לא נראה לי שיש קשר

זה נשמע וירוס מה שיש לכם

רפואה שלמה( והלחץ הזה שלהם רק עושה אנטי)

ודאי שיש קשר - המרכיבים של החיסון מחלישים את המערכת החיסונית, וזו נחשבת תופעת הלוואי הקלה של חיסון השפעת, לעומת תופעות לוואי חמורות הרבה יותר שלו.

לגבי חיסון השעלת בהריון - חיסון שהבטיחות שלו לא נבדקה לגבי נשים בהריון.

אחראי להפסקות הריון וללידות מוקדמות, ולא מבטיח שהתינוק או האישה ההרה לא ידבקו בשעלת כי היעילות שלו נמוכה.

זה שלא נבדקה הבטיחות לנשים בהריון, זה מצויין במפורש בעלון לצרכן של החיסון.

מחקר, אמנם לגבי חיסון השפעת:

מתוך מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרציני Vaccine שמצא קשר אפשרי בין הפלה בשלב מוקדם של ההיריון לבין חיסון נגד שפעת אצל נשים שקיבלו גרסה מסוימת של החיסון במשך שנתיים ברציפות.

צריך ללמוד ולהמשיך לבחון את הקשר בין חיסונים והפלות:

"אני חושבת שישנה חשיבות גדולה מאוד להבנתן של נשים כי הקשר בין הפלה לחיסוני שפעת הוא קשר אפשרי שצריך ללמוד ולהמשיך ולבחון אותו בעתיד", אמרה אמנדה כהן, יועצת בכירה לחיסונים במרכז לבקרת מחלות ומניעתן, אשר מימן את המחקר. ד"ר גרגורי פולין, העורך הראשי של כתב העת, אמר כי מדובר במחקר שתוכנן ובוצע בצורה טובה והוא מעלה שאלה שאין להתעלם ממנה. יחד עם זאת, הוסיף, כי הוא עצמו מתקשה להאמין שהחיסונים הם אלו שגורמים להפלות, אך הודה שזה משהו שצריך להמשיך ולבדוק בעתיד.

"למרות שמחקר זה עלול לגרום לדאגה ובלבול, חייבים לעסוק בו על מנת שנמשיך לשמור על הבטיחות של המטופלים שלנו", הוסיף ג'ייסון שוורץ, מומחה למדיניות החיסונים באוניברסיטת ייל.

הניסוח מתפתל וכמובן מאוד זהיר כי הוא נוגד את המדיניות הרשמית של הCDC בנוגע לחיסון נגד שפעת. 

שניים מעורכי המחקר הם חוקרים במרכז האמריקני למניעת מחלות ובקרתן (CDC).

הציטוט מתוך כתבה של רותם אליזרע, כתבת בריאות בYNET. אפשר למצוא את המקור שם.

בכתב העת לנצט, בסקירת תופעות הלוואי לחיסון השפעת, נמצא כי בבריטניה, מתוך מיליון נשים שמתחסנות לשפעת, 397 נשים צפויות להפלה ספונטנית בתוך יום מהחיסון.

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1641148409293225&set=p.1641148409293225&type=3&theater&ifg=1 

המצב לגבי חיסון השעלת בהריון אינו שונה, והעדויות מצטברות.

http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_6556.html

ללמוד על החיסונים לפני שמתחסנים.

שחוותה הפסקת הריון בגלל החיסון, זה 100%. עולם ומלואו.

ואת צודקת - הנתונים מראים שהנזק מסיבוכי השפעת עצמה לנשים בריאות (נשים עם מחלות רקע, מסתכנות עוד יותר כשהן מתחסנות) לא שווה את התועלת המפוקפקת של החיסון.

ונפסק, לא על אף אחת, בסמיכות לחיסון?

זה אינו צירוף מקרים. ויש לזה הסבר מדעי והגיוני, ומה גם שזו פגיעה צפויה מבחינת קובעי המדיניות. 

זה 0.04%

ככל הידוע לי אין יותר עדכני מזה. וזה מה שמופיע באתר הFDA.

8.1 Pregnancy

There are no 320 adequate and well-controlled studies in pregnant women. Because animal reproduction studies 321 are not always predictive of human response, BOOSTRIX should be given to a pregnant woman 322 only if clearly needed.

https://www.fda.gov/downloads/biologicsbloodvaccines/ucm152842.pdf

הפנו אותי לעלון שהיה כתוב אחרת.. אז אין לי מושג.

בקבוצה שקראתי יש אנשים מומחים שמתמצאים בנושא וממש יודעים לענות...הבעיה עם הקבוצה הזאת שכולם שם מורעלי חיסונים שזה בעיניי קצת מוריד מהאמינות כי לא יכול להיות שהכל ורוד בנושא.

בלי קשר למה שכתוב בעלון, יש מחקרים בנושא. אני ראיתי תוצאות מחקרים מקיפים בנושא החיסון הזה...אולי זה בקטע של כסת"ח משפטי או משהו כזה, כמו האזהרה לנשים בהריון על החומצה פולית וכאלה.. 

ועם כל זה, אני לא עשיתי את החיסון...האמת לא מסיבה רציונלית משהו באינטואיציה לא זרם לי עם זה..

קבוצת דוברות של משרד הבריאות, ממומנת על ידו ועל ידי יצרניות החיסונים.

תשקלי אחרי בדיקה גם בקבוצה "חיסונים בחירה מושכלת" יש להם קבצי מידע מעמיקים על כל חיסון.

חפשי גם ביוטיוב הרצאות של דר. חיים רוזנטל ושל דר. שרי טנפני על שעלת וחיסון השעלת בהריון.

את צודקת שיש ריח של מימון מאחורי הקבוצה, אבל לפחות הם מגבים את המידע שלהם. מצד שני הקבוצה של בחירה מושכלת קצת נתפסה כבדיחה בעיניי...הרבה מידע לא מעודכן ומוטעה קיבלתי משם.. לי באופן אישי גם יותר קל להאמין לאנשים מהתחום מאשר לאנשים שמתעסקים בתקשור\גלגולי נשמות וכאלה...

אני הרגשתי שבגדול שתיהן מאוד קיצוניות. אני ניסתי לחפש מידע אמין ולהחליט מה כן לעשות ומה לא...יש דברים שאוותר עלים וכאלה שלא.

אבל בסוף ה החלטה של כל הורה ושכל אחת תעשה מה שנראה לה לנכון

כשחיפשתי מידע למשל על חיסון השעלת, הפנו אותי לקבצים ומופיע שם קישור לעלון חיסון שעלת שלא ניתן בכלל בהריון (הוא מיועד למנה של גיל 4-6 ). אז להביא עלון כזה ולטעון שהוא לא אמור להינתן בהריון ולכן לא להתחסן זה לא רציני בעיניי.  

אז אחרי זה היה לי קשה לקחת ברצינות את הטענות שם כי הרגשתי שזה אנשים בלי מספיק ידע מקצועי בנושא...

אני מצאתי דרכם את העלון של שעלת להריון. זה העלון של הDTAP לנוער.

אפשר גם באתר עמותת חסון, יש להם קישורים לכל העלונים של החיסונים. וגם לאתר משרד הבריאות.

החיסון מכיל אלומיניום, פוליסורבט 80 - חומר שמאפשר לאלומיניום לעבור את מחסום הדם-מוח, ופוטנציאל הנזק גדול.

קובץ עדויות פגיעה מחיסון השעלת בהריון:

https://www.facebook.com/groups/1407224596178241/permalink/1747770548790309/

מוסיפים כדי ליצור תגובה חיסונית, לא שם נמצא רוב פוטנציאל הנזק.

ראית פעם המלצה לקחת תוסף תזונה אלומיניום? או כספית (האדג'ובנט בחיסון השפעת)?

ברור שלא.

אלומיניום וכספית שנמצאות בחיסונים הן מתכות רעילות, במיוחד למערכת העצבים, הן לא נמצאות במזון בצורתו הטבעית.

זה שנחשפים אליהן ביום יום דרך הנשימה, ודרך מערכת העיכול (7-9 מ"ג? באמת?), זה מצער מאוד, ובכל זאת מערכת הנשימה ומערכת העיכול יודעות לטפל בהן ולהפריש אותן החוצה במידה רבה.

לעומת זאת כשמזריקים את החומר ישירות לרקמת השריר, הוא מצטבר שם, ובהמשך נודד בזרם הדם אל רקמות רגישות בלי יכולת של הגוף להפריש את המתכות החוצה.

כרגע לא מצליחה לפתוח את הקישור שהבאת, אז לא מגיבה לגביו.

ועל אדג'ובנט האלומיניום בחיסונים. הקשר שלו לתסמונת MMF - תסמונת העייפות הכרונית עם כאבי פרקים ושרירים (תסמונת המאפיינת את נפגעות חיסון הגרדסיל - וירוס הפפילומה, ונפגעי חיסונים אחרים),

והקשר שלו למחלות אוטואימוניות (כמו טרשת נפוצה האופיינית לנפגעי חיסון צהבת B):

משתתפים בסקירה מדענים מן השורה הראשונה בעולם המתמחים בחקר האלומיניום, ומוזכרים בה מדענים ממכון פסטר (ע"ש לואי פסטר)  שהתנגדו לבחירה באלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים והזהירו מפני השימוש בו.

מעורר עניין ביותר. שווה להקדיש את הזמן ולצפות.

שבוע אחר כך עושות חשבון  "לא עשו חשבון" בתחקיר שלהן על הגלולות למניעת הריון.

בתחקיר הזה הן פתאום באו חשבון עם רופאים, "פרופסורים גדולים בעלי תארים וכו' " כלשונך, שמשווקים את הגלולות תמורת רווחים כלכליים אישיים למרות הסיכון, עד כדי מוות, שבהן.

כותרת התחקיר היתה "מה הרופאים לא מספרים לנו על גלולות ההריון: תופעות הלוואי הקשות שמשפיעות על חייהן של נשים רבות ועלולות לגרום אף למוות.."

מילים שלהן.

בתחקיר הזה פתאום הרופאים לא תמיד צודקים,
טובת הציבור לא תמיד לנגד עיניהם,
אינטרסים כלכליים לפעמים מנחים אותם.
ואיך זה יכול להיות שככ הרבה אנשים עושים משהו והוא לא נכון?

פתאום הרופאים היו בעלי אינטרסים שמשפיעים על שיקול הדעת הרפואי האובייקטיבי..

מה ההבדל? ההבדל הוא שכשמדובר בגלולות למניעה ולא בחיסונים. 
גלולות. מותר לגלות למה הן עלולות לגרום...

ידוע שבנושא החיסונים יצרניות החיסונים מממנות את הכתבות ומטילות ווטו על כתבות תחקיר לא אוהדות - קחי לדוגמא את הפרק הראשון של תוכנית התחקירים של פרופ' רפי קרסו שעסק בנזקי החיסונים בצורה אובייקטיבית, ונגנז. מעולם לא שודר, הסידרה התחילה את השידורים מהפרק השני..

האחריות שלנו כהורים שמחסנים ילדים וכנשים בהריון שעומדות לקבל החלטה אם להתחסן או לא היא לקרוא, לצפות, ולהעמיק  את הידיעות שלנו בנושא. כי מסתבר שאף אחד חוץ מאנחנו עצמנו לא יעשה עבורנו את השיקולים הנכונים של נזק לעומת תועלת.

וחיסונים הם טכנולוגיה רפואית בעלת השפעה עצומה וארוכת טווח על הבריאות שלנו, וכמו כל טכנולוגיה רפואית יש לה תופעות לוואי שכל אחת צריכה לשקול אם התועלת שלה עולה על הנזק. 

קודם כל יש מידע אובייקטיבי שמפורסם באתרים הממסדיים עצמם - הCDC, הWHO  - אירגון הבריאות העולמי, שמביאים את המידע הבעייתי ללא כחל וסרק.

ויש עדויות רבות שיש להן משקל רב. כדאי ללמוד מנסיון של אחרים.

אם היית יודעת עד כמה השיקולים והאינטרסים הכלכליים מטים את הכף, שערותייך היו סומרות.

יש כל כך הרבה מידע על התנהלות משרד הבריאות בנושא הזה שאני נמנעת מלהביא כדי לא לעורר פניקה..משתדלת להביא מידע ענייני שתפס את העין שלי כשאני נכנסתי לעובי הקורה בגלל פגיעה מחיסון של הנכד שלי.

ואכן זה בדיוק העניין: לרכוש את הידע, להחכים בנושא. זה לא יכול להיות עניין של אמונה כשמדובר בהתערבות רפואית כל כך מרחיקת לכת.

בכלל.

וזה היה תהליך - את הגדולים חיסנתי, את הבינוניים רק בטטנוס ודיפטריה, בהתייעצות עם רופא קונבנציונלי שהוא גם הומאופת,

ואת הקטנים כבר לא חיסנתי בכלל אחרי לימוד מעמיק.

נתתי רק מנה אחת של פוליו מומת לילדה שבאה במגע בגן עם חברות שלה שהתחסנו בפוליו המוחלש, כשהיתה בהלת הפוליו לפני כמה שנים, כדי לא לסכן אותה בהידבקות מאחרות.

אני לא אומרת להורה אחר לא לחסן. בסופו של דבר כל הורה ישא בתוצאות של ההחלטה שלו בין אם החליט לחסן, בין אם לאו, אבל גם אם מחליטים לחסן, אפשר לפצל, אפשר לדחות, אפשר להחליט מה חיוני ועל מה אפשר לוותר. צריך ללמוד את הנושא.

למשל מה שאת כותבת לגבי הפוליו - שיתוק ילדים, המחלות לא מוגרו בזכות החיסונים.

תראי מה אומר פרופ' שאול דולברג, מנהל טיפול נמרץ יילודים ופגים באיכילוב: 

.....""מקרי הפוליו בעולם מקורם כיום בחיסון. יש כאן אבסורד נוראי שבו הרפואה בעצם משמרת את המחלה. אחת המחשבות היום אצל קובעי המדיניות בתחום הבריאות היא כי יש להוציא את החיסון משגרת החיסונים, שכן בעשרים השנה האחרונות כל מקרי הפוליו מקורם בחיסונים"...

וזו דעתו לגבי החיסון החי מוחלש שכתבתי עליו בתחילת התגובה שלי :

.."מהלך מגמתי זה (לחיסון בלתי רצוני ובלתי מודע של כלל האוכלוסייה) אינו מקובל על פרופ' דולברג, שטוען כי מאז שנות החמישים ניתן בישראל הנגיף המוחלש המסכן את האוכלוסייה: "המחלה נדירה בארץ, אבל הנגיף שכיח מאוד. הפרשות התינוקות מסכנות בעיקר מבוגרים שחוסנו בעבר, אבל חסינותם נחלשה (כמו למשל חולי סרטן) ואחרים שלא חוסנו". לדבריו, אם למקבל החיסון יש בעיה חיסונית, הוא עלול להפריש את החיסון זמן ארוך יותר לאחר קבלתו, וקיימת האפשרות שהנגיף יתרבה במערכת העיכול במשך שנים ויהפוך אלים רק כעבור שנים"."...

מתוך https://www.doctors.co.il/ar/3233/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+-+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93

ותראי גם כאן: יקרה - הריון ולידה תקראי את כל התגובות, יש גם תגובה מפורטת לגבי הפוליו.

ויש באינטרנט הרצאות מעולות גם לגבי הטטנוס.

תביני שמה שאת כותבת לא נכון.

והתשובה הרגילה שעונים למה שכתבת היא שאם את מחסנת, מה זה משנה לך אם יש אחרים שלא מחסנים..

וזו לא הדעה שלי.

כל מה שכתבתי, לא כתבתי מעצמי. אני מצטטת בכירים בתחום הרפואה. והקולות שמחזיקים בדעה זו, אחרי מחקר מקיף, הולכים ומתרבים, כבר מזמן לא מיעוט.

לדעתי תבדקי את המקורות שלך לגבי הודו ופקיסטן, כי ממה שאני יודעת, הודו העיפה את ביל גייטס ופרוייקט החיסונים שלו אחרי עשור שבו הוא העלה את שיעורי הפוליו במדינה.

אם אחרי שקוראים את הקישורים, עדיין הדברים לא  מתיישבים על הלב, זה בסדר גמור.

אני רק מעוררת את המודעות, כמו שכתבתי אני לא אומר להורה אחר לא לחסן. בסופו של דבר כל הורה ישא בתוצאות של ההחלטה שלו בין אם החליט לחסן, בין אם לאו.

סך הכל צריך לדעת שיש שיקולים לכאן ולכאן.

ולא יכולתי שלא להוסיף  על הסופר אפריים קישון והחיסון נגד אבעבועות שחורות

כפי שמספר בנו, דר' רפי קישון (וטרינר במקצועו):

"חוש הציור עזר לו להיות קצת זייף ממולח. כשהייתי בן 13 נסענו לטיול בר מצווה לשוויץ ולגרמניה. לפני כן, אמר לי אבי [אפרים קישון], עלינו לסור למשרד הבריאות כדי לקבל חיסונים נגד אבעבועות שחורות - למרות שהחיסון מיותר ומטופש כי אין אבעבועות. הגענו למשרד הבריאות. 'אל תפצה פה תיצמד אלי', הוא אמר לי. הפקידה נתנה לנו את הפנקס, שמה מדבקות, ואמרה 'לכו שמאלה לד"ר ליבוביץ - הוא יעשה את החיסון ויחתום לכם. אבי יוצא מהחדר שלה - ופונה ללכת הביתה. 'אבא! אבל מה עם החתימה של הד"ר?', אמרתי לו. הוא חיבק אותי בחום ואמר 'בני היקר, קבל שיעור לחיים - הייה בטוח ששוטר הגבולות בגרמניה אינו מכיר את חתימתו של ד"ר ליבוביץ, ושכל קשקוש שאני אקשקש שם יהיה טוב בדיוק כמו החתימה שלו'. ככה חסכנו לנו את החיסון המיותר ותופעות הלוואי. הגענו לשדה התעופה כשלבי הולם כתוף, השוטר הסתכל - ואיחל לנו יום טוב".

לפחות לא כרגע.

גם לאי התחסנות כללית, בבת אחת, יהיו השפעות מרחיקות לכת. מכיוון שרוב המבוגרים לא מחוסנים התחסנות טבעית לכל החיים במחלות שמחסנים נגדן.

ואמהות שלא חלו והתחסנו חסינות טבעית לכל החיים, לא מעבירות נוגדנים של המחלות האלה בהנקה (והנוגדנים מהחיסון לא יעילים מספיק).

תוכנית החיסונים שהלכה והתרחבה התערבה התערבות גסה וחיבלה באקולוגיה הטבעית של התפרצות מחלות הילדות, ולא יהיה פשוט להחזיר את האיזון.

אבל לכל הפחות צריך למעט בחיסונים, ולדרוש מהמימסד שקיפות ויותר מאמץ  במציאת פתרונות טובים יותר.

למשל, אם צפית בסקירה המדעית בנושא האלומיניום שהבאתי בקישור - הרופאים והמדענים שמתראיינים שם אינם מתנגדי חיסונים, הם רק חושבים שבמעט מאמץ, (אבל כנראה כזה שיסב נזק כלכלי שיאלצו לספוג ענקיות הפארמה המייצרות את החיסונים) אפשר להחליף את אדג'ובנט האלומיניום באדג'ובנט שאינו רעלן עצבי.

כמובן שבאופן אמיתי, טוב לחלות, וכך גם ברא הקב"ה את העולם, שנחלה במחלות הילדות ונרוויח ריווח גדול בהתחסנות טבעית, שמחקרים מראים שהוא חשוב בהתמודדות עם מחלות קשות יותר בהמשך החיים.

ואם תנאי התברואה, התזונה ורמת הרפואה הן בין המפותחות בעולם כמו בארץ, אז גם אין מניעה לחלות בלי להסתכן.

וכל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו.

האקולוגיה הטבעית היא שהמון אנשים מתים. וכך נשמור על כדור הארץ ירוק יותר ויהיה גם אוכל לכולם.

מערכת החיסונים אכן התערבה התערבות גסה! וכל הרפואה המודרנית.

אבל במקום לחשוב שהקב"ה רוצה שנהיה חולים (??!! פעם היו יוצאים מתים ופגועים לכל החיים מחלק מהמחלות האלה) עדיף לחשוב שהקב"ה נתן לנו את הבינה לקדם את העולם ואת הרשות לרופא לרפא.

נח עזר לאנושות כי המציא את המחרשה וייעל את העבודה.

וואי וואי, כל פעם שאני כבר אומרת - טוב, אז הדיון נגמר במסקנות סבירות לכל הצדדים, את מקצינה עוד..

ה' ישמרנו בבריאות שלמה עד 120.

ואני חושבת שאני מגבה את מה שאני כותבת במקורות אמינים, מה שלא ראיתי מהצד שכנגד..

יש תפקיד למחלות הילדות.

הנסיון לעקוף את המנגנון הטבעי הזה בעזרת התערבות רפואית שאינה נטולת סיכונים לטווח הקרוב ולטווח הרחוק, שגורמת לפגיעות (הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים על פי חוק) וגם אינה מוכיחה את עצמה בהרבה מקרים (עייני ערך התפרצויות חוזרות של חזרת באוכלוסיות בוגרות למרות כיסוי חיסוני נרחב),

ולא, לא החיסונים מיגרו מחלות (מספיק להסתכל על גרפים ורשומות אובייקטיביים של רשויות הבריאות שמראים ירידה חדה בשיעורי המחלות לפני שנכנס החיסון)

זה ניסיון שימים יגידו לאן הוא יוביל.

יש רשות לרופאים לרפא. אבל הכלל הוא ראשית אל תזיק!

גם מבחינה כלכלית לא ברור איך העסק יחזיק מעמד. בעוד שנים לא רבות לא ניתן יהיה להחזיק מנגנון שיצטרך להתמודד עם נטל כבד כל כך של חולים במחלות אוטואימוניות, אלרגיות מסכנות חיים ופגיעות נוירולוגיות חמורות ככל שתוכנית החיסונים מתרחבת.

אקולוגיה טבעית של התפרצות מחלות הילדות פירושה מחזוריות מסודרת שבה ילדים נדבקים בדיוק בזמן המתאים (כל מחלה והאקולוגיה שלה), כאשר רוב האוכלוסיה הבוגרת מחוסנת לכל החיים כי אנשים חלו במחלה בילדותם, והתינוקות מחוסנים כי הם מקבלים נוגדנים יעילים בהנקה. 

כתבת בתגובה אחרת "אולי ככל שחשופים ליותר ידע יודעים עד כמה הידע שלנו מוגבל" ואני יכולה לחתום על מה שכתבת,  אבל מהכיוון השני .

משלחת שלימה הגיעה אלי בבית חולים-

אלי למיטה לשכנע אותי לתת  קי בזריקה

והם אחרי שהצליחו לשכנע אותי לתת(לא עמדתי בלחץ

והם גם אמרו לי שזה יותר יעיל ולא כזה כואב בלה בלה)

לא התבישו ולא התגברו ואחת שואלת את השניה בפתח של היציאה

איך הצלחת לשכנע אותה

והיא לעומתה אומרת את רואה.אין עלי!!

עיצבנה אותי קשות וזה היה לא פייר

טיפות עיניים-רק למי שהיה לאמא גי בי אס או חום או משהו.

זה סתם אנטביוטיקה מיותרת

מעדיפים להזריק ולהיות בטוחים שכל החומר נכנס לגוף.

אומרים שבמתן דרך הפה התינוק פולט חלק ולא בטוחים שהוא מקבל את כל הכמות, ולכן חוזרים על הטיפול 3 פעמים.

אבל יש בתי חולים שיש להם את האמפולות ואין להם בעיה עם זה.

אם לטא למה ככה היה כזה לחץ?

לכפות את זה, כי חוששים שהורים שבוחרים במתן דרך הפה לא יזכרו לתת את המנה השניה והשלישית,

וגם אולי מקמצנות - לא יודעת - כנראה שלא לכל בית חולים יש תקציב לחלק אמפולות.

אני מבינה שעדיף.

הקטנים שלי כבר קצת גדלו, אותנו לא שאלו ולא החתימו על טופס אם למרוח טיפות עיניים אם היו שואלים, לא הייתי נותנת.

לא חיסנתי לצהבת B.

שאלו מה אנחנו כמשפחה עושים ועל זה עניתי.

בצהבת B הנגיף מועבר ביחסי מין או ממחטים נגועות.

לא זו ולא זו הן דרכי הדבקה רלוונטיות לתינוק בן יומו. אלא אם כן האמא נשאית של צהבת.

אני מבינה שעושים בדיקת נשאות לצהבת בהריון, אבל בכל זאת ההחלטה היא לחסן את כל היילודים באופן גורף. לא ברור למה.

אם תסתכלי בקישור (באנגלית) שהביאה "כמה טוב שנפגשנו" תראי שכמות האלומיניום בחיסון הזה (Hepatitis B vaccine (Hep B) היא בין 0.225 ל 0.5 מ"ג למנה.

לעומת זאת, המלצת הבטיחות של הFDA לתינוק מגבילה ל 5 מק"ג אלומיניום לקילו ליום.

אם עושים חשבון, תינוק ששוקל 5 קילו אמור להיות חשוף ללא יותר מ 25 מק"ג ליום.

יוצא שתינוק חשוף ל פי 10 פחות או יותר כמות אלומיניום ממה שמנהל התרופות האמריקאי הגביל.

אם זה נצרך כי האמא נשאית - לא משחקים עם זה.

אבל אם זה לא נצרך, למה להעמיס על יילוד כמות כזאת ביום הלידה.

במדינות באירופה למשל, מחסנים לצהבת B רק את מי שנשאית.

זה מה שאני מתכוונת שצריך להחליט על סמך בדיקה של הנושא ולעשות שיקולים ענייניים.

וכמובן כמובן כל הורה אחראי לילדים שלו עצמו בלבד. מה שמתאים לאחד לא מתאים לשני.

ודלקת ריאות גם?

חזרת/חצבת/ אדמת/אבעבועות.

פוליו אינה מחלת ילדות

ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע עם צואה נגועה בנגיף או שתיה של נוזלים אשר הנגיף נמצא בהם.

לא נצפו מקרי פוליו בארץ ב 25 השנה האחרונות.

דיפתריה לא מחלת ילדות. החל משנת 1967 לא דווחו מקרי דיפתריה בישראל.

גם טטנוס לא מחלת ילדות.

מחלות ילדות במדינות רווחה לא אמורות להיות מסוכנות לרוב מוחלט של החולים.

והסיבוכים שלהן נמדדו באחוזים בודדים או בפחות מאחוז אחד.

זה לא מה שהתכוונתי.

התכוונתי שמחלות הילדות מתפרצות במחזוריות קבועה בקרב קהילות/מדינות וכו' וככה הן נותנות חסינות לכל האוכלוסיה, לכל החיים.

מחלות ילדות הן מחלות שלא פסחו על אף ילד בעבר.

שאר המחלות הן מחלות שכולם עלולים להידבק בהן.

וההחלטה אם לחסן או לא מושפעת מהרבה גורמים שמשתנים מילד לילד וממשפחה למשפחה תלוי באורח החיים, בהנקה, בזמינות לטיפול אלטרנטיבי, ועוד ועוד.

אפשר להתייעץ עם רופאים קונבנציונלים עם גישה של לחסן לפי הצורך האישי או המשפחתי. 

אני חושבת שסגידה לחיסונים או לכל התערבות רפואית אחרת ללא ביקורת היא סוג של דת.

את הקישור לא אני עשיתי, והוא לחלוטין מגובה במחקר רציני ובעובדות.

ואני חוזרת ומציעה לכל מי שרוצה להעמיק, לבדוק בעצמה ולא להסתמך על מה שאני או אחרים כותבים בפורום.

עד כה אף אחד לא קיבל פיצוי דרכה, מהסיבה שלא הצליחו להוכיח קשר בין פגיעה לחיסון שניתן...

אם כי גם זה לא נכון, משרד הבריאות מפצה תוך חתימה על הסכם סודיות עם ההורים.

ישראלים..

אם את רוצה, אני אשתדל לחפש לך מקור.

בארה"ב הקרן פיצתה עד כה בסכומים של מעל 3 מיליארד דולר על פגיעות מאותם חיסונים כמו אצלנו. אגב, גם מקרים של אוטיזם כתוצאה מחיסון.

את יכולה לערוך את התגובה שלך.

ללחוץ על הריבוע הקטן עם השורות בצד שמאל, בתחתית התגובה שלך, ללחוץ עם העכבר על אופצית "עריכה", לערוך או לתקן, וללחוץ שלח.

אם אף אחת עדיין לא הגיבה לך, אפשר לערוך מחדש .

לא עד כדי כך בקיאה

ולא כתבתי קודם, קראתי בעניין רב את מה שכתבת על חיסון השעלת ואיך שחווית אותו.

תודה ששיתפת.

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

וברור שהוא צריך להמשיך בחיזוק של השרירים.

לי קשה לשבת איתו על הדברים האלה, עם שאר הדברים שיש לי לעשות.

היה הכי טוב אם הוא היה מקבל שעה שבועית של ריפוי בעיסוק דרך בית הספר.

שלא יהיה מוגבל רק לכמות מסוימת של מפגשים, ולא ידרוש ממני לבזבז חצי יום על לקחת ולהחזיר אותו.

אבל בשביל זה הוא צריך אבחון וזכאות.

אם לא נצליח לקבל, אולי אני אקח אותו פרטי.

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

כשהוא יקבל ריפוי בעיסוק, ידעו לאבחן או להפנות לאבחון אם יהיה צורך.

כדי לקבל עצות לגבי העבודה איתו בבית בינתיים. ואם נראה שיש צורך בהתאמות בשלב הזה.

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

כרגע הוא לא מטופל אצל אף אחד.

אפשר אולי גם פסיכולוגית ילדים שמכירה הרבה תחומים...

אבל אולי לפסיכולוג במשרד החינוך תהיה היכרות עם הנושא.

על הילד לכתוב... זה מהבחינה הרגשית.

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

בקושי לכתוב מילה אחת הוא מסכים.

אני אפנה שוב לריפוי בעיסוק.

מחכה שהמורה ימלא שאלון.

הוא יחסית מהקטנים בשנתון (עדיין לא בן 7), אז יותר סיכוי שנספיק.

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

בינתיים לא הצלחתי למצוא משהו.

ניסיתי לתת לו תמונות שיחבר להן סיפור מתאים.

או שצייר ציור ויכתוב סיפור או משפט מתאים.

זה לא עזר.

היתה פעם שהוא התחיל להכין ספר עם בדיחות, אבל לא המשיך.

מה יכול לעניין ילד בן 7?

לשכנע אותו לכתוב- בסוף כל שורה שכתב מחכה לו שוקולד צ'יפס אחד או משהו חיצוני שמדרבן .

לשלב את הכתיבה בתוך משחק -

למשל את כותבת התחלה של סיפור, ומקפלת, הוא מוסיף שורה ומקפל וככה יוצא סיפור מצחיק.

הבן שלי מאד אוהב לבשל ולאפות, אז נתתי לו מחברת שירשום בה מתכונים.

משימות כתיבה שיש להן משמעות.

נניח שיכתוב פתק נחת לאח שבגן.

או רשימת קניות על המקרר.

או ימלא לעצמו טבלה של מערכת.

העיקר שהכתיבה שלו תועיל במשהו למישהו, ולא תהיה סתם תרגול מעיק.

התחיל עכשיו כיתה ו' וזה כיתה שיש בה הרבה סיכומים,

שנה שעברה המורה שלו חפר לי שהוא לא יצליח לסכם וללמוד גמרא.

השנה הילד התחיל לכתוב כי לא היה לו ברירה,

והנה הוא מתרגל כתיבה והכתב הולך ומשתפר ללא היכר בתוך חודש.

מצטערת על האנרגיה שהשקעתי כל השנים, (אבל אולי כן הניח לו את הבסיס...)

והבית להשלים זה מאוד מאוד קשה לו.

מודה שלא לוחצת על זה, רואה שהוא מבין את החומר, וגם כותבת לו לפעמים את התשובות.

בחופש כן ביקשתי ממנו לכתוב שלוש שורות של כל אות כל יום, אבל לא הצלחנו להתמיד.

הוא אוהב לכתוב כדאי מבקשת ממנו לכתוב מה כל אחד רוצה ארוחת ערב, או רשימת קניות .

חוץ מזה, אם אני יושבת לידם ומציירת מספר או סרטון הוא גם נהנה ומתרגל

עד שהוא יהיה מבוגר.

כבר היום אנשים מקליטים הרבה יותר מפעם

וגם אם צריך תמלול עושים המרה של אודיו לטקסט.

מתי פעם אחרונה את החזקת כלי כתיבה?

אפילו פתקים רושמים בנייד.

גם הקלדה כבר לא ממש יהיה בה צורך בעוד כמה שנים.

בשביל מיומנות בסיסית בכתיבה לא צריך לכתוב הרבה.

חשבתי שתכתבי על ילדים שכל הזמן מבקשים מותרות. צעצועים, ממתקים, דברים שקנו לחברים וכד'.

אבל את כותבת על דברים שבאמת נצרכים.

צריך למצוא את הדרך לנהל את הקניות האלה בצורה שהכי נוחה לך.

אם זה לקנות דרך האינטרנט ולא להסתובב פיזית בחנויות.

אולי לנסות להיערך מראש ולא להיתקע עם משהו דחוף שחייבים לקנות. (למשל לקנות כמה בקבוקים, ואם נשבר מייד יש חדש).

אפשר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות, ולקנות באופן מרוכז.

זה תלוי גם אם אתם גרים במקום עם חנויות נגישות, או שכל קנייה זה לצאת במיוחד.

ודברים שאת צריכה לעצמך, תשלבי עם הקניות לילדים.

אפשר גם לבדוק כל דבר עד כמה הוא נצרך ודחוף, ועל חלק מהדברים לוותר או לדחות את הקנייה.

הנה הילדון קרע מכנסיים, הנה מדי בית ספר לילדה,הנה נקרע לה הרוכסן בחצאית שהיא הכי אוהבת

כיפות ציציות גרביונים קולקציית חורף טרנינגים פיגמות

ואצלי יש רק 2 ב"ה, אבל בן ובת ואין ירושות אז הכל חדש כל פעם וכן זו התעסקות

וזה עוד בלי העונה של הקלפים, גולות כי לכולם יש, ספרי קריאה.. ב"ה אין לזה סוף

אני עושה ככה: ביגוד זה עליי, כולל ציוד לימודי

כל השאר - בעלי כי זה בנוסף.לתחזוק של הבית באוםן בלעדי שלי כמעט

אבל אני לא מוותרת על עצמי האמת.

כמו לפני חגים, כמו לפני חופשים ולפני חזרה לבית הספר.

אין סיבה חודש אחרי תחילת הלימודים להיזכר שחסר בגדים או בקבוקים או נעלי צעד ראשון או מחשבון מדעי.

לדעתי את צריכה ליזום בתקופות של קניות הצטיידות מקיפה ולא רק חולצות סמל נגיד.

נכון שאין קשר בין נעלי צעד ראשון לתחילת הלימודים,

אבל זאת הזדמנות לעשות יישור קו על כל מה שצריך בתקופה הקרובה.

אם נשבר בקבוק חדש פתאומי שתיקח בקבוק מי עדן עד שתהיה הזדמנות לקנות, לא דחוף. אם נשברה קופסת האוכל שיקחו בשקית אוכל לבינתיים.

אם זה דברים קטנים כמו מתנה ליום הולדת של חבר או חטיף למחר או קרם לשיער שפתאום נגמר, אני שולחת אותם לבד לקנות בסופר הקרוב.

יש כרטיס אשראי אצלם ופירוט אשראי אני רואה מה סליקה עם כרטיס ומה בגוגל פיי ואז יש לי מעקב רציף אחרי החיובים שהם משתמשים.

לעצמי אני לוקחת יום חופש מרוכז מדי פעם וקונה.

זה מזכיר לי שב1.9 הלכתי לקנות משקפי שמש ובכל בחנויות נגמרו מבצעי הקיץ עד 31.8

והייתי בשוק מי מסיים מבצעים עד שסוף סוף אפשר ללכת לקנות בלי ילדים סביבי כל היום..

לא יודעת, זה מרגיש לי שזה לא נגמר.

מדובר בשישה ילדים, גילאים שונים.

פשוט לא מצליחה לרכז את זה!

וברור שקנית הכל ללימודים והצטיידנו מעל ומעבר אבל כל הזמן צצים עוד ועוד

וכמה שנראה לי שעשיתי להם קניות הם שוב צריכים דברים

מרגישה שזה לא סביר כל היום להזמין ולהזמין לקפוץ לפה לקפוץ לשם

(וכן, בכוונה לא התייחסתי למותרות. אבל הם אוכלים את הראש עם הבקשות האלו)

מאוד עזור לי לקפוץ מדי פעם לחנות יד2

וגם לבקש דברים בקבוצות מסירה ולא אוגרות בסביבה...

אני גם לא טובה בקניות בצורה די קיצונית

והייתי רוצה יותר להצליח לקנות מה שהם צריכים בזמן

אבל גם זה כן נראלי עוזר להרגיל אותם קצת לצרכנות יותר מווסתת...

קונה מראש ובזול.

בדר'כ בסופי עונה, המבצעים, עושה קניות של ביגוד לשנה הבאה. יכול לצאת לי זול ברמת עשרה שקלים לחולצה/מכנס/חצאית (תמנון, קיווי, גולף, פוקס). עושה ככה גם עם בגדי שבת.

יש לי בארון למעלה ארגזי בד של איקאה ובהם אני מכניסה את הביגוד החדש, לרוב כבר מכובס, מקופל ומוכן,(וגם את הבגדים שעוברים מאחד לשני ויהיו רלוונטים בשנה הבאה).

כך כשמגיעה עונה חדשה, אני פותחת את הארגזים ומגלה שפע. לרוב כמעט ולא צריכה השלמות.

היה לי לא מזמן מקרה שהיינו צריכים לצאת לאירוע, ובדיוק מכנסי השבת של אחד הבנים הוכתמו קשות והזוג השני נקרע. שניה לפני שנכנסתי לפאניקה נזכרתי בארגז, פתחתי והיו שם 3 זוגות חדשים.. אחד לקחנו ואת השאר השארנו לחדש בחגים.

עכשיו למשל, לראש השנה, היו לי לכל אחד מהילדים בגד חגיגי חדש, שאף לא אחד מהם נקנה עכשיו ולא הצריך אותי להתרוצץ ערב חג..

המינוסים שעלולים להיות:

• צריך טיפה מקום אחסון (כי אם ראיתי מכופתרות חגיגיות לשבת שבדר'כ עולות 60₪ יורד במבצע ל10 או 20, אקנה כבר כמה מידות הלאה ואשמור לשנה-שנתיים הבאות)

• עלולה להיות טעות בהערכה של המידה. כמעט כבר לא קורה לי.

• יצא לי שלא זכרתי שכבר קניתי וראיתי פריט במבצע וקניתי עוד מאותו סוג. (עדיין, שווה מבחינה כלכלית ומבחינתם הלחץ)

מתנהלת ככה גם לגבי פריטים אחרים. השנה למשל לא הייתי צריכה בכלל לקנות עטיפות שקופות לספרים ולמחברות, גם לא צבעים, טושים, מחקים, מחדדים וכדומה.. כי בשנה שעברה קניתי כמה סוגים ונשארה כמות. הציוד לבית הספר מאוחסן לי בארון פתוח במחסן, בקופסאות שקופות לפי נושאים, ופשוט שולפים כשצריך.

היום בבוקר, שניה לפני שיצא לתלמוד תורה, הבן שלי פתאום אומר לי שצריך מחברת 14 שורות.. אין בעיה חמוד שלי, לך למחסן, תוודא שהוצאת את קופסת המחברות הנכונה וקח מחברת. (וקח גם עטיפה שקופה מהקופסה ליד(;)

אגב, בן אחר היה צריך מחברת 14 שורות לפני שבוע ולא היה, כי קניתי בטעות חבילות של סוג אחר. אז נכון שהייתי צריכה לקנות. אבל כשכבר קניתי, קניתי חבילה של כמה וכמה. וכשייגמר, בע'ה מקווה לשים לב ולמלא מלאי ולא לחכות שהם יצטרכו.

כשקניתי בקבוקים לבית הספר, קניתי עוד אחד ספייר. כדי שאם יישבר/ יאבד/ או כל בעיה אחרת- יהיה לי לתת בשלוף.

(בקבוק פשוט של 5 שקלים מהסטוק).

אפילו מתנות לימי הולדת של חברים יש לי כמה במלאי לעת הצורך. השבוע היה יום הולדת לחברה מהגן של הבת שלי- פתחנו את הקופסה של המתנות, בחרנו מתנה, עטפנו, ברכה וביי.

אני מוצאת שהשיטה הזו אומנם תופסת קצת מקום בבית או במחסן,

אבל:

א. מוזילה לי עלויות בצורה דרסטית

ב. מאפשרת לי להיות מאובזרת מראש להרבה צרכים ולחסוך לי התרוצצות ברגע האמת.

אם קראת עד פה- סחטיין עליך.

הצלחה ושמחה!

לא בגדים, לא ספרים, כלום, גם פחות מוצלחת בזה ותמיד מבזבזת יותר משרציתי רק כדי לסיים.

עכשיו יש לי שני גדולים שיכולים לקפוץ פה לחנויות קרובות לעשות לי השלמות והם סבבה עם זה וכיף להם הסיבוב הזה.

אבל בגדים לחגים או מלתחות חדשות זה עוד לא מצאתי פיתרון

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

אז זה כן ערב פסח...

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

סתם כדי להירגע🙂

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

אל דאגה...

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

לא הייתי שמה לב לטעות.

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

מהסופר פארם. חזקות מאד

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

בעלי עשה בשבת שאחרי הלידה קידוש למתפללים בבית הכנסת וקרא שם, אני נחתי בבית בינתיים😉.

ברכת הגומל אפשר להגיד בלי קשר כשיש הזדמנות.

אין שום חובה להשקיע, אגב לא רק לבנות... גם בריתות עשיתי מצומצם ובלי הוצאות כמעט כי אישית לא התאים לי אחרי לידה אירוע רציני.

תעשי מה שנוח לך ונכון לך.

לגדולה עשינו קידוש בישיבה של בעלי, כשהיא היתה בערך בת חודשיים.

לקטנה בעלי עשה סיום והביא כיבוד לישיבה למחרת הלידה.

ואנחנו נוהגים לא לברך הגומל אחרי לידה.

גדולה אצל חמותי עם כל אחים שלי ושלו והוורים שלי (לחמותי יש בית גדול ממש ולב רחב ב"ה❤️)

ואתל הקטנה סגרנו מסעדה חלבית בדיוק חודש אחרי הלידה, גם הזמנו כזה אחים אחיינים הורים סבא סבתא (היו לנו 34 אנשים) ואכלנו ובעלי אמר דבר תורה, אני ניראלי בירכתי הגןמל לפני לא בטוחה מתי

וזהו

היה ממש כיף ואני מאוד מאוד שמחה שעשינו את זה

יש אומרים שיש עניין לעשות קידוש לבנות

אבל אני פחות מחזיקה מזה באופן אישי

עשינו מסיבת הודיה עם המשפחה הקרובים (ההורים והאחים שלנו) בערך חודשיים אחרי הלידה.

אצלנו בבית, ארוחה חלבית (את הרוב אני הכנתי כי אני אוהבת) ודיברנו קצת על השם והסיפור של הלידה.

מאמינה שבמשך השנים כשהמשפחה תגדל לא בהכרח נעשה דבר כזה.

בעיניי מה שתיארת ממש מספיק, אבל בסוף את צריכה להרגיש עם זה בנוח.

בסופו של דבר מי שהכי שמח בהולדת תינוק הם בני המשפחה

אנחנו אישית עושים קידוש לקהילה לבנות, כי לא רוצים להטריח את המשפחה שלנו להגיע. אנחנו עושים את זה בבית שלנו. אבל נשמע שאצלכם זה לא מתאים, מכמה בחינות, אז לא...

(לבת שלי שנולדה בקורונה עשינו "אירוע" בזום כשהייתה בת שמונה ימים - סתם כי זה מה שיצא - והקרנו בו מצגת שבסופה נחשף השם שבחרנו לה אבל עשינו לה גם קידוש שהייתה רגיעה בקורונה. בכל אופן, אולי זה גם משהו שאתם יכולים לעשות, אם זה מתאים לכם...)

רק שהייתי מזמינה גם את אחים והורים של בעלך אם מסתדר.

אנחנו עשינו ל2 הבנות אירוע קטן בבית רק עם ההורים והאחים של שנינו.

מבחינת גודל נשמע לי מעולה, אבל כן נשמע לי חסר שמשתפים רק צד אחד

תשלחי "הזמנה" למסיבת הודיה

תכיני עוגה שווה שהשם של הילדה רשום עליה

תבואו בבגדים חגיגיים (כולל התינוקת)

תחפשי ברשת ברכות או תפילות ל"זבד הבת" ותברכו

תכיני מזכרות קטנות (משהו סמלי)

אירוע בתוך חודש מהלידה

הזמנו את המשפחה הקרובה, לא עשינו קייטרינג ואירוע גדול אבל כן עשינו סעודת הודיה

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

אם יש חשד בודקים רגיל עם ספקולום והכל, אם החשד התאמת כבר לא בודקים בכלל בצורה וגינלית בגלל החשש מזיהום

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

אנצל את זה כדי להודות לך ממש

מבחינתי את הצלת נפש. ולי הצלת את הלב כי לא הייתי שורדת עוד מקרה...

היית שליחה מושלמת ועזרת לי מאוד ששיתפת אותי כי המקרה שלך היה זהה לשלי וזה שכנע אותי שאני חייבת להפסיק וככה עשיתי.

המון המון המון תודה לך. אין לי באמת איך להודות את באמת מלאך שהופיע בזמן המושלם

של עוד מי שפיר

החששות והעבר.

אני מבינה את הפחד, אבל יתכן מאד שבזמנו באת להבדק כי משהו לא היה תקין נכון? או שהיה לך חשש וכד' ואז התפתח דימום וכו'...

בעקרון בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדימום, בוודאי לא לצירים

ופשוט היה פה צירוף מקרים שבאת להבדק כי משהו התחיל להתפתח ואז היה דימום/צירים....

אבל אי אפשר להתווכח על לב של אמא

לכן הכי נכון בעיני זה לשבת מול רופא ולדבר על הכל....

בהצלחה יקרה

וכל רופא כזה עם התחום הספציפי שהוא טוב בו

מה שאת צריכה למצוא דרך הפורום זה המלצות לרופאים כאלה ולהגיע להיות מטופלת שלהם

דרך הפורום לא תצליחי לדעת אם יש לך ירידת מים או אם סיטואציה כזאת או אחרת מצריכה התערבות רפואית.

אין כזה דבר שיכריחו אותך להבדק וגינלית כי זה הנהלים, אם זה מסכן את ההריון הספציפי שלך, אין חיה כזאת!

יש דרכים להבדק גם לא וגינלית ואת צריכה סמכות רפואית בכירה שתתווה לך את הדרך

(סליחה אם אני נשמעת חריפה או תקיפה מידי, זה ממש לא הטון, זה טון אוהב ודואג )

המון הצלחה!

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

אצלי בהריונות היו ממש דליפות רציניות ופעם אחר פעם הלכתי לבדוק וגיליתי שזה שתן (ממש ברמה של מים נשפכים)

ובין לבין גם תחושת רטיבות במאמץ. דווקא זה שזה קורה במאמץ מחזק את זה שזה שתן, כי כשרצפת האגן חלשה אז כל מאמץ קטן

גורם לדליפה (שיעול, צחוק ואולי גם הרמת קול על הילדים)

מאחלת לכולכן הריונות טובים וקלים ושליחים טובים תמיד,

אבל לצערי לא תבין אותי מי שלא חוותה מה שחוויתי.

חוסר רגישות ואטימות לפרוטוקולים

ותמיד מחדש התנגדתי לויגינלי במיון אבל הלחיצו ואיימו שלא יתנו מכתב שחרור, היה מאוד לא נעים.

אז אני נמנעת מללכת מלכתחילה, גם ככה אין באמת מה לעשות בשבוע כזה.

נותר לי רק לשתות הרבה מים ולהחמיר עם המנוחה, וכמובן להתפלל לנס כי רק ה' יכול לעזור לי באמת וברחמים ובלי טעויות.

מכסים אנטיביוטית.

באמת מצער לשמוע מה שעברת, אבל בסוף לדעתי עדיף ללכת ולחתום על סירוב טיפול במקרה שמחייבים בדיקה וגינלית, אבל לפחות יהיו צדדי דלקת, או בדיקה של הנייר לוקמוס הזה שבודק ירידת מים

כמעט כל ההפלות התחילו אחרי בדיקות של אוס פנימי, יגידו שלא קשור אצלי זה כנראה כן

אבל, עם הזמן הבנתי שברגע שהקב"ה רוצה שתצאי בידיים מלאות מה שלא תעשי או כן תעשי זה יקרה, הגעתי לתובנה הזאת אחרי המון עוגמות נפש וצער גדול.

אני ממש מאמינה בזה אז כן בהריון האחרון היה צריך לעשות כמה פעמים אוס פנימי ןכמה שנמנעתי לא היה אפשר אחרת וב"ה נולדה תינוקת מושלמת

יכול להיות שאולטרסאונד וגינלי יגרום לדימום ברמה רצינית?

בפעמים שדיממתי בתחילת הריון (האמת אחרי אולטרסאונד וגינלי) לא קישרתי את זה לאולטרסאונד. ועוד עשיתי שוב כדי לוודא את סיבת הדימום (והדימום אכן המשיך)

זה לא מסתדר לי מבחינה הגיונית, כי

לכאורה מה ההבדל בין מתמר לבין קיום יחסים? אם קיום יחסים לא גורם לדימום, אז למה שאולטרסאונד כן יגרום לדימום?

באמת. מאתגרים בקני מידה שרוב הנשים אפילו לא מבינות ואני באמת מבינה מה זה

ועדיין אני אומרת אם יש כזה חשש אז יש לך אחריות ללכת ולבדוק דווקא בגלל שההריון הזה כל כך חשוב ואת רוצה לשמור עליו

וכמו שהציעו לך פה את לא חייבת ללכת דווקא למיון את יכולה ללכת לרופא פרטי או למישהו שאת סומכת עליו אבל בעיניי פשוט כל כך חבל לא לבדוק ולהצטער אחרי זה כל החיים....

הלוואי הלוואי הלוואי שאין כלום שהמנוחה שלך תספיק אבל לצערנו זה לא תמיד ככה ובאמת יכול להיות מציל חיים