אחראי שקראתי המון אני לא מחסנת בכלום.

תופתעי לשמוע אבל אין חובת חיסונים במדינת ישראל וזאת בחירה שלך לחלוטין. ממליצה לקרוא על החומרים בחיסונים, על המחלות שנגדם מחסנים, על התופעות לוואי האפשריות ולחקור. אנחנו חוקרים כל דבר שנכנס לגוף של הילדים שלנו ומשום מה על חיסונים יש איזשהו ווטו שזה מושלם ואין בזה שום בעיה. אז אם תסתכלי על העלון לצרכן של החיסון תראי איזה חומרים רעילים יש בחיסונים ומזריקים אותם ישירות למערכת הדם בלי לעבור את מערכות הסינון הטבעיות של הגוף (מערכת העיכול, הנשימה).

כמו הספר של ד''ר סוזן המפריז, הספר של טטיאנה אבקוביץ'. קראתי הרבה עלונים לצרכן של החיסונים עצמם, קראתי על החומרים בחיסונים ומחקרים שבדקו את ההשפעה של אלומיניום על גוף האדם. קראתי מחקרי בטיחות שנעשו על חיסונים.
 

מחלות שמוגרו מהעולם חוזרות בגלל אנשים שלא מחסנים!

כאילו מיגר את המחלה.

ובאשר לחצבת, בשנים האחרונות התרחשו התפרצויות חצבת בקרב אוכלוסיות עם אחוזי כיסוי חיסוני גבוהים.

במאמר המצורף ZERO U.S. Measles Deaths in 10 Years, but Over 100 Measles Vaccine Deaths Reported

מוצגים זה מול זה 108 מקרי תמותה מחיסון החצבת - על פי בסיס הנתונים ששומר הממשל בארצות הברית במערכת לדיווח על תופעות לוואי (לרבות נכות ומוות) מחיסונים - VAERS ראשי תיבות של

The Vaccine Adverse Event Reporting System.

לעומת גרף שיעורי התמותה מחצבת מאז שנת 1900.

אפס תמותה בארה"ב ממחלת החצבת.

אפשר לראות בקלות בגרף שהירידה התלולה בשיעורי התמותה מחצבת חלה כבר משנות ה 40 של המאה ה20, הרבה לפני שהוכנס החיסון בשנת 1963-4.

אז למה דחוף כל כך לחסן ולסכן תינוקות בתופעות הלוואי החמורות של החיסון?

חיסונים לא ממגרים מחלות. ואבעבועות שחורות אינה כאן איתנו עוד כי אנחנו כבר לא נדבקים מהנגיף שהועבר על ידי חולדות/פרעושים/כינים (הדעות בקרב החוקרים חלוקות) מבעלי חיים הודות למערכות ביוב מפותחות ותנאי תברואה מעולים.

ומתי בפעם האחרונה שמעת על מקרה של אבעבועות שחורות בארץ? למרות שכבר לא נותנים את החיסון.

וכינים היום עוברות בהדבקה מאדם לאדם (מילד לילד יותר נכון..).

האם את יודעת מה המרכיבים של החיסונים? האם את יודעת כיצד אלומיניום פועל בגוף? האם קראת מחקרים שבדקו בטיחות של חיסונים? האם הסתכלת בעלוני החיסונים?

מסיימת סיעוד, עשתה סטאז' בטיפת חלב, מה שאת אומרת לא נכון.

בפירוש היא יודעת הרבה פחות ממה שאפילו האחים הקטנים שלה יודעים על חיסונים. 

ובכל זאת את מחסנת. למה?

חבל שאת לא עניינית. מותר לך לסבור שהחיסונים מיותרים, אבל להגיד שרק צד אחד מביא טיעונים והצד השני לא- זה גובל קצת בדמגוגיה.

את באמת סבורה שאין שום מחקר או סטטיסטיקה שמצדיקים חיסונים??? הזוי מצידך.

אני לא הולכת לקרוא מחקרים נגדיים, כי אני משום מה כן סומכת על מערכת הבריאות שעשתה את העבודה בשבילי, ומי שלא סומכת, יכולה לבדוק במחקרים.

כל הדברים שציינתי לא קשורים לקונספירציה הם קשורים לאותם מקורות שהמורים שלך אספו מהם את החומר.

זה שאמרו לך שחיסונים הם בטוחים יעילים ומושלמים והראו לך טבלאות לא עונה לי על השאלה האם את טרחת ונכנסת למקורות עצמם. בדקת איך התעצבו מבדקי הבטיחות, בדקת איך ביצעו שלב ראשון שני ושלישי של החיסון, ממה היה עשוי הפלסבו.
שתדעי שהרבה מהחומר הקונספרטיבי שמתנגדים "ממציאים" מגיע מאותם חומרים שלכם רק עם עיניים ביקורתיות. אני אתן לך דוגמא, מבדקי הבטיחות של החיסון נגד HPV במבדקי הבטיחות שלב שלוש שזה double blind placebo הפלאסבו לא היה תמצית סיילין אלא כל החומרים הרעילים, פורמלדהיאד, אלומיניום במינון גבוה וכו וכו רק ללא הוירוס המומת עצמו. זה נראה לך הגיוני? עכשיו זה לא כתוב באתר קונספרטיבי, זה כתוב במחקר עצמו.
זה שתעשיית התרופות מושחטת אני בטוחה שגם לימדו אתכם, תרופות שנעלמות מהמדפים, תופעות לוואי חמורות, תביעות ענק על תופעות לוואי קשות וכו וכו. אז למה בחיסונים זה לא יתכן? למה לא יכול להיות מצב שחיסונים שאת יכולה להסתכל על העלון ולראות מה החומרים בתוכו ולהבין שאלומיניום שמוזרק ישירות דרך השריר זה לא הרעיון הכי טוב ושאלומיניום נקשר למחלות אוטואמוניות. אבל אין קשר. אין קשר אין קשר.
למה הכפילו את כמות החיסונית מאז 1986? למה מה שהספיק להורים שלי לא הספיק לי ולילדים שלי בכלל יש עוד חיסונים.
אם יש אפשרות שחיסונים גורמים לתופעות לוואי ולימדו אותך שזה קיים, אז למה את לא מקשיבה כשאמא אומרת שהילד שלה היה בריא לחלוטין ואחרי החיסון פתאום התחילו לו פרכוסים ואפילפסיה? או שיום אחרי החיסון הוא חטף דלקת קרום המוח? וכו וכו. יש לי באמת אלפי דוגמאות. והתופעות לוואי האלה נמצאות בעלון לצרכן, יש קרן לפיצוי נפגעי חיסונים בארצות הברית ששילם מעל שלוש מליארד דולר, יש מדינות שהוציאו כל מיני חיסונים מהתוכנית שלהם בגלל תופעות לוואי חמורות כמו צרפת שהוציאו את הרוטה או דנמרק שיש ארבע אחוז מתחסנים לפפילומה.

אני מאמינה לך שאת מאמינה שלימדו אותך את כל האמת.
לא חושבת שמשרד הבריאות משחק בכסף של אנשים אבל אנחנו יודעים שקיים קשר הדוק בין תעשיית התרופות למשרד הבריאות ותעשיית התרופות יושבת על המון כסף, וכל שני וחמישי צץ תחקיר בחדשות על שחיטות כזו או אחרת, אז למה אי אפשר להעלות על הדעת שיש שחיטות גם בנושא הזה?
איך מי שפיתח את החיסון יכול להיות נקי כפיים ולהעיד שהמוצר שלו בטוח כשיושב על זה מליארדים של דולרים?
קצת לימוד על חשיבה ביקורתית לא תזיק לכם.

ותהיי בטוחה שאם חלילה קורה נזק מחיסון לפעוט, היא תהיה הראשונה להתנער מהקשר בין החיסון לפגיעה.

רק אנחנו אחראים לבריאות של ילדינו, ואנחנו אלה שנישא בתוצאות לכאן ולכאן.

האמת היא שממש לא קל לעמוד במצב כמו שתיארת.

מציעה למי שרוצה לפצל או לדחות או בכלל לא לחסן, להמיק וללמוד על החיסונים גם כי זה נותן כח להיות אסרטיביים מול הצוות המטפל.

בדיוק היום דווח בחדשות שמנהלות וסייעות במעונות ובמשפחתונים יעברו סדנאות בזיהוי וטיפול במצבי סכנה מאלרגיות מזון, ושכל מקום כזה יחזיק מזרק אפיפן להצלה משוק אנפילקטי.

הגענו למצב מטורף של אלרגיות מסכנות חיים כתוצאה מתגובה אוטואימונית למרכיבי החיסון עצמם או למזונות שהגוף מזהה כאיום על המערכת החיסונית בגלל עודף נוגדנים.

שלא לדבר על שיעורים מטורפים של ריפלוקס בתינוקות, ועוד ועוד מנזקי תוכנית החיסונים הבלתי אפשרית שמעמיסים על תינוקות היום.

חיסונים הם התערבות רפואית לא פשוטה, כדאי לשקול היטב את התועלת לעומת הסיכון.

אם תרצי, יש שרשורים קודמים על חיסונים, אפשר להתחיל להעמיק בנושא משם.

ומעט מחומר שנתקלתי בו כשהעמקתי בנושא אחרי שהנכד שלי נפגע מחיסון, נמצא בתגובות שהגבתי בשירשורים  האלה. אפשר למצוא בכרטיס האישי שלי.

זו בטח לא היתה המטרה של מה שכתבתי.

ריפלוקס קשור לחיסון הצהבת וביתר שאת לחיסון הרוטה.

(ובמאמר מוסגר, את לא חייבת לחסן את שאר המנות של הרוטה, ובפרט שהתינוקת אינה ילדת מעונות).

אלרגיות מזון רואים בתינוקות גדולים יותר כשהם נחשפים למזון מוצק - לכן החשיפה צריכה להיות מועטה והדרגתית.

בעז"ה שתהיה לך בריאה ושלמה, והכל בנחת.

והחמרה נוספת בגיל 4 חוד' ועוד אחת לסיום סיומת בגיל חצי שנה.

כמו שמספרים שאוטיזם מופיע בגיל שנה out of the blue באופן מפתיע בסמיכות לחסון הMMRV.

לא כל ריפלוקס הוא תוצאה של חיסונים, אני מסכימה.

לפעמים מדובר בנטיה פיזית אישית לטונוס שרירים נמוך ועוד סיבות לריפלוקס.

אבל אי אפשר להתעלם מהזינוק הלא פרופרוציוני למחלה בהתאמה להכנסת חיסון הצהבת והרוטה לתוכנית החיסונים.

כשהילדים הגדולים שלי היו קטנים (ואגב חוסנו מלא), זו היתה תופעה באחוזים זניחים.

בשירשורים קודמים.

כמו שכתבתי, אפשר דרך הכרטיס האישי שלי.

שנפטר מדלקת קרום המוח והיה מחוסן.

ויש להם מחיר.

למשל השעלת, למשל השפעת, ואפילו חזרת ואבעבועות - החיסונים הללו לא יעילים, רבים מהמתחסנים חולים במחלות עצמן.

יש זינוק עצום בשיעורי האוטיזם בפרט, ובקשת לקויות הלמידה ופגיעות נוירולוגיות בכלל - בארה"ב במדינות בהן יש חובת חיסונים על פי חוק, שיעורי האוטיזם מגיעים לאחד מכל 38! ילדים.

לשם ההשוואה, כאן בארץ מסתבר שבקרב האוכלוסיה החרדית והאוכלוסיה הערבית הידועות כמחסנות פחות, שיעורי האוטיזם נמוכים יותר מאלו באוכלוסיה הכללית.

וזה בלי לציין את סעיף 13.8 שמופיע בעלון לצרכן של כל אחד מהחיסונים: בטיחות החיסון לא נבדקה לא לסרטן ולא לפגיעה בפוריות.

כדאי ללמוד את הנושא.

והינה סרטון שבו גם הכהן הגדול של החיסונים, דר' פול אופיט, ממציא חיסון הרוטה (בשיתוף עם חוקר נוסף) מתבטא בכנס במילים הבאות:

"אתה אף פעם לא באמת יכול לומר שחיסון MMR אינו גורם לאוטיזם, אך למען האמת, כשאתה מגיע לתקשורת, עדיף שתתרגל לומר את זה. 

כי אחרת, אנשים שומעים שהדלת נשארה פתוחה

כשאסור שהדלת תישאר פתוחה".

כל מילה.

אני מבינה שגם הוא לא משכנע אותך.

דבר אחד חשוב להבין בכל מקרה: חיסונים הם התערבות רפואית, הזרקה ישירות לגוף.

כל הורה יכול וצריך לבדוק בעצמו למה הוא מסכים כשהוא מחסן את ילדיו.

הצהרה שנמסרה בקונגרס ב2015 לגבי הונאה מדעית של הCDC במחקר שמצא קשר מובהק בין חיסון הMMR לאוטיזם. 

אה, ואגב, לאחרונה תבעו שני חוקרים שהשתתפו במחקר על יעילות חיסון החזרת את הCDC שביצע את המחקר, על כך שהורה להם לשבש נתונים ולהטות את מסקנות המחקר.

אני לא יודעת מי את ואת מי את מייצגת, אבל אם את הורה תמים לתינוק שמתחסן, הייתי מציעה לא לעצום את העיניים לנוכח מבול של מידע שמצטבר על פוטנציאל הנזק בחיסונים.

ב 2012 דר. תומפסון ועמיתיו ב CDC זיהו תת קבוצה בסיכון ללקות באוטיזם  ללא קשר לגזע: גילאי 12-15 חודשים וגילאי 16-18 חודשים: קבוצות הגיל הרלוונטיות לחיסון הMMR.

פעוטות שהתחסנו בגיל מאוחר יותר נמצאו פגיעים פחות באופן מובהק סטטיסטית.

ב2004 ממצאי המחקר הראו בנוסף, שקבוצת הבנים האפרו-אמריקאים היו פגיעים פי שניים מבנות או מבנים לבנים.

בכל מקרה, הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב פיצתה בסכומי כסף גדולים גם הורים לתינוקות שנסוגו לאוטיזם.

ולטענתך שהחיסונים העיפו מחלות, זה באמת דיון ישן.

בכל אופן, לפני שיאשימו כרגיל דווקא אותי בשירשורפלצת, ממליצה שוב ללמוד את הנושא ומחזקת מה שכתבת את עצמך: ממליצה לקרוא דברים מבוססים. 

תיעדו את דר' פול אופיט אומר את הדברים בכנס - ככל הנראה של תועמלני חב' החיסונים.

ובכל זאת, הדברים מדברים בעד עצמם.

דייק מה. גם סיפור על פח אשפה ענק נשמע מוזר. כאילו אנשים כותבים מחקר , מדפיסים אותו ואחרי זה מביאים פח אשפה ענק וזורקים ועוד מול אנשים אחרים. תרגום שם נכון? מי משמיד כמה מסמכים? 

החוקר שהוציא את הסיפור החוצה קיבל מעמד משפטי של חושף שחיתויות קודם למהלך הזה.

אני לא יכולה לענות יותר בפירוט כרגע.

אבל אם חשוב לך, את יכולה לחפש חומר נוסף על כך ברשת.

קודם כל לא מדפיסים, אחרי זה עוברים על כל הקבצים במחשבים. אם זה ממשלתי אז יש אגף אבטחת מידע . סיפור של פח אשפה ענק נשמע מצחיק ולא מציאותי. 

תעשי עם זה מה שאת חושבת

במאה 21. מקווה שלא הבעירו מדורה באמצע משרד כדי להשמיד מסמכים. וזה במדינה ששולחים לכלא לעשרות שנים על שחיתות. זה פשוט לא אמין...

לפני חודש בתי הקטנה הלא מחוסנת חלתה ברציפות בחזרת ומיד אחר כך באבעבועות.

נדבקה מחברותיה שחוסנו.

ויש עוד כל כך הרבה מה לענות על טיעונייך האחרים.

מי שמחפשת תוכל למצוא את המידע העדכני.

באמת לא פשוט לראות את בתך חולה ברציפות במחלות הלא נעימות האלה.

רק לציין שאם היתה מחוסנת, ככל הנראה לא היתה נדבקת מהן.

זה אומר שהחברות התחסנו וקיבלו נגיף חי מוחלש והיא שלא התחסנה ולא היו בגופה נוגדנים נדבקה וזה שהיא חלתה פעמיים ברצף מראה שלכל הפחות בפעם הראשונה הגוף לא יצר מספיק נוגדנים בשביל להמנע מהמחלה בפעם השניה 

זו הסיבה שבשלה אני לרב מחסנת ומשתדלת שזה יהיה בזמן. קחי לדוג את חיסון נגד רוטה גם אם לילד אין תסמינים של חום וכו' מזהירים לשמור ביתר על הגינה אחרי החיסון מכיון שקיימת סכנת הדבקות.

הבת שלי חוסנה לרוטה בזמן (חצי שנה לא זוכרת מתי שצריך) ולפני חודש נדבקה ברוטה מילד אחר שחוסן בגן בגלל אי שימת לב של מטפלת בעת ההחתלה ועברה את זה ממש בקלות.

למה היא התכונה כשכתבה חלתה ברציפות ?

חלתה קודם בחזרת ומיד אחר כך באבעבועות.

תגובה עניינית כבר הגיבה לך בת 30.

ובאשר לבתי - לשמחתנו היא נדבקה עכשיו כשהיא ילדה צעירה, עברה את המחלות בקלות יחסית, והיא כעת מחוסנת לכל החיים ב"ה. מה שאי אפשר לומר על ילדים שקיבלו חיסון  - החיסון תקף ל5 שנים במקרה הטוב.

והרבה פעמים בגיל מבוגר יותר מגיל 20. עד כדי כך שממציא החיסון כבר התבטא כאומר שהחיסון לא יעיל.

ואת יודעת מה כתוב בעלון של כל חיסון בסעיף 13.8? שלא נבדקה הבטיחות - לא לפגיעה בפוריות ולא לסרטן. אין מחקרי המשך, ואת אף אחד זה לא מעניין.

אני הלכתי עם הבת שלי  למומחה ריאות לילדים תוך כדי מילוי שאלון הוא שאל אם עשיתי חיסון שעלת בהריון  אמרתי לו שכן ושאלתי אותו אם זה באמת חשוב ויעיל  ויש חולים בקרב מי שלא מתחסן והוא אמר לי מפורש שהיה עד ליותר ממקרה אחד של מוות ילד בגלל שעלת 

איך את לוקחת אחריות כ"כ גדולה ואומרת בכזאת הצהרה שהחיסון לא יעיל?????

לגבי הסטטיסטיקות שאת מציגה אני לא יודעת מאיפה הנתונים אבל יכולות להיות סיבות רבות לחלוקה שימי לב לטענתך במגזר הדתי והערבי אחוזי האוטיזם נמוכים מהאוכלוסיה הפרטית מי אמר שזה בגלל החיסונים ועל סמך מה את אומרת שהאוכלוסיה החרדית ידועה כמחסנות פחות אז רק לידיעתך הרבה מאד מחרדים מחסנים ודווקא באוכלוסיה הכללית שחשופה יותר למידע יש הרבה מאד שלא מחסנות לגבי האוכלוסיה הערבית אין לי ידע.

אני מעלה השערה נוספת מאחר שידוע שפגיעה מוחית יכולה להגרם מעוד סיבות הייתי מתרצת את ההבדל באחוזי הפגיעות בהבדלי אורח חיים בין האוכלוסיה הדתית והערבית  לבין האוכלוסיה הכללית טישנם הבדלים רבים שיכולים להסביר פגיעה 

*אכילת בשר ומאכלים שאינם כשרים (שידוע כבר בתורה נא' שהם מטמטמים את המח)

*שתית אלכוהול וצריכת סמים

*עישון שלא נפוץ באוכלוסיה החרדית בכ"א

כל אלו מבדילים בצורה יותר מוקצנת וברורה בין האוכלוסיות שציינת מאשר מתן או אי מתן חיסונים לילדים.

לכן עד שלא יחקרו את כ-ל הנ"ל אי אפשר להסיק מסקנה אחת לגבי הקשר שבין החיסונים לאוטיזם ובמיוחד לא ניתן לקיים את ההשוואה שציינת 

ולאו דווקא בצורתה הקלה.

את יכולה למצוא נתונים בשירשורים אחרים כאן על שעלת.

ואני לא לוקחת אחריות על אף ילד חוץ מהילדים שלי. מי שרוצה לקחת אחריות באמת על בריאות ילדיה צריכה ללמוד את הנושא בעצמה ולקבל החלטה עבור הילדים שלה.

חוץ מאשר מתן או אי מתן חיסונים 

אין לי שום בעיה בזה שאת ועוד חושבות אחרת ממני ואני עצמי עוד לא סגורה לגמרי על דעתי בעיניין החיסונים

אבל- 

לא כל האמצעים כשרים כדי לשכנע אנשים להתחסן/לא להתחסן כל המחקרים שקראתי היו נגועים אין מחקר אוביקטיבי בנושא אבל בעוד שלמתנגדי החיסון יש כוונה להשחיר את פני מערכת הבריאות והאמצעים שהיא נוקטת ע"מ למגר מחלות למשרד הבריאות יש אינטרס לדאוג לבריאות הציבור נכון זה לא כ"כ מושלם כי הם מסתכלים על כולם כאוכלוסיה ולא כיחיד ומניחים הנחות רציונאליות שנובעות מסטטיסטיקות.

מבחינתי לעוות מחקרים להגדיל אותיות בעלון החיסון בלי לבדוק מה באמת המשמעות ומה היחס  בהשוואה לתרופות אחרות זה לא כשר זה מסולף!

כמה תרופות נבדקה השפעתם על הפוריות וסרטן? את בטוחה שכל אנטיביוטיקה וכל כדור אקמול נחקר עד כדי כך? בדקת את זה? חקרת? נכון שאת אלו בד"כ מקבלים דרך הפה וזה עובר במערכת העיכול אבל יש פעמים שצריך לקבל דרך הוריד ועדין אף אחד לא בדק את כל התפעות ויצא על האנטיביוטיקה ברמה שבדקו ויצאו על חיסונים.

שוב תודה לך על תיקון אי הדיוקים 

רק אתיחס לכמה דיוקים

בחברה החרדית נשים ובפרט נשים בהריון לא מעשנות ולא צורכות סמים מה שלא ניתן לאמר על האוכלוסיה הכללית 

את הפער בין החברה הכללית לערבית ניתן לתרץ גם באי איבחון 

יש חילונים רבים שומרים כשרות ויש חלונים רבים שלא מחסנים

וכל אלו מוכיחים כי מהפער שלב אמיץ הציגה בין האוכלוסיות  אי אפשר להסיק מסקנות לגבי השפעת חיסונים על אוטיזים וכן לגבי חיסון שעלת אני לא כתבתי שחייב לחסן ושהחיסונים יעילים אבל להגיד על חיסונים בפה מלא ובביטחון שהם אינם יעילים ולתת הוכחות ומספרים שהקשר ביניהם מופרח כן זה די מופרח לתלות כמות אוטיזם מאובחן באוכלוסיות במתן או אי מתן חיסונים כשאפשר לתלות את זה באינסוף דברים כגון אורח חיים, גנטיקה, יכולת איבחון באוכלוסיות מסוימות ועוד...

לסיכום

ניתן לשער ולהעלות השערות שונות כל אחת תעשה כפי רצונה רק לגבי אלו שלא מתחסנים והילדים נדבקים זה בגלל שאלו שמתחסנים מקבלים לעיתים את הנגיף מוחלש והוא מדבק את מי שלא חוסן.

הבן שלי חלה ברוטה (לא מחוסן) ועבר את זה יפה מאוד בבית עם הרבה הנקות. לא היה נעים אבל לא שונה מכל וירוס בטן אחר... ואני מניחה שהוא נדבק מילדים במעון שעברו את החיסון.

נכון שאולי יש כאלה שמתאשפזים, אבל צריך לדעת שגם יש כאלה שלא, ושלא כל ההלחצות שמלחיצים אותנו הן נכונות.

אני מעדיפה פשוט לא להילחץ... כשרופאים אומרים שמחסנים נגד שפעת כדי למנוע אשפוזים ועומס על בתי החולים, אז סליחה - אין שום סיבה שאחסן את הילדים שלי בשל סיבה שכזו. תופעות הלוואי הרבה יותר מסוכנות - גילאן ברה וכו', ראיתי בעיניים. או התפשלות מעיים במקרה של הרוטה.

זנים אחרים מתחזקים.

שתראי שאת לא יחידה בעולם שיש לה חששות מהנושא.
אני מאוד ממליצה לך להתחיל לקרוא ולחקור ולא לעשות על עיוור. את תופתעי כמה מידע יש בנושא כיום והכל זמין ונגיש. מחקרים, עלונים לצרכן, מידע על המחלות ועוד.
 

את יודעת שזה ממש משש לא מחסן נגד השפעת הפשוטה והרגילה? 

חיסון שפעת ואת זה אמרה לי מפורש האחות ששאלתי אותה על החיסון מחסן נגד 4 שפעות חמורות ביניהן שפעת החזירים, שפעת העופות וכו' בקיצור מחסנים רק לסוגי שפעת שגרמו למקרה מוות. אומרים שיש לו עוד יתרון שהוא עוזר ב70% מקרים נגד שפעת עונתית ונגד התקפי לב אאל"ט

אז להגיד שיצרו את החיסון בעלויות גבוהוות רק כדי לחסוך אלפי ימי מחלה למשק?!

סליחה אני ממש לא מסכימה עם הטענות האלו הם מרגישות מופרחות וחסרות ביסוס כלשהו. 

אני בודקת באופן כללי את החיסונים את הרב נותנת /מפצלת חיסון שפעת לא חיסנתי על אף שבשנים האחרונות אנשים מתו מסוגי השפעת וזה מחלה שאפשר להדבק בה בקלות ממש 

לי האחות אמרה באופן הכי ברור כשאמרתי לה ששנה שעברה חליתי בשפעת למרות החיסון שהחיסון הוא בעיקרו נגד השפעות הרצינייות והמסוכנות ועל הדרך יכול למנוע שפעת פשוטה (בעיקר בגלל הנוגדנים שהגוף מפתח -משו כזה) 

בכל מקרה היא אמרה שהיא יודעת שההסברה של החיסון לקויה וצירפה לי דף הלוואי שאמצא ואצרף לך.

את יכולה למצוא מידע הכי בסיסי לגבי חיסון השפעת אפילו באתר של קופת החולים שלך שיסביר לך טוב יותר לגבי חיסון השפעת - איך בוחרים את הזנים לחורף הקרוב. 

לא מומלץ לחסן כשהמערכת החיסונית חלשה

ולא בחורף ולא אחרי מחלה

ולא בחילופי עונות

חיסנתי לאחר מחלה והקשבתי לאחות ואני מתחרטת עד היום כשנה אחר כך

אני לא בטוחה שזה מזה אבל מאז החיסון האיום ההוא(גיל שנה) היא חלתה וחלתה 

ואחר כך ראינו שהיה לה מונו כנראה התלבש על המערכת החלשה.

גם אני לא ידעתי

את עדיין מניקה?

זה הגנה טובה מאוד

ויש עוד עיצות

כי הזמן היחיד שהוא לא חורף ולא חילופי עונות זה הקיץ.

לא נראה לי הגיוני גם לפצל וגם לרכז הכל בכמה חודשי קיץ.

אישית-חיסנתי את ילדי בכל החיסונים,

אצל הגדולה לפעמים פיצלתי

אצל הקטן גם זה לרוב לא.

והכל בסדר, עבר בקלות כמעט ללא תופעות לואי.

לפעמים קצת חום או נפיחות שעברו במהירות.

ולגבי הפיצול-זה הרגיש לי מסורבל ומקשה מידי,

ולא ראיתי שזה השפיע על התופעות לואי..

עושות חשבון 5: דילמת החיסונים

הפרק הראשון של תוכנית התחקירים של פרופ' רפי קרסו שעסק בנזקי החיסונים בצורה אובייקטיבית, ונגנז. מעולם לא שודר, הסידרה התחילה את השידורים מהפרק השני..

ידוע שבנושא החיסונים יצרניות החיסונים מממנות את הכתבות ומטילות ווטו על כתבות תחקיר שמראות את המציאות כפי שהיא.

ותגובה על הכתבה הממומנת של "עושות חשבון" תראי כאן: 

את יודעת - - הריון ולידה

יש אפשרות לפצל,

יש אפשרות לדחות (למשל, יפנים מתחילים לחסל בגיל 3 שנים, ומאז שעברו למתכונת הזאת תמותת התינוקות שלהם ירדה פי 7)

יש אפשרות לא לחסן בכלל או בחיסונים מסוימים. בסופו של דבר, חיסונים - זה זכות ולא חובה. וגם לא מחתימים את ההורים על כל הסיבוכים שלהם. אפילו לא מזהירים עליהם. ואחיות שמחסנות בעצמן בד"כ לא יודעות אותם.

הייתי ממליצה לך להקשיב לאינטואיציה האמהית שלך.

 
ארגון "חסון" - מתן מידע על חיסונים
054-4316753
hisunim@gmail.com
SUSPEND
 

את מי לא לחסן - 

ואם יש לך זמן, ממליצה לשמוע את הכול:

והמשך - 

שימי לב: רופא זה לא שולל חיסונים, הוא אומר את מי אסור לחסן.

מאד חשוב לדעת את זה.

אולי אינסטינקט אמהי שלך - הוא זה שעוצר אותך בדרך לטיפת חלב...

משם יש רכבת לאן שרוצים

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

אם אין חוזה מיוחד ברב קו אז כן

מעבירים במכשיר ומוסיפים )יש סימון של +( על עוד נוסע

באפליקציה של מוביט יותר נוח לשלם על 2 גם לא צריך להעביר במכשיר בכלל

אפשר לחנות לאורך הרכבת בכיכר דניה ןעד הר הרצל ששם יש חניון ייעודי לנוסעי הרכבת

וגם אפשר לחנות בתוך שכונות שקרובות לרכבת כמו קרית יובל

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

תודה רבה

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

רציתי להמליץ על זה גם

ואם מגיעים מדרום אז בהר הרצל גם יש חניון חנה וסע גדול

ראיתי שכתבת שאין לך רב קו

אפשר לשלם עם מלא אפליקציות(רק תורידי מראש ותראי שעובד לך כי ברכבת אין זמן להתחיל להוריד וכו לפני שמגיע פקח)

מוביט/פנגו/סלופארק/אג/יש עוד אבל נראה לי שזה מספיק

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

היום הפנגו חכם כבר חחח

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

מי שמשתמש ברכבת יכול לחנות בחניון בהר הרצל

משם הגעה ברכבת.

שלפעמים אנחנו בטוחים שאנשים יודעים ומכירים ובסוף לא.

למשל בהריון הראשון שלי (שהיה באמת לפני הרבה שנים) הייתי בטוחה שאמא שלי סיפרה לאחים שלי ולא הבנתי למה אף אחד לא מתקשר לאחל לי.

כשבדיעבד הסתבר שאמא שלי לא סיפרה לאף אחד כי לא הבינה ממני במפורש שניתן כבר לשתף.

יכול להיות שחמך וחמותך יודעים, אבל לא שיתפו את האחים של בעלך.

אולי שווה להתעניין בנושא.

ומשהו שקשה עד בלתי אפשרי להתעלם ממנו

אין לי תובנות

שולחת חיבוק

(אני בטעות עלולה הייתי לחשוב שצחוקים כרגיל זה אולי מה שאתם צריכים ושאין הרבה מה לעשות...)

נוח להם להתעלם. אופי כזה

בע"ה שיהיה לכם מלא בריאות מהר מהר!!!!!

דבר שני, זה ככ קשה בלי תמיכה,

וברור שלפגוש את המשפחה מציף את זה....

זה באמתצורך ככ בסיסי, אבל כנראה שצריך להשלים שלא יגיע מהמשפחה, ואולי כדאי להשקיע, ובטוח שזה קשה, בלמצןא עמותות שיכולות לעזור בליווי ותמיכה רגשית... להבין שישלך כאן צורך אמיתי ולדאוג למלא אותו...

וכמה שזה קשה לעשות את זה אבל זה חשוב!!!!

ואם לא עמותה, אז ליווי מקצועי של איש מקצוע שנותן כלים ועוזר למצוא דרך ...

ודבר שלישי, יכול להיות שלנתק את הקשר עם המשפחה,

או לבוא למפגשים המשפחתיים יכביד עליכם יותר...

בסוף להיות חלק מהמשפחה נותן הרבה לכם ולילדים

ונתק מכביד ילדכם ועליהם

ולכן עדיף אולי ממש לנסןת לחשוב חכם ולא לחשוב צודק ולהתעלם מההתעלמות...

אפשר לנסות, וזה ממש קשה.. להגיד לעצמךשבעצם אי אפשר לדעת אם עובר עליהם משהו, סוג של "אל תקיןאדם עד שתגיע למקומו" וברור שזה ממש ממש קשה אבל יכול אולי דווקא לעזור לך להתמודד עם ההתעלמות....

מקווה שהועלתי

וחיבוק ענק!!

וואו כמה שזה קשה!!!!

אני מהצד השני,

גיסתי עוברת תקופה מאוד מורכבת עם הרבה בדיקות ואשפוזים חוזרים ונשנים.

אני בעצמי מתקשרת 'יחסית' הרבה להתעניין ולשמוע מה שלומה.

אני יודעת ששאר המשפחה פחות. אבל אני מבינה אותם.

גיסתי הזאת לא מתקשרת כמעט בחיים לאף אחת מהגיסות.

היא לא מתעניינת באחרים והיא גם לא משתפת על ההתמודדות שלה.

היא ובעלה בחיים לא משתתפים באירועים משפחתיים, תמיד מבריזים, לפעמים עם תירוצים, לפעמים אפילו לא טורחים לתרץ את עצמם.

פשוט לא מגיעים ולא עונים אח"כ לטלפונים.

פעם דיברתי איתה ואמרה לי מה כולם יודעים...

אמרתי לה שממש לא. אף אחד לא יודע.

כי אם היא לא מתקשרת לספר ולשתף אז לא יודעים.

חמותי לא משתפת וגם בעצמה הידע שלה די מוגבל, כי הם לא משתפים אותה.

אז הם מתמסכנים ומרגישים שכולם מתעלמים מהם

אבל סליחה הם די הביאו את זה על עצמם.

סליחה שנפלתי על השרשור שלך,

אם זה לא המצב אצלכם אז אני אמחק...

רק רציתי להאיר נקודת מבט קצת שונה מהצד השני.

בעיניי אם את רוצה שיתעניינו אז בכל פעם שאתם מאושפזים תכתבו בקבוצה המשפחתית,

אנחנו בבית חולים X עם Y.

Y מאוד ישמח לטלפונים וביקורים.

את תראי שפתאום יתקשרו אלייך וישלחו הודעות התעניינות.

פשוט תזמינו את זה ואל תהיו פסיביים.

אבל יש אנשים פאסיבים שמחכים לקבל אור ירוק לפעולה

את יכןלה למראש לבקש עזרה או בקבוצה משפחתית או שאם למשל אתם עוברים בסביבתם ורותים לצאת ולהשאיר את הילדים אז לשאול בפרטי אם אפשר לבייביסיטר

עיסת נייר,

בצק משחק,

אוהל משמיכות בסלון,

להנביט קטניות ולעקוב אחרי זה,

לבנות מגדל הכי גבוה שאפשר מקפלות/לגו/מגנטים וכדו,

פקניק,

ללכת לגן משחקים שונה מהרגיל,

אמבטיה עם קצף/משחקים/צבעי ידיים, אם לובשים בגד ים ומשקפת אפשר למתג כבריכה.

בריכה קטנה אם יש.

צבעי גואש.

לשטוף רצפה ולהרטב תוך כדי,

להכין עוגיות/עוגה/חלות לשבת,

להכין לחם פרצוף לארוחת בוקר/ ערב (את שוטפת וחותכת ירקות, הילדים מסדרים בצורת פרצוף על פרוסה עם גבינה/טחינה וכדו)

להזמין חברים.

אני בגיל הזה לא הייתי בונה לוח חופש אלא אוספת רעיונות לעצמי ושולפת לפי מה שמתאים לי כל יום.

ולא חייב כל יום משהו, עדיף ללמוד להנות גם מסדר יום רגיל בלי משהו מיוחד.

את הלוחחופש הוא הביא מהגן שעשו להם כל יום ציור ביום שלו ולפי זה הם חיכו למחר..

יום מים, יום עוגיות, כאלה..

תודה!

פיקניק בפארק קרוב או גן משחקים או אפיחו במרפסת

להכין כדורי שוקולד

בר בצק/פלסטלינה

פארק מזרקות אם יש באזורכם

אוהל בבית- אם יש אוהל של טיולים שקל לפתוח זה הכי פשוט

ספר ילדים עם המחשה או יצירה בהקשר

שיפודי פירות

אם צריך קונים חלקים משלך ורק את המנוע לוקחים מבית החולים

חבל ממש לקנות מראש

לק"י

נראה לי שרוב אנשים לא זקוקות לזה מיד אחרי הלידה.

בד"כ לא צריך מיד אחרי הלידה לשאוב, ואם כן- יש את של בית החולים.

אני חושבת ששווה לחכות שההנקה קצת מתבססת ואז יותר בהיר מה הצרכים ואיזו משאבה הכי מתאימה

לפעמים (אצלי נגיד ככה היה) הייתי צריכה לשאוב כדי להתחיל הנקה, להגביר ייצור חלב וזה. תכלס קניתי משאבה יום אחרי שהשתחררתי, הייתי רגועה יותר אם היתה לי לפני.

אז לא יודעת אם כדאי לקנות מראש כי אולי באמת לא תצטרכי אבל כן הייתי ממליצה לבדוק מאיפה נוח לך לקנות ואיזה סוג מומלץ לאישה צורך כדי לייעל אח''כ את הקניה. זה לפעמים יכול להיות לא פשוט להתעסק בזה אחרי לידה, תלוי במצב שלך, של התינוקי ושל מי שסביבך.

יש לי ידנית פשוטה פשוטה מאליאקספרס

ונוחה מאוד

גם השאיבה היא לא כמויות מטורפות זהמיותר לעיסוי פטמות אומגירןי להנקה בימים הראשונים

לבית כדאי חשמלית שנוחה לך לשאיבות לכמויות

לא בכל לידה צריך אבל קרה לי ב2 הלידות האחרונות שהייתי צריכה

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

זה באמת קשה. אבל אפשר נראלי להפריד ברמה כלשהי בין אבא לאמא.

מצד שני גם לא כזה משנה שזה קשה. אם זה מה יש, מה אפשר לעשות?

אין לנו איך לשנות את ההורים שלנו. יש לנו לבחור איך להתנהל מולם.

היא לא רוצה להתערב בינינו

ניסית להראות לאבא שאת נפגעת?

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

תודה על הזווית ראיה

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לא יודעת לגבי הדגם

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

עזרת לי מאוד

יש לי של בוש התלהבתי בהתחלה ממש אבל בקושי השתמשתי כי זה ככ לא יעיל השטיפה השימוש...

ואז קניתי מנדולינה וזה כ"כ פרקטי הרבה יותר!

גם בשימוש, באחסון, בניקוי במחיר

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...

בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך