לא יודע מה יש בקבלה, אבל ניכר שמי שיצר את הסרטון הזה לא באמת יודע הרבה על פיסיקה. 

פירוט: 

1. הפיסיקה של הכוכבים נקראת "אסטרופיסיקה" ולא "תורת היחסות". 

גם תורת היחסות מחולקת ל-2: תורת היחסות הכללית ותורת היחסות הפרטית. 

אסטרופיסיקה היא הרבה יותר מתורת היחסות. 

2. מכניקת הקוונטים היא "מיושנת". עושים בה שימוש לצרכים הנדסיים כיוון שהיא מדויקת מספיק עבור מטרה זו, אבל בגלל שהיא מפרה את תורת היחסות הפרטית (ויש לזה הרבה השלכות ולא כאן המקום להרחיב), פותחו תיאוריות אחרות ומדויקות יותר - תורת השדות הקוונטיים. 

3. אין שום "סתירה" בכך שלא אותן משוואות מתארות את כל הכוחות הקיימים בטבע. 

אף אחד מעולם לא הבטיח לנו את זה. 

ייתכן שהגרביטציה היא קלאסית ולא קוונטית. 

ייתכן שלא ואנחנו פשוט לא מצליחים לקוונטט את הגרביטציה כיוון שעוד לא פותחה המתמטיקה המתאימה. (אם תרצה פירוט, אוכל להפנות אותך לחומרים הרלבנטיים, אבל הם דורשים כמה קורסי הכנה במתמטיקה. את הקורסים הרלבנטיים עושים רק בתואר שני). 

זו שאלה פתוחה - אבל בכל מקרה, אין כאן שום סתירה ו-2 התורות מסתדרות יופי אחת לצד השניה. 

אין כאן שום בעיה. משוואות מסוגים שונים מתארות כוחות שונים. 

4. פיסקאים מנסים ליצור משוואה אחידה שתתאר את הכל בעיקר כי זה יהיה ממש מגניב וגם קצת בגלל שזה נחמד שיש פרס נובל בארון. 

5. תורת המיתרים היא תורה שבעיני רבים נחשבת ל"פסאודו פיסיקה" כיוון שעד היום, היא לא חזתה אף תופעה חדשה שטרם נצפתה ו\או חושבה בדרכים אחרות. 

המתמטיקה מגניבה, יש מחקר בתחום, אבל נכון לעכשיו, יש סיכוי מצוין שמלבד מתמטיקה מאוד יפה, היא לא תיתן תשובות. 

6. וכאן אני מגיע לנקודה הכי חשובה: 
יש המון "תורות מיתרים". יש כל מיני וריאציות. 

יש תורת מיתרים שמדבר על 26 ואפילו 31 (אם אני זוכר נכון, זה לא היה תחום המחקר שלי) מימדים. 

אבל, התיאוריה הכי מיינסטרימית שנקראת תיאוריית M מדבר על 11 מימדים ולא על עשרה מימדים... אז אולי כדאי להתחיל לחפש מקורות וחשיבות למספר 11 ביהדות... 

הסרטון תמציתי, אבל מדויק.

הפיסיקה שמתארת את המתרחש ביקום בקנה מידה גדול היא תורת היחסות הכללית. 

תורת השדות היא בגדול איחוד של מכניקת הקוונטים עם תורת היחסות הפרטית, אבל עדיין לא מצליחה לאחד לתוכה גם את תורת היחסות הכללית. בגלל זה המציאו את תורת המיתרים. 

לגבי ה-11 מימדים, גם לזה יש התייחסות ביהדות. שוב, הסרטון תמציתי וקצרצר, זה לא מאמר אקדמי, קשה להביא את הכול. שים לב של-10 הספירות יש שתי גרסאות. בגרסא אחת אין את ספירת דעת, אך יש את ספירת כתר. בגרסא השנייה להפך. הסיבה היא שספירת כתר היא כביכול "עליונה" מדי, שייכות למציאות השם עצמו, ולא בעולם הזה, אז לא ברור אם סופרים אותה בכלל. בקיצור, יש ספירה 11 שהיא במעמד ביניים של קיימת או לא קיימת. גם בתורת המיתרים, הממד ה-11 שונה מ-10 האחרים. ההקבלה כאן היא מדהימה. אבל כאמור, קשה מאוד לתמצת את זה לסרטון בצורה בהירה לקהל הרחב. 

כתובים בו המון דברים לא מדויקים שכבר כתבתי. 

נכון, המוטיביציה לפיתוח ה-QED היה להפוך את מכניקת הקוונטים ליחסותית. כל יתר הדברים שכתבתי, בעינם עומדים. 

זה מאוד נח להגיד ש-10 הוא מספר בעל משמעות בקבלה... רגע, סליחה... בעצם גם 11... אין בעצם אף מספר ביהדות שאין לו משמעות (ע"ע "אחד מי יודע"). 

שמנסים לעשות "פוילע שטיקים". 

אם אדם כותב הסבר מלומד על המספר 10 לפי הקבלה ובונה על זה תילי תילים ואז הוא מגלה שבעצם המספר הרלבנטי הוא 11 והוא מתחיל להסביר שבעצם זה יכול להיות גם 11 - אז זה נראה רע. 

הוא ירה את החץ ואז סימן את המטרה. 

7 הוא המספר המתאר את הטבע, 8 הוא המספר שמתאר את המציאות שלמעל הטבע וכו' לכל מספר ביהדות יש משמעות. 

בונים תילי תילים על מספר מסוים, ואז כשמגלים שזה לא המספר הנכון, אז פתאום גם המספר שעליו נבנו כל אותם תילי תילים הוא בעצם לא המספר הקודם, אלא המספר החדש. 

אין כאן ביקורת או זלזול על הקבלה. אני לא מתיימר לבקר את הקבלה - אבל האנשים שלוקחים אותה והופכים אותה למשהו כ"כ נלעג - הם אלה שבאמת מזלזלים בה. 

הם אלה שעושים חילול ה'. 

מעבר לעובדה שלא ברור למה נבחרה דווקא פונקציית ה-ln (אם תעבור על כל הפונקציות המתמטיות שקיימות - תוכל למצוא קשרים בין הכל לבין מה שאתה רוצה על קו ליניארי, פחות או יותר...) - אבל יותר מטריד אותי איך בדיוק חושבה הגימטריה של המילה יום והתקבל המספר 616. 

לפי מיטב החישובים שלי, הגימטריה של יום היא 56. 

לא המשכתי לראות את הסרטון אחרי הקטע הזה. 

בתור מי שמתעסק החיי היום יום עם מספרים וסטטיסטיקות, אני מצטער, אבל מדובר בשטות גמורה. כל מי שמתעסק בתחום יגיד לך את זה. 

הויכוח שלך הוא לא איתי, אלא עם:

א. פרופסור חיים שור, שפרסם ממצאים רבים על בסיס שיטה זו. 

מדובר בפרופסור שמתעסק בתחום, והוא לא חושב שמדובר ב-"שטות גמורה", תודה. 

ב. הויכוח שלך הוא גם עם הרב זמיר כהן, ועורך תורה ומדע של הידברות, שפרסמו מאמר של פרופסור שור באחד מספרי המהפך של הרב זמיר כהן, המאמר כולל ממצאים שונים בדיוק על פי שיטה סטטיסטית זאת. 

אבל אתה צודק שמי שרואה ככה את הסרטון, אולי לא מקבל תשובות לשאלות שמתעוררות. הוספתי בסרטון עצמו קישור למאמר (שלי), שבו יש בנספחים הסברים על הסטטיסטיקה ותשובות לשאלות. לנוחיותך הנה הקישור הישיר:

http://sfilev1.f-static.com/image/users/536615/ftp/my_files/%D7%A6%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-3.pdf?id=30817269

והיה אדם נוסף, זוכה פרס נובל לכימיה שאני לא זוכר את שמו שהיה בטח שויטמין סי יעיל לטיפול לשלל מחלות (וכל השערותיו הופרכו במחקרים - דווקא לגבי דברים אחרים, ויטמין סי התברר כיעיל, אבל עליהם הוא לא חשב וזה נושא לדיון אחר). 

הנקודה היא שתואר פרופ' זו לא הוכחה. 

כל העולם האקדמי למעט אותו פרופ' שור שעושה מניפולציות שקופות - יגיד לך שמדובר בשטויות.

אתה יודע מתי עושים שימוש ב-ln כשחוקרים נתונים? (המקרה הקלאסי)

כשרוצים להביא את כל הנתונים לאותו סדר גודל פחות או יותר. (למשל, אם יש לך גרף עמודות עם 30 עמודות שרוב הערכים הם סביב ה-100,000 ויש לך 3 עמודות סביב ה-5  - אם תצייר אותה ככה סתם, לא תראה שבכלל יש משהו בעמודות הקטנות, אבל אם תצייר לוגריתם של הערכים, אתה תראה אותם). 

אז זו לא חכמה למצוא 3 מילים, להשתמש בגיאומטריה (בצורה לא מאוד מקובלת) ו"לאנוס" את התוצאות כדי לנסות למצוא קשר כלשהו. (אגב, גם R בריבוע הוא לא מדד מי יודע כמה ואם הערך שלו טוב או לא, זה תלוי בבעיה שאותה בוחנים. יש בעיות שעבורן R בריבוע, גם 0.99 זה לא מספיק טוב). 

אני מבטיח לך שאפשר למצוא קשרים זהים בשלל שפות - כי זה מאוד פשוט. 

במקום ln , תוציא לוגריתם על בסיס שונה, תצירר קו כמעט ליניארי ואז תסביר מה החשיבות של אותו מספר ששמת בבסיס - ווואלה!! יש לך פרסום של ספר שכל העולם המדעי יקבל בגיחוך ויצחק עליך בגללו... 

(הרב?) זמיר כהן - סלח לי על הבוטות, אבל הוא שרלטן שמחפש "מחקרים" פסאודו מדעיים באתרים של שרלטנים אוונגליסטים. (אני מוכן לעשות עם כל אדם את "ניסוי המים" המפורסם שלו...). 

הספר שלו הוא חילול ה' מתחילתו ועד סופו. 

קראתי את הספר שלו והזעדעתי מחוסר הידע והשרלטנות. 

כל אדם דתי ו\או מדען צריכים להוקיע את הספרים הללו. 

אנשים הוציאו סדרת סרטוני יוטיוב שלמה שנקראת "למה צוחקים על דתיים" בגללו ובגלל אמנון יצחק - והחלק הגרוע בסיפור הזה הוא, שהם צודקים. 

אין מה לענות להם. 

הם עוברים על הסרטונים הללו ומפרקים אותו ושכמותו לחתיכות ובכך מנסים להגחיך את הדת ואת כל הדתיים. 

הדבר היחיד שאפשר לענות להם הוא: "אתם צודקים, אבל לא כל הדתיים הם כאלה". 

זה ממש חילול ה'. 

תחילה, ניכר שמי שיצר את הסרטון לא באמת מבין את המשמעות של "חזקת 10". 

ה"מדענים" לא מדברים על מספר הכוכבים ביקום, אלא ביקום ה"נראה". מה זה אומר? שאנחנו לא יודעים את גודל היקום וסביר להניח שיש עוד המון כוכבים שנמצאים כ"כ רחוק מאיתנו, שהאור שהם פולטים עדיין לא הגיע לכדור הארץ. 

עכשיו, ההבדל בין 10 בחזקת 18 לבין 10 בחזקת 22 (למרות שההערכות כרגע כבר מדברות על 10 בחזקת 24) הוא פי 10,000. (ופי מליון אם מדובר על עשר בחזקת 24). 

הערכה ששגויה ביחס של פי מיליון (מה שנקרא "שישה סידרי גודל") היא לא דבר מאוד משכנע. 

10 בחזקת 24 זה לא כמה עשרות מליארדים, אלא יותר ממליארד מליארדים (10 בחזקת 19 זה כבר מליארד מליארדים). 

יש כאן חוסר הבנה מהותי בנוגע לסדרי גודל, מספרים וחישוב היחס ביניהם. 

ברשותך, לא אמשיך לראות את יתר הסרטונים - יש גבול למה שאני מסוגל לספוג... אבל אני הייתי מוריד את הסרטונים הללו מהסיבה הפשוטה: חילול ה'. 

אין לי דרך אחרת לתאר את הסרטונים האלה. 

הוספתי בהערות על הסרטון תשובות לשאלות שונות, אולי זה ייתן מענה לפחות לחלק מטענותיך. יש שם התייחסות לחזקות. לנוחיותך, אעתיק את כל הקטע בסוף תגובה זו. 

לגבי כמה עשרות מילארדים, אולי התבלבלת בין מספר הכוכבים ביקום לבין גודל ממוצע של גלקסיה. הנתון "כמה עשרות מיליארדים" מופיע בסרטון לגבי ממוצע הכוכבים בגלקסיה ולא לגבי מספר הכוכבים ביקום. זהו הנתון של הפיסיקה לגבי ממוצע הכוכבים בגלקסיה. 

לגבי מספר הכוכבים ביקום הנראה בלבד או ביקום כולו: המספר של המדע הוא ביקום כולו. עושים אקסטרפולציות שונות, מניחים הנחות, ומזה מסיקים מתוך האור הנראה על מספר הכוכבים בסך הכול ביקום. בגלל זה ההערכות של המדע כל כך גסות, ובגלל זה גם הפער בין 10 בחזקת 18 ל-10 בחזקת 21 הוא לא כל כך גדול כמו שנראה ברגע הראשון. וראה עוד על זה בתשובות לשאלות להלן:

-----------------------------------------------

תשובות למספר שאלות שנשאלו:

שאלה – לגבי הטענה הראשונה בסרטון, לפיה מספר הכוכבים על פי המדע ועל פי היהדות דומים, זה לכאורה לא נכון, שהרי המספר של המדע גדול פי 1000 מהמספר של היהדות: 10 בחזקת 21 לעומת 10 בחזקת 18.

תשובה – ראשית, המדע עצמו מודה שהמספרים שלו הם הערכות גסות בלבד. אפילו בין ההערכות המדעיות של NASA להערכות המדעיות של סוכנות החלל האוסטרלית יש פער של פי 10. שנית, אם התלמוד היה סתם ממציא מספר, למה לא לכתוב "אלפי כוכבים"? זה כבר נשמע מרשים. הרבה יותר ממה שאפשר לראות מכדור הארץ. מאיפה הגיע התלמוד למספר מסדר גודל כזה של 18 אפסים? ושלישית ומה שאולי ממחיש את העניין בצורה הטובה ביותר: תאר לך שהיית יושב על חוף הים בלילה בהיר לפני 1500 שנה, מסתכל אל השמים, ורואה כמה מאות כוכבים. והנה מופיעים על החוף שני אנשים לידך ודנים ביניהם. האחד אומר שמספר הכוכבים האמיתי הוא 1 עם 21 אפסים אחריו - אבל בערך, הוא לא בטוח בדיוק. השני אומר שהמספר הוא 1 עם 18 אפסים אחריו – אבל זה היה בבריאת היקום, עד עכשיו יכול להיות שזה קצת השתנה. אלה הטענות המדויקות של שניהם. כעת, ברצינות, האם לא היה ברור לך ששניהם מדברים על אותו דבר בדיוק...?

שאלה – לגבי הטעה השנייה שבסרטון, מספר הכוכבים בגלקסיה, הרי המספר של היהדות קטן פי 10 מהמספר של המדע: 3.65 מיליארד מול עשרות מיליארדים.

תשובה – ראשית, גם כאן המדע עצמו מודה שהמספר שלו הוא הערכה גסה בלבד. שנית, משהו שלא מופיע בסרטון, שימו לב שהמספר של היהדות (3.65 מיליארד) נופל בתוך טווח הגודל המדעי של גלקסיה: בין 10 מיליון ל-100 טריליון כוכבים. ראו ויקפדיה בערך "גלקסיה". מדהים כשלעצמו. מי יכול היה סתם כך לשבת על כדור הארץ לפני 1500 שנה, ו-"לנחש" מספר בתוך התחום הנכון של גודל גלקסיה? ושלישית, נחזור למשל של חוף הים. אתה יושב לפני 1500 שנה בלילה בהיר לחוף הים, ורואה בשמיים כמה מאות כוכבים. והנה מגיעים שני אנשים ודנים ביניהם. האחד אומר שבעצם בשמיים יש קבוצות ענק של כוכבים, בגודל ממוצע של 50,000,000,000 (עשרות מיליארד) כוכבים – אבל בערך, הוא לא בטוח בדיוק. השני אומר שנכון, יש קבוצות ענק של כוכבים, אבל הגודל הנכון הוא בערך 4,000,000,000 (קרוב ל-4 מיליארד) כוכבים. דיון. כעת, ברצינות, האם לא היה ברור לך ששניהם מדברים על אותו דבר בדיוק...? הרי אם אחד היה אומר שגודל גלקסיה הוא 100 כוכבים, והשני היה אומר שגודל גלקסיה הוא 10 עם 14 אפסים אחריו, טוב כאן יש ויכוח. אבל בפערים האלה של המספרים, כששניהם מדברים במונחים של כמה מיליארדים, הרי ברור ששניהם מסכימים למעשה על אותו יקום ואותן גלקסיות.

1. אם המדע עצמו מודה שמדובר רק בהערכות גסות - אז על מה בדיוק הגאווה הגדולה? איפה התורה מתאימה למדע במקרה הזה? 

אתה זה שהעלית את הנושא וטענת שהמדע מסתדר בדיוק עם התורה - אבל אז, כשאני מסביר לך שזה לא המצב, אז אתה כותב שמדובר רק בהערכה של המדע... אוקי, אז הוכחת שההערכה של המדע שונה בכמה סידרי גודל ממה שלטענתך מופיע בתורה. 

איפה פה ההישג הגדול? 

כמו כן, מספר הכוכבים ביקום השתנה - אבל זה לא אומר אם יש יותר או פחות. כוכבים הושמדו במהלך ההיסטוריה של היקום. 

אם ההבדל בין אותם 2 אנשים הוא פי 1000,000 אז כנראה שלא הייתי מאוד מתרשם. 

2. שוב, הראית שהמדע מעריך בהערכה גסה מספר שונה ממה שלטענתך מופיע בתורה או בקבלה. 

נפלא. 

מה בדיוק זה נותן לנו בחיים? 

בכל מקרה, אני לא מכיר הערכה מדעית של מספר הכוכבים הממוצע בגלקסיה ומסיבה טובה (לכן גם חשבתי שאתה מתייחס למספר הכוכבים ביקום):

זה חסר משמעות בגלל השונות המטורפת שיש בין גלקסיה לגלקסיה. 

יש גלקסיות עצומות ויש גלקסיות קטנות. 

ההבדל הוא בכמה וכמה סדרי גודל. 

זה כמו לשאול: כמה אנשים מכל גז יש בממוצע בעולם? 
אז יש לך את הסינים עם 1.5 מליארד ויש לך את המונגולים עם בערך 3 מיליון. 

השאלה חסרת משמעות ואם מישהו התיימר להגיד מהו המספר הממוצע של הכוכבים בגלקסיה - אז כאן כבר מתחילה הבעיה. 

אני חושש שמי שיצר את הסרטון לא מבין את ההבדל בין פתרון אנליטי למדידה (או פתרון נומרי - אבל זה כנראה םחות רלבנטי לצורך הענין), בתור התחלה. 

לפני שניוטון חשב על חוקי התנועה שלו - לא ידעו לחשב זריקה של אבן בזוית מסוימת למרחק מסוים. לא היתה נוסחא שתגיד להם את זה - אבל הם עדיין ידעו כמה זמן זה לוקח. 

איך? 

פשוט: זרקו את האבן ומדדו. 

פתרון אנליטי הוא פתרון סגור מתמטית שבהינתן שעוד לא נעשה הניסוי, ייתן תחזית מדויקת עבור תוצאות הניסוי. 

ברגע שבוצע הניסוי, אין בעיה למדוד את התוצאה ולדעת אותה. 

(למעשה, רוב (או לפחות חלק ניכר) המחקר הנערך היום הוא הניסיון למצוא מודלים או פתרונות מתמטיים עקביים עבור בעיות שהתוצאה עבורן כבר ידועה בזכות ניסוי שכבר נערך). 

לכן, לא מסובך להבין איך כבר לפני מאות שנים, אנשים ידעו מהו הזמן הממוצע של חודש - מה שמביא אותנו לנקודה הבאה: 

חודש ירחי, הוא לא פרק זמן קבוע.

הממוצע הוא אכן קרוב למספר שמצוין בסרטון, אבל הוא נע בין כ-29.18 ימים לבין כ-29.93 ימים. 

אחרי הכל, כדור הארץ לא מסתובב במסלול מעגלי סביב השמש אלא במסלול אליפטי - מה שאומר שהוא מתקרב ומתרחק מהשמש ולא נשאר במרחק קבוע ממנה מה שמשנה את אפקט הכבידה שמופעל על הירח (ועל כדור הארץ). 

אז לשאלה שמופיעה בסרטון: איך הם ידעו? 

התשובה פשוטה: הם פשוט הסתכלו למעלה ומדדו... ואין לזה שום קשר ליכולת לפתור את בעיית שלושת הגופים בצורה אנליטית.  

בדיוק כפי שתאלס ידע את גובה הפירמידות במצרים לפני יותר מ-2500 שנים. (אלא שתאלס גם השתמש בגיאומטריה, כך שזה אפילו יותר מרשים...). 

לגבי הקורלציה בין גיל העולם לתיאור הבריאה, התעלמת מבריאתם של הרבה מאוד יצורים אחרים, שלפי האבולוציה התפתחו בזמנים שונים, ואילו בתורה זה בעיקר חמישי-שישי, וכנ"ל לצמחים.

כלומר, זה להתעלם מדברים שמפריעים לתיאוריה.

לגבי הסרטון של הדגים בים, ידוע שרוב השונות הביולוגית נמצאת בים, ואיננו מכירים את רוב היצורים הימיים. את האמירה שלך עם הסנפיר והקשקשת קשה לי לקבל ככתבו וכלשנו, כי זו אמירה של חז"ל, וגם הם בני אדם (ע"ע כינים שנוצרות מעפר ועוד רבים אחרים). מה יקרה אם יגלו דג כזה? האם תאבד את אמונתך? (אנחנו יודעים להגיד שחכם עדיף מנביא. איזה חכם יחתום על אמירה כזו?) את אותה אמירה קל יותר בעיניי לייחס לתורה, לגבי ארבע החיות שמראות סימן טהרה אחד.

לגבי הסרטון של הגימטריות, צריך לזכור שהמדגמים שאתה מציג הם מאוד קטנים, ואתה מפעיל עליהם מניפולציות, כמו השמטת ו', סידור מחדש של הסדר וכו' - אתה מכופף את הדברים כדי שיתאימו למה שאתה טוען.

בכלל, קצת קשה לי עם גימטריות. שח לי פעם ת"ח זקן, סיפור על בעל הטורים: ידועים הפרפראות של בעל הטורים לתורה. סיפר לי אותו ת"ח, שבעל הטורים כתב את פירושו לתורה והראה לאביו, הרא"ש. הרא"ש לא התרשם, ואמר לו שכל אחד יכול לעשות חשבון של גימטריות ושיעשה משהו שדורש קצת יותר שכל. אז הוא הלך וכתב את ארבעת הטורים.....

וכמו קודמי, אשאל למי אכפת?

הרי אנו מדברים על אמונה, ולכן לא נדרשים לשום הוכחה מדעית. בעיניי גם ההערה בסוף של אישור על ידי אדם אחד שסיים תואר בפיזיקה בהצטיינות כל כך לא רלוונטי ורק ממעיט מהערך. אם רוצים להביא חיזוק, זה ללכת לאנשים שהם רב וד"ר (או פרופ', וב"ה לא חסר כאלה) ולקבל מהם אישור אמיתי. לא איזה כתב הסכמה כללי.

והערה לקודמי: בם החוקר עם ויטמין סי הוא לענ"ד ג'יימס לינד, ואם כן אז אתה לגמרי לא מדייק בפרטים, למרות שזה ממש לא עקרוני לנקודה שאתה מוכיח.

בטח יהיו שישמחו לסייע.

(אני מכיר כמה הורים לילדים אוטיסטים אבל כיום הבנים הטלה בגילים גדולים יותר. אם יעזור לכן אז בשמחה)

היי הורים יקרים, אנו סטודנטיות לקלינאות תקשורת ונשמח לעזרתכם.

במסגרת העבודה הסמינריונית שלנו בשפה, אנו רוצות לבדוק את *הרגלי הצפיה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות הוריהם לגבי הרגלים אלו.*

המחקר מיועד להורים לילדים המאובחנים עם ASD בגילאי 3-6 במסגרתו תתבקשו לענות על מספר שאלונים. מובטח לכל משתתף אנונימיות ופרטיות, ונדרשת הסכמה להשתתפות במחקר.

אנו נשמח להשתתפותכם במחקר.

מצ"ב קישור לשאלונים:

הרגלי צפייה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות ההורים בנוגע להרגלים אלו

יש לי חברה שמתחזקת קבוצה של עזרה בשאלונים. שאלתי והיא תשמח להעביר בה. אבל היא ציינה שתי הערות:

1. בתחילת השאלון את מציגה שאלה בינרית- "האם את/ה מסכימ/ה להשתתף במחקר". זה ייצור לך בלגן כי אנשים עלולים לא להבין את השאלה (בעיקר הורים לasd שלפעמים הם בעצמם קצת טועים בפרשנות), ולכתוב "לא". עדיף שתוריגי את השאלה ובמקום זה תכניבי בפתיח "במענה על השאלון אתה מביע את הסכמתך להשתתף במחקר", לא כשאלה.

2. היא ציינה שמהניסיון מי שעונה אצלה זה לא תמיד אנשים שתואמים לאוכלוסיית המחקר (היא אמרה שזה לכ נראה לה קריטי, תכלס במחקרים של תואר ראשון לא יקרה כלום אם יהיו קצת עיוותים... אבל לתשומת ליבך).

אנא אשרי שקראת את מה שכתבתי, ואגיד לה להכניס את השאלון

יש תוכנות יותר חכמות לגוגל פורמס, שאם הבן אדם עונה על השאלה בצורה שפוסלת את השימוש בשאלון, לדוגמה אם הוא עונה שאין לי ילד אוטיסט, או דהוא לא מעוניין להשתתף במחקר), השאלון נסגר במידי ואז זה לא נספר.

גם יש קטע שאי אפשר לענות פעמיים מאותו חשבון גוגל.

בקיצור הכל נהיה אמין ורציני יותר.

אבל לא נראה לי שזה כל כך קריטי לתואר ראשון. אולי כן הייתי נמנע משאלה כזאת כמו שציינת, אבל לא צריך להשתגע.

ההערות נכונות אבל- כל הסמינריון, ובכללו השאלון ותוכנו עברו ביקורות של המנחה שלנו ושל וועדת האתיקה, ככה שהסוגיות עלו ואושרו כפי שהן (בהתחשב בתקציב ובזמן;) וממילא אי אפשר לשנות (אחרת נצטרך אישורים מחדש ובלה בלה). לגבי ההסכמה למחקר, ההערה אודות הסכמה להשתתפות מופיעה בפתיח.

בכל אופן, כפי שציינתם בהחלט לא קריטי הניואנסים

אז אשמח אם תוכלי להעביר לה.

תודה רבה רבה(:

אם אלו ההוראות אז שיהיה ככה

יש תוכנות יותר חכמות מגוגל פורמס.

כלומר, יש תוכנות אחרות טובות יותר.

1. זה באמת רעיון טוב לשאול את מי שמגיע מהתחום ויודע, לא יודע מה פדיחה בזה

לדעתי יהיה ביקוש לרואי חשבון בכל מצב גם בדור הבינה המלאכותית אין תחליף לרואה חשבון מניסיון

2. תראה קצת סרטונים תנסה לבדוק אם זה בכלל משהו שאתה מסוגל לעשות במשרה מלאה (ובדרך כלל בתחום הזה+++) אין טעם שתעבוד בעבודה שלא מתאימה לך בכלל

1. כן פשוט מישהו שגר בשכונה שלי נניח לא נעים לי לשאול אותו כמה הגיוני שרואה חשבון ירוויח, כי זה קצת דומה  ללשאול אותו כמה הוא מרוויח.. אבל בסוף זה משהו שצריך לבדוק.

באמת הייתי רוצה להבין לעומק יותר את העבודה של רואה חשבון. גם דיברתי עם מישהי מאוניברסיטה שהיא יועצת לימודים מטעמם והיא אמרה לי שהינה מלאכותית לא תחליף שיקול דעת אנושי של רואה חשבון.

הייתי רוצה להבין יותר את המקצוע, כדי ללמוד בעצמי ולא רק לשמוע דעות מאחרים לגבי זה.

2. איך עם סרטונים אוכל לבדוק אם העבודה מתאימה לי?

יש לך המלצה בנושא?

1. אני לא כזה חזק בנורמות חברתיות אבל אם אותי היו שואלים לגבי המקצוע שלי הייתי שמח לנדב את כל המידע שברשותי. גם בסופו־של־דבר באיזשהו מקום אני מאמין שכל אחד בוחר איפה להיות ביחס לממוצע. אני יכול להרוויח פחות מהממוצע מהסיבה הפשוטה שאני מעדיף עבודה פשוטה בלי יותר מדי ראש גדול. או לחילופין יש כאלה שרוצים לקחת פרויקטים עצומים עד השעות הקטנות של הלילה ולהרוויח יותר. אז זה לא ממש משנה כמה אותו אדם ספציפית מרוויח.

איני עוסק בחשבונאות / הנהלת חשבונות באופן ישיר אבל הייתה תקופה שהייתי צריך לטפל בכל־מיני דברים שקשורים לזה,

ראשית רואה חשבון יודע לבנות דו"חות כספיים וזאת עבודה שמצריכה הרבה מאוד שיקול דעת וסבלנות

גם כמובן כל הפן החוקי־משפטי / רגולטורי של הדברים

והדרכה להנהלת חשבונות מה לעשות ואיך

חייב להיות בזה גורם אנושי

2. לא ממש כי מדעי המחשב לא עניין אותי כל־כך, אפשר לחפש הרצאות על computer science או שיעורים למתחילים או משהו בסגנון ולראות אם זה משהו שנשמע לך בסדר

זה אינטרס של האוניברסיטה שילמדו בה.

ומה שהיא אמרה לי שהבינה המלאכותית לא תחליף שיקול דעת של רואי חשבון.

אז בעקבות דבריה ייתכן שאלמד שם. נשמע לי הגיוני ומסתדר עם האינטרס של האוניברסיטה 

הם מקבלים בונוסים ואחוזים פר כמות האנשים שהם מצליחים לרשום לאוניברסיטה.

אני לא יודע להגיד אם הבינה המלאכותית תחליף רואי חשבון אבל סביר להניח שהאדם האחרון שהייתי דואל הוא מי שיש לו אינטרס כלכלי ישיר לומר לך שלא.

אולי אתה מתכוון לכל מיני משווקים חרדיים שמוכרים קרח לאסקימואים (בכלל אצל חרדים יש קטע ללכת כמו עדר למכללות דפוקות שמרמות אותם). שם באמת האינטרס הוא להכווין למסלולים ומכללות ספציפיים, כדי למלאות כיתות שלהם.

אם מקצוע ראיית החשבון הולך להעלם או לא זה לא שאלה שחכם לשאול יועץ לימודים באוניברסיטה, ברור שהוא יגיד לך שלא כי האוניברסיטה משלמת לו כדי שיביא כמה שיותר אנשים להרשם אליה, מסלול זה או אחר, מעניין לו את הסבתא.

הרי אם מקצוע ראיית חשבון הולך להיעלם, אז היועץ ייעץ לך להירשם למקצוע רעיית עיזים, וגם אתה וגם האוניברסיטה תרוויחו

אני לא יודע מה כל הנהלים, אבל אם יש חוג פחות מעניין ומבוקש, גם לאוניברסיטה לא שווה להשקיע בו ועדיף שתיסגרנה כיתות וזהו. תאמין לי שהם חסכנים ויעילים כמו כל ארגון, אם לא שזה בבסיס המהות של האוניברסיטה (כמו לימודי יהדות בבר אילן), הם מחשבים כמה אפשר שתהיינה פחות כיתות על יותר תלמידים.

ואומר לו שהוא רוצה מוצר מסוים אבל לא בטוח אם המוצר יהיה יעיל או רלוונטי במועד שהמוצר יהיה שמיש, וחתכן שיזרוק 40-50 אלף שקל לפח לא כולל 4 שנים של זמן ומאמץ שהיו יכולים ללכת למקומות מועילים יוצר, מה איש המכירות אמור לענות לו?

מניח שאם אלך למכולת ואגיד לו "באתי לקנות פסטה, אבל בעצם אשתי גרועה בבולונז", אז הוא לא בהכרח ישכנע אותי לקנות ספגטי, אלא ימליץ על מוצר אחר שלו.

אחרי הכל אני פניצי אליו כי יש לו את כל המגוון שאני רוצה.

יש סבירות שהבחור שלנו יילך ללמוד משהו באוניברסיטה, אז לכאורה היועץ יכווין אותו למה שהכי טוב לו ולא לאיזה משהו שיפוצץ כיתות בסטודנעים ממורמרים ואחוזי הצלחה נמוכים. זה לא משתלם לאוניברביטה.

אם לא יתאחם ראיית חשבון הוא יציע משהו בסגנון. אתה מניח שאם אגם רוצה מדמח וראיית חשבון, לא ישכנעו אותו ללכת לארכיאולוגיה

מעניין לו את הטוכעס מרמור הסטודנטים, הוא עושה כסף מזה שיותר ויותר סטודנטים נרשמים דרכו, זה למה האוניברסיטה משלמת לו.

אם בא אליו טרף קל סטודנט עתידי שרוצה ללמוד חשבונאות או מדמח והסטודנט העתידי מתלבט אם התארים הללו יהיו רלוונטיים ביציאתו מהאוניברסיטה הוא לא יכוון אותו להנדסת חשמל או עבודה סוציאלית, הוא בטח לא יכוון אותו ללמוד מכונאות רכב או אינסטלציה, מקצועות שהai לא יפגע בהם בוודאות כמעט מוחלטת.

היועץ ישכנע אותו שאין לו מה לדאוג והתארים הללו בוודאי יהיו רלוונטיים למרות הai ולמרות שלא מעט מומחים טוענים אחרת, היועץ תפקידו לרשום את הסטודנט הפוטנציאלי דרכו לאוניברסיטה וככל שהוא ירשום יותר הוא יקבל יותר יש לו אינטרס מובהק להצהיר שאין לסטודנט הפוטנציאלי מה לדאוג ובטח שלא לחפש משהו במקום אחר.

יועץ לימודים במכון לב בחיים לא יגיד לך, שמע בטכניון הבוגרים מקבלים יותר כסף במדמח כדאי לך לשפר פסיכומטרי ולהתקבל לשם זו השקעה לטווח ארוך גם אם היועץ משוכנע בכך במאת האחוזים הוא לא ייעץ לך דבר כזה.

אם אדם בא ליועץ לימודים ואומר לו שהוא רוצה ללמוד חשבונאות, היועץ לא ישכנע אותו ללמוד משפטים, אין לו שום אינטרס כזה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה עדיף, הוא לא חבר שלך, מי שמשלם לו זה האוניברסיטה ולא הסטודנט הפוטנציאלי ולכן האינטרס של היועץ הוא לו רווחת הסטודנט הפוטנציאלי אלא רווחת האוניברסיטה והוא לא ישקיע גרם אחד של מאמץ בניסיון לשכנע אותך דבר כזה.

אי לכך כשם שעניתי לך שוב ושוב האינטרס הישיר של היועץ הוא לומר שהמסלולים הללו יהיו רלוונטיים ביציאה מהאוניברסיטה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה שקר שהרי האינטרס הישיר שלו שהסטודנט הפוטנציאלי הנ"ל ירשם לאוניברסיטה דרכו, המרמור לא מעניין אותו אפילו לא קצת, הוא לא חבר שלו וברגע ההרשמה היועץ מקבל בונוס מהאוניברסיטה או אחוזים ותמה האינטרקציה של היועץ עם הסטודנט לנצח.

אי לכך, שוב, האדם האחרון שהייתי מתחשב בדעתו לגבי השאלה אם תואר בחשבונאות או מדמח יהיו רלוונטיים בסוף התואר תהיה דעתו של יועץ הלימודים.

יש מומחים עם דעות לכאן או לכאן אבל יועץ לימודים שתפקידו להעיד על עיסתה של האקדמיה ויש לו אינטרס מובהק ומובנה בתפקידו לומר לי תשובה גם אם הוא יודע שהיא שקר מוחלט ותפקידו לחרטט אותך למען טובת האוניברסיטה תהיה הדעה הכי פחות רלוונטית בעיני בנושא.

כתבתי והסברתי את דעתי, אתה חוזר על אותן אמירות מאוד צודקות והגיוניות (אם כי לא מאוד נכונות, וזה מידיעה, אבל שיהיה). אבל נגמר לי הכוח להסביר למה כל הדברים המאוד נכונים שלך לא קשורים בכלל למסקנה שלך.

מציע למי שמתעניין, לקרוא את שתי הצדדים ולחלץ מהן את העצות שתעזורנה לו.

ואתה עדיין עומד ומתבצר בעמדתך.

טוב שנגמר לך הכח כי אני אין לי דרך להסביר את העניין טוב יותר.

שכר הוא גם פונקציה של קביעות ומסירות ויחסי אנוש, אם אתה עובד טוב ואפקטיבי ירצו אותך, וכן להיפך.

כדאי לבדוק באיזה מקצוע צריך יותר שעות עבודה, יחסי אנוש, הקרבה וחשיבה מחוץ לקופסא - ואז לבדוק במה מבין הכישורים האלה יותר יותר טוב, ובמה לא. זה גם יהיה משמעותי לשכר שלך.

(לדוגמה, יתכן שכרואה חשבון צריך יותר להיות בקשר עם אנשים ולשווק את עצמך ואת החברה שאתה עובד בה, לעומת מדמח. אז ככל שאתה אדם נחמד, תוכל להיות רו"ח יותר פרודוקטיבי ותרכוש יותר ניסיון וותק והמלצות, וככה תוכל להשיג קידומים טובים יותר. אבל אם אתה לא כ"כ סבלני ונחמד, עדיף שתלך למדמח. זו כמובן סתם דוגמה ואני לא בטוח שהיא נכונה בכלל)

ושיש בו משרות.

החלפתי מסלול תוך כדי התואר להרחיב אפשרויות של משרות וגם כתלות בקורסים שאהבתי.
 

כן

ככלל, מה שהכי מושך זה מה שאתה הכי רוצה לעשות. כשאתה רוצה לעשות את זה, אתה מתרץ לעצמך שזה בגלל המשכורת או השליחות וכו וכו.

אם אתה באמת מרגיש שזה לא טוב לך ואתה הולך רק בגלל המשכורת (לדוגמה), תברח מזה, כי לרוב האנשים קשה להחליף מסלול או ללמוד עוד משהו בשלב מאוחר.

אני, אגב, פשוט אוהב ללמוד. אז אני מצאתי את עצמי לומד ולומד דברים שונים (תחת אותה נישה), ואני מתפרנס מתחום הלימודים עצמו

למרות שבדרך כלל למי שאוהב ללמוד קשה להתביית על תחום אחד.

חוץ מאולי להיות ספרן.

השיקולים שלי היו:

– לימודים יחסית קצרים

– האם יש עבודה במקצוע הזה

– האם העבודה קשה או סבירה

– האם התחום מסקרן אותי

מרוצה מהבחירה שלי לא נראה לי שהייתי בוחר שום מקצוע אחר בדיעבד.

בעיקר חופשים- בחרתי בהוראה

כי יש חופשים ואין צורך כל הזמן לשים בקייטנות

ומשרד החינוך זה סוג של עובד מדינה.

רציתי ללמוד משהו שיהיה לי ביד

משכורת מכובדת שאפשר להתפרנס 

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24

התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר

ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב

עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד

חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה

הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה

ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...

אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת

אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)

סטודנט נצחי לצערי

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה

אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה

מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש

קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות

מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי

אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים

תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים

הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות

יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם