קברי צדיקים פופולריים:
קבר רשב"י, בהר מירון
רבי שמעון בר יוחאי נחשב על פי המסורת למחבר ספר הזוהר. על פי המסורת, המערה שבה כתב את הזוהר ובה שהה עם בנו קרובה לציון הקבר במירון. מועד ההילולה הוא ל"ג בעומר, י"ח באייר, והיא מושכת אליה כמה מאות אלפי מאמינים מעדות שונות. נוסף להילולה המרכזית, מתקיימות במקום עוד 20-15 הילולות בשנה, הקשורות לדמויות מופת אחרות - למשל, האר"י, משה רבנו ורבי נחמן מברסלב (שיש המחשבים אותו לגלגול נשמה של רשב"י). הילולות אלה מושכות כ-20 אלף בני אדם.
מערת המכפלה בחברון - קברם של האבות והאמהות, שרכישתו מתוארת בהרחבה בספר בראשית.
העלייה למערת המכפלה אינה תמיד בגדר פולחן צדיקים קלאסי, בעיקר משום שהיא מעוגנת היטב במקורות, ואפילו הרמב"ם מספר כי הלך להתפלל במקום כאשר היה בארץ ישראל. יהודי חברון עושים רבות למען קידום התודעה של העלייה למערת המכפלה, כאשר השיא הוא ב"שבת חברון", שהיא השבת שבה נקראת פרשת חיי שרה, בה מסופר על רכישת הקבר.
קבר רחל ליד בית לחם
מבחינת המחקר זיהויו של הקבר במקום שבו הוא נמצא היום אינו ודאי, אך אתר זה מהווה מוקד עלייה לרגל זה שנים רבות. סיפור מותה של רחל ב"דרך בית לחם" (ולא במערת המכפלה) זוכה גם הוא להדגשה בספר בראשית, ו"מקום קבורת רחל" מוזכר כנקודת ציון ידועה בספר שמואל. בעקבות פסוקים מספר ירמיהו המדברים על רחל ה"מְבַכּה על בניה" ההולכים בגלות, תיארו חז"ל את קבר רחל כעומד בדרכם של הגולים ומהווה הבטחה כי ישובו לארץ. מאז, נקשר הקבר לציפיות הגאולה של עם ישראל לארצו, וכך העלייה אליו. המקום זכה לשיפוץ עם השנים, ומשה מונטיפיורי הקים מעליו את המבנה עם הכיפה הנמצא עליו כיום. בהסכמי אוסלו כמעט נמסר המקום לרשות הפלסטינית, אך עקב התערבות גורמים דתיים נמנעה ההעברה, ועד היום המקום מהווה מוקד עלייה לרגל, ובפרט בי"א בחשוון, שעל־פי המסורת הוא יום פטירתה של רחל, אך גם בערבי ראש חודש ועוד. פולחן ידוע הנקשר למקום הוא "החוט האדום" אשר מסובבים סביב הקבר ולאחר מכן נמכר לכריכה סביב היד בתור צמיד, ומיוחסות לו סגולות שונות.
קבר יוסף בשכם
קבר נוסף שרכישתו מתוארת במקרא. על הקבר הוקמה ישיבה בשנות ה-80, כחלק מהאחיזה היהודית בשכם. הסכמי אוסלו השאירו את הגישה לקבר בידיים יהודיות, אך במהלך אינתיפאדת אל אקצה פרצו פלסטינים למתחם ושרפו אותו, ומאז אסר צה"ל על גישה למקום. הקבר אומץ על ידי קבוצות של חסידי ברסלב, על שום מרכזיותו של יוסף במחשבה הברסלבית. חסידים אלה, בעידודו של הרב אליעזר ברלנד, ערכו במשך תקופה ארוכה הסתננויות אל הקבר, מתחת לאפו של צה"ל, אשר ניסה למנוע זאת ואף עצר רבים מהם. באחת הפעמים אף נפצע נער מהחסידים כאשר התגלתה שהותם במקום לתושבי הסביבה והללו ניסו לבצע בהם לינץ'. כיום אין יותר ניסיונות הסתננות אל הקבר, אך הגישה אליו עדיין נמנעת.
קבר הבאבא סאלי, הרב ישראל אבו חצירא, בנתיבות
הבאבא סאלי נודע כבעל ידע מופלג בתורה, והתפרסם בציבור כעושה מופתים. אל ההילולה השנתית, המתקיימת בד' בשבט, יום פטירתו, מגיע קהל של כ-50 אלף מאמינים.
קברו של רבי נחמן מברסלב, באומן
רבי נחמן מברסלב היה מנהיג חסידי בדור הרביעי לחסידות, מייסד חסידות ברסלב. מדי שנה, בעיקר בראש השנה, אך גם במהלך השנה כולה, חסידיו עולים לקברו שבעיירה אומן שבאוקראינה. בימי חייו נהגו החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה תאריכים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. בשנים האחרונות חסידים מחזירים עטרה ליושנה ומגיעים בתאריכים הללו לקברו שבעיירה האוקראינית. אך למרות זאת, התאריך החשוב ביותר הוא ראש השנה, כנראה מכיוון שרבי נחמן הכריז שביום זה יש לו כוח "לתקן ולעזור לכל אדם יהיה איך שיהיה...". בשנים האחרונות מספר הישראלים שפוקדים את המקום נמצא בעלייה מתמדת, ובראש השנה תשס"ז הגיע מספרם לכ-25 אלף איש. רוב האנשים מגיעים מישראל אך יש לא מעט שמגיעים גם מארצות הברית, מצרפת, מאנגליה, ממקסיקו, ועוד.
קבר יונתן בן עוזיאל, בעמוקה
יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני ותרגם את הנביאים לארמית. היה גדול תלמידיו של הלל הזקן. קיימת טענה בלתי מבוססת שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים וייתכן שזו הסיבה שרבים נוהגים לעלות לקברו שליד עמוקה, כסגולה למציאת זיווג ופריון. ההילולה השנתית מתקיימת ביום פטירתו, על פי המסורת, בכ"ו בסיוון, ומשתתפים בה כ-50 אלף מאמינים.
קבר הצדיק משטפנשט, הרב אברהם מתתיהו פרידמן, בגבעתיים
יחד עם רבי נחמן מברסלב, הרב פרידמן הוא הצדיק הבולט ביותר בקרב האשכנזים. הרב היה בנו של רבי מנחם נחום מִשְטֶפְנֶשְט אשר ברומניה, ונכדו של ר' ישראל פרידמן מרוז'ין ונחשב על ידי רבים מיהודי רומניה כאחד מל"ו צדיקים של הדור. נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ג (15 ביולי 1933), ועצמותיו הועלו ארצה לאחר קום המדינה לבית הקברות "נחלת יצחק" שבגבול גבעתיים ותל אביב. עד שנות ה-90 פקדו אותו בעיקר זקני יהודי רומניה, שהכירו את הצדיק. בסוף שנות ה-90ביוזמת פעילים מבני ברק, נתפרסם קברו גם בציבור הרחב והפך להיות מוקד עלייה לרגל. ההילולה השנתית מתקיימת ביום פטירתו, ומושכת כ-10 אלפי מאמינים.
בית רבי דוד ומשה, בצפת
הרב דוד ומשה, מחשובי הצדיקים של מרוקו, חי במאה ה-10 לספירה. ההילולה בישראל החלה ב-1973, לאחר שהתגלה בחלום לאברהם בן חיים, תושב צפת, והודיע לי כי עזב את מרוקו וביקש לעבור לגור בביתו. לאחר סדרה של חלומות, משפחת בן חיים פינתה חדר בדירה, הקימה בה ארון קודש, ובנתה בית כנסת "דוד ומשה". ההילולה השנתית מתקיימת בראש חודש חשוון, ומגיע אליה קהל של אלפים.
קבר הרב חיים פינטו, במוגאדור שבמרוקו
הרב פינטו היה דיין נחשב וידען בתורה, וחיבר את הספר "מעשה נסים". נפטר ב-1845. ההילולה המרכזית לזכרו מתקיימת בכ"ו באלול בקברו במוגאדור שבמרוקו, ובאשדוד.