לק"י
לא ידעתי איפה לכתוב-אם לא מתאים פה, אעביר למקום אחר.
רציתי לשאול האם מישהו עשה את זה? איך זה? מה זה תורם? שנה ערכית עם הרבה עשיה או בזבוז זמן?
תודה. שבוע מעולה!
בסוף הסתדר לי אז עשיתי כיאילו שירות לאומי רגיל
אבל בכללי זה ממש לא נראה לי בזבוז זמן
הרבה אנשים שדיברתי איתם היו מאד מרוצים ולא התחרטו לרגע
אמרו לי שזה שנה די קשה אבל אם את/ה בנוי לאתגרים אתה יכול ממש להנות..
ולבנות את עצמך ולהרוויח המון וללמוד... וגם לתרום בדרך...
בהצלחה
יש לי שתי חברות שעשו בעבר של"פ, ועוד 3 שעושות כרגע.
לדעתי זאת תרומה ענקית לחברה. במקום שהם עשו הן פשוט תרמו בצורה בלתי רגילה.
העובדה שאתה נמצא בתוך החברה ומתוך החברה משפיע היא זאת שמשנה את כל התמונה!
זה לא שאתה בא מעליהם ואומר להם שצריך לעשות ככה וככה..אלא אתה חלק מתוכם!
כמובן שמי שהולך לשל"פ צריך להיות בנאדם שמתאים לכך (לכן אני לא הלכתי, אני לא חושבת שאני מתאימה.)
ולבוא ממקום של ענווה ולא ממקום של "באתי לחזק אותך כי אני דוס ואתה לא."
ושיהיה ב"הצלחה!!!

אביוסלך תקרא את יומן של השבוע.. הם עשו שם פרוייקט רציני על העניין של שינוי החופשות....
לדעתי זה המחשה נהדרת, לימדתי את זה חניך פר"ח.
אם אתם אוהבים תפיצו:
אולי יש למישהו מושג על שלוחה של בית יעקב בבית אל שעושה השתלמויות?
תודה רבה!
"בעוז רוחו" הסרט על דרור ויינברג הי"ד.
מישהו יודע היכן ניתן להשיג\לרכוש אותו?
אין לכם מושג כמה זה חושב ודחוף לי,בבקשה!
תודה מראש =]
להורים, מלמדים, מורים, גננות גן חובה
הלוואי על כולם מורים, מלמדים וגננות כאלו!!
בע"ה אני אהיה מחנכת של כיתה ז. אני מחפשת איזה משפט לכתוב מעל הלוח. אני רוצה משהו עמוק אבל קצר וקליל, יש למישהו רעיון?
עדיף משהוא עם מקור תורני
"שוויתי ה' לנגדי תמיד"
ובעבודה מעשית ראיתי "תחשוב טוב יהיה טוב תאמין בעצמך"
הייתי כותבת מול עיני המורה "ומתלמידי יותר מכולם"
ולבקשתך:
- יגעת ומצאת תאמין
- רבי אלעזר אומר לב טוב
- יגיע כפיך כי תאכל- אשריך וטוב לך
- ותן בליבנו בינה.. לשמוע ללמוד וללמד
- יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ
אני אישת תולה בכל גיל תמונות של גדולי ישראל מעל הלוח, לקטנים יותר- עם השם, לגדולים- אמרה קצרה.
ראיית צדיק מזככת את הלב ומעוררת רצון להדמות וללכת בדרכם.
ובכלל- כדאי להקפיד מאוד לפתוח את היום עם סיפור חז"ל, סיפורי צדיקים או סיפור של השגחה פרטית.
סיפור לשם סיפור, ואם יש זמן- גם לחתום אותו עם סיפור כזה.
(זה בשביל המורים...
)
דע כי יש לדון כל אדם לכף זכות (פרקי אבות היכן שהוא...)
מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם.
בס"ד
"היכן ד' נמצא? במקום שמכניסים אותו" (מבוסס על הרבי מקוצק)
אנחנו מחזור מ"ט, אז כתבנו: "מ"טרת החיים היא חיים עם מ"טרה"
וגם: "יה"ר שתהא אמת- דעתי, ולא דעתי האמת.."
"בכוחה של הציפור לעלות מעלה מעלה, אם אך תניע את כנפיה.
אם היא מפסיקה ממעופה לרגע- הרי היא צונחת ונופלת.." (רבי ישראל מסלנט)
ב"הצלחה!!
-2 חבלים כי ירצו להתקשר, בכורח המציאות יהיה על כל אחד מהם לוותר על משו ממדת אורכו, ם כל אחד ירצה לשמור על מלוא ארכו לא יווצר קשר לעול. וראו זה פלא, דווקא במקום הוויור הקשר נוצר - הוויתור הוא יסוד הקשר!!!
-כשהגלים מתגברים - הגיבורים מתגלים!!! / כשהגלים מתחזקים - החזקים מתגלים!!!
-חבר הוא אחד שידו אתה מנסה להיות יותר טוב. חבר אמיתי הוא אחד שלידו אתה כבר יותר טוב!!!
איך הולך עמוק עם קליל?
יש משהו כבד - יהא מורא רבך כמורא שמים.
בכל דרכיך דעהו
טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי
טוב שם משמן טוב
שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת עמך
עדות ה' נאמנה מחכימת פתי
האמת - יש בלי סוף, אפשר לבדוק במשנה - אבות, במשלי בקוהלת, בתהלים, בשיר השירים.... איפה לא...
היה תמונה של הצנחנים שנכנסו לכותל..(התמונה המפורסמת של ה-3 גברים מבטים קדימה כזה..)
ואז היה רשום ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים..=כי זה היה גם כיון התפילה שלנו..
ואני יכולה לומר לך.. שהמשפט הזה הוא.. לוידעת הוא עושה לי משו בקשר לאיך שאני מתלבשת..
**אה ואפשר גם לכתוב: "תני חיוך!" מול המשפט הזה... לוידעת קשה לסרב...
ואז תסבירי אץ המשפט הנ"ל, ותרחיבי איך החיוך והשמחה מועילים לחינוך האמיתי..
ובלה בלה בלה
בהצלחה!
~א.לאת המשפט: "יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לשוטים", אבל לא הייתי הולכת על זה... מעליב, הייתי יותר הולכת על משפט אחר שראיתי בכיתה אחרת: "לא הביישן למד"...
חוק חיוך חובה... גם זה ראיתי איפושהוא...
רבבו הילל לימד את כל התורה על רגל אחת --
"ואהבת לריעך כמוך"
" תחשוב טוב יהיה טוב" וזה ממש מעודד וגם זה לא משפט כבר ורציני =)
במקום להתפלל שהמכשול שלפניך יוסר, התפלל שיהיה לך הכח להתמודד איתו..
א. "חוק חיוך חובה" מוסיף משו רק אם הוא יהפוך למין מוטו, משפט מייצג של הכיתה. לנו היו משפטים מעל הלוח ובעצם, בכל חור בכיתה, וברגע שתתרגלים אליהם הם לא כ"כ משמעותיים כבר... וזה מוביל אותי ל -
ב. כדאי לעשות כל חודש, או חודשיים, או לפי משהו שתבחרי, משפט אחר...
אצלנו בסניף הקומונרית המציאה מין סיסמא כזו ועל כל הלוחות של שבת, הוא תמיד הופיע, ביחד עם סמיילי דוס שכתוב על הכיפה שלו "חוק חיוך חובה". זה למשל נכנס מאוד חזק.
אם תמציאי מין סיסמא, מוטו, זה יותר מיוחד ממשפט שתכל'ס, מוכר, כי למש' מוכר אתה לא מקדיש הרבה מחשבה, בנורמה... (אצלנו בסניף זה היה "ניזום, נוביל, נהווה דוגמא וננצח. זה היה מקסים והביא רוח חדשה שהתבטאה בצמיחה מרשימה של הסניף)
יש לכם רעיון איזו מתנה אפשר לקנות לילד תסמונת דאון בן תשע?
בערך עד חמישים שקל.
תודה ![]()
שלום לכולם,
אשמח מאד לקבל הפנייה למקורות מידע ותוכן של שעורים, דפי עבודה וכו' באנגלית!!!
תודה מראש!! (:
יש לי קצת מידע על תלמידה אחת בבית ספרנו שעושה לנו המורים בית ספר..
אני אמורה להיפגש עם המנהל והיועצת לגביה... ואני מתלבטת עם להעביר את המידע: "הילדה גם עושה להורים שלה טרור..אני שומעת צרחות משם כל בוקר צהריים וערב ההורים צורחים עליה והיא כל הזמן בוכה וצורחת"
האם המידע הזה אמין? כי הרי זה רק מה שאני שומעת ולא רואה..(הם שכנים שלי)
האם המידע הזה יוסיף ליועצת?
האם זה לשון הרע?
מה דעתכם?
עושה לכם, זה שהיא מלמדת אתכם שהיא זקוקה לעזרה. מסכנה. ילדה שבבית צועקים עליה (לא משנה כרגע ב"אשמת" מי) ובבי"ס מסתכלים עליה בתור "עושה לנו בית ספר".. קודם כל, תאהבו אותה, תרחמו עליה. צריך לשוחח איתה בנחת, בקירבה, שיהיה לה אמון - ולראות מה מפריע לה, מה אפשר לעזור לה.
לגבי ה"מידע", בוודאי אינך יודעת אם היא "עושה להורים שלה טרור", או שהם לא כ"כ מסתדרים בגיל הנוכחי (כמו שקורה לא מעט). מה שאת יודעת, זה רק שיש איתה בבית אוירה של צעקות ובכיות - וזה יכול לעזור להבין בכיוון שאמרתי מקודם: שהילדה בלחץ, ולא צריך כרגע "לחנך" אותה, אלא לעזור לה ולהקל מעליה.
לכאורה, זה לצורך תועלת ובלי זה אולי לא יידעו שהיא לחוצה.
אך תלוי מאד מי היועצת, מי המנהל. אם אלו אנשים מבינים ומכבדים, שיתפסו מתוך המידע את הנקודה העיקרית הנ"ל, שהילדה לחוצה, ולא "ישפטו" את ההורים או אותה - מה טוב. במקרה כזה, עצם הידיעה יכולה להספיק; אולי גם יבררו בעדינות עם ההורים מה קורה איתה (לא חלילה בהסתמך על מידע ממה ששומעים מהבית אלא "בגלל שמרגישים בביה"ס שהיא לא רגועה") ויתכן שאפשר יהיה לעזור לכולם. שוב - לכבד ולא לשפוט. לגדל ילדים בגיל "קשה" בבית, זו משימה.
אך אם הם "מקצועיים בגרוש" כמו סטודנט שנה ב' ברפואה בתור רופא.. שיבדקו "לפי הספר" מה הם צריכים לעשות ביחס לבית - יכולים לפעמים להרוס יותר מלבנות. כי הריסת ההרמוניה המשפחתית (ולפעמים זה אפילו כשיש צעקות) יש לה מחיר כבד מאד, שצריך להיזהר מלגבותו שלא במקרה חירום.
בהצלחה, בזריזות ובסבלנות.
אחר כך המורים מתייחסים אל התלמידים גרוע כי הם "יודעים" שהיא באמת מופרעת בגלל המידע הזה
בע"ה
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t325919#4052166
שימו לב שהיא מקבלת שם הרבה תמיכה מבנות אחרות, לאו דווקא מהשכבה שלה, וכולן! רוצות לעזור לה והן לא מסכימות עם מה שהחברות עושות
ילדים, עד כאן - לא מרביצים ובוודאי לא יושבים אחד על השני. הם יגידו: "זה רק משחק", או "הוא מסכים, תשאלי אותו" ולענ"ד את צריכה לענות, בנחת אבל ברור, "אבל אני לא מסכימה. לא מתרגלים להתנהג כך אל ילד אחר - גם במשחק. לא מרביצים ולא יושבים". "המורה, אז איך נשחק" .. אז תציעי: אפשר לעשות כלל שכאשר נוגעים נתפס, או כשתופסים ממש - וזהו. תראו שכשתתרגלו זה יהיה לכם יותר נעים. אף אחד לא אוהב, בתור שלו, לקבל מכות או שישבו עליו. "אני כן אוהב.." -"אתה אומר כך - אבל באמת, אף אחד לא אוהב".. הקיצור: אע"פ שאצל בנים זה כמעט חלק אינטגרלי מההווי - נדבקים בכל עת משחק אחד אל השני במכות, הפלות וכו', לדעתי - צריך לחנך שלא כך. רק ככל חינוך - בסבלנות. לא להיכנס להיסטריה; לא לרדת בעצמך לרמה של חלק מהמריבה. לעיתים - כשכבר הסתיים ברגע, "לא ראית" (פעמים שאתה מתעלם... בפרט כשאחד מחזיר על מה שעשו לו רגע לפני כן, שזה ממש צורך חיוני לפעמים). יש מקום גם להתייעץ בהנהלת ביה"ס על קביעת כללים, ואז גם יותר קל: "אצלנו לא מרביצים". שוב עם הרבה הרבה סבלנות, הסברה בנחת, הצעת חלופות משמחות.
לסיום - סיפור קצר ממרן הרב צבי יהודה זצ"ל. סיפרו לו שבמוסד ישיבתי תיכוני מסוים, התלמידים מרביצים זה לזה. קרא למוריהם. אמרו לו: ככה זה ילדים בגיל הזה. אמר להם: אם אתם לא יודעים להסביר לתלמידים שלכם מה זה "כל המרים יד על חבירו נקרא רשע" - תביאו אותם אלי ואיני אסביר להם"..
למלמדים, מורים/ות, גננות והורים - פתחתי, ב"ה, אתר חדש: "חינוך תורני בדרך חיובית". באתר מאמרים, נושאים תורניים ותכני חגים להעברה לילדים, דרך בחינוך תורני חיובי לבי"ס, אופן לימוד הלכה לגיל הרך, ועוד. אתר בבניה ובהתפתחות. מומנים לעיין, להנות ולהפיק תועלת - ולהגיב.
חינוך תורני בדרך חיובית - www.hinuchtorany.co.il
~א.ל
שמרתי לעצמי....
יש לי ילד שעולה לכיתה ד אנחנו גרים באזור צפון ירושלים ובעלי רכב כרגע הבן בת"ת ואנחנו מעוניינים להעביר אותו אולי מישהוא מכיר\שמע\יודע עלמקום ת"ת\בי"ס שהינו ברמה דתית בסגנון חרדי לאומי שמקנים לילד יראת שמים ואהבת תורה ומידות טובות אך גם לא מזניחים את הצד של הלימודים הכלליים.
שתמיד בירך את האנשים בברכה הלא נכונה
לאנשים אבלים הוא ברך מזל טוב ואז הוא חזר הביתה ואמא שלו אמרה לו לאומרים ברוך דיין אמת ואז הוא ברך חתן וכלה ברוך דיין אמת וכו'
אם יש למשהו מקור של הסיפור אשמח לקבל קישור
יום אחד כשנסעתי באוטובוס, ישבו בנות שנראו חילוניות מבחינת הלבוש.
אישה אחת שאל אותן מהיכן הן, ואחת ענתה שם שאני מכירה אותו כרשת דתית.
נכנסתי לגוגל והבנתי שזה דתי.
שאלתי היא, במקרה כזה, אם הייתי מורה מבית הספר, איך לנהוג עם התלמידה? לקבל אותה לבית הספר, להעיף אותה..? לשוחח? לנסות לקרב כמה שניתן?
הבעיה היא אם הן מקלקלות אחרות, אז זו שאלה קשה. אך יכול להיות שזו האוירה הכללית שם - וצריך לחנך את כולן. ככלל, ילד מחנכים ולא מעיפים. הרבה אהבה וסבלנות. כשזה ע"ח אחרים - צריך שאלת חכם גדול..
תהיה חזק אל תוותר ובסוף גם השלב הזה בחייך ב"ה יעבור

בחינת עצמת הנכונות להשקעה אישית בעבודה:
1. האם העבודה שלך דורשת השקעה מעבר ל"שעות העבודה" המוקצות לך מטעם ביה"ס?
2. כמה שעות שבועיות מעבר ל"שעות העבודה"?
3. אילו ערכים מניעים אותך להשקיע ולעבוד מעבר למה שאת/ה חייב/ת?
4. האם קרה שהעבודה שלך, מעבר לשעות החובה "מתנגשת" עם ערכים אחרים? עם אילו?
קשר טוב עם הצוות:
5. האם חשוב שיהיה קשר טוב בתוך הצוות?
6. ציינ/י 2-3 נושאים מרכזיים לדעתך שהקשר עם הצוות משפיע עליהם.
7. האם יש השפעה של הקשר בתוך הצוות על התלמידים? כיצד זה בא לידי ביטוי?
8. האם יש השפעה על המורים בצוות ועל איכות ההוראה כאשר הקשר ביניהם אינו טוב? כיצד זה בא לידי ביטוי?
חיכוכים בצוות:
9. האם שווה לדעתך לסכן את הקשר הטוב בתוך הצוות לטובת החלת שינוי או חידוש בשיטות ההוראה בבית הספר?
10. האם קרה שהיו חיכוכים בינך לבין שאר הצוות בעניינים הקשורים לבית הספר? כיצד הם נפתרו?
11. האם את/ה מאמינ/ה שניתן תמיד להגיע לידי פשרה בחיכוכים הנוגעים לנושאים אלו? אם לא, איזו אווירה זה ייצור לדעתך בתוך הצוות?
12. האם קרה שהיה מורה או מספר מורים שהיו נחושים להחיל שינוי או חידוש כלשהו בבית הספר וזה יצר חיכוכים בתוך הצוות? כיצד התמודדתם?
בחינת עצמת הנכונות להשקעה אישית בעבודה:
1. האם העבודה שלך דורשת השקעה מעבר ל"שעות העבודה" המוקצות לך מטעם ביה"ס?כן.
2. כמה שעות שבועיות מעבר ל"שעות העבודה"? הרבה, הפסקתי לספור.
3. אילו ערכים מניעים אותך להשקיע ולעבוד מעבר למה שאת/ה חייב/ת?אהבה לתפקיד, האחריות, השליחות שבתפקיד, מסירות.
4. האם קרה שהעבודה שלך, מעבר לשעות החובה "מתנגשת" עם ערכים אחרים? עם אילו?בטח- המשפחה האישית: הבעל והילדים. התפקוד בבית.
קשר טוב עם הצוות:
5. האם חשוב שיהיה קשר טוב בתוך הצוות? מאוד!!!
6. ציינ/י 2-3 נושאים מרכזיים לדעתך שהקשר עם הצוות משפיע עליהם. תמיכה, עידוד והגברת המוטיבציה לעבוד. שיפור והתייעלות בעבודה ע"י משוב או רעיונות.
7. האם יש השפעה של הקשר בתוך הצוות על התלמידים? כיצד זה בא לידי ביטוי? כן. תלמידים שקשורים למורה מסויימת, הרבה פעמים המחנכת אבל לא רק, יושפעו ממידת יחסה למורה אחרת למשל: אם היחס שלילי והיא גם פולטת בטעות אמירות שונות, זה יכול להשפיע על יחס התלמיד ומידת מעורבותו בשיעור ואפן התנהגותו, לשלילה.
8. האם יש השפעה על המורים בצוות ועל איכות ההוראה כאשר הקשר ביניהם אינו טוב? כיצד זה בא לידי ביטוי? יתכן, הפגישה בחדר המורים מן הסתם תהיה מלווה בחשש, מרירות, תחרות- ייתכן מצב בו מורה יוצף רגשית ולא יהיה לו הכוח לעשות הפרדה בכיתה ולהתנתק.
חיכוכים בצוות:
9. האם שווה לדעתך לסכן את הקשר הטוב בתוך הצוות לטובת החלת שינוי או חידוש בשיטות ההוראה בבית הספר? לא נראה לי שזה צריך לסתור. מהלכים שבאמת נראים חשובים ונכונים צריכים להעלות באסיפת מורים ולדון יחד ולשכנע במידת נכונותם- אני מאמינה שכדי לחולל שינוי צריך את שיתוף הפעולה והרצון של כלל המרים, אם לא, זה יכול להכשל.
10. האם קרה שהיו חיכוכים בינך לבין שאר הצוות בעניינים הקשורים לבית הספר? כיצד הם נפתרו?ב"ה, לא.
11. האם את/ה מאמינ/ה שניתן תמיד להגיע לידי פשרה בחיכוכים הנוגעים לנושאים אלו? כן.אם לא, איזו אווירה זה ייצור לדעתך בתוך הצוות?
12. האם קרה שהיה מורה או מספר מורים שהיו נחושים להחיל שינוי או חידוש כלשהו בבית הספר וזה יצר חיכוכים בתוך הצוות? כיצד התמודדתם?לא. אני כן יכולה לומר שההנהלה ניסתה לחולל שינויים עקרוניים עבורה על דעת עצמה. זה גרם למרמור רב בצוות וזה גרם להנהלה לשבת ולדבר עם הצוות וכל הצדדים התגמשו והגיעו להחלטה משותפת שלמרות שלא היתה עדפה על אף צד וכל אחד הרגיש ויתור על משהו- זה היה שדווה. החזיר את האמון וההרגשה של עבודת צוות משותפת. בהצלחה בעבודה!!