מההלכה היומיתאלעד
עשרת הדברות - לא מה שחשבתלשם שבו ואחלמה
בפרשה שלנו מובאים עשרה דברים שאמר ה' למשה
מיד לאחר מכאן ה' מצווה אותו לכתוב את עשרת הדברים האלה על לוחות הברית.
בספר דברים פ' ואתחנן מובאים עשרת הדברות המוקרות לנו עם הציווי לכתוב אותם על הלוחות.
מישהו מכיר מקור בתושבע"פ לאיזה הווא אמינא שעשרת הדיברות הם אלו שבפרשתינו?
ובכלל, למה החליטו שזה אלה שבפ' ואתחנן?
אני מניח שבתושע"פ זה לא שאלה, אבל אני יותר דן בפשט של התורה שבכתב.
איזה עשר יש בפרשה שלנו (כי תשא)?מופים
התורה הרי אומרת "וכתבתי על הלוחות את הדברים אש היו על הלוחות הראשונים אשר שיברת"
כך שברור שמדובר באותם עשרת דברים שהיו בהתחלה
מפסוק יא עד כו אפשר לספור את זה 10לשם שבו ואחלמה
עם קצת מאמץ.
השאלה מה הם 10 הדברים שהיו על הלוחות הראשונים,
הרי את מה שנאמר בפרשת יתרו, לא כתוב שה' ציווה לכתוב על הלוחות.
הספירה שלך מאד מינימליסטיתמופים
אני מניח שהתכוונת כך:
1.וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ: {יא} שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: {יב} הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ: {יג} כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן: {יד} כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהוָה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא: {טו} פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ: {טז} וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן: [יז] אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ
כללת כאן - ברית עם עכו"ם, חיתון עם עכו"ם ועבודה זרה.
2.אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם
3.כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה: {כ} וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה
כללת כאן - פטר חמור, פדיון הבן
4.וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם
5.שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת
מחלוקת גדולה בפירוש הפסוק, האם לא כללת כאן שבת ושביעית יחד?
6.וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה
כללת כאן שבועות עם סוכות
7.שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: {כד} כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה
עוד פעם מצות ראיה נספרת?
8.לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח
כללת כאן שחיטה על חץ עם לינה של אמורי חגיגה
9. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
10. לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ
חוץ מזה שאין כאן עשר פרשיות אלא פרשה אחת שלימה
ועוד שלא מסתבר שרק עכשיו נאמר מה שנכתב כבר בלוחות הראשונות
ועוד שבפרשת ואתחנן כתוב שוב "וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים" ואחר כך מובא כל סיפור מעמד הר סיני ועשרת הדיברות
ועוד שבפרשת עקב כתוב
וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְהוָה אֵלָי
ומשמע שמדובר על מה שה' דיבר איתנו במיוחד
כן, כנראהלשם שבו ואחלמה
עדיין מה שמובא בפרשה שלנו נשמע כאילו זה עשר הדברות.
יכול להיות שהיה כתוב בראשונות ובשניות דברים שונים?
איך?!מופים
"וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שיברת"
טוב נולשם שבו ואחלמהאחרונה
עובי האדניםמופים
עשיתי חישוב מה היה עובי היו האדנים
יש בלאו הכי קושי אחר בדברי רש"י הללו, שהתייחס אליואדם כל שהואאחרונה
הרמב"ן -שלא נשאר כלל מקום לקרש באמצע. וכמדומני שע"פ הרמב"ן באמת אין שיעור לעובי האדנים.
היו שהסבירו את דברי רש"י באופן אחר, איני זוכר מהו, והאם גם על פיו קשה הקושיה שלך.
עלון המקדש המורחב, 2!!בית ה' נלך
משפחת גרמו ולחם הפניםחצי ליטאי
מה דעתכם? אם לחם הפנים היה נשבר או מתקלקל באפיה האם משפחת גרמו היו אוכלים אותו או היו קוברים אותו?
(משיחה עם אנשים בעלי רקע תורני עלה שסביר להניח שהיו קוברים אותו אע"פ שלא הועבר לבית המקדש ולכהנים)
למה לקבור?מופים
כל עוד לא הוקדש אני לא רואה סיבה לקבור
אם אני זוכר נכון התנור הוא כלי חול ואינו כלי שרת שמקדש את הלחם, אז מסתבר שהוא חול
(וגם אם יש לו קדושת דמים, יכולים לפדות אותו. למה סתם לקבור אותו ולהפסיד את ההקדש)
תודה על ההסברחצי ליטאיאחרונה
מחשבות על מנורת הזהב במשכןחצי ליטאי
איך עשו את מנורת הזהב מקשה אחת (שמות ל"ז:17)?
2 דרכים אפשריות:
בטכניקת השעווה האבודה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8)
ב"פיסול" צורת המנורה בפיסות קליפות עצי שיטים ואז מורחים על הצורה טין בזהירות, הטין מתקשה ואז שורפים אותו. ואפשר לצקת בפנים את הזהב למנורה. אם המנורה יוצאת שחורה (בגלל פיח הקליפה) משייפים ומחליקים אותה עד שכל השחור יוצא והיא מבריקה.
איך עשו שמנורת הזהב וכליה יהיו בדיוק כיכר זהב אחת (שמות ל"ז:24)?
כיכר זהב הייתה 3000 שקלים שהם 28.8 ק"ג
קודם עושים את כלי המנורה בנחת ומחשבים איזה משקל נותר.
"מפסלים" את המנורה מדונג\שרף שיטים או בקליפות שיטים.
במדבר יש אבנים.
לאבן יש משקל סגולי שונה מזהב.
הם שקלו כמה אבנים מול חתיכת זהב עד שהגיעו לתוצאה- איזה נפח אבנים ייתן נפח זהב מסוים שווה במשקל.
לקחו את המנורה המפוסלת והשכיבו אותה במאוזן על הארץ. כל זרוע מול שמו אותו נפח של אבנים שמתאים בערך למשקל (הנפח של) חוליה\כפתור מסוימים. לוקחים את כל האבנים מכל המנורה ביחד שוקלים אותם ומגיעים למסקנה אם המשקל של המנורה שפוסלה דומה למשקל שצריך להיות.
*אם המנורה פוסלה מדונג\שרף זה היה יותר קל! לקחו דונג ושקלו אותו מול זהב לדעת מהו נפח הדונג שיוצר משקל זהב מסוים. ואז הכפילו את משקל המנורה בדונג בשיעור שבו הזהב כבד (זה פי 20!) וידעו אם פסלו נכון. היו מנסים שיהיה יותר משקל מכיכר כדי שיהיה מרחב טעות.
זה היה תהליך של ניסוי וטעייה בשלב הפיסול או היצירה.
כאשר המנורה הייתה מוכנה וקרה שקלו אותה מול המשקל המתוכנן ואז מה שהיה עודף היו מסתתים מהבסיס עם אבן קשה (כי הזהב הוא רך וניתן לסיתות בקלות). שימו לב שלא נתנו שום הוראות לגבי צורת הבסיס וגובהו (שמות ל"ז: 17-24).
אני מניח שאתה יודעמופיםאחרונה
שיש בעיה אמיתית מבחינה טכנית איך לבנות את המנורה
עם 28.8 ק"ג זהב קשה מאד לבנות מנורה בגובה י"ח טפחים
הקנים יוצאים דקים מדי ונראה לי שהם לא יחזיקו את משקלם
(שהרי הזהב הוא רך ואם מדקקים אותו מדי הוא מתעוות)
#₪%&%₪#%דיון#₪%&%%₪#₪-אנונימי667
)אתה יכול לכתוב דעתך אבל לא לזלזל)אגרות קודש לכו"ע אינו קדוש יותר מהתנ"ךב.ש.
אם בתנ"ך קיים איסור של לא תנחשו, מדוע זה לא תקף גם לגבי האיגרות קודש?
איפה פה הלא תנחשו??משיח נאו!
לא מובן כלל מאיפה הגעת למסקנהאנונימי (פותח)
שבאגרות קודש יש משום לא תנחשו.
פתחת פעם אגרות קודש? קראת מכתב מהרבי?
אם היית פותח, בוודאי היית רואה שהרבי מחזק במכתביו את הכותבים, באמונה בה' ובכל ענייני תורה ומצוות. מכתביו נוגעים בקשת רחבה מאוד של נושאים, החל ממדע ואמונה וכלה ביעוץ וברכות בכל עניינים גשמיים.
ישנה מסורת גם לפתיחת ספרים אחריםאלעד
[זוהר, תנ"ך, ועוד]
זה לא חידוש שחב"ד המציאו.
האם כל תשובה אכן הגיעה מהרבי? לא ניתן לבדוק זאת, מפני שהחסידים טוענים שגם אם התשובה לא קשורה לשאלה, הרי שזה בדווקא כך.
אצל חבד:"שיויתי חבד לנגדי תמיד"לכן דחפו שאלה מוזרהאנונימי (פותח)אחרונה
המכתבים של הרבי שלהם זה לא דבר קדוש. וחס וחלילה בכלל להעלות על הדעת להשוות את המכתבים שלו לספרי קודש.
למה בכלל שאלו את השאלה המשוהב ?
בגלל שרוצים שנחשוב על חב"ד !!!!
למה לחשוב על חבד יותר מאשר על ויז'ניץ, סלונים גור, יהדות תימן , אירן וכו' ?
אין שופ סיבה הם לא משהו מיוחד.
אבל הדרך שלהם זה לכתוב בכל פורום על חבד שיחשבו עליהם כל היום ואולי חלק יתחלקו ויגיעו אליהם.
על עמלק ולא על בני ישראל נאמר "לא ירא אלוקים"גדעון ארליך
החלוקה לפי הניקוד ולפי הטעמים :
אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע. ולא יָרֵא אלקים .
שימו לב היוד של "ירא" בקמץ כלומר עמלק זינב בנו את כל הנחשלים כשהיינו עייפים ויגעים , והוא עמלק לא פחד מה' .
דרשנים אוהבים לשחק במלים ונותנים לפסוק "פרוש" בלתי אפשרי כאילו כתוב :
אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך . ואתה : עיף ויגע ולא יָרֵא אלקים .
כלומר זה הגיע ליהודים , כי לא היהודים לא היו יראים מה' !
זה ממש נגד הניקוד , כי אם "לא ירא אלוקים " זה תאור של בני ישראל. היוד של 'ירא' היתה מצריכה להיות בשוא כמו שנאמר לאברהם "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ". בראשית כב יב. אבן עזרא מסביר זאת שלא נטעה ונחשוב כי "לא ירא אלוקים מכוון לבני יחשראל. גם ר"י מדגיש ש ולא ירא אלוקים מכוון למצרים. שניהם הרגישו צורך להדגיש זאת כי אולי כבר בזמנם היו דרשנים שהשתעשעו והצמידו רעיונות לפסוקים כשהפסוק ממש לא אומר את זה.
גם משונה שמוטלת מצוה על בני ישראל למחות את זכר עמלק כשבני ישראל עצמם בכלל לא יראו את ה'.
בגלל ששומעים כל כך הרבה פעמים את ה"פרוש" שהכוונה שזה הגיע לבני ישראל שלא יראו את ה' - נדמה לנו כאילו זה פרוש אפשרי , ואפילו כאילו זה הנכון.
דבר דומה קרה למדרש חז"ל "מעשה ידי טובעים בים" נדמה לאנשים כאילו מעשה ידי הם המצרים וכאילו ה' מצטער שהם טבעו. האמת היא שהכל מדובר על בני ישראל שהיו בסכנה . כתבתי על זה כאן : http://tinyurl.com/dlpl9c
פדיון הבןבועית מחשבה
בס"ד ובהשתדלותי
בספר שמות, פרק י"ג פ"ס י"ג כתוב: "וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה וערפתו, וכל בכור אדם בבניך תפדה"
אם אני מבינה נכון, מדובר פה על מצוות פדיון הבן. מצווה זו אם כן, ניתנה ממש בסמוך ליציאת מצרים - הרבה לפני חטא העגל ופסילת הבכורות לעבודה במשכן/בית המקדש.
בספר במדבר פרק ג' פ"ס מ"ד-נ"א מתואר הליך פדיון הבכורות ע"י בני שבט לוי - אם ע"י אחד מהלויים או ע"י 5 סלעים - וכך הוחלפו הלויים בבכורות. אם אני מבינה נכון, זו לא מצוות פדיון הבן המתוארת בספר שמות פרק י"ג - או שבאמת לא הבנתי נכון, ופה באמת קיימו את מצוות פדיון הבן (כפי שמוכר לנו כיום?)
בהנחה שבאמת שני הארועים שהזכרתי למעלה אינם קשורים זה לזה, מדוע אם כן, לא פודים את הכהנים והלויים הבכורים, הרי גם הם נכללים ב"בכור אדם"? ועוד, למה לא פודים גם את מי שאמו בת כהן או בת לוי?
הכהנים והלווים הם כבר קודש לה'מושיקו
עריכה: יש תוכן בהודעהבועית מחשבה
בס"ד ובהשתדלותי
אבל גם הבכורים הם קודש לה'. בעצם - אם הבכורים לא היו חוטאים, הקב"ה לא היה מצווה על פדיון הבן?
קודם כלמופים
ברור ש"וכל בכור אדם בבניך תפדה" מדבר על פידיון הבן
והשאלה שלך מה שייך פדיון לפני שנפסלו הבכורים לעבודה היא קושיא עצומה.
אני מחפש חומר.
זכור לי שהספורנו והרמב"ן מתייחסים ליחס בין שני...אדם כל שהוא
הפדיונות.
אני חושב שיש בדבריהם תשובה לשאלה כפי שהצגת אותה, אבל אני לא בטוח שזה מספיק כדי לענות על השאלות של פותחת השרשור.
(הסתכלתי עכשיו - הרמב"ן שמתייחס לזה נמצא בשמות יג יא, כמדומני שהספורנו מתייחס לזה גם בשמות וגם בבמדבר)
טוב אז עיינתימופים
לפי הרמב"ן (ורשב"ם והחזקוני) באמת המצוה הזאת נאמרה על שם סופה, שכבר ידע הקב"ה שעתידים לחטוא בעגל
והמצוה הזאת לא נהגה במדבר אלא רק כשבאו לארץ ישראל, וממילא כבר מעכיו ה' אומר להם לפדות בכורות כי הוא יודע שהם יחטאו בעגל
לפי הספורנו (וההעמק דבר והרש"ר הירש) בהתחלה המצוה היתה לפדות בכורות כדי שיהיה מותר לבכור להתעסק גם בעבודת חולין
קרדיט
הבנתי את הרמב"ן אחרת...אדם כל שהואאחרונה
שמלכתחילה נבחרו הבכורות של אותו דור בלבד ('כל הנמצאים בישראל כיום') לעבודה, ולגבי הדורות הבאים נצטוו בפדיון. ולאחר חטא העגל הוחלפו בכורות אותו דור בלויים.
אבל באמת לא ברור לי האם בהכרח דווקא האופן בו הבנתי הוא הנכון.
אמונה בסגולות או תפילה לה'?רות22
וכדי ליישם זאת אנשים נעזרים בסגולות.
אם כי, מאמינים שבזכות הסגולה הם יוושעו.
השאלה היא, יש סגולות שהם נלקחות מהיהדות, כתובים בסידורים אם זה לזכות בפרי בטן או לבנים או לידה קלה או זיווג, ועוד ועוד...
אבל תפילה לה ' נראת לכאורה שאנחנו מתפללים ונושעים פחות אם כי, הסגולה בעיניינו נראת שהיא משוועת יותר טוב.
מה דעתכם בנושא?
אני לא יודעת אם זה דווקא על סגולות,משהו בעולם הזה
בגלל זה המשפחה שלי גם נמנעת ממש מסגולות.. אנחנו מעדיפים להאמין שעזרה תגיע אלינו ישירות מהקב"ה, בלי מתווכים חומריים באמצע
איפה ראית שהוא יצא נגד עין הרע?לשם שבו ואחלמה
אני יודע שהרמב"ם התבטא קשות נגד אלה ששמיםבחורצ'יק
כל מיני "שמות קדושים" וכאלה במזוזה,מוסיפים,אינני יודע אם יש כאלה היום אבל כניראה פעם היו כאלה,בחושבם שהמזוזה היא איזה מגן,אז להוסיף "ליתר ביטחון" עוד שמות..והם איבדו את המצווה.וזו לשונו:אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות - הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא! שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל, שזהו דבר המהנה בהבלי העולם...'
לא ענית על השאלה שלילשם שבו ואחלמה
איפה הוא יצא נגד עין הרע
בפירוש לא עניתי על השאלה שלך . אבל השרשור עוסק בכלבחורצ'יק
"אמונות וסגולות" ,ושרשרתי לך ואמרתי "אני יודע ש" ולא דווקא על עין הרע.סליחה.
סגולות זה עוד השתדלותלשם שבו ואחלמה
רק שזה עוזר בצורה שאנחנו לא מבינים (כמובן שיש סגולות שהם שטויות,
או גרוע מכך, ע"ז, אבל אני מדבר אל אלו שהם אמיתיות)
א\ותפילה זה על מישור אחר, זה עובד בהקשר של הקשר שלנו עם ה'
וכמובן שזה הדבר העיקרי והחשוב
כי הוא יחליט אם מה יהיה ומה לא.
יש סגנון של אנשיםמופים
שיתפסו בעיקר לסגולות. זה לעשות מהטפל עיקר.
שמעתי סיפור על יהודי ששאל רב את מי לקחת להיות סנדק, מצד אחד אבא שלו רוצה להיות סנדק, ומצד שני יש סגולה לקחת רב צדיק, מה עדיף?
אז הוא אמר שחבל שהתורה אמרה שיש מצוה לכבד הורים, התורה היתה צריכה לומר שיש סגולה לכבד הורים, ואז היו מתייחסים לזה יותר...
דבר דומה יש (כמדומני בחפץ חיים) שאנשים מבקשים ברכות מרבנים כאשר יש בתורה קללות וברכות שנאמרו ע"י כל עם ישראל בדורו של יהושע בהר גריזים והר עיבל על מי שמכה רעהו בסתר ולהיפך מי שנמנע מזה, ואף אחד לא מתיחס לזה
דעתיבחורצ'יק
יש סגולות-שהן הבל,אמונות תפלות,שיש בהן משום דרכי האמורי.
ויש סגולות,שיש להן מקור כלשהו,אבל הן,אמונות טפלות.לא עיקר.בוודאי לא תחליף.שומר נפשו ירחק.
אלא יש לנו סגולה אמיתית,תשובה תפילה וצדקה,מעבירין את רוע הגזירה.
וכן,צדקה תציל ממות.
את רוב צרות האדם,הוא שמביא אותן על עצמו..לכן אם ינהג אדם ע"פ התורה,יחסכו ממנו הרבה צרות.ועגמת נפש.
המלצה לספר בנושא
סגולת האמונהטיפולמקורי
הקב"ה הוא שיא הטוב אז למה לחפש מניפולציות???
למה אנשים מסתובבים מסביב הקבר של עמוקהרות22
למה כתוב בסידורים אישה מקשה ללדת לאכול ריבת אתרוגים סגולה ללידה קלה?
כתוב גם, למי שרוצה לזכות בבן שיגיד אלקא דמאיר ענני ידליק נר.. ויזכה בבן. אמיתי?
כן! במקרה עשינו כך וזכינו בן ראשון..
כנראה שיש עיניין בסגולות..
אבל אני תיכננתי להשתמש בסגולה רעה לשכן רע.. ואני עדיין בלבטים אם להשתמש בה, או לעבור דירה..
כשאני חיה בבית שלי והוא בשכירות.
(הוא כל היום מקלל אותנו כשיש רעש של ילדים בבית שלנו.. וצועק לעברנו שנעוף מפה)
בא לי לחסל אותו אחת ולתמיד. ויש סגולה בפסח להשתמש ביין של דם צפרדע כינים לשפוך לו מעט בכניסת פתח ביתו.
אומרים שזה עובד כי זה יין מקולל...
בגלל זה פתחתי את השירשור הנ"ל.
מה זה השטויות האלה?בחורצ'יק
נשמע דוגמה קלאסית לאמונות תפלות,דרכי האמורי,ומעשי כישופים..
להתרחק!
לחסל אותו? לא הגזמת קצתyair3
בוודאי שתפילה לה' יתברך מועילה יותר (מאיפה קיבלת את הסגולה המזעזעת?)
אבל גם תפילה זה לא בשביל לחסל מישהו שמעצבן אותנו (זה כנראה גם לא יעבוד -לא הסגולה ולא התפילה)\
אבל בהחלט ניתן להתפלל וגם להשתדל בכדי לשפר את יחסי השכנות (כמים הפנים ....)
ואולי ניתן לעשות השתדלות שיהיו פחות רעשים מפריעים (אולי אפילו לדבר על זה אם השכן שאתם תעשו השתדלות אבל בשום אופן לא מתכוונים לעוף לשום מקום ואם לא נח לו הוא מוזמן לעזוב )
יאיר3- ראשית משפחה זו היא משפחה לא יהודית.רות22
אחרי בירור עם שכן אחר מסתבר שזו משפחה בעייתית ובעלי הבית לא שפויים בדעתם. הרי הם בשכירות ומשלטים על כל הדיירים.
הנושא הועבר למשטרה והנושא לא יטופל כך בתגובה מהמשטרה..
על היין ויתרנו.
נמשיך להתפלל...
משהו שממש קשור לסגולות של עמוקהשונרא
היה זוג ששנים לא היה להם ילד . הלכו למקובל קטן שלוקח סכום כסף קטן והוא אמר להם להדליק נר קטן. חיכו חיכו לא נולד להם ילד.
הלכו למקובל יותר גדול שלוקח יותר. נתן נר בינוני וגם לא נולד ילד.
הלכו למקובל הכי גדול , ממש מקובל אלוקי בשמים לוקח כסף בשמים. נתן להם נר ענקי להדליק בעמוקה.
אחרי שלוש שנים התקשר ושאל מה קורה? האשה עונה לו : בשנה הראשונה ילדתי שלישיה , אחר כך תאומים , ועכשיו אני הרה שלישיה. שואל המקובל ואיפה הבעל? אומרת האשה: נסע לעמוקה לכבות את הנר.
חחחח בדיחה טובה!!!רות22אחרונה
מהי יראת שמיים? מה פירוש המושג? ואם ישנפש חיה.
מקורות שאוכל להיעזר להם אני אשמח מאוד. תודה!
רמב"םאנונימי (פותח)
תמיד אנחנו רגילים שאהבה זה הדבר הגדול ויראה זה הדבר השני. יראת ה' זה הרמה הפשוטה יותר בעבודת ה'. אבל אם אנחנו מעיינים בדברי הרמב"ם, זה נראה הפוך. הרמב"ם אומר בהלכות יסודי התורה- לאהוב אותו ולירוא מפניו, והיאך היא הדרך לאהבתו וליראתו? קודם כל הוא מתאר את האהבה שהוא חושב, איך הקב"ה ברא את העולם ומכך הוא נרתע לאחוריו ומגיע ליראה. אז לפי הרמב"ם זה קודם כל אהבה ואחרי אהבה יש את היראה. זה עוד שלב. זה עוד רמה. וזה גם באמת יותר קשה, כי אהבה זה משהו שאנחנו מחפשים בתוכינו, את החוויה של הקירבה היא חווי החזקה, בונה. היא חוויה שעושה לנו כל כך הרבה אנרגיות טובות.
כדאי לעיין גם פה
תודה. אשמח לעוד תגובות......נפש חיה.
מקורות -אדם כל שהוא
ארח מישרים פרק א סעיפים א- יב (המשך הפרק עוסק באהבת ה')
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9078&st=&pgnum=7
מידות הראי"ה בערך 'יראה'.
תודה רבה!נפש חיה.
אבל עדיין לא הבנתי מה זה פירוש המושג הזה.נפש חיה.
כאילו- איך זה מתבטא פועל? ותיאורטית- מה זה אומר???
בפשטותסוג'וק
כמו אצל אברהם "ה יראה" "בהר ה יראה"
הכוונה שיש מי שרואה
משגיח
מסדר
דואג
נמצא
ומצוה ומדריך
במקדש באים ליראות - להראות
הירא מכיר במציאות ה וחווה השגחתו ומתוך כך מכיר גם בתורה מן השמים
בתהלים כתוב "ארץ יראה ושקטה"
הכוונה שהירא שקט מתוך הכרה במציאות האלוהית. שקט של קדושה ושקט של רוגע ושלוה אמונה ובטחון ושמחה
גאוני בפשטותו. תודה רבה!נפש חיה.
ואני אשמח לשמוע עוד כיוונים.... תודה לעונים !נפש חיה.
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
מקור שיותר מגדיר-אדם כל שהוא
דרשות הר"ן הדרוש העשירי - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41560&st=&pgnum=72
בטור השני בעמוד שבקישור, מהמילים = "ולהיות הענין הנכבד הזה והוא עניין היראה..."
מנסה לענות (עניתי לך גם בפורום ברסלב)בת 30
אם את שואלת על המושג שבו מתארים אדם "ירא שמיים" אז אני לא כ"כ יודעת מה לומר...אני בעצמי לא יודעת למה מתכוונים.
אבל לגבי יראת שמיים בפני עצמה- נראה לי שזה בא בצמד עם אהבה. אהבה ויראה הן שני הפנים של הקשר בינינו לבין ה'.
אהבה אולי קצת יותר קל להבין- חסד, זרימה, דברים טובים שה' מביא לנו שדרכם אנחנו מרגישים את אהבתו אלינו, מצידינו- זו ההרגשה שאנחנו אוהבים את ה', אדם שאוהב ללמוד תורה, מצוות שאנחנו אוהבים, ושמתחברים לקיום שלהם.
היראה היא קצת שונה- יש בה יותר ריחוק. יש שתי יראות- יראת העונש ויראת הרוממות. יראת העונש היא הפשוטה יותר- אני מפחדת לחטוף בגיהנום אז אני אתלבש בצניעות או אקפיד על הלכות כשרות. יראת הרוממות היא יראה של כבוד. של הקטנות שאנחנו מרגישים מול גדלות ה' האינסופית. יראת הרוממות גורמת לי למשל, לקיים מצוות מתוך הבנה שזה מה שנכון לי, כי זה מה שה' נתן לי, גם אם אני ממש לא מתחברת לזה.
אם אני על סף לעשות מעשה אסור כלשהוא- אז אם יש לי יראת העונש אני אפחד מה', אבל אם יש לי יראת הרוממות אני אתבייש מכבוד ה' וזה מה שימנע ממני לעשות זאת.
אדם לדעתי לא יכול להיות רק באהבה כל הזמן, כי גם אהבה צריכה גבולות. בחורה שנורא אוהבת את ה' אבל לא מתלבשת צנוע, נניח, כי היא לא מתחברת לזה, זה בדיוק אהבה בלי יראה- בלי הצמצום של ההלכה שמגדיר לנו גבולות.
לעומת זאת אדם שעושה הכל בהקפדה אבל לא מרגיש שום דבר ואין לו חיות מהמצוות ומהתורה- הוא רק ביראה, ובלי האהבה.
וכאמור- כולנו חייבים את שניהם כדי להישאר באיזון נכון. מצד אחד לשאוף לרצות את קרבת ה' ואת קיום המצוות ומצד שני- לשמור על גבולות ההלכה ובכלל- לשמור על המסגרת שלנו, כדי שהיא לא תתפרק פתאום, בזמן שמרגישים "לא בא לי, לא זורם לי, לא מתחבר לי".
עוד דבר נוסף וחשוב בהחלט- היראה, הגבולות, היא זו שמאפשרת את הביטוי של האהבה. דוגמה פשוטה- אם את רוצה לשתות מים- אז תפתחי את הברז ויצאו המון מים, אבל בלי כוס- שמצמצמת את המים ומגדירה להם את הגבול- את לא תוכלי לשתות ולהנות מהמים. כי כשהחסד נמצא במקומו ויודע את גבולותיו הוא יכול לבוא לידי ביטוי. והיראה היא זו שמציבה את הגבול המאפשר.
עד כאן..מקווה שהובנתי. סליחה שזה בלי מקורות. יש לזה בלי סוף....
תודה מאוד!!נפש חיה.אחרונה
איפה רואים את הבחירה של ה'אהבת חינם
בעמ"י כעם הנבחר?
היום דוד שלי שאל אותי, ולא ידעתי מה לענות לו.
הוא אמר לי שהוא שאל את העמים אם הם רוצים את התורה
והאמת שגם כשהוא שאל הוא לא הקריא להד את כל עשרת הדברות,
אלא אמר לכל אומה רק את הדבר הספציפי שקשה לה אתו.
וככה נשארו עמ"י שאמרו נעשה ונשמע ולא נשמע ונעשה.
אבל אם כולם אמרו לא ורק עמ"י אמר כן איפה הבחירה המיוחדת דווקא בו?
איפה היא מתבטאת..?
אמרתי לו שהבחירה כבר נעשתה אצל אברהם אבינו,
שבתורה לא מתואר לנו שום פרט עליו,
אלא ישר ה' התגלה אליו ואמר לו לך לך
(שמו מוזכר לראשונה בסוף הפרק לפני פר' לך לך בהזכרת התולדות)
ואת דמותו של אברהם אנחנו משלימים רק מהמדרשים (עם השמש, הטרפים וכו)
ומכאן אנחנו רואים שזו בחירה כללית,
של עם ולא פרטית של אדם (כמו שהיה עם נח)
ושעמ"י היה חייב לקבל את התורה,
כי אם לא, ה' היה מחריב את העולם.
כי רק בשביל זה ה' ברא אותו.
בשביל שעמ"י יקיימו את התורה.
(העניין של "כפה עליהם הר כגיגית")
אבל זה לא באמת ענה..
..יהודי
א. את הבחירה אפשר לראות בפס' כמו -
"כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם" (בראשית יג, טו)
"וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ" (שמות יט, ה)
רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה, לְאַהֲבָה אוֹתָם; וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים--כַּיּוֹם הַזֶּה. (דברים י, טו)
ב. אפשר להסתכל על המדרש לא כמתאר מציאות וסיפור של אירוע שקרה, שה' עבר בין כל עם ועם שאל אותו: רוצים את התורה? מה כתוב בה?אה,אז לא..
אלא כמדרש המתאר את ההתאמה הטבעית-נפשית-סגולתית נשמתית של עמ"י לתורה. למה לכל עם הוצעה מצווה ספציפית שבה "במקרה" הוא לא יכול לעמוד? כדי ללמד אותנו על אופיו הטבעי והפנימי של כל אומה ואומה.
יש עוד הרבה מה להאריך בעניין, אם יהיה לי זמן בלנ'ד..
מקווה שעזרתי מעט.
עזרת המון! תודה רבה!אהבת חינם
מקווה שהוא באמת יקבל את התשובות האלו בע"ה..
(לי אישית זה הרחיב את מאגר המידע וכך את מאגר התשובות להבא, תודה
)
וגם,אהבת חינם
אשמח שתאריך בעניין אם זה יתאפשר..
תודה!
בחירה אצל ה' היא יצירהים...
אז למה הוא יצר גם את שאר העמים?אהבת חינם
הרי הוא לא בחר בהם..
כי ה' רוצה בהםים...
"ונברכו בך כל משפחות האדמה"
נכון, אבל זה לא בדיוק עונה על השאלה שלי :/אהבת חינם
השאלה היא איפה רואים את הבחירה הספציפית של ה' בעמ"י כעם סגולה, כעם הנבחר..
זה כן עונהים...
איך? לא הבנתי..אהבת חינם
ה' יצר את העולם, ה' יצר את שאר האומות וה' יצר את עמ"י.
איך מתוך כל היצירה הזו והבחירה בכל הדברים האלו יש בחירה מיוחדת בעמ"י..?
הרי הוא יצר את כולם כי רצה את כולם ובחר בכולם, הוא לא בחר/יצר/ברא רק את עמ"י.
למטרות שונותים...
יש הבדל בין הייעוד של עם ישראל לבין הייעוד של שאר האומות
נכון, בדיוק.אהבת חינם
אז השאלה היא איפה רואים את זה? איפה רואים את הבחירה המיוחדת בעמ"י?
זו השאלה שלי..
בבית המקדשים...
בקרבת ה'
ביכולות הנבואה
כמו שיהודי כתב התאמה הטבעית-נפשית-סגולתית נשמתית של עמ"י לתורה.
"אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם" מהאדם הראשון האנושות התפצלה לאומות השונות שבכל אחת יש משהו מהזהות המקורית. עם ישראל זו הזהות המקורית. סגולה מכל העמים הכוונה מחסן מכל העמים, שמכל עם יש משהו. ולכן גם עמ"י יכול לקשר בין אומות העולם לה'- "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"
נכון..אז השאלה שלי הייתה איפה רואיםאהבת חינם
את הבחירה הזו, דווקא בנו.
שה' בחר בנו, ולתת דווקא לנו את התורה.
ויהודי כתב איפה מתבטאת הבחירה, וזו התשובה שחיפשתי 
אם יש לך זמן.. (וכח)2בלבבי
(אאל"ט עפ"י המהר"ל)
בערוץ מאיר..
http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=11931&cat_id=4309
אם יש משהו כתוב אני אשמחאהבת חינם
זה יותר יעזור לי 
אממ.. אני לא טובה בזה:/2בלבבי
תודה! אבל זה לא נורא..אהבת חינם
בע"ה בלנ"ד אשמע, והתשובה של יהודי עזרה לי, והיא טובה.
אני מקווה שדוד שלי יקבל אותה בע"ה 
שתי הערותשלומי20104
כל עם בעולם בא למטרה כל שהיא(נגזר מזה שהעולם נברא ולא קדמון, אם הוא נברא צריך להיות סיבה שגרמה לבורא לברוא אותו, כלומר לכל בריאה יש מטרה), כל עם מביא כוחות חיים מסויימים לעולם שהעולם לא יכול בלעדיהם, עושה את תפקידו ויורד מההיסטוריה, יש עם אחד שנברא כדי להיות ממלכת כהנים, כלומר הכהנים של העולם, שליחי האל עלי אדמות.
כמובן שזו בחירה בעצם ולא במקרה!
לא נבחרנו כי היינו צדיקים, אם היינו נבחרים בצדקתינו אז ברגע שהיינו חןטאים בטלה הסיבה לבחירתנו והיינו מוחלפים.
נבחרנו בעצם, בכפיית הר כגיגית, הקב"ה היה יכול להציע לנו את התורה וכנראה שגם היינו מקבלים אותה, אבל הוא לא רצה כי אז בחירתנו היה מכח רצון וברגע שהרצון היה מתחלף היתה מתבטלת הבחירה בנו.
זה נכפה עלי ו כי זה לא תלוי בנו, "בין כך ובין כך קרואים בנים", עם אישה מתחתנים מבחירה ולכן ניתן להתגרש, להיולד נולדים בכפיה("על כרחך אתה נברא")ל ורים כל שהם, יש לאב בחירה אם להביא ילד לעולם, לבן אין בחירה אם להיולד.
הבן יכול להיות "רעים ומשחיתים" אבל הוא ישאר בן.
ב. כדי שתוכלי להסביר לדוד שלך את צריכה שלך זה יהיה ברור בצורה בהירה ומבוררת.
תודה! לגבי ב', הכוונה לתשובה או לעצם הבחירה?אהבת חינם
יש ספר שלם שנוגע בזה...הרש
אבל לפני שעונים, ממש משנה מאיפה באה השאלה.
כלומר, למה זה מעניין אותו? מה מציק לו? אם נענה על זה מה יקרה? מה ישתנה?
אם יודעים את זה כל התשובה יכולה להשתנות, או שמגיעים למסקנה שלא צריך לענות כי זה לא יועיל כלל...(לרוב...)
לעניין, יש ספר של הרב יוסף קלנר שמדבר על עמ"י.
בפרקים הראשונים הוא סוקר בצורה יסודית את המבנה המיוחד של עמ"י- על טבעיות.
נראה לי שזה אותה נקודה.
ניתן להרחיב רבות עוד בספר 'שעבת ציון נס לעמים' של הרב אברהם ליבני.
הדבר העיקרי הוא שזה יהיה ברור לנו. בלי קשר לשאלות ששואלים אותנו...
ב"ה הוא דוד שכן רוצה לשמוע, וגם מקבל.אהבת חינם
יש לי אחד אחר שרק שואל בשביל לשאול ולהתקיל ולא באמת רוצה תשובות..
(אני לא אשכח כשאמרתי לו שצריך לשמור נגיעה גם מדודים, כל הוכחה שנתתי לו הוא חיפש תירוצים למה זה שטויות)
תודה על ההמלצות לספרים 
אני אישית לא אקרא אותם (לפחות לא בזמן הקרוב)
אבל בל"נ אעביר לו את שמות הספרים אם יהיה מעוניין בהרחבה.
עוד 2 פס'-יהודי
"בני בכורי ישראל, ואומר אליך שלח את בני ויעבדני" (שמות ד, כב-כג)
"בנים אתם לה' אלוקיכם"(דברים יד, א)
עם ישראל עם סגולהאנונימי (פותח)אחרונה
בזמני, היה על זה יחידת בגרות במחשבת ישראל. קראו לזה עם ישראל עם סגולה. הקישור פה זה לחוברת של משרד חהינוך, שנותן לך את המקורות שלומדים בכיתה, וכן מקורות להרחבה. עמודים 22-27
אם יש מישהו בסביבתך שעשה את הבגרות בתוכנית הישנה, יש חוברת של אליצור עמנואל שנקראת 'עם ישראל עם סגולה' שמאגד בתוכו את רוב המקורות האלו, מנוקדים, עם הדגשים וסברים. מאוד מאיר עיניים. סביר להניח שבבית ספר יש את זה בספרייה. שווה לעיין.
אגרת יח' באגרות הראי"ה- האם מדובר על נורדאו?יהודי
אשמח אם מישהו יודע את התשובה
כימעט בטוח ש"בעל ההשקפה" זה בן יהודה.שלומי20104
תודה,אני אשמח לתשובה של בטוח..:יהודי
תודה,אני אשמח לתשובה של בטוח..
יהודי
בעיקרון אני בטוחשלומי20104
כןהרש
חוזר בי.. מסכים עם שלומי...הרש
זה הכתבה המקורית -
אפשר לדפדף שם לשער.
למעוניינים - הוא מוסיף על זה בגליון שאחרי, ומביא את תגובת הרב זצ"ל בגליון נב ומגיב עליו.
תודה רבה!זה לא מביא לי את הכתבה..יהודי
תחפש באתר שם לפי מספר גליון...הרשאחרונה
בן יהודה. בוודאות.עוזיה
ויש לי את המאמר נגדו יצא הרב, וגם את אגרת התגובהעוזיה
ששלח לו בן יהודה
אשמח לקבלו, יש מצב?אפשר באישי..יהודי
בספר 'חיי הראי"ה' הרב נריה כותב על פרשה זו בהרחבה.אדם כל שהוא
חלק מן המאמר של בן יהודהעוזיה
זה היה מאמר ארוך בו הוא תמך באוגנדה.
הרב כעס על חלק מסוים במאמר:
"עוד טענה אחת גדולה ונוראה טוענים ציוני עיון על ה"אוגנדיים" כי הם, ה"אוגנדיים" פונים ערף לכל העבר שלנו. כמה צביעות בטענה! אנשים שפנו כולם ערף להעבר מוכיחים אחרים בזה עצמם! כי אל נא נאחיז את העינים! רק בעלי הועד של "חפוש חטאים" לא פנו ערף להעבר שלנו. ואנו כלנו, כלנו, פנינו ערף להעבר, וזו תהילתנו ותפארתנו!
עוד פעם אחרת אדבר על זה, ולעת עתה אביא פה דברים של טעם שדבר קצת מעין זה "חבר המערכת" ב"הזמן" גליון כ"ב, וזה לשונו:
כל ימי הייתי מתחבט בשאלה: "חכמת ישראל" זו מה טיבה? שאלתי לגדולים ממני, לחכמים ממני, ולא הצלתי מפיהם תשובה מספיקה אפילו במקצת. פעם אחת נזדמנתי לפונדק אחד, בחו"ל, עם אחד מחכמינו המערביים שעסק כל ימיו "בחכמת ישראל", והאומלל הזה לא יכול להגביל לי את מושג "החכמה" שבה הוא מכלה את כחו. הרי כתבי-יד עתיקים הרי דפוסים עתיקים, "אינקונבלים", הרי פירוש מילים זרות בתלמוד ובמדרשים, הרי קביעת זמן-חייהם של "פוסקים" ושל "פייטנים" – כל אלה הן חקירות הדורשות באמת חכמה וידיעה רבה במקצועות שונים. אבל הן בכתבי היד בעצמם ובספרי שו"ת העתיקים בעצמם ובמילים הזרות בעצמן אין כל דבר חכמה, וגם כל אלה "הפוסקים ו"הפייטנים" היו רחוקים כל כך מחכמה! ואיך אפשר לקרא "חכמה" לדבר אשר בעיקרו הוא ההפך מחכמה?
ואולם עתה אני מתחבט בשאלה אחרת: מה היא "ההתפתחות הטבעית של היסטוריה הישראלית", אשר הציונים הרוחניים שלנו מזכירים אותה בדחילא ורחימא? לכאורה כך היא ההתפתחות הטבעית של היסתוריותנו: עד החורבן הראשון, משערים אנחנו שהתפתחה היסטוריותינו בדרך הטבע: זאת אנחנו יכולים רק לשער מתוך הכתבים ההיסטוריים שלנו. מתוך הרמזים ה"טבעיים" המעטים שהתגנבו אליהם בשעה שלא נחה על כותביהם רוח הקודש... ואולם מזמן גלות בבל והלאה מתחילה "ההיסטוריה" שלנו להתפתח שלא כדרך הטבע – רק שתים שלוש תקופות קצרות, לפי הערך, בזמן הבית השני, ראויות להקרא בשם "תקופות טבעיות", כי בהן הראו היהודים אותות חיים, חיים עלי אדמות ולא חיי-חלומות ולא חיים "ככתוב", אבל דוקא התקופות הללו אינן חשובות כלל בעיני "רבותינו הקדמונים" יוצרי "הרוח העברי". חנוכה – היא רק לזכר נס פך השמן; ויוחנן כהן-גדול שמש בכהונה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי; ובמלחמות היהודים עם הרומאים היו רק "בריוני", ואלמלי מעשה ריב"ז לא היה כדאי להיטפל בכל העניין הזה, ובכלל העיקר הוא "חורבן הבית", ש"אין אנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך".
ואחרי החורבן השני, או אחרי חורבן ביתר, איני יודע כלל איזו היסטוריה יש לנו, וממילא נעלמה ממני "התפתחותה הטבעית". יודע אני רק "התפתחות טבעית" זו: פעם גירשו אותנו מארץ זו ופעם מארץ אחרת. בתחילה היינו "עבדים" (קאממער קנעכטע) למושלי אשכנז, ואחר כך היינו "פאקטורים" לפאנים הפולניים, גם זו התפתחות, גם זו אבולוציה. ובכן, לפי דעת "הרוחניים" שלנו עלינו להוסיף להתפתח "בהיסטוריותנו" על הדרך הזאת.
או אולי כוונתם של הציונים "הרוחניים" להתפתחותה הטבעית של היסטוריותנו הרוחנית? היינו להוסיף להתפלפל בהלכות ציצית, מקוואות, ערובי תבשילין, נידה וכו'? או להוסיף להתפלפל בשאלת הדת והדעת, האמונה והתבונה, ולהתאמץ להוכיח נחיצותה של "השכלה"? איזה עניינים רוחניים אחרים היה לנו בהיסטוריותנו בכל ימי גלותינו?
"דברים אמיתיים!"
שאלה על יהושע בן נון-יהודי
באיזה עונש נענש יהושע חוץ מהעונש שלא היה לו בן זכר?
מי שכותב תשובה,אשמח אם יביא מקור..
פרשת המן!!!!! בבקשה תקראואנונימי (פותח)
סגולה גדולה ומסוגלת לשפע פרנסה!
לומר בשבוע של פרשת בשלח ביום שלישי (היום) את "פרשת המן" ניתן לקרוא אותה עד השקיעה ניתן למצוא את "פרשת המן" בחומש שמות פרק טז מפסוק ד עד לו כל עניין אמירת פרשת המן כדי שיאמין ויחדיר בעצמו שכל מזונותיו מאת בורא יתברך ובאים אליו בהשגחה פרטית ואין ריבוי ההשתדלות מועילה כלל ובמסכת ברכות נאמר:"כל האומר פרשת המן מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו" לכן כל אחד יקרא את פרשת המן בכוונה רבה ובעיון רב ובזכות זה יזכה לשפע של פרנסה (אפשר למצוא גם באינטרנט) מצווה גדולה להפיץ את ההודעה כמה שאפשר!
אשרי מי שזוכה לזכות את הרבים שאין חטא בא על ידו וזכות הרבים תלויה בו! יום טוב שמח ומלא ברכת שמים!
עזרה בהשגת ספרים על השו"ע, שנים מנסה להשיג..יהודי
אם מישהו יודע היכן ואיך אפשר להשיג, אשמח מאוד מאוד!
אורח נאמן- הרב נתן אוירבך
בגדי יש"ע
אפיקי מגינים
תורת חיים- ר' יעקב שלום סופר
אורחות חיים על השו"ע- האדמו"ר מספינקא
שו"ע עם פירוש באר יעקב
חיי עולם- פירוש על המגן אברהם
ש"וע עם פירוש טעם מגדים
בני ציון- הרב ל(ע)כטמן
ילקוט הגרשוני על השו"ע- ר' גרשון שטרן
גנזי חיים על השו"ע
בית ברוך- על החיי אדם
למה יעקב אבינו למד עם יוסף דיני עגלה ערופהhamedinai
זקני העיר אומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה". רש"י מפרש שלא שלחו אותו בלי אוכל, שתיה וליווי.
יש פה רמז: שלא שלחו ילד או מבוגר לבד בלי אוכל: "לכו לחמו בלחמי" - תורה, ובלי ליווי: "בהתהלכך תנחה אותך" - תורה מצוות ומעשים טובים.
זקני העיר, זה לא רק זקנים בשנים, אלו יכולים להיות גם צעירים עם קצת אחריות.
מסופר על יוסף הצדיק שלמד עם יעקב אבינו על עניין עגלה ערופה לפני שהאחים מכרו את יוסף (ובעצם בהתחלה הם הרי התכוונו לרצוח אותו..).
יוסף היה הכי צעיר מבין האחים, אבל הכי צדיק. אביו לימד אותו לקבל אחריות, על ידי זה שלמד איתו פרשת עגלה ערופה. למרות שהאחים שנאו את יוסף, אביו הטיל עליו אחריות לחנך אותם: לך נא ראה את שלום אחיך. ואכן יוסף הצדיק חינך אותם, כעבור 22 שנה, אחרי שכבר היה מלך.
אבל למה הוא שלח את יוסף לחנך את אחיו, הרי יעקוב אבינו עצמו למד תורה ובטח גם לימד וחינך את הילדים שלו?
הנקודה היא מאוד פשוטה: לפעמים קורה שהצעירים כבר אינם רוצים לשמוע למבוגרים: בני יעקוב כשביצעו את הנקמה בעיר שכם, ובהצלחה. ייתכן שהם חשבו שיעקב אבינו כבר זקן מדי בכדי לראות את כל התמונה "מה שרואים מפה לא רואים משם..".
ובדיוק זו הייתה המשימה שיעקב אבינו הטיל על יוסף הצדיק: "לך נא ראה את שלום אחיך". עברו 22 שנה, ויוסף שלח ליעקב אבינו מסר: כן קיימתי את כל דבריך במילואם. אמנם לא היה בידי לבצע את זה מיד, לקח 22 שנה, אבל קיימתי. חינכתי את האחים, ועכשיו הם בניך כמקודם.
זה מלמד אותנו את המשימה שיש היום על הצעירים .לא ללכת בתלם אחרי צעירים שובבים, אלא נהפוך הוא להביא אותם לבית הכנסת, לבית המדרש. גם אם מישהו חושב שהוא הכי צעיר מכולם, הוא יכול לפעול: הפעולה שעושה היום, גם אם לא רואים תוצאות מיידיות, לפעמים זה יכול לקחת זמן ואם לא היום, אז מחר, או אפילו 22 שנה.
תשובות הלכתיות של רבנים בידיעה שהם יתפרסמויוני
יש גם את נושא רבני ערים ורבנים שמקבלים משכורת מהמדינה שמעדיפים להשאר בכיסא שלהם ולהשפיע כמה שהם יכולים מאשר להגיד את ההלכה ברור במקרים נפיצים ולהסתכן בהתקפת התקשורת ואותם ארגונים ועכשיו גם משרד המשפטים..
א. אתם חושבים שאותם ארגונים בעצם משפיעים על ההלכה כי איפה שהם לוחצים חזק יש רבנים שמתקפלים?
ב. איך אפשר לסמוך על רב שאני יודע שהוא יכול להיות תחת לחצים כבדים?
ג. רב שאמר פסק הלכה ואח״כ עשו מזה חגיגה בתקשורת והוא התקפל ושינה את הפסק, איך תתיחסו אליו?
אשמח לתשובות ורעיונות. תתדינו בכבוד

