אחראי שקראתי המון אני לא מחסנת בכלום.

תופתעי לשמוע אבל אין חובת חיסונים במדינת ישראל וזאת בחירה שלך לחלוטין. ממליצה לקרוא על החומרים בחיסונים, על המחלות שנגדם מחסנים, על התופעות לוואי האפשריות ולחקור. אנחנו חוקרים כל דבר שנכנס לגוף של הילדים שלנו ומשום מה על חיסונים יש איזשהו ווטו שזה מושלם ואין בזה שום בעיה. אז אם תסתכלי על העלון לצרכן של החיסון תראי איזה חומרים רעילים יש בחיסונים ומזריקים אותם ישירות למערכת הדם בלי לעבור את מערכות הסינון הטבעיות של הגוף (מערכת העיכול, הנשימה).

כמו הספר של ד''ר סוזן המפריז, הספר של טטיאנה אבקוביץ'. קראתי הרבה עלונים לצרכן של החיסונים עצמם, קראתי על החומרים בחיסונים ומחקרים שבדקו את ההשפעה של אלומיניום על גוף האדם. קראתי מחקרי בטיחות שנעשו על חיסונים.
 

מחלות שמוגרו מהעולם חוזרות בגלל אנשים שלא מחסנים!

כאילו מיגר את המחלה.

ובאשר לחצבת, בשנים האחרונות התרחשו התפרצויות חצבת בקרב אוכלוסיות עם אחוזי כיסוי חיסוני גבוהים.

במאמר המצורף ZERO U.S. Measles Deaths in 10 Years, but Over 100 Measles Vaccine Deaths Reported

מוצגים זה מול זה 108 מקרי תמותה מחיסון החצבת - על פי בסיס הנתונים ששומר הממשל בארצות הברית במערכת לדיווח על תופעות לוואי (לרבות נכות ומוות) מחיסונים - VAERS ראשי תיבות של

The Vaccine Adverse Event Reporting System.

לעומת גרף שיעורי התמותה מחצבת מאז שנת 1900.

אפס תמותה בארה"ב ממחלת החצבת.

אפשר לראות בקלות בגרף שהירידה התלולה בשיעורי התמותה מחצבת חלה כבר משנות ה 40 של המאה ה20, הרבה לפני שהוכנס החיסון בשנת 1963-4.

אז למה דחוף כל כך לחסן ולסכן תינוקות בתופעות הלוואי החמורות של החיסון?

חיסונים לא ממגרים מחלות. ואבעבועות שחורות אינה כאן איתנו עוד כי אנחנו כבר לא נדבקים מהנגיף שהועבר על ידי חולדות/פרעושים/כינים (הדעות בקרב החוקרים חלוקות) מבעלי חיים הודות למערכות ביוב מפותחות ותנאי תברואה מעולים.

ומתי בפעם האחרונה שמעת על מקרה של אבעבועות שחורות בארץ? למרות שכבר לא נותנים את החיסון.

וכינים היום עוברות בהדבקה מאדם לאדם (מילד לילד יותר נכון..).

האם את יודעת מה המרכיבים של החיסונים? האם את יודעת כיצד אלומיניום פועל בגוף? האם קראת מחקרים שבדקו בטיחות של חיסונים? האם הסתכלת בעלוני החיסונים?

מסיימת סיעוד, עשתה סטאז' בטיפת חלב, מה שאת אומרת לא נכון.

בפירוש היא יודעת הרבה פחות ממה שאפילו האחים הקטנים שלה יודעים על חיסונים. 

ובכל זאת את מחסנת. למה?

חבל שאת לא עניינית. מותר לך לסבור שהחיסונים מיותרים, אבל להגיד שרק צד אחד מביא טיעונים והצד השני לא- זה גובל קצת בדמגוגיה.

את באמת סבורה שאין שום מחקר או סטטיסטיקה שמצדיקים חיסונים??? הזוי מצידך.

אני לא הולכת לקרוא מחקרים נגדיים, כי אני משום מה כן סומכת על מערכת הבריאות שעשתה את העבודה בשבילי, ומי שלא סומכת, יכולה לבדוק במחקרים.

כל הדברים שציינתי לא קשורים לקונספירציה הם קשורים לאותם מקורות שהמורים שלך אספו מהם את החומר.

זה שאמרו לך שחיסונים הם בטוחים יעילים ומושלמים והראו לך טבלאות לא עונה לי על השאלה האם את טרחת ונכנסת למקורות עצמם. בדקת איך התעצבו מבדקי הבטיחות, בדקת איך ביצעו שלב ראשון שני ושלישי של החיסון, ממה היה עשוי הפלסבו.
שתדעי שהרבה מהחומר הקונספרטיבי שמתנגדים "ממציאים" מגיע מאותם חומרים שלכם רק עם עיניים ביקורתיות. אני אתן לך דוגמא, מבדקי הבטיחות של החיסון נגד HPV במבדקי הבטיחות שלב שלוש שזה double blind placebo הפלאסבו לא היה תמצית סיילין אלא כל החומרים הרעילים, פורמלדהיאד, אלומיניום במינון גבוה וכו וכו רק ללא הוירוס המומת עצמו. זה נראה לך הגיוני? עכשיו זה לא כתוב באתר קונספרטיבי, זה כתוב במחקר עצמו.
זה שתעשיית התרופות מושחטת אני בטוחה שגם לימדו אתכם, תרופות שנעלמות מהמדפים, תופעות לוואי חמורות, תביעות ענק על תופעות לוואי קשות וכו וכו. אז למה בחיסונים זה לא יתכן? למה לא יכול להיות מצב שחיסונים שאת יכולה להסתכל על העלון ולראות מה החומרים בתוכו ולהבין שאלומיניום שמוזרק ישירות דרך השריר זה לא הרעיון הכי טוב ושאלומיניום נקשר למחלות אוטואמוניות. אבל אין קשר. אין קשר אין קשר.
למה הכפילו את כמות החיסונית מאז 1986? למה מה שהספיק להורים שלי לא הספיק לי ולילדים שלי בכלל יש עוד חיסונים.
אם יש אפשרות שחיסונים גורמים לתופעות לוואי ולימדו אותך שזה קיים, אז למה את לא מקשיבה כשאמא אומרת שהילד שלה היה בריא לחלוטין ואחרי החיסון פתאום התחילו לו פרכוסים ואפילפסיה? או שיום אחרי החיסון הוא חטף דלקת קרום המוח? וכו וכו. יש לי באמת אלפי דוגמאות. והתופעות לוואי האלה נמצאות בעלון לצרכן, יש קרן לפיצוי נפגעי חיסונים בארצות הברית ששילם מעל שלוש מליארד דולר, יש מדינות שהוציאו כל מיני חיסונים מהתוכנית שלהם בגלל תופעות לוואי חמורות כמו צרפת שהוציאו את הרוטה או דנמרק שיש ארבע אחוז מתחסנים לפפילומה.

אני מאמינה לך שאת מאמינה שלימדו אותך את כל האמת.
לא חושבת שמשרד הבריאות משחק בכסף של אנשים אבל אנחנו יודעים שקיים קשר הדוק בין תעשיית התרופות למשרד הבריאות ותעשיית התרופות יושבת על המון כסף, וכל שני וחמישי צץ תחקיר בחדשות על שחיטות כזו או אחרת, אז למה אי אפשר להעלות על הדעת שיש שחיטות גם בנושא הזה?
איך מי שפיתח את החיסון יכול להיות נקי כפיים ולהעיד שהמוצר שלו בטוח כשיושב על זה מליארדים של דולרים?
קצת לימוד על חשיבה ביקורתית לא תזיק לכם.

ותהיי בטוחה שאם חלילה קורה נזק מחיסון לפעוט, היא תהיה הראשונה להתנער מהקשר בין החיסון לפגיעה.

רק אנחנו אחראים לבריאות של ילדינו, ואנחנו אלה שנישא בתוצאות לכאן ולכאן.

האמת היא שממש לא קל לעמוד במצב כמו שתיארת.

מציעה למי שרוצה לפצל או לדחות או בכלל לא לחסן, להמיק וללמוד על החיסונים גם כי זה נותן כח להיות אסרטיביים מול הצוות המטפל.

בדיוק היום דווח בחדשות שמנהלות וסייעות במעונות ובמשפחתונים יעברו סדנאות בזיהוי וטיפול במצבי סכנה מאלרגיות מזון, ושכל מקום כזה יחזיק מזרק אפיפן להצלה משוק אנפילקטי.

הגענו למצב מטורף של אלרגיות מסכנות חיים כתוצאה מתגובה אוטואימונית למרכיבי החיסון עצמם או למזונות שהגוף מזהה כאיום על המערכת החיסונית בגלל עודף נוגדנים.

שלא לדבר על שיעורים מטורפים של ריפלוקס בתינוקות, ועוד ועוד מנזקי תוכנית החיסונים הבלתי אפשרית שמעמיסים על תינוקות היום.

חיסונים הם התערבות רפואית לא פשוטה, כדאי לשקול היטב את התועלת לעומת הסיכון.

אם תרצי, יש שרשורים קודמים על חיסונים, אפשר להתחיל להעמיק בנושא משם.

ומעט מחומר שנתקלתי בו כשהעמקתי בנושא אחרי שהנכד שלי נפגע מחיסון, נמצא בתגובות שהגבתי בשירשורים  האלה. אפשר למצוא בכרטיס האישי שלי.

זו בטח לא היתה המטרה של מה שכתבתי.

ריפלוקס קשור לחיסון הצהבת וביתר שאת לחיסון הרוטה.

(ובמאמר מוסגר, את לא חייבת לחסן את שאר המנות של הרוטה, ובפרט שהתינוקת אינה ילדת מעונות).

אלרגיות מזון רואים בתינוקות גדולים יותר כשהם נחשפים למזון מוצק - לכן החשיפה צריכה להיות מועטה והדרגתית.

בעז"ה שתהיה לך בריאה ושלמה, והכל בנחת.

והחמרה נוספת בגיל 4 חוד' ועוד אחת לסיום סיומת בגיל חצי שנה.

כמו שמספרים שאוטיזם מופיע בגיל שנה out of the blue באופן מפתיע בסמיכות לחסון הMMRV.

לא כל ריפלוקס הוא תוצאה של חיסונים, אני מסכימה.

לפעמים מדובר בנטיה פיזית אישית לטונוס שרירים נמוך ועוד סיבות לריפלוקס.

אבל אי אפשר להתעלם מהזינוק הלא פרופרוציוני למחלה בהתאמה להכנסת חיסון הצהבת והרוטה לתוכנית החיסונים.

כשהילדים הגדולים שלי היו קטנים (ואגב חוסנו מלא), זו היתה תופעה באחוזים זניחים.

בשירשורים קודמים.

כמו שכתבתי, אפשר דרך הכרטיס האישי שלי.

שנפטר מדלקת קרום המוח והיה מחוסן.

ויש להם מחיר.

למשל השעלת, למשל השפעת, ואפילו חזרת ואבעבועות - החיסונים הללו לא יעילים, רבים מהמתחסנים חולים במחלות עצמן.

יש זינוק עצום בשיעורי האוטיזם בפרט, ובקשת לקויות הלמידה ופגיעות נוירולוגיות בכלל - בארה"ב במדינות בהן יש חובת חיסונים על פי חוק, שיעורי האוטיזם מגיעים לאחד מכל 38! ילדים.

לשם ההשוואה, כאן בארץ מסתבר שבקרב האוכלוסיה החרדית והאוכלוסיה הערבית הידועות כמחסנות פחות, שיעורי האוטיזם נמוכים יותר מאלו באוכלוסיה הכללית.

וזה בלי לציין את סעיף 13.8 שמופיע בעלון לצרכן של כל אחד מהחיסונים: בטיחות החיסון לא נבדקה לא לסרטן ולא לפגיעה בפוריות.

כדאי ללמוד את הנושא.

והינה סרטון שבו גם הכהן הגדול של החיסונים, דר' פול אופיט, ממציא חיסון הרוטה (בשיתוף עם חוקר נוסף) מתבטא בכנס במילים הבאות:

"אתה אף פעם לא באמת יכול לומר שחיסון MMR אינו גורם לאוטיזם, אך למען האמת, כשאתה מגיע לתקשורת, עדיף שתתרגל לומר את זה. 

כי אחרת, אנשים שומעים שהדלת נשארה פתוחה

כשאסור שהדלת תישאר פתוחה".

כל מילה.

אני מבינה שגם הוא לא משכנע אותך.

דבר אחד חשוב להבין בכל מקרה: חיסונים הם התערבות רפואית, הזרקה ישירות לגוף.

כל הורה יכול וצריך לבדוק בעצמו למה הוא מסכים כשהוא מחסן את ילדיו.

הצהרה שנמסרה בקונגרס ב2015 לגבי הונאה מדעית של הCDC במחקר שמצא קשר מובהק בין חיסון הMMR לאוטיזם. 

אה, ואגב, לאחרונה תבעו שני חוקרים שהשתתפו במחקר על יעילות חיסון החזרת את הCDC שביצע את המחקר, על כך שהורה להם לשבש נתונים ולהטות את מסקנות המחקר.

אני לא יודעת מי את ואת מי את מייצגת, אבל אם את הורה תמים לתינוק שמתחסן, הייתי מציעה לא לעצום את העיניים לנוכח מבול של מידע שמצטבר על פוטנציאל הנזק בחיסונים.

ב 2012 דר. תומפסון ועמיתיו ב CDC זיהו תת קבוצה בסיכון ללקות באוטיזם  ללא קשר לגזע: גילאי 12-15 חודשים וגילאי 16-18 חודשים: קבוצות הגיל הרלוונטיות לחיסון הMMR.

פעוטות שהתחסנו בגיל מאוחר יותר נמצאו פגיעים פחות באופן מובהק סטטיסטית.

ב2004 ממצאי המחקר הראו בנוסף, שקבוצת הבנים האפרו-אמריקאים היו פגיעים פי שניים מבנות או מבנים לבנים.

בכל מקרה, הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב פיצתה בסכומי כסף גדולים גם הורים לתינוקות שנסוגו לאוטיזם.

ולטענתך שהחיסונים העיפו מחלות, זה באמת דיון ישן.

בכל אופן, לפני שיאשימו כרגיל דווקא אותי בשירשורפלצת, ממליצה שוב ללמוד את הנושא ומחזקת מה שכתבת את עצמך: ממליצה לקרוא דברים מבוססים. 

תיעדו את דר' פול אופיט אומר את הדברים בכנס - ככל הנראה של תועמלני חב' החיסונים.

ובכל זאת, הדברים מדברים בעד עצמם.

דייק מה. גם סיפור על פח אשפה ענק נשמע מוזר. כאילו אנשים כותבים מחקר , מדפיסים אותו ואחרי זה מביאים פח אשפה ענק וזורקים ועוד מול אנשים אחרים. תרגום שם נכון? מי משמיד כמה מסמכים? 

החוקר שהוציא את הסיפור החוצה קיבל מעמד משפטי של חושף שחיתויות קודם למהלך הזה.

אני לא יכולה לענות יותר בפירוט כרגע.

אבל אם חשוב לך, את יכולה לחפש חומר נוסף על כך ברשת.

קודם כל לא מדפיסים, אחרי זה עוברים על כל הקבצים במחשבים. אם זה ממשלתי אז יש אגף אבטחת מידע . סיפור של פח אשפה ענק נשמע מצחיק ולא מציאותי. 

תעשי עם זה מה שאת חושבת

במאה 21. מקווה שלא הבעירו מדורה באמצע משרד כדי להשמיד מסמכים. וזה במדינה ששולחים לכלא לעשרות שנים על שחיתות. זה פשוט לא אמין...

לפני חודש בתי הקטנה הלא מחוסנת חלתה ברציפות בחזרת ומיד אחר כך באבעבועות.

נדבקה מחברותיה שחוסנו.

ויש עוד כל כך הרבה מה לענות על טיעונייך האחרים.

מי שמחפשת תוכל למצוא את המידע העדכני.

באמת לא פשוט לראות את בתך חולה ברציפות במחלות הלא נעימות האלה.

רק לציין שאם היתה מחוסנת, ככל הנראה לא היתה נדבקת מהן.

זה אומר שהחברות התחסנו וקיבלו נגיף חי מוחלש והיא שלא התחסנה ולא היו בגופה נוגדנים נדבקה וזה שהיא חלתה פעמיים ברצף מראה שלכל הפחות בפעם הראשונה הגוף לא יצר מספיק נוגדנים בשביל להמנע מהמחלה בפעם השניה 

זו הסיבה שבשלה אני לרב מחסנת ומשתדלת שזה יהיה בזמן. קחי לדוג את חיסון נגד רוטה גם אם לילד אין תסמינים של חום וכו' מזהירים לשמור ביתר על הגינה אחרי החיסון מכיון שקיימת סכנת הדבקות.

הבת שלי חוסנה לרוטה בזמן (חצי שנה לא זוכרת מתי שצריך) ולפני חודש נדבקה ברוטה מילד אחר שחוסן בגן בגלל אי שימת לב של מטפלת בעת ההחתלה ועברה את זה ממש בקלות.

למה היא התכונה כשכתבה חלתה ברציפות ?

חלתה קודם בחזרת ומיד אחר כך באבעבועות.

תגובה עניינית כבר הגיבה לך בת 30.

ובאשר לבתי - לשמחתנו היא נדבקה עכשיו כשהיא ילדה צעירה, עברה את המחלות בקלות יחסית, והיא כעת מחוסנת לכל החיים ב"ה. מה שאי אפשר לומר על ילדים שקיבלו חיסון  - החיסון תקף ל5 שנים במקרה הטוב.

והרבה פעמים בגיל מבוגר יותר מגיל 20. עד כדי כך שממציא החיסון כבר התבטא כאומר שהחיסון לא יעיל.

ואת יודעת מה כתוב בעלון של כל חיסון בסעיף 13.8? שלא נבדקה הבטיחות - לא לפגיעה בפוריות ולא לסרטן. אין מחקרי המשך, ואת אף אחד זה לא מעניין.

אני הלכתי עם הבת שלי  למומחה ריאות לילדים תוך כדי מילוי שאלון הוא שאל אם עשיתי חיסון שעלת בהריון  אמרתי לו שכן ושאלתי אותו אם זה באמת חשוב ויעיל  ויש חולים בקרב מי שלא מתחסן והוא אמר לי מפורש שהיה עד ליותר ממקרה אחד של מוות ילד בגלל שעלת 

איך את לוקחת אחריות כ"כ גדולה ואומרת בכזאת הצהרה שהחיסון לא יעיל?????

לגבי הסטטיסטיקות שאת מציגה אני לא יודעת מאיפה הנתונים אבל יכולות להיות סיבות רבות לחלוקה שימי לב לטענתך במגזר הדתי והערבי אחוזי האוטיזם נמוכים מהאוכלוסיה הפרטית מי אמר שזה בגלל החיסונים ועל סמך מה את אומרת שהאוכלוסיה החרדית ידועה כמחסנות פחות אז רק לידיעתך הרבה מאד מחרדים מחסנים ודווקא באוכלוסיה הכללית שחשופה יותר למידע יש הרבה מאד שלא מחסנות לגבי האוכלוסיה הערבית אין לי ידע.

אני מעלה השערה נוספת מאחר שידוע שפגיעה מוחית יכולה להגרם מעוד סיבות הייתי מתרצת את ההבדל באחוזי הפגיעות בהבדלי אורח חיים בין האוכלוסיה הדתית והערבית  לבין האוכלוסיה הכללית טישנם הבדלים רבים שיכולים להסביר פגיעה 

*אכילת בשר ומאכלים שאינם כשרים (שידוע כבר בתורה נא' שהם מטמטמים את המח)

*שתית אלכוהול וצריכת סמים

*עישון שלא נפוץ באוכלוסיה החרדית בכ"א

כל אלו מבדילים בצורה יותר מוקצנת וברורה בין האוכלוסיות שציינת מאשר מתן או אי מתן חיסונים לילדים.

לכן עד שלא יחקרו את כ-ל הנ"ל אי אפשר להסיק מסקנה אחת לגבי הקשר שבין החיסונים לאוטיזם ובמיוחד לא ניתן לקיים את ההשוואה שציינת 

ולאו דווקא בצורתה הקלה.

את יכולה למצוא נתונים בשירשורים אחרים כאן על שעלת.

ואני לא לוקחת אחריות על אף ילד חוץ מהילדים שלי. מי שרוצה לקחת אחריות באמת על בריאות ילדיה צריכה ללמוד את הנושא בעצמה ולקבל החלטה עבור הילדים שלה.

חוץ מאשר מתן או אי מתן חיסונים 

אין לי שום בעיה בזה שאת ועוד חושבות אחרת ממני ואני עצמי עוד לא סגורה לגמרי על דעתי בעיניין החיסונים

אבל- 

לא כל האמצעים כשרים כדי לשכנע אנשים להתחסן/לא להתחסן כל המחקרים שקראתי היו נגועים אין מחקר אוביקטיבי בנושא אבל בעוד שלמתנגדי החיסון יש כוונה להשחיר את פני מערכת הבריאות והאמצעים שהיא נוקטת ע"מ למגר מחלות למשרד הבריאות יש אינטרס לדאוג לבריאות הציבור נכון זה לא כ"כ מושלם כי הם מסתכלים על כולם כאוכלוסיה ולא כיחיד ומניחים הנחות רציונאליות שנובעות מסטטיסטיקות.

מבחינתי לעוות מחקרים להגדיל אותיות בעלון החיסון בלי לבדוק מה באמת המשמעות ומה היחס  בהשוואה לתרופות אחרות זה לא כשר זה מסולף!

כמה תרופות נבדקה השפעתם על הפוריות וסרטן? את בטוחה שכל אנטיביוטיקה וכל כדור אקמול נחקר עד כדי כך? בדקת את זה? חקרת? נכון שאת אלו בד"כ מקבלים דרך הפה וזה עובר במערכת העיכול אבל יש פעמים שצריך לקבל דרך הוריד ועדין אף אחד לא בדק את כל התפעות ויצא על האנטיביוטיקה ברמה שבדקו ויצאו על חיסונים.

שוב תודה לך על תיקון אי הדיוקים 

רק אתיחס לכמה דיוקים

בחברה החרדית נשים ובפרט נשים בהריון לא מעשנות ולא צורכות סמים מה שלא ניתן לאמר על האוכלוסיה הכללית 

את הפער בין החברה הכללית לערבית ניתן לתרץ גם באי איבחון 

יש חילונים רבים שומרים כשרות ויש חלונים רבים שלא מחסנים

וכל אלו מוכיחים כי מהפער שלב אמיץ הציגה בין האוכלוסיות  אי אפשר להסיק מסקנות לגבי השפעת חיסונים על אוטיזים וכן לגבי חיסון שעלת אני לא כתבתי שחייב לחסן ושהחיסונים יעילים אבל להגיד על חיסונים בפה מלא ובביטחון שהם אינם יעילים ולתת הוכחות ומספרים שהקשר ביניהם מופרח כן זה די מופרח לתלות כמות אוטיזם מאובחן באוכלוסיות במתן או אי מתן חיסונים כשאפשר לתלות את זה באינסוף דברים כגון אורח חיים, גנטיקה, יכולת איבחון באוכלוסיות מסוימות ועוד...

לסיכום

ניתן לשער ולהעלות השערות שונות כל אחת תעשה כפי רצונה רק לגבי אלו שלא מתחסנים והילדים נדבקים זה בגלל שאלו שמתחסנים מקבלים לעיתים את הנגיף מוחלש והוא מדבק את מי שלא חוסן.

הבן שלי חלה ברוטה (לא מחוסן) ועבר את זה יפה מאוד בבית עם הרבה הנקות. לא היה נעים אבל לא שונה מכל וירוס בטן אחר... ואני מניחה שהוא נדבק מילדים במעון שעברו את החיסון.

נכון שאולי יש כאלה שמתאשפזים, אבל צריך לדעת שגם יש כאלה שלא, ושלא כל ההלחצות שמלחיצים אותנו הן נכונות.

אני מעדיפה פשוט לא להילחץ... כשרופאים אומרים שמחסנים נגד שפעת כדי למנוע אשפוזים ועומס על בתי החולים, אז סליחה - אין שום סיבה שאחסן את הילדים שלי בשל סיבה שכזו. תופעות הלוואי הרבה יותר מסוכנות - גילאן ברה וכו', ראיתי בעיניים. או התפשלות מעיים במקרה של הרוטה.

זנים אחרים מתחזקים.

שתראי שאת לא יחידה בעולם שיש לה חששות מהנושא.
אני מאוד ממליצה לך להתחיל לקרוא ולחקור ולא לעשות על עיוור. את תופתעי כמה מידע יש בנושא כיום והכל זמין ונגיש. מחקרים, עלונים לצרכן, מידע על המחלות ועוד.
 

את יודעת שזה ממש משש לא מחסן נגד השפעת הפשוטה והרגילה? 

חיסון שפעת ואת זה אמרה לי מפורש האחות ששאלתי אותה על החיסון מחסן נגד 4 שפעות חמורות ביניהן שפעת החזירים, שפעת העופות וכו' בקיצור מחסנים רק לסוגי שפעת שגרמו למקרה מוות. אומרים שיש לו עוד יתרון שהוא עוזר ב70% מקרים נגד שפעת עונתית ונגד התקפי לב אאל"ט

אז להגיד שיצרו את החיסון בעלויות גבוהוות רק כדי לחסוך אלפי ימי מחלה למשק?!

סליחה אני ממש לא מסכימה עם הטענות האלו הם מרגישות מופרחות וחסרות ביסוס כלשהו. 

אני בודקת באופן כללי את החיסונים את הרב נותנת /מפצלת חיסון שפעת לא חיסנתי על אף שבשנים האחרונות אנשים מתו מסוגי השפעת וזה מחלה שאפשר להדבק בה בקלות ממש 

לי האחות אמרה באופן הכי ברור כשאמרתי לה ששנה שעברה חליתי בשפעת למרות החיסון שהחיסון הוא בעיקרו נגד השפעות הרצינייות והמסוכנות ועל הדרך יכול למנוע שפעת פשוטה (בעיקר בגלל הנוגדנים שהגוף מפתח -משו כזה) 

בכל מקרה היא אמרה שהיא יודעת שההסברה של החיסון לקויה וצירפה לי דף הלוואי שאמצא ואצרף לך.

את יכולה למצוא מידע הכי בסיסי לגבי חיסון השפעת אפילו באתר של קופת החולים שלך שיסביר לך טוב יותר לגבי חיסון השפעת - איך בוחרים את הזנים לחורף הקרוב. 

לא מומלץ לחסן כשהמערכת החיסונית חלשה

ולא בחורף ולא אחרי מחלה

ולא בחילופי עונות

חיסנתי לאחר מחלה והקשבתי לאחות ואני מתחרטת עד היום כשנה אחר כך

אני לא בטוחה שזה מזה אבל מאז החיסון האיום ההוא(גיל שנה) היא חלתה וחלתה 

ואחר כך ראינו שהיה לה מונו כנראה התלבש על המערכת החלשה.

גם אני לא ידעתי

את עדיין מניקה?

זה הגנה טובה מאוד

ויש עוד עיצות

כי הזמן היחיד שהוא לא חורף ולא חילופי עונות זה הקיץ.

לא נראה לי הגיוני גם לפצל וגם לרכז הכל בכמה חודשי קיץ.

אישית-חיסנתי את ילדי בכל החיסונים,

אצל הגדולה לפעמים פיצלתי

אצל הקטן גם זה לרוב לא.

והכל בסדר, עבר בקלות כמעט ללא תופעות לואי.

לפעמים קצת חום או נפיחות שעברו במהירות.

ולגבי הפיצול-זה הרגיש לי מסורבל ומקשה מידי,

ולא ראיתי שזה השפיע על התופעות לואי..

עושות חשבון 5: דילמת החיסונים

הפרק הראשון של תוכנית התחקירים של פרופ' רפי קרסו שעסק בנזקי החיסונים בצורה אובייקטיבית, ונגנז. מעולם לא שודר, הסידרה התחילה את השידורים מהפרק השני..

ידוע שבנושא החיסונים יצרניות החיסונים מממנות את הכתבות ומטילות ווטו על כתבות תחקיר שמראות את המציאות כפי שהיא.

ותגובה על הכתבה הממומנת של "עושות חשבון" תראי כאן: 

את יודעת - - הריון ולידה

יש אפשרות לפצל,

יש אפשרות לדחות (למשל, יפנים מתחילים לחסל בגיל 3 שנים, ומאז שעברו למתכונת הזאת תמותת התינוקות שלהם ירדה פי 7)

יש אפשרות לא לחסן בכלל או בחיסונים מסוימים. בסופו של דבר, חיסונים - זה זכות ולא חובה. וגם לא מחתימים את ההורים על כל הסיבוכים שלהם. אפילו לא מזהירים עליהם. ואחיות שמחסנות בעצמן בד"כ לא יודעות אותם.

הייתי ממליצה לך להקשיב לאינטואיציה האמהית שלך.

 
ארגון "חסון" - מתן מידע על חיסונים
054-4316753
hisunim@gmail.com
SUSPEND
 

את מי לא לחסן - 

ואם יש לך זמן, ממליצה לשמוע את הכול:

והמשך - 

שימי לב: רופא זה לא שולל חיסונים, הוא אומר את מי אסור לחסן.

מאד חשוב לדעת את זה.

אולי אינסטינקט אמהי שלך - הוא זה שעוצר אותך בדרך לטיפת חלב...

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.

ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה

בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה

רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים

והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

לק"י

ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...

(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.

או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.

בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

איזה תופעות לוואי?

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים

ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.

פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

זה החומר של הסטרואידים?

כי זה זולל כוחות מהגוף

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס

הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל

ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.

סליחה אם אני מלחיצה

ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.

ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.

בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות

לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה

יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .

ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו

ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

שהוא ידע שהוא מציק לו.

ואסור בשום אופן להציק אח קטן

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה

זה פשוט הבדלים בין רופאים

יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.

זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢

ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.

וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

לא לקחתי כלום.

התולעים חיות זמן מה ואז מתות.

הבעיה אצל ילדים שהם מגרדים, ואז הביצים נדבקות לציפורניים ומשם לפה 🤢

מבוגרים שומרים על היגיינה, ולכן לא ממשיכים את ההדבקה.

וגם, למבוגרים התולעים פחות מציקות לעומת ילדים. גם אצל ילדים - יש כאלו שהתולעים פשוט לא מפריעות להם. בד"כ במשפחות אפשר לראות שאלו אותם ילדים שנדבקים שוב ושוב... האחרים גם עשויים להידבק אבל זה לא מציק להם והם לא מגרדים ולא ממשיכים את מעגל ההדבקה.

ושלושה ימים אחרי המנה הראשונה עדיין היו תולעים.

ב"ה אחרי המנה השניה היה בסדר