עבר עריכה על ידי Eliezer Shimon בתאריך כ"ד באדר תשע"ג 21:32
עבר עריכה על ידי Eliezer Shimon בתאריך כ"ד באדר תשע"ג 14:23
השבת וגאולת האדם
מאת גדליהו רחמן ז"ל
ההגות היהודית המסורתית רואה בשבת .יום מנוחה וקדושה", יום שהוא תחילה לחיי המעשה שיש בהם קדושה , יום שנותן טעם למותר האדם מן הבהמה .
ההגות של המהפכה הצרפתית ניסחה "אני מאמין" על זכויתיו של האדם
שהן, בין היתר "בני אדם נולדים חופשיים וכבעלי זכויות שוות…" . לכאורה, "ואהבת לרעך כמוך" וזכויות חירות לאדם הינן מחשבות דומות.
אך הגשמתה במציאות של כל מחשבה אנושית גדולה מותנית בביסוסה.
הביסוס ההגותי של השבת הינו גם ב"זכר למעשה בראשית" (המרכיב
של בורא העולם ומנהיגו) וגם ב"זכר ליציאת מצרים" (המרכיב של גאולת האדם
מעבדות לחרות עקב השגחת ה' על ברואים בצלמו). אין שלמות ליצירה האנושית
אם אינה ממלאת את הפונקציה שלה במסגרת היעוד שהועיד לה מי שאמר והיה
צולמו, אין הפרט יכול להשיג את שלמותו והשלמתו בלי כיבוד מלוא הזכויות
של הזולת, שגם הוא כמוהו נברא בצלם א-להים. לפיכך -מנוחה וקדושה פירושם
אמת וצדק (וזאת יוסבר להלן).
האדם בהגותו מדמה בנפשו כאילו כביכול, הכל תלוי באדם בלבד. רוצה
הוא האדם הריהו מנסח עיקרים ותצהירים והצהרות ומכתיב לה למציאות כללי
התנהגות. האמנם ? - וכי בני האדם נולדים על פי ה"דקלרציה" ?! האם נתוני
ההתחלה הביולוגיים-תורשתיים שווים ? כלום נתוני התחלה אלה בכושר פיסיולוגי
מלידה, בכשרונות רוחניים מלידה, בסביבה אקלימית, כלכלית, תרבותית, וכיוצא
באלה, - כלום כל אלה שווים הם מלידתו של האדם ? ! …בודאי, חותרים אנו לכך
שעקרונות של שוויון יונחו ביסוד כל חוקה מדינית וחברתית, ושערכי החרות
והשוויון יוגשמו בפועל אך הצהרה שאינה מדייקת להבדיל בין מצוי לראוי, בין
אמת לכוונה טובה, בין דרך נכונה לדרך פסולה, בין מנוחה שאין עמה קדושה
למנוחה וקדושה, כל הצהרה מעין זו סופה להצמיח מחלוקת, מאבקים אלימים
לעוות את אמות-המידה של מאזני- צדק ולאחז עיני הבריות ולבלבלם, כדי
שלא יבחינו בין ימין לשמאל ובין אמת לתחליפי-אמת, (הדוגמאות לכך רבות
מאד והדמגוגים התמחו בשימוש לרעה במושגי החופש, הדמוקרטיה, המאבק
באימפריאליזם, וכיוצא באלה מונחים פוליטיים מובהקים, שמשמעויותיהם מתחלפות
לפי הפה המבטא אותם),
השיא של מועדי ישראל הינו יום השוויון האמיתי היחיד שיש לה לאנושות
- יום צום כפור: יום שבני האדם שווים בלבושם ושווים בשבת-שבתון של חמשה
עינויי גוף. במעשים אין-שוויון, יש שוני רב בתפקידים, ובאותו תפקיד עצמו
יש שוני רב בין בצוע של אחד לבצועו של אחר. אולם יש ויש שוויון כשכל
המבצעים גם יחד שובתים יום אחד ודואגים שבאותו היום תופגן הלכה למעשה הזכות לשוויון בין כל הדרגים ובין כל העושים "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך". זאת ועוד, ההגות היהודית מרחיקה ראות ומדגישה כי דווקא הדוגמה הקיצונית של שוויון אינה בלידה אלא ביום המיתה : "...והגות לבי תבונות... ...כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו..." (תהלים, מ"ט). כשם שאין מנוס משוויון ביום המיתה אין מנוס גם מקבלת עצת ה' "ובחרת בחיים", דהיינו אורח חיים המגשים בפועל חיים של "ואהבת לרעך כמוך" "דעלך סני לרעך לא תעביד".
באופן פרדוכסלי אפשר לומר גם את ההפך, אלה שהתבססו על שוויון
לידה, הוכיחו בפועלם ובשיטותיהם, כי כשם שלא היתה אמת בקביעתם, שאין
שוויון לידה כך, אין אמת בהרבה טיעונים, הסברים, שידולים ובייחוד אין אמת
בדוקטרינות השונות, שבפועל נוהגות כאילו המטרה מקדשת אמצעים פסולים
בכל מחיר -ואין הדבר כן!
שוויון במנוחה הינה אמת מוחשית. קדושה היא התייחדות נפשית (בפרישה
מחולין) מזווית ראיה של ריחוק לזמן מה ; - היא תנאי לצדק, שהרי בלי זווית
ראיה של ריחוק, של הימצאות מחוץ לשאון הרדיפה אחרי סיפוק הצרכים למיניהם,
בלי הדאגה להעדר אינטרס כלשהו אצל מי שהפקידו בידיו מעשה בית דין
של צדק, בלי קדושה אין צדק ! לפיכך, מנוחה וקדושה פירושם אמת וצדק !
יום מנוחה וקדושה שואב האדם כוחות נפשיים ואנרגיה-נפשית להוסיף להיאבק
למען הגשמת ערכים, על אף שכה רבים המשתמשים במושגי הערכים שימוש
בלתי-טהור של אהבה-התלויה-בדבר לסיפוק שאיפה וצורך גשמי - ולא לסיפוק
ערך כערך ! רק הצרוף של קדושה למנוחה מחנך את האדם לריסון ובלעדי הריסון
העצמי רואים אנו עד כמה הערכים הפכו למליצות נדושות. רק יום מנוחה וקדושה
אחד בשבוע יכול לחנך, (אם יובן ואם ינהגו בו לפי הפונקציה של האדם כברוא
בצלם אל-הים), ל"ואהבת לרעך כמוך" ל,,דעלך סני לרעך לא תעביד" ואידך
פירושה הוא זיל גמור…"
לא למותר הוא להדגיש כי הפוגע בקדושתה של השבת בעמנו פוגע בראש ובראשונה בערכיותו של האדם כברוא בצלם אל-הים! עובדה היא כי בראשית דרכו של נמל אשדוד צצה ועלתה בעיית ה"חיוניות" המדומה של עבודה בשבת בנמל המודרני... מאז ועד היום, מכיוון שלא חנכו ליום אחד של מנוחה וקדושה,הפכו ששת ימי השבוע למוקד של שביתות, שרבים רואים בהן שביתות פראיות *).
ועומדים חסרי-אונים מול העדר ריסון עצמי והעדר אהבת מותר האדם מן
הבהמה... הלוואי שנתבדה, אך ראשיתה של הטלוויזיה הכללית צועדת גם היא
בדרך של פגיעה תחילה בקדושת השבת - וכבר רבים הם המתאוננים על רמה
נמוכה של השידורים במעט הימים שמשדרים בהם... אם לא יחזרו בהם מהחלטה
זו של הפעלת הטלוויזיה בשבת, נפגע בראש ובראשונה בערכיותו של הברוא
בצלם. דהיינו, הפוגעים בקדושת השבת, יפגעו קודם כל בהם עצמם. בתולדותינו
הוכח מדור דור כי יותר מששמרו בני ישראל את קדושת השבת שמרה קדושת
השבת על עם ישראל. ואידך פירושה הוא זיל גמור.
---------------
*) אנו האחרונים לזלזל חלילה בהישגים הסוציאליים שהעניקו המהפיכות החברתיות למיניהן . אולם כשם שבסעודה דשנה אין טעם, אם לא נילווית לאוכליה ,הידיעה כי זוהי סעודתו של הנדון למות, כך גם הישגים סוציאליים, טובים ככל שיהיו יש בהם טעם אם לא נלווית להם הידיעה כי ניתנים הם לפני המבול בידי אדם נגד אדם !
פורסם ב- מ.ת.ת. - בטאון להגות יהודית (גיליון ה-ו, תמוז תשכ"ט)