שרשור חדש
ליקוטי מוהרן תניינא מח יחזק את כולנוסמיילי...

לקוטי מוהר"ן תנינא מח

כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֲזַי הַדֶּרֶך שֶׁמַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ כְּלָל לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבֶאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת וְצָרִיך הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאד מְאד לִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדוֹת הַשֵּׁם וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד, וְלא הִתְחִיל כְּלָל לִכְנס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה כִּי רוֹאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָלֵא עֲדַיִן עֲבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל וְאֵין רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא צוֹעֵק בְּכָל פַּעַם וּמִתְחַנֵּן וּמִתְנַפֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַך שֶׁיַּעְזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד מְאד עַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל וְאֵין פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל כִּי הוּא יִתְבָּרַך אֵין רוֹצֶה בּוֹ כְּלָל הֵן עַל כָּל אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צָרִיך הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאד מְאד, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת כַּנַּ"ל וְכָל הַנַּ"ל עָבַר עַל כָּל הַצַּדִּיקִים, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֵין מִסְתַּכֵּל וּפוֹנֶה אֲלֵיהֶם כְּלָל מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים וִיגֵעִים וְעוֹשִׂים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וַעֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מְאד מְאד וְאִלּוּ לא הָיוּ מְחַזְּקִים עַצְמָן מְאד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה הָיוּ נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן וְלא הָיוּ זוֹכִים לְמַה שֶּׁזָּכוּ וְהַכְּלָל אֲהוּבִי אָחִי חֲזַק וֶאֱמַץ מְאד וֶאֱחֹז עַצְמְך בְּכָל הַכּחוֹת לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתֶך וְאַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַנַּ"ל אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה וְאִם אַתָּה רָחוֹק מְאד מְאד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַך וְנִדְמֶה לְך, שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם בְּכָל שָׁעָה מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַך עִם כָּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה תֵּדַע שֶׁאִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל כָּך כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מְנַתֵּק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאד מְאד וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאד, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַך הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים כַּאֲשֶׁר תָּבִין הֵיטֵב מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאד הָעַצְבוּת וְכוּ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ [בשיחות שבסוף הספר סיפורי מעשיות] וְעַל זֶה יִשְׂמַח מְאד וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאד מְאד וְדַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם כִּי עַצְבוּת הִיא סִטְרָא אָחָרָא (זהַר נחַ דַף עא) וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׂוֹנֵא אוֹתָהּ וְצָרִיך לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמוֹ דְּהַיְנוּ מְעַט מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל אַף אִם יַעֲבר עָלָיו מָה וּזְכר דָּבָר זֶה הֵיטֵב כִּי תִּצְטָרֵך לָזֶה מְאד, כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כִּי צָרִיך עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאד מְאד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ לֶאֱחֹז עַצְמוֹ לַעֲמד עַל עָמְדוֹ אַף אִם מַפִּילִין אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל פַּעַם כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּיָּדוּעַ אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאַל יָנִיחַ עַצְמוֹ לִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם כִּי כָל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבר בָּהֶם, קדֶם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְגַם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּלִים הַנַּ"ל אוֹ שֶׁאֲזַי כְּשֶׁהוּא סָמוּך אֵצֶל הַפֶּתַח אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס לְתוֹך הַפֶּתַח וּמַחֲמַת זֶה הוּא חוֹזֵר לְאָחוֹר, חַס וְשָׁלוֹם כִּי כֵן דֶּרֶך הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאָדָם סָמוּך סָמוּך מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנס אֲזַי הוּא מִתְפַּשֵּׁט עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן וְשָׁמַעְנוּ מִצַּדִּיק אֲמִתִּי שֶׁאָמַר שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר לוֹ אֶחָד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵת שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּתְחִלָּתוֹ. אָחִי, חֲזַק וֶאֱחֹז עַצְמְך הָיִיתִי רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך כִּי גַּם עָלָיו עָבַר כָּל הַנַּ"ל וְלא הָיָה שׁוֹמֵעַ שׁוּם הִתְחַזְּקוּת מִשּׁוּם אָדָם עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִזְכּר זאת הֵיטֵב וְחַזֵּק עַצְמְך מְאד וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁתּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים תִּכְנס לָבֶטַח בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַך לְתוֹך שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מָלֵא רַחֲמִים וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתְך מְאד וְדַע, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהַעְתָּקוֹת שֶׁאַתָּה נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים וּמִתְקַשְּׁרִים וּבָאִים לְעֶזְרָתְך בְּעֵת הַצּרֶך דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דּחַק וְעֵת צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אִילָן, שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיך לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים וְהוּא נִמְצָא בַּפַּרְדֵּסִים שֶׁל הַשָּׂרִים וְקוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָם מֵאָה שָׁנִים וּמִסְּתָּמָא כְּשֶׁגָּדֵל מֵאָה שָׁנִים, בְּוַדַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר וְאַחַר כָּך בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵי שְׂרֵפָה, שֶׁקּוֹרִין אוֹרְמַאטְיֶע [תותח] וְהָבֵן הַנִּמְשָׁל הֵיטֵב. וְרָאוּי לֵילֵך עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי [בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ"ב] דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וּבָזֶה הַמְּעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, יִשְׂמַח וִיחַזֵּק עַצְמוֹ וְאַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, אַף אִם נָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת (עַיֵּן יוֹמָא פו וּמֶה עָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַיָּם כְּשֶׁהֱסִיתוֹ הַבַּעַל דָּבָר וְכוּ וּמִזֶּה תָּבִין, עַד הֵיכָן אַתָּה צָרִיך לְהִתְחַזֵּק וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמְך, חַס וְשָׁלוֹם אַף אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק אוֹ קְפִיצוֹת וְרִקּוּדִים כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

אין כמו רבינו עוגי פלצתאחרונה
היי. שאלה עקרונית על "חומרא דרבי זירא"kly3

ניסיתי למצוא את השתלשלות החומרא הזאת מבחינה כרונולוגית, ויש מעט מאוד מקורות באינטרנט מעבר לויקיפדיה.

 

רציתי לדעת, מה נפסק להלכה בסוף ולמה?

 

בנוסף, האם זו הלכה בסופו של דבר או לא?

ואם אליבא דמי שלא רואה את זה כהלכה אלא כחומרה, עד כמה זה מחייב?

 

ואשמח גם לריכוז של הטוענים שזו חומרה ולא הלכה.

הגמרא בברכות מביאה את זה כדוגמא להלכה פסוקה.אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך ט' בניסן תשע"ז 21:02

הרמב"ם כותב שאין לסור מזה לעולם, בשלחן ערוך זה מובא בפשטות.

מאחר שאני מבין שהסתכלת בויקיפדיה, והוזכר שם דברים של הראי"ה קוק בנושא, כדאי לציין שמה שהוא דן שם האם אפשר להקל בשבעה נקיים במקום של פיקוח נפש. [והוא כותב שאכן אפשר, אבל בשאלה המעשית שהייתה שם הוא לא התיר, בגלל שהוא פקפק מאוד באמינות טענת הרופאים שיש שם פיקוח נפש]

ומי שלא הולך לפי הרמבם?kly3
או לא לפי השו"ע?

כלומר, עצם העניין לקביעת החומרא הזאת היא האם זה חומרא או הלכה?

האם יש מי שקובע שזה חומרא? ואם כן אז עד כמה זה מחייב?
אין מחלוקת על זה שכלל זה מחייב.אדם כל שהוא

הדיעה המקובלת בפוסקים היא שאי אפשר להקל בזה אפילו במקרים מאוד קיצוניים.

אציין, שגם בלעדי חומרת בנות ישראל, לגבי רוב הזמן אי אפשר היה להעמיד על דין תורה המקורי, בגלל תקנת רבי (הקדומה יותר) ובגלל ספקות שונים, כך שזה לא הוסיף כ"כ הרבה זמן של איסור.

התכוונת אין מחלוקת אצל הרבניםאניוהוא
כי יש איזה רופא שהחליט 'לפסוק' הלכה לבטל את זה...
עיין ברמב"ם איסורי ביאה פרק יאהדרכהאחרונה
שם יש הסבר פשוט כרונולוגי וממצה.
שאלה בנושא גיורשפיפול
חבר טוב שלי הכיר בחורה ומסתבר שהיא לא יהודיה.
זה בסדר גמור, כי יש לה הרבה יתרונות, והיא גם מסכימה להתגייר.

הבעיה היא, שהוא שמע ממישהו שגר מקבל נשמה חדשה, וזה מאוד מטריד אותו, כי הוא מפחד שאם הבחורה תקבל נשמה חדשה, היא כבר לא תרצה להתחתן איתו.

אז מה להגיד לו?
פסידונית

שנשמה זה לא אופי?

ושרוב הנשים לא שינו את דעתן אחרי הגיור.

שאם היא תתגייראלעד

יתגלה למפרע שמלכתחילא היא היתה בעלת נשמה יהודית,

שעד כה פשוט לא באה לידי ביטוי.

 

לכן כותבים "גר שנתגייר", דהיינו שנתגייר בכבר קודם טקס הגיור עצמו

 

 

____

מה שכן, כדאי לבדוק אם היא מתגיירת מרצונה שלה כדי להכיר ולהתחבר ליהדות, או שמא רק בכדי להנשא לו

לא יתנו לה להתגייר אם היא מתגיירתמישהי=)
רק בכדי להינשא לו.

ולא מקבלים דעות חדשות על אנשים
זה לא נכוןשפיפול
יתנו לה.
רק יעשו קצת יותר בעיות מבדרך כלל.
למרות שהוא מבית דתי.
טוב. אם יתנו אז יתנומישהי=)
החשש שלו מופרך מיסודותקוות עולמים

שלום לך. גיור זה תהליך פורמלי וטכני בלבד, הוא לא מחליף שום דבר.

 

למעשה ספק עד כמה יש היום מציאות של 'נשמות ישראל'. רוב האנשים והיהודים היום הם לא יהודיים מקוריים, אלא תוצאה של גיורים שהתרחשו בעבר הרחוק.

 

לא צריכים להיות מקובלים ולחיות בשמיים כדי להבין ולראות את זה, ואפילו לא חייבים להיות בקיאים ברזי ההיסטוריה. מספיק להסתכל על האנשים היום. הם גסים, הם אלימים, הם חסרי בושה. גם אלה שטוענים להיות שליחי האל עלי אדמות.

 

וידוע מה שאמרו חז"ל 3 סימנים באומה זו: ביישנים, רחמנים, וגומלי חסדים. וכל שיש בו סימנים אלה, ראוי לדבוק באומה זו, אפילו לא יהודי. ולא סתם השתמשו חז"ל בלשון ל'דבוק', והבן.

 

החברה החרדית והדתית שאנחנו רואים היום, אין להם שום קשר לדת במובן של תיאולוגיה. החרדים למשל זו התארגנות חברתית – פוליטית שמטרתה לשמר את הממסד ואת השלטון הרבני. אין להם שום קשר לאלוהים. הם לא יותר טובים מכנופיות או סוחרי סמים בארצות הברית, אם נחשוב על זה. גם הם נוהגים באלימות כדי להשיג את המטרות שלהם, גם הם לובשים תחפושות כדי להבדיל את עצמם, גם הם מעודדים ומטפחים בורות ונבערות כדי לשמר עולם ישן ורקוב, במקום לתת פתח לתשובה, לקדמה, להתפתחות, וכן על זו הדרך.

 

הכלל, זו התארגנות פוליטית – חברתית, יש שם הירככיות, יש שם תפקידים, יש שם כללים נוקשים ושרירותיים שנקבעו על ידי בני אדם בהתאם לתועלת ולרווח ולשלמונים שהם מעוניינים לקבל. אין לזה קשר לעבודת ה' יתברך.

 

אנחנו לא יודעים עד כמה אדם יכול לקבל נשמה חדשה או שיחליפו לו אותה, אנחנו כן יודעים שעל ידי עבודה רוחנית ועל ידי התקשרות לצדיקים, אפשר לו לאדם להתקרב למקור נשמות ישראל, ואולי באמת קיים הסיכוי שיקבל נשמת ישראל.

למה שלא תכתוב את ההודעה המוזרה הזו כפוסט עצמאי וזהו?אלעד

נראה שסתם בחרת להתלבש ולנצל"ש שאלה טובה,

והרכבת עליה תגובה בלתי נכונה בעליל

איזה שטויות..מבקש אמונה


אתה מסתמך על ליקוטי הלכותetamaryאחרונה
אבל בוודאי תשמח לדעת שגם האר"י טוען ככה בתחילת שער הגילגולים.
עם כל זה, באותו המאמר יש דוגמא לאישה שהתגיירה, ודווקא קיבלה נשמה יהודית, והטענה שזה התרחש בגלל שמלכתחילה הייתה לה נשמה מאוד גבוהה גם כשהייתה גויה.
לכן, ישנה אפשרות שאם מגיירים גוי או גויה שיש להם נשמה מאוד גבוהה, אזי הם יקבלו נשמה יהודית ואז הם יהיו במצב מאוד מוזר , אם יהיו בסביבת יהודים, שכאמור , בדרך כלל אין להם נשמה בכלל.
עזרה בראשונים!נער גבעות מצוי

מגילה בדף כ"א.

תוס' ד"ה לאתויי בסופו כותב, שבהלל שבליל הסדר לא מחמירים לומר לפני חצות, כיון שזה דרבנן.

ר"ן שם כותב שהלל צריך לפני חצות, כמו שהחמירו התוס'!!

וזה לא מובן, זה סותר! הר"ן מסביר הפוך מפשט התוס'.. עזרה בבקשה.

יש מצב לציטוט מדויק של הגמ', התוס' והר"ן?ע מ
בכל אופן ייתכן שהייתה לר"ן גירסא שונה בתוספות.
גירסא שונה, או תוספות שונה..אדם כל שהוא

נכתבו קבצי תוס' שונים ע"י מחברים שונים, [כמו תוס' שאנץ, תוס' רא"ש]. 

לא בהכרח התוס' שנדפסו על הגמרא במסכת מגילה, הם אותם שהיו לפני הר"ן המסכת הזו.

^^^ יש מלא קבצי תוספות שלא הגיעו לידינו, ורואים בכמהחסדי הים
מקומות בר"ן שהוא סמך על תוספותים שלא הגיעו לידינו.
לענ"ד.רווק ב

לשון תוס':  "אבל בהלל של אחר אפיקומן אין להחמיר כ"כ שהרי מדרבנן הוא"

 

ר"ן: "וכן בהלל שבלילי פסחים החמירו בתוס' שלא לקרותו אחר חצות."

 

ההדגשים אינם במקור, מקווה שעזרתי ביישוב.

 

באם לא הובן, אני אנסה שוב.

שתי שאלות על דבריך-אדם כל שהוא

1. גם אם יש הבדל בין הנידונים, ודברי הר"ן הם לא בסתירה לדברי תוס', עדיין מה שהוא כותב בשם התוס' לא כתוב שם.

2. אם התוס' הקילו בהלל שאחר האפיקומן, אז במה הם החמירו- בהלל - של בית הכנסת? הוא מנהג, שלא כולם נהגו. בחצי הראשון של ההלל שבמגיד? למה להחמיר בחצי הראשון יותר מבשני. מה גם, שמציאותית השאלה מתעוררת רק על ההלל שאחר האפיקומן.

תשובה.רווק ב
עבר עריכה על ידי רווק ב בתאריך י"ב באדר תשע"ז 02:05

אענה קודם על השאלה השניה.

 

בחלק הראשון של ההלל מוזכר יציאת מצרים "בצאת ישראל ממצרים" ולכן נכלל במצוות סיפור יציאת מצרים שלחלק גדול מהראשונים הינה מצווה דאורייתא, אך בחלק השני אין סיפור יציאת מצרים אלא שבח להקב"ה, ולכן לא נכלל במצוות סיפור יציאת מצרים. (ואולי זוהי הסיבה שלא סודרים אותו על המצה, אלא רק לאחר אכילת אפיקומן)

 

לפי זה מובן מדוע יש להחמיר בחלק הראשון יותר מבשני.

 

ובאם כנים הדברים שישנו חילוק מהותי בעיקר הדין בין החלק הראשון שנאמר לפני האפיקומן לבין החלק השני שנאמר לאחר האפיקומן, נראה לי שמסתלקת אף השאלה הראשונה,שהרי הדיוק הוא פשוט  "אבל בהלל של אחר אפיקומן אין להחמיר כ"כ שהרי מדרבנן הוא", וכמעט זהו מפורש בתוס'.

 

אך למעשה זה נראה לי פלפול סרק, ולכן לעת עתה אני חוזר בי מהיישוב .

נראה ליאנונימי (2)אחרונה

שיש חיזוק לדבריך מהחינוך על סיפור יציאת מצרים שהוא כותב שכלול בזה גם להלל ולשבח.

תודה לכל העונים, אשריכם.נער גבעות מצוי

הר"מ שלי הסביר שזו מח' בתוס'.

מבחן ושננתםayalmata

מישהו יודע איך נרשמים לתוכנית מבחני ושננתם? אני מאוד רוצה אבל לא מצאתי בשום מקום איך נרשמים לתוכנית.

תודה מראש!

מבחן ראשון לא צריך הרשמהארגובאחרונה
אתה פשוט בא ונבחן, אבל תתקשר למספר שלהם הם יסבירו לך הכל.
טיולים בחול המועדאנונימי (פותח)

כתוב בירושלמי שלכאורה צריך לבטל את איסור מלאכה בכל המועד כיוון שכל מטרת המנוחה היא העיסוק בתורה וכיוון שאנשים נצלו את הזמן לקלות ראש  העניין של חול המועד מפוספס.

 רואים בבירור שלחול המועד יש מטרה אחת - זמן  "איכות" של עמ"י עם הקב"ה,"מועד" מלשון התוועדות עם הקב"ה, גם כל מי שעובד במשך השנה בזמן הזה יכול לשבת וללמוד תורה בנחת בגלל המנוחה.

ואם כך, אני עומד ותמה מה פשר התופעה שמשפחות רבות וטובות הופכים את חול המועד לזמן של טיולים? בגלל שיש כמה ילדים משועממים בבית צריך לפספס את כל העניין של חול המועד?! אבל כיוון שכך נוהגים ממש רוב הציבור שלנו צריך להיות לזה איזשהוא הסבר.

אתה צודקברגועאחרונה

"לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא כדי לעסוק בהם בתורה"

 

הרב אליעזר מלמד מדבר על זה כל הזמן-

הוא אומר שיש מקום רק לטיולים קצרים, שישאר חצי מהיום ללימוד תורה.

 

אפשר לדון לכף זכות שהרבה מטיילים כי זה זמן שכולם בחופש ורוצים לנצל אותו לבילוי משותף.

 

בעז"ה שנזכה כולנו להתעורר ולעורר אחרים על חשיבות הלימוד תורה כל הזמן ובפרט בחול המועד.

נהוג לעשות על האש בחג הפסח?zada150

יש הרבה כאלה חילונים שהלכו לכינרת לעשות בחג הפסח על האש האם זה נהוג? הרי צריך להכשיר את הרשת של המנגל לא? בדרך כלל נהוג לאכול את הבשרים עם פיתות ולכן זה נראה די מוזר לעשות על האש בחג הפסח.

אפשר לקנות מנגל חדש... לא עולה הרבה מבקש אמונהאחרונה


יש לי שאלה בנוגע לשיר השירים, שמעסיקה אותי הרבה זמן..שנזכה לשמוח

לא הבנתי את הפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני", עכשיו משהו פה לא מסתדר לי.. הרי ה' השביע את בנות ירושלים (כנסת ישראל) ואיך זה הגיוני שהוא אומר להם "אם תמצאו את דודי"? הרי הדוד זה לא הקב"ה? אשמח להסבר מובן

הרעיה- כנסת ישראל- אומרת את המשפט הזהאנונימי (2)


אבל ה' השביע את ישראל..שנזכה לשמוח


גם וגם, לא סותר..אנונימי (2)

יש פסוקים אחרים שבהם ה' משביע את כנסת ישראל,

פה כנסת ישראל מראה את האהבה שלה בחזרה לקב"ה.

לא יודע אבל מי אלה "בנות ירושלים".

אז עם ישראל השביע את אומות העולם? למה?שנזכה לשמוחאחרונה


המפרשים מסבירים. בנות ירושלים-זה אומות העולם.yagel


חמץ ומצה. ד'ת לפסח.אניוהוא
"הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין"

מסביר הרשב"א-החמץ הוא לחם העוני.
המהר"ל בנתיב התורה פרקים ב'-ג' כותב שביטול הגופניות – החומריות הוא המביא לידי הדבקות בשכל- בתורה. "שלא יהיה בעל תאוה גופנית כי בדבר זה נוטה לגמרי אל הגשמי ואיך יהיה נמצא בו השכל שהוא הפך הגשמי"
גמ' בברכות י"ז. כותבת:ר' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי ריבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם" כותב רש"י: שאור שבעיסה- יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו .
האדם לא יכול לחיות רק ע"י השכל הוא צריך לאכול וכו' כך אי אפשר לחיות על מצה בלבד שהיא כנגד השכל. אבל ביצא"מ לפני מתן תורה חייבים שהלחם יהיה רוחני שהוא לא חמץ אלא מצה כמו המן. וזה שאמרו חז"ל בגמ' (קידושין ל"ח.) שטעם לחם שהוציאו ממצרים כטעם המן.
לכן אומרת התורה "כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'"
מסביר הכלי יקר- הדבש מסמל את התאוה לחמדות העולם דבר שנצרך אבל הוא טוב במדה וכשיש יותר מידי -לא טעים-כך כל הדברים בעולם הזה. השאור הוא כנגד יצר הרע –דבר הכרחי- בלעדיו אין עולם. בלי היצר לעולם לא היה קיום לא היתה המשכיות כי האדם לא היה נושא אישה.
שני הדברים האלה הכרחיים לשלמות האדם הגופנית וע"י זה אפשר לעסוק בשכלי בתורה אבל מצד עצמם אין בהם כל שלמות ולכן הם לא קרבים למזבח.
יצר הרע והמותרות הכרחיים אבל במידה.
ע"פ זה נסביר למה "כל הקורבנות עתידים לבטל חוץ מקרבן תודה" –
אדם שחטא באונס פטור, אבל אם הוא לא היה ראוי לעבירה לא היתה מתגלגלת לידו, המשנה באבות(ד',ב') "שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה" מסביר המהר"ל בדרך חיים- בגלל שהחוטא היה חפץ בעבירה ומחשבתו לעשות אותה לכן גרמו לו להגיע לשלמות- ולעשות עוד עבירה וברגע שהגיע לשלמות ונתמלאה הסאה הקב"ה מעניש אותו. וכך גם שכר מצוה מצוה.
לכן כשיחזור האדם בתשובה ה' יסלח לו וראוי הוא להתוודות על חטאיו.
אבל לעתיד לבוא הקב"ה שוחט את יצה"ר – השאור שבעיסה- אזי ממילא כל הקרבנות יתבטלו כי כשאין חטא אין קרבן. אבל לזכור את העבר צריך וזה ע"י קרבן תודה שמובא מחמץ שנזכור כיצד היינו חוטאים לפני הקב"ה.
שאלו את הרדב"ז (שו"ת הרדב"ז ח"ג ס' תקמ"ו) למה נאסר החמץ במשהו ולאחר פלפול הלכתי ענה הרדב"ז כי החמץ רמז ליצה"ר שצריך לבטלו מכל וכל בכל אדם כל גם בבית.
יצא"מ היא עיקר כל הניסים ובגלל שהקב"ה הוציאנו אנחנו עבדיו ב"מעשה ניסים" הגאון מליסא (בעל הנתיבות) כותב שיצא"מ גרמה לכך שאנחנו עבדיו של הקב"ה ולכן היא סיבת כל הניסים בכל דור ודור. ויצא"מ היא שורש הגאולה העתידה- ולכן חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
אם כך למה נאמר על המצה לחם עוני?- מצד הגאולה. השיעבוד הוא החמץ.
וזה שאמרו חז"ל שאילו היו נשארים במצרים לא היו ראויים לצאת והיו "מחמיצים".
ולכך אומרים "דאכלו אבהתנא" והרי הם לא אכלו במצרים מצות? אלא שהמצה מרמזת לכך שמצאנו חן לפני הקב"ה אלא שהיינו מעורבים בחומר ובגופניות שמעכבות את ההשגה- מידת הדין- החמץ. ומידת הרחמים מצאנו חן לפניו יתברך –מצה.
וזה "כל דכפין" –לעתיד לבוא "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'" (עמוס ח' י"א) –למצה.
ולכן נכפלה הלשון "השתא הכא… השתא עבדי…" כי יש שתי גאולות- גאולה גופנית- הכא ובא"י, וגאולה שכלית- בני חורין מיצר הרע.
לכן אומר הרב וולבה (עלי שור ח"ב עמ' שפח) יש בהלכות פסח כ"כ הרבה זריזות וזהירות בעשית המצות כמו במצוות צריך להיזהר מהשאור שבעיסה –מיצר הרע.
וזה המשך המימרא דברכות – "שיעבוד גלויות מעכב"- הגאולה הגופנית מסביר הרב וולבה (עלי שור ח"ב עמ' תקנט) –שיש לאדם שני מפריעים אומות העולם ויצר הרע.
יהי רצון שנזכה בעז"ה לגאולה גופנית מאוה"ע ולגאולה שכלית מיצה"ר.



(הערה - עקב חוסר בזמן שלחתי משהו שכתבתי מזמן - ולכן הסגנון והכתיבה פחות טובים לדעתי. אבל התוכן עדיין טוב....)
חג שמח!!
וואו! ממש יפה!עוף קדימה

אחלה דבר תורה! כל הכבוד! תודה רבה!

חג שמח!

יפה מאד!! אמן ואמן.נפש חיה.אחרונה
משהו מוכן להסביר לי פעם אחת ולתמיד למה הברסלבים נוסעים לאומאנונימי (פותח)
ן? איזה היתר יש להם?
אם ה' אומר שאסור לצאת מארץ ישראל אז איך הם יצאים
הרב אבינר:שה אובד.

שו"ת של הרב שלמה אבינר עלון "עולם קטן" חודש אלול תשע"ו:

שאלה: כיצד להתייחס למי שנוסע לאומן?

הרב אבינר: מי שנוסע לאומן ורוצה שנתפלל עליו בארץ הקודש, שיעביר לנו את שמו.

 

 

עזרה עם דבר תורה לפסחעוף קדימה

אני אשמח לרעיונות קצת

וגם שמעתי ממישהו משהו ממש יפה על "חייב אדם לראות את עצמו..." שכאילו אם אתה היית במצרים אתה היית בוחר ללכת בדרך ה'... או משהו בסגנון אבל לא הצלחתי למצוא את המקור לכך ולהרחיב... מישהו מכיר ויכול לעזור לי?

ואני אשמח גם בכללי לרעיונות..

מישהו מכירקמנו ונתעודד

בס"ד

 

פירוש/ים על רש"י לנ"ך?

ועל תרגום יונתן לנ"ך?

 

תודה רבה מראש.

יש סט "מקורות רש"י" על כל התנךסוג'וקאחרונה

ויש פירוש על תרגום יונתן, לי יש במקראות גדולות הוצאת חורב

תקופת ניסן השנה תצא בתחילת השעה שמזל מאדים שולט.hillelskolnik

ערב שבת י"ב ניסן תשע"ז בתחילת השעה השביעית לשיטת שמואל תחול תקופת ניסן בתחילת השעה שמזל מאדים שולט.

 

בארץ ישראל יהיה זה בסביבות השעה 18:40 פלוס מינוס 2 דקות. תלוי במקום בו נמצאים.

 

בשאר העולם אפשר לדעת בקירוב את תחילת השעה השביעית לפי זמן השקיעה אור ל-ז' תמוז תשע"ז בקו המשווה באותו קו אורך בו הוא נמצא.

 

לחץ להדמיה תלת ממדית לתקופת ניסן שנה זאת.

 

אתה יכול להסביר מה כל מה שאמרת אומר?שאג
תאור ידיעת זמן התקופה בשאר מקומות בעולםhillelskolnikאחרונה

תיקון קטן

 

בשאר העולם אפשר לדעת בקירוב את תחילת השעה השביעית לפי זמן השקיעה אור ל-יז' ניסן תשע"ז בקו המשווה באותו קו אורך בו הוא נמצא.

 

יש ארבעה פעמים בשנה שחצות היום הוא באמצע התחום שלו ואחד הזמנים הוא בסביבות יז' ניסן. אז כדי לדעת את זמן השקיעה המקומית הממוצע שעל פיו שעות התקופה. נמדוד את שעת השקיעה על קו המשוה באותו קו אורך, היות ובקו המשווה אורך היום והלילה תמיד שווים לאורך כל השנה, וקל לדעת את שעת תחילת הלילה הממוצע שעל פוי נקבע שעון התקופות.

אם הייתה היום סנהדריןאנונימי (פותח)

חושבים שהיו גוזרים יחוד גם בין בנים או בין בנות? (עם כל המציאות של הלהט"ב)

ראה שו"ע אבן העזר כד, וב"ח שהובא בבאר היטב שם.אדם כל שהוא


מרגיש חייב לשתף ולהמליץתכלית הכוסף

מאוד מאוד מאוד ממליץ על " חיי שנה"  של הרב שטיינזלץ.פלאי פלאות ממש!!

ממש הכין אותי לפסח ונתן לי הסתכלות שונה על החג הזה ומה הוא בא לבטא...

 

השיעור של הרב אשר וייס בירשלים מתי ואיפה? תודה!אי"נ


שיעורי דף יומי מוקלטיםמסולת
מהירים ונהירים, במסכת קידושין. מישהו מכיר?
(באתר סיני אין קידושין)
אמור להיות בפורטל הדף היומיתכלית הכוסף


תנסה לבדוק ב"תלמוד המוקלט"נפש חיה.
תודה.מסולת
התלמוד המוקלט, יש לו גרסה חינמית?

עכ"פ, התכוונתי לשאול אם ישנו רב ספציפי שמעביר שיעור במהירות.
אני לא יודעת אבל אצרף פה משהו שחינמינפש חיה.
הנה- דף יומי עם ארכיון שיעורים שביוטיובנפש חיה.
📓📖הדף היומי *בבא בתרא* דף ע״א
7⃣1⃣
⏰ 21 דקות
יום שני ז׳ ניסן תשע״ז

הדף היומי מסכת בבא בתרא - YouTube



סיכום קצר מ *פורטל הדף היומי*

דף עא עמוד א
* רבי עקיבא וחכמים נחלקו אם "המוכר - בעין יפה מוכר" או לא.
* הנותן שדה במתנה - אף הבור והגת בכלל נתינתו (בניגוד למוכר שדה), כי מי שנותן מתנה, בעין יפה נותן.
* לדעת רב הונא: מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו - יש לו למוכר גם את הקרקע שתחתיהם (וכשימותו יוכל ליטע אילנות אחרים במקומם).

דף עא עמוד ב
* הגמרא טענה בסוף העמוד הקודם שרב הונא אמר את דבריו גם לשיטת רבי עקיבא, ועל כך הקשתה בעמוד ב מדעת רבי שמעון שבמשנה בעמוד א, ובעקבות כך טענה כעת שרב הונא אמר את דבריו רק לשיטת חכמים (הסוברים שהמוכר - בעין רעה מוכר).
* הטעם לדעת רבי שמעון במשנה, שאמר שהמקדיש את השדה לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת סדן השקמה, הוא מכיון שיונקים משדה הקדש.
תודה.מסולת
לא נפתח לי משום מה. עכ"פ, אני צריך לקידושין, ואני די בטוח שהסתדרתי, תודה שוב.
בהצלחה. לימוד טוב!נפש חיה.


בפורטל הדף היומי יש הרבהימ''ל


יש באפליקציה או באתר של הדף היומיקוד אבל פתוחאחרונה
לכל השס עם כמה מגידי שיעור... מי שנוח לך...
ספר מומלץ ללימוד לפסח?זוהרת בטורקיז


הלכתי או אמוניחסדי הים
יותר אמוניזוהרת בטורקיז


נתיבות שלום לפסחנפש חיה.
חיפשתי ..אין בדברי שיר ;)זוהרת בטורקיז


לכי בגאולה*בית ישראל* ככר השבתנפש חיה.
שנה שעברה היה להםיהדות=דרך חיים


'טללי חיים' על פסח. ספר מזמן דורנו שמביא רעיונותחסדי הים
עמוקים בשפה פשוטה.

אם את מחפשת ספר קדמון- של"ה על פסח, ספר 'בני יישכר'.

את גם יכולה לקרוא ספרים ופירושים על ההגדרות, ויש מלא מכל הסוגים.
נראלי שבקדושת לוי יש גם קצת מאמרים על פסח/שירת היםנפש חיה.


אני לא יודע אם זה מתאים לךמאיר.
אבל זמן חירותנו של הרב הוא ספר מעולה וטוב שעוסק בלחשוב ולא בקבלה או בחינות ודברים כאלה. נטו על החג
סביר להניח שמאיר. התכוון לרב סולובייצ'יקצריך עיון
קודם כלימ''ל

את ההלכות (לפי מי שאת הולכת), מעבר לזה זה תלוי למה את מתחברת.

ההגדה של הנציב מבארת איך כל יסודי האמונה מוזכרים בהגדהאניוהוא
של מי היא? יפה מאד. מותר להשתמש באופן אישי?נפש חיה.


מכיר את הכותבטיבבש

אין לו בעיה להפיץ

תודה רבה!נפש חיה.
אם את מתחברת- עולת ראייה של הרב קוקברגוע
הרב פינקוס הולך?רק אמונה


"לעת ערב יהיה אור" של הרב יהושע שפיראבאתי לראות
ממולץ, יש בדברי שיר
על מה הוא?נפש חיה.


שיחות לפסח, חדש, יצא עכשיואנונימי (2)


יש גם חוברת של הרב אלי הורוביץ לפסח, לא זוכר את שמה, מומלץ..תהלים בלנ"ו

מן הסתם יש בדברי שיר, וגם באתר ההוצאה של שבי חברון - מעמק חברון.

ונתיבות שלום לפסח נמצא בכרך ב', יש שם גם על ספירת העומר, שבועות, אלול, ר"ה, יו"כ וסוכות,
אם כי ראיתי גם חוברת רק של פסח.

מאיר תמהני עליך איך לא הזכרת,אנונימי (2)

יש ספר 'באר מרים' על פסח, מבית מדרשה של ישיבת הר עציון,
וגם כמובן גבורות ה' למהר"ל שמדבר כולו על נס יציאת מצרים..

חמש שיחות לפסח, בכל מיני נושאיםבאתי לראות
יש הגדה של פסח מסדרת "לזמן הזה" שלתכלית הכוסף

הרב דרוקמן,ממש פלאי פלאים!ויש גם "חיי שנה" של הרב שטיינזלץ ,ממש שווה!

יש ספר שקוראים לו אוצר המועדים על ליל הסדריהדות=דרך חיים

הוא מלקט גמרא הלכה כל מיני ספרים בנושא ומלא ספרי חסידות דרושים וסיפורי צדיקים זה ממש חמוד

אם ממש יש ראש - גבורות ה' של המהר''לasd100

לדעתי זה הפירוש הכי טוב על ההגדה ועל מחשבה לפסח בכלל.

ראיתי גם הגדה נחמדה עם פירוש של הרב מרדכי אילון

ספרי חסידות, לעבור על ההגדה בצורה עיונית ודרשתית...נער גבעות מצוי


יש הגדות בלי סוף.. כפשוטו..ייראהאחרונה

אפשר לבחור הגדה יפה שמוצאת חן בעינייך ולעבור עליה.

יש אמת אחת?פה לקצת
יש הרבה זרמים ביהדות
הרבה דרכים לעבוד את ה'
איך יודעים מהי הדרך הנכונה באמת?
או שכולן נכונות?

חושבת על זה הרבה לאחרונה
מחפשת תשובה מניחה את הדעת
ע"פ גדולי הדור.נער גבעות מצוי

פעם אחת שמעתי. איך אפשר לדעת אם אני בדרך הנכונה?

התשובה היא, שאם אתה מרגיש שהדרך הזו מוסיפה לך אהבת ישראל, זו הדרך הנכונה. אם זה מחסיר לך אהבת ישראל, היא לא טובה בשבילך...

התמונה של הפורום, מאיזה בימ"ד היא?אנונימי (פותח)


אני חושב הר המורברגועאחרונה


"ארבעים יום קודם יצירת הולד"...*תות בננה*

האם זה כפשוטו או שיש הסבר אחר לדברים?

 

מצרפת שיר מקסים שקשור חיוך

 

 
הערה: בכוונה לא שמתי יוטיוב כי הקליפ לא הכי צנוע...*תות בננה*


מה השאלה שלך?נפש חיה.


אם זה כפשוטו או שיש הסבר שונה לדברים..*תות בננה*


תוכלי להרחיב ולמקד יותר?נפש חיה.

ממה שאני מכירה-
ארבעים יום לפני יצירת הוולד = הדברים קבועים ונאמרו מראש .

ציטוט יפה של הרב קרליבך שראיתיחזב"ת גאהאחרונה
כולם שואלים מדוע מכריזים בשמים על זווג עוד לפני שנולדים? ... אחת התשובות העמוקות היא, שלחבר שני

 ,אנשים זה לא קורה בעולם הזה

 (מקודשת)