את לא יכולה לקנות\לבשל משו מהר?
באאללליי
אבל עדיין
איזה גבעה?
3/16 (מתחבא)
חלק מהשאלות בכלל לא חשבתי שקשורות אליו
כל מיני,
וכל מיני, עזבי, אל תשאלי.
פעם הייתי ניקיתאיזה ישן זה
אז בסך הכך ניחמתי את עצמי....
לא עזר
או שאני עצלנית ולא עושה כלום מועיל,
גם לא תחביבים,
או שאני מתקתקת עיניינים בקצב של מפלי הניאגרה בסוף עונת הגשמים.
אבל לנגן שירים, לא יצירות.
ללות שירים,להלחין מנגינות,
ובעיקר-לדעת לשיר בלי לשבור חלונות
בימאית דמיונותאחרונהזה מעניין ועוזר להבין,
אבל כמה אפשרררררר
מוח שתוק!!!!
הבכי הוא התגובה הראשונית לצער. הוא מגיע ללא שום מחשבה או תכנון. פשוט קורה. מעלת הבכי, יש בה מעלה, אבל לעומת האחרות היא נמוכה.
השתיקה לעומת זאת היא צעד מחשבתי. כדי לשתוק בעקבות הצער העמוק צריך להעמיק יותר בצער, להתבגר יותר ולהחליט לשתוק ולא להוציא החוצה. כיוון שיש פה יותר שליטה עצמית וכיוון שהדבר פנימי יותר ופחות יוצא כלפי חוץ, הוא במדרגה גבוהה יותר. אבל מדרגת האדם בשתיקה היא נמוכה יותר לעומת מדרגת האדם ההופך את הצער לניגון. השתיקה, למרות שהיא לא משהו שיוצא החוצה, היא נמצאת בפנים כמילים. אני שותק במילים.
הניגון, אף על פי שהוא משהו כלפי חוץ ומלובש בניגון, הוא עליון וגבוה יותר מהכל. כדי להפוך את הצער לניגון דרושה הבנה ושליטה עצמית, והבנה שהשתיקה היא אמנם תגובה מושכלת מהרגש, אבל היא עדיין עצורה יותר ולא מבטאת לגמרי את הצער העמוק ואת העומק שבצער. הניגון לעומת זאת היא תגובה כלפי חוץ, אבל היא לא תגובה ראשונית אלא תגובה לאחר תהליך ומהפך בתוך הנפש.
להפוך את הצער לניגון היא מדרגה גבוהה והלוואי ונזכה לה.
וכל מי שקרא ואולי רצה להבין...
זה ההסבר לפי הבנתי הדלה והריקה... מן הסתם יש פה עוד המון מה להעמיק ולהבין...
וואו.
החכמתני
המקדש השלישי בדרךתודה
המקדש השלישי בדרךאחרונה
בימאית דמיונותסניף רחוב
אני בניגוד לכולם דוקא נהנית מהעיניין....
אבל כבר חורף ולבננות קר
מוזרות......
אהההההה
בואו לא נדבר עלי
בימאית דמיונותאחלה רעיון
יאלה שפכו
אתם לא טובים בפעולות.
והחניכות החליטו לסנג'ר ממני שוקולד וסודר וכובע וצעיף וקוביה
היה נחמד
ותודה!!!
ואז יהיה אולי מבנה
עם השבט שמעליהם
לא נורא,העיקר יש מקום לא רטוב\סחוט\מעיף
קלטתי שאני בכלל נוסעת לשבת
בימאית דמיונותבמה בנות דוסיות עסוקות מלבד לימודים עבודה וחברות? תחביבים וכאלה, כי לא נראה לי שכל הבנות עסוקות בסריגת כיפות...
אוויל מחרישאיזה דברים נפוצים יש?
אצל רובם זה מסתכם בספורט וצפייה בסדרות ולימוד תורה או קריאת ספרים, זה 1 ל1 אצל נשים?
וגיהוץ
סתם,זה תחביב מוזר שלי.
בעיקרון החברות שלי קוראות, רואות סדרות וכל מיני סרטים (ברור שצפציפיים מאוד),שופינג,ים וכולי כולי
ציור ואומנות,טיולים,הרבה מעיינות...קפה,בישול,חתונות
,פינטוזים למיניהם....לא חסר
לא?
וואי אף פעם לא באמת התפללתי נדבה כנדבה
אלא משום שכתוב "ולפני ירח דור דורים"
אני מפחדת לקום ולגלות שהם מבולגנים לגמרי
נו, בתכלית, אני יכולה לשער מעכשיו מה י'הי'ה המראה המדויק של המבחן, ו בעזהי"ת לא נתבלבל
אחרי המבחן אני הולכת בלנד לכתוב רשימה של כל המשפטים הלא נכונים שחשבתי עלי'הם, כמו התירוץ למה אפנון הוא ריבוב ולמה אין קשר בין אתרנט לשכבת הקו. זה י'הי'ה מעניין.
כרגע, מאחר וגם ככה לא לומדים- לסיים את הקצת שנשאר (מומלץ לעמוד בקצב של כולם), פסקא או שתיים ונלך לישון. נגיע הביתה מאוחר מן הסתם, שתיים לערך, אז להתארגן עד אז.
(אויש, איך אני אספיק להתפלל מחר, אני צריכה להיות מאורגנת בשבע ורבע אחרי תפילה והשעון מתאחר, כבר קיוויתי שאספיק להתפלל בלי לחץ)
|נושם עמוקות|
י'ה'יה בסדר. בוודאות.
ואם לא שלמים עם התוצאה, וחושבים שאפשר יותר- תמיד אפשר לערער, או מועד ב' (פחות רצוי).
לילה טוב
לא, אני נוסעת אחרי המבחן לשבת
מהפתאום, זאת שעה שתרד (/ירדה) לנו בהמשך, אז דואגים שתהא שעת לימוד. הגוף לא קם אוטומטית בשעה מסוימת, א-לא לאחר זמן מסוים.
אכן, מחילה, כעיקרון הם תמיד ביום, 9 או 13
מבחן הזוי.
ז"א, יצאתי מהמבחן, מדברת עם חברה שלי שיצאה ארבע דקות לפני, - סעיף 3.5.1 לא הי'ה בחומר, נכון?
-נכון. גם 4.8.2 לא, לא?
אבל נהניתי ממש לעשות אותו, הוא הי'ה מרתק, למרות שהוא בלגן לי את כל החומר בראש, כי הוא התמקד בעיקר בפרטים שהוזכרו באקראי ובדברים שלא למדנו/ נאמר שהם לא למבחן/ לא יכולים לקרות. ומן הסתם י'הי'ה פקטור רציני, אף אחת לא חושבת שקבלה מעל שמונים וחמש
(למרות שהיו רק שני סעיפים שלא ידעתי, אחד של נקודה ואחד של שתיים)
(כעיקרון שכשאתה עורך אני מקבלת התראה של הגיב, ואז אח"כ של הגיב בשרשור, ולא תמיד אמצא את זה מיד, אז, מחילה)
זה הי'ה רובו. אבל הלך ב"ה, טוב ממש
אה, לא, היו חמש שא-לות
אבל בסגנון הנ"ל
לא בדיוק הבנתי,
קיצור כמה היית מעריכה שקיבלת?
אין לי מושג, תלוי מי בודק, אי שם בין חמישים לתשעים מן הסתם
(וואי, זה לא שימושי במיוחד)
בהצלחה
איך היית זמינה בדרך?
יש לך אינטרנט על המחשב?
יפה, איזה דף למדתן?
מה, והיא יודעת שאת כאן?
נשמע מצחיק לגלוש ממחשב של מישהו אחר לערוץ בלי שהוא יודע מה אתה עושה,
בנות, לך תבין.
אה אה,
בברלין.
איפה בברלין?
לא יודעת, בבית החולים?
אברהם אבינו היה מצד החסד והאהבה, ויצחק אבינו הוא מצד הגבורה והדין...
אברהם אבינו איש חסד, יצחק אבינו נאזר בגבורה.
יש לזה הרבה דוגמאות...
אברהם אבינו מכניס אורחים הגדול בעולם, אוהב את כולם ומשכנע את הקב"ה לא להחריב אפילו את סדום בעבור כמה צדיקים.
יצחק אבינו עבר את העקידה, ובוחר בעשו להיות ממשיכו ע"י זה שאותו הוא רוצה לברך. (לעומת רבקה שבוחרת ביעקב...)
"עזה כמוות". וזה קשור כנראה...
והמדרשים על המלחמה של אברהם בע"ז מציגים אותו כאיש מסטרא דשמאלא. וגם זה לא סתם
ר"ל (אולי) שהטבעיות שלהם היא הפכית למה שהם היו צריכים להוסיף לעולם ולהיות דרכו מרכבה לשכינה.
קו האמצע מורכב מדרועא דימינא ודרועא דשמאלא ביחד.
לכל אחד מהאבות הקדושים היה מהכל. אבל המידה הדומיננטית שאפיינה אותו יותר מהכל היא זו.
זה שאברהם ויצחק, כל אחד מהם היה בטבעו הפוך ממה שהוסיף לעולם אח"כ, כמו שייעד להם הקב"ה, וזו הייתה ה'עבודה' שלהם, לגלות בעולם מידה שגם בהם היא הייתה נסתרת (בעומק היא אולי הייתה מההתחלה).
לא קריטי
שמעתי מהרב שרקי דברים בסגנון ומן הסתם יש מהמקובלים שכתבו על זה. זה מתבקש מאוד
תשמעי שירים! זה ככ כיף
