פורום בית המדרש (עמוד 116)

ומדוע ראה דרך ה'.. מזהיר ספק עמוק שפה גבוהה... הרמח"ל הקדוש!!

למי שלא עומד בדיבורו. לא זוכרת יותר מזה.
[סלחה שהתערבתי]

דרש זה גם אמת... למה לא לשאול עליו שאלות?

היא לא נענשת, היא מביאה קרבן לכפרה.

[זה ביחס לדרש, נראה לי שהפשט הוא כמו ש@הדרכה כתב].

רק אל תשכח אותי כמו בשרשור ההוא - החיצוניות ובפנימיות  

רק לקברי צדיקים (בהיתר השדי חמד)

או לשלוש המקומות שפרט הרמב"ם.

מעבר לזה קיים איסור

לקברי צדיקים של קדושי השואה ורבנים אחרים שקבורים בפולין...

אבל בכל מקרה השאלה העיקרית שלי היא על ההקבלה למצרים...

איסור החזרה למצרים נלמד מפסוק איסור היציאה מא"י לשאר ארצות לכאו' דרבנן (אולי ביטול עשה של ישיבת א"י)

ההשוואה למצריים מעניינת אבל לא אותו דבר...

בכל אופן כמש"כ יש המתירים ויש שאוסרים אני אישית הייתי, ואני לא יודע אם הייתי יוצא היום אם כי זו לא עמדה הלכתית אלא הרגשה

רמב"ם מלכים ומלחמות ה ז

ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים מן הים הגדול ועד המערב ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כנגד ארץ כוש וכנגד המדבר הכל אסור להתישב בה בשלשה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב למצרים שנאמר לא תוסיפין לשוב בדרך הזה עוד לא תוסיף עוד לראותה לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם ואלכסנדריאה בכלל האיסור.

אם רק נוסע לקברי צדיקים בלי לטייל.

ברגע שמטייל נמצא שיצא גם לטייל.

וזה אסור יש איסור מצד פיקוח נפש

היציאה מהארץ:

http://toratemple.co.il/%D7%93%D7%A3%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf

החזרה למצרים:

http://toratemple.co.il/%D7%93%D7%A3%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf

בס"ד

זה משתפר עם הזמן

פעם יותר היום יותר קל לי ואני יותר שיטתי..

1. לא לדלג שלבים בסוגיא. למשל, לא לדלג לתפוס לפני שמהלך הסוגיא בגמרא ברור.

2. לבודד את הנקודות שלא ברורות. להגדיר לעצמך מה הבנת, ומה הנקודה שלא הבנת/שחסרה לך.

דיוקי פשט בפרשת שמיני, רעיון של הרש"ר הירש לתזריע מצורע, ושיעור אמונה ליום העצמאות - אין מה להתפלא שהם לא משתלבים לך ביחד למבנה מסודר..

גם אם כל דבר טוב בפני עצמו, ואפילו כולם ביחד, ואולי אפילו תוכל למצוא איזה שהם קישורים ביניהם, אבל אין מה לצפות למבנה מסודר שיצא מזה.

אם אתה מנסה ללמוד בצורה מסודרת (למשל, פרשת שבוע עם רש"י, סדרת שיעורים באמונה, ספר אמוני על הסדר, להקיף נושא), ובכל זאת אתה מרגיש שזה מבולגן, כדאי שתמקד יותר מה ניסית, ואיפה אתה מרגיש את הבעיה.

אבל מדעתי נראה לי שמובן על פי דבריו בתחילת יסודי התורה.

נתון ש:

א. הקב"ה כל יכול.

ב. מציאות כל בריאה תלויה בקב"ה.

אם כן:

קב"ה "נברא" תלוי בקב"ה "הבורא".

ואם שניהם זהים זה לזה,

יוצא שגם הראשון משועבד.

לכן:

לא ייתכנו שני אלוקים זהים מקבילים.

אם זה בהקשר של אריסטו, בהשתלשלות של המלאכים

והשכל הפועל וכו', יש על זה גם הרחבה בכוזרי במאמר

ד, כה.

על פי אריסטו נתון:

א. יש אלוקים אחד.

ב. האחד מוליד זהה לו.

ג. העולם מורכב מהפכים.

אם כן, סתירה בין נתונים ב ו-ג.

פיתרון:

המודעות של האלוקים לעצמו מולידה אל זהה,

ולאל השני יש מודעות ביחס לעצמו ולמקורו,

והוא מוליד מלאך שמוליד מלאך זהה ומלאך יותר נמוך,

וכו' וכו' וכו'.

מכל מקום, יוצא שלפי אריסטו הקב"ה לא יכול לברוא באופן ישיר יש מאין, אלא יש השתלשלות מאורעות שאין לו שליטה עליהן והבריאה נעשית מעצמה. יש כאן הגבלה של הקב"ה. איך אריסטו מתרץ את זה? הוא לא מתרץ ובאמת לשיטתו אין לו בחירה וידיעה... (יש על זה עוד קושיות, אבל זה רק בקשר להגבלה של הקב"ה. תירוץ חלופי לאריסטו יש במהר"ל, נצח ישראל, ג).

מקווה שכיוונתי. 

אם עולה מחשבות של פילוספיה וחקירה בהקב"ה יש לדחות ולהאמין בפשיטות ותמימות וכבר כתב רבי נחמן מברסלב בשיחון הר"ן מ "בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים
מְבאָר כְּבָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָסוּר לַעֲסֹק בָּהֶם וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק מְאד לִבְלִי לִלְמד אוֹתָם וְלִבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל
אֲפִילּוּ בְּסִפְרֵי חֲקִירוֹת שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל
כִּי הוּא. אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לִלְמד אוֹתָם
[וּכְבָר מְבאָר בְּכַמָּה סְפָרִים גּדֶל הָאִסּוּר לִלְמד בָּהֶם
כִּי לא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקב, כִּי אֵין לָנוּ שַׁיָּכוּת בָּהֶם
כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה
כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְקַיֵּם אֶת עוֹלָמוֹ וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ וְכוּ'
וְדֶרֶךְ אֵלּוּ הַסְּפָרִים לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּרְאִין כְּקֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת וְהַתֵּרוּץ חָלוּשׁ מְאד
וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲקר יוֹתֵר וּלְהַקְשׁוֹת עַל הַתֵּרוּץ
יָכוֹל לְהַקְשׁוֹת וְלא יוֹעִיל לוֹ הַתֵּרוּץ
עַל כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם כְּלָל
וּבֶאֱמֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם כְּלוּם
וְהֵם כֻּלָּם הֶבֶל וְרַעֲיוֹן רוּחַ..."

לא בכל דבר חייבת להיות הלכה כמותו.

ולא ירדתי לסוף דעתו בזה.

חוץ מזה שמורה נבוכים באמת לא מתאים לכל אחד, כמו שהרמב"ם כבר אמר.

לא אמרתי שהוא היחיד.

כשאנו עוסקים בשאלה מי זה ה' , זה אומר התגלות ה' לנו, ולא עצם ה' , ואי אפשר להתיימר לנסות להבין את עצם ה' בשכלנו אם הוא מעל השכל, זה כמו להסתכל ישר על השמש בלי להסתנוור, או כמו לשאול מה היה חמש דקות לפני שנוצר הזמן, אנו יכולים להיפגש עם ה' , בכלים שאנו יכולים לקלוט ולא בכלים שאין לנו, זה כמו לשאול האם ה' זכר או נקבה או גם וגם או לא ולא או גם לא וגם כן באותו זמן....  ועוד אלף התפלספויות כמו שהאם ה' יודע לברוא אבן שהוא לא יכול להרים, האם ה' יכול להיות נברא האם הוא יכול לברוא לו אבא ואז הוא גם לא יהיה בורא ואז יוצא שאין מציאות כי הוא בעצם לא יצר אותנו למפרע וגם זה יכול להיות כי הוא יכול הכול... 

כמו כן שאלות מעין אלו לא נותנים שום מענה של שום צורך, כי אם אני אפתור את השאלה הזאת , אז מה ? אני אהיה יותר טוב? אני אתחיל להאמין בה'? אני אתחיל לשמור תורה ומצוות? 

כל התועלת זה להיפגש עם ה' ואז יש פה כוונה מה התכלית שלי בעולם מה המשמעות שיש לתורה ולמצוות מה ה' רוצה ממני? מה התפקיד שלי מה הזהות שלי. מה זה הנשמה שלי  שאלות של משמעות וכוונה. ולא סתם כי אני סקרן.... ה' לא זכר ולא נקבה כי זה לא שייך לייחס לו משהו, אלא שה' מתגלה כמשפיע אז הזכרות מופיעה בעולם ואם כמקבל אז הנקבות מופיעה בעולם.

אבל כפי שאמרתי, בעצם ה' , זה מעל כל המושגים והמילים והחושים שאנו מכירים, מעל יכולת השגתנו כי המוגבל יכול לדבר רק עם מושגים מגבילים עצם החיתוך של המילים זה כבר הגבלה.... ולכן צריך לדבר על התגלות ה' אלי שרק אז יש לי יחס אל האלוקות. הופעות של ה'. 

בברכה חן חברים מקשיבים 

וגם ביום שישי אחרי חצות..

וכמו שאמר הרב הקדוש מאבריץ' זי''ע: יהודי שאינו מאמין שהקדוש ברוך הוא הוא השוכן אתם בתוך טמאותם, גם הוא לאפיקורוס יחשב. ומרן הקדוש מקוברין זי''ע אמר: מי שאינו מסגל לעמד בתפלה לפניו יתברך אפלו אחרי שנכשל בעברה חמורה שבחמורות ולשפך שיחו כבן המתחטא על אביו ועושה לו רצונו, עדין לא דרך אפלו על מפתן החסידות. ואחר כך הוסיף, על מפתן היהדות, כי מפתן היהדות והחסידות הוא לדעת, שבין כך ובין כך קרויין בנים.

מתימן יבוא פורטל יהדות תימן - מאמרים על יום כיפור

אפשר לדעתי לקחת הרבה מהאתר "בבא קמא"

אינדקס אתרי יהדות :: בבא קמא

מוסיף

אתר שיעורים של כולל כרמי צור בנושא הר הבית והמקדש

http://www.tora.co.il/shiurim/malin_bakodesh.htm

מכון הלכה ברורה

http://www.halachabrura.org/alephlink.htm

תורת אמת

http://toratemetfreeware.com/index.html

דעת

http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/yesod.htm

ציר זמן יהודי

ציר זמן יהודי - קיצור תולדות עם ישראל בעמוד אחד

ימי הספירה הינם ימים שיסודם ימים שמחים ועליונים. מתאים שנביע את הימים האלו ברגשות של שמחה וקרבת ה' שעלינו. אולם במשך הדורות בדורות רבים התברר שלא עמדנו בדרישות הגדולות שיש בימים אלו. היו ימים אלו ימים שמתו בהם תלמידי רבי עקיבא על כך שלא נהגו כבוד זה בזה. במקום להכין עצמם למתן תורה הם גרמו שהתורה לא תוכל להתקיים בנו. אם היו זוכים היינו נהנים מתורתם העשירה של תלמידי רבי עקיבא. אולם לא זכינו. כך גם בהמשך בזמן הגלות היו צרות רבות שנפלו דווקא בימים גדולים אלו. מסעות הצלב ומאורעות ת"ח-ת"ט. זהו סימן משמים שהתורה לא נמצאית בנו כפי הראוי. מידת הרחמים נהפכה לנו בימים אלו למידת הדין. משום שבימים אלו מידת הדין מתוחה אנו מדגישים עבודת ה' מתוך יראה ולא מתוך שמחה והתפרצות. במיוחד הדברים נכונים לגבי ההתעסקות שלנו בחיים הרגילים שלנו. אנו לא רוצים להסיח דעתנו מהיראה בימים אלו לכן אנו לא שוקעים בחיי הרשות ולא בשמחה יתרה. זהו הנוהג שלא לשמוע שירים שיש בהם זרימת חיים טבעית פורצת ושמחה. זאת נעשה רק לאחר חג השבועות מתוך קבלת התורה. אז נהיה בטוחים שנפנה את כוחותינו בדרך שלא מעוררת את מידת היראה עלינו. ל"ג בעומר הוא יום של מהפך. מימים שבהם לא הצלחנו והיה מיעוט של אור בל"ג בעומר התגברנו ואור התורה שהתגלה על ידי רבי שמעון בר יוחאי מעודד אותנו וקורא לנו לחזור לצהלת החיים והכנה לימי מתן תורה מתוך אהבה ושמחה.

בס"ד

נושא קצת רחב...

מה הסברות לשים בימינו,מה הסברות לא לשים...

איזה סוגים יש וכו'...

בס"ד

של הרמ"א בעצמו.

הלבנים שהרמב"ם סובר שצריכים להיות בצבע הבגד ,והרמ"א כותב שגם אם הבגד צבעוני , יעשה אותם לבנים. אבל ברור שהוא לא דיבר על חוט התכלת. זה גם מפורש בחזון איש הלכות ציצית.

ישנו תהליך של הכנת צבע שנקרא כחול פרוסי.
זה גם הכינוי של גז קטלני שידוע גם כציקלון ב'

היה איזה אדמו"ר שלקח דיונון , שהוא לא חילזון ולא כלום, וייצר ממנו צבע כחול באמצעות "כחול פרוסי" . התהליך לא מיוחד דווקא להפרשות של הדיונון.



זה החלק הראשון.
עד כאן מובן?

בס"ד

אמנם יש קשר כימי בין התכלת של האיזביצער לציקלון בה, אבל זה מסתיים בקשר.

"היה איזה אדמו"ר" - מדובר באחד מגדולי ישראל שמספיק לציין את ההסכמות הנלהבות של כל חכמי אותו הדור ל"סדרי טהרות" שכתב בגילאי העשרה.

"לקח דיונון, שהוא לא חילזון ולא כלום" - מה זה חילזון? מה שהחליטו "מחדשי השפה העברית"?

"התהליך לא מיוחד דווקא להפרשות של דיונון" - האמת היחידה פה. אמנם הטעו אותו בנקודה זו ואילו היה יודע היה ממשיך לחקור ואולי מוצא כבר אז את הארגמון.

"עבר על דברי השו"ע (פתילות בצבע הטלית)" - ברור שדבריו הם רק כשליכא תכלת.

"עבר שוב על דברי השו"ע (ליכא תכלת)" - השו"ע תיאר מצב. אין שום פסק הלכה בכך שבזמנו לא היה תכלת.

"עבר על דברי הרמ"א והבה"ט (פתילים לבנים)" - ברור שדבריהם הם רק כשליכא תכלת כנ"ל. חוץ מזה שאני לא יודע איך אתה רוצה להעביר אותו אבי-תרי השו"ע והרמ"א שחלוקים.

והסוף שאני לא מוכן אפילו לצטט זילות כזו בגדולי ישראל - אדמו"ר האיזביצער זי"ע נלב"ע כמעט חמישים שנה קודם השואה, כך שאינני יודע מנין לך הבל שכזה.

@שפיפול,

למדת ביקורת המקרא?

כי הכתיבה שלך די מזכירה לי....

זה די מגחיך, אתה כותב את הדברים הנ"ל ברצינות?

אמנם אנשי ביקורת המקרא חכמים וגדולים ונבונים וצודקים בכל העניינים, אבל ספק אם צריך להגיע עד הוד מעלתם וקדושת מדרגתם כדי להבין דבר שכזה.

אני מסתפק ברש"י פרשת בהעלותך, שנלמדת לא באוניברסטאות הגדולות והנישאות אלא בבתי ספר ממלכתיים בכיתה ד'

אומר רש"י בפסוק (ג) ויעש כן אהרן. להגיד שבחו של  (ה) אהרן שלא שנה (ספרי ס):

וכאן יש קושיה עצומה, אלא מה צודק רש"י כיוון שידע שיבואו אנשים וישנו ויחליפו וימציאו אזי בא המקרא ובאו המדרשים לשבח את אהרן שעשה כפי שנאמר לו דייקא.

וגם אני הלוואי שאזכה להיות מתלמידיו של אהרן, לא אחליף תמנון בחילזון ולא סרדין בקרפיון ובזכות זה יבוא במהרה גואלה לציון, אמן.

המ...

אנשי בקורת המקרא שבאוניברסיטה.

טועים ותועים. וברוך הוא שהבדלני מהם.

מה שאני מדבר עליו באמרי "ביקרות המקרא" מלא באפיקורסות וכפירה.

לא משנה.

שינוי- חס ושלום!

תכלת הוא פחות שינוי ממה שאנו נוהגים כיום, בלית ברירה, להטיל רק פתילי לבן.

התביעה למציאת התכלת היא לא בקשה ורצון לשינוי חו"ח. היא נסיון להחזיר עטרה ליושנה.

ולעשות את מצות/מצוות התורה כאשר נצטונו.

אלא מה?

שהשאלה היא אם זה באמת זה או שינוי חס ושלום.

טוב.

אכן הבאת צד שמסביר קצת על הצד שזה לא התכלת למה עדיף להמנע מלהטילו.

כל טוב.

מי שמשתמש בביטוי אפיקורסיות וכפירה מעיד על עצמו שהוא נבער ומלא באמונות טפלות.

זה לגמרי נכון אם מייחסים כאלו תכונות לאנשי ביקורת המקרא, אני למדתי את זה באוניברסיטה.

לא מספיק לטעמי , אבל די בכדי לקבוע שתחום ביקורת המקרא הוא מדע רוחני אמיתי שמנסה לספק לנו כיהודים ןישראלים , כלים ראויים להתחבר עם מורשת אבותינו.

@קמנו ונתעודד

ידוע ש@שפיפול הוא גדוייל וענק וצדיק וכולם כאלה קטנים לידו.מותר לו לזלזל במי שהוא רוצה גם אם מדובר בגדול עולם.

בס"ד

אבל יש מי שנוח לו להציג את הזיהוי השגוי הראשון כדי לרמוז שגם השני מפוקפק.

התחיל בחיפוש של האדמו"ר מראדזין דרך הרב הרצוג וכיום בשלב ה"ארגמון קהה קוצים שהוא ודאי התכלת"

קשה להמנע מלהייחס אל הדברים כתהליך כשבאים לבקר גם את המצב כיום.

אבל באופן ש שפיפול עשה.... טוב היה חלק מגחיך וחלק נוראי שה' ישמור שעוד לא מחקו אותו.

@ימ"ל

כיוון שיש בה יותר ברום ופחות צבען כחול. בערמות החלזונות שמצאו, אדומת הפה וחד קוצים היו בערמות יחד, כי מהם הפיקו ארגמן, ואילו ארגמון קהה קוצים הוא בערמות נפרדות, כי ממנו הפיקו תכלת. 

שוב, זה ברור, כי באדומת הפה אין כמעט צבען כחול.  עם כל הכבוד למי שהסביר לך, ישבו על זה גדולי המומחים כבר.  בכל מקרה כיוון שהצבען הכחול בשנייהם זהה, כאשר מבודדים אותו נראה ששניהם, (גם קהה קוצים שממנו מפיקים היום תכלת, וגם אדומת הפה יהיו כשרים. כך כותב הרב מורגנשטרן שליט"א(ת"ח חשוב).

וגם מאמרים (שאני לא מסכים איתם כלל) נגד.

אצל אנשי זילברמן ברובע היהודי וודאי אפשר להשיג, ויתכן שגם קיים בחנויות הספרים. שווה ממש.

אני השתכנעתי חד משמעית שארגמון קהה קוצים הוא חלזון התכלת. ידוע בספרות הטבע שיצאה בזמן חז"ל שבחלזון

הזה צבעו תכלת, וגם סגול. נמצאו מליוני קונכיות באזור צור (שבו חז"ל אומרים לנו שייצרו את התכלת). הוא דומה מאד בהרכב הכימי שלו ל"אינדיגו" שה"ערוך" כותב לנו שהוא "קלא אילן".

רואים בגמרא שהשתמשו באותו תכלת גם לציצית וגם לצורכי חול. וחז"ל לא הזהירו אותנו מחלזון פסול , אלא רק מקלא אילן שהוא סוג צמח "אינדיגו". לכן, כדי להגיד שזה לא החלזון צריך לומר שהיו 2 חלזונות שמפיקים תכלת,       ( שזה עצמו דבר נדיר מאד) שהיו באזור צור וצידון, אחד שיש לנו עליו עדויות וממצאים רבים, והוא פסול, וחז"ל לא הזהירו מפניו, ועוד אחד כשר שלא מוזכר בספרי המדע , ואין עליו ממצאים.זה דבר רחוק מאד!

כמו כן, הגמרא במנחות כותבת בדיקות איך לבדוק אם התכלת בא מהחלזון הכשר , והתכלת מהארגמן עמד בבדיקות. זה אומר שהוא התכלת הנכון.