ב"ה
ממלכתי אחד הולך ביער.
לפתע הוא רואה ארי'ה שהולך לטרוף אותו.
הוא אומר "לא נורא, נשפיע מבפנים"...
ב"ה
ממלכתי אחד הולך ביער.
לפתע הוא רואה ארי'ה שהולך לטרוף אותו.
הוא אומר "לא נורא, נשפיע מבפנים"...
יש כאן שוטרים עם אלות וזה... עם בגדים שחורים.. נכנסים לבתים חופשי-חודשי (בלי צווי חיפוש).. מרביצים.. אבל עכשיו פחות ממה שזה היה לפני כן... נכנסתי לכאן 7 פעמים!!! היום בצהריים אני כנראה אסע הביתה, אני עושה שבת בצפת העתיקה... תהנו איפה שאתם ובבקשה (!!!) תנסו להגיע! זה ממש חשוב, ולא קשה (נכנסתי 7 פעמים בלי בעיות!)..
בס"ד
ב"ה
מצורף קובץ תשובות לשאלות בנושא א.ש. ומחלתו.
אבקש להגיב ענייני
http://closedmilitaryzone.org/trailer.html
ההפגנות בבילעין..
בס"ד
נו, איך להקת המושב?
שזה תמונה מלווין על כל כדוה"א. חבר של המשפחה שלנו ראה דרך התוכנה הזו שהדשא בגינה של ההורים שלו (שגרים בארה"ב, ועוד מעט עולים לארץ), לא מטופח...
בכולופן, התצלום משנה שעברה (העברית והלועזית), אז טיילתי בגוש קטיף.... בנווה דקלים, גני טל, מורג, ניסנית, כפר דרום, כפר ים, דוגית, גדיד, בדולח, עצמונה, שירת הים, תל קטיפא, שא נור, אלי סיני, נצרים... יכול להיות שעוד מקומות שאני לא נזכרת כרגע... זה כזה כתם חי על המפה, כל החממות, הלולים, הבתים המהממים (רואים שם אפילו אנשים)..... לחשוב שעכשיו כל זה חרב....
ב"ה
הסיבה היא פשוטה.
זה לא בית, ואפילו אוהל זה לא יכול להיות (כדור פינג-פונג שפגע בקיר שבר אותו חלקית!!!)
אל תאמינו, אבל זו האמת .
עוד דבר : מדף נפל שלוש פעמים מהקיר !!!
אסלה נשברה (!) כשהורידו את המים.
דלת נפלה כשדפקו עלי'ה חזק קצת !!1
(עדות של שני חברים שלי)
מזעזע !
א.ש.
בגללך!!!
מתו אנשים
נפצעו אנשים, וביתם נוזקו! ע''י קסאמים.
בס"ד
מה הקשר בין הכותרת לתוכן שלה??
ב"ה אין הרוגים.
בס"ד
פרק תהילים לרפואת הפצועים היהודים:
"שיר המעלות ממעמקים קראתיך אדוני ה' שמע בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני אם עונות תשמר יה ה' מי יעמוד כי עימך הסליחה למען תורא קיויתי ה' קיותה נפשי ולדברו הוחלתי נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עימו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו"
ב"ה
אמרתי...
מזעזע.
בס"ד
"ברוך אתה ה', רופא חולי עמו ישראל"!!
בס"ד
יש משהו טוב בפיגוע הזה-זה מוכיח לאנשי תל-אביב-שהבתים שלהם לא יותר מוגנים מבתי-המתנחלים..
ב"ה
שם.
ותערוך אותה לפורמט של jpg JPEG gif bmp . אחרת היא לא תעלה.
אתה צילמת?
הם באמת מהממים, אבל הציורים לא "חיים". כדאי לי להעלות?
יש לי עוד תמונה באמת יפה וחיה וכו' שציירתי את אח שלי (בן פחות מחודש) כשהוא ישן. הסורק נהרס, אז נראלי שאני אצלם במצלמה הדיגיטלית ואעלה לשם...
בס"ד
את ארץ ישראל בעתיד שלה.. כל היהודים בים, האו"ם נמצא באחד המקומות. והכל מלא בערבים נוצרים ובערבים מוסלמים, ובבדווים.. ובאמריקאים..
צחקןנקלעתי לבעיה.. אולי מישו מכם ידע איך אפשר לסדר את זה.. אז ככה: משום מה כשקופצת לי המעטפה שמודיעה על הודעה חדשה שהתקבלה, ואני לוחצת עליה, לא קורה כלום!! ז'תומרת, זה מגיע לי לדף שאמורת להיות כתובות ההודעות, אבל אין שם שום הודעה, וגם כל ההודעות הקודמות לא מופיעות!!!
אתם יודעים מה זה אומר?
לא נמאס לכם לחפש עבודה ולקבל את אותן התשובות: "אנחנו מחפשים אחרי צבא" "אתה צעיר מידיי"..."הכל תפוס"...תבוא בעוד חודש"...לאחר שתקראו את המאמר הבא לא תצטרכו לשמוע את אותן התשובות שעושות לנו רע על הלב ולאבד תקווה.קצת ארוך אבל שווה את ה-10 דקות הללו לאומת רווח מלא!...באמת דרך מהירה לעשות כסף ובכיף!
פשוט תיקראו...זה מטורף כמה זה גאוני!!!
המסמך הבא כתוב בלשון נקבה את מכוון לשני המינים.
מצאתי את מה שאתם הולכים לקרוא בדיוק כמוכם עכשיו,במהלך אחד משיטוטי ברשת,נתקלתי במאמר הזה במקרה.המאמר מספר על זה שאנחנו יכולים להרוויח כסף,הרבה כסף,בתוך שבועות קצרים,עם השקעה בסיסית של רק 30 ש"ח + 6 בולים.
המחשבה הראשונה שלי הייתה שזו הונאה,אמרתי לעצמי,"כן בטח.."הייתי סקפטית,אבל כמו רובנו גם הייתי סקרנית והמשכתי לקרוא.
הייה כתוב שם שאם אשלח 5 ש"ח לכל אחד מ-6 השמות והכתובות שהיו רשומים במאמר למטה,אוכל לעשות אלפי שקלים בזמן מאוד קצר.
בנוסף צריך להוסיף את השם ואת הכתובת שלך כמספר-6-
בתחתית רשימת השמות ולשלוח ל300 קבוצות דיון(ברשת-פורומים וכאלה).יש בערך יותר מ500,000 כאלה וזה פותח אפשרויות לשוק מאוד גדול(מה שאומר הרבה יותר כסף)..אין מלכודת ...זה עובד!!!!
בדך כלל אני מתעלמת ממכתבים מסוג זה,אבל האהבה ותשומת הלב מאחורי מכתב זה,והתוצאות(העצומות),הראו לי שהוא שונה ולכן החלטתי להשתתף.
אם מכתב זה ימשיך כמו שהוא אמור להמשיך,אם נניח את חשדותינו בצד,ולבטח,כל אחד מאיתנו ירוויח.
כמה אבסורדי זה לחשוב שמרמים אותנו,כמה אנרגיה אנחנו מבזבזים על הספק?!במקום לקחת את האנרגיה ולהשקיעה אותה בהזדמנות שנקרית בדרכינו,מי יודע?
השאלה ששאלתי את עצמי לפני שהסכמתי לקחת חלק בדבר הזה ששינה את חיי היא:
האם זה נכון?
כן! התשובה היא כן! זה נכון וזה עובד!האדם שהייה מעלי ברשימה מספר:"תוך 7 ימים התחלתי לקבל כסף בדואר. הייתי בשוק! הנחתי שזה יגמר בקרוב ולא חשבתי על זה יותר מידי.אבל הכסף המשיך להגיע! בשבוע הראשון עשיתי 125 ¤ בסוף השבוע השני עשיתי סכום של 5000 ש"ח,בסוף השבוע השלישי היו לי יותר מ-50,000.
וזה עדיין גדל!עכשיו זה השבוע הרביעי,עשיתי סכום של יותר מ-(תיקלטו!!)-210 אלף ¤ וזה עדיין ממשיך להגיע!
זה בהחלט היה שווה את ה-30 ש"ח +6 הבולים!!!
לתשומת ליבכם!עקבו אחרי ההוראות הפשוטות(שיפורטו למטה)ותיראו איך הכסף מגיע!!
זה קל,זה חוקי וההשקעה שלכם היא רק 30 ¤ ו-6 בולים!!!(בואו נגיד 5 ש"ח ליום בשבוע +בול-רק כדי להראות לכם עד כמה ההשקעה היא אפסית!)
אם כל ההוראות הבאות יעשו בתשומת לב אתם תניבו דובדבן גדול.התוכנית הזו נשארת מצליחה בגלל הכנות וההשתתפות של האנשים שקוראים אותה. אנה מכם,המשיכו את ההצלחה שלה ועזרו לכל אחד מאיתנו לעזור אחד לשני!
להלן 4 הצעדים להצלחה!:
צעד-1-
קחו 6 חתיכות נייר נפרדות(עדיף כהות כדי למנוע אפשרות של גניבה דרך הדואר),וכתבו את המשפט הבא על כל חתיכת נייר:
"בבקשה תכניס אותי לרשימת הדיוור שלך",כתבו את שימכם והכתובת המדויקת.
עכשיו קחו 6 מטבעות של-5 ש"ח ותכניסו 1 בתוך כל חתיכת נייר,כך שהכסף לא ייראה דרך המעטפה(את המטבעות מומלץ להדביק בסלוטייפ לנייר).שימו כל מטבע עטוף בפתק,בתוך מעטפה נפרדת וסגרו אותן.
עכשיו צריכים להיות לכם 6 מעטפות סגורות,הכל אחת יש פתק עם המשפט הלן,השם שלכם והכתובת,ומטבע של 5 ¤..
מה שאתם עושים הוא ליצור שירות.אתם מבקשים שירות לגיטימי שהוא להיכלל ברשימת הדיוור של האדם אליו אתם מפנים את הבקשה ואתם משלמים על זה.
שלח את 6 המעטפות לכתובות הבאות:
1.נעמה שניאור דואר עכו מצפה הילה מיקוד 24953
2.מאיר עמר סירקין 1/1 קרית אתא מיקוד 28202
3.מאור ועקנין קרית ארבע רמת ממרא 142\1 מ:90100
4.דוד קור קרית ארבע דוד המלך 37\17 90100
5.סיינה בורנשטהוף ת"ד 154צופית 44865
6.אליה וולפמן מעלה לבונה ד.נ אפרים 44825
אלו הן 6 השמות והכתובות אליהן את צריכה לשלוח את המעטפות-אחת לכל שם!
צעד-2-
הוציאו את השם הראשון מהרשימה למעלה(את מ"ס 1),הזיזו את שאר השמות אחד למעלה(כך שמי שהיה 6 נהייה מ"ס 5,5 נהייה 4..וכ"ו)והוסיפו את שימכם
כ מ"ס-6 ברשימה.
צעד-3-
השתמשו ב-netscape או ב- explorer internet חפשו קבוצות דיון שונות(צ`אט,פורומים,קהילות,לוחות ועוד..)יש לפחות 500,000 פורומים שונים כאלה זה ממש לא בעיה!
צעד-4-
שנו את מה שאתם צריכים, אבל נסו לשמור על המאמר קרוב ככל האפשר למקור.שילחו את המאמר שלכם לפחות ל-300 קבוצות ברשת.כל מה שאתם צריכים זה 300.אבל זכרו ככל שאתם שולחים יותר, תקבלו יותר מזומן!!!
כמו כן שילחו לכל חבריכם את המכתב המתוקן לאימיילים שלהם כהצעה להצטרף למעגל השפע.
בבקשה זכרו! התוכנית הזו נשארת מצליחה בגלל הכנות והאינטגרציה של המשתתפים,ועל ידי זהירות ותשומת לב במילוי ההוראות.
הסתכלו על זה כך: אם אתם אנשים של אינטגרציה התוכנית תמשיך,והכסף שכה הרבה אנשים קיבלו יעבור גם דרכיכם.אז שכל תכתב מקבל התייחסות,והוראותיו מבוצעות בזהירות-6 אנשים יקבלו תמורה,עבור השתתפותם כמפתחי רשימה,של 5 ש"ח כל אחד.השם שלכם יזוז למעלה ברשימה באופן גיאומטרי,כך שכאשר שימכם מגיעה למקום מ"ס 1,אתם כבר מקבלים אלפי שקלים!!!
הערות:
-אולי תירצו לשכור דיבת דואר בגלל כמות הדואר שתקבלו. אם אתם מעדיפים להישאר אנונימיים,תוכלו להשתמש בשם בדוי, כל עוד הדוור מעביר לכם את המכתבים.
-אם ישנו אדם ברשימה שאתם מכירים אל תמנעו מלשלוח לו את ה-5 ש"ח ,גם הם חלק מהדבר הגאוני הזה!
אם אתם מוכנים לקחת אחריות ולפספס את האפשרות העסקית המופלא והפשוטה הזאת,בשביל "סיכון" של 30 ש"ח ו- 6 בולים?אני לא!
ואני מקווה שתצטרפו אליי כדי שנוכל כולנו לעזור לכולנו!
-יכול להיות שראיתם הודעה כזו בעבר כי העסק עובד!
אתם יכולים לעשות כל כך הרבה כסף בשביל לטייל בכל העולם.רעיון כזה גאוני..חבל לכם על הזמן!!! אשכרה, אני רצינית...שלחתי ועל הפעם הראשונה קיבלתי 60 שקל!!
כתבתי כאן את כל מה שהקלדתי עד עכשיו, בשביל הנוחיות. צחקן: עשיתי אותיות גדולות, במיוחד בשבילך. תהנו. ודבר אחרון: בבקשה תציעו שמות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יצחק ירד מהאוטובוס. מולו התנשא בניין בן כארבע קומות, לבן מדי, לטעמו. שם עומד הוא להעביר את ארבע שנותיו הקרובות, כך ידע. על השער התנוסס שלט לבן עליו נכתב באותיות שחורות: "ברוכים הבאים לפנימיית משכן". פנימיה, לרגע הרהר. מדוע בעצם נשלח לשם? הרי התנגד כל-כך! אבל הוא ידע את התשובה.אימו שלחה אותו לשם. היא רצתה להרחיק אותו מהבית הסוער כל-כך. היא רצתה את טובתו. אבל הוא לא רצה. הוא רצה להישאר בבית, "בעניינים". אבל עכשיו כבר הכל היה מאחוריו. הוא כבר נפרד מהבית, והוא כבר עומד בשער הפנימייה. אין לו ברירה. לאחר שהיה קלה הוא נכנס.
"שלום", קידם קול נשי את פניו. "אני שרה, המנהלת. תכנס בבקשה למזכירות, שם יתנו לך את מספר החדר שלך, בו תתגורר עם עוד שני בנים. המזכירות ימינה ובפניה הראשונה שמאלה. כדי להגיע לבניין חדרי המגורים אתה צריך לצאת מהדלת הזאת" היא הורתה על דלת ברזל שנראתה תקועה ממול, "וללכת ישר, עד לכניסה. שנת לימודים פוריה". האישה רחבת המימדים נבלעה באחד המסדרונות. עושה רושם של קפדנית, הרהר לעצמו. הוא נכנס למזכירות.
ישב שם מזכיר, אשר הרכיב משקפיים על קצה אפו. "שם, בבקשה?", פנה אליו בלי הקדמות. בפינה ישבו שני ילדים. האחד, צנום ומנומש, והשני, גבוה, שרירי ושזוף. 'השיער שלו דווקא בהיר', ציין לעצמו יצחק, ואילו למזכיר פנה: יצחק צוקר, בבקשה. המזכיר סימן משהו ליד שמו, ואמר: "כיתה טי"ת שלישית. חדר מס' 29, הנה המפתח בבקשה. ואלו הם שותפיך לחדר". הוא הצביע לעבר השניים. שני הבנים קמו, ושלושתם יצאו את חדר המזכירות. "יצחק, מה?" פנה אליו הבריון שבין שניהם. הוא צקצק בלשונו. "אני גבי. נעים מאד, ציקי. תביא ת'מפתח.". יצחק כבר עמד להושיט לו את המפתח, כשלפתע חכך בדעתו. יצר הנקמנות כרסם בו. "לא רוצה", ענה בהחלטיות. בתחילה גבי נראה מופתע, אך מיד התעשת, הרים גבה בזלזול ואמר:"אה, באמת? שמע בחור, איתי לא מתווכחים. אתה מביא לי את המפתח כאן ועכשיו. אתה לא חייב לרצות".יצחק, שכבר חשב שזוהי מריבה מיותרת, מיהר למסור את המפתח לדורשו.
הדס הביטה במבנה. 'מכוער', חשבה. פנימיית "משכן" לא מצאה חן בעיניה למן הרגע הראשון. לרגע הרהרה באביה. אותו אב, שנטע בה כל-כך הרבה אמונה ובטחון. שיערה השטני, הבהיר והחלק התבדר ברוח. עיניה החומות סקרו את אותו בניין בו עמדה להעביר את ארבע שנותיה הקרובות. והיא נכנסה.
אישה רחבת- מימדים עם חיוך רחב מדי התקרבה אליה. "מה שלומך חמודה?". היא צבטה את לחיה. הדס עשתה פרצוף. היא לא תאהב פה כלום, שום דבר, כך ידעה. "אני המנהלת שרה. קראי לי שרהל'ה. אני בטוחה שיהיה לך כיף אצלנו". "אני בטוחה שלא" מלמלה הדס. "כן, כן, כמובן" מיהרה להגיב שרה. "לכי לחדר המזכירות לקבל מפתח לחדר שבו תגורי עם עוד שתי בנות מתוקות כמוך. את יודעת איפה זה? לכי ימינה ובפניה הראשונה שמאלה. הו, אני רואה שעוד תלמיד הגיע! להית', מתוקה!". הדס נשמה לרווחה, ופנתה לחדר המזכירות.
המזכיר המשועמם למראה ישב ליד ערימת דפים וכרסם את עטו. הדס ניגשה לשולחנו. הוא הרים מבטו. "שם?". "הדס רובין". הוא סימן משהו ליד שמה וכיווץ גבותיו. "יתומה?", שאל. רעד חלף בהדס. "לא", ענתה בשקט. "טוב. כיתה טי"ת שנייה, חדר מס' 30. חכי כאן". הוא הצביע על הספסל והדס התיישבה ליד תלמידה נוספת. שחורה, מטולטלת, ממושקפת, ודי רזה. לאחר כשתי דקות נכנס תלמיד, ומיד לאחריו- תלמידה. התלמיד החליף שתי מילים עם המזכיר ויצא. התלמידה התקרבה אל המזכיר, שלפה פלאפון וחייגה. "אמא", קראה לתוך המכשיר, תוך שהיא סורקת במבטה את החדר. "הגעתי. יש כאן שתי בנות מטומטמות, אחת פחות, ואחת יותר, מנהלת מפגרת ומזכיר דפקט.... מה? כן, כן, בטח. ברור שאני אעשה מהן משהו. לפחות מהיותר נורמלית". היא הביטה בהדס."... כאילו דא. כן, כן, טוב. בסדר, אני לא אעשה בעיות. נשבעת לך! לא בוטחת בי? טוב, אז...". מהמכשיר נשמעו צעקות. "יופי. תמיד ידעתי שאת בוטחת בי. יאללה. בי!". הדס הביטה בהשתוממות, קודם באסנת, הילדה שישבה לצידה, אחר כך במזכיר המשתומם אף הוא ולבסוף באלמונית. היא פנתה למזכיר: "בר אלמוג. ותמהר". המזכיר התבלבל לרגע, לאחר מכן פנה לרשימות והביט בה. "... מה השם?". "בר אלמוג. אתה סובל מבעיות שמיעה או הבנה?".המזכיר שוב התבלבל. "מה השם ומה המשפחה?", הסביר את שאלתו בעברית עילגת. בר גלגלה עיניה וענתה, כמי שמשוחחת עם אדיוט: "שם- בר, שם משפחה- אלמוג. תפשת?". אחר פנתה אל הדס: "כולם כאן כאלה אדיוטים, או שרק הוא?". הדס משכה בכתפיה, ואילו המזכיר פנה לבר: "טי"ת שלישית, חדר מס' 30". הדס שחררה אנחת רווחה. לפחות לא תצטרך לסבול אותה כל היום.
המורה למתמטיקה נכנס. הוא סקר את הכיתה במבטו, ולא נראה מרוצה. מבטו נח לרגע על יצחק והמשיך לנדוד. יצחק נשם לרווחה. 'ממורה כזה', חשב, 'אני לא רוצה צרות'. לידו ישבה תלמידה יפהיפיה, שלא בדיוק עניינה אותו. המורה חיכה שכולם ירגעו והחל לקרוא שמות. לשמע השם "אלמוג בר", הרימה היושבת לצידו את ידה. המורה המשיך לקרוא. "ברוך אסנת". ילדה מתולתלת וממושקפת שישבה בסוף הכיתה, הרימה את ידה. המורה המשיך. רן מרום, שותפו לחדר, קרא "כאן". מעטים הגניבו לעברו מבטים מבוהלים. המורה הביט בו בחדות, סימן דבר- מה, והמשיך. כשהגיע לשם "יצחק צוקר", יצחק הרים את ידו. המורה הביט בו, כיווץ גבותיו ושאל: "יתום?". יצחק נרעד. "לא".
אסנת כיווצה גבותיה. המראה היה מוכר לה מאיפשהו. מאיפה?... –היא נזכרה.
הדס ישבה בסוף הכיתה, כמה שיותר רחוק מהכל. מדי פעם הגניבו היושבים בכיתה מבטים לעברה. אחד בשם גבי אף שלח לה פתק: "תמיד חשבתי שאני יפה, אבל כשאני רואה אותך, אני לא בטוח איפה הייתי כשחילקו את היופי". הדס קימטה קלות את הפתק, וניסחה אותו מחדש: "תמיד חשבתי שאני יפה, אבל כשאני מביט בך, אני תוהה איפה הייתי כשחילקו את היופי". כעת היא חייכה. היא תמיד ידעה שהיא יפה, אך לא שיערה מה יופי יכול לעשות. כשיצאה מהכיתה, גבי חיכה לה. 'עם כל הכבוד אליו', חשבה, 'הוא מטומטם'. הוא ניגש אליה. "דיסי, מה את עושה היום אחרי ארוחת הצהריים?". דיסי? דיסי?! מה הוא, אדיוט? "אה... שיעורים?". "ווי, נחמד. היום אין הרבה. ואחר כך?". איך נפטרים מהדפוק הזה? "אמ... לא יודעת". "יופי! בדיוק חשבתי שהחדר שלי נורא נחמד. באיזה מספר את גרה?". "אה... שלושים". "מגניב! אני בעשרים ותשע! לקחת אותך או שתבואי לבד?". "אני... אסתדר".
הדס הרגישה סחרחורת. וואלה, הוא קרציה.
היא ניגשה לחדר מס' 29. לדפוק? האמת היא שלא התחשק לה להיכנס. אבל היא סיכמה. 'או ליתר דיוק', גיחכה הדס, 'הוא סיכם לי'. היא דפקה.
פתח לה נער שטני בעל עיניים ירוקות. "גבי נמצא?". "כן, דקה... גבי, יש כאן מישהי שרוצה אותך". גבי ניגש לדלת, מותיר אחריו שביל בושם. הוא אפילו לא סגר את קופסת הג'לי. "בואי, תכנסי".
יצחק הביט בגבי, צוחק עם הנערה היפה הזו. 'דיסי', הוא מכנה אותה. מה זה השם הזה, 'דיסי'? שם חיבה להדס? לא עדיף 'דסי'? הוא קינא בגבי. גבי, לעומתו, נראה מרוצה.
יצחק עצם את עיניו.מעולם לא התאהב. מעולם לא הייתה לו חברה. הוא גם לא הרגיש שזה חסר לו במיוחד.חברה? מה הוא יעשה עם חברה? איפה הוא ידפוק אותה כשהיא סתם נדבקת? אבל כרגע הוא חש משהו שונה. משהו, שלא הבין איך הצליח להסתדר בלעדיו לפני כן. לפתע הוא הבין. הבין את הדבר שכל-כך נרתע ממנו. הבין את האמת הכה מציקה, אך המתוקה. הבין שהתאהב בהדס.
הדס לא הצליחה להירדם. היו לה יותר מדי מחשבות. היא ניסתה לסדר אותן בראשה. דבר ראשון, גבי הוא קרציה מהלכת על הקוצים של עצמה. דבר שני, יש לו בחדר מישהו שנראה ממש נחמד, שגבי מכנה אותו ציקי. הדס העלתה את התמונות בראשה.
שלוש מיטות מסביב לקירות. אחת, מסודרת באופן קפדני ביותר, שבעלה, עד כמה שהצליחה להבין, עונה לשם רן. על השידה שליד המיטה הייתה מקופלת בקפידה פיג'מה, והייתה שם תמונה של שני מבוגרים וחמישה ילדים. ליד המיטה הזו הייתה עוד מיטה. המיטה של ציקי. המיטה הייתה טיפונת מבולגנת, אבל לא יותר מדי. על השידה הייתה מונחת רק תמונה של אישה, ומתחת למיטה בצבצה מזוודה. המיטה השלישית הייתה המיטה של גבי. מעליה היה תלוי פוסטר של זמרת, וליד הפוסטר תמונה של איזה שחקן בנבחרת כדורגל. על המזרון לא היה כלום, ומתחת למיטה בצבצה כרית. על השידה היה מונח ורד, שללא ספק טעם מבושמו של גבי. הקולות עודם הדהדו בראשה: "ציק, תביא לאורחת מים!", "ציקי, החדר הזה יהיה יותר יפה עכשיו בלעדיך". "זכותי להיות כאן. זה גם החדר שלי, אתה יודע". "כן, אבל זה לא משנה. הזכויות שלך לא תקפות עכשיו. ולהבא, תלמד: כשאני אומר לך לצאת, אתה יוצא. הבנת, ציקי?". ציקי? מה זה הדבר הזה? עוד יותר גרוע מדיסי. וואלה, שמות זה לא הצד החזק של גבי. ציקי?... בטח יצחק. בסדר, אז הוא נראה נחמד. אז מה? זה מוסיף לי משהו לחיים?
את בוקריפורט שאני מורחת אותו כבר חודשיים!!!!!!!!!!!!!!
(אבל יש לי עוד אחד להגיש תוך פחות משבוע... באסה....)
מוריהכמו:נגיד לקחתדמות מהספר ולראיין
לכתוב שיר על הספר
ועוד ממללאא 11 אפשרויות!!אני ראיינתי..
בס"ד
פעם אחת הגשתי.. ציור על הפר.. ואני חושבת שציירתי לה אז :"יום יפה"..
ב"ה
לי יש בוקרפורט....
לא התחלתי...
;צחקן
ברוריה מהגושב"ה
ומה שאצלנו 5 אצלכם זה אחד...
מוריהבס"ד
אם אני אעשה זה יהיה עם רמה של תינוקות.. (הקבצה ב' באנגלית בצביה שדות נגב שולטים..)
מכניסים גם את זה...
לפעמים עושים על 90 או 100..
אני 7ה7יי7תי 7מאושרת כמו לויו7דעת מה....
מוזרה!!!
ב"ה
כל אחד יכתוב שם של עיר + מספר התושבים, ועוד משהוא שלא ידענו (או שלא הינו אמורים לדעת).
אני אחלק קודם את הארץ לאזורים (ביש"ע ניתן לכתוב גם על ישובים, וערים ערביות אין מקומן כאן, אם כי ערים כמו שכם יתקבלו בברכה).
בס"ד
0 תושבים..
העיר הכי יפה בתבל..
ב"ה
אחת הערים המצחינות בישראל.
בעיר יש הרבה שוכונות :
קרול, עין גנים, הדר גנים, כפר גנים, מרכז העיר ועוד.
השכונות שבבני'ה כרגע הן :
אם המושבות, הדר גנים ג', והדר גנים.
בעיר משרדי ערוץ 7 והבית שלי.
מספר תושבים : 17,6 אלף.
ב"ה
הוקמה : 1972.
העיר מלאה בשדרות, ויש בה גם בניינים גבוהים (והרבה)
6,651 (מוזר לי. אני צריך אלמת את הנתונים)
ב"ה
מספר תושבים : 16,500.
בעיר יש מלון אחד, והיא עיר מרכזית מאוד בשומרון.
בעיר לאחרונה החלה בניה לגובה.
בס"ד
עיר ואם בישראל. הבבא סאלי קבור שמה <אם מישו לא יודע.. חעחעחע..>.
כ- 15,000תושבים.. ממזמן אבל.. חיחי..
ב"ה
נראה לי שהוא לומד בכיתה שלי 
;צחקןב"ה
אבקשכם לקצר את חתימותכם למינמום האפשרי.
א. משקל הדפים - פחות חתימות = פחות תוכן = פחות תוכן להעביר = טעינה יותר מהירה = ניצול מקסימלי של זמן בפורום.
ב. מניעת גלילה מיותרת, זה מעצבן !!!
ולא כ"כ קשור : החלפתי מייל. פרטים בחתימה 
שיש על הכיסא עכביש ענק.....
בערך בגודל של חצי אגרוף......יותר....
אני יושבת קפואה ומפחדת לזוז..............!!!!!!!!!!!!
נ.ב. הוא גם שעיר! אבאלה...