אני רוצה - הם לא.
אני אגיד לך מה.. מה שאת אומרת הגיוני
אבל לגמרי לטובתך.
בתור אחד שהסתובב עם חברה דתית מאוד לייטית - תהיי שמחה על כל רגע שלך עם חצאית ארוכה!
תהיי שמחה על כל ס"מ של השרוול שלך כי זה פשוט מצווה אדירה.
אני מסתכל על עצמי - ומקנא בילדים אחרים.
למה הם זכו ואני לא?
ואני עד היום לא מצליח להשתפר, להיות כמו אלה שאני מייחל וככ רוצה להיות כמותם
מקנא.
אולי ממה שאת קוראת פה אני נשמע חסר ידע, לא מבין את המקרה, וכנראה קצת חופר.
וזה נכון. אני באמת חופר.
אבל הנקודה שאני מנסה לומר פה היא אמיתית.
הורים שקונים לבת שלהם רק חולצה ארוכה הם הורים אוהבים.
הורים שאוסרים על הבת שלהם סרטים וסדרות הם הורים אוהבים.
לא שההורים שלי לא. בוודאי.
אבל ההבדל הוא שההורים שלך הבינו מה שההורים שלי בדרך להבין..
התורה היא החיים.
כשאתה חי אותה - כולל הכל. אתה בנאדם מאושר. מאושר.
לכי - תשאלי כל אדם בן 30 40 שהיה בעברו בייניש מה הוא חושב על תקופת הישיבה,
הוא יענה לך גן עדן.
גן עדן.
אני לא אומר שעכשיו הם בעייתים
אני אומר - הם הבינו (ב"ה) שלכפות זו לא הדרך איתך
זה צריך לבוא מאהבה, מכיף.
שכל חולצה ארוכה תהיה גן עדן בשבילך!!!!
זה תהליך. מאמץ. קושי.
ברור. ברור.
אבל את מנסתם כבר ילדה גדולה. עצמאית.
תעשי את התהליך הזה בעצמך!!!!

כן! אל תחכי להורים שיעשו את זה..
תעשי את זה את!
זה לא שכל מה שהם לימדו אותך לא שווה!
ממש לא!
עכשיו זה השלב של להשתמש בכל הכלים שהם נתנו לך,
ולעשות את זה בעצמך!
להחליט את ההחלטה הככ קשה,
שלא. לא. אין יותר סדרות כאלה. אין.
מקווה שעזרתי.
כתבתי קצת מהידע שלי.. מקווה שעזר..
בהצלחה רבה. 