אחראי שקראתי המון אני לא מחסנת בכלום.

תופתעי לשמוע אבל אין חובת חיסונים במדינת ישראל וזאת בחירה שלך לחלוטין. ממליצה לקרוא על החומרים בחיסונים, על המחלות שנגדם מחסנים, על התופעות לוואי האפשריות ולחקור. אנחנו חוקרים כל דבר שנכנס לגוף של הילדים שלנו ומשום מה על חיסונים יש איזשהו ווטו שזה מושלם ואין בזה שום בעיה. אז אם תסתכלי על העלון לצרכן של החיסון תראי איזה חומרים רעילים יש בחיסונים ומזריקים אותם ישירות למערכת הדם בלי לעבור את מערכות הסינון הטבעיות של הגוף (מערכת העיכול, הנשימה).

כמו הספר של ד''ר סוזן המפריז, הספר של טטיאנה אבקוביץ'. קראתי הרבה עלונים לצרכן של החיסונים עצמם, קראתי על החומרים בחיסונים ומחקרים שבדקו את ההשפעה של אלומיניום על גוף האדם. קראתי מחקרי בטיחות שנעשו על חיסונים.
 

מחלות שמוגרו מהעולם חוזרות בגלל אנשים שלא מחסנים!

כאילו מיגר את המחלה.

ובאשר לחצבת, בשנים האחרונות התרחשו התפרצויות חצבת בקרב אוכלוסיות עם אחוזי כיסוי חיסוני גבוהים.

במאמר המצורף ZERO U.S. Measles Deaths in 10 Years, but Over 100 Measles Vaccine Deaths Reported

מוצגים זה מול זה 108 מקרי תמותה מחיסון החצבת - על פי בסיס הנתונים ששומר הממשל בארצות הברית במערכת לדיווח על תופעות לוואי (לרבות נכות ומוות) מחיסונים - VAERS ראשי תיבות של

The Vaccine Adverse Event Reporting System.

לעומת גרף שיעורי התמותה מחצבת מאז שנת 1900.

אפס תמותה בארה"ב ממחלת החצבת.

אפשר לראות בקלות בגרף שהירידה התלולה בשיעורי התמותה מחצבת חלה כבר משנות ה 40 של המאה ה20, הרבה לפני שהוכנס החיסון בשנת 1963-4.

אז למה דחוף כל כך לחסן ולסכן תינוקות בתופעות הלוואי החמורות של החיסון?

חיסונים לא ממגרים מחלות. ואבעבועות שחורות אינה כאן איתנו עוד כי אנחנו כבר לא נדבקים מהנגיף שהועבר על ידי חולדות/פרעושים/כינים (הדעות בקרב החוקרים חלוקות) מבעלי חיים הודות למערכות ביוב מפותחות ותנאי תברואה מעולים.

ומתי בפעם האחרונה שמעת על מקרה של אבעבועות שחורות בארץ? למרות שכבר לא נותנים את החיסון.

וכינים היום עוברות בהדבקה מאדם לאדם (מילד לילד יותר נכון..).

האם את יודעת מה המרכיבים של החיסונים? האם את יודעת כיצד אלומיניום פועל בגוף? האם קראת מחקרים שבדקו בטיחות של חיסונים? האם הסתכלת בעלוני החיסונים?

מסיימת סיעוד, עשתה סטאז' בטיפת חלב, מה שאת אומרת לא נכון.

בפירוש היא יודעת הרבה פחות ממה שאפילו האחים הקטנים שלה יודעים על חיסונים. 

ובכל זאת את מחסנת. למה?

חבל שאת לא עניינית. מותר לך לסבור שהחיסונים מיותרים, אבל להגיד שרק צד אחד מביא טיעונים והצד השני לא- זה גובל קצת בדמגוגיה.

את באמת סבורה שאין שום מחקר או סטטיסטיקה שמצדיקים חיסונים??? הזוי מצידך.

אני לא הולכת לקרוא מחקרים נגדיים, כי אני משום מה כן סומכת על מערכת הבריאות שעשתה את העבודה בשבילי, ומי שלא סומכת, יכולה לבדוק במחקרים.

כל הדברים שציינתי לא קשורים לקונספירציה הם קשורים לאותם מקורות שהמורים שלך אספו מהם את החומר.

זה שאמרו לך שחיסונים הם בטוחים יעילים ומושלמים והראו לך טבלאות לא עונה לי על השאלה האם את טרחת ונכנסת למקורות עצמם. בדקת איך התעצבו מבדקי הבטיחות, בדקת איך ביצעו שלב ראשון שני ושלישי של החיסון, ממה היה עשוי הפלסבו.
שתדעי שהרבה מהחומר הקונספרטיבי שמתנגדים "ממציאים" מגיע מאותם חומרים שלכם רק עם עיניים ביקורתיות. אני אתן לך דוגמא, מבדקי הבטיחות של החיסון נגד HPV במבדקי הבטיחות שלב שלוש שזה double blind placebo הפלאסבו לא היה תמצית סיילין אלא כל החומרים הרעילים, פורמלדהיאד, אלומיניום במינון גבוה וכו וכו רק ללא הוירוס המומת עצמו. זה נראה לך הגיוני? עכשיו זה לא כתוב באתר קונספרטיבי, זה כתוב במחקר עצמו.
זה שתעשיית התרופות מושחטת אני בטוחה שגם לימדו אתכם, תרופות שנעלמות מהמדפים, תופעות לוואי חמורות, תביעות ענק על תופעות לוואי קשות וכו וכו. אז למה בחיסונים זה לא יתכן? למה לא יכול להיות מצב שחיסונים שאת יכולה להסתכל על העלון ולראות מה החומרים בתוכו ולהבין שאלומיניום שמוזרק ישירות דרך השריר זה לא הרעיון הכי טוב ושאלומיניום נקשר למחלות אוטואמוניות. אבל אין קשר. אין קשר אין קשר.
למה הכפילו את כמות החיסונית מאז 1986? למה מה שהספיק להורים שלי לא הספיק לי ולילדים שלי בכלל יש עוד חיסונים.
אם יש אפשרות שחיסונים גורמים לתופעות לוואי ולימדו אותך שזה קיים, אז למה את לא מקשיבה כשאמא אומרת שהילד שלה היה בריא לחלוטין ואחרי החיסון פתאום התחילו לו פרכוסים ואפילפסיה? או שיום אחרי החיסון הוא חטף דלקת קרום המוח? וכו וכו. יש לי באמת אלפי דוגמאות. והתופעות לוואי האלה נמצאות בעלון לצרכן, יש קרן לפיצוי נפגעי חיסונים בארצות הברית ששילם מעל שלוש מליארד דולר, יש מדינות שהוציאו כל מיני חיסונים מהתוכנית שלהם בגלל תופעות לוואי חמורות כמו צרפת שהוציאו את הרוטה או דנמרק שיש ארבע אחוז מתחסנים לפפילומה.

אני מאמינה לך שאת מאמינה שלימדו אותך את כל האמת.
לא חושבת שמשרד הבריאות משחק בכסף של אנשים אבל אנחנו יודעים שקיים קשר הדוק בין תעשיית התרופות למשרד הבריאות ותעשיית התרופות יושבת על המון כסף, וכל שני וחמישי צץ תחקיר בחדשות על שחיטות כזו או אחרת, אז למה אי אפשר להעלות על הדעת שיש שחיטות גם בנושא הזה?
איך מי שפיתח את החיסון יכול להיות נקי כפיים ולהעיד שהמוצר שלו בטוח כשיושב על זה מליארדים של דולרים?
קצת לימוד על חשיבה ביקורתית לא תזיק לכם.

ותהיי בטוחה שאם חלילה קורה נזק מחיסון לפעוט, היא תהיה הראשונה להתנער מהקשר בין החיסון לפגיעה.

רק אנחנו אחראים לבריאות של ילדינו, ואנחנו אלה שנישא בתוצאות לכאן ולכאן.

בעיה רצינית שככה זה כאב

בדיוק היום דווח בחדשות שמנהלות וסייעות במעונות ובמשפחתונים יעברו סדנאות בזיהוי וטיפול במצבי סכנה מאלרגיות מזון, ושכל מקום כזה יחזיק מזרק אפיפן להצלה משוק אנפילקטי.

הגענו למצב מטורף של אלרגיות מסכנות חיים כתוצאה מתגובה אוטואימונית למרכיבי החיסון עצמם או למזונות שהגוף מזהה כאיום על המערכת החיסונית בגלל עודף נוגדנים.

שלא לדבר על שיעורים מטורפים של ריפלוקס בתינוקות, ועוד ועוד מנזקי תוכנית החיסונים הבלתי אפשרית שמעמיסים על תינוקות היום.

חיסונים הם התערבות רפואית לא פשוטה, כדאי לשקול היטב את התועלת לעומת הסיכון.

אם תרצי, יש שרשורים קודמים על חיסונים, אפשר להתחיל להעמיק בנושא משם.

ומעט מחומר שנתקלתי בו כשהעמקתי בנושא אחרי שהנכד שלי נפגע מחיסון, נמצא בתגובות שהגבתי בשירשורים  האלה. אפשר למצוא בכרטיס האישי שלי.

זו בטח לא היתה המטרה של מה שכתבתי.

ריפלוקס קשור לחיסון הצהבת וביתר שאת לחיסון הרוטה.

(ובמאמר מוסגר, את לא חייבת לחסן את שאר המנות של הרוטה, ובפרט שהתינוקת אינה ילדת מעונות).

אלרגיות מזון רואים בתינוקות גדולים יותר כשהם נחשפים למזון מוצק - לכן החשיפה צריכה להיות מועטה והדרגתית.

בעז"ה שתהיה לך בריאה ושלמה, והכל בנחת.

והחמרה נוספת בגיל 4 חוד' ועוד אחת לסיום סיומת בגיל חצי שנה.

כמו שמספרים שאוטיזם מופיע בגיל שנה out of the blue באופן מפתיע בסמיכות לחסון הMMRV.

לא כל ריפלוקס הוא תוצאה של חיסונים, אני מסכימה.

לפעמים מדובר בנטיה פיזית אישית לטונוס שרירים נמוך ועוד סיבות לריפלוקס.

אבל אי אפשר להתעלם מהזינוק הלא פרופרוציוני למחלה בהתאמה להכנסת חיסון הצהבת והרוטה לתוכנית החיסונים.

כשהילדים הגדולים שלי היו קטנים (ואגב חוסנו מלא), זו היתה תופעה באחוזים זניחים.

בשירשורים קודמים.

כמו שכתבתי, אפשר דרך הכרטיס האישי שלי.

שנפטר מדלקת קרום המוח והיה מחוסן.

ויש להם מחיר.

למשל השעלת, למשל השפעת, ואפילו חזרת ואבעבועות - החיסונים הללו לא יעילים, רבים מהמתחסנים חולים במחלות עצמן.

יש זינוק עצום בשיעורי האוטיזם בפרט, ובקשת לקויות הלמידה ופגיעות נוירולוגיות בכלל - בארה"ב במדינות בהן יש חובת חיסונים על פי חוק, שיעורי האוטיזם מגיעים לאחד מכל 38! ילדים.

לשם ההשוואה, כאן בארץ מסתבר שבקרב האוכלוסיה החרדית והאוכלוסיה הערבית הידועות כמחסנות פחות, שיעורי האוטיזם נמוכים יותר מאלו באוכלוסיה הכללית.

וזה בלי לציין את סעיף 13.8 שמופיע בעלון לצרכן של כל אחד מהחיסונים: בטיחות החיסון לא נבדקה לא לסרטן ולא לפגיעה בפוריות.

כדאי ללמוד את הנושא.

והינה סרטון שבו גם הכהן הגדול של החיסונים, דר' פול אופיט, ממציא חיסון הרוטה (בשיתוף עם חוקר נוסף) מתבטא בכנס במילים הבאות:

"אתה אף פעם לא באמת יכול לומר שחיסון MMR אינו גורם לאוטיזם, אך למען האמת, כשאתה מגיע לתקשורת, עדיף שתתרגל לומר את זה. 

כי אחרת, אנשים שומעים שהדלת נשארה פתוחה

כשאסור שהדלת תישאר פתוחה".

כל מילה.

אני מבינה שגם הוא לא משכנע אותך.

דבר אחד חשוב להבין בכל מקרה: חיסונים הם התערבות רפואית, הזרקה ישירות לגוף.

כל הורה יכול וצריך לבדוק בעצמו למה הוא מסכים כשהוא מחסן את ילדיו.

הצהרה שנמסרה בקונגרס ב2015 לגבי הונאה מדעית של הCDC במחקר שמצא קשר מובהק בין חיסון הMMR לאוטיזם. 

אה, ואגב, לאחרונה תבעו שני חוקרים שהשתתפו במחקר על יעילות חיסון החזרת את הCDC שביצע את המחקר, על כך שהורה להם לשבש נתונים ולהטות את מסקנות המחקר.

אני לא יודעת מי את ואת מי את מייצגת, אבל אם את הורה תמים לתינוק שמתחסן, הייתי מציעה לא לעצום את העיניים לנוכח מבול של מידע שמצטבר על פוטנציאל הנזק בחיסונים.

ב 2012 דר. תומפסון ועמיתיו ב CDC זיהו תת קבוצה בסיכון ללקות באוטיזם  ללא קשר לגזע: גילאי 12-15 חודשים וגילאי 16-18 חודשים: קבוצות הגיל הרלוונטיות לחיסון הMMR.

פעוטות שהתחסנו בגיל מאוחר יותר נמצאו פגיעים פחות באופן מובהק סטטיסטית.

ב2004 ממצאי המחקר הראו בנוסף, שקבוצת הבנים האפרו-אמריקאים היו פגיעים פי שניים מבנות או מבנים לבנים.

בכל מקרה, הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב פיצתה בסכומי כסף גדולים גם הורים לתינוקות שנסוגו לאוטיזם.

ולטענתך שהחיסונים העיפו מחלות, זה באמת דיון ישן.

בכל אופן, לפני שיאשימו כרגיל דווקא אותי בשירשורפלצת, ממליצה שוב ללמוד את הנושא ומחזקת מה שכתבת את עצמך: ממליצה לקרוא דברים מבוססים. 

תיעדו את דר' פול אופיט אומר את הדברים בכנס - ככל הנראה של תועמלני חב' החיסונים.

ובכל זאת, הדברים מדברים בעד עצמם.

דייק מה. גם סיפור על פח אשפה ענק נשמע מוזר. כאילו אנשים כותבים מחקר , מדפיסים אותו ואחרי זה מביאים פח אשפה ענק וזורקים ועוד מול אנשים אחרים. תרגום שם נכון? מי משמיד כמה מסמכים? 

החוקר שהוציא את הסיפור החוצה קיבל מעמד משפטי של חושף שחיתויות קודם למהלך הזה.

אני לא יכולה לענות יותר בפירוט כרגע.

אבל אם חשוב לך, את יכולה לחפש חומר נוסף על כך ברשת.

קודם כל לא מדפיסים, אחרי זה עוברים על כל הקבצים במחשבים. אם זה ממשלתי אז יש אגף אבטחת מידע . סיפור של פח אשפה ענק נשמע מצחיק ולא מציאותי. 

תעשי עם זה מה שאת חושבת

בעיה רצינית שככה זה כאב

לפני חודש בתי הקטנה הלא מחוסנת חלתה ברציפות בחזרת ומיד אחר כך באבעבועות.

נדבקה מחברותיה שחוסנו.

ויש עוד כל כך הרבה מה לענות על טיעונייך האחרים.

מי שמחפשת תוכל למצוא את המידע העדכני.

באמת לא פשוט לראות את בתך חולה ברציפות במחלות הלא נעימות האלה.

רק לציין שאם היתה מחוסנת, ככל הנראה לא היתה נדבקת מהן.

זה אומר שהחברות התחסנו וקיבלו נגיף חי מוחלש והיא שלא התחסנה ולא היו בגופה נוגדנים נדבקה וזה שהיא חלתה פעמיים ברצף מראה שלכל הפחות בפעם הראשונה הגוף לא יצר מספיק נוגדנים בשביל להמנע מהמחלה בפעם השניה 

זו הסיבה שבשלה אני לרב מחסנת ומשתדלת שזה יהיה בזמן. קחי לדוג את חיסון נגד רוטה גם אם לילד אין תסמינים של חום וכו' מזהירים לשמור ביתר על הגינה אחרי החיסון מכיון שקיימת סכנת הדבקות.

הבת שלי חוסנה לרוטה בזמן (חצי שנה לא זוכרת מתי שצריך) ולפני חודש נדבקה ברוטה מילד אחר שחוסן בגן בגלל אי שימת לב של מטפלת בעת ההחתלה ועברה את זה ממש בקלות.

למה היא התכונה כשכתבה חלתה ברציפות ?

חלתה קודם בחזרת ומיד אחר כך באבעבועות.

תגובה עניינית כבר הגיבה לך בת 30.

ובאשר לבתי - לשמחתנו היא נדבקה עכשיו כשהיא ילדה צעירה, עברה את המחלות בקלות יחסית, והיא כעת מחוסנת לכל החיים ב"ה. מה שאי אפשר לומר על ילדים שקיבלו חיסון  - החיסון תקף ל5 שנים במקרה הטוב.

והרבה פעמים בגיל מבוגר יותר מגיל 20. עד כדי כך שממציא החיסון כבר התבטא כאומר שהחיסון לא יעיל.

ואת יודעת מה כתוב בעלון של כל חיסון בסעיף 13.8? שלא נבדקה הבטיחות - לא לפגיעה בפוריות ולא לסרטן. אין מחקרי המשך, ואת אף אחד זה לא מעניין.

אני הלכתי עם הבת שלי  למומחה ריאות לילדים תוך כדי מילוי שאלון הוא שאל אם עשיתי חיסון שעלת בהריון  אמרתי לו שכן ושאלתי אותו אם זה באמת חשוב ויעיל  ויש חולים בקרב מי שלא מתחסן והוא אמר לי מפורש שהיה עד ליותר ממקרה אחד של מוות ילד בגלל שעלת 

איך את לוקחת אחריות כ"כ גדולה ואומרת בכזאת הצהרה שהחיסון לא יעיל?????

לגבי הסטטיסטיקות שאת מציגה אני לא יודעת מאיפה הנתונים אבל יכולות להיות סיבות רבות לחלוקה שימי לב לטענתך במגזר הדתי והערבי אחוזי האוטיזם נמוכים מהאוכלוסיה הפרטית מי אמר שזה בגלל החיסונים ועל סמך מה את אומרת שהאוכלוסיה החרדית ידועה כמחסנות פחות אז רק לידיעתך הרבה מאד מחרדים מחסנים ודווקא באוכלוסיה הכללית שחשופה יותר למידע יש הרבה מאד שלא מחסנות לגבי האוכלוסיה הערבית אין לי ידע.

אני מעלה השערה נוספת מאחר שידוע שפגיעה מוחית יכולה להגרם מעוד סיבות הייתי מתרצת את ההבדל באחוזי הפגיעות בהבדלי אורח חיים בין האוכלוסיה הדתית והערבית  לבין האוכלוסיה הכללית טישנם הבדלים רבים שיכולים להסביר פגיעה 

*אכילת בשר ומאכלים שאינם כשרים (שידוע כבר בתורה נא' שהם מטמטמים את המח)

*שתית אלכוהול וצריכת סמים

*עישון שלא נפוץ באוכלוסיה החרדית בכ"א

כל אלו מבדילים בצורה יותר מוקצנת וברורה בין האוכלוסיות שציינת מאשר מתן או אי מתן חיסונים לילדים.

לכן עד שלא יחקרו את כ-ל הנ"ל אי אפשר להסיק מסקנה אחת לגבי הקשר שבין החיסונים לאוטיזם ובמיוחד לא ניתן לקיים את ההשוואה שציינת 

ולאו דווקא בצורתה הקלה.

את יכולה למצוא נתונים בשירשורים אחרים כאן על שעלת.

ואני לא לוקחת אחריות על אף ילד חוץ מהילדים שלי. מי שרוצה לקחת אחריות באמת על בריאות ילדיה צריכה ללמוד את הנושא בעצמה ולקבל החלטה עבור הילדים שלה.

חוץ מאשר מתן או אי מתן חיסונים 

אין לי שום בעיה בזה שאת ועוד חושבות אחרת ממני ואני עצמי עוד לא סגורה לגמרי על דעתי בעיניין החיסונים

אבל- 

לא כל האמצעים כשרים כדי לשכנע אנשים להתחסן/לא להתחסן כל המחקרים שקראתי היו נגועים אין מחקר אוביקטיבי בנושא אבל בעוד שלמתנגדי החיסון יש כוונה להשחיר את פני מערכת הבריאות והאמצעים שהיא נוקטת ע"מ למגר מחלות למשרד הבריאות יש אינטרס לדאוג לבריאות הציבור נכון זה לא כ"כ מושלם כי הם מסתכלים על כולם כאוכלוסיה ולא כיחיד ומניחים הנחות רציונאליות שנובעות מסטטיסטיקות.

מבחינתי לעוות מחקרים להגדיל אותיות בעלון החיסון בלי לבדוק מה באמת המשמעות ומה היחס  בהשוואה לתרופות אחרות זה לא כשר זה מסולף!

כמה תרופות נבדקה השפעתם על הפוריות וסרטן? את בטוחה שכל אנטיביוטיקה וכל כדור אקמול נחקר עד כדי כך? בדקת את זה? חקרת? נכון שאת אלו בד"כ מקבלים דרך הפה וזה עובר במערכת העיכול אבל יש פעמים שצריך לקבל דרך הוריד ועדין אף אחד לא בדק את כל התפעות ויצא על האנטיביוטיקה ברמה שבדקו ויצאו על חיסונים.

שוב תודה לך על תיקון אי הדיוקים 

רק אתיחס לכמה דיוקים

בחברה החרדית נשים ובפרט נשים בהריון לא מעשנות ולא צורכות סמים מה שלא ניתן לאמר על האוכלוסיה הכללית 

את הפער בין החברה הכללית לערבית ניתן לתרץ גם באי איבחון 

יש חילונים רבים שומרים כשרות ויש חלונים רבים שלא מחסנים

וכל אלו מוכיחים כי מהפער שלב אמיץ הציגה בין האוכלוסיות  אי אפשר להסיק מסקנות לגבי השפעת חיסונים על אוטיזים וכן לגבי חיסון שעלת אני לא כתבתי שחייב לחסן ושהחיסונים יעילים אבל להגיד על חיסונים בפה מלא ובביטחון שהם אינם יעילים ולתת הוכחות ומספרים שהקשר ביניהם מופרח כן זה די מופרח לתלות כמות אוטיזם מאובחן באוכלוסיות במתן או אי מתן חיסונים כשאפשר לתלות את זה באינסוף דברים כגון אורח חיים, גנטיקה, יכולת איבחון באוכלוסיות מסוימות ועוד...

לסיכום

ניתן לשער ולהעלות השערות שונות כל אחת תעשה כפי רצונה רק לגבי אלו שלא מתחסנים והילדים נדבקים זה בגלל שאלו שמתחסנים מקבלים לעיתים את הנגיף מוחלש והוא מדבק את מי שלא חוסן.

הבן שלי חלה ברוטה (לא מחוסן) ועבר את זה יפה מאוד בבית עם הרבה הנקות. לא היה נעים אבל לא שונה מכל וירוס בטן אחר... ואני מניחה שהוא נדבק מילדים במעון שעברו את החיסון.

נכון שאולי יש כאלה שמתאשפזים, אבל צריך לדעת שגם יש כאלה שלא, ושלא כל ההלחצות שמלחיצים אותנו הן נכונות.

אני מעדיפה פשוט לא להילחץ... כשרופאים אומרים שמחסנים נגד שפעת כדי למנוע אשפוזים ועומס על בתי החולים, אז סליחה - אין שום סיבה שאחסן את הילדים שלי בשל סיבה שכזו. תופעות הלוואי הרבה יותר מסוכנות - גילאן ברה וכו', ראיתי בעיניים. או התפשלות מעיים במקרה של הרוטה.

זנים אחרים מתחזקים.

שתראי שאת לא יחידה בעולם שיש לה חששות מהנושא.
אני מאוד ממליצה לך להתחיל לקרוא ולחקור ולא לעשות על עיוור. את תופתעי כמה מידע יש בנושא כיום והכל זמין ונגיש. מחקרים, עלונים לצרכן, מידע על המחלות ועוד.
 

את יודעת שזה ממש משש לא מחסן נגד השפעת הפשוטה והרגילה? 

חיסון שפעת ואת זה אמרה לי מפורש האחות ששאלתי אותה על החיסון מחסן נגד 4 שפעות חמורות ביניהן שפעת החזירים, שפעת העופות וכו' בקיצור מחסנים רק לסוגי שפעת שגרמו למקרה מוות. אומרים שיש לו עוד יתרון שהוא עוזר ב70% מקרים נגד שפעת עונתית ונגד התקפי לב אאל"ט

אז להגיד שיצרו את החיסון בעלויות גבוהוות רק כדי לחסוך אלפי ימי מחלה למשק?!

סליחה אני ממש לא מסכימה עם הטענות האלו הם מרגישות מופרחות וחסרות ביסוס כלשהו. 

אני בודקת באופן כללי את החיסונים את הרב נותנת /מפצלת חיסון שפעת לא חיסנתי על אף שבשנים האחרונות אנשים מתו מסוגי השפעת וזה מחלה שאפשר להדבק בה בקלות ממש 

לי האחות אמרה באופן הכי ברור כשאמרתי לה ששנה שעברה חליתי בשפעת למרות החיסון שהחיסון הוא בעיקרו נגד השפעות הרצינייות והמסוכנות ועל הדרך יכול למנוע שפעת פשוטה (בעיקר בגלל הנוגדנים שהגוף מפתח -משו כזה) 

בכל מקרה היא אמרה שהיא יודעת שההסברה של החיסון לקויה וצירפה לי דף הלוואי שאמצא ואצרף לך.

את יכולה למצוא מידע הכי בסיסי לגבי חיסון השפעת אפילו באתר של קופת החולים שלך שיסביר לך טוב יותר לגבי חיסון השפעת - איך בוחרים את הזנים לחורף הקרוב. 

לא מומלץ לחסן כשהמערכת החיסונית חלשה

ולא בחורף ולא אחרי מחלה

ולא בחילופי עונות

חיסנתי לאחר מחלה והקשבתי לאחות ואני מתחרטת עד היום כשנה אחר כך

אני לא בטוחה שזה מזה אבל מאז החיסון האיום ההוא(גיל שנה) היא חלתה וחלתה 

ואחר כך ראינו שהיה לה מונו כנראה התלבש על המערכת החלשה.

גם אני לא ידעתי

את עדיין מניקה?

זה הגנה טובה מאוד

ויש עוד עיצות

כי הזמן היחיד שהוא לא חורף ולא חילופי עונות זה הקיץ.

לא נראה לי הגיוני גם לפצל וגם לרכז הכל בכמה חודשי קיץ.

אישית-חיסנתי את ילדי בכל החיסונים,

אצל הגדולה לפעמים פיצלתי

אצל הקטן גם זה לרוב לא.

והכל בסדר, עבר בקלות כמעט ללא תופעות לואי.

לפעמים קצת חום או נפיחות שעברו במהירות.

ולגבי הפיצול-זה הרגיש לי מסורבל ומקשה מידי,

ולא ראיתי שזה השפיע על התופעות לואי..

עושות חשבון 5: דילמת החיסונים

הפרק הראשון של תוכנית התחקירים של פרופ' רפי קרסו שעסק בנזקי החיסונים בצורה אובייקטיבית, ונגנז. מעולם לא שודר, הסידרה התחילה את השידורים מהפרק השני..

ידוע שבנושא החיסונים יצרניות החיסונים מממנות את הכתבות ומטילות ווטו על כתבות תחקיר שמראות את המציאות כפי שהיא.

ותגובה על הכתבה הממומנת של "עושות חשבון" תראי כאן: 

את יודעת - - הריון ולידה

יש אפשרות לפצל,

יש אפשרות לדחות (למשל, יפנים מתחילים לחסל בגיל 3 שנים, ומאז שעברו למתכונת הזאת תמותת התינוקות שלהם ירדה פי 7)

יש אפשרות לא לחסן בכלל או בחיסונים מסוימים. בסופו של דבר, חיסונים - זה זכות ולא חובה. וגם לא מחתימים את ההורים על כל הסיבוכים שלהם. אפילו לא מזהירים עליהם. ואחיות שמחסנות בעצמן בד"כ לא יודעות אותם.

הייתי ממליצה לך להקשיב לאינטואיציה האמהית שלך.

 
ארגון "חסון" - מתן מידע על חיסונים
054-4316753
hisunim@gmail.com
SUSPEND
 

את מי לא לחסן - 

ואם יש לך זמן, ממליצה לשמוע את הכול:

והמשך - 

שימי לב: רופא זה לא שולל חיסונים, הוא אומר את מי אסור לחסן.

מאד חשוב לדעת את זה.

אולי אינסטינקט אמהי שלך - הוא זה שעוצר אותך בדרך לטיפת חלב...

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

של עוד מי שפיר

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

שאמצא רופא

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

עירוי ברזל אתמול!!!!

של בי12

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן

ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )

קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל

היא מאוד אהבה את זה

בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

אלא אם כן ילדתי לפני..

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

בין שבוע לשבועיים

למה מנוון? גם לנוח כל היום זה מצויין לפני הלידה

תמיד הגעתי ככה מאוד רגועה ונינוחה ללידה..

בדכ השתמשתי בימי מחלה בימים האלו שלפני הלידה

אם אין לך אז אולי באמת השיקולים הם שונים

יודעת כל עובדת משרד החינוך שימי מחלה יש בשפע 🤣

אני אחרי חודשיים חופש ומרגיש שאני בקושי זזתי ועייפה. אבל התכלס אפשר לקשר את זה לסוף הריון, פריטין נמוך וכבדות כללית.

אני לא חושבת שמישהו ימחא לי כפיים אם אעבוד עד הסוף.

למדתי שאם את לא דואגת לעצמך אף אחד לא ידאג לך לצערי.

ולצאת הכי מוקדם שמתאפשר לך זו מתנה בעיניי למנוחה והכנת הגוף לקראת הלידה

איך יש לנו קטע דפוק לרצות אחרים, ואף אחד לא שם לב..

לקחתי לתשומת לבי.

אתן מחזקות אותי לצאת מיד אחרי החגים בע"ה

ילדתי אחרי שבוע

מבחינתי הייתי חייבת את הזמן קצת בבית לפני

בפועל משבוע 38 כבר לא הייתי מסוגלת ללכת לעבוד וזה היה סיוט הפער בין הציפייה מעצמי ליכולת.

בעז"ה בהריון הנוכחי מתכננת מראש לצאת למחלה משבוע 38.

לדעתי הגוף צריך את הפסק זמן מנוחה הזה בבית.

ואם את יולדת מוקדם בדר"כ אז לצאת יותר מוקדםץ

ומתחברת מאוד למה שכתבו כאן שאף אחד לא ימחא לנו כפיים על מאמץ מעבר לגבולות היכולת שלנו אז ממש אין טעם לנסות לרצות...

אבל, בשבוע 37 לקחתי לי כמה ימי מחלה קצת לאפס את הבית, להכין בגדים לתינוק, לקנות דברים שרציתי, סתם לשבת בבית ולראות סדרה , לנשום לעשות דברים שאני אוהבת ואז ב39 כבר יצאתי לגמרי.

בסוף ילדתי ב41 אז הייתי בבית שבועיים חח אבל לא נורא;)

והייתי זמינה מרחוק לבלתמים

זה ממש עזר שהיינו כבר אחרי חפיפה ורק היה צריך לעבוד לא הרבה

וגם יתרון שאחרי הלידה עוד יותר לא היו הפתעות כי היה להם שבועיים לפני הלידה לשאול את כל מה שהיה צריך.

הכנתי גם חפיפה כתובה אז היה יותר קל.

לידה אחת ילדתי בתאריך ולידה אחת בשבוע 38 ובה עבדתי עד הלידה כי לא דמיינתי שאני אלד לפני התאריך וזה היה ממש מבאס..

אז מתכננת לצאת ב38- אבל אם אני אלד ב38 שוב לא יהיה לי כמעט זמן בבית ואם אני אלד הרבה אחרי אז אני כבר אשתעמם בבית כמו שאני מכירה את עצמי

חוץ מההיריון שבו עברתי את התאריך.

אבל ילדתי ב37

בפעמים השניה יצאתי שלושה שבועות לפני הלידה.

ובפעם השלישית באמצע 38, שבועיים לפני הלידה.

יצאתי כשהרגשתי את התחושות שלך, זה היה גדול עלי להמשיך לעבוד. פשוט לא הייתי מסוגלת.

הריכוז ממני והלאה, אני מלאת מכאובים, רוצה להגיע מתוך רוגע ללידה.

היו לי ימי מחלה, והכי הכי הכי מתאים אז לקחת אותם, הרופא רשם לי ימי מחלה בכיף. אם זה לא חולה, אז לא יודעת מה זה כן חולה.

אני מעדיפה לצאת ברגע האחרון, לא מסוגלת לחשוב על להיות בבית צניחה שאטפס על הקירות

יש לי 4 לידות שעבדתי בבוקר ובערב ילדתי.

אחת הייתי בשמירה בבית ואחכ באשפוז בביח

אחת לקראת סוף החופש, אז לא עבדתי

ואחת היתה לי דלקת מדבקת בעין, אז הייתי צריכה לקחת ימי מחלה וילדתי בסופם.

תמיד יצאתי בתחילת תשיעי.

אומנם מסיבות רפואיות כי יש לי בעיות רציניות באגן ומתחילת שמיני כל תזוזה שלי היא כאבים מטורפים (לא סימפי, יש לי משהו אחר),

אבל אני רוצה להגיד שלמרות שהייתי חודש בבית ולא יכולתי לזוז כמעט בכלל החודש הזה היה לי כיף ומלא נחת, תכננתי לי בלו"ז הרבה דברים שלא דורשים תזוזה, הרבה הרפיות, הרבה נחת עם הילדים, הרבה דברים שאף פעם אין זמן לעשות.

הרגשתי שהגעתי ללידה ממש בנחת ועם הרבה כוחות.

אז אני ממליצה, ואם יש לך אפשרות לזוז - זה בכלל יכול להיות כיף.

תסעי, תבלי, זה זמן נהדר... עדיין אין תינוק שצריך לטפל בו, וזה זמן עם משמעות, כי את צוברת כוחות ללידה...

אז כן הייתה לי תעסוקה.

אבל שוב, אם את יכולה לזוז - תמלאי לך את הזמן בחוויות חיוביות וזה שווה ממש!

אז אם יש לך ימי מחלה - בכלל לא הייתי מתלבטת. (לא שאצלי התלבטתי, אבל בכל זאת...)

יצאתי ב37 וילדתי ב41++

הייתי עושה את זה שוב אם כי כנראה שהפעם אני כן אמשוך יותר בקטע כלכלי

קיסרי מתוכנן, קל לתזמן..

לידה ראשונה כמה ימים לפני, בחדר לידה התקשרו מהעבודה לחפיפה..

מהמרתון הזה...