פורום נסיונות פעילים (עמוד 1389)

ווקאלי רבותיי וואקלי

(עוד ווקאלי יפה )

 

וגם מחר וגם אתמול וכו

ריק. ריק

השיר ההוא שאני לא יודעת אפילו מה שמו מזכיר מיד את ההוא, איך הוא הולך, 'בואי נדבר בואי נדבר בואי נדבר על הכל'; שמעלה מיד את ילד בשדות והוא את ילד השדה, אחריהם באים ילד קאובוי (מעניין, לא אמורים לכתוב כאובוי? סי תמיד מיתרגמת לק'?), לחזור הביתה, ועכשיו כל הלילה יצרם לי באוזן ה-'אֶאֶאֶאֶר' של שתשאר. יופי

אפשר?





אפשר??

עלתה לי מחשבה. שכל עניין הכתיבה והתיעוד הוא בעצם בשביל לתת אישור ותוקף לחיים האלו.
כל העניין הזה שאנשים מתעדים את עצמם לדעת, בנסיו"פ, בyoutube, בfacebook, בשירה, בספרות.
אנחנו פשוט לא יכולים להשלים עם העובדה שהחיים האלו כ"כ שבריריים ומתנדפים ברוח.
שהמחשבות שלנו הם כלום, סתם רגעיות.

 

בתוך כל התיעוד הזה, אולי מסתתרת בעצם מן הרגשה פנימית, עמוקה ועדינה, שכל מחשבה של האדם היא משהו חשוב.
שאין מאורע שקורה סתם.

"שכל הדיבורים שהלב אומר, הם דברי השי"ת ממש" (רבינו ז"ל)

 

(כמובן שיש לזה עוד סיבות, כמו הזמינות והנוחות למשל, והאנונימיות כמובן.
אבל לדעתי זה אחת הסיבות המרכזיות).

@יחידי
@רק בשמחה.
@גיטרה אדומה

@כולם...

 

אבל השיר של דיון ממש טוב בעיניי. הוא קצת מנסה לעשות טרוי סיון והבעיה היא שהוא הרבה פחות מוכשר, אבל סבבה. אחלה שיר.

השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת.

 

 

לא שהדעת הייתה קיימת אי פעם.

 

@Admin אתה יכול להעתיק את הרשימה של הפורומים והסמיילים מהתגובות לשרשור הנעוץ להתחלה? הסתבכתי בניסוח.. מקווה שהבנת

מאוהבת בקרן

מה הוא מרוויח מזה?

למה?

מבחינתם "הקרצתי" משהו במהירות

והפלא ופלא

זה היה הסיסמא הנכונה.

 

 

סתם הסתבכו,

זה אחד הדברים היותר פשוטים,

אבל הגיוני לחלוטין שמישהו שהוא לא אני יחשוב שאין היגיון למה שבחרתי.

מסוכן מאוד,

למרות שלאדם מבחוץ אין מה לחפש באימייל שלי.

אם לצטט מישהו,

אז אפשר לומר שהוא "משמים תועפות".

 

ידעתי שאסור לי לקרוא לזה מסורת.

זה ממש לפתוח פה לשטן.

ואני לגמרי יודעת את זה.

באמת שלא חסרות דוגמאות למילה הזאת.