נפרדנו סופית.
לא יודעת למה כבד לי הלב וכואב אם אני יודעת שזה מה שהכי נכון ומדוייק לשנינו.
הרגש המקולל הזה לעזאזל
{}אנונימי (פותח)
כבר שכחתי מפה.
כמה עברתי בחודשים האחרונים זה בלתי יאומן.
וראש השנה היום,אני יודעת
וקשה לי בלב
ואני רוצה מישהו לדבר איתו על זה
מישהי שתראה אותי
שליח של הקדושברכו שיעזור לי
כי מבולבל לי ועצוב לי ורחוק לי
דווקא רציתי לשמור את החג.. ולוידעת. מרגיש ששוב הרבה ממה שאמור להיות ברור לי התכסה בערפל סמיך.
אלוהים,הלפ מי פליז
{}אנונימי (פותח)
אני לא יודעת כלום.
אני מתרחקת מעצמי ככ ומתוך זה אני מתרחקת מאחרים.
אני לא מדברת איתה כבר כמעט חודש.
אני מדברת איתו מעל לשלושה חודשים.
איתה אני מדברת רק בוואצפ,לא ניפגשנו נצח.
לא נפגשתי עם עצמי נצח.
אני בורחת אבל טוב לי
מן מנוסה שקטה כזאת. נמלטת בדממה.
אף אחד לא שם לב. אפילו לא אני. בוודאי שגם לא אתה.
וטוב לי עכשיו.
ורע לי מתחת לכל השכבות היפות האלה.
ושוב ענן סיגריות מסתיר הכל
ואף אחד לא יודע שכואב לי בלב חזק.
וכוסאמק על הבולשיט שאני מדברת בלי סוף כדי להתגונן אוף
{יש כאן יותר מזה.}אנונימי (פותח)אחרונה
ותן לו ללב העייף, היגע
להתקלף ולרעוד
להתפשט מן הסתם, מן הטבע
לאזור אומץ להיות
לאזור אומץ ולהיות.
בשבת מרגיש כמו בעל שם טוב
במוצ״ש מרגיש כמו שבתאי צבי
מסוגל לנשום את כל מה שקורה פה
אולי כי
כל מה שקורה ברחוב קורה גם בי.
יש בי בני ברק, יש בי עזה
יש את כל אולפן שישי
יש בי פרא, ילד חרא
יש בי בית מקדש שלישי.
מסוכסך ומבולבל
מבורך ומקולל
מחפש חבר שלא נבהל
שיזכיר שאני מסוגל
שישיר איתי גם כשלא קל.
שאלוהים יבדוק אותי וישאל
מה קרה?
..מבולבלת מאדדדד
נטוש?
אפשר להשתלט?
לא גירשתי משם אף אחד.מבולבלת מאדדדד
כולם מוזמנים לשם בשמחה.
אם אפשר להשתלט משמע אם אפשר לפרוק גם פה, מאחר ולא פעיל כאן.
ואם את/ה עומד/ת מאחורי ההודעה הזו- למה מאנונימי?
תקשיבי מבולבלת נחמדהאנונימי (2)
זה הפורום שלי,סבבה?
סורי על התוקפנות,אבל לא באלי שישתלטו לי על הפורום הזה עד שמצאתי אחד נטוש..
לקחת בעלות בערך על ריק ומוסתר וזה דיי מגרש אחרים שאת מעלה כל דקה וחצי שירשור..
אני בפורומים הרבה שנים.. אף פעם רו"מ לא היה ככה.
ואמ,למה את צריכה לפרוק גם פה אם את פורקת ככ הרבה ברו"מ?
כי ככה הפורום הזה נשאר אנונימי וניקים לא יכולים לראות אותו בכרטיסים אישיים של אחרים.. האמ
..מבולבלת מאדדדד
אני פורקת באיזה פורום שבא לי וכמה שבא לי.
אם יש למישהו טענות- שיתמודד.
לא מתאים לך שאכתוב פה- אני מכבדת. למרות שלא חייבת.
ולעבוד על ההתנסחות שלך בשביל לא לפגוע באחרים יוכל לעזור לך ולסביבתך.
וזהו. פה תם הדיון מבחינתי.
{}אנונימי (פותח)
אז לא היה לי כוח לסכם בשבת. וגם אין לי כוח עכשיו. ומה קשור לסכם לעזאזל למה אני מדברת במושגים כאלה.
אני בחוץ. ושקט פה,שומעים רק צרצרים. (ואותה מכינה קפה בפנים) אני רוצה שיהיה לי גם שקט בפנים.
אני מרגישה רע יותר מיום ליום.
פעם,הייתי חסרץ רגש. הייתי אדישה ואטומה ככ לסביבה שלי. היום אני מרגישה שלמרות כל התהליך הפסיכי שעשיתי חזרתי קצת לאותה נקודה. פאקינג אדישה ואטומה. ובלב אכפת לי,ברור. תמיד בלב אכפת לי.
והלב הזה אוף שילך קיבינימט.
הוא מסוגל להכניס את כל העולם לתוכו,באמת שיש בי יכולת דיי מופלאה לאהוב אנשים מהר והרבה,ואני מודה לאלוהים על היכולת הזאת. אבל שני אנשים הוא לא מסוגל לאהוב. אז מה זה שווה לעזאזל מה זה שווה.
אני רוצה לאהוב אותם. נשבעת. משום מה אני לא מצליחה.
ומאז שכמעט הלכתי סופית במטרה לא לחזור הבטן כל הזמן רק מתהפכת ואני לא מבינה את עצמי ואותם ואת העולם. ואת אלוהים. וגם רבי נחמן מעיק עליי קצת לפעמים.
אולי כי אני מפחדת ממחוייבות. מפחדת להתחייב לאהבה שלהם ולמסירות שלהם. מפחדת מהתגמול שאני חייבת להם.
אני כל הזמן מדחיקה ומדחיקה וכבר לא כתבתי נצח,אני בורחת מעצמי לעוד סיגריה ולעוד חברה שיעבירו אליי את מה שיושב עליהן כדי שאת העול שלי אני אוכל לשים בצד לכמה רגעים.
אני ככ מבולבלת אלוהיםם אני ככ מבולבלת אוף
לא רוצה לגדול.
לא רוצה להיות מי שאני עכשיו.
אוף.
{}אנונימי (פותח)
אני חושבת שאם מישהו היה סופר לי את הדמעות שזלגו ממני בחודשיים האחרונים הייתי נכנסת לספר שיא גינס
כמה אני בוכה זה באמת לא הגיוני ולא נשלט ולא נתפס במוח.
ומצד אחד המצפון דופק עליי בכוח ומצד שני הלב בוכה בי שאני אתייחס גם אליו ואקשיב לו
ואני קרועה ככ בין שניהם.
והשכל נדחף באמצע ומנסה להסביר לי בטוב טעם למה ככה וככה וככה
ודייייייייייייייייי
די.
באלי להתפרע סבבה?!
באלי ללכת אחרי הלב שלי בלי שאני אתכווץ ממכם כל הזמן
באלי לרקוד יחפה ועם שיער פזור וידיים מתנופפות ואמ,אולי בלי אלכוהול. כן.
ולרקוד סתם ככה. בלי להתבייש,בלי לחשוב על איך אני ניראת כל הזמן.
באלי לפגוש אותך כבר אוף
שתחבק אותי.פעם ביום. לפחות.
באלי להפסיק להתנצל על כל דבר כשאני נמצאת שם
להפסיק להרגיש שאני מתנצלת על עצם היותי חיה
באלי להפסיק לחפור בעבר ולהתחפר בו
להפסיק לחיות בו.
באלי לחבק אותה שעות,כמו פעם.
באלי שיחבקו אותי שעות,שאני לא אצטרך לתת תמורה על החיבוקים האלה.
באלי חיוכים וצחוק ואהבה בעיניים.
באלי פשטות.
באלי להרפות. מהכל. לא לברוח יותר.
ואני ככ רחוקה מכל זה.
אלוהים,די. פליז.