פורום שעת חינוך (עמוד 9)

אם את חושבת על זה כמקצוע לחיים את יכולה ללמוד חינוך לא פורמלי (חל"פ)

שלום,קוראים לי אביגיל ולומדת בכיתה ח

-כיתה מ-א-ו-ד מופרעת..לא ממליצה לאף מורה להתקרב..בת שרות עזבה אותנו במצע,מורות בכו..בקיצור

 

מניסיון(-ואני בתוך זה)יש כמה סיבות,למה תלמידים מפריעים:

-הם לא מתענינים בחומר הנלמד,משתעממים..

-הם לא מתחברים לצורה בה המורה מעביר את החומר.

-לחץ חברתי-יכול להיות מצב שילד באמת אוהב את המקצוע והמורה אך החברה לא ולכן..

נראלי אלא הסיבות העיקריות..

 

לפי דעתי,לא משנה רמת התחברותם לחומר..משנה יותר הדרך בה מלמדים מפאת שאם מלמדים בצורה משעממת זה לא כיף להקשיב,זה חובה ולכן הם מחפסים תעסוקה אחרת.אך אם מלמדים בצורה אחרת שבה המורה מרשה לעצמו לספר בדיחה פה ושם,מותר מעט ואפילו מספר קצת על עצמו והכל עם חיוך זה הרבה יותר כיף ללמוד.לפני כשנה המחנכת שלי היתה בחופשת לידה והחילפה הרב X-הוא לימד בצורה פשוט  וכולנו תיעבנו את המקצוע הזה,לאחר 3 חודשים כשהמורה חזרה-הפלא ופלא!!לא היתה מישהי שלא אהבה וחיכתה לשיעור!!!

אבל,כשילד נמצא בלחץ חברתי,הוא בדרך כלל מושפע,גם אם הוא מאוד מרחם על המורה ובאמצע שנה כבר קשה מאוד למורה עצמו לשנות את יחסו לתלמידים לרך ולכן,אני חושבת שכדי יותר ללכת פשוט בדרך הקשה אך לאחר מכן להוסיף בדרך הנעימה יותר.

השינוי צריך לבא לאט לאט.אבל שימי ♥,אם התלמידים ממשיכים-לכי בדרך הקשה.

ויש לי עוד הרבה מה להגיד..

מוזמנת לאישי-בשמחה ממש!!!

למורה. כל הכבוד לך! 

ואגב זה - למורה: אפשר ללמוד מעצם מה שעשתה הילדה הזו גם לשאלתך.

היא מכיתה כזו, לדבריה, ובכל זאת - באופן אישי מאוד רוצה לעזור לך...

וזאת האמת לגבי מרבית הילדים.

אז אולי כדאי לקחת, פה ושם, כמה ילדים ל"שיחה ידידותית" ולנסות להבין מה אוהבים מה רוצים וכו'.

וכמו שכתבה הילדה הנבונה הזו - אל תעשי את זה, במצבך, בפורום של כולם - כי אז יהיו כמה "שלא ירשו" שתהיה שיחה כזו רצינית מדי...

 

ראשית, לא הזכרת: באיזה שלב נכנסת ללמד אותם- האם מתחילת השנה או שאיפשהו לקראת סופה? מה הרקע שלך בהוראה ובאיזה כיתה מדובר? יתכן (בהתאם לתשובות לשאלות אלו, שיתברר שזו רק "התחלה שקשה".. )

 

כמה המלצות:

- להכנס לכיתה ולהתחיל ישירות בלמידה. לא להמתין מידי יותר ולתת לתלמידים זמן לאבד כיוון.. (את הנוכחות אפשר להשאיר לסוף, או בזמן שהם מבצעים מטלה)

- להכין איזשהו חוזה, מחויך כמובן שתולים בכיתה, או שכותבים על הלוח ובו הדברים החשובים לך בשיעור. אפשר לעשות זאת בצורה של חרוזים: " בשיעור לא מדברים- כי לחברנו אנו מפריעים, וללמוד אנו חפצים " 

- לגוון בשיעורים. פעם להציג מצגת, פעם סרטון קצר, פעם לשלב משחק וכך הלאה כיד הדמיון הטובה

 

סטטיסטית גילו שבד"כ אין דבר כזה כיתה לא ממושמעת אלא מדובר בכמה תלמידים בודדים שסוחפים אחריהם הלאה את שאר הכיתה.. נסי לאתר אותם ואולי לשלב אותם איכשהו במהלך השיעור או לקחת אותם לשיחה קצרה ומתוכה להבין את שמפריע להם

 

ראי ברכה והצלחה בעמלך!

 

 

 

bgffh

שלום לך מורה מסורה!

 

אני סטודנט לשנה ראשונה והדבר הכי חשוב שלמדתי כד כה שזה שיעור ניווט כיתה.

 

מהנלמד בשיעור בנושא משמעת הינו:

 

א- אין נכנסים אם תלמיד לויכוח: מאבקי כוח כיוון שהמורה תמיד בעימדת כוח נחותה.

ב- בכדי לנטרל הפרעה יש להבין את מקורה, ז"א שכדי שתזמני לשיחה אישית ותכירי אותה לעומק

במעשה כזה את יצרת קשר ומשדרת אכפתייות. סוד ההצלחה הוא לזהות ולטפל.

ב- אין משתמשים עם אותה שיטת הרתעה מס' פעמים, יש צרוך לשנות כי התלמידים ינסו להפרה.

ג- לרוב להוציא אינו פיתרון, יש לשנות דרכי הוראה שיתאמו לתלמיד "מפריע" לנסות לחברו לשיעור להשתמש בו יותר, יול להיות שהוא יהיה העוזר שלך בחלוקת דפים ומחיקת הלוח כך הפכת אותו למשמעותי יותר.

ד- רוב ההפרעות הן לשם תשומת לב,אז לא להימנע לתת עד גבול מסוים.

 

יאנוש קורצ'ק התמודד עם ילדים בתופה בה החיים היו קשיים יותר, התיסכול שלך זה ברכה בשבילו כי בטח היה מצליח איתם.אז אנה ממך גם שקשה היזכרי למה ולשם את פועלת כי הילדים האלו יהיו אזרחים ותלמידם טובים בזכות דבר קטן שאמרת להם.      בהצלחה 

דרור ויינברג זצ"ל היה אומר כי "אין תירוצים יש תוצאות"( מתוך, וקראתם דרור, כתבה מליץ לווינשטיין)

ישנו הבדל משמעותי בין ילדה בכיתה ח לבין ילד בכיתה ד ולכן קשה לי לתת פתרונות מעשיים.

מה שאני כן יכולה לומר לך זה שכאשר קבוצה (לא משנה איזו) נתקלת בראש חזק, כלומר של"ראש" יש כללים ברורים מה מותר ומה אסור, זה יוצר אצלם תחושת בטחון וכבוד.

חשוב שיהיה ברור לך ולהם מה מקובל ומה לא, ושתהי עקבית בכך.

לדוגמא: אם החוקים אצלך זה שאין לקום סתם בזמן השיעור, אז אם את רואה מישהו שקם, לא להתנפל עליו בצעקות כיצד העיז (צעקות לא מבוקרות נתפסות הרבה פעמים בעיניי תלמידים כחולשה, שלמורה אין דרך אחרת לנקוט מלבד לצעוק-מה שבדר"כ נכון), אלא לשאול בקול תמה מדוע קם באמצע השיעור. ואם את מחליטה שזה אסור אז לא לאפשר פעם כן ופעם לא, לזה כן ולזה לא.

נתקלתי במורה שלימדה בכיתה לבנות מופרעות שלא ידעו כבוד מה הוא והיו חסרות מעצורים לגמרי. המורה נכנסה לכיתה, מעולם לא הרימה את קולה, לא נכנסה לקטטות מיותרות, הבהירה להם בצורה חד משמעית את חוקיה והיתה עקבית לגביהם. הכיתה בהתחלה קיללה אותה, זילזלה וכו. אבל כאשר ראו שהיא איתנה בדעתה הם נרגעו. זה השרה בהם בטחון וכבוד כלפיה. (כמובן שכל זה בתנאי שהמורה יודעת להעביר את החומר בצורה ברורה שלא תיצור בילבול ושהיא מנסה ליצור עניין בחומר.)

דבר אחרון: חשוב לכבד את התלמידים, אך חשוב יותר לדעת שלכבד מישהו לא אומר לוותר לו ללא סיבה מוצדקת.

בהצלחה!! יישר כוח

יש קטע כזה למורים להתייחס יותר לאלה שמפריעים. או שנותנים עונש קולקטיבי לכל הכתה כי כמה תלמידים לא התנהגו בסדר..

אז אני שואלת- למה שיהיה אינטרס לתלמידים להתנהג יפה כשמבחינתם הם לא מקבלים את היחס הראוי לכאלה שמתנהגים יפה. או שלמה לי להתנהג יפה אם גם ככה אני יקבל עונש?

אני בטוחה שהמורים כן מעריכים את הילדים שמתנהגים כמו שצריך אבל בתור אחת מהאלה שאף פעם לא מתחצפות ולא מפריעות אני יודעת להגיד שזה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. יש לחץ חברתי חזק של לעשות בלאגן ורעש ולהתחצף וכו'.. וברגע שאין גבוי מ-ל-א מהמורים זה עוד יותר קשה. אתה מרגיש שהפסדת.

ובקשר למה שכתבת עם הנקודות, זה ממש תלוי בני כמה הם. כל העניין הזה עם הנקודות נתפס כמשהו תינוקי.. אז זה מאוד תלוי בני כמה הם.

 

הדברים שכתבתי לא נאמרו ח"ו מתוך זלזול ורצון לתקוף אלא ממקום של רצון לעזור. אגב אני חושבת על זה הרבה, מה אני בתור תלמידה יכולה לעשות בשביל ליצור לחץ חברתי לכיוון השני.

 

 

מדובר בכיתת תיכון ז-ט כאשר רוב הקבוצות הם קבוצות חלשות.

זה משנה משהו במציאות. העירוב של מש' החינוך יגרום נזק יותר גדול לבנות. תסביר לביתך בנחת שמן הסתם הוא עשה זאת כי הוא חושב שהוא מועיל אך לא כדאי להן להיכנס לזה כי אינן יודעות את כל השיקולים (אלא אם כן באמת עשו לו עוול...) .

לפעמים מנהל באמת מרגיש כ"כ קרוב ומועיל לתלמידים - והוא גם במצוקה מכוונה כזו - עד שהוא חושב שהם יודעים הכי טוב את האמת כמה הוא תורם, ושהם יגידו. אך לא בשמו - כי הוא חושב שזה באמת רצונן, ואם יגידו בשמו, לא יאמינו להן. כך נראה לענ"ד כוונתו, בלי הכרת פרטי המקרה.   חכאורה, עזוב - אם אין נזק מעבר לזה. גם מן הסתם מספיק קשה לו גם בלי פניה כזו (כדאי גם לבדוק אם נראה לך מוצדק שיחליפוהו באמת)

וע"כ אני חושב שכן יהיה כדאי לערב גורמים מקצועיים.

 

זה הגיע לרמה של חילופי האשמות והעלבות אישיות של ראש האולפנה את המנהלות והכל מול הבנות.

 

אריה

תגיד לו שאתה מעריך אותו וכו' - אך אתה רואה שנגרם נזק חינוכי כבד מההתנהלות של "כל הצדדים" מול הבנות. ושעל כן חשבת לערב גורמים ממש' החינוך. תאמר שאתה פונה אליו "רגע לפני כן", שאם הם יכולים להימנע מכל זה - לא תזדקק לענין שגם הוא לא מוסיף טוב. אולי זה יעזור..