פורום שעת חינוך (עמוד 8)

השגרה היא משעממת, לא כן? ואין סיבה שבאדר התגובות בפורום תתנהלנה על מי מנוחות, לא?

אי לכך ובהתאם לזאת הוד רוממותנו מכריזים בזאת על חוקי הפורום החדשים, אותם תהיו חייבים לאכוף בימים הקרובים. מי שלא יאכוף אותם..ייענש כראוי...

1.  לקטר זה כיף, באמת, אנחנו אוהבים לקטר. לראות את חצי הכוס הריקה- זה מגניב... אבל- למה להישאר דיכאוניים, הרי חצי כוס ריקה בפורים מלאה באדי אלכוהול!

הבנתם את המסר?

אתם יודעים מה עוד כולנו אוהבים? כולנו אוהבים שרשורי "איזה טוב ה'!"

לכן בכל שרשור קיטור יהיה חייב המקטר להוסיף "איזה טוב ה'" אחד.

2. *החוק הבא עבר ניטור של האקדמיה ללשון העברית*

הרגש היותר פנימי והיותר מהותי של ניק נבנה במקום היותר יסודי של ההוויה הפורומית הכללית ומתפרץ בשלל צורותיו ובעירותיו הוא החייכן. עצם החייכן טמונה בעמקי קדם וסופו מי ישורנו. ולכן, בסוף כל משפט שמים מעכשיו חייכן

בין אם זה אחד רע- 

טוב- 

או יוסוש- 

3. ועכשיו, לעניין לשמו התכנסנו כולנו היום. החלק החשוב ביותר של התקנון. סיבת הסיבות ומסובב המסובבים (או שמא המסוּבבים?)

כבוד הרבנים!

כל פניה לרה"ג מעוז ומגדול עוקר הרי הרים וטוחנם בזרת רגלו- יהודה פ. תיעשה כ"כבוד הקו"

 3. כל פנייה להוד הודותה, שליטתנו הבלתי מעורערת והאוחזת בכתר מנהלת שלושת הפורומים ענבל תיעשה כ "כבוד הדיקטטורית ירום הודה"

כל פנייה לרום נרקסיסיותו, האחד והיחיד, עמוד החזק ופטיש השמלאני נפתלי תיעשה כ"כבוד הדג" 

(שימו לב- ספרי מינות נושרים מחיקו!)

בנוסף לכך, בכל פעם שמגיבים לרבנים ו\או הם נכנסים לחד"ר הם צריכים להתקבל ב|עומד|

(בכפוף, כמובן, לחוק הבא)

4. בכ"א של בש"קית מצוטטת מישהי=) שאמרה מה היה העינוי הגדול במצרים. מהמצרים לקחנו השראה ולכן:

זכרים♂ שמשתמשים במקד"ב ( |<כל דבר>| ) יצטרכו לרושמו בלשון נקבה.
נקבות♀ שמשתמשות במקד"ב ( |<כל דבר>| ) תצטרכנה לרושמו בלשון זכר.
חייזרים  שמשתמשים במקד"ב ( |<כל דבר>| ) ירשמו אותם בלשון בני אדם 

5. כל אירוע חשוב בהיסטוריה מקושר לשיר, אם ניקח דוגמאות כשירת הים ויציאת מצרים, שיר הפרטיזנים והשואה, שיר לשלום ו... טוב, הבנו את המסר, נכון?

כל שרשור הוא אירוע היסטורי בפני עצמו ולכן בהודעה הפותחת של כל שרשור חייב להיות שיר הקשור לנושא השרשור וכך גם כל הודעה הנכתבת בשעה עגולה.

אז תשירו...שיר...

6. אנחנו לא בטוחים למה, אבל בחרתם בנו לנהל לכם ת'חיים (הוירטואליים, בכל אופן) בזמן הקרוב. אנחנו לא אומרים לא, אז כל שרשור יפתח במילים "ברשות כבוד הרבנים והרבנית" [בתוכן. לא בכותרת].

7. אנחנו אנשים נחמדים, לא? מאוד נחמדים. ומי שלא נחמד, או ששכח להיות נחמד.. חבל עליו..

איך נוכיח זאת? פשוט. כל אדם חייב לברך לשלום את מי שנכנס לחד"ר בזמן שהוא נמצא בו. תוספת חייכן עדיפה.

מי שלא עשה זאת ירשום את עצמו בשרשור בושה והתנצלות מיוחד שיפתח לשם העניין!

8. יש שיר נחמד, שאומר מה הקב"ה ברא כשהוא ברא את החושך. השיר הזה, לרוע המזל הוא טעות גמורה. כשהקב"ה ברא את החושך הוא פנה לאחד ממוכשרי הפורום וביקש שהוא יעצב לו בגימפ את חייכן נשיקה, כדי שיראו שאנחנו לא בודדים.

עכשיו, לרוע המזל, החייכן הנ"ל גרם למספר בעיות:

1. אף בן לא ישתמש בו.
2. הוא מהווה בעיה לשומרי נגיעה מכל המינים (גם החייזרים, אם שאלתם)
3. משתמשים בו יותר מדי. סליחה, משתמשות בו יותר מדי.

אז בנות יקרות, החוק הזה מוקדש לכן-

מי שתשתמש\ישתמש בחייכן נשיקה יותר משלוש פעמים ביום אחד יאלץ\תיאלץ, בשבוע הקרוב להחליף אותו בחייכן למניעת בדידות האמיתי- חייכן בל"ח (בנודע בכינוי "חתונה").

9. שרשורי מזג אוויר הם עוד סוג של שרשור אהוב על כולם. או לפחות על מי שפותח אותם.

אבל למה שרשורי מזג האוויר הם נקודתיים? למה הם מתייחסים רק לפותח?

מהיום:

א.  אם מישהו פותח שרשור על מזג האוויר הוא חייב לכתוב את מזג האוויר בעוד מדינה זרה.

ב.  אם מזג האוויר לא נכון ללפחות עוד שלושה ניקים הפותח יהיה חייב לדווח גם על מזג האוויר בירושלים, ת"א, חיפה ובאר שבע.

הוספות:

הניק הראשון שמתחבר מחמש בבוקר והאחרון שהולך לישון עד חמש בלילה יכונה בכל אותו היום "המזוכיסט" עד למחרת.

מי שכותב יותר מ3 פעמים היוש ביוש או כל מילה שמיותר להוסיף לה את האות ש' (וזה כולל שירוש!  [חוץ מיוספוש]) מקבל את התואר אולפניסטית עד סוף השבוע.

כל מי שמשדך מישהו מהפורום יוכרז כ"בעלה לעת מצוא של הרבנית".

סתם… יכונה "דודה" ליומיים (חוק זה אינו תקף בהקשר הרבנים שרשאים ואף מתבקשים לעשות את כל הנ"ל)

וזוהי רק התתחלה...

צפו לעוד שלל הפתעות- שבת רבנית, משלוחי מנות פורומיים, שאלונים, משחקים ועוד...

וכמובן נאום הרבנים!

כאן באנו על החתום:

נאום נפתלי בן דגיים, רב

נאום ענבל בת פעמון- רבה

נאום יהודה בן הרב -רב

בס"ד

לילה.

השעה כבר מאוחרת.

רק הצרצרים ממשיכים לפרגן לעולם בסאונד...

אבל בכל רחבי הארץ פרוסה קבוצה של אנשים בלתי מובנים שעוד ערים,

הם מחכים לרגע הגדול בחייהם ובחייהם של עוד רבים אחרים

ה-הכתרה!

כדוסים של ערוץ 7 וחיילים נאמנים בצבא ה'

כולם רוצים לדעת מי יהיה זה שיורה הלכה לעם

ומי תהיה זאת שתעמוד לצידו ותגיד פרקי תהילים להצלחתו..

וכל זה בצורה מעוררת הערצה בעודם לבושים בשטריימל ושביס חמים ומיוזעים במיוחד

(התמונה להמחשה בלבד-ניתן למצוא בחנות לענייני חרדים משתכנזים הקרובה לביתך)

בחורף הישראלי שמפרגן במשב רוח פעם במאה,

הם חייבים להיות אנשים מיוחדים מאוד (או מזוכיסטים רציניים לחילופין)(או ממש מכורים לפורום)

והנה משו צהבהב מגיח מאי שם

כל הפורומיסטים המכורים נדרכים

שירשור חדש..

יכול להיות שזה זה?

או שעוד פעם מישו נהנה לספר לנו על המזג האויר ליד ביתו?

האם בדיחה חדשה או אולי שרשור מצב רוח?

זה ציפור? זה מטוס? זה סופרמן?

לא.

הפעם זה זה,

הם מתקרבים,

באים להיחשף לעיני כל...

מתרגשים, מחכים, מצפים,

יקבלו אותם? או שאולי עגבניות יהיו מנת חלקם?  

האם הם סתם יחפרו ת'צורה?

או אולי את ונהפוכו יקיימו כמצוותה?

אבל אין ברירה, הדרך היחידה לגלות היא...

כמובן! ההכתרה!

אז קבלו אותם בסוכריות, בבלונים, בתרועות!!

יהודה פ., ענבל, והבטחנו הפתעות לא?

אז את הבטחתנו נצטרך לקיים,

והנה ההפתעה הראשונה לפניכם!

שני רבנים לנו השנה,

פשוט הבחירה הייתה כל כך קשה…

אז הרב יהודה והרב נפתלי!

קבלו אותם במחיאות כפיים סוערות!

"והחוט המשולש לא במהרה יינתק"

רבני פורים לשנת התשע"ד:

 יהודה פ. (), נפתלי הדג ()וgbck630 ()!!

אחד מי"ג עיקרי-האמונה של דת-ישראל הוא האמונה בתחיית-המתים. אנו מאמינים באמונה שלימה, שלאחר בוא המשיח תתרחש תחיית-המתים וכל שוכני-עפר יקומו לתחייה.

יש מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן לגבי התכלית והשלימות-הסופית של הבריאה. לדעת הרמב"ם, השלימות העליונה ביותר היא 'גן-העדן', שם נמצאות הנשמות כשהן מופרדות מהגוף הגשמי ונהנות מזיו השכינה. הרמב"ן, לעומתו, סבור, שהתכלית הסופית של העולם היא ב'תחיית-המתים'. גן-העדן, לדעתו, הוא שלב-ביניים, ואילו הייעוד הסופי הוא תחיית-המתים. תורת החסידות (על-פי הקבלה) מכריעה כדעת הרמב"ן, שתחיית-המתים היא השלב העליון והסופי של העולם.

הבה נתבונן מעט במשמעות הדבר: נשמות שנמצאות כבר אלפי שנים בגן-העדן, נשמות האבות, משה-רבינו, הנביאים, התנאים, וכו', שמתעלות ללא הרף לדרגות הגבוהות והנשגבות ביותר - יצטרכו לרדת בשנית לעולם-הזה הגשמי, להתלבש שוב בגוף גשמי, ודווקא כאן יזכו לשכר ולעונג הנפלא ביותר. האם אפשר להעלות על הדעת שנשמה הנמצאת בתוך גוף גשמי בעולם-הזה השפל והמוגבל יכולה להשיג את אור-ה' יותר מנשמה הנמצאת בדרגות הגבוהות של גן-העדן?!

אמת הפוכה

מסבירה תורת-החסידות, שאמנם כן. דווקא בעולם-הזה הגשמי ניתן להשיג את הקב"ה לאין-ערוך יותר מאשר בעולמות הרוחניים העליונים ביותר!

כשאנו מביטים על העולם-הזה בעינינו הגשמיות, אנו רואים עד כמה הוא נחות ומוגבל; עד כמה הוא עולם של שקר; עד כמה הוא מסתיר את האמת האלוקית. לעומת זאת אנו מבינים, שבעולמות העליונים, בגן-העדן, שם מאיר אור-ה' בגלוי ובשפע והנשמות נהנות שם מזיו השכינה.

אבל האמת היא הפוכה. האור האלוקי שמאיר בעולמות העליונים, למרות אין-סופיותו ונשגבותו, הוא אור מצומצם ומוגבל. משל למה הדבר דומה, למלך שמראה כלפי חוץ רק צדדים מסויימים באישיותו ומציג את עצמו בצורה מבוקרת ומוגבלת. האנשים רואים אמנם את המלך וסבורים שהם מכירים אותו, אך הם מכירים למעשה רק את הדמות שהמלך רצה להציג בפניהם, לא אותו-עצמו. כך גם הקב"ה אינו מתגלה בעולמות העליונים בכל עצמותו ומהותו, אלא רק בצורה מוגבלת ומצומצמת.

דווקא בעולם-הזה הגשמי חבוי הכוח האלוקי העליון ביותר. בריאת יש מאין באה בכוחו העצמותי של הקב"ה בכבודו ובעצמו, ולכן בתוך המציאות הגשמית טמון הכוח האלוקי הגבוה ביותר. אלא שכוח זה מוסתר בתכלית ואיננו נראה לעינינו, ולכן נראה העולם-הזה למציאות מוגבלת ונחותה.

מות הגוף - זמני

על-ידי שיהודים לומדים תורה בעולם-הזה, מקיימים מצוות בחפצים גשמיים, עוסקים בצרכיהם הגשמיים לשם-שמיים ובבחינת "בכל דרכיך דעהו" - הם מכשירים את העולם להתגלות האמת הפנימית שלו. הם גורמים לכך, שבבוא היום יוכל הכוח האלוקי המופלא שקיים במציאות הגשמית להתגלות לעין-כל. או-אז יאיר כאן בעולם-הזה הגשמי אור אלוקי כה מופלא, שהזיו שמאיר בעולמות העליונים הוא כאין וכאפס לנגדו.

זו המשמעות האמיתית של תחיית-המתים ומשום כך האמונה בתחיית-המתים אינה דבר שולי אלא עיקר בדת-ישראל. יהודי יודע שכל כוונת ירידת הנשמה לעולם-הזה היא כדי לזכך את הגוף הגשמי ואת המציאות החומרית. והנה הוא רואה, שהנשמה עוזבת בסופו של דבר את העולם-הזה, והגוף, שכה עמל על זיכוכו, מת ונרקב. הוא עלול לשאול את עצמו, איזה טעם יש לכל עבודתו. משום כך חשובה כל-כך האמונה בתחיית-המתים, שנותנת לנו להבין, שמותו של הגוף הוא עניין זמני, וכי דוקא בעולם-הזה הגשמי יהיה הייעוד הסופי, במהרה בימינו.

הרצאה/מצגת יחודית על הקרב לשחרור ירושלים בששת הימים.

פרטים באתר מורשת קרב:  www.moreshetkrav.coi.co.il

20121019111058.pdf

זה כבר מופיע כאן בפורום אבל בכל זאת...

אז ככה,

גדלתי בבית דתי לאומי. לא כזה שכל היום דנים בא"י אלא בית דתי עירוני רגיל. הלכתי לבנ"ע והתחתנתי עם עזרא"י.

הכל טוב ויפה... מחוסר אמצעים התגוררנו בהתנחלות די "חמה" אך לא היינו מעורים בהפגנות וכדו'. חיינו שם חיים שקטים וטובים. כל עוד הילדים היו בממ"ד, סבלנו את הדברים שהפריעו לנו בתוכן ובצורה, די בשקט. (בגדים לא כל כך צנועים של מורות, סנדלי אצבע (כמובן ללא גרב), מכנסיים מתחת לחצאית וכו') אבל ברגע שהבנות הגיעו לאולפנא, והחברות החלו להשיל את גרביהן וללבוש מכנסיים מתחת לחצאית, זה כבר התחיל להפריע לנו מאד.

את הבן הגדול שלחנו בכתה ו' לירושלים מכיון שראינו שהוא שפיץ בגמרא והוא לא מקבל מספיק בת"ת שבמקום מגורינו. שם, במקום החדש, לא היו לנו את הבעיות שהזכרתי קודם, פשוט מכיון שלא לימדו שם נשים כלל. וב"ה הילד פרח והיה למצטיין המחזור (והלימוד ברמה מאד מאד גבוהה- אין מה להשוות לת"ת הקודם).

החלטנו שעוזבים.

עזבנו...

בשנה הראשונה זה היה גהינום. היה קשה מאד להתרגל לחיי העיר.

שלחנו את הבנות לחרדי. ורק היום אני מבינה מה הפסדתי.

אם פחדתי מחוסר צניעות, הרי שקיבלתי חצאיות קצרות, כי "ככה אפילו המחנכות הולכות", ו"אני לא רוצה להראות מתנחלת..."

בתחום הלימודי תוהו ובוהו- אין סדר וכל מורה עושה כל מה שליבה חפץ, אם בא לה לעשות 10 מבחנים במחצית, אף מנהלת לא תגיד לה על כך דבר, וכך יוצא שהבנות רק לומדות ולומדות ולומדות ופשוט נמאס (גם לי) להן.

אם ילד/ה לא בדיוק מסתדר/ת בתחום הלימודי, אין שום הבנה לנושא של ליקויי למידה והיא/הוא פשוט הופכ/ת להיות שוליים למרות שמבחינה חברתית ומבחינת תרומה לכתה באישיות צדיקה וטובה היא/הוא יכול/ה להיות מספר 1.

וכמובן הנושאים שכולם מדברים עליהם- עדתיות וכו'.

מצד אחד אני מרגישה שמבחינה דתית הדת"ל לא מתאים לי, מצד שני החברה החרדית כל כך רדודה ומסתכלת על כולם רק לפי החיצוניות שלהם. ומהצד שלי אני מרגישה כל כך רע בשיפוט שלי את כולם ואיך אני מדברת על עם ישראל הצדיקים, ומצד אחר אני מרגישה שפשוט אין לי מקום בשום מגזר בעם וזו הרגשה נוראית ומתסכלת. ברור לי שיש עוד אנשים כמוני אך לצערי לא קמו מוסדות  שמותאמים בדיוק לנו ולילדינו.

האם ישנם עוד אנשים שמרגישים כמוני??? אשמח לשמוע תגובות!

צריך לחנך ל בניית אתרים נקיה

http://www.sitenet.co.il/

נראה לי שגם בבניית אתרים צריך להכניס עניינים חינוכיים

http://www.sitenet.co.il/

תברכו אשר יצר בכוונה-

זה סגולה להינצל מחולי

ובבקשה לפרסם את זה ואם אתם יכולים-

קחו איזה חולה ותתפללו לרפואתו את האשר יצר שלכם.

תזכו למצוות!!!

שלום, האם למישהו יש רעיון למסיבת בת מצווה לבנות כיתה ו'? קטעי קריאה, הצגה ושירים?

אשמח לתגובה.

היום מקובל לעשות אתרים על כל עניין. אם כן ניתן לפנות למומחים ל בניית אתרים

http://www.sitenet.co.il/

היי

אני רוצה להירשם למחזור הבא של קורס פסיכומטרי לדתיים של חכימא. רציתי לשאול אם יש הבדל בין המועדים, ומתי הייתם ממליצים לי בכלל לעשות את הקורס והמבחן? האם יש הבדל ברמה בין המועדים?

אודה מראש לעוזרים

במקצועי אני מורה, בפועל עקרת בית ואם לשלושה בנים.

תמיד הסתדרתי בללמד בנות והיה לי קשה עם בנים

וה' נתן לי שלושה בנים כדי לפתח באישיותי משהו שהתחמקתי ממנו.

לאחרונה נפגשתי בספר החדש של הרב ארוש "חינוך באהבה" - בגן החינוך.

מומלץ לכולם, הורים ומורים.

מן הסתם יהיו חילוקי דעות.

המוטו - חנך עצמך תחילה, זה הבסיס ועיקר חינוך ילדיך/תלמידיך.