שרשור חדש
חודש טוב מזכיר את מנהג המקובליםשפיפול
לא להתווכח, להמנע מעימותים ולהמעיט כמה שניתן בתקשורת בין אישית בשנים עשר הימים הראשונים של חודש ניסן.
מה המקור לזה?אניוהוא
שאלתישפיפולאחרונה
זה מסוג הדברים שמדברים כל הזמן אבל לגבי מקור מדוייק לא קיבלתי תשובה ברורה
זה אמור להיות מוזכר באחד משני הספרים הבאים או בשניהם.
1. מאור ושמש
2. עבודת ישראל

אני הייתי חחפש את זה קודם כל בבני יששכר

דבר תורהשלוםם

שלום,
מחפשת דבר תורה קצר לליל הסדר, בסימן "כורך"..
תודה לעונים

שאלהאנונימי (פותח)

מה אמר יעקב לעשיו? מבולבל

מה הם נפגשו?מבקש אמונה


נראה ליאנונימי (פותח)

הם דיברו חושב

יש מדרש שאליפז דיבר עם יעקב.נפש חיה.אחרונה
שאלה לחכמיםפתוח אליכם

איך הייתם יכולים לחזק מישהו באמונה, מישהו שכבר עבר לא מעט בחיים, והוא לא מצליח לראות את מה  שקורה לטובה?

 

איך באמת אפשר להביא את הבן אדם לראייה טובה על העולם?

 

תודה רבה לעונים!

כעיקרוןסתם 1...
זה לא פשוט כל עוד האדם שאנו רוצים לשנות לו את נקודת המבט לא פתוח לקבל.

אם הוא כן אז העניין הוא להראות אפשרויות פרשנות שונות ועוד נקודות מבט על אירועים שונים.

החוויה היותר חזקה ולוקחת יותר זמן ותהליך היא לחוות ניסיונות חיוביים ולהדגישאותם.

אין תחליף לחוויה מעשית טובה. מתוך שגרה חיובית ניתן לבנות הסתכלות שונה
אתה צודק...פתוח אליכם

רק הבעיה שכשיש חוויה שהיא פחות חיובית...

 

הדברים נלקחים בצורה קשה ומאוד קשה להיכנס ללב שלו...

לפעמים אם הוא ינסה לעודד מישהו אחר זה יכול לעזורשאג
כלומר אם הוא יגיד שמשהו יכול לגרום ל.... אז גם אצלו המשהו יכול לגרום ל...

לא תמיד עובד אבל לפעמים כן

בהצלחה!
מעניין...פתוח אליכם

דווקא הוא מעודד לא מעט אנשים, אבל כשזה מגיע אליו הדברים מנהלים אחרת...

 

תודה!

..שאג
ניסת לעצור אותו באמצע שהוא מעודד ולשאול אותו אם זה תקף גם אליו?

בשמחה
לא ניסיתיפתוח אליכם

תראה, כשהכול על מי מנוחות והבעיה היא לא אצלך קל לדבר.

 

אבל ברגע שאתה בתוך הצרה, אתה לא רואה מימין ומשמאל, מבין?

בעיניי קודם כל הרגעה פיזית. אחר כך.לתת לו במה להשמיענפש חיה.
להשתתף בצערו


ןאחרי שהוא פורק
לנסןת להציע נקודת מבט אחרת
ש"תהפוך" את הראייה לשונה.
הלוואי שהייתי יכול לשנות את הראייה שלו...פתוח אליכםאחרונה

זה משהו כבר שמאוד מוטבע בו, תוצאה מהרבה שנים...

מביןשאג
המון בהצלחה!
אין פתרונות קסם, שישב יום יום ללמוד ולשמוע שיעוריםyagel


לויקהל--פקודיאניוהוא
שלמה המלך, החכם מכך אדם לימדנו ש"שקר חן והבל היופי".
ואם כך הוא, יש לתמוה על כל מעשה המשכן שמפורש בפרשיות האחרונות. כל כך הרבה פאר, זהב וכסף, אבנים יקרות, סדרים מדויקים של סוגי בדים וחוטים בצבעים מיוחדים השזורים עם חוט זהב.
והדבר מפליא, זו דרך עבודת ה׳? לולא הפאר הקב"ה לא היה משרה שכינתו בישראל?
במלך בשר ודם, לא היינו מתפלאים, שאנו מבינים שיש אדם הרוצה כבוד, אך מה שייכת הבנה זו כלפי שמיא?

אך באמת העניין הפוך, הצורך בכל הפאר הזה לא נובע מהמלך. כדי שהעם יבין מי המלך וכמה יש לכבדו, צריך לפאר ולרומם את ביתו ואת מלכותו.
לכן ה׳ מצווה את ישראל כיצד לבנות את המשכן בדקדוק גדול כל פרט כראוי לו, כי כך היא דרך המלכות אין אקראיות אלא הכל נעשה כרצון המלך (וכמובן שבמלך מלכי המלכים אין זה ׳רצון׳ שרירותי כמלך בשר ודם, אלא הדברים עמוקים ונסתרים).
בזה מבואר גם מדוע אין נכנסים לקודש הקודשים למעט כהן גדול פעם בשנה, שכך היא דרך המלכות שלא כל אחד יכול להכנס.

הבנה זו של כבוד מלכות היא נוגעת למעשה בהלכות קריאת שמע.
כך כתב המשנה ברורה (סימן סא ס"ק ד):
"כתב הטור בשם רב עמרם לישוייה איניש לק"ש בכל זמן דקרי לה, כפרוטגמא חדשה [הוא כתב צווי המלך על בני מדינתו] ויחשוב בלבו אלו מלך ב"ו שולח פרוטגמא חדשה בודאי היו כל בני המדינה קוראין אותה באימה ויראה ברתת וזיע ק"ו לק"ש שהוא פרוטגמא של מלך ממ"ה הקב"ה שחייב כ"א לקרותה באימה ויראה ברתת וזיע..."
הרי שכשנבין את מלכות ה׳ נדע איך קוראים באמת קריאת שמע...

גם בהלכות בניית בית כנסת מצינו השלכה להבנה זו,
כך כתב השולחן ערוך (סימן קנ סעיף ב):
"אין בונים בית הכנסת אלא בגבהה של עיר ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר"
ובאר הרב קוק זצ"ל שהצורך בהגבהת בית הכנסת יותר משאר בתי העיר הוא כדי לרומם בעיני האנשים את עבודת השם ית׳ יותר מהצרכים הפרטיים שלהם ושזו היא מטרת החיים.

שנזכה להבין מהי מלכות ה׳ בעולם.

ע"פ אור יחזקאל ז, עמ כה, וע"פ עין איה שבת פרק א פיסקה כה.
שכוייח לך!אניוהוא
מהמם. וגם זה כתוב בבראשית רבה נרטלינפש חיה.
"אינו דומה מאור פניו של אדם
בשאר ימות השבוע
משהוא בשבת"
אינלי מושג......נפש חיה.אחרונה
מקסים ביותר!נפש חיה.
שאלה הלכתיתאנונימי (פותח)

האם מותר לאמר תפילת הדרך במיקקרופון באוטובוס והאם השומעים יוצאים ידי חובה?אשמח למקורות

מותר כמו בכל תפילהשפיפול


שאלה שנידונה בפוסקיםאניוהוא
אשתדל לשלוח מקורות במשך היום או מחר
..העני ממעש
עדיף כ'א לעצמו.
כנל- ויותר- לגבי ברכה אחרונה במיקרופון בטיולים.

מקורות- מוזמנים הנגישים
בכל מקרה הלכה למעשה תשאל רב שאתה מכירצריך עיון
אל תסמוך על ניקים אנונימיים
בגלל זה הוא ביקש מקורותברגוע


סבבה, רק לוודא..צריך עיון
ד"א- אחלה חתימהברגוע


תודהצריך עיוןאחרונה
היתה פעם וחזרה עכשיו
פתח קיצו"ש הרב עובדיה נראה לי מתיר רמקול, אוסר רדיו וכדוyagel


רמ"פ אומר שיוצאים ידי חובה, הרש"ז אומר שלא יוצאיםחסדי הים
ידי חובה
(הרב משה פיינשטיין והרב שלמה זלמן אוירבך)צריך עיון
הצעה למנהליםאניוהוא
צריך לשנות את השם של הפורום.

במקום פורום 'בית מדרש'
אתן כמה הצעות

-הפקולטה לתלמוד והלכה
-השמצות וגידופים
-איפכא מסתברא



אין האמור הלצה גרידא.
אלא תמונת אמת של מה שקורה פה בפורום על פי רוב.
חבלסתם 1...
שיותר מפריע לך סגנון הלימוד שלי לעומת כבוד תלמידי חכמים, לפי הרשימה שהבאת.

אני מודה שאינני מישיבות הקו אך אינני אקדמאי במקצועות תורניים. (למרות שהסגנון לא מפריע לי כשהמטרה היא לימוד תורה).

אני לומד בעיקר רמב"ם, הרב קאפח והרב סולובייצ'יק ומנסה לעצב ולהשתמש בשיטת לימודם, אם הסגנון אקדמי בעיניך, חבל.

על כבוד החכמים הגבתי אך לא בחריפות, על קיר הפורום בכל אופן, בגלל דיני לשון הרע שכאשר זה לא נשמע זה רק מתסיס ונעשה גרוע.יותר וזה מה שקרה בפועל בגלל מחאות חריפות..

יישר כח בכל אופן, יראת שמיים וכבוד חכמים אני מקווה שיש לי.
אין בסדר הרשימה כדי להגיד מה חמור ממהאניוהוא
אכןימ''ל

לצערי בזמן האחרון נהייתה פה אוירה לא נעימה, אנסה לדבר אישית עם הנוגעים בדבר (כל סגנונות הלימוד והחשיבה מתקבלים בברכה כל עוד הם נכתבים בכבוד). אם לא יעזור אולי ננקוט צעדים אקטיביים יותר.

 

והייתי מעדיף 'ריתחא דאורייתא'

 

נ"ב

פנייה למנהל/ים אפשר לעשות באופן פרטי, אני מבטיח להשתדל לא לנשוך אף אחד.

הפניה למנהלים נעשתה בצורה שתרמוז לנפשות הנוגעות בדבר...אניוהואאחרונה
יישר כח!

יש מנהיג לבירה!
גילוי נאות - אני מעדיף גולדסטאר!
מקור הלכתי לאיסור מכנסיים לנשים.הולם במיוחד
ככל הידוע לי הלכות צניעות נובעות מטפח באישה ערווה.
איזה טפח?
מה שמקובל (דת יהודית) + גדרים ספציפיים שהגדירו חכמים (כמו שוק)
עד כאן אני צודקת?

לגבי מכנסיים, האיסור קצת מוזר. כי אין פה עניין של ראיית טפח ממקומות המכוסים.
האחרונים שאוסרים מסבירים שזה מחשש שיהיה צמוד
או כי זה לא ילבש (לכאורה לא תופס על מכנסיים המיועדות לנשים)
או כי יש עניין ספציפי באיסור לראות את הפסיעה (הפיסוק).

א- מה שונה חשש שמכנסיים יהיו צמודות מחשש שחולצה תהיה צמודה?
ב- מכירים מקור בגמרא או בראשונים לעניין של הפסיעה?

או מקור קדום יותר שעל סמך זה האחרונים אוסרים?

אנא עשו עימי חסד והימנעו מהבאת טעמים רוחניים או פסקי אחרונים.
בעצם כלום פה לקצת
טבלת חזרותשרוליק איזיק

למשהו יש טבלת חזרות על משנה ברורה(חלק א)?

"אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת"מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ט"ז באדר תשע"ז 11:52

מישהו יכול להסביר לי את המשפט הזה? לא מובן לי...

 

כי אם הנביא טוב, זה אומר שהוא מקבל את הדיבורים מהקב"ה (אני טועה?)  

אז מה שייך לומר "אשר בחר בנביאים טובים"?

 

ומה שייך לומר "רצה בדבריהם הנאמרים באמת"?

הרי הדיבור עצמו הוא מהקב"ה  יכול להיות שהקב"ה לא ירצה בדברי עצמו? או שזה לא ממנו? מוזר...

 

אשמח אם מישהו יסביר לי את המשפט הזה 

הנאמניםסתם 1...
מה?מבקש אמונה

התכוונת לנוסח?  אצלי בסידור כתוב "הנאמרים" בכל אופן

יש נבואה שמגיעה בדרכי טומאה, כנבואת בלעםסוג'וק


אז ככה...?מבקש אמונה

יש קודם נבואה (רק תלוי אם היא של קדושה או טומאה) ואח"כ הקב"ה בוחר באחד מהם?

 

 

 

 

 

יש אנשים שמגיעים לנבואה, בדרכי קדושה ובדרכי פחות קדושהסוג'וק

והקב"ה 'מעדיף' את אלו שבדרכי קדושה

שיהיה...מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ח באדר תשע"ז 13:06

נראה שאין לך כוח להסביר, אז אני אעזוב אותך לנפשך

לא הבנתי יותר מזה בשאלתךסוג'וק


1. הכוונה 'טוב' מעיקרו ולידתו, כמו שכתוב לגבי משה רבן שלחסדי הים
נביאים "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב,ב), וכמו ש-ה' אומר לירמיהו ""בְּטֶרֶם אֶצָּרְך ָבַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיך נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (ירמיהו א,ה).

חז"ל לימדונו (בבלי סנהדרין פט) שכל נביא מתבטא בסגנון המיוחד לעצמו, ו-ה' מנבא את העניין לא הלשון, לכן ה' מתרצה בדבריהם ובסגנון שהם אומרים את הנבואה.
תשובה יפה!! תודה רבה מבקש אמונה


ומה תאמר לגבי עובדיה (למשל) שהיה גר?סוג'וק


גם גר יכול להתברר למפרע שהיה לו נשמה קדושה ומיועדת לנביאות,אנונימי (2)
כמו הרעיון ב'פרקי דרבי אליעזר' (מ"א), שנשמת הגר הייתה בהר סיני.
בטעות כתבתי כאנונימיחסדי הים
זו כמובן מחלוקת די רציניתסתם 1...
על מהות הנבואה.

רסג רמבם: נבואה תבונית וגם גר, גוי, יהודי ועוד יכולים לנגיע לנבואה. מורה הנבוכים חלק שני בפרקי הנבואה.

ריהל: רק עם ישראל יכול להגיע לנבואה וגם זה בתנאים מסוימים.
שמירת מצוות וארץ ישראל.
הגר לכאורה לא יכול לפי הכוזרי מאמר ראשון קטו.
את נבואת הגויים הוא מסביר כנס יוצא דופן.
אז איך הכוזרי מסביר את ה'ויקרא רבה' (יח,ב):חסדי הים
"אמר רבי יצחק עובדיה גר אדומי היה"
כמו שכתבתי...סתם 1...
נס.
נבואה טבעית היא רק לעם ישראל

העניין האלוקי והנבואה שייכים בהשתלשלות רק לעם ישראל ואם הגיעו לגוי זה ברצון ד ונס.

אם זו בכלל נבואה או חלום נאמן, שזו דרגה פחותה מנבואה ויכולה להיות שייכת לגוי לדבריו.
ועוד נקודהסתם 1...
תראה רשי במסכת סנהדרין לט עמוד ב

מפני מה זכה [עובדיה] לנביאות - שהרי גר היה ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל, כדכתיב 'להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך' ".

ועוד נקודה.

עובדיה גר אדומי היה זה ל' יש אומרים ' זאת אומרת מחלוקת.
לא לכולי עלמא הוא היה גר אדומי

ילקוט שמעוני רמז שפה':

חזון ישעיהו - שני נביאים נתנבאו בלשון זה, ישעיה ועובדיה,
ישעיה גדול שבנביאים
ועובדיה קטן שבנביאים, ויש אומרים גר היה.
הדעה העיקרית שהיה גר. ב'ויקרא רבה' לא מובאחסדי הים
מחלוקת, וזה הרבה יותר קדום מה'ילקוט שמעוני'.
גם זה משמע מהבבלי סנהדרין שהבאת.
בסנהדרין זו גם מחלוקתסתם 1...
יש שם שלוש דעות כשרק האמצעית טוענת שהוא היה גר.

בכל אופן מחלוקת גם אם היה גר, זה לא משנה.

מהי הנבואה ולמי היא ניתנת זו מחלוקת מפורסמת ועקרונית במחשבה היהודית.

את המקורות של רמבם וריהל כבר צירפתי לעיל.....
לפי כולם הוא היה גר. תציין לי איזה תנא או אמוראחסדי הים
סובר אחרת. גם רש"י בתחילת עובדיה, מביא דעה זו.

אני מסכים שיש ראשונים שסוברים שאין נבואה אלא לישראל (הראב"ע גם סובר כך, בפירושו דברים יג,ב). השאלה אם זה מסתדר עם חז"ל.

גם יש את המדרש הקדום 'תנא דבי אליהו' שכותב כך: "מעיד עלי שמיים וארץ , בין איש בין אישה, בין עבד בין שיפחה, הכל לפי מעשיו מיד רוח הקודש שורה עליו".
מה אם הוא גר הוא לא עם ישראל??? גם לדעת ריה"ל גר מתנבא!!yagel


מאמר ראשון, קטו:לך דומיה תהילה

...וְעִם זֶה, לֹא יִשְׁתַּוֶּה הַנִּכְנָס לְדַת יִשְׂרָאֵל עִם הַמְיֻחָס, כִּי דַּוְקָא הַמְיֻחָסִים מֻכְשָׁרִים לַנְּבוּאָה, וְזוּלָתָם תַּכְלִיתָם שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהֶם וְשֶׁיִּהְיוּ חֲסִידִים וַחֲכָמִים, לֹא נְבִיאִים.

 

לעניות דעתי, הדברים חד-משמעיים.

מה תגיד על דוד??yagel


לדעתעי צריך לראות יותר משתי שורות.. אבל מעניין.yagel


הנה כל הפסקה וההקשר:לך דומיה תהילה

קיד אָמַר הַכּוּזָרִי: כֵּן הוּא אִלּוּ הָיְתָה שִׁפְלוּתְכֶם בִּבְחִירָה, אֲבָל הִיא בְּהֶכְרֵחַ, וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם — תַּהַרְגוּ.
קטו אָמַר הֶחָבֵר:  מָצָאתָ אֵת מְקוֹם תֻּרְפָּתִי, מֶלֶך כּוּזָר. אָכֵן, אִלּוּ הָיוּ רֻבֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, מְקַבְּלִים אֵת הַשִּׁפְלוּת כִּכְנִיעָה לֵאלֹהִים  וּלְתוֹרָתוֹ, לֹא הָיָה מַזְנִיחֵנוּ הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי זֶה הַזְּמָן הָאָרֹך. אֲבָל מִעוּטֵנוּ בַּדֵּעָה הַזֹּאת, וְלָרֹב יֵשׁ שָׂכָר מִפְּנֵי שֶׁהֵם סוֹבְלִים הַשִּׁפְלוּת בֵּין הֶכְרֵחַ לִבְחִירָה, כִּי אִלּוּ הָיוּ רוֹצִים הָיוּ חֲבֵרִים וְשָׁוִים לַמַּשְׁפִּילִים אוֹתָם בְּמִלָּה שֶׁיּאֹמְרוּ אוֹתָהּ בְּלִי טֹרַח, וּכְגוֹן אֵלּוּ לֹא יֹאבְדוּ אֵצֶל שׁוֹפֵט הַצֶּדֶק. וְאִלּוּ הָיִינוּ סוֹבְלִים הַגָּלוּת וְהַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה לְשֵׁם ה' כָּרָאוּי, הָיִינוּ פְּאֵר לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְצֻפֶּה, וְהָיִינוּ מְקָרְבִים קֵץ הַיְּשׁוּעָה הַמְצֻפָּה. 
וַאֲנַחְנוּ לֹא נַשְׁוֶה עִם עַצְמֵנוּ כֹּל מִי שֶׁנִּכְנָס לְדָתֵנוּ בְּמִלָּה בִּלְבַד, אֶלָּא בְּמַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲמַל הַנֶּפֶשׁ, כְּטָהֳרָה וְלִמּוּד וּמִילָה וּמַעֲשִׂים תּוֹרִיִּים רַבִּים, וּבְאַחַת: שֶׁיִּנְהַג כְּמִנְהָגֵנוּ. וּמִתְּנָאֵי הַמִּילָה וְסִבּוֹתֶיהָ שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד שֶׁהִיא אוֹת אֱלֹהִית, צִוָּה אוֹתָהּ ה' בְּאֵיבַר הַתַּאֲוָה הַגּוֹבֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלֶיהָ וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, בְּהַנָּחַת הַזֶּרַע בַּמָּקוֹם הָרָאוּי וּבָעֵת שֶׁרָאוּי וּבָאֹפֶן הָרָאוּי, אוּלַי יִהְיֶה זֶרַע מְשֻׁבָּח, יִצְלַח לְקַבָּלַת הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי. וּמִי שֶׁדָּבַק בַּדֶּרֶך הַזֹּאת כְּבָר הִשִּׂיג לוֹ וּלְזַרְעוֹ חֵלֶק הָגוּן מִן הַקִּרְבָה אֶל הָאֱלוֹהַּ. [וכאן מתחיל מאמר מוסגר שבא לסייג את הנאמר קודם] וְעִם זֶה, לֹא יִשְׁתַּוֶּה הַנִּכְנָס לְדַת יִשְׂרָאֵל עִם הַמְיֻחָס, כִּי דַּוְקָא הַמְיֻחָסִים מֻכְשָׁרִים לַנְּבוּאָה, וְזוּלָתָם תַּכְלִיתָם שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהֶם וְשֶׁיִּהְיוּ חֲסִידִים וַחֲכָמִים, לֹא נְבִיאִים.

דוד היה גר?לך דומיה תהילה


בן גריםyagel


ענית לעצמך...לך דומיה תהילה

בן גרים=לא גר.

זה כמובן גם לא מובן מאליו אצל ריה"לסתם 1...

אם גם האמא וגם האבא גרים אין המשך של 'העניין האלוקי' אצל בן גרים זה.

 

מאמר ראשון קטו כמו שהבאת ובכלל על השתלשלות העניין האלוקי והיווצרות עם ישראל מפרטים לעם מאמר ראשון צה', קג', קטו'

 

 

לרמב"ם כמובן גם גוי יכול להינבא או מוכרח ודוקא הנס אם לא יינבא 'הא-ל מנבא בני אדם'!

 

והנס אצל ברוך בן נריה היה שהוא לא התנבא למרות שהיה תלמיד הנביא.

 

זה כבר עניין לשרשור בפני עצמו.

איפה אצל ריה"ל מוזכרלך דומיה תהילה

שבן לשני גרים לא יכול להתנבא?

הרי הוא מיוחס.

 

לא הבנתי מה הקשר לרמב"ם ולברוך בן נריה לענייננו.

(איך אי-התרחשות נס היא נס?)

תשים לב שהנבואהסתם 1...
אצל ריהל מצריכה שלושה תנאים

א. עם ישראל
ב. ארץ ישראל
ג. שמירת תורה ומצוות

כל חריגה מזה נעשתה ברצון הבורא כהוראת שעה יוצאת דופן. (בלעם, עובדיה ןעוד)

השתלשלות העניין האלוקי בעם ישראל בצורה גנטית, לפי ריהל, מאפשר נבואה.

דבר שיכול להיות רק בעם ישראל ולא בגוי או גר, לפי קטו.

אינני רואה איך ההגדרה 'מיוחס' יכולה להיות קשורה לגרים, רק למשפחות ישראליות מובהקות ללא קשר לנבואה.
תראה רשי על סנהדרין על הנביא עובדיה.

2. לגבי רמב"ם הנבואה היא שונה לחלוטין!

הנבואה היא תבונית ומגיעה לאחר הכשרות רבות של לימוד ועבודת מידות במקביל.

רמב"ם מדגיש במורה שאחד הניסים בנבואה הוא שהנביא יודע שמדוב
ר בנבואה מכיוון שהנבואה לפי רמב"ם היא תוצאה טבעית לתהליך הנ"ל ולא נס.

הנבואה היא לא נס לפי רמב"ם אלא יכולת טבעית לבני אדם ללא הבדל גזע ומין..

עוד נס בנבואה הוא דווקא מניעתה ממי שעבר את כל תהליך ההשתלמות הקשה והמפרך ולא התנבא, כמו ברוך בן נריה.
לא היתה שום מניעה להתנבאותו חוץ מהנס של מניעתה ממנו.

נ.ב
יש לציין שהרמב"ם לא כזה נדיב בנבואה...
הנבואה דורשת כשרונות מולדים רבים ורמה שכלית גבוהה מהממוצע אצל הרוב ככה שקשה להגיע אליה.

אפשר לומר שלעם ישראל יש פור על פני עמים אחרים כי התורה כוללת הכשרה מתאימה אך כבר קמו נביאים מהגויים והגרים והנשים.

ריהל משתמש במושג החלום הנאמן ולא רק נבואה בקשר לנבואת גויים וזה מושג שקרוב לנבואה אך לא בדרגתה כלל ומתאים גם לגרים או גויים וגם למלך כוזר עצמו עם חלומו!

הבהרה

לא באתי חלילה לזלזל בגרים או גויים, אלא רק ללמוד ולברר את דעת ריהל בנבואה
לגבי החלק הראשון,לך דומיה תהילה

בן גרים הוא מיוחס - לאבותיו הגרים. אז אין מה להתפלא שיתנבא.

 

לגבי הרמב"ם,

לא ראיתי ממנו שהנבואה היא "תוצאה טבעית". יש תנאים לנבואה, אבל זה שהתנאים התקיימו אין הכוונה שתתקבל נבואה. על דרך משל, תנאי לבישול מרק הוא סיר תקין, אבל סיר תקין לא יביא מעצמו לבישול מרק... הכשר כלי הקיבול לא מבטיח הכלה של הנושא. לומר שהנבואה היא השגה של האדם, זה ממש אריסטוטלי.

לא מדוייקסתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ"ד באדר תשע"ז 16:05


א. מיוחס.

הייחוס היה מקנה מעמד בעם, תנאי לישיבה בסנהדרין ותפקידים במקדש.

אין משמעות למשפט כמו
"הוא מיוחס לאבותיו הגרים"

בגמרא בקידושין ע עמוד ב נאמר:

"אימתי הוי עדות לישראל?
בזמן שהשבטים שבטי יה.

אמר ר' חמא ברבי חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל שנא' 
 בעת ההיא נאם ה' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל.

לכל ישראל לא נאמר אלא לכל משפחות. [והמה] יהיו לי לעם

אמר רבה בר רב הונא זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים".

רש"י על משפחות ישראל: משפחות שהם ישראל גמורים.

כדאי לראות את ההמשך!

במשנה במסכת קידושין נאמר, שמי שהיה בעל תפקיד במזבח או בדוכן שבמקדש היה מיוחס - ואין צריך לבדוק אחר משפחתו.

לאחר מכן מובאים דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס: "אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך".
בקידושין דף עו, ב מבואר שכוונתו לצבא בית דוד.
לדעתו, היו שם רק ישראלים מיוחסים כלומר, ישראלים בני ישראלים -
"כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן".

ב. נבואה טבעית לרמב"ם והנס הוא דווקא מניעתה.

בנבואה יש כידוע שלוש שיטות לפי רמב"ם במורה חלק ב פרק לב

"הדעה הראשונה 
היא דעת המון הבורים מבין המאמינים בנבואה, ואף מקצת פשוטי תורתנו מחזיקים בה, והיא שהאל יתעלה בוחר את מי שהוא חפץ מבני-אדם, מנבא אותו ...(גם רעים, טפשים ועוד)

הדעה השנייה 
היא דעת הפילוסופים, והיא שהנבואה היא שלמות כלשהי בטבע האדם.
שלמות זאת אינה מושׂגת לשום אדם אלא אחרי תרגול המוציא את מה שיש בכוח מין אל הפֹּעַל אם אין מונעת זאת מניעה מזגית או איזושהי סיבה חיצונית..

הדעה השלישית 

שהיא דעת תורתנו ויסוד לשיטתנו, היא ממש כמו הדעה הפילוסופית הזאת (!),
למעט דבר אחד והוא שאנו מאמינים שיש שהראוי לנבואה, המתכונן לה, לא יתנבא וזה על-פי חֵפץ אלוהי.
בעינַי זה דומה לנסים כולם ונוהג כמנהגם. (שחור על גבי לבן, לי זה נראה מפורש מאוד!)

כי הדבר הטבעי הוא שכּל מי שראוי מטבע-בריאתו ומתאמן על-פי חינוכו והוראתו עתיד להינבא [די ברור שזה טבעי כמו להרים יד!], והמנוּע מזאת הוא כמי שמנוע מהנעת ידו כירבעם או מנוע מלראות כצבאו של מלך ארם..
עיקר האמונה שלנו, שההתכוננות ושלמות המידות והשׂכל הכרחיים (!) בדבריהם:
אין הנבואה שורה אלא על חכם גִבור ועשיר..

 והסברנו שבני הנביאים עוסקים תמיד בהתכוננות
מסיפורו של ברוך בן נריה לומד אתה שיש שהמתכונן מנוע ואינו מתנבא".
 

אמר המגיב: אכן אין בדבריך דופי והם מתקבלים על לבבי.לך דומיה תהילהאחרונה

קיבלתי והחכמתי. תודה רבה.

ראה במאמרו של הרב שילת-אדם כל שהוא

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/sgulat-2.htm

(אות ה).

הוא מסביר שם שע"פ הכוזרי זו מחלוקת בחז"ל, והוא סובר כדעה שלא יכולה להיות נבואה לגרים, ולעומת זאת, הרמב"ם שסובר שיש נבואה בגרים, יכול לומר שאין כלל דיעה חולקת על זה בחז"ל.

יוצא מן הכלל המעיד על הכלל.לך דומיה תהילה

הראיה היא שצריך לתרץ למה הוא זכה לנבואה...

אני מנסה להצליב בין התשובות שלך ושלו מבקש אמונה

אולי בהזדמנות תכתוב לי את תשובתך קצת באריכות.. נתת לי טעימה וזהו, אני רוצה עוד 

נביאים טובים - שמגיעים לנבואה בדרכים טובות, למעט בלעם למשלסוג'וק

"ורצה בדבריהם הנאמרים באמת" - למעט נביא שמגיע לנבואה ומשתמש בה לא לדרכי האמת , שוב, כמו בלעם למשל שהלך לבלק

שאלותyagel

1.נביאים טובים- הטובים כביכול מיותר?

2.מה זה "ורצה בדיבריהם" ה' נתן להם את דיברהם?

3. הנאמרים באמת-אז כיצד יאמרו? יש בכלל אופציה אחרת?

יפה מאד!! רק לגבי 3 אני יודע שיש להם אפשרות להוסיף מבקש אמונה

ועכשיו אתה מוזמן לענות...

הגדה של פסחטיבבש

לקראת החג הבעל"ט מצ"ב הגדה של פסח ללימוד 

 

20170320134948.pdf

 

 

מתי מלחמה נקראת מלחמת מצווה?משתדלת יותר


א. כיבוש הארץ ב. מלחמת עמלק ג. עזרת ישראל מצרימ''ל

מלחמת רשות היא מלחמה של הרחבת גבולות מעבר לא''י.

 

(רמב''ם הלכות מלכים ומלחמות פרק ה' הלכה א')

תודה. והמלחמות היום מה הן? ואם הן מצווה אז בגלל איזו סיבה?משתדלת יותר


עקרונית הן עזרת ישראל מצר,ימ''ל

בנוסף גם לפחות רובן נעשות בגבולות הארץ אז יש בהן גם אלמנט של כיבוש. לכן לכאורה משתי הסיבות הנ''ל הן מצווה.

תודה רבה.משתדלת יותר


יש אומרים שלא, כי אין משוח מלחמה וארוןחסדי הים
מי אומרים?משתדלת יותר


הרב עובדיה ועוד על פי ספר המצוות לרמב"םחסדי הים
אפשר מקור מדוייק? ( ברב עובדיה)אניוהוא
הרב עובדיהסתם 1...
יביע אומר ח"י חו"מ סימן ו אות כג' מבצע אנטבה מלחמת מצווה.

אם לזה הוא התכוון.... @חסדי הים
לא ראיתי שם, אלא בספר הדרשות שלו במוסדחסדי הים
הרב קוק- 'משא עובדיה'.
הוא גם דן בזה, ביחווה דעת ב, יד.

הרבה אחרונים, מביאים את הרמב"ם בסה"מ, ואת הרמב"ן.
אבל כמו שכתבת, רוב האחרונים סוברים שזה לא לעיכובא.
הרצי"ה וריב אברום וגם הרב גינזבורג החבד"י ועוד סוברים שהיאעף על עצמו

מלחמת מצווה

ישנן הסיבות למלחמה וישנה ההכרזה על המלחמהסתם 1...
הסיבות הן כמו שפורטו, שלוש.

אבל השאלה האמיתית פה היא מי מוסמך להכריז על מלחמת מצווה?

מנהיגינו כיום???

ברמב"ן מבואר שיש צורך באורים ותומים בשביל לצאת ולהכריז על מלחמה כזו אך כבר תירצו שזה לא לעיכובא.

המכבים לא יצאו על פי אורים ותומים וכך גם רבי עקיבא.

הרמב"ם פוסק שעזרת ישראל מיד צר היא מלחמת מצווה, אלא שמדבריו בספר המצוות ניתן להבין שכאילו הדבר מותנה בקיומו של בית המקדש. בפרק ה של הלכות מלכים גם כן.

ירושלמי בסוטה פ"ח ה"י, כאשר הגויים באים להתקיף אותנו זו מלחמת מצווה. להגדרת רבי יהודה שם - "מלחמת חובה", ואילו לדעת חכמים, שהלכה כמותם - "מלחמת מצווה", גם בבבלי סוטה מד ע"ב.

גם במאירי בסוטה מב ע"א: "כל מלחמה שמלכי ישראל או מנהיגיהם נלחמים עם אויביהם, הן מלחמת מצוה, כגון מלחמת שבעה עממין ומלחמת עמלק ומלחמה עם כל צר הבא עליהם להשחית נחלתם, הן מלחמת הרשות כגון מלך שנלחם מרצונו עם שאר העמים אם להרחיב את גבולו...".

היד רמ"ה (סנהדרין קג ע"ב), על אחז ואחזיה ושאר מלכי ישראל הרשעים, שנאמר עליהם בגמרא שאין נפשותיהם נידונות - לפי שנשתדלו בהצלת נפשות ונלחמו מלחמת חובה ונצטערו בצערן של ישראל".


נראה שככה פסקו גדולי הפוסקים בדור שלנו שהמלחמות כיום הן מלחמת מצווה.

אך לא ברור מהו מקור הפסק, נכון?מי האיש? הח"ח!

נניח, רק נניח, שצודק מי שטוען שהמלחמה בשנת 1956 לא היתה לצורך הצלת נפשות, אף לא לצורך הצלחת המדינה, סתם לצורך מין קואליציה משונה להמשך שליטת הבריטים והצרפתים בכיבושם על תעלת סואץ. אם כן "מנהיגינו" שלחו אל מותם יותר ממאה חיילים, ואף סיכנו את עתיד המדינה כולה, בצאתם אלי קרב נגד מצרים (או כל העולם הערבי). האם יהין מישהו לטעון שזו היתה זכותם ההלכתית? שיש ביד מנהיג דמוקרטי לנהוג בשרירות ליבו באשר יילך, רק כי משרתיו ונושאי כליו פוחדים ממנו ומחמת זעמו המשתלחת, בלי לספר את האמת לציבור הרחב ובמניעת מידע, שאולי בבחירות דמוקרטיות היה משפיע על דעת הקהל, כפי שקרה עם בן-גוריון שבלי ספק איבד את דרכו וגם את יושרתו מספר שנים לאחר העצמאות?

כמובן שלזה רמזתי ואתה צודקסתם 1...
היו פה מלחמות ללא כל הצדקה.

למפרע, לאחר שנים מתגלות שחיתויות החל משליחת הצבא למבצעים ומלחמות בכדי להסיט את תשומת הלב מהמנהיגים הפוליטיים עד כדי שחיתות של ממש.

יש היסטוריונים שמוצאים את זה בכל המלחמות כאן חוץ ממלחמת העצמאות.
זאת אומרת שלא היתה הצדקה לשום מלחמה חוץ ממלחמת העצמאות והיו יכולים להיות פתרונות אחרים.

כמובן שזה תלוי דעה פוליטית וכו'. ואני לא רוצה להיכנס לזה מה גם שזה דורש ידע היסטורי מדוייק.

להבדיל!!

בזמן התנ"ך ובמלחמות המתוארות בו זה קיים גם כן.
שימוש
במלחמות ובמבצעים צבאיים לצרכים פרטיים, לכאורה.

וזו באמת השאלה לגבי מלחמות בכלל ומלחמת מצווה על אחת כמה וכמה.
גודל האחריות הוא עצום.
שטויותעף על עצמואחרונה


שאלה לגבי מעשר...מבקש אמונה

אם אדם עשה עבודה למישהו שהמחיר שלה - לצורך העניין-  50 שקל.

אבל פתאום בעל הבית  החליט לתת לו 70 כי הוא מצא חן בעיניו..  (יהודי נו.. חמוד)

 

המעשר הוא דווקא מתוך המחיר שנקבע מראש או לפי מה ששולם בסוף?

 

תודה!

ברור שצריך. בלי להיכנס לדיון אם זה משכורת או מתנה,חסדי הים
צריך להפריש מעשר גם ממתנות.
אוקיי תודה.. באמת מצאתי שצריך להפריש גם ממתנהמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ח באדר תשע"ז 18:49

מוזר, למה היה זכור לי שלא צריך...

צריך לחשוב במקרים כאלה על ריביתאניוהוא
צריך לחשוב על זה
מחר בלנ"ד
וואו לא חשבתי על זה...אני אשמח אם תרחיבמבקש אמונה


מצטער. לא היה לי דקה היום. אנסה במוצא'שאניוהוא
תוספת מחמת הלוואה- ריבית, שלא מחמת הלוואה- אינה ריבית.אניוהוא
הבעיה בריבית זה 'המתנת מעות' - על מה שהמעות המתינו אצל אדם ולא אצל מי שאמור לקבלם - ועל זה שהסכמת שהוא יחכה עם התשלום - בנתיים המעות אצלו והוא יכול לסחור בו - התוספת היא ריבית. - לדוגמא לקנות ארון בתשלום מראש ב800 ובתשלום דחוי ב 1000 זה ריבית גמורה. התוספת של 200 זה בגלל שהמוכר ממתין מלקבל את הכסף.

אם סגרתם מראש על תשלום בסוף העבודה- ובזמן שסוכם המעביד שילם יותר- זה בגלל שאתה עובד טוב וכו' אין בעיה של ריבית. כי התוספת היא לא בגלל המתנה.( - ואין פה בכלל המתנה...)
אם לאחר זמן הוא החזיר - אם אמר בגלל שחכית עם התשלום - אז זה אסור משום ריבית. אם אמר שזה מסיבה אחרת (כגון שאמר בגלל שהפרצוף שלך יפה) ) אז מותר ולא צריך לחשוש לדברים שבלב.
יותר טוב אם יוכל להוסיף שלא בעת הפרעון.
נקודה חשובה.. תודה רבה!מבקש אמונה


בשמחה!אניוהואאחרונה
לפרשת כי תשאאניוהוא
כל הפרשנים נדרשו להסביר ולהבין מה בדיוק היא החטא של ישראל בעשיית העגל.
הרמבן האבן עזרא והכוזרי אמרו שעם ישראל רצו אמצעי לעבוד את ה׳ דרכו, ולא חלילה לעבוד אלוהים אחרים.

אך עדיין טעון ביאור, הרי רק לפני כמה ימים ספורים עמדו ישראל במעמד הר סיני וקיבלו את תורת ה׳, וכיצד יתכן שכה מהר נפלו ממדרגתם האדירה?
שכך מעיד הקב"ה בעצמו "סרו מהר מן הדרך..."

ניתן להשיב שאלה זו בכמה דרכים,
אך נעסוק באחת ונלמד ממנה יסוד חשוב.


רש"י מביא את דברי חז"ל שעם ישראל טעה בחישוב הימים מעליית משה להר ועד לזמן הירידה המיועד.
וכשראה זאת השטן בא ובילבלם, ככלשון חז"ל ׳עירבב את העולם׳ כלומר הראה דמות חושך ואפלה, ענן וערפל. והגדיל לעשות והראה להם דמות מיטתו של משה, חשבו כולם שמת משה ומיד ביקשו מנהיג אחר במקומו.
הרי לפנינו כמה סכנה יש בזמנים של זעזוע, עם ישראל, דור דעה יוצאי מצרים, בגלל זעזוע שגרם השטן, הולך וחוטא בחטא כ"כ חמור ימים אחרי מתן תורה!
מכך צריכים אנו ללמוד, כמה צריך להזהר משעת הפחד והבילבול, שכל הנפילות מתחילות כשעובר על האדם זעזוע גדול.

האדם צריך לשים לב במיוחד בזמנים קשים שלא להלכד ע"י היצר הרע, שבאמת העיתות האלה לעיתים הם עצמן עצת היצר כדי ללכוד את האדם.

אך בזה עצמו גם נחמתנו, שבמעמד הר סיני אומר משה לישראל "אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים..."
כלומר כל מטרת מעמד הר סיני היא שעם ישראל יעמוד בנסיונות. ע"י הראיה החושית ושמיעת הדיברות מבורא עולם בעצמו, ישראל יכולין לעמוד בכל נסיון שיבוא.

אם כן, אמנם חטא העגל ההוא חטא חמור, אך ממנו נשכיל ונבין כיצד הנסיונות באים אך האדם ולהבא נוכל להזהר ולהשמר מכך.
שנזכה.

עפ"י שיחות מוסר לר׳ חיים שמואלביץ, וע"פ אור יחזקאל לר׳ יחזקאל לוינשטיין ח"ה מ שיט
מקסים !!!נפש חיה.
יפה! תודהלב טהור:)אחרונה
פרשת החודש והבטיה השונים מבריאת העולם עד לגאולהhillelskolnik

בפרק ט הלכות קידוש החודש לרמב"ם נותן לנו הרמב"ם לראות את תקופת ניסן וענינה וכיצד היא מלווה אותנו מבריאת העולם עד לגאולה.

 

הפרק מבואר ע"י גרפיקה תלת מימדית ומלווה בשיעורי וידאו.

המלצתי היא להתחיל מהשיעור השני.

 

ללחוץ כאן לכניסה לפרק ט

 

לכניסה לאתר לחץ כאן

 

30 יום קודם הפסח.אניוהוא
שואלים בהלכות הפסח.

שוטו בכבוד!
לליטוואקיםהעני ממעש
יש חקירה לגבי הכשרה בקומקום-
שאינו יכול להגעיל בהיות שזה לא אש

מקור- שיעור של הרב זילברשטיין אאלט
ראיתי הלכה חידוש (בשבילי)מבקש אמונה

יצא שבת לפני פסח...

סיימתי לאכול סעודה שלישית, ונשאר לי על המפה פירורים פחות מכזית..  מה עושים?

 

כתוב במשנה ברורה שאפשר פשוט לנער את המפה שהפירורים יפלו על הרצפה וזהו.  

פשוט וקל

 

 

(מסקנה: פסח נועד כדי לאכול מצות.. לא סרטים )

הסוגריים שלךנפש חיה.


שאלהאלעד

איך העם היהודי הצליח להפוך על פניו את חג הפסח באופן כזה שמסתומא אפילו חז"ל כבר עומדים משתאים כנגד מה שהיום קרוי בפינו "פסח".

 

למעשה נראה שלא השארנו אף אחד מהערכים המקוריים של חג הנפלא והחירותי הזה,

גם מתוקף החורבן (עיקרו של החג שהוא עליה לרגל וקרבן פסח)

וגם מתוקף הגלויות (אני אשכנזי ולדאבוני אפילו הכרפס לא כרפס והמרור לא מרור)

ומה שנותר לנו זה חומרות על גבי חומרות שכמעט וכבר נותקו לחלוטין מהחג עצמו, ולעיתים קרובות אף סותרים במהותם את העקרונות עליו הוא התבסס.

רעיונות חידושים ודברי תורה לכבוד פורים הבעל'ט.אניוהוא
שוטו. בכבוד!
לא בדיוק שאלו את הבנות ובוודאי לא נשואות ולא הודיעו מראשסוג'וק


מהו הגדר של מנות למשלוחי מנות?אנונימי (פותח)
יש גדר בכלל? ממתקים ושתיה נחשבים מנות או שצריך אוכל ממש?
שתיה לא. ממתיקים גבוליסוג'וק


הרב עובדיה מתיר שתיה נראה לי, אךל תתעצל תפתח קיצו"שyagelאחרונה


שאלהאנונימי (פותח)
האם הגיוני להרגיש לא שלמים בהחלטות?אני מתכוונת האן זה נפוץ שההחלטה מעסיקה ממש וגם אחרי שהחלטתי אני כל הזמן חושבת שמה שהחלטתי לא נכון ולהפך..מה עושים במצב כזה?
הספק זה בחינת עמלק.אניוהוא
מה שאת מתארת זו הרגשה לא בריאה.

להחליט
ואח'כ להחליט לא להרהר בזה שוב.
זו תופעה שקוראת לכל אחדשפיפולאחרונה
או לפחות לרוב האנשים.
היא נובעת מהאנומליה של השכל, כלומר, לשכל יש אינרציה לא בריאה שגורמת לו לעבוד היכן שאינו נדרש .
כיוון שהשכל הוא מנגנון שנועד לקבל החלטות לפעמים הוא מנסה להחליט שוב החלטה בעניין שכבר עבר.

אין הרבה מה לעשות בעניין , ברמה הנפשית, אולי אפשר להתפלל שאותה החלטה שכבר נפלה תהיה לטובה.
עשיתם סלט שלם ממנהג ברסלב בפוריםשפיפול
כנראה בגלל שבחיים לא ראיתם נתקלתם בברסלבי אמיתי רק בבעלי תשובה ובננחים עם פונפונים שאין להם מושג בכלום.

אז ככה.
אחרי המגילה הולכים לישון כדי לקום חצות להתבודד בגלל "כל הפושט יד" בלה בלה.

עכשיו הברסלב אסור לשתות אלכוהול, חוץ מטיפה בקידוש ובהבדלה. גםנאת זה בעלי תשובה וננחים לא יודעים אבל זה נובע ממה שכתוב בספר אבני"ה ברזל (שוב להגיד שבעלי תשובה וננחים לא שמעו עליו) ובו מתאר ראב"ן את שנאתו של מוהרנ"ת לחגיגות ההשתכרות השבועיות של חסידי ברדיצ'ב.

אז בכל השנה אסור לחסידי ברסלב להתקרב לאלכוהול, רק בפורים זו מצווה ואת המצווה הזו נוהגים להתחיל מיד לאחר קריאת המגילה בבוקר.

ובברסלב חייבים לשתות עד שמקיאים ויש כאלו שמהדרים ומקיאים כמה פעמים .

הסיבה להקאה, שבברסלב האמונה היא שההקאה בפורים נובעת מהפסוק חיל בלע ויקיאנו, כלומר כל הזרע שהוציאו לבטלה במשך כל השנה או כל החיים, מתקן את עצמו על ידי ההקאה בפורים כי "הקליפות מקיאות את ניצוצות הקדושה"

לכן בברסלב לא מתפללים מנחה בפורים, כי כשמגיע זמן מנחה , חסידי ברסלב לא אמורים להיות בהכרה אלא לחרחר בתוך הקיא שלהם.

אתם חושבים שאני צוחק עליהם אבל ההפך הוא נכון. אני בוכה על עצמי שכל שנה אני עובר את הגועל נפש ולפעמים אני נמצא עם רבנים חשובים וכאלו שהולכים עם באקישטא של אדמורים אבל בפורים הם שוכבים יחד עם הבקישטא שלהם בתוך כל הטינופת עם בניהם ונכדיהם.

בלהעע
על כגון זה נברך בכל בוקראניוהוא
'שלא עשני....'


זה נורא ואיום.
בפורים מברכים שלא עשני ברסלבשפיפול
בפסח מברך שלא עשני חבדניק
למה נסמכה פרשת נח לפרשת לך לך אתה יודע?מבקש אמונה

אם לא נוח לך אתה יכול פשוט ללכת למקום אחר..

^^ברגועאחרונה


בעקיטשעעוגי פלצת
להשתכר בפורים התלבטויותסתם 1...
כמדי שנה החג המיוחד מעלה לבטים שונים.
האם להשתכר, כמה, למה ובכלל..

1. האם בכלל חייבים להשתכר?
2. האם יש הבדלים בין גברים נשים, צעירים, רווקים/ות, נשואים, וכו וכו...
3. האם זו רק מצווה או חיוב? ז.א אם לא השתכרתי עברתי על איסור או, אם השתכרתי קיימתי מצווה אך אם לא אז לא הפסדתי כלום.
4. באיזה מחיר? תפילת מנחה, ברכת המזון (מדאורייתא...) התנהגות ומידות.
5. להשתכר דווקא מיין או משתייה שונה?

באמת התלבטויות אבל מה העיקר??? חג מבלבל (גם בלי לשתות).

לא דייקתי:אנונימי (2)

המטרה לא שנשתחרר. אלא שתתגלה הפנימיות.

המטרה היא לטשטש את השכל ע"י היין 

"אין אנו מרגישים את האמיתיות הפנימית שלנו" (מאמרי הראי"ה, עמ' 153)

ז"א מה שאני מכיר בהבנה הבהירה שלי מפריע לי לדעת את סוד האמת (דקה 22)

 

(במילים שלי) מה יקרה שבחור שלא קשור לתורה ישתה יין? מה יקרה אז?

תשובה: כל אדם מישראל מספיק שיתבשם והוא יכול להגיע לגילוי הפנימיות.

(דקה 25)