פורום בית המדרש (עמוד 143)

חסידים הראשונים, מתוך שחסידים הם, תורתם משתמרת ומלאכתם מתברכת. (מסכת ברכות)

אבל זה רק אם הבטחון שלך אמיתי ומבוסס על דברים אמיתיים (ולא על אשליות והזיות כגון אלו שחושבים שאם הם יקיימו מצוות הם יקבלו כל מה שהם רוצים, ויש עוד דוג' לבטחון של הבל), ובתנאי שזה גם בלב וגם בחוץ, בדרגת שלמות כזו במדת הבטחון, צריך השתדלות מינימלית. וכמובן כמו בכל דבר זה פונקציונאלי, כך שככל שמידת הבטחון תהיה חזקה יותר כך תצטרך פחות השתדלות.

לעשות את המקס' השתדלות שלו. אם מידת הביטחון מביאה לידי פחות מההשתדלות הנצרכת, אז כנראה שאינה אמיתית.

 

בלנ'ד אביא מקור, אשמח אם מישהו יוכל לעזור להעתיק את הפסקה מעין איה,לצערי לא אהיה ליד הספר בזמן הקרוב..

 

הרב בעין איה מגדיר במדויק מהו המינון הנכון של ביטחון לעומת השתדלות,אין לי את המקור לידי אשמח אם מישהו יכול לעזור..

 

לא בטוח בכלל,אבל אולי על הגמ' הזו: 

על הגמ' "רב לא עבר במברא דיתיב ביה עכו"ם אמר דילמא מיפקיד ליה דינא עליה ומתפיסנא בהדיה שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה עכו"ם אמר שטנא בתרי אומי לא שליט ר' ינאי בדיק ועבר ר' ינאי לטעמיה דאמר לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושים לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו" (שבת לב.)

 

"אין לך מדה טובה בעולם שלא תוכל להשתבש בידי הבריות ולגרום היפך מהמכוון שלה. ע"כ צריכים לעולם האנשים הגדולים להיות למופת בדרכיהם בחיים איך לישר את הדרכים, באופן שע"פ הנהגתם ילמדו מהם התכונות והמדות הטובות בגבולן ועצם טהרתן. אחת המדות היותר קדושות היא מדת הבטחון בשם השי"ת, הראויה להיות מתרחבת והולכת בנפש האדם. אמנם תכליתה היא קרבת אלהים הנמשכת ממנה, שהיא לעצמה השלמה גדולה, וגבורת הנפש בעז ד' הנמשכת ממנה בעת צר, שהאדם מוצא לו תמיד מחסה בשם ד'. וגם בעת אשר כל המסבות הטבעיות כבר חדלי כח הן להצילו מרעתן, עז ד' ישגבהו. אבל כמה צריך האדם להיות נזהר שהמדה היקרה הזאת שהיא אור העולם לא תהפך לרועץ, שלא תהי' הסבה לעצלות ולשפלות ידים, שהוא ההיפוך מההשלמה האמיתית של האדם. ע"כ כל מה שהאדם יותר דבק בקונו ויותר נאזר במדת הבטחון בשם ד', ראוי לו ביותר להראות זהירותו וזריזותו בכל הנוגע לפעולות אדם, למען ידעו כל העם כי העטרה הגדולה של מדת הבטחון, ככל המדות הקדושות הנמשכות מדעת ד' ויראתו הטהורה, רק את הטוב יביאו להולכי בדרך ד' באמת ואין עמן מכשול. ע"כ רבי ינאי כדיק ועכר, ובתכלית זהירותו לא מנע כל טורח התלוי ביד האדם להיות ניצל מכל תקלה ומכשול"

[עין איה שבת א פ"ב פסקה קצב].

 

ב"ה שיש ויקיטקסט!

כי לא ראוי לסמוך על הנס, ואפילו אם ייעשה לך נס באמת, לא טוב שסמכת עליו. (כמו שכתוב שמנכין לו מזכויותיו)

אבל יש מיעוט בהשתדלות, שאתה לא עושה השתדלות מיותרת ולא מודאג "שמא ייעשה לך נס" ויקרה איזה משהו לא סביר בעליל ותכשל כמו ש/מצוי בעוונותינו הרבים, שאנשים חוששים סתם. אלא אתה עושה את מה שנדרש כדי להשיג תוצאות סבירות, וה' נותן לך את ברכתו.

שמעתי בשם כמה צדיקים שמי שמתפלל על דברים מסויימים אז אין לזה גדר של סמיכה על הנס

 

כי התפילה זה חוק שחקק הקב"ה בעולמו.

 

וה' יעזור לו.

אם לפי סדרי הבריאה הסיכון גדול יותר כשאתה על צמרת העץ מאשר על הארץ אז ה' הוא זה ששם אותך בעולם שבו יצר את כח הכבידה ולכן מובן שרצונו שתיזהר יותר.

הוא גם שם אותך בעולם שבו הוא לא מוריד כסף מהשמיים ולכן מובן מאליו שהוא רוצה שתפרנס את עצמך. ככל שתשקיע בכך יותר - תתפרנס יותר.

מידת הביטחון היא הידיעה שיש מנהיג לעולם. ככל שאדם מפנים זאת יותר - מידת הביטחון שבו גוברת. הדבר דומה לילד קטן. ככל שהוא יפנים יותר שהוריו אחראים לו ומשגיחים עליו - כך מידת הביטחון שבו תתגבר. אולם אם הוא לא ידאג למלא את תפקידו ולהושיט את המזלג לפיו, אזי גם אם הבית יהיה "מפוצץ" בשפע של אוכל - הילד יישאר רעב.

הוא לא היה חילוני מהולדתו כמו שהרבה חושבים.

הוא נולד לבית אורתודוקסי ובעודו ילד היה אחד המבריקים שידע דורו.

בנערותו הוא שינה תפיסת עולם בעקבות ההשכלה שהחלה לתפוס חזק ורק בהיותו אדם בוגר חזר בתשובה.

הוא ידוע כעצמאי בדעותיו (לא ראה עצמו מחויב כלל להוגי דעות ופילוסופים שקדמו לו).

מה שכן (וזה ממש בולט מכתביו) - הוא היה גאון עצום ומאוד חדשני בדעותיו.

  +

http://ph.yhb.org.il/01-10-05/
ותבדקי בדיוק לגבי המציאות שאת מדברת.
תסתכלי גם בהלכות הקודמות והבאות שם.

שבת שלום ומועדים לשמחה! (:

אנשים שם מדהימים!

להנמיך זה לא צורך אוכל נפש, אבל להגביר כן

יש מאכלים שזקוקים לאש גדולה בהתחלה ואח"כאש קטנה

והערה מט שם. (מהדורת תשל"ט).

והנמכה=כיבוי

בס"ד

 

אם מתחלים על אש גבוהה מדי אפשר להגביה את המאכל בכל מני דרכים לעומת זאת אם האש נמוכה מדי האוכל לא יתבשל כמו שצריך 

מחפשת גם.. משהו באיזור המרכז

וכמה זמן בערך לימוד ביום?

2 כרכים בהוצאות ספריית חווה. 

זכיתי להימנות על העורכים. 

בהצלחה

בס"ד

 

לפי דעתי כדאי ללמוד מספר שכבר מחולק לפי ימים.

החפץ חיים, הלימוד היומי באמונה של בשביל הנשמה\מרכז (הוא יוצא כל פחות או יותר חודש בנשא אחר עם הערות ופרושים). 

 

נ.ב: לעניות דעתי אם מסיימים את הלימוד של אותו יום ויש עוד זמן שרוצים להשקיע בלמד מומלץ לפתוח ספר אחר ולא לרוץ עם הלימוד היומי.

א. גדולים וטובים ממנו חיברו את התפילה. כנראה שלא ממש בעייתי...

ב. מה הבעיה?
ארשת שפתינו תערב לפניך אל רם ונישא- מקווים שהמילים שלנו יהיו ערבות לפני הקב"ה
מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תקיעתנו- זה הרי בדיוק מה שהוא עושה. מקשיב לתקיעות וסולח בעז"ה...

ולמרות השגות אלו או אחרות ככל שיהיו הנוסח הוא מקודש

הדגשתי את מה שעונה לענ'ד..אבל כדאי לקרוא הכל..

הלכה ז

אלוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים אלא אחד שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם אילו היו אלוהות הרבה היו גופין וגויות מפני שאין הנמנים השוין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות ואילו היה היוצר גוף וגוייה היה לו קץ ותכלית שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכחו קץ וסוף ואלהינו ברוך שמו הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד אין כחו כח גוף והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה' אלהינו ה' אחד.

הלכה ח

הרי מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה שנאמר כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת והגוף לא יהיה בשני מקומות ונאמר כי לא ראיתם כל תמונה ונאמר ואל מי תדמיוני ואשוה ואילו היה גוף היה דומה לשאר גופים.

הלכה ט

אם כן מהו זה שכתוב בתורה ותחת רגליו כתובים באצבע אלהים יד ה' עיני ה' אזני ה' וכיוצא בדברים האלו, הכל לפי דעתן של בני אדם הוא, שאינן מכירין אלא הגופות, ודברה תורה כלשון בני אדם, והכל כנויים הן, שנאמר: "אם שנותי ברק חרבי" וכי חרב יש לו, ובחרב הוא הורג? אלא משל והכל משל. ראיה לדבר, שנביא אחד אומר שראה הקדוש ברוך הוא "לבושיה כתלג (כשלג) חיור (לבן)"  ואחד ראהו חמוץ בגדים מבצרה משה רבינו עצמו ראהו על הים כגבור עושה מלחמה, ובסיני כשליח צבור עטוף. לומר שאין לו דמות וצורה, אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה, ואמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו וזה שאמר הכתוב החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא.

 

הלכה יא'

וכיון שנתברר שאינו גוף וגוייה יתברר שלא יארע לו אחד ממאורעות הגופות לא חיבור ולא פירוד, לא מקום ולא מדה, לא עליה ולא ירידה, ולא ימין ולא שמאל, ולא פנים ולא אחור, ולא ישיבה ולא עמידה, ואינו מצוי בזמן עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומנין שנים, ואינו משתנה שאין לו דבר שיגרום לו שינוי, ואין לו לא מות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק ולא שמחה ולא עצבות ולא שתיקה ולא דבור כדבור בני אדם וכך אמרו חכמים: אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה ולא עורף ולא עיפוי.

 

הלכה יב

והואיל והדבר כן הוא, כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים הכל משל ומליצה הן, כמו שנאמר: "יושב "בשמים ישחק" "כעסוני בהבליהם" "כאשר שש ה'" וכיוצא בהן על הכל אמרו חכמים דברה תורה כלשון בני אדם, וכן הוא אומר "האותי הם מכעיסים" הרי הוא אומר "אני ה' לא שניתי" ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח היה משתנה וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם על כל זה.

 

ב"ה

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t569282#6307952

תשובה באתר כיפה:

http://www.kipa.co.il/ask/show/71931-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99

 

שיעור של כחצי שעה של הרב אבינר:

 

שיעור של הרב חיים שטיינר:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=13613

המשך השיחה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=13751

 

שיעור של הרב אייל ורד:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=10698&cat_id=4097

 

בהצלחה!

 

למשל יש מדרש על שמו של בית המקדש  - לא כאברהם קראו הר וכו' רק כיעקב שראו בית - ומכיון ענינו של יעקב הוא נצחיות לכן בית המקדש יהיה נצחי

 

עוד מקורות

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Hurban/Nehama/shlishi.htm

טיפ לחיים:

לפני שחושבים לפתוח ספרים

מתוך מכתב שהרב קלנר כתב בתגובה לת"ח חרדי. הרב מביא שם מקורות לכך שלא תהיה גלות אחרי הגאולה, אני מעתיק משם:

תנ"ך ומפרשיו:

יחזקאל לו יב-יג.

ישעיה סב,ח. מה, יז. ס, כ.

ירמיה לא, לט. כד, ו. (ע' חזון הגאולה עמ' כ)

איכה ד ,כב.

עמוס ט, טו.

תרגום יהונתן איכה ד כב.

 רש"י, איכה ד כב, מיכה ד ה, ירמיהו לא ג.

מצודות, עמוס ט טו,ירמיהו לא ג. 

אברבנאל, ירמיהו לא כב. זכריה יג ט.

אור החיים, ויקרא יב ב.

מלבי"ם ישעיה נד ד

גמרא:

סנהדרין צח.

מגילה יז. 

ירושלמי שביעית פ"ו ה"א דף טז.

ערכין יג:

תוספות, פסחים קטז: 

מהרש"א נזיר לב.

הערת שער יוסף בפי' אגדות רבב"ח על שבועה דמבול.

מדרשים:

יקו"ש (ילקוט שמעוני) ח"ב עמ' (794)1038,872,871,808,698, ח"א 148.

 תנחומא שופטים ט, נח יא.

בר"ר (בראשית רבה) מקץ פר' צב א. 

שמו"ר (שמות רבה) כג יא.

ויק"ר (ויקרא רבה) שמיני פי"א באור מהרי"פ.

שהש"ר (שיר השירים רבה) פ"א פסוק ח.

שכל טוב דף קצא:

שוח"ט (שוחר טוב) תהילים קכא בהתחלה. 

מכילתא בשלח עה"פ "אז ישיר"

מכילתא דרבי - בשלח שם עמ' 118.

אוצר מדרשים ח"א עמ' 137

פסיקתא דר' כהנא דף ק.

 פסיקתא רבתי סוף ישמעאל פל"ז,

תורת הנסתר:

תוספת תקו"ז (תיקוני זוהר) תקון ו. 

תקו"ז, תוספות תקו"ז,

 תיקונא שתיתאה דף קכה: (בגר"א שם)

תקו"ז, מהד' רר"מ כד. ע"ש ניצוציו ס"ק ח' שמביא זהר: בראשית כח. משפטים קטו. קרח קעח: פנחס רכא.

הגלנטי קול בוכים לד:, סח:.

של"ה סידור שער השמים עמ' 143.    

של"ה קמב: קמג. ח"ב כח: (עפ"י בר"ר הנ"ל)

היכל הברכה בראשית רנה:

הרב זצ"ל והרב חרל"פ:

מעיני ישועה עמ' שנ.

 אורות יג יד מב, עג, עז, פג, צ, צא, קא.

מאמרי ראיה עמ' 202

חזון הגאולה עמ' כ.

מעיני הישועה, שז, רכז.

אגרות הראיה ח"א עמ' רלו, רמד, שמד. ח"ב עמ' קסד, לה, לז, רי, ח"ג עמ' קנה. ועיין שם עמ' יט,  קלב, קנה-ו. (עולת ראיה ח"א שפח)

שונות:

מורה נבוכים ב כט, דף נה.

מהר"ל נ"י (נצח ישראל) קפח, 

חדושי אגדות ח"ג עמ' רכב.

ברית הלוי לד: 

בני יששכר ח"ב מג

המבי"ט, בית אלוקים שער התפילה פרק יז' עמ' 145

 אם הבנים שמחה, פג-ד צח.

יערות דבש ח"א עד. סוף הדרוש בק"ק מיץ ב אב תקה"ל.

 

 יש עוד מקורות לא הצלחתי להעתיק את הכל, מי שרוצה את המכתב כולו בלנ'ד אשלח לו..

 

 

הוא ציטט לי מקום [מחילה שאני לא זוכרת את הציטוט.] שכתוב בו 'מקדשים' ברבים, והוא אמר שאף אחד לא מבטיח שלא יהיה חורבן בית שלישי אנחנו נצטרך להשתדל ולהתאמץ בשביל שלא יהיה.

כבר שאלתי, והוכיחו לי מספר דברים.

תודה.

"בית מדרש קהילתי גבעת שמואל"

http://www.gabash.co.il/about/beit-midrash#שיעורים בבית מדרש

מכיון שהשיעור שרציתי ללכת שם, לא מסתדר לי עם הזמן.

 

אבל זה הסגנון פחות או יותר שאני מחפש..

לכן אם זה לפסוק הלכה שאל את רבך.

באופן כללי, טוב שהעלית את השאלה. מעניין לשמוע מה חושבים אחרים בעניין.