אבל לא לחו"ל...

ברור שלא ללכת לקברים בחו"ל יש מספיק בא"י,והצדיק לא היה רוצה שירדו מהארץ בשבילו.אא"כ זה מישו שממילא נמצא בחו"ל

אחרי בגרות? לא מבינה למה, אבל סבבה, שיהנו...
בעיקרון טוב להיות בקברי צדיקים, להתפלל...למה שנהיה נגד?

צריך לזכור שמתפללים לקב"ה, ומשבקשים ממנו שבזכות הצדיק וכו...
כי מרוב שזה נהיה כל כך הרבה כזה אנשים שלא כל כך מבינים חושבים שמתפללים לצדיק...

הרבי מליובאוויטש' באמריקה

אני לא נגד ללכת לקברי צדיקים ולהתפלל...

אבל אני אישית לא יעשה את זה אלה עם כן זה במסגרת הבצפר.

והסיבה פשוטה:

אני מאמינה שאני שוני לחוזק התפילה פה או בקברות צדיקים!

כי אחרי הכל מה שמשפיע על התפילה זה הכוונות שלך ואתה יכול לאמץ את הכוונות שלך בכל מקום!

לדעתי הצדיקים הם אל אלה שמשפיעים על התפילה שתתקבל, אולי הם אלה שמשפיעים על הכוונות שלך כי אתה טועה וחושב שהם עוזרים.

שימו לב זאת דעתי אך ורק האישית!!!

ויש כאן א ל פ י קברות צדיקים ואני לומד בערך דקה הליכה מקבר הרשב"י אני נגד ירידה מבארץ בשביל זה!

יש הסעות מי-ם בתשלום.

זה רק עוזר (לענ"ד).

אבל אני ממש נגד יציאה לחו"ל בשביל קברי צדיקים. אין לכם מספיק בארץ (שלא לדבר על האיסור לצאת מהארץ)?

מופיע בשו"ע שמותר לצאת לקברי צדיקים אבל אני לא מתלהב לצאת מהארץ לשום דבר ככה שתכלס דעתי היא שעדיף להישאר בארץ אם רוצים ללכת לקברי צדיקים למרות שיש צדיקים בחו"ל עם הבטחה למי שיבוא אליהם

הוא שאל מה דעתו של כל אחד

אז אודה לו אם יוכל להעלות אותם לכאן.

כניסת כהנים לקבר רחל ומערת המכפלה
נחלקו הפוסקים האחרונים אם מותר לכהנים להכנס לקברי צדיקים.
יש כהנים הלוקחים מעין הליכון עטוף בניילון וכך הם נכנסים לקברי צדיקים, וחושבים שזה חציצה או כאוהל זרוק. ויש ללמד עליהם זכות שהם כל כך אוהבים להתפלל על קברי צדיקים, ואולי הצדיקים יתפללו עליהם בשמים שימחלו להם על העוון הזה.
ויש לדעת שאין שום רשות לכהן להכנס לשום קברי צדיקים כגון לקבר רשב"י וכדומה (פעם אחת ויחידה נכנס הגאון המקובל האלקי רבי שאול דוויק הכהן, והיה זה בגלל צורך דחוף של פיקוח נפש ואין ללמוד ולהתיר מאותו המעשה), חוץ מקבר רחל וממערת המכפלה (עיין לספר הלכה חלק ב' עמוד קי"ב שהעיד המקובל האלוקי ר"י אלפייה זצ"ל בספרו אהבת השם עמוד קכ"ח הגה פ"ז).
הטעם לכך הוא שאין שום ידיעה ברורה בדבר מיקומם המדוייק של רחל אמנו ושל אבותינו הקדושים, ומה שמסומן מקום קבורתם של אברהם של יצחק ושל יעקב במערת המכפלה, אינו אלא על פי השערה אבל אין ידיעה ברורה על מיקום נקודתי של הקבורה, ובפרט שתיאור מקום קבורתם המובא בש"ס אינו תואם את המיקום המסומן כיום. הגאון רבי יצחק אלפייא ע"ה אמר בזמנו שמותר לכהנים להכנס לקבר רחל, ואני רגיל לומר שעליו אנחנו מסתמכים.
פעם סיפר לי יהודי אחד שהגיע לקבר רחל כשהגרמנים י"ש הגיעו למצרים, וראה איך הרה"ג יהודה פתייא זצ"ל בכה ודמעותיו נפלו לתוך קערה, וביקש לעשות תיקון רחל ולומר תפלות מיוחדות על קברה, וסיפר להם הרב יהודה פתייא זצ"ל שהוא ראה את דמותה של רחל אמנו עולה לכיוונם, וצעק עד מתי את לא שומעת את קולנו! שאלתי את אותו האיש שהיה עם חכם יהודה פתייא ע"ה, אם הוא יכול לזכור ולהראות לי את המיקום המדוייק של צורת שכיבתה כפי שתיאר לו חכם יהודה פתייא ע"ה ואמר לי שכן. הלכתי עמו לשם והראה לי את המיקום המדוייק, ועל פי תיאורו התחזק אצלי ההיתר של רבי יצחק אלפייא ע"ה שהתיר לכהנים להכנס לקבר רחל אמנו.

קברי צדיקים פופולריים:

קבר רשב"י, בהר מירון
רבי שמעון בר יוחאי נחשב על פי המסורת למחבר ספר הזוהר. על פי המסורת, המערה שבה כתב את הזוהר ובה שהה עם בנו קרובה לציון הקבר במירון. מועד ההילולה הוא ל"ג בעומר, י"ח באייר, והיא מושכת אליה כמה מאות אלפי מאמינים מעדות שונות. נוסף להילולה המרכזית, מתקיימות במקום עוד 20-15 הילולות בשנה, הקשורות לדמויות מופת אחרות - למשל, האר"י, משה רבנו ורבי נחמן מברסלב (שיש המחשבים אותו לגלגול נשמה של רשב"י). הילולות אלה מושכות כ-20 אלף בני אדם.

מערת המכפלה בחברון - קברם של האבות והאמהות, שרכישתו מתוארת בהרחבה בספר בראשית.
העלייה למערת המכפלה אינה תמיד בגדר פולחן צדיקים קלאסי, בעיקר משום שהיא מעוגנת היטב במקורות, ואפילו הרמב"ם מספר כי הלך להתפלל במקום כאשר היה בארץ ישראל. יהודי חברון עושים רבות למען קידום התודעה של העלייה למערת המכפלה, כאשר השיא הוא ב"שבת חברון", שהיא השבת שבה נקראת פרשת חיי שרה, בה מסופר על רכישת הקבר.

קבר רחל ליד בית לחם
מבחינת המחקר זיהויו של הקבר במקום שבו הוא נמצא היום אינו ודאי, אך אתר זה מהווה מוקד עלייה לרגל זה שנים רבות. סיפור מותה של רחל ב"דרך בית לחם" (ולא במערת המכפלה) זוכה גם הוא להדגשה בספר בראשית, ו"מקום קבורת רחל" מוזכר כנקודת ציון ידועה בספר שמואל. בעקבות פסוקים מספר ירמיהו המדברים על רחל ה"מְבַ‏כּ‏ה על בניה" ההולכים בגלות, תיארו חז"ל את קבר רחל כעומד בדרכם של הגולים ומהווה הבטחה כי ישובו לארץ. מאז, נקשר הקבר לציפיות הגאולה של עם ישראל לארצו, וכך העלייה אליו. המקום זכה לשיפוץ עם השנים, ומשה מונטיפיורי הקים מעליו את המבנה עם הכיפה הנמצא עליו כיום. בהסכמי אוסלו כמעט נמסר המקום לרשות הפלסטינית, אך עקב התערבות גורמים דתיים נמנעה ההעברה, ועד היום המקום מהווה מוקד עלייה לרגל, ובפרט בי"א בחשוון, שעל־פי המסורת הוא יום פטירתה של רחל, אך גם בערבי ראש חודש ועוד. פולחן ידוע הנקשר למקום הוא "החוט האדום" אשר מסובבים סביב הקבר ולאחר מכן נמכר לכריכה סביב היד בתור צמיד, ומיוחסות לו סגולות שונות.

קבר יוסף בשכם
קבר נוסף שרכישתו מתוארת במקרא. על הקבר הוקמה ישיבה בשנות ה-80, כחלק מהאחיזה היהודית בשכם. הסכמי אוסלו השאירו את הגישה לקבר בידיים יהודיות, אך במהלך אינתיפאדת אל אקצה פרצו פלסטינים למתחם ושרפו אותו, ומאז אסר צה"ל על גישה למקום. הקבר אומץ על ידי קבוצות של חסידי ברסלב, על שום מרכזיותו של יוסף במחשבה הברסלבית. חסידים אלה, בעידודו של הרב אליעזר ברלנד, ערכו במשך תקופה ארוכה הסתננויות אל הקבר, מתחת לאפו של צה"ל, אשר ניסה למנוע זאת ואף עצר רבים מהם. באחת הפעמים אף נפצע נער מהחסידים כאשר התגלתה שהותם במקום לתושבי הסביבה והללו ניסו לבצע בהם לינץ'. כיום אין יותר ניסיונות הסתננות אל הקבר, אך הגישה אליו עדיין נמנעת.

קבר הבאבא סאלי, הרב ישראל אבו חצירא, בנתיבות
הבאבא סאלי נודע כבעל ידע מופלג בתורה, והתפרסם בציבור כעושה מופתים. אל ההילולה השנתית, המתקיימת בד' בשבט, יום פטירתו, מגיע קהל של כ-50 אלף מאמינים.

קברו של רבי נחמן מברסלב, באומן
רבי נחמן מברסלב היה מנהיג חסידי בדור הרביעי לחסידות, מייסד חסידות ברסלב. מדי שנה, בעיקר בראש השנה, אך גם במהלך השנה כולה, חסידיו עולים לקברו שבעיירה אומן שבאוקראינה. בימי חייו נהגו החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה תאריכים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. בשנים האחרונות חסידים מחזירים עטרה ליושנה ומגיעים בתאריכים הללו לקברו שבעיירה האוקראינית. אך למרות זאת, התאריך החשוב ביותר הוא ראש השנה, כנראה מכיוון שרבי נחמן הכריז שביום זה יש לו כוח "לתקן ולעזור לכל אדם יהיה איך שיהיה...". בשנים האחרונות מספר הישראלים שפוקדים את המקום נמצא בעלייה מתמדת, ובראש השנה תשס"ז הגיע מספרם לכ-25 אלף איש. רוב האנשים מגיעים מישראל אך יש לא מעט שמגיעים גם מארצות הברית, מצרפת, מאנגליה, ממקסיקו, ועוד.

קבר יונתן בן עוזיאל, בעמוקה
יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני ותרגם את הנביאים לארמית. היה גדול תלמידיו של הלל הזקן. קיימת טענה בלתי מבוססת שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים וייתכן שזו הסיבה שרבים נוהגים לעלות לקברו שליד עמוקה, כסגולה למציאת זיווג ופריון. ההילולה השנתית מתקיימת ביום פטירתו, על פי המסורת, בכ"ו בסיוון, ומשתתפים בה כ-50 אלף מאמינים.

קבר הצדיק משטפנשט, הרב אברהם מתתיהו פרידמן, בגבעתיים
יחד עם רבי נחמן מברסלב, הרב פרידמן הוא הצדיק הבולט ביותר בקרב האשכנזים. הרב היה בנו של רבי מנחם נחום מִשְטֶפְנֶשְט אשר ברומניה, ונכדו של ר' ישראל פרידמן מרוז'ין ונחשב על ידי רבים מיהודי רומניה כאחד מל"ו צדיקים של הדור. נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ג (15 ביולי 1933), ועצמותיו הועלו ארצה לאחר קום המדינה לבית הקברות "נחלת יצחק" שבגבול גבעתיים ותל אביב. עד שנות ה-90 פקדו אותו בעיקר זקני יהודי רומניה, שהכירו את הצדיק. בסוף שנות ה-90ביוזמת פעילים מבני ברק, נתפרסם קברו גם בציבור הרחב והפך להיות מוקד עלייה לרגל. ההילולה השנתית מתקיימת ביום פטירתו, ומושכת כ-10 אלפי מאמינים.

בית רבי דוד ומשה, בצפת
הרב דוד ומשה, מחשובי הצדיקים של מרוקו, חי במאה ה-10 לספירה. ההילולה בישראל החלה ב-1973, לאחר שהתגלה בחלום לאברהם בן חיים, תושב צפת, והודיע לי כי עזב את מרוקו וביקש לעבור לגור בביתו. לאחר סדרה של חלומות, משפחת בן חיים פינתה חדר בדירה, הקימה בה ארון קודש, ובנתה בית כנסת "דוד ומשה". ההילולה השנתית מתקיימת בראש חודש חשוון, ומגיע אליה קהל של אלפים.

קבר הרב חיים פינטו, במוגאדור שבמרוקו
הרב פינטו היה דיין נחשב וידען בתורה, וחיבר את הספר "מעשה נסים". נפטר ב-1845. ההילולה המרכזית לזכרו מתקיימת בכ"ו באלול בקברו במוגאדור שבמרוקו, ובאשדוד.

בצפת.

סביב העשר שנים אחורה.