לא יודע מה יש בקבלה, אבל ניכר שמי שיצר את הסרטון הזה לא באמת יודע הרבה על פיסיקה. 

פירוט: 

1. הפיסיקה של הכוכבים נקראת "אסטרופיסיקה" ולא "תורת היחסות". 

גם תורת היחסות מחולקת ל-2: תורת היחסות הכללית ותורת היחסות הפרטית. 

אסטרופיסיקה היא הרבה יותר מתורת היחסות. 

2. מכניקת הקוונטים היא "מיושנת". עושים בה שימוש לצרכים הנדסיים כיוון שהיא מדויקת מספיק עבור מטרה זו, אבל בגלל שהיא מפרה את תורת היחסות הפרטית (ויש לזה הרבה השלכות ולא כאן המקום להרחיב), פותחו תיאוריות אחרות ומדויקות יותר - תורת השדות הקוונטיים. 

3. אין שום "סתירה" בכך שלא אותן משוואות מתארות את כל הכוחות הקיימים בטבע. 

אף אחד מעולם לא הבטיח לנו את זה. 

ייתכן שהגרביטציה היא קלאסית ולא קוונטית. 

ייתכן שלא ואנחנו פשוט לא מצליחים לקוונטט את הגרביטציה כיוון שעוד לא פותחה המתמטיקה המתאימה. (אם תרצה פירוט, אוכל להפנות אותך לחומרים הרלבנטיים, אבל הם דורשים כמה קורסי הכנה במתמטיקה. את הקורסים הרלבנטיים עושים רק בתואר שני). 

זו שאלה פתוחה - אבל בכל מקרה, אין כאן שום סתירה ו-2 התורות מסתדרות יופי אחת לצד השניה. 

אין כאן שום בעיה. משוואות מסוגים שונים מתארות כוחות שונים. 

4. פיסקאים מנסים ליצור משוואה אחידה שתתאר את הכל בעיקר כי זה יהיה ממש מגניב וגם קצת בגלל שזה נחמד שיש פרס נובל בארון. 

5. תורת המיתרים היא תורה שבעיני רבים נחשבת ל"פסאודו פיסיקה" כיוון שעד היום, היא לא חזתה אף תופעה חדשה שטרם נצפתה ו\או חושבה בדרכים אחרות. 

המתמטיקה מגניבה, יש מחקר בתחום, אבל נכון לעכשיו, יש סיכוי מצוין שמלבד מתמטיקה מאוד יפה, היא לא תיתן תשובות. 

6. וכאן אני מגיע לנקודה הכי חשובה: 
יש המון "תורות מיתרים". יש כל מיני וריאציות. 

יש תורת מיתרים שמדבר על 26 ואפילו 31 (אם אני זוכר נכון, זה לא היה תחום המחקר שלי) מימדים. 

אבל, התיאוריה הכי מיינסטרימית שנקראת תיאוריית M מדבר על 11 מימדים ולא על עשרה מימדים... אז אולי כדאי להתחיל לחפש מקורות וחשיבות למספר 11 ביהדות... 

הסרטון תמציתי, אבל מדויק.

הפיסיקה שמתארת את המתרחש ביקום בקנה מידה גדול היא תורת היחסות הכללית. 

תורת השדות היא בגדול איחוד של מכניקת הקוונטים עם תורת היחסות הפרטית, אבל עדיין לא מצליחה לאחד לתוכה גם את תורת היחסות הכללית. בגלל זה המציאו את תורת המיתרים. 

לגבי ה-11 מימדים, גם לזה יש התייחסות ביהדות. שוב, הסרטון תמציתי וקצרצר, זה לא מאמר אקדמי, קשה להביא את הכול. שים לב של-10 הספירות יש שתי גרסאות. בגרסא אחת אין את ספירת דעת, אך יש את ספירת כתר. בגרסא השנייה להפך. הסיבה היא שספירת כתר היא כביכול "עליונה" מדי, שייכות למציאות השם עצמו, ולא בעולם הזה, אז לא ברור אם סופרים אותה בכלל. בקיצור, יש ספירה 11 שהיא במעמד ביניים של קיימת או לא קיימת. גם בתורת המיתרים, הממד ה-11 שונה מ-10 האחרים. ההקבלה כאן היא מדהימה. אבל כאמור, קשה מאוד לתמצת את זה לסרטון בצורה בהירה לקהל הרחב. 

כתובים בו המון דברים לא מדויקים שכבר כתבתי. 

נכון, המוטיביציה לפיתוח ה-QED היה להפוך את מכניקת הקוונטים ליחסותית. כל יתר הדברים שכתבתי, בעינם עומדים. 

זה מאוד נח להגיד ש-10 הוא מספר בעל משמעות בקבלה... רגע, סליחה... בעצם גם 11... אין בעצם אף מספר ביהדות שאין לו משמעות (ע"ע "אחד מי יודע"). 

שמנסים לעשות "פוילע שטיקים". 

אם אדם כותב הסבר מלומד על המספר 10 לפי הקבלה ובונה על זה תילי תילים ואז הוא מגלה שבעצם המספר הרלבנטי הוא 11 והוא מתחיל להסביר שבעצם זה יכול להיות גם 11 - אז זה נראה רע. 

הוא ירה את החץ ואז סימן את המטרה. 

7 הוא המספר המתאר את הטבע, 8 הוא המספר שמתאר את המציאות שלמעל הטבע וכו' לכל מספר ביהדות יש משמעות. 

בונים תילי תילים על מספר מסוים, ואז כשמגלים שזה לא המספר הנכון, אז פתאום גם המספר שעליו נבנו כל אותם תילי תילים הוא בעצם לא המספר הקודם, אלא המספר החדש. 

אין כאן ביקורת או זלזול על הקבלה. אני לא מתיימר לבקר את הקבלה - אבל האנשים שלוקחים אותה והופכים אותה למשהו כ"כ נלעג - הם אלה שבאמת מזלזלים בה. 

הם אלה שעושים חילול ה'. 

מעבר לעובדה שלא ברור למה נבחרה דווקא פונקציית ה-ln (אם תעבור על כל הפונקציות המתמטיות שקיימות - תוכל למצוא קשרים בין הכל לבין מה שאתה רוצה על קו ליניארי, פחות או יותר...) - אבל יותר מטריד אותי איך בדיוק חושבה הגימטריה של המילה יום והתקבל המספר 616. 

לפי מיטב החישובים שלי, הגימטריה של יום היא 56. 

לא המשכתי לראות את הסרטון אחרי הקטע הזה. 

בתור מי שמתעסק החיי היום יום עם מספרים וסטטיסטיקות, אני מצטער, אבל מדובר בשטות גמורה. כל מי שמתעסק בתחום יגיד לך את זה. 

הויכוח שלך הוא לא איתי, אלא עם:

א. פרופסור חיים שור, שפרסם ממצאים רבים על בסיס שיטה זו. 

מדובר בפרופסור שמתעסק בתחום, והוא לא חושב שמדובר ב-"שטות גמורה", תודה. 

ב. הויכוח שלך הוא גם עם הרב זמיר כהן, ועורך תורה ומדע של הידברות, שפרסמו מאמר של פרופסור שור באחד מספרי המהפך של הרב זמיר כהן, המאמר כולל ממצאים שונים בדיוק על פי שיטה סטטיסטית זאת. 

אבל אתה צודק שמי שרואה ככה את הסרטון, אולי לא מקבל תשובות לשאלות שמתעוררות. הוספתי בסרטון עצמו קישור למאמר (שלי), שבו יש בנספחים הסברים על הסטטיסטיקה ותשובות לשאלות. לנוחיותך הנה הקישור הישיר:

http://sfilev1.f-static.com/image/users/536615/ftp/my_files/%D7%A6%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-3.pdf?id=30817269

והיה אדם נוסף, זוכה פרס נובל לכימיה שאני לא זוכר את שמו שהיה בטח שויטמין סי יעיל לטיפול לשלל מחלות (וכל השערותיו הופרכו במחקרים - דווקא לגבי דברים אחרים, ויטמין סי התברר כיעיל, אבל עליהם הוא לא חשב וזה נושא לדיון אחר). 

הנקודה היא שתואר פרופ' זו לא הוכחה. 

כל העולם האקדמי למעט אותו פרופ' שור שעושה מניפולציות שקופות - יגיד לך שמדובר בשטויות.

אתה יודע מתי עושים שימוש ב-ln כשחוקרים נתונים? (המקרה הקלאסי)

כשרוצים להביא את כל הנתונים לאותו סדר גודל פחות או יותר. (למשל, אם יש לך גרף עמודות עם 30 עמודות שרוב הערכים הם סביב ה-100,000 ויש לך 3 עמודות סביב ה-5  - אם תצייר אותה ככה סתם, לא תראה שבכלל יש משהו בעמודות הקטנות, אבל אם תצייר לוגריתם של הערכים, אתה תראה אותם). 

אז זו לא חכמה למצוא 3 מילים, להשתמש בגיאומטריה (בצורה לא מאוד מקובלת) ו"לאנוס" את התוצאות כדי לנסות למצוא קשר כלשהו. (אגב, גם R בריבוע הוא לא מדד מי יודע כמה ואם הערך שלו טוב או לא, זה תלוי בבעיה שאותה בוחנים. יש בעיות שעבורן R בריבוע, גם 0.99 זה לא מספיק טוב). 

אני מבטיח לך שאפשר למצוא קשרים זהים בשלל שפות - כי זה מאוד פשוט. 

במקום ln , תוציא לוגריתם על בסיס שונה, תצירר קו כמעט ליניארי ואז תסביר מה החשיבות של אותו מספר ששמת בבסיס - ווואלה!! יש לך פרסום של ספר שכל העולם המדעי יקבל בגיחוך ויצחק עליך בגללו... 

(הרב?) זמיר כהן - סלח לי על הבוטות, אבל הוא שרלטן שמחפש "מחקרים" פסאודו מדעיים באתרים של שרלטנים אוונגליסטים. (אני מוכן לעשות עם כל אדם את "ניסוי המים" המפורסם שלו...). 

הספר שלו הוא חילול ה' מתחילתו ועד סופו. 

קראתי את הספר שלו והזעדעתי מחוסר הידע והשרלטנות. 

כל אדם דתי ו\או מדען צריכים להוקיע את הספרים הללו. 

אנשים הוציאו סדרת סרטוני יוטיוב שלמה שנקראת "למה צוחקים על דתיים" בגללו ובגלל אמנון יצחק - והחלק הגרוע בסיפור הזה הוא, שהם צודקים. 

אין מה לענות להם. 

הם עוברים על הסרטונים הללו ומפרקים אותו ושכמותו לחתיכות ובכך מנסים להגחיך את הדת ואת כל הדתיים. 

הדבר היחיד שאפשר לענות להם הוא: "אתם צודקים, אבל לא כל הדתיים הם כאלה". 

זה ממש חילול ה'. 

תחילה, ניכר שמי שיצר את הסרטון לא באמת מבין את המשמעות של "חזקת 10". 

ה"מדענים" לא מדברים על מספר הכוכבים ביקום, אלא ביקום ה"נראה". מה זה אומר? שאנחנו לא יודעים את גודל היקום וסביר להניח שיש עוד המון כוכבים שנמצאים כ"כ רחוק מאיתנו, שהאור שהם פולטים עדיין לא הגיע לכדור הארץ. 

עכשיו, ההבדל בין 10 בחזקת 18 לבין 10 בחזקת 22 (למרות שההערכות כרגע כבר מדברות על 10 בחזקת 24) הוא פי 10,000. (ופי מליון אם מדובר על עשר בחזקת 24). 

הערכה ששגויה ביחס של פי מיליון (מה שנקרא "שישה סידרי גודל") היא לא דבר מאוד משכנע. 

10 בחזקת 24 זה לא כמה עשרות מליארדים, אלא יותר ממליארד מליארדים (10 בחזקת 19 זה כבר מליארד מליארדים). 

יש כאן חוסר הבנה מהותי בנוגע לסדרי גודל, מספרים וחישוב היחס ביניהם. 

ברשותך, לא אמשיך לראות את יתר הסרטונים - יש גבול למה שאני מסוגל לספוג... אבל אני הייתי מוריד את הסרטונים הללו מהסיבה הפשוטה: חילול ה'. 

אין לי דרך אחרת לתאר את הסרטונים האלה. 

הוספתי בהערות על הסרטון תשובות לשאלות שונות, אולי זה ייתן מענה לפחות לחלק מטענותיך. יש שם התייחסות לחזקות. לנוחיותך, אעתיק את כל הקטע בסוף תגובה זו. 

לגבי כמה עשרות מילארדים, אולי התבלבלת בין מספר הכוכבים ביקום לבין גודל ממוצע של גלקסיה. הנתון "כמה עשרות מיליארדים" מופיע בסרטון לגבי ממוצע הכוכבים בגלקסיה ולא לגבי מספר הכוכבים ביקום. זהו הנתון של הפיסיקה לגבי ממוצע הכוכבים בגלקסיה. 

לגבי מספר הכוכבים ביקום הנראה בלבד או ביקום כולו: המספר של המדע הוא ביקום כולו. עושים אקסטרפולציות שונות, מניחים הנחות, ומזה מסיקים מתוך האור הנראה על מספר הכוכבים בסך הכול ביקום. בגלל זה ההערכות של המדע כל כך גסות, ובגלל זה גם הפער בין 10 בחזקת 18 ל-10 בחזקת 21 הוא לא כל כך גדול כמו שנראה ברגע הראשון. וראה עוד על זה בתשובות לשאלות להלן:

-----------------------------------------------

תשובות למספר שאלות שנשאלו:

שאלה – לגבי הטענה הראשונה בסרטון, לפיה מספר הכוכבים על פי המדע ועל פי היהדות דומים, זה לכאורה לא נכון, שהרי המספר של המדע גדול פי 1000 מהמספר של היהדות: 10 בחזקת 21 לעומת 10 בחזקת 18.

תשובה – ראשית, המדע עצמו מודה שהמספרים שלו הם הערכות גסות בלבד. אפילו בין ההערכות המדעיות של NASA להערכות המדעיות של סוכנות החלל האוסטרלית יש פער של פי 10. שנית, אם התלמוד היה סתם ממציא מספר, למה לא לכתוב "אלפי כוכבים"? זה כבר נשמע מרשים. הרבה יותר ממה שאפשר לראות מכדור הארץ. מאיפה הגיע התלמוד למספר מסדר גודל כזה של 18 אפסים? ושלישית ומה שאולי ממחיש את העניין בצורה הטובה ביותר: תאר לך שהיית יושב על חוף הים בלילה בהיר לפני 1500 שנה, מסתכל אל השמים, ורואה כמה מאות כוכבים. והנה מופיעים על החוף שני אנשים לידך ודנים ביניהם. האחד אומר שמספר הכוכבים האמיתי הוא 1 עם 21 אפסים אחריו - אבל בערך, הוא לא בטוח בדיוק. השני אומר שהמספר הוא 1 עם 18 אפסים אחריו – אבל זה היה בבריאת היקום, עד עכשיו יכול להיות שזה קצת השתנה. אלה הטענות המדויקות של שניהם. כעת, ברצינות, האם לא היה ברור לך ששניהם מדברים על אותו דבר בדיוק...?

שאלה – לגבי הטעה השנייה שבסרטון, מספר הכוכבים בגלקסיה, הרי המספר של היהדות קטן פי 10 מהמספר של המדע: 3.65 מיליארד מול עשרות מיליארדים.

תשובה – ראשית, גם כאן המדע עצמו מודה שהמספר שלו הוא הערכה גסה בלבד. שנית, משהו שלא מופיע בסרטון, שימו לב שהמספר של היהדות (3.65 מיליארד) נופל בתוך טווח הגודל המדעי של גלקסיה: בין 10 מיליון ל-100 טריליון כוכבים. ראו ויקפדיה בערך "גלקסיה". מדהים כשלעצמו. מי יכול היה סתם כך לשבת על כדור הארץ לפני 1500 שנה, ו-"לנחש" מספר בתוך התחום הנכון של גודל גלקסיה? ושלישית, נחזור למשל של חוף הים. אתה יושב לפני 1500 שנה בלילה בהיר לחוף הים, ורואה בשמיים כמה מאות כוכבים. והנה מגיעים שני אנשים ודנים ביניהם. האחד אומר שבעצם בשמיים יש קבוצות ענק של כוכבים, בגודל ממוצע של 50,000,000,000 (עשרות מיליארד) כוכבים – אבל בערך, הוא לא בטוח בדיוק. השני אומר שנכון, יש קבוצות ענק של כוכבים, אבל הגודל הנכון הוא בערך 4,000,000,000 (קרוב ל-4 מיליארד) כוכבים. דיון. כעת, ברצינות, האם לא היה ברור לך ששניהם מדברים על אותו דבר בדיוק...? הרי אם אחד היה אומר שגודל גלקסיה הוא 100 כוכבים, והשני היה אומר שגודל גלקסיה הוא 10 עם 14 אפסים אחריו, טוב כאן יש ויכוח. אבל בפערים האלה של המספרים, כששניהם מדברים במונחים של כמה מיליארדים, הרי ברור ששניהם מסכימים למעשה על אותו יקום ואותן גלקסיות.

1. אם המדע עצמו מודה שמדובר רק בהערכות גסות - אז על מה בדיוק הגאווה הגדולה? איפה התורה מתאימה למדע במקרה הזה? 

אתה זה שהעלית את הנושא וטענת שהמדע מסתדר בדיוק עם התורה - אבל אז, כשאני מסביר לך שזה לא המצב, אז אתה כותב שמדובר רק בהערכה של המדע... אוקי, אז הוכחת שההערכה של המדע שונה בכמה סידרי גודל ממה שלטענתך מופיע בתורה. 

איפה פה ההישג הגדול? 

כמו כן, מספר הכוכבים ביקום השתנה - אבל זה לא אומר אם יש יותר או פחות. כוכבים הושמדו במהלך ההיסטוריה של היקום. 

אם ההבדל בין אותם 2 אנשים הוא פי 1000,000 אז כנראה שלא הייתי מאוד מתרשם. 

2. שוב, הראית שהמדע מעריך בהערכה גסה מספר שונה ממה שלטענתך מופיע בתורה או בקבלה. 

נפלא. 

מה בדיוק זה נותן לנו בחיים? 

בכל מקרה, אני לא מכיר הערכה מדעית של מספר הכוכבים הממוצע בגלקסיה ומסיבה טובה (לכן גם חשבתי שאתה מתייחס למספר הכוכבים ביקום):

זה חסר משמעות בגלל השונות המטורפת שיש בין גלקסיה לגלקסיה. 

יש גלקסיות עצומות ויש גלקסיות קטנות. 

ההבדל הוא בכמה וכמה סדרי גודל. 

זה כמו לשאול: כמה אנשים מכל גז יש בממוצע בעולם? 
אז יש לך את הסינים עם 1.5 מליארד ויש לך את המונגולים עם בערך 3 מיליון. 

השאלה חסרת משמעות ואם מישהו התיימר להגיד מהו המספר הממוצע של הכוכבים בגלקסיה - אז כאן כבר מתחילה הבעיה. 

אני חושש שמי שיצר את הסרטון לא מבין את ההבדל בין פתרון אנליטי למדידה (או פתרון נומרי - אבל זה כנראה םחות רלבנטי לצורך הענין), בתור התחלה. 

לפני שניוטון חשב על חוקי התנועה שלו - לא ידעו לחשב זריקה של אבן בזוית מסוימת למרחק מסוים. לא היתה נוסחא שתגיד להם את זה - אבל הם עדיין ידעו כמה זמן זה לוקח. 

איך? 

פשוט: זרקו את האבן ומדדו. 

פתרון אנליטי הוא פתרון סגור מתמטית שבהינתן שעוד לא נעשה הניסוי, ייתן תחזית מדויקת עבור תוצאות הניסוי. 

ברגע שבוצע הניסוי, אין בעיה למדוד את התוצאה ולדעת אותה. 

(למעשה, רוב (או לפחות חלק ניכר) המחקר הנערך היום הוא הניסיון למצוא מודלים או פתרונות מתמטיים עקביים עבור בעיות שהתוצאה עבורן כבר ידועה בזכות ניסוי שכבר נערך). 

לכן, לא מסובך להבין איך כבר לפני מאות שנים, אנשים ידעו מהו הזמן הממוצע של חודש - מה שמביא אותנו לנקודה הבאה: 

חודש ירחי, הוא לא פרק זמן קבוע.

הממוצע הוא אכן קרוב למספר שמצוין בסרטון, אבל הוא נע בין כ-29.18 ימים לבין כ-29.93 ימים. 

אחרי הכל, כדור הארץ לא מסתובב במסלול מעגלי סביב השמש אלא במסלול אליפטי - מה שאומר שהוא מתקרב ומתרחק מהשמש ולא נשאר במרחק קבוע ממנה מה שמשנה את אפקט הכבידה שמופעל על הירח (ועל כדור הארץ). 

אז לשאלה שמופיעה בסרטון: איך הם ידעו? 

התשובה פשוטה: הם פשוט הסתכלו למעלה ומדדו... ואין לזה שום קשר ליכולת לפתור את בעיית שלושת הגופים בצורה אנליטית.  

בדיוק כפי שתאלס ידע את גובה הפירמידות במצרים לפני יותר מ-2500 שנים. (אלא שתאלס גם השתמש בגיאומטריה, כך שזה אפילו יותר מרשים...). 

לגבי הקורלציה בין גיל העולם לתיאור הבריאה, התעלמת מבריאתם של הרבה מאוד יצורים אחרים, שלפי האבולוציה התפתחו בזמנים שונים, ואילו בתורה זה בעיקר חמישי-שישי, וכנ"ל לצמחים.

כלומר, זה להתעלם מדברים שמפריעים לתיאוריה.

לגבי הסרטון של הדגים בים, ידוע שרוב השונות הביולוגית נמצאת בים, ואיננו מכירים את רוב היצורים הימיים. את האמירה שלך עם הסנפיר והקשקשת קשה לי לקבל ככתבו וכלשנו, כי זו אמירה של חז"ל, וגם הם בני אדם (ע"ע כינים שנוצרות מעפר ועוד רבים אחרים). מה יקרה אם יגלו דג כזה? האם תאבד את אמונתך? (אנחנו יודעים להגיד שחכם עדיף מנביא. איזה חכם יחתום על אמירה כזו?) את אותה אמירה קל יותר בעיניי לייחס לתורה, לגבי ארבע החיות שמראות סימן טהרה אחד.

לגבי הסרטון של הגימטריות, צריך לזכור שהמדגמים שאתה מציג הם מאוד קטנים, ואתה מפעיל עליהם מניפולציות, כמו השמטת ו', סידור מחדש של הסדר וכו' - אתה מכופף את הדברים כדי שיתאימו למה שאתה טוען.

בכלל, קצת קשה לי עם גימטריות. שח לי פעם ת"ח זקן, סיפור על בעל הטורים: ידועים הפרפראות של בעל הטורים לתורה. סיפר לי אותו ת"ח, שבעל הטורים כתב את פירושו לתורה והראה לאביו, הרא"ש. הרא"ש לא התרשם, ואמר לו שכל אחד יכול לעשות חשבון של גימטריות ושיעשה משהו שדורש קצת יותר שכל. אז הוא הלך וכתב את ארבעת הטורים.....

וכמו קודמי, אשאל למי אכפת?

הרי אנו מדברים על אמונה, ולכן לא נדרשים לשום הוכחה מדעית. בעיניי גם ההערה בסוף של אישור על ידי אדם אחד שסיים תואר בפיזיקה בהצטיינות כל כך לא רלוונטי ורק ממעיט מהערך. אם רוצים להביא חיזוק, זה ללכת לאנשים שהם רב וד"ר (או פרופ', וב"ה לא חסר כאלה) ולקבל מהם אישור אמיתי. לא איזה כתב הסכמה כללי.

והערה לקודמי: בם החוקר עם ויטמין סי הוא לענ"ד ג'יימס לינד, ואם כן אז אתה לגמרי לא מדייק בפרטים, למרות שזה ממש לא עקרוני לנקודה שאתה מוכיח.

1. סטטיסטיקה - תואר ראשון ושני

2. בגדול, כן.

3. החזרתי את ההשקעה מהתואר הראשון, עד כה התואר השני לא השתלם כלכלית.

4. הורים מימנו. (היו לי מלגות לחצי מהזמן)

5. בין 3-5 שנות ותק.

6. לא בדיוק, עובד בתחום שהספיק בו תואר ראשון ומשתמש בידע נוסף שלמדתי שם.

7. התואר הועיל בעיקר ככרטיס כניסה, פחות משתמש בידע מהלימודים ברוב הזמן.

שני - לא.

ביחס למתמטיים אחרים: הנדסות, מחשבים?

אם כי עדיין לא אומר שיש זמן לעבוד בשנה א, ההנחה היא שרק לומדים לפחות בשנה ראשונה. בשנה שניה יש אחוז סביר שכבר עובד במקביל.

ואם יש לך מושג גם מבחינת שכר

אנליסט, דאטה אנליסט, דאטה סיינטיסט (קשה יותר להתקבל כי בשביל זה צריך יכולות תכנות טובים), תפקידים העוסקים בלמידת מכונה, יועץ סטטיסטי, סטטיסטיקאי, אקטואר.

1. חינוך

2. כן, מאוד.

3. לא השקעתי שקל בתואר ב"ה הסבר בתשובה הבאה.

4. עשיתי את תוכנית המצוינות רג"ב (היום רו"ם), כלומר הם שילמו לי על כל התואר + קיבלתי מלגה נוספת לכיס. אחת ההחלטות הטובות שעשיתי! מעבר לחסכון הגדול בכסף קיבלתי שם המון מבחינה מקצועית.

5. מתחילה את שנתי הרביעית כמורה ומחנכת בתיכון.

6. אכן כן, אני אפילו מלמדת רק את ההתמחויות שלמדתי! אחד הכיפיים!

1. פיתוח אפליקציות

2. כן

3. עלות של 2 משכורות ראשונות אחרי הלימודים (קורס+ מחשב ספציפי)

4. עבדתי משרה מלאה במקביל

5. שלב גבוה ממה שחלמתי ויש עוד פוטנציאל אם אני ארצה

6. יש נקודות השקה

1. לומדת עדיין, הנדסת תוכנה

2. לא, אבל אני עדיין לומדת כאמור וזה תואר קשה ומייאש

3. כנל

4. מלגות החזר חלקי

5. סוף התואר

6. עדיין לא

7. יש תחושת ייאוש באוויר כשהתחלתי ללמוד זה היה תואר נחשק עכשיו יש מלא עובדים בשוק ואין עבודות וכל הAI שינה את צורת העבודה ואני מרגישה קצת שפן ניסוי של המכללה שעדיין לומדת איך ללמד בעידן הAI

1. למדתי אחיות -סיעוד

2. אני מרוצה שלמדתי את התואר הזה כי זה נקודת פתיחה טובה למה שאני רוצה לעסוק בו- תחום הרפואה המשלימה

3. כן. זה פתח לי דלתות ופטר אותי מקורסי אנטומיה ואנגלית בלימודים אחרים

4. מילגה

5. עדיין לא פיתחתי ממש קריירה, מסיבות שלא קשורות ללימודים. אבל יש לי חזון

6. לא עובדת בתחום

7. לימודים חשובים לכל העניין של טיפולי גוף, קונבנציונליים ולא קונבנציונליים. אז אם מישהו או מישהי רוצים לעסוק בתחום כלשהו שקשור- ממליצה בחום!

2. מרוצה מאוד

3. בהחלט

4. חלק וחלק.

5. מומחית.

6. כן. לגמרי

לפני 10 שנים סיימתי את הלימודים.

אחרי שנתיים סטאז' בקסלמן (חלק מה-BIG 4) בשכר 5,700 ש"ח לחודש, עברתי לתפקיד עוזר חשב בחברת נדל"ן ציבורית ענקית שכולכם מכירים בשכר 15,000 ש"ח לחודש, אחרי שנתיים קודמתי לתפקיד חשב בשכר 24,000 ש"ח בחודש, גם היום אני באותה החברה ובאותו התפקיד.

השכר הנוכחי שלי הוא 34 אלף ש"ח בחודש + רכב + קרן השתלמות על כל הסכום + בונוס שנתי שתלוי ברווח של החברה. כשהתחלתי את עבודתי בחברה הבונוס הראשון שלי היה שכר של חודש אחד (15,000 ש"ח) באפריל האחרון זה היה 70,000 ש"ח (קצת יותר משני חודשי עבודה).

עבודה לא קשה מדי. יש תקופות שבהן אני מגיע למשרד ובקושי יש לי מה לעשות.

מצד שני לפני פרסום דוחות כספיים לפעמים אני נשאר לעבוד עד הלילה.

ההורים מימנו לי את התואר. האם הוא החזיר את ההשקעה? כבר בשנה הראשונה של אחרי הסטאז' החזרתי אותה.

בעלי עשה את אותו מסלול - סטאז בביג פור, עוזר חשב בחברת נדלן גדולה (שיא הגדילה היתה כשהוא התחיל לעבוד שם, ומהיר מאוד הפכה לציבורית), לא קודם מעבר לעוזר חשב, והמשכורת עלתה בצורה הדרגתית מאוד בשעות עבודה קשוחות מאוד.

אחרי כמה שנים עזב, והיום עובד בחלקיות משרה כחשב/סמנכל כספים. משכורת כמובן בהתאם, למרות שבנטו לא יוצא שינוי גדול מדי, אבל אין להשוות את הזמן בית שלו.

2. כן

3. מניח שכן לא חישבתי

4. מימנתי לבד

5. אני חשמלאי בחברה גדולה השתמשתי ברישיון החשמל שהגיע יחד עם התעודה

6. אני עובד בחשמל

7. אחרי שסיימתי את ההנדסאי קירור ומיזוג אויר לא מצאתי באזור שלי משרה להנדסאי קירור ומיזוג אויר ללא ניסיון וללא רישיון נהיגה אז אמרתי שאני אתחיל לעבוד כעוזר חשמלאי כי קיבלתי עם התעודה רישיון חשמלאי עוזר ונשארתי בתחום, מאז עליתי לדרגת חשמלאי מעשי ובמקביל התחלתי ללמוד גם הנדסאי חשמל.

1. הוראה. תואר ראשון ושני

2. בגדול כן. מערכת קשה. שכר נמוך מדי לדעתי במיוחד בתחילת הדרך (עכשיו הרבה יותר טוב)

   אבל יציבות מטורפת. קורונה. מלחמות. הכל. שכר קבוע.

3. כן

4. תואר ראשון היו מלגות. אבל ההורים בעיקר עזרו לממן. תואר שני יצאתי בפלוס אפילו. כי היו מלגות+ מימון של משרד החינוך

5. מורה כבר כמה שנים. יש גם תפקידים והגשת בגרויות

6. כן. עבדתי בתחילת הדרך בעוד דברים כדי להשלים הכנסה. אבל עכשיו המצב הרבה יותר טוב.

7. לדעתי מי שאוהב את התחום. זה מסלול די טוב.

   כמו שכתבתי. יש יציבות. עם תואר שני והגשת בגרויות מגיעים לשכר סביר משהו כמו 16 ברוטו. אפשר גם יותר אם עובדים מעל 100% משרה (שזה עדיין פחות ממשרה מלאה בשאר המשק)

1. תקשורת חזותית עם תעודת הוראה

2. אני בשנה האחרונה של התואר, עדיין מוקדם מידי להגיד לגבי המשמעות בשוק העבודה. הרבה דברים באופן ההתנהלות של המוסד כמו רמה מקצועית וניהול בירוקרטי, אני לא ממש לא מרוצה מהם.

3. ברור שעוד לא

4. שנה אחת החזר מלגת פריפריה, שנתיים מלגת פר"ח ושנה אחרונה כנראה אממן לבד.

5. מתחילה סטאז' בהוראה

6. טכנית כן, בתכלס לא. אני רוצה להיות מעצבת גרפית. אני עובדת בהוראה רק כי זה חלק מהמסלול של התואר, אבל לא שוללת לחלוטין את האופציה, נראה איך יילך.

1. קלינאית תקשורת

2. בגדול מרוצה ושמחה בבחירה שלי.

3. ההורים מימנו את התואר. אבל בכל מקרה ברור שהעבודה לאורך השנים החזירה הרבה יותר מסכום הלימודים.

4. כנ"ל - ההורים מימנו (וגם קיבלתי איזו מלגה, נראה לי של משרד החינוך שהפחיתה את שכר הלימוד).

5. עובדת כבר 12 שנים באותו מקום (בי"ס חנ"מ) ושמחה שם.

6. כן, עובדת במה שלמדתי.

7. אחד היתרונות מבחינתי הקלינאיות תקשורת זה שיש יחסית מגוון גדול של אפשרויות תעסוקה. גם מבחינת תוכן וסגנון עבודה (אודיולוגיה, שפה, תקשורת, גמגום, קול, אכילה, ועוד), וגם מבחינת מסגרת עבודה - פרטי, עמותות, קופות חולים, בתי חולים, משרד החינוך וכו'. בגדול העבודה במסגרת ציבורית (משרד הבריאות במשרד החינוך) פחות מתגמלת מאשר בפרטי. אבל לי באופן אישי מאוד נוח לעבוד במשרד החינוך, למרות הביקורת שיש לי עליהם, והיחס שלהם שלא ממש מושך עוד עובדים פרא-רפואיים גורם למחסור גדול, שמוסיף עוד עומס על מי שכן במערכת... אני נהנית קודם כל מחופשים עם הילדים, שעות עבודה מתאימות לאמא (רק בקרים, ואני גם בחרתי את גודל המשרה שלי ושעות העבודה שלי לפי היכולת והאיזון מול הבית. לא בכל עבודה זה מתאפשר הגמישות זו, אפילו לא לכל מורה זה מתאפשר). וגם סגנון העבודה בבי"ס זה משהו שאני אוהבת - לא רק טיפולים פרטניים, יש גם הרבה קבוצתי, הדרכת צוות, חשיבה מערכתית ופרויקטים בית ספריים, ועוד.

אבל איך זה עובד עם חופשים של משרד החינוך?

אין משמעות לרצף טיפול, או מקרים שבהם ההפסקה הזו בעייתית?

אולי זה מתפרש רע. אבל השאלה הזו היא לא ביקורת (עלייך בטוח לא, אולי על המערכת), וזה לא התחום שלי בשום צורה, רק קפץ לי בקריאה ומסקרן אותי

למען האמת, הבעיה האמיתית במשרד החינוך היא הרבה מעבר להפסקה הטיפולית במשך החופש. יש מחסור כל כך גדול של מטפלות שלמעשה אין לי כמעט תלמידים שמקבלים טיפול פרטני. עם רובם אני עושה טיפול קבוצתי (אחד או שניים בשבוע בד"כ), והדרכת צוות להמשך עבודה והתנהלות גם כשאני לא בכיתה.

דווקא מבחינת ה'חופש' זה פחות בעייה בעיני. כשמקבלים טיפולים דרך הקופ"ח לרוב מקבלים סדרה של 9-12 טיפולים, לפעמים מקבלים אישור לכמה סדרות, לפעמים עושים הפסקה ואחר כך רואים אם צריך המשך (ןלרוב גם שם יש הפסקה באוגוסט, ממה שיצא לי להכיר). אז במשרד החינוך יש רצף של כמה חודשים של עבודה, עם הפסקות בחגים ועוד הפסקה ארוכה יותר בחופש הגדול. וחוזרים לעבוד שוב עם חשיבה מחודשת כשמתחילים שנה חדשה.

(ובתור אמא לפעוט במעון שיקומי שגם שם יש חופש, אמנם קצר יותר אבל גם הפסקה ברצף הטיפולי - דווקא בחופש היו התקדמויות בדברים שלא קרו לאורך השנה. גם בזכות שעבדתי איתו על פי הדרכה שקיבלתי מהצוות, לבקשתי, וגם כי יש דברים שעובדים עליהם הרבה זמן בלי לראות שינוי, והשינוי קורה לפעמים דווקא בהפסקה..)

למדתי הנדסאי כימיה, כל הלימודים כמעט במימון המענק של אחרי צבא, עסקתי בתחום בתעשייה הבטחונית. בזמן הקורונה התקשיתי לנהל את זה עם תינוקות קטנים כי במעבדה לא עובדים מהבית וזה חיוני ואין מסגרות. הבנתי שפחות מתאים לי להיות הגיבורה הלאומית עח הבית והחלטתי לעשות הסבה ולמדתי חשבות שכר. ההשקעה החזירה את עצמה, כבר שנה רביעית בתחום. מרוצה.

אין מקצוע שאין בו חסרונות אבל בהתחשב בכלל המערכות והמלחמות שהגיעו אחרכך, הנוחות והגמישות במקצוע החדש עשתה את שלה וזה גם מעניין מאוד. גם המעבדה מעניינת אבל אולי בגלגול אחר כי היום אני מרוויחה יותר ולא ממצה עדיין את פוטנציאל ההשתכרות

ביחס לוותק. אבל העבודה הראשונה בתחום תמיד בשכר נמוך ונשארתי בה קצת יותר מדי כי היו בה תנאים מעולים אבל שכר נמוך ואופק התפתחות מקצועי מוגבל.

עכשיו אני במשרה מס 2 עם עלייה של 30 אחוז ונסיקה משמעותית בידע המקצועי הנדרש לתנופה בהמשך. זה נחשב מקצוע רווחי ביחס להשקעה בו. אחותי בתחום כבר 10 שנים ומרוויחה 20+, יש לי קולגות עם 6 שנות וותק שמרוויחות 17+,מנהל מדור שכר יכול להרוויח גם 30k.

תלוי איפה עובדים

1. מה למדתם? מדעי המחשב ואחרי שנים הנהלת חשבונות

2. האם אתם מרוצים? סה"כ כן, ב"ה

3. החזרתם כבר את ההשקעה? תואר ראשון יכול להיות שהחזרתי בכלום זמן שעבדתי בתחום. הנהלת חשבונות החזרתי תוך חודש...

4. חייתם על מילגות או מימנתם לבד? קיבלתי קצת מלגות לתואר. ואת הלימודי הנהלת חשבונות העבודה מימנה חלקית.

5. איזה שלב בקריירה אתם? 4 שנות נסיון

6. האם אתם עובדים במה שלמדתם? תואר ראשון עבדתי ממש קצת. הנהלת חשבונות אני עובדת כיום.

7. פרטו באופן חופשי.

   בעייתי כל הקטע של התארים. מצד אחד מי שאין לו תואר נחשב פחות, מצד שני יש כ"כ הרבה אנשים שלמדו ולא עושים כלום עם התואר שלהם. או כי הם למדו כדי לסמן וי או כי הם נכנסו לעולם התעסוקה וגילו שזה לא בשבילם.

   על עצמי אני יודעת להגיד שאחרי שהתחתנתי הבנתי שזה לא בשבילי. חיפשתי עבודה שתתאים לי בתור אמא. גם מצד השעות, גם מצד המרחק וגם מצד המעסיק. היום ב"ה אני יכולה להגיד שהגעתי למקום כזה. וזה לא שלא ביררתי את העניין לפני שבחרתי מה ללמוד. אבל עד שאתה לא במציאות הזו, אתה לא באמת יודע...

1. הפרעות בתקשורת

2. מאד מרוצה

3. כן

4. ההורים מימנו

5. עובדת בתחום כבר מספר שנים

6. כן

כאשר פתחתי שרשור להשכלה באופן כללי?

א. נכנסתי לזה כי היה לי ניסיון עבר בתחום וידעתי כמה אני מחוברת אליו ושיש לי כישורים טבעיים בתחום.

ב. לא היה מעורב בכלל השיקול כתואר קל. אני אפילו מתבאסת מזה שהוא היה קל מידי ולא מספיק מקצועי, הייתי רוצה לקבל הרבה יותר ידע מקצועי ממה שקיבלתי.

ג. מאוד מרוצה שבחרתי בתחום.

ד. אני אכן עוסקת בזה גם היום, מתחילה עכשיו את שנתי הרביעית בחינוך והוראה בתיכון.

ה. מאוד מרוצה מחיי היום יום! אחת העבודות הכי מספקות שיש! בטח כשיש לי את הכישורים ואני מרגישה מימוש עצמי מלא ואני מרגישה שמעריכים אותי על הכישורים האלה. כן הייתי רוצה שיהיה פחות דורש 24/6, אבל יתכן שזה יגיע עם השנים וההתמקצעות..

אני מאמינה מאוד שהמקצוע הזה שייך רק למי שיש לו אש בעיניים, חדור שליחות, ובאמת יש לו את הכישורים המתאימים. בלי הדברים האלו מגיעים לשחיקה מאוד מהירה. מי שמגיע לתחום כי זה מקצוע 'נוח' לא ישרוד הרבה זמן (הדור של פעם כן הצליח לשרוד גם בלי כל הנ"ל, אבל לעניות דעתי היום לא תשרוד מכל מיני סיבות..).

להשוות בין המקצועות

(יש לי תעודת הוראה שידעתי מראש שאף פעם לא אעשה בה שימוש)

הכי קשים

והכי לא מתגמלים

לא באמת מפתה

היחידה שלי (בתור בחורה דוסית שלא רוצה ללמוד במקום מעורב, ומקצועות ריאליים לא מתאימים לה).

אבל לא עסקתי בזה מעולם (למעט ניסיון כושל קטנטן אחד), והשתמשתי בתואר הראשון כמקפצה ללימודי התעודה שלמדתי אח"כ (שדרשו תואר ראשון), ובזה אני עוסקת היום.

(גם בתואר בהוראה בחרתי במקצועות שמעניינים אותי ויכולים לספק מקצוע מעבר להוראה)

אם תוכלי לפרט גם אם במסר אני אשמח

תודה

למדתי עריכת לשון, ואני עובדת כעצמאית. היו שנים קשות שבהן לא הכנסתי כמעט, אבל עכשיו ב"ה יש עבודה יציבה למדי (עדיין זה לא קבוע כמובן וגם לא יוצאת משכורת גבוהה מאוד, אבל מספיקה לי).

אני חושב שלחלק גדול מיועצי המס יש לפחות תואר אחד מתחום הפיננסים, מנעס, חשבונאות וכדו' אבל אני לא מכיר את התחום מספיק כדי לענות על זה.

מה שאני עושה כרגע זה עובר על

אנטומיה פיזיולוגיה בקצב 8 עמודים ביום...

לוקח מה שצריך משם בגדול..

ורושם אנגלית - כי הבנתי שיש דגש על שפה שם

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע