וליתר דיוק - הגופה של הצדיק.

להתקרב הכוונה פיזית לגופה שלו? מה זה נותן?

אבל אני מאוד מקווה שהיא לא תתחתן עם מי שבצד השני של המצבה...

"ולפיכך בהמצא לנביאים והחסידים בדורות, יהיה השפע שופע עליהם, ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם. 

ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להמצא השפע שם בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלוהי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. 

ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלוהי".

(דרשות הר"ן דרוש ח)

|לא מביע דעה|

מה זה השפע האלוקי שנדבק בעצמות?

ברור לי שהם ראו בזה עניין, אבל אני שאלתי למה.

לגבי התשובה של ציף למטה ("כי ככה הוא אמר") הערתי שספציפית ר' נחמן לא אמר לבוא לקיברו כמו שמצטטים בשמו, אבל נכון שהוא ראה בקברי צדיקים עניין באופן כללי - למה אני לא מבין כאמור.

המקור הרציני היחיד הוא בגמרא לגבי כלב, שם מדובר על קברי אבות (לעורר זכות אבות) בדווקא ולא בתור קברי צדיקים. אאל''ט המהרש''א שם מעיר על זה.

משה זו בדיוק ראייה הפוכה - למה אסור שקבר יהיה מוקד עלייה לרגל...

ובאיזה אופן? למה סמיכות לגופה שלו מקשרת (יותר מלימוד התורה שלו נניח)?

ורק באופן חלקי - מה בדיוק הוא אמר (והאם דווקא על הקבר או שהתכוון בחייו)?

כיוון ששאלת

הוא לא אמר לבוא לקבר שלו אלא לבוא להיות איתו בר''ה, ר' נתן אמר להמשיך גם אחרי מותו (להבנתי העניין היה הקיבוץ ולא הקבר, ככה שעקרונית זה יכול להיעשות בכל מקום אחר בעולם). והוא גם לא הסביר למה ומה זה נותן.

גם בהבנת דברי רבו אפשר לחלוק עליו, אבל כאמור להבנתי זה אפילו לא זה.

אבל האמת שזה פשוט לא מעניין אותי...

ככה נראה לי בפשט, אפשר להבין אחרת.

בעבר חקרתי את זה לעומק אבל כאמור היום מבחינתי זה בכלל לא באמת משנה אם ר' נחמן אמר או ר' נתן.

אז היה מותר.

אבל הלכתית זה לכאורה מותר (לא 'היתרים'...). אני הייתי שוקל את זה, תלוי בהצעה.

אחד מרבותי סיפר שעשיר גדול מארה''ב הציע לישיבה (שהייתה במצב כלכלי לא משהו) תרומה של כמה מאות עד מיליון דולר אבל בתנאי שהוא יבוא לשם להיפגש איתו והוא סירב. אישית אני לא יודע אם זה היה נכון אבל לא שאלו אותי.

לא מכיר חלוקה כזו שמותר רק במקרה שאין ממה להתפרנס בארץ.

יש הבדלים בין היתרים:

יש היתר שהוא היתר גמור ואין שום פגם להשתמש בו, "כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט".

יש היתר שהותר לצורך, למשל לדבר מצווה או אפילו לצורך גשמי - אם זה הותר זה רצון ה' אז אתה תצטער על זה?

נכון שיש דברים שהותרו בדיעבד ויש עניין להחמיר בהם לפנים משורת הדין, אבל הם לא 'כמו בכל היתר'.

גמני התלבטתי בהתחלה..

אבל אח"כ ראיתי שבאמת נשמת הצדיק פועלת בשביל מי שבא לקבר.

ואח"כ גם התחלתי להעריך עוד יותר את ארצינו הקדושה

בס"ד

זה העלה חיוך על פניי בלי שאני אזכור מה הייתה הסיטואציה אז כנראה שהיא הייתה באמת מצחיקה

אבל יש לי כמה דברים להגיד.

א. מותר, הלכתית לצאת מהארץ ע"מ להשתטח על קברי צדיקים. אל תבקשי מקור כי אני לא יודעת אבל שמעתי את זה כמה פעמים.

ב. יש כל מיני אנשים שטסים לאומן. השאלה מה את מחפשת שם. אם את מחפשת אורות אז אני לא חושבת שזה נכון לטוס, משתי סיבות: ראשית, אף אחד לא מבטיח אורות. סתם חבל לבוא ולהתאכזב. ב. אורות אפשר גם בארץ ישראל ב"ה. 

אם את מחפשת קשר לצדיק ע"מ שיתקן את נשמתך וע"מ לדבוק בצדיק כדי להתקדם מבחינה רוחנית- אז זו אחלה סיבה לטוס.

ג. היציאה מהארץ, אע"פ שהיא מותרת לצורך זה היא לא קלה. די מגעיל שם באומן. רק בציון עצמו מרגישים כמו בארץ. קחי בחשבון.

ד. בנימה אישית יותר- אני יכולה להגיד לך שגם אני דבקתי בלא לצאת מהארץ הרבה שנים, ברמה שהייתי חולמת חלומות זוועה שאני במטוס וצורחת שאני לא רוצה... אבל עם ההתקרבות לר' נחמן הרגשתי לאט לאט שהנושא של טיסה לאומן בכלל לא קשור לענין של לצאת מהארץ או לא. נשמע הזוי, נכון? אבל זה ככה. כאילו , כשנמצאים שם, אז מבינים שהדיון הזה בכלל לא רלוונטי לאומן... קשה לי להסביר, אבל זה ככה. 

והרגשתי שאני חייבת לטוס אחרת זה להיות קשורה לר' נחמן בחצי כוח. אז לא שמאז שטסתי אני מאה אחוז, לא אומרת...יש עוד כמה עצות שאני צריכה ליישם בחיי...אבל הקשר לר' נחמן הוא אחר. 

וכשטסתי, טסתי בלב שלם ובחודש שמיני ולא היו אורות בכלל אבל חזרתי שמחה. 

ה. ובנימה עוד יותר אישית- ברור נשמה, סעי...זה דבר הזוי לעשות, אני מודה, אבל זה ר' נחמן. 

מוזמנת לקרוא (לא רק את)

יציאה לחו"ל לקברי צדיקים - הרב משה צוריאל

ולעיון נוסף - 

משפט כהן - קוק, אברהם יצחק, 1865-1935 (page 1 of 450)

לפרנס אותם?

אם אני לא חייב?

לא.

ולמרות זאת לא הייתי נוסע.

כי אם אני מאמין שרצון ה' יתברך להישאר בארץ, אז לצאת מהארץ גם לצורך "אורות" זה קצת נגד רצון ה'. כי לפעמים הוא רוצה שנלמד לעבוד אותו גם ללא אורות, או ללא ריגוש מיוחד. לפעמים הניסיון הוא בין אותו רצון ה' לבין משהו קורץ שגם הוא מקרב. אני מאמין שרצון ה' הפשוט מנצח.

בכל אופן, בהצלחה בבחירה. ובעבודת ה' עצמה.

מקורות להיתר:

לגבי יציאה מהארץ להשתטח על קברי צדיקים - בספר שדה הארץ (ח"ג אבהע"ז סי' יא) כתב שאם יוצא על מנת לחזור ולא יתבטל מלימודו - מותר לו לצאת לחו"ל על מנת להשתטח על קברי צדיקים. 

מרן הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סי' קמז) כתב על דברים אלו: 

"אולי י"ל שעל קברי אבותיו ורבותיו, אף שהם קטנים במעלה נגד צדיקי אה"ק הקבורים שם, מ"מ אולי מתוך דקריבא דעתייהו יותר לגבי', א"כ יותר ירבו בתפילה, נמצא שיש בזה מצוה יותר גדולה.

לכן חתכתי את זה כי על ההיתר בתשובה שמתי את הדגש

התקשרות לצדיק מקרבת

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.