר , מדפיסים אותו ואחרי זה מביאים פח אשפה ענק וזורקים ועוד מול אנשים אחרים. תרגום שם נכון? מי משמיד כמה מסמכים? 

החוקר שהוציא את הסיפור החוצה קיבל מעמד משפטי של חושף שחיתויות קודם למהלך הזה.

אני לא יכולה לענות יותר בפירוט כרגע.

אבל אם חשוב לך, את יכולה לחפש חומר נוסף על כך ברשת.

קודם כל לא מדפיסים, אחרי זה עוברים על כל הקבצים במחשבים. אם זה ממשלתי אז יש אגף אבטחת מידע . סיפור של פח אשפה ענק נשמע מצחיק ולא מציאותי. 

תעשי עם זה מה שאת חושבת

במאה 21. מקווה שלא הבעירו מדורה באמצע משרד כדי להשמיד מסמכים. וזה במדינה ששולחים לכלא לעשרות שנים על שחיתות. זה פשוט לא אמין...

לפני חודש בתי הקטנה הלא מחוסנת חלתה ברציפות בחזרת ומיד אחר כך באבעבועות.

נדבקה מחברותיה שחוסנו.

ויש עוד כל כך הרבה מה לענות על טיעונייך האחרים.

מי שמחפשת תוכל למצוא את המידע העדכני.

באמת לא פשוט לראות את בתך חולה ברציפות במחלות הלא נעימות האלה.

רק לציין שאם היתה מחוסנת, ככל הנראה לא היתה נדבקת מהן.

זה אומר שהחברות התחסנו וקיבלו נגיף חי מוחלש והיא שלא התחסנה ולא היו בגופה נוגדנים נדבקה וזה שהיא חלתה פעמיים ברצף מראה שלכל הפחות בפעם הראשונה הגוף לא יצר מספיק נוגדנים בשביל להמנע מהמחלה בפעם השניה 

זו הסיבה שבשלה אני לרב מחסנת ומשתדלת שזה יהיה בזמן. קחי לדוג את חיסון נגד רוטה גם אם לילד אין תסמינים של חום וכו' מזהירים לשמור ביתר על הגינה אחרי החיסון מכיון שקיימת סכנת הדבקות.

הבת שלי חוסנה לרוטה בזמן (חצי שנה לא זוכרת מתי שצריך) ולפני חודש נדבקה ברוטה מילד אחר שחוסן בגן בגלל אי שימת לב של מטפלת בעת ההחתלה ועברה את זה ממש בקלות.

למה היא התכונה כשכתבה חלתה ברציפות ?

חלתה קודם בחזרת ומיד אחר כך באבעבועות.

תגובה עניינית כבר הגיבה לך בת 30.

ובאשר לבתי - לשמחתנו היא נדבקה עכשיו כשהיא ילדה צעירה, עברה את המחלות בקלות יחסית, והיא כעת מחוסנת לכל החיים ב"ה. מה שאי אפשר לומר על ילדים שקיבלו חיסון  - החיסון תקף ל5 שנים במקרה הטוב.

והרבה פעמים בגיל מבוגר יותר מגיל 20. עד כדי כך שממציא החיסון כבר התבטא כאומר שהחיסון לא יעיל.

ואת יודעת מה כתוב בעלון של כל חיסון בסעיף 13.8? שלא נבדקה הבטיחות - לא לפגיעה בפוריות ולא לסרטן. אין מחקרי המשך, ואת אף אחד זה לא מעניין.

אני הלכתי עם הבת שלי  למומחה ריאות לילדים תוך כדי מילוי שאלון הוא שאל אם עשיתי חיסון שעלת בהריון  אמרתי לו שכן ושאלתי אותו אם זה באמת חשוב ויעיל  ויש חולים בקרב מי שלא מתחסן והוא אמר לי מפורש שהיה עד ליותר ממקרה אחד של מוות ילד בגלל שעלת 

איך את לוקחת אחריות כ"כ גדולה ואומרת בכזאת הצהרה שהחיסון לא יעיל?????

לגבי הסטטיסטיקות שאת מציגה אני לא יודעת מאיפה הנתונים אבל יכולות להיות סיבות רבות לחלוקה שימי לב לטענתך במגזר הדתי והערבי אחוזי האוטיזם נמוכים מהאוכלוסיה הפרטית מי אמר שזה בגלל החיסונים ועל סמך מה את אומרת שהאוכלוסיה החרדית ידועה כמחסנות פחות אז רק לידיעתך הרבה מאד מחרדים מחסנים ודווקא באוכלוסיה הכללית שחשופה יותר למידע יש הרבה מאד שלא מחסנות לגבי האוכלוסיה הערבית אין לי ידע.

אני מעלה השערה נוספת מאחר שידוע שפגיעה מוחית יכולה להגרם מעוד סיבות הייתי מתרצת את ההבדל באחוזי הפגיעות בהבדלי אורח חיים בין האוכלוסיה הדתית והערבית  לבין האוכלוסיה הכללית טישנם הבדלים רבים שיכולים להסביר פגיעה 

*אכילת בשר ומאכלים שאינם כשרים (שידוע כבר בתורה נא' שהם מטמטמים את המח)

*שתית אלכוהול וצריכת סמים

*עישון שלא נפוץ באוכלוסיה החרדית בכ"א

כל אלו מבדילים בצורה יותר מוקצנת וברורה בין האוכלוסיות שציינת מאשר מתן או אי מתן חיסונים לילדים.

לכן עד שלא יחקרו את כ-ל הנ"ל אי אפשר להסיק מסקנה אחת לגבי הקשר שבין החיסונים לאוטיזם ובמיוחד לא ניתן לקיים את ההשוואה שציינת 

ולאו דווקא בצורתה הקלה.

את יכולה למצוא נתונים בשירשורים אחרים כאן על שעלת.

ואני לא לוקחת אחריות על אף ילד חוץ מהילדים שלי. מי שרוצה לקחת אחריות באמת על בריאות ילדיה צריכה ללמוד את הנושא בעצמה ולקבל החלטה עבור הילדים שלה.

חוץ מאשר מתן או אי מתן חיסונים 

אין לי שום בעיה בזה שאת ועוד חושבות אחרת ממני ואני עצמי עוד לא סגורה לגמרי על דעתי בעיניין החיסונים

אבל- 

לא כל האמצעים כשרים כדי לשכנע אנשים להתחסן/לא להתחסן כל המחקרים שקראתי היו נגועים אין מחקר אוביקטיבי בנושא אבל בעוד שלמתנגדי החיסון יש כוונה להשחיר את פני מערכת הבריאות והאמצעים שהיא נוקטת ע"מ למגר מחלות למשרד הבריאות יש אינטרס לדאוג לבריאות הציבור נכון זה לא כ"כ מושלם כי הם מסתכלים על כולם כאוכלוסיה ולא כיחיד ומניחים הנחות רציונאליות שנובעות מסטטיסטיקות.

מבחינתי לעוות מחקרים להגדיל אותיות בעלון החיסון בלי לבדוק מה באמת המשמעות ומה היחס  בהשוואה לתרופות אחרות זה לא כשר זה מסולף!

כמה תרופות נבדקה השפעתם על הפוריות וסרטן? את בטוחה שכל אנטיביוטיקה וכל כדור אקמול נחקר עד כדי כך? בדקת את זה? חקרת? נכון שאת אלו בד"כ מקבלים דרך הפה וזה עובר במערכת העיכול אבל יש פעמים שצריך לקבל דרך הוריד ועדין אף אחד לא בדק את כל התפעות ויצא על האנטיביוטיקה ברמה שבדקו ויצאו על חיסונים.

שוב תודה לך על תיקון אי הדיוקים 

רק אתיחס לכמה דיוקים

בחברה החרדית נשים ובפרט נשים בהריון לא מעשנות ולא צורכות סמים מה שלא ניתן לאמר על האוכלוסיה הכללית 

את הפער בין החברה הכללית לערבית ניתן לתרץ גם באי איבחון 

יש חילונים רבים שומרים כשרות ויש חלונים רבים שלא מחסנים

וכל אלו מוכיחים כי מהפער שלב אמיץ הציגה בין האוכלוסיות  אי אפשר להסיק מסקנות לגבי השפעת חיסונים על אוטיזים וכן לגבי חיסון שעלת אני לא כתבתי שחייב לחסן ושהחיסונים יעילים אבל להגיד על חיסונים בפה מלא ובביטחון שהם אינם יעילים ולתת הוכחות ומספרים שהקשר ביניהם מופרח כן זה די מופרח לתלות כמות אוטיזם מאובחן באוכלוסיות במתן או אי מתן חיסונים כשאפשר לתלות את זה באינסוף דברים כגון אורח חיים, גנטיקה, יכולת איבחון באוכלוסיות מסוימות ועוד...

לסיכום

ניתן לשער ולהעלות השערות שונות כל אחת תעשה כפי רצונה רק לגבי אלו שלא מתחסנים והילדים נדבקים זה בגלל שאלו שמתחסנים מקבלים לעיתים את הנגיף מוחלש והוא מדבק את מי שלא חוסן.

הבן שלי חלה ברוטה (לא מחוסן) ועבר את זה יפה מאוד בבית עם הרבה הנקות. לא היה נעים אבל לא שונה מכל וירוס בטן אחר... ואני מניחה שהוא נדבק מילדים במעון שעברו את החיסון.

נכון שאולי יש כאלה שמתאשפזים, אבל צריך לדעת שגם יש כאלה שלא, ושלא כל ההלחצות שמלחיצים אותנו הן נכונות.

אני מעדיפה פשוט לא להילחץ... כשרופאים אומרים שמחסנים נגד שפעת כדי למנוע אשפוזים ועומס על בתי החולים, אז סליחה - אין שום סיבה שאחסן את הילדים שלי בשל סיבה שכזו. תופעות הלוואי הרבה יותר מסוכנות - גילאן ברה וכו', ראיתי בעיניים. או התפשלות מעיים במקרה של הרוטה.

זנים אחרים מתחזקים.

שתראי שאת לא יחידה בעולם שיש לה חששות מהנושא.
אני מאוד ממליצה לך להתחיל לקרוא ולחקור ולא לעשות על עיוור. את תופתעי כמה מידע יש בנושא כיום והכל זמין ונגיש. מחקרים, עלונים לצרכן, מידע על המחלות ועוד.
 

את יודעת שזה ממש משש לא מחסן נגד השפעת הפשוטה והרגילה? 

חיסון שפעת ואת זה אמרה לי מפורש האחות ששאלתי אותה על החיסון מחסן נגד 4 שפעות חמורות ביניהן שפעת החזירים, שפעת העופות וכו' בקיצור מחסנים רק לסוגי שפעת שגרמו למקרה מוות. אומרים שיש לו עוד יתרון שהוא עוזר ב70% מקרים נגד שפעת עונתית ונגד התקפי לב אאל"ט

אז להגיד שיצרו את החיסון בעלויות גבוהוות רק כדי לחסוך אלפי ימי מחלה למשק?!

סליחה אני ממש לא מסכימה עם הטענות האלו הם מרגישות מופרחות וחסרות ביסוס כלשהו. 

אני בודקת באופן כללי את החיסונים את הרב נותנת /מפצלת חיסון שפעת לא חיסנתי על אף שבשנים האחרונות אנשים מתו מסוגי השפעת וזה מחלה שאפשר להדבק בה בקלות ממש 

לי האחות אמרה באופן הכי ברור כשאמרתי לה ששנה שעברה חליתי בשפעת למרות החיסון שהחיסון הוא בעיקרו נגד השפעות הרצינייות והמסוכנות ועל הדרך יכול למנוע שפעת פשוטה (בעיקר בגלל הנוגדנים שהגוף מפתח -משו כזה) 

בכל מקרה היא אמרה שהיא יודעת שההסברה של החיסון לקויה וצירפה לי דף הלוואי שאמצא ואצרף לך.

את יכולה למצוא מידע הכי בסיסי לגבי חיסון השפעת אפילו באתר של קופת החולים שלך שיסביר לך טוב יותר לגבי חיסון השפעת - איך בוחרים את הזנים לחורף הקרוב. 

לא מומלץ לחסן כשהמערכת החיסונית חלשה

ולא בחורף ולא אחרי מחלה

ולא בחילופי עונות

חיסנתי לאחר מחלה והקשבתי לאחות ואני מתחרטת עד היום כשנה אחר כך

אני לא בטוחה שזה מזה אבל מאז החיסון האיום ההוא(גיל שנה) היא חלתה וחלתה 

ואחר כך ראינו שהיה לה מונו כנראה התלבש על המערכת החלשה.

גם אני לא ידעתי

את עדיין מניקה?

זה הגנה טובה מאוד

ויש עוד עיצות

כי הזמן היחיד שהוא לא חורף ולא חילופי עונות זה הקיץ.

לא נראה לי הגיוני גם לפצל וגם לרכז הכל בכמה חודשי קיץ.

אישית-חיסנתי את ילדי בכל החיסונים,

אצל הגדולה לפעמים פיצלתי

אצל הקטן גם זה לרוב לא.

והכל בסדר, עבר בקלות כמעט ללא תופעות לואי.

לפעמים קצת חום או נפיחות שעברו במהירות.

ולגבי הפיצול-זה הרגיש לי מסורבל ומקשה מידי,

ולא ראיתי שזה השפיע על התופעות לואי..

עושות חשבון 5: דילמת החיסונים

הפרק הראשון של תוכנית התחקירים של פרופ' רפי קרסו שעסק בנזקי החיסונים בצורה אובייקטיבית, ונגנז. מעולם לא שודר, הסידרה התחילה את השידורים מהפרק השני..

ידוע שבנושא החיסונים יצרניות החיסונים מממנות את הכתבות ומטילות ווטו על כתבות תחקיר שמראות את המציאות כפי שהיא.

ותגובה על הכתבה הממומנת של "עושות חשבון" תראי כאן: 

את יודעת - - הריון ולידה

יש אפשרות לפצל,

יש אפשרות לדחות (למשל, יפנים מתחילים לחסל בגיל 3 שנים, ומאז שעברו למתכונת הזאת תמותת התינוקות שלהם ירדה פי 7)

יש אפשרות לא לחסן בכלל או בחיסונים מסוימים. בסופו של דבר, חיסונים - זה זכות ולא חובה. וגם לא מחתימים את ההורים על כל הסיבוכים שלהם. אפילו לא מזהירים עליהם. ואחיות שמחסנות בעצמן בד"כ לא יודעות אותם.

הייתי ממליצה לך להקשיב לאינטואיציה האמהית שלך.

 
ארגון "חסון" - מתן מידע על חיסונים
054-4316753
hisunim@gmail.com
SUSPEND
 

את מי לא לחסן - 

ואם יש לך זמן, ממליצה לשמוע את הכול:

והמשך - 

שימי לב: רופא זה לא שולל חיסונים, הוא אומר את מי אסור לחסן.

מאד חשוב לדעת את זה.

אולי אינסטינקט אמהי שלך - הוא זה שעוצר אותך בדרך לטיפת חלב...

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

כל אחד נכנס לנישואין עם מחשבות/רצונות לגבי עצמו ולגבי הדינמיקה עם השני

חלומות רגשות וכו יכולים להיות משותפים אם מוציאים אותם מגדר מחשבה ומדברים עליהם ביחד כי לא כתוב על המצח מה אני רוצה .... ואז אחרי שמקשיבים אחד לשני בלי שיפוט/ בלי להפריע לו להביע את מה שרוצה, מנכיחים את הרצון או רצונות של כל אחד, מכבדים (= לשון כובד, נותנים מקום לרצון במלואו, על כל מכלוליו) ואחרי ההתייחסות הראשונית הזו  אפשר לעשות תיאום ציפיות/ לבדוק מה דומה, מה שונה ומה מתנגש בין שני הרצונות

וממילא איך  בונים את הדבר הזה ביחד .

וכמובן שלא חייבים להיתפס לדפוס מסויים לעולם ועד.  כל כמה זמן יושבים ישב"צ ומדברים על התקופה/ איך אני רואה את הדברים/ ממה אני מרוצה ושמח, על מה אני מודה,  מה הייתי רוצה לשנות או לשפר  במערכת הזוגית או האישית. 

ממש לא אומרת שהוא חצי רווק ואת קורסת

מבחינתי לפחות הכוונה זה שהוא אחראי על הפרנסה ואני על בית וילדים. בפועל שנינו עובדים ושנינו מתחלקים פחות או יותר חצי חצי במטלות בית ועם הילדים וזה מעולה מבחינתי. אם ישתנה משהו נדבר על זה ובעז''ה נגיע להסכמות בינינו.

ולגבי הריצוי- אני חושבת שהרבה פעמים אנשים שיוצאים מריצוי הולכים לקצה השני של לא להתחשב באף אחד, בלי להגיע לאמצע

אז כן אני חושבת שצריך לדבר על זה ולהבין איך השינויים מסתדרים מבחינתך, ואיך הוא יכול להגשים חלומות ועדיין לקחת אחריות על החיים שלו ועל החלק שלו בבית...

אני חושבת שנכון שהאישה תהיה קשובה לעצמה ולא תלך לפי תבניות כאלה ואחרות כי החיים דינמיים. והסוד במעורבות הבעל הוא תקשורת ומערכת יחסים טובה

אם לא סבבה לך להיות 'האישה בבית' ואת מרגישה שאת מוותרת על עצמך לטובת גידול הילדים - צאי לעבוד במה שאת רוצה חולמת ואוהבת, בסוף אישה שטוב לה ושמחה תהיה אמא יותר טובה לילדים בבית ואישה יותר שמחה לבעלה כי יש לך מילוי עצמי דרך הקריירה. (יש נשים שהמילוי העצמי שלהן הוא אחר, כל אחת ומה ששלה)

היום להרבה דברים טכניים שקשורים בתחזוקת הבית יש חלופות שהם לא את,. הדבר הכי חשוב שיהיה בבית בתור הורים לילדים זה לב קשוב תקשורת טובה ושלום בית.

לגבי "ככה הוא". לדעתי זו תבנית שאנחנו שמים בה את הבעל כי אנחנו לא מעזות לשנות. ברגע שאת תשני הוא יצטרך להתאים את עצמו או שתמצאי דרכים אחרות להסתדר. בסוף בעל שלא מעורב בבית זה סימפטום לבעיה אחרת לדעתי יותר עמוקה

הטא לא מחפש שלא אעבוד

הוא רק היה רוצה שלא יהיה לי קשה להחזיק הכל לבד לתקופות ארוכות

ושבכללי יזרום לי יותר לפרגן לו ו'יסע לכל מיני שרוצה

ואני מפרגנת אבל לא תמיד בקלות

זה משו אחר לגמרי

וברור שקשה לו. הציפיות שלו פחות ריאלית בעיניי.

אל תנסי לרבע את העיגול לגבי מה שאת מרגישה, זה מגיע אחרכך ומשלמים על זה לא מעט

למה שייעדר ככ הרבה ותחזיקי הכל לבד לתקופות ארוכות? זה מילואים? בילויים? 

והז כבר קורה כל המזן במילא

וגם היה רוצה בכללי לחיות ככה

יותר מתוך שליחות ועישה משמעותית לא לבילויים

ואת החלומות המממ שגדולים מעדיפה שיחכה קצת בכמה נשים ובינתים יסתפק במינון משתאים לכוחות

הוא גם לא מבקש כלום ספציפי

מבקש את זה כדרך חיים

לא יודעת בדיוק לא מבינה

מספיק קשה לי שהל שנה בממוצע לפחות 4 -5 חודשים הוא לא פה

נגמר לי הכח לחןשב מעבר

ואת הילדים והעבודה וכו..?

גם פיזית וגם רגשית..

נגיד הבעל נעדר לתקופה ממושכת...

אתן מרגישות שזה קשה אבל סביל או מעבר לכוחות+..?

אם תציינו גם מס' ילדים אולי יותר יעזור

מנסה להבין קצת את עצמי ומעבר

הבאת ילדים בשותפות עם בעל ומעולם לא התכוונת להחזיק לבד את הבית ילדים ועבודה רגשית ופיזית לבד לא?

אם מגיעים למצבים שאין ברירה ויש העדרות של תקופה ממושכת (כמו מילואים לדוגמא) אז אנחנו מכחרות בזה שזה מעל כוחתנו ונעזרות כמה שיותר ואפשרי...

אבל זה לא הנורמה ולא האידיאל כלומר השאיפה שלנו כנשים לא צריכה להיות "להצליח להסתדר ולהחזיק הכל לבד" כי זה בדיוק ההפך ממהות נישואים ובית...

לשאלתך אני גיליתי שבמצב של אין ברירה אני מתפעלת את הכל מצויין ++ אבל זה מצב של חוסר ברירה ולא בחרתי להביא ילדים כדי לגדל לבד;)

ישלי 3 ילדים 

לא מבינה למה זה טבעי להיות כל יכולה לאורך זמן

והוא לא חושב ככה

מבחינתו אם זה היה ההפך הוא היה עושה את זה עבורי בקלות הרבה יותר

ואני עושה

אבל קשהההה לי מאוד

וכן זקוקה גם לקצת הקלות לפעמים..לרוב לא והוא מסיים עם כולם את הסבב והכל ..אבל בצו הבא מרגישה שפשוט גדול עלי . חגים לבד בעולם ועם כל הילדים

זה דכאון . מעדיפה שיתבטל החג ולא לחגוג ולא לבנות סוכה מאשר לשבת בה כגננת לבד כל היום

אוף אני סתם משגעת אתכן

אני קצת מוצפת ופגועה וכועסת על המילואים שהשפיעו לי ככה על הזוגיות שהיתה העוגן של חיי

הוא הבעל הכי עוזר בעולם בערך כולן תמיד מקנאות בי

לא דמיינתי שזה מה שהוא מחביא בלב

אלא הוא פשוט רוצה לצאת בתחושה שהאישה שהוא אוהב בסדר ומסתדרת?

ואז הוא רוצה לו שכמו תתני "אישור" שאת מסתדרת ויכולה להחזיק הכל לבד בשביל הרוגע הנפשי שלו שאת בסדר?

ואני לגמרי לא רק מתלוננת ומחצינה את זה כל הזמן

זה רק עכשיו אני ככה כי אני ברגע מתוסכל

בלב פתוח..

שברגיל את לא מאמינה שאישה צריכה לתפוס בית לבד ובדיוק בגלל זה בית מקימים ב2

ובמצבי חוסר ברירה- כמו מילואים את צריכה עזרה חיצונית/כל דבר אחר שיעזור לך כדי לעבור את התקופה הלא אידאלית הזו

אני נראה לי ברגע מתוסכל אז אני אמשיך לכתוב כשקצת ירגע לי הלב

עכשיו מרגישה שאני בעיקר שלילית

כי יושב לי גוש ענק בלב ואין לנו מתי לדבר אפילו חוץ מערב אחד ויחיד השבוע ורק בהמשכו

תודה רבה על העזרה והרצון וההבנה

שאני מרגישה שבטבע שלנו אנחנן מרגישות יותר 'אחריות' על הבית, גם כזה במחיר של לוותר על רצונות שלנו, והגברים בטבע שלהם יותר חושבים על עצמם, לא בקטע אגוסאיסטי אלא פשוט זו המחשבה הראשונית, ואחכ חושבים איך זה יכול להסתדר עם הבית.

ובמקום להתעצבן על זה, אני חושבת שאפשר ללמוד מהם ולחשוב גם על עצמנו.

במקום לכעוס עליו ששלושה ערבים בשבוע הוא לא נמצא בבית (נניח), אז ללמוד ממנו ולהגיד, ביום הזה והזה אני לא אהיה בבית כי אני הולכת להתאמן/יוצאת עם חברה/ מה שבאלך, צריכה שתהיה בבית.

ואני חושבת שכשאנחנו נלמד לדאוג לעצמנו אז זה גם יגרום להם לראות יותר את הבית ולקחת את האחריות וגם יאוורר אותנו ויפחית את האמוציות שלנו כלפי העניין.

הכותבת היא אחת שלא דואגת לעצמה בכלל ויודעת רק לכתוב מילים יפות

וממש דואגת 'הבקרים החופשיים שלי לא יבוזבזו על סדר נקיון וביושלים ועושה מה א'ני אוהבת לעצמי והולכת לערבי נישם ץמיד או לסדנאות שבא לי.. וכשחושב לי ללכת לביכנ''ס..

ולגמרי חושבת שאני חשובה

ועדיין ברור לי שיש לי אחריות על הילדים 'הבאתי לעולם ואני אעשה מה חשושב לי ולפעמים אהי. יצירתית כדי שזה יקרה

אבל כן מסתפקת במינון ובאופן שמתאים למציאות

לא מצפה להתנער מאחריות לגמרי או כמעט

לא שאין שותפות, אבל האחריות הבסיסית נתונה לכל אחד לפי ה"תפקיד" שלו. (האמת שאם כבר בעלי הרבה יותר שותף בבית מאשר אני בענייני החוץ...)

זה אולי גם קשור לאופי הגברי ולאופי הנשי, אבל בעיקר זה נובע מהאופי של כל אחד מאיתנו -

בעלי איש מתמטיקה וחישובים, איש מעשי שיודע "להחזיק ראש" ולכן הוא האחראי הפיננסי של הבית והאחראי על כל הסידורים שדורשים הסתובבות בחוץ. (הוא גם נוהג ואני לא, אז זה גם קשור בזה)

אני אישה של בית מטבעי (גם עובדת מהבית) ולכן רואה יותר את הצרכים של הבית ומצליחה לנהל אותם (פחות או יותר...)

בטיפול בילדים אנחנו לגמרי שותפים, אם כי מטבע הדברים אני יותר נמצאת איתם. אבל שנינו יודעים מה הצרכים שלהם (אולי אני קצת יותר) ויודעים לטפל בהם בבית ובחוץ.

לנו זה טוב ככה... כל זוג צריך להחליט מה טוב לו.

נקיון וסדר זה גם אבל מבחינתי הצד השולי

גם כי אני לא פרפקציוניסטית

וגם כי זה פחות מעסיק אותי

אלה דברים שדורשים תכנון וגם הרבה עשייה. אולי זה רק אצלי? (אני לא פרפקציוניסטית בכלל, אבל עם תשעה ילדים לא הכי מסודרים הבית מתבלגן מאוד כל יום ויש גם הרבה כביסות... באוכל אני באמת הכי פחות משקיעה, אבל גם זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת)

ושוב, הילדים נמצאים איתי חלק ניכר מהיום, אבל האחריות עליהם היא של שנינו.

ואם זה מה שמפריע לך אצלכם - אז באמת הגיע הזמן לדבר על זה וליצור שינויים מתאימים... (לא כל כך הבנתי מה בדיוק קשה לך, למען האמת. אם תפרטי נוכל אולי לתת לך טיפים)

לבעלי מפריע

הוא היה רוצה דינמיקה שבה הוא משוחרר יותר בקלות ו'סבבה לי להסתדר בקלות יותר בלעדיו

הוא לא דורש את זה

הוא משתף בתחושות שלו

כמובן לרקע 'יחות על מילואים מתקרבים

והתחושה שתמיד קשה לו עם זה שכל כך קשה לי

ו

שבלב פשוט מצפה שיהיה לי קל יותר להחזיק

אוף וזה קשוח לי ההכל יחד

אצלי הסדר והניקיון הם לא המשקל ..לא כזה מעניין אותי.. עושה מה שצריך וזהו..לא מעבר...

זה פשוט ההכל יחד..האחריות התמידית וזה שאני שונאת להיות רק במעשיות ובתפקודיות של החיים אני לא אדם כזה

ומנסה להבין את עצמי אם אני חרידה שקשה לי לתקופות ארוכות להיות לבד על הכל

יש לי כמעט כמוך מצד מספר ילדים 

זה לא רק ה"תכל'ס" שאת נמצאת איתם לבד, זו גם התחושה הרגשית של הלבד, שאפילו אין לך למי לפרוק את היום שעברת בסוף היום...

אולי תנסי להסביר את זה לבעלך?

אבל טלפון זה איכס

וגם זה היה מעצבן אני מתלוננת ומשתפת והוא רק באורות ותהליכים פנימיים

ואין לומגם מה לומר אז הכל מעצבן

בפעם הקרובה באמת לא יהיה לי

הוא אמור להכנס ללבנון

והוא יודע כל מה שקשה לי.

קשה לו עם זה שבכלל כזה קשה לי

מבחינתו זה אני שחריגה שמרגישה שזה גדול עליה לבד

השותפות הנפשית היא העיקר, וזה באמת קשה ליצור כשיש מרחק פיזי ומנטלי גם יחד.

ובאמת טלפון זה איכס ממש לא מחליף קשר קרוב, עם מבט בעיניים ותחושה פיזית של קרבה...

יכול להיות שהוא חושב שאת היחידה ככה, כי חבריו בצבא משדרים שהכול בסדר אצלם בבית (או שגם הם עצמם לא ממש קולטים מה עובר על נשותיהם). אבל את יכולה לראות כאן בפורום - ואת יכולה להזמין אותו לראות גם - כמה זה קשה לנשים כשבעליהן במילואים או לא שותפים רגשית מסיבה אחרת...

בקיצור, השאלה הפותחת שלך לא מכוונת לשאלה שבאמת רצית לשאול❤️ ואני לגמרי איתך בזה - לא, את ממש לא אמורה להחזיק הכול לבד (מה גם כשהבעל במילואים את הופכת להיות גם שרת החוץ), ובעלך צריך להבין את זה, גם אם אין לו ברירה אחרת...

שחלוקה המגדרית הכוללנית הזאת יותר מזיקה מאשר עוזרת.

הכללות האלה אולי תופסות כשמסתכלים על הכלל, אבל כשזה מגיע לפרט זה לא תמיד נכון ולפעמים מנסים להכניס את הבעל / האישה בכוח לתוכן.

בסוף זה אדם מול אדם.

את מתחתנת עם גבר אחד ולא עם כל העם הגברי, וגם הוא, עם אישה אחת.

הפיתרון הוא להיות כנים עם עצמנו להבין מה באמת מתאים לנו, גם עם החברה חושבת אחרת.

ולתקשר את זה לבעל.

שינויים יש לאורך החיים כל הזמן.

אני לא מכירה זוג שהחיים שלהם הם אחד לאחד כמו שהם דיברנו בדייטים.

אנחנו מתבגרים והצרכים והרצונות משתנים.

אני כן חושבת שנשים משלמות קצת ביוקר על הפמיניזם הלא מאוזן, במיוחד בארץ.

יש המון המון דרישה מנשים (שלא לדבר על המגזר החרדי)

גם ילודה מאוד גבוהה, גם משרה שהיא לרוב לצאת ולחזור עם הילדים הביתה, גם בישולים ונקיונות ללא עזרה חיצונית.

אני לא מתחברת למושג "חשיבה של גברים" מה זה חשיבה של גברים? בעלי לא חושב כמו אחי , כל גבר הוא אדם בפני עצמו עם מחשבות משלו.

את חיה עם בעלך ועם החשיבה שלו, ואתם צריכים לתקשר ביניכם את הרצונות והצרכים שלכם.

מה מתאים *לך*?

מה מתאים לאיש *שלך*?

זה מה שחשוב.

גם אם 90% מהנשים פה יהיו בדעה אחת, וזו לא משנה מה היא, זה לא אמור להשפיע עליכם.

תדברו. תביעו את הרצונות שלכם. את הערכים שלכם. מה טוב לכם כרגע ומה חסר. תנסו להבין יחד מה מכאן וקדימה, מה יהיה נכון לבית *שלכם*.

ובהערה קטנה אגיד- שגם אם כשהתחתנת לפני אי אלו שנים היית בדעה אחת, ועכשיו חסר לך משהו ואת בדעה השניה- זה לגיטימי לחלוטין.

אם כשהייתי מתחתנת הייתי צריכה לענות על שאלון ש*יחייב* אותי תשובותיו לכל החיים, אולי לא הייתי מתחתנת אף פעם… ובוודאי היה לי מסובך לעשות זאת.

מה שחשוב זה להיות "באותה קבןצה". אתם לא אחד נגד השני. אתם יחד, בעד שניכם, בעד הבית.

מכאן זה להבין מה טוב לקבוצה המשותפת שלכם ואיך עושים זאת. 

מעלה אופציה

שמילואים זה לא שגרה (לצערנו בשנתיים וחצי האחרונות זה כן, אבל זה לא נורמלי!!!)

ומילואים יכולים להציף מאוד

גם כשהם לא קרביים.

ולהיות רוב היום עם הילדים ובעלך חוזר מאוחר בערב, מול להיות כל היום עם הילדים ובעלך חוזר פעם בשבועיים זה שני דברים שונים מאוד מאוד.

ומילואים יכולים לטלטל

ולהיות קשים רגשית

ואולי הוא מרגיש שגם ככה הוא סוחב הרבה כרגע, ובעיקר היה רוצה לדעת שלך כן טוב.

ושזה לא שלשניכם מאוד קשה עכשיו

וש"מותר" לו להתפרק קצת מהאחריות עכשיו.

ואולי משם זה בא.

וזה לא אומר שאת צריכה לעשות מה שהוא רוצה, ממש לא. אתם יחד ואתם תחשבו יחד על שניכם ועל הבית.

אבל זה גם לא אומר שהוא כל השנים החזיק את זה בבטן

פשוט היה על הגבול ולא ממש בלחימה.

ולא הוא מפורש אומר שסה משהו עוד טרום המילואים שרצה להרגיש שאני מסתדרת יותר גם בלידיו

לא פיסית

לרוב היתי לבד רוב הזמן

הוא מדבר על התחושת מסוגלות וחוסר תלותיות רגשית

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.

עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.

מסכימה איתך

קניתי גם לפני שנים.

בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.

הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.

ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.

עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ. 

ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)

בהחלט שווה

אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין

יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס 

זכור לי שקראתי פה פעם שהם לפעמים דוחים על זה חבילות ואז *כל* החבילה חוזרת

מישהי יודעת?

זה בעייתי להביא בדיקות במשלוח מח"ול?

והאם דין iherb כדין אליאקספרס?

המלצתי פה עליה כבר מלא פעמים

מעולה ביחס למחיר ובכלל

אני ראיתי בהרבה מקומות בפחות מ-500

ויש מבצעים וכו זה לגמרי מגיע גם ל-400 ... (ואם רלוונטי לכם אז מוכרים אותה בהרבה חנויות שיש בהצדעה כמו מוצצים ושילב ואז בכלל יוצא יותר שווה)

היא מחזיקה יפה מאוד יש לנו אותה שלוש שנים+ חרושה ללא הפסקה הרבה מהזמן גם עם שני ילדים עליה ומחזיקה יפה לגמרי! אני לא אגיד שהיא במצב חדש אבל היא לגמרי עדיין טובה.

אני צוחקת שהם צריכים לתת לי אחוזים בגדול

כמות האנשים שקנו בזכותי😅

אחרי כמה המלצות. בינתיים מחזיקה טוב, אבל לא השתמשנו הרבה, אז לא יודעת להגיד.

אם רלוונטי, ממליצה להעביר לפני הלידה, שהגדולה לא תרגיש ש"לקחו" לה.

אינפנטי רויאל

עלה 400 שקל

ממש נוח

אני קניתי יד נשיה בזול ממ שומצב חדש

ממש טיולון טוב

קל נח לקיפול ונוסע טוב ממש

אני אוהבת

מגנטים

קוביות

סברס

לגו דופלו

אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות

אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.

יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.

פליימוביל

מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות

לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול

ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה

והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל

ממש ממליצה

יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב

ומשחק רכבות מעץ ממש רץ

וכמובן מגנטים

גם חבילה של חיילים קטנים

פליימוביל

מגנטים

לגו

קליקסים

פאזלים

משחק זכרון

כלי מטבח

זה מה שעולה לי כרגע🤔

ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל

אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...

משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...

פליימוביל גם משחק אהוב

מטבח וכלי מטבח

משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד

אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה 

אהבתי חחח

מגנטים

קליקס

מכוניות - והרבה

חיות

ובגדול משחקי הרכבה 

כלי מטבח

בעיני אם יש קופסא מלאה מהסוגים הנ''ל

לא צריך הרבה מעבר

אצלי כל השאר סתם יושב בארון

אפשר לגדול יותר שיהיו משחקי קופסא לשחק עם חברים אבל הקטן עוד פחות בגיל

אולי לוטי קרוטי וכדומה