שרשור חדש
אמא לא מרשה לי לדבר עם בנים**

80813

היא בת...חסוי מאוד


חשבת לפעמים מה תפקידך פה?**

57640

את תמיד צודקת. (פחח, נראה לך?!)**

80813

אני מחפשת את בעלי, יש מצב שמצאת אותו?**

80813

אתמול בכיתי כל הלילה**

80813

קרתה לך פדיחה לאחרונה?**

80813

אמא לא מרשה לי לדבר עם בנים**

80813

רוצה להיות חברה שלי?**

80813

תמיד רציתי רובוט מחמדמשיח נאו בפומ!
בואי דוקים**

94323

מעגל יכול להיות אינסופי, התשובות שלי בכלל לא!**

94323

רוצה להיות חברה שלי?**

94323

יש לך נמש על האף**אחרונה

94323

לג שמחKL
נקודים נקודיםמשיח נאו בפומ!
ליל"טחסוי מאוד

אולי מחר אשתף אתכם במשהו.

רגע אני רוצה לנסות.. **חסוי מאוד


|לוקחת כפכף והורגת את המקק שעל הראש שלך|**

57640

ב"ה אין לי. מה יש לך נגד מקקים?חסוי מאוד


היא לא תמיד מדברת הרבה כנראה מחרימה אותי **חסוי מאוד


נכון, אבל זה הקטע של בוטים שהםצלא קשורים לא?**

57640

תגידי למי שהמציא אותךחסוי מאוד

שיוסיפו לך תגובות. את די ממחזרת את עצמך

אהKLאחרונה
איזה כיף זה מקלחת.שעות של אמת.

שכחתי כמה אני לא אוהבת מדורות.

מי כאן?LightStar


בשבילך תמידכישוף כושל
בס"ד

אני ערה!!! הגיבו לאחרונה:**

ערים לאחרונה:

מי כאן?LightStar


אני ערה!!! הגיבו לאחרונה:**

ערים לאחרונה:

מי כאן? נודניקית!LightStar


אני ערה!!! הגיבו לאחרונה:**

ערים לאחרונה:

מי ער? נLightStar


אני ערה!!! הגיבו לאחרונה:**

ערים לאחרונה:

מה שלומך?פיצוחית
סביר, ושלומך?אחת מהגלובוס


ב"ה.פיצוחית
משו טוב שהיה לך היום?
🤔קמתי בבוקר.אחת מהגלובוס


זה משמח אותך?פיצוחית
משתדלת לשמוח בזהאחת מהגלובוס


אני ערה!!! הגיבו לאחרונה:**

ערים לאחרונה:

מי זה ירד אל העם... פיימתנחלת גאה!
נכון כתבת את זה רק בשביל לנסות את הבוט?בארון
גאון אני
כולנו, כולנובוז
התלבטי לגבי האם הדבר העתיק הזה עובד. גיליתי שלא LightStarאחרונה


הסוללה אוכלת את עצמהחיים של
אני מקווה שיישאר ממנה משו עד הבוקר...
כי דילגתי על הקטע הזה של לקחת איתי מטען משום מה
נסעת למירון?ימ''ל


נוסעתחיים של
הרגע ראיתי בצמ''עימ''לאחרונה

יש לך תוכנית מסוימת או פשוט להגיע לציון?

בא לי שיחה טובה עם מישהומשיח נאו בפומ!
בא לי .....
..ימ''לאחרונה

אני מוכן לנסות.

חושבים עליךחיים שלאחרונה
מזה הקוד הזהחיים שלאחרונה
😳
אנשים שחשים חכמים במיוחד 😅משיח נאו בפומ!
אורות התורה היומיחסוי מאוד

שלא ברשותכם,

אני אשתף אתכם בקביעות הלא-כ"כ-קבועה שלי באורות התורה,

לקראת חג השבועות זמן מתן תורתינו.

25 לעומר. פרק ט פסקה דחסוי מאוד
עבר עריכה על ידי חסוי מאוד בתאריך י"א באייר תשע"ט 15:14

כְּפִי מַה שֶּׁהַהֲלָכוֹת הֵן מְבֹרָרוֹת כָּךְ הֵן מְשַׂמְּחוֹת לֵב עוֹשֵׂיהֶן וּמַזְהִירֵיהֶן. וְחֶסְרוֹן בֵּרוּרָן, בִּידִיעָה בְּרוּרָה וּדְבֵקָה בַּנֶּפֶשׁ, מֵבִיא לְהַרְגָּשַׁת הַכְבָּדָה מִקִּיּוּמָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּדִיּוּק בִּפְרָטֵי הַהֲלָכוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת חֶרְדַּת רִפְיוֹן הַגּוֹרֶמֶת לְמָאֳסָהּ שֶׁל תּוֹרָה, חָלִילָה. אָמְנָם לְבַעַל דֵּעָה רְחָבָה אֵין הַדִּיּוּק הָרָחָב מֵעִיק כְּלָל, וְאַדְּרַבָּא הַדַּיְקָנוּת הִיא תּוֹלֶדֶת הַשְׁלָמָה, כְּמוֹ שֶׁהַדַּיְקָנוּת שֶׁל דִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן הִיא נֶעֱרֶכֶת לִשְׁלֵמוּתָם שֶׁל הַמְדַבְּרִים בָּהּ. וּלְפִי עֵרֶךְ רוּם הַמֻּשָּׂג, וְטָהֳרָתוֹ שֶׁל הַיְסוֹד הַפְּנִימִי שֶׁבְּתוֹרַת אֱמֶת, כָּךְ מְרֻבֶּה וְרָחָב הוּא הַדִּקְדּוּק הֶעָצוּם בִּפְרָטֵי הַמַּעֲשִׂים הַמִּסְתַּעֲפִים מִשָּׁרְשׁוֹ, אֲשֶׁר לַמֵּבִין וְלַמַּרְגִּישׁ הֵם כֻּלָּם נִסְקָרִים בִּסְקִירָה אַחַת רְחָבָה. וְאִם יֶחְסַר אוֹתוֹ הַדִּיּוּק הַמַּעֲשִׂי, הֲרֵי הַצּוּרָה הַבְּהִירָה, שֶׁל רוּם עֵרֶךְ הַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית, וְרוֹמְמוּת חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ וִיקַר עֵרֶךְ תַּכְלִיתָם, מִתְטַשְׁטֶשֶׁת, וְאֵין שִׁעוּר לַהֶפְסֵד הַנִּצְמָח מִזֶּה לְכָל מַשְׂאַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל כְּלַל הַיַּהֲדוּת לָאָדָם בִּכְלָל וּלְיִשְׂרָאֵל בִּפְרָט. עַל כֵּן זֹאת הִיא הַחוֹבָה הַגְּדוֹלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בְּלִבּוּן הֲלָכָה, שֶׁתִּהְיֶה מְחֻוֶּרֶת כַּשִּׂמְלָה, וְלִמּוּד הַדִּיּוּקִים בְּהַרְחָבָתָם יִהְיֶה מִתּוֹךְ עֹנֶג הַמֻּשְׂכָּל הָעֶלְיוֹן וְשִׂמְחָתוֹ. וְזֶהוּ הַתְּנַאי נִכְבָּד בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּמִמ"ח דְּבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם: בְּשִׂמְחָה בְּטָהֳרָה, שֶׁהִיא וַדַּאי מִתְבַּסֶּסֶת מִתּוֹךְ הַמַּדָּע הַפְּנִימִי שֶׁל הַכָּרָה בְּרוּרָה.

26 לעומר. פרק ט פסקה החסוי מאוד

כְּמוֹ בְּכָל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַמּוּחָשִׁי, הַמִּתְהַוּוֹת עַל יְדֵי הַרְכָּבוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁיֵּשׁ מֵהֵן עַל יְדֵי הַרְכָּבָה טִבְעִית וְיֵשׁ מֵהֵן עַל יְדֵי הַרְכָּבָה מְלָאכוּתִית, כֵּן בְּכָל מֻשָּׂגֵי הַשֵּׂכֶל, וּבְכָל הַנִּמְצָאִים הָרוּחָנִיִּים, שֶׁהֵם חֲזָקִים בִּמְצִיאוּת מִמֻּשָּׂגֵי הַמּוּחָשִׁים, יֵשׁ הַרְכָּבוֹת טִבְעִיּוֹת וְיֵשׁ הַרְכָּבוֹת שִׂכְלִיּוֹת. וְיֵשׁ לוֹ לְכֹחַ הַיְצִירָה לְהַתְמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר עַד אֵין קֵץ, לְהַרְבּוֹת חַיִּים וּמְצִיאוּת לְטוֹבָה. וְעַל כֵּן מְשֻׁבָּח מְאֹד הַמְחַדֵּשׁ דְּבָרִים כְּדַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּכָל אֳפָנֶיהָ, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה עַל פִּי דֶּרֶךְ ד' הַמַּתְאִים עִם יֹשֶׁר הַשֵּׂכֶל וְהַמּוּסָר הַטּוֹב, שֶׁכְּלָל כָּל זֶה הוּא יִרְאַת ד' בֶּאֱמֶת שֶׁהִיא רֵאשִׁית דַּעַת. וְצָרִיךְ לְהַשְׂכִּיל, שֶׁהָאָבוֹת עִם כָּל הַתּוֹלָדוֹת הֵם, בְּיַחַשׂ לְעֵרֶךְ הַכֹּחַ הָאֱלֹהִי אֲשֶׁר בָּהֶם, בְּרִיאָה אַחַת בַּעֲלַת אֵבָרִים, שֶׁכְּפִי הִתְרַבּוּת פְּרָטֶיהָ תּוֹסִיף חַיִל וּשְׁלֵמוּת, וְעִם זֶה לִשְׁמֹר בְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת עֶרְכֵי הַמַּדְרֵגוֹת הַפְּרָטִיּוֹת, שֶׁאִם יֵשׁ לָאָדָם כִּשָּׁרוֹן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ בְּחִדּוּשׁ עִנְיָנִים יוֹתֵר נַעֲלִים וּמוֹעִילִים לֹא יוֹרִידוּהוּ לִדְבָרִים קְטַנִּים מֵהֵם, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם כָּל דָּבָר קָטָן הַמּוֹעִיל הוּא מְיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם, וַהֲרֵי הוּא טוֹב הַרְבֵּה מִכָּל פְּטִיטַיָּא דְּעָלְמָא, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
וְיֵשׁ שֶׁנֶּגֶד חֹפֶשׁ הַשֵּׂכֶל לְחַדֵּשׁ בָּרְחָבָה מִתְעוֹרֵר כֹּחַ הַנִּגּוּד שֶׁל יִרְאַת שָׁוְא, שֶׁמְּקוֹרוֹ וְתַפְקִידוֹ הוּא לִשְׁמֹר אֶת הָעֶמְדָּה שֶׁל הַיְסוֹד הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּדֶרֶךְ הַחִדּוּשׁ. אֲבָל צָרִיךְ לְנַצְּחָהּ וּלְהִתְהַלֵּךְ בָּרְחָבָה, וְכֵיוָן שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד וְקָבוּעַ עַל יְסוֹד הַטּוֹב כָּל דִּמְשַׁכַּח יִדְרֹשׁ וְיַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
וּכְמוֹ כֵן צָרִיךְ לְהַרְחִיב וּלְחַדֵּשׁ כָּרָאוּי בְּכָל חִדּוּשֵׁי הָעוֹלָם, בִּדְבָרִים טִבְעִיִּים וּבִמְלָאכוֹת. כִּי כֹּל פָּעַל ד' לַמַּעֲנֵהוּ, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וְרוֹצֶה בְּקִיּוּמָם וּבְשִׁכְלוּלָם, וְדֵעָה זֹאת מְבִיאָה לְאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
 

27 לעומר. פרק ט פסקה וחסוי מאוד

יֶשְׁנָם שֶׁיָּצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, מִפְּנֵי שֶׁבְּדֶרֶךְ לִמּוּדָם וְהַשְׁלָמָתָם הָרוּחָנִית בָּגְדוּ בִּתְכוּנָתָם הָאִישִׁית הַמְיֻחֶדֶת. הֲרֵי שֶׁאֶחָד מֻכְשָׁר לְדִבְרֵי אַגָּדָה, וְעִנְיְנֵי הַהֲלָכָה אֵינָם לְפִי תְּכוּנָתוֹ לִהְיוֹת עָסוּק בָּהֶם בִּקְבִיעוּת, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לְהַעֲרִיךְ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ הַמְיֻחָד הוּא מִשְׁתַּקֵּעַ בְּעִנְיְנֵי הֲלָכָה, כְּפִי הַמִּנְהָג הַמֻּרְגָּל, וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ נִגּוּד לְאֵלֶּה הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהֶם, מִתּוֹךְ שֶׁהַהִשְׁתַּקְּעוּת בָּהֶם אֵינָהּ לְפִי טֶבַע כִּשְׁרוֹנוֹ הָעַצְמִי. אֲבָל אִם הָיָה מוֹצֵא אֶת תַּפְקִידוֹ וּמְמַלְּאוֹ, לַעֲסֹק בִּקְבִיעוּת בְּאוֹתוֹ הַמִּקְצֹעַ שֶׁבַּתּוֹרָה, הַמַּתְאִים לִתְכוּנַת נַפְשׁוֹ, אָז הָיָה מַכִּיר מִיָּד שֶׁהַרְגָּשַׁת הַנִּגּוּד שֶׁבָּאָה לוֹ בְּעָסְקוֹ בְּעִנְיְנֵי הַהֲלָכָה לֹא בָּאָה מִצַּד אֵיזֶה חִסָּרוֹן בְּעַצְמָם שֶׁל הַלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנְּחוּצִים הַלָּלוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ מְבַקֶּשֶׁת מִקְצֹעַ אַחֵר לִקְבִיעוּתָהּ בַּתּוֹרָה, וְאָז הָיָה נִשְׁאָר נֶאֱמָן בְּאֹפֶן נַעֲלֶה לִקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְעוֹשֶׂה חַיִל בַּתּוֹרָה בַּמִּקְצֹעַ הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וְגַם עוֹזֵר עַל יָד אוֹתָם שֶׁיָּדָם גּוֹבֶרֶת בַּהֲלָכָה, לְהַטְעִימָם מִנֹּעַם הָאַגָּדָה, אָמְנָם כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת סִבַּת הַרְגָּשָׁתוֹ הַנִּגּוּדִית בְּלִמּוּד, וְהוּא מִתְגַּבֵּר נֶגֶד טִבְעוֹ, תֵּכֶף כְּשֶׁנִּפְתָּחִים לְפָנָיו אֵיזֶה דְּרָכִים שֶׁל הֶפְקֵר הוּא מִתְפָּרֵץ וְנַעֲשֶׂה שׂוֹנֵא וְעָר  לַתּוֹרָה וְלָאֱמוּנָה, וְהוֹלֵךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי, וּמֵהֶם יָצְאוּ מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִבְּנֵי פָּרִיצֵי  עַמֵּנוּ, הַמִּתְנַשְּׂאִים לְהַעֲמִיד חָזוֹן וּלְסַמּוֹת עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם. - וּבְחִלּוּק הַמִּקְצוֹעוֹת הַשּׁוֹנִים בְּסִדְרֵי הַלִּמּוּד, לְפִי הַתְּכוּנוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁנְּטִיָּתוֹ חֲזָקָה לְחָכְמוֹת מְיֻחָדוֹת, שֶׁגַּם הוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת לְפִי נְטִיָּתוֹ הַפְּנִימִית, וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, וְזֶה וָזֶה יַעֲלֶה בְּיָדוֹ, כִּי יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וּכְבָר נִסְתַּפְּקוּ הַתּוֹסָפוֹת-יְשָׁנִים בְּשִׁלְהֵי יוֹמָא בָּזֶה, מַה שֶּׁיִּהְיֶה עִקָּר וְטָפֵל, וּבִכְלָל הַדָּבָר תָּלוּי לְפִי הַתְּכוּנָה וְטֶבַע הַנֶּפֶשׁ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

שם, פסקה זחסוי מאוד

אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכָל הַמַּחְשָׁבוֹת וְהַהַרְגָּשׁוֹת כֻּלָּן, מְלֵאִים הֵם אוֹר ד' וְקֹדֶשׁ שֶׁל הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים, אֵצֶל יִשְׁרֵי לֵב הַמִּתְעַנְּגִים עַל נֹעַם ד' וּמְבַקְּרִים בְּהֵיכָלוֹ תָּמִיד, מִכָּל-מָקוֹם מַעְיַן הָאוֹרָה הַיְסוֹדִית הֲרֵי הוּא גָּנוּז בַּתּוֹרָה, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ, וְאוֹמֵר מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מַמָּשׁ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אִם כְּבָר עָלָה לְמַדְרֵגַת הַהִסְתַּכְּלוּת הָאֱלֹהִית, מִכָּל-מָקוֹם מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מִכָּל הָעוֹלָם אוֹר חַיִּים זוֹרֵחַ הוּא, אֲבָל מִן הַתּוֹרָה שׁוֹפֵעַ אוֹר חַיִּים דְּחַיִּים, וְאֵין עוֹזְבִים קְדֻשָּׁה חֲמוּרָה מְקוֹרִית וְתוֹפְסִים בִּמְקוֹמָהּ קְדֻשָּׁה קַלָּה מָעֳתֶקֶת.

 
28 לעומר. פרק ט פסקאות ח - יא.חסוי מאוד

ח.

יֵשׁ שֶׁהַנְּשָׁמָה, כְּשֶׁהִיא מֻכְשֶׁרֶת לִשְׁאִיפוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל הִתְבּוֹנְנֻיּוֹת רוּחָנִיּוֹת , מִתְעַצֶּבֶת כְּשֶׁהִיא עוֹסֶקֶת בִּפְרָטֵי הֲלָכוֹת, וְהִיא מַרְגֶּשֶׁת אָז אֶת מְצָרֶיהָ, שֶׁהִיא נִסְגֶּרֶת אָז בָּהֶם. אֲבָל אֵין רְפוּאָתָהּ בָּאָה עַל יְדֵי בִּטּוּלָהּ מֵהַתּוֹרָה הַמַּעֲשִׂית, כִּי-אִם עַל יְדֵי הַכְשָׁרַת רוּחָהּ לְהָרִים אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁל כָּל פְּרָט מִפְּרָטֵי הַדְּבָרִים הַמַּעֲשִׂיִּים אֶל עֹשֶׁר מְקוֹרוֹ הָרוּחָנִי, הַמַּקִּיף וְהַכְּלָלִי. הַהֲרָמָה הַזֹּאת נַעֲשֵׂית לִפְעָמִים עַל יְדֵי הַבְרָקַת שֵׂכֶל טוֹב, וְלִפְעָמִים עַל יְדֵי הַרְגָּשָׁה פְּנִימִית עֲמֻקָּה הַהוֹלֶכֶת וּמִסְתַּעֶפֶת מֵהַהַזְרָחוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל דַּעַת ד'. וְלִפְעָמִים מִתְקַבְּצִים יַחַד שְׁנֵי הַכֹּחוֹת, שֶׁל הַבְרָקַת הַשֵּׂכֶל וְאוֹר הַהַרְגָּשָׁה, לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַרְחָבַת הַפְּרָטִים הַמַּעֲשִׂיִּים, עַד שֶׁיִּמָּלְאוּ דֶּשֶׁן עֹנֶג, בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה הַנְּשָׁמָה בִּלְתִּי מְשׁוֹמֶמֶת בְּעָסְקָהּ בָּהֶם כִּי-אִם מִתְרַחֶבֶת וּמִתְעַדֶּנֶת. הַצְלָחַת הַהֲרָמָה הַזֹּאת קְשׁוּרָה הִיא עִם הַמַּצָּב הַמּוּסָרִי שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, וְעִם צֵרוּפָהּ הָרוּחָנִי הַבָּא עַל יְדֵי הָעֵסֶק הַתְּמִידִי בְּמַעֲמַקֵּי הָרוּחָנִיּוּת הַבְּהִירִים וּבִלְתִּי מְצֻמְצָמִים.

 

ט.

לִפְעָמִים כְּשֶׁלּוֹמְדִים דְּבָרִים קְטַנִּים בְּהִתְפַּעֲלוּת מְרֻבָּה כָּזוֹ, שֶׁרִשּׁוּמָהּ עַל הַנֶּפֶשׁ פּוֹעֵל כְּאִלּוּ הָיָה הָעִנְיָן הַזֶּה הַקָּטָן הַגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים, מִתְגַּשֶּׁמֶת הַדַּעַת, וְכַנְפֵי הָרוּחַ מִתְקַצְּצוֹת. וְהַהַדְרָכָה הַיְשָׁרָה הִיא לִלְמֹד כָּל עִנְיָן בְּהִתְפַּעֲלוּת שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁיֵּשׁ בָּה הַרְגָּשָׁה כְּפוּלָה: רֶגֶשׁ שֶׁל גְּדֻלָּה עֶלְיוֹנָה, מִתּוֹךְ שֶׁכָּל סָעִיף קָטָן רוּחָנִי הֲלֹא מַשְׁלִים הוּא אֶת עֵץ הַחַיִּים כֻּלּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הַכֹּל הוּא גָּדוֹל, וְרֶגֶשׁ שֵׁנִי שֶׁבְּתוֹכִיּוּת הַפְּרָטִיּוּת שֶׁל כָּל יְדִיעָה, וּבִפְרָט תּוֹרִית, יֵשׁ בָּה עֵרֶךְ חִיּוּבִי מְאֹד, שֶׁרָאוּי לְהַעֲרִיכוֹ בְּשִׂמְחַת כָּבוֹד לְפִי מִדָּתוֹ. וְאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה וְאֵשׁ שֶׁל מַטָּה מִתְחַבְּרִים בְּיַחַד לְהָאִיר וּלְחַמֵּם אֶת הַנְּשָׁמָה.

 

י.

כְּשֶׁמִּתְעָרֵב בַּפִּלְפּוּל הַחֵפֶץ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּפִלְפּוּלָא דְּאוֹרָיְיתָא, אֵין זֶה נִקְרָא תּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ חַס וְחָלִילָה. כִּי עֶצֶם הַשִּׂמְחָה וַהֲסָרַת הָעַצְבוּת הוּא גַּם כֵּן מִצְוָה רַבָּה, וְהוּא בִּכְלָל הֲטָבַת הַמִּדּוֹת, שֶׁהִיא סְגֻלָּתָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

 

יא.

יֵשׁ שֶׁהָעֲנָפִים הָרְחוֹקִים שֶׁעַל פִּי פִּלְפּוּל מִתְרַחֲקִים מֵהָרַעְיוֹן שֶׁל תּוֹרָה לִשְׁמָהּ אֵצֶל כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגַת הַכָּרָתוֹ בְּרוּחָנִיּוּת הַתּוֹרָה. וּמִתּוֹךְ כָּךְ מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּלְהַשְׂגִּיא פִּלְפּוּל בְּדַקּוּת הָעִנְיָנִים הַמַּעֲשִׂיִּים, צָרִיךְ לְהַעֲמִיק אֶת הֶרְגֵּשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעֶרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁתָהּ הַכְּלָלִית, עַד שֶׁתָּבוֹא הַהַרְגָּשָׁה הַכְּלָלִית לִידֵי מִדַּת תֹּקֶף גָּדוֹל וְאַדִּיר, עַד שֶׁתִּתֵּן כֹּחַ בָּעֲנָפִים הָרְחוֹקִים מְאֹד, שֶׁמִּתְיַלְדִים עַל יְדֵי חֲרִיצוּת הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁגַּם הֵם יִתְמַשְּׁכוּ מֵהָרַעְיוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל תּוֹרָה לִשְׁמָהּ.

29 לעומר. פרק ט פסקה יבחסוי מאוד

בְּהַאי כְּלָלָא שֶׁלֹּא יְטַיֵּל בַּפַּרְדֵּס אֶלָּא מִי שֶׁמִּלֵּא כְּרֵסוֹ בְּבָשָׂר וְיַיִן, יֵשׁ לוֹמַר דְּהַיְנוּ בְּמִי שֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת רַק כְּפִי חוֹבַת הַתּוֹרָה מִצַּד הַדִּין. אֲבָל מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ חֵשֶׁק וּתְשׁוּקָה לְלִמּוּד הַדְּבָרִים הַפְּנִימִיִּים, לְהַשְׂכִּיל בַּאֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי הוּא בִּכְלָל "לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם תּוֹרָה בְּמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ", כֵּיוָן שֶׁמֵּהַסְּתָם בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ לָזֶה כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד, וּמִזֶּה עַצְמוֹ מוּכָח שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יַעֲסֹק בִּידִיעַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזוּלַת זֶה כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה הַנּוֹגְעִים לִידִיעַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי הַצֹּרֶךְ שֶׁל קְבִיעַת הַיִּרְאָה, כְּפִי מַה שֶּׁהָאָדָם מַרְגִּישׁ בּוֹ מַה הִיא קְבִיעַת הַיִּרְאָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר חֲנָנוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל וְשֶׁהוּא מֵבִין הֵיטֵב שֶׁהֵם קוֹבְעִים בּוֹ אֶת הַיִּרְאָה וּמִבַּלְעֲדָם תֶּחְסַר לוֹ, אֶצְלוֹ וַדַּאי הֵם עַצְמָם הַבָּשָׂר וְהַלֶּחֶם הֵמָּה, וְאֵין זֶה כְּלָל בִּכְלַל טִיּוּל בַּפַּרְדֵּס רַק מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִכְּדֵי צֹרֶךְ קְבִיעַת הַיִּרְאָה. עַל כֵּן מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ שִׂכְלוֹ וּנְטִיָּתוֹ בֶּאֱמֶת לָדַעַת אֶת ד', יִהְיֶה חָזָק מְאֹד בְּדַרְכּוֹ וְיֵדַע כִּי יַשְׂכִּיל וְיַצְלִיחַ, וְיִרְאֶה לִקְבֹּעַ זְמַנִּים רְשׁוּמִים לָדַעַת פְּשָׁטֵי הַתּוֹרָה וְהִלְכוֹתֶיהָ בְּעִיּוּן כָּרָאוּי, וְעִקַּר לִמּוּדוֹ בְּעֹמֶק שִׂמְחַת לֵב וּקְבִיעוּת יִהְיֶה בְּמַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ חוֹשֶׁקֶת לְדָבְקָה בִּידִיעַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֵדַע שֶׁלּוֹ כָּךְ יָאָתָה. וְאִם יִרְאֶה שֶׁרֹב הַלּוֹמְדִים אֵין הַנְהָגָתָם כָּךְ, יֵדַע שֶׁבֶּאֱמֶת לָהֶם רָאוּי שֶׁלֹּא יֶהֶרְסוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁיֵּלְכוּ כְּפִי הַהַדְרָגָה, וְאֵין שַׁיָּךְ בָּזֶה לְהִתְרוֹמְמוּת וְהִתְפָּאֲרוּת, רַק בְּחִינוֹת מְחֻלָּקוֹת בָּאֲצִילוּת הַנַּפְשִׁית.
וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁמִּי שֶׁשִּׂכְלוֹ לְפִי טִבְעוֹ דּוֹרֵשׁ דַּוְקָא שֶׁיִּהְיוּ הָעִנְיָנִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֱלֹהִיִּים עֲרוּכִים וּשְׁמוּרִים אֶצְלוֹ וְשֶׁיַּשְׂכִּיל בָּהֶם, אָז אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת זוֹכְרוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד רַק עַל יְדֵי יְדִיעַת שְׁמוֹ וְהַשְׂכָּלָתוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֶּחְסַר הַמָּזוֹן הַנִּצְרָךְ לְפִי הַמֶּזֶג הֲרֵי הַחֲלִישׁוּת מֻרְגֶּשֶׁת, אַף-עַל-פִּי שֶׁמִּי שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּל כָּךְ לִמְזוֹנוֹ יִהְיֶה בָּרִיא אוּלָם בִּמְעַט מָזוֹן, מִכָּל מָקוֹם אֵין לִלְמֹד מֵאִישׁ לְאִישׁ. עַל כֵּן מִי שֶׁלִּבּוֹ נְשָׂאָהוּ לְעַיֵּן בָּעִנְיָנִים הָרָמִים לֹא יִבָּהֵל, וְיֵדַע כִּי כָּךְ הִיא חוֹבָתוֹ, וְהַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה לַכֹּל לֹא יַנִּיחַ לְגַמְרֵי, אֲבָל יֵדַע כִּי אִי אֶפְשָׁר כְּלָל שֶׁתִּהְיֶה נָאָה לוֹ בְּלֹא הַשְׁקָפָה פְּרָטִית עַל מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ, וְאָז יַשְׂכִּיל וְיַצְלִיחַ וְיִהְיֶה עוֹבֵד אֶת ד' בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵב.

30 לעומר. פרק ט פסקה יגחסוי מאוד

לְפִי דֶּרֶךְ הַמְעַיְּנִים הָרוּחָנִיִּים בְּסֵדֶר לִמּוּד הַהֲלָכוֹת, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת עָסוּק בַּהֲוָיוֹת הַסֻּגְיוֹת כִּי-אִם בַּהֲלָכָה בְּרוּרָה, עַל כֵּן הִרְבָּה בְּהַקְדָּמַת "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" לְהוֹרוֹת, שֶׁדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנִים הָיָה לְהוֹקִיר מְאֹד אֶת עִתָּם מִלַּעֲסֹק בָּהּ בִּפְרָטֵי הַשְּׁאֵלוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְשִׁנְּנוּ אֶת דִּבְרֵי הַקַּבָּלָה, וְשָׂמוּ עִקַּר עִיּוּנָם בִּכְלָלוּת הָעֲבוֹדָה וְטָהֳרַת הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת, וּכְשֶׁהָיָה נִדְרָשׁ לָהֶם לְבָרֵר עִנְיָן מַעֲשִׂי מְסֻפָּק בֵּרְרוּ אוֹתוֹ בְּתַכְלִית הַקִּצּוּר עַל פִּי הַיְסוֹדוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדָם, וְאִם הָיָה הַדָּבָר נוֹטֶה לְכָאן וּלְכָאן, הֶחְלִיטוּ עַל פִּי רֹב דֵּעוֹת. וְכֵן הָרַמְבָּ"ם שֶׁצִּוָּה לְתַלְמִידוֹ, בְּאִגַּרְתּוֹ, שֶׁכְּשֶׁיִּקְבַּע יְשִׁיבָה יַעֲסֹק בְּחִבּוּרוֹ מִשְׁנֶה תּוֹרָה וְחִבּוּר הָרִי"ף, וְרַק כְּשֶׁיִּהְיֶה לָהֶם סָפֵק יַכְרִיעוּ עַל פִּי הַתַּלְמוּד. וְלֹא הֻצְרְכוּ לִדְאֹג כְּלָל, שֶׁמָּא לֹא יוּכְלוּ לִלְמֹד דָּבָר מִדָּבָר, כִּי הַיְשָׁרַת הַשֵּׂכֶל הַבָּאָה מֵהַהַשְׂכָּלָה הַגְּבוֹהָה, אֲשֶׁר מִמַּעְיַן יִרְאַת ד' הַבְּהִירָה, מְיַשֶּׁרֶת אֶת הַסְּבָרָא עוֹד יוֹתֵר מֵהָעֵסֶק בִּפְרָטֵי הַהֲוָיוֹת. אַךְ אוֹתָם שֶׁלֹּא בָּאוּ לִידֵי מִדָּה זוֹ, לְיַשֵּׁר אֶת שִׂכְלָם עַל פִּי הָעִיּוּנִים הָעֶלְיוֹנִים, הֵם צְרִיכִים יוֹתֵר לָעֵסֶק הַפְּרָטִי שֶׁל הַהֲוָיוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָדוּן בְּלִמּוּד דָּבָר מִדָּבָר. וְכֵן צָרִיךְ זֶה כָּל אָדָם בְּעֵת יַלְדּוּתוֹ, אֲבָל תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים זְקֵנִים שֶׁיִּרְצוּ לָשׂוּם עֲמָלָם בְּהַשְׂכָּלָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל זִכּוּךְ הַדֵּעוֹת וְהַמִּדּוֹת, הֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת גִּבּוֹרִים בְּשִׁנּוּן הַהֲלָכוֹת עַל פִּי הַמְּקוֹרוֹת הַיּוֹתֵר בְּרוּרִים, וְלֹא לַעֲסֹק כָּל כָּךְ בְּדִקְדּוּקִים פְּרָטִיִּים, שֶׁנִּשְׁמָתָם הַגְּדוֹלָה תַּרְגִּישׁ אָז מַכְאוֹב עָצוּם, שֶׁל צַעַר הַקְטָנַת מְאוֹרוֹתֶיהָ. וּבָרוּר הוּא, שֶׁעִם הַבְּקִיאוּת וְהַחֲזָרָה הַתְּדִירָה, בְּדִבְרֵי הַהֲלָכוֹת הַפְּשׁוּטוֹת, וְלִפְעָמִים גַּם כֵּן עִיּוּן הֲלָכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְטַשְׁטֵשׁ אֶצְלָם סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן הַהִלְכָתִי עַל יְדֵי הָעִיּוּן הַפְּנִימִי וְיֹשֶׁר הַסְּבָרָא שֶׁבְּהַהַשְׂכָּלוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, יַעֲלוּ בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה בְּיֹשֶׁר הָעִיּוּן שֶׁל הַהֲלָכָה, עַד שֶׁיִּזְכּוּ תָּמִיד לְכַוֵּן הֲלָכָה בְּרוּרָה, וּבְכָל מָקוֹם תִּהְיֶה הֲלָכָה כְּמוֹתָם כִּי ד' עִמָּם.

31 לעומר. פרק י פסקאות א - ג.חסוי מאוד

א.

מָתַי הוּא טוֹב לִלְמֹד סִתְרֵי תוֹרָה, כְּשֶׁהַתְּשׁוּקָה הַפְּנִימִית שֶׁל קִרְבַת ד' הִיא חֲזָקָה, מִתְעַלָּה וּמִתְגַּבֶּרֶת, עַד שֶׁלֹּא תִּתֵּן מָנוֹחַ לַנֶּפֶשׁ, וְאֵינָהּ מַשְׂבִּיעָה אֶת חֶפְצָהּ בְּשׁוּם תֹּכֶן רוּחָנִי וְקָדוֹשׁ שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם עִם הַהִגָּיוֹן הַפְּנִימִי הַמְדַבֵּר בְּרָזֵי עוֹלָם. זֹאת הִיא הַתְּכוּנָה שֶׁל עֵסֶק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁעַל זֶה שָׁנִינוּ  וְכָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה.

 

ב.

לֹא בְּכָל עֵת רָאוּי הָאָדָם לְהוֹפָעוֹת רוּחָנִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְהָעִתִּים הָרַבּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן הֶאָרָה עֶלְיוֹנָה הֵן הֵן הָרְאוּיוֹת לִהְיוֹת מֻקְדָּשׁוֹת לַלִּמּוּדִים הַנִּגְלִים בְּגוּפֵי תוֹרָה וְלַעֲבוֹדָה מַעֲשִׂית, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאוֹר הַנְּשָׁמָה מִתְפָּרֵץ, מִיָּד צְרִיכִים לִתֵּן לוֹ אֶת חָפְשׁוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְרַחֵב, יְצַיֵּר, יְדַמֶּה, יַשְׂכִּיל וְיַשִּׂיג, יִשְׁאַף וְיִשְׁתּוֹקֵק הָאָדָם לְגָבְהֵי גְבוֹהִים, לִמְקוֹר שָׁרְשׁוֹ, לְחַיֵּי נִשְׁמָתוֹ, לְאוֹר חַיֵּי נִשְׁמַת כָּל הָעוֹלָמִים, לְאוֹר אֵל עֶלְיוֹן, לְטוּבוֹ וַהֲדָרוֹ.

 

ג.

כְּשֵׁם שֶׁמְּנוּיָה וּגְמוּרָה הִיא, שֶׁאִם רוֹאֶה אָדָם, שֶׁהַצְלָחָתוֹ הִיא בְּרוּחָנִיּוּת הַתּוֹרָה וּבְחָכְמַת הָאֱמֶת, וְקָשֶׁה לוֹ הָעִיּוּן הַהִלְכוֹתִי, אָז חִיּוּבוֹ הַפְּנִימִי הוּא לִקְבֹּעַ אֶת הַחֵלֶק הַיּוֹתֵר עִקָּרִי מִזְּמַנּוֹ לָעִיּוּן הַהוּא הַמִּסְתַּגֵּל לְרוּחוֹ, כְּמוֹ-כֵן אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁלִּמּוּדוֹ בְּסִתְרֵי תוֹרָה מְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, מַעֲלֶה אֶת רוּחוֹ וּמְקָרְבֵהוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּהַרְגָּשַׁת לֵב וְשֵׂכֶל פְּנִימִי, וּמֵהַלִּמּוּד הַנִּגְלֶה אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַפְּרִי הַנֶּחְמָד הַזֶּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְגָרֵשׁ מִמֶּנּוּ אֶת גַּסּוּת הַנְּטִיּוֹת, שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּרוּחוֹ, אָז מוֹפֵת גָּמוּר הוּא שֶׁתִּקּוּנוֹ הוּא בְּלִמּוּד הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל אוֹר הַתּוֹרָה הַפְּנִימִי שֶׁל חָכְמַת הָאֱמֶת. וּכְשֶׁיַּרְגִּישׁ בְּקִרְבּוֹ צִחְצוּחַ וְטָהֳרָה כָּזוֹ, עַד שֶׁגַּם הַלִּמּוּד הַנִּגְלִי יְעוֹדְדֵהוּ בְּמַדְרֵגַת הַקֹּדֶשׁ, יוּכַל לְהַרְבּוֹת גְּבוּלוֹ יוֹתֵר, עַד שֶׁיְּמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ יָפֶה, וְיָשׁוּב עוֹד לְהִתְעַנֵּג עוֹד בְּלִמּוּדֵי הָרָזִים הָעֶלְיוֹנִים. לֶאֱכֹל וּלְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק . וְהַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה. וְלֹא בָזָה עֱנוּת עָנִי .
 

32 לעומר. פרק י פסקאות ד - וחסוי מאוד

ד.

אֲפִלּוּ אִם נִמְצָא אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בְּתוֹרָה, בְּיִרְאָה וּבְחָכְמָה, שֶׁאֵין הָעִנְיָנִים שֶׁל סִתְרֵי תוֹרָה נוֹגְעִים לָהֶם, מִפְּנֵי גֹּדֶל מַעֲלָתָם, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רְכוּשׁ רַב לְהַעֲסִיק בּוֹ אֶת רוּחָנִיּוּתָם בְּמִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה הַגְּלוּיִים, אַל יִפֹּל בָּזֶה לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּקִרְבּוֹ חוּשׁ פְּנִימִי. וְלַחַץ שֶׁל עֲרִיגָה נִשְׁמָתִית אֶל אָרְחוֹת הָרָזִים. כִּי אֲפִלּוּ אִם נַחְלִיט שֶׁתְּשׁוּקָה זוֹ בָּאָה לוֹ מִפְּנֵי מִעוּט כִּשְׁרוֹנוֹ לָעִנְיָנִים הַגְּלוּיִים, מַה בְּכָךְ, סוֹף סוֹף זֹאת הִיא מַתָּת חֶבְלוֹ, וְרָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ, כִּי קָרוֹב ד' לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, וְלֹא נִכַּר לְפָנָיו שׁוֹעַ מִפְּנֵי דָל .


ה.

סִתְרֵי תוֹרָה, מִתּוֹךְ שֶׁהֵם בָּאִים מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן, מֵחֶבְיוֹן הָעֹז שֶׁל פְּנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה, חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, בִּשְׁבִיל כָּךְ הֵם יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס אֶל כָּל הַלְּבָבוֹת, גַּם לַלְּבָבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלֹּא בָּאוּ לְמִדָּה שֶׁל דֵּעָה רְחָבָה לְקִנְיַן מַדָּע רָחָב וְעָמֹק. וּכְשֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכִשְׁרוֹנָם זֶה, שֶׁהוּא הַנְּטִיָּה לְרָזֵי עֶלְיוֹן, עִם הַיְדִיעָה בַּחֻלְשָׁה הַמַּדָּעִית שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִיא מְמַלַּאְתָּם עֲנָוָה, אָז מְבִיאִים הֵם בְּרָכָה לָעוֹלָם, וּמְגַלִּים הֵם בְּחֶפְצָם הַטָּהוֹר אוֹר גָּדוֹל שֶׁל דַּעַת קְדוֹשִׁים, שֶׁהִיא לֹא נֻגְּעָה מִכָּל מַחֲלָה שֶׁיֵּשׁ בַּמְּצָרִים הַצָּרִים שֶׁל חָכְמַת אָדָם וְרֻכְסֵי לֵב אִישׁ. אֲבָל אִם אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים לֹא יַכִּירוּ אֶת הַמִּגְרַעַת וְהַחֻלְשָׁה שֶׁלָּהֶם, וְלֹא יִדְאַב לִבָּם עַל זֶה כְּלָל, אֶלָּא יִתְנַשְּׂאוּ בְּגֹבַהּ רוּחַ, שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל רָזֵי חָכְמָה לִפְנֵיהֶם גְּלוּיִים, אָז יְקַלְקְלוּ אֶת חֹם הָרֶגֶשׁ, וְלֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לְגַלּוֹת אֶת הַפְּנִינִים הַקְּדוֹשִׁים מִמְּקוֹר הַמַּחְצָב שֶׁל תְּהוֹם הַנְּשָׁמָה, שֶׁאֵינָם מִתְגַּלִּים כִּי-אִם לְדַכְּאֵי רוּחַ  וְעַנְוֵי צֶדֶק.

 

ו.

גַּם מִי שֶׁאֵינוֹ מֻכְשָׁר לְצַיֵּר בְּשִׂכְלוֹ אֶת דַּקּוּת הָעִנְיָנִים הַנִּשְׂגָּבִים, הַמֻּצָּעִים בְּסִתְרֵי תוֹרָה, וּבְכָל הַהַצָּעוֹת שֶׁל חָכְמַת הָרָזִים, מִכָּל-מָקוֹם הָרֶגֶשׁ הַכְּלָלִי וְהַהִתְעַדְּנוּת הַנַּפְשִׁית יוּכַל לְהַרְגִּישׁ מִצַּד עֶצֶם טִבְעִיּוּתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַמַּשְׂכֶּלֶת וְהַחוּשׁ הָאֱמוּנִי הַטָּבוּעַ בַּנֶּפֶשׁ. וְהַשִּׁמּוּשׁ הַשִּׂכְלִי יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ רַק לְזַכֵּךְ אֶת הַמֻּשָּׂגִים, שֶׁלֹּא יִפְעֲלוּ אֶצְלוֹ פְּעֻלּוֹת מַטְעוֹת, הַסּוֹתְרוֹת אֶת הַדֵּעָה הַצְּלוּלָה וְאֶת הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה בִּזְכוּת הַכָּרוֹתֶיהָ. וְאָז יִשָּׁאֲרוּ אֶצְלוֹ הָרְשָׁמִים הָרוּחָנִיִּים בְּתוֹר מַחְשָׁבוֹת מְנַשְּׂאוֹת אֶת הָרוּחַ, וּמְרוֹמְמוֹת אוֹתוֹ לְהַסְּפִירָה הָאֱלֹהִית הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא מְקוֹר הָאֹשֶׁר וְהַזֹּהַר הַנִּשְׁמָתִי לַיָּחִיד וְלַצִּבּוּר.

33 לעומר. פרק י פסקאות ז - טחסוי מאודאחרונה

ז.

חִסָּרוֹן גָּדוֹל בְּלוֹמְדֵי קַבָּלָה הָרְגִילִים, מַה שֶּׁאֵינָם מְשׁוֹטְטִים בַּתְּחִלָּה בְּשִׂכְלָם, מִמְּקוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, לְהַשְׂכִּיל בָּעִנְיָנִים הָאֱלֹהִיִּים, כִּי אִם הֵם מַלְעִיטִים אֶת עַצְמָם בְּרִמְזֵי לִמּוּדִים הַכְּתוּבִים בִּסְפָרִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין שִׂכְלָם מִתְרוֹמֵם כִּי-אִם אֵיזֶה רֶגֶשׁ כֵּהֶה מֵאִיר בְּקִרְבָּם. אֲבָל לֹא זֹאת הַמַּרְגֵּעָה, כִּי-אִם אַחַר שֶׁהָאָדָם מְשׁוֹטֵט בְּשִׂכְלוֹ לָדַעַת אֶת ד', וְהוּא מְצָרֵף לָזֶה שְׁקִידָה הֲגוּנָה בְּמִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִדּוֹתָם הַנֶּאֱמָרִים בְּעִנְיְנֵי הָרָזִים לְכָל פְּרָטֵיהֶם, אָז הוּא מִתְעַלֶּה, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְעַלֶּה עִמּוֹ, זוֹכֶה לְעַצְמוֹ וְזוֹכֶה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הַתְּלוּיִים בָּהּ, שֶׁהוּא הַכֹּל מַמָּשׁ.

 

ח.

יֵשׁ שֶׁמִּעוּט הַשֵּׂכֶל מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְנִסְתָּרוֹת. אֲבָל לֹא מִפְּנֵי שֶׁהַנִּסְתָּרוֹת מַתְאִימִים לַבַּעֲרוּת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַנִּיצוֹץ הַשִּׂכְלִי הָעֶלְיוֹן מִסְתַּתֵּר עַל יְדֵי הַהִתְחַכְּמוּת, וּכְשֶׁאָפֵס הָאוֹר הַמַּתְעֶה הַכֵּהֶה שֶׁל הַהִתְחַכְּמוּת, מִתְעוֹרֶרֶת הַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַנִּיצוֹץ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּשֶּׂכֶל, אֲבָל לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ לִגְמַר פִּתְרוֹנוֹ כִּי-אִם כְּשֶׁיָּשׁוּב וְיַעֲמִיק בְּחָכְמָה בְּדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן, אָז יַגִּיעַ לְמִדָּה זוֹ שֶׁיֵּדַע אֶת עֵרֶךְ הַהִתְחַכְּמוּת הָאֱנוֹשִׁית וְחֻלְשָׁתָהּ, וּמִמֵּילָא תִּשָּׁאֵר נְטִיָּתוֹ רַק לְשֵׁם הַהִתְקַשְּׁרוּת עִם הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַנּוֹבֵעַ מֵהַזִּיו הָאֱלֹהִי בְּכָל תֹּקֶף תִּפְאַרְתּוֹ.

 

ט.

הַמַּעְיָן הָעֶלְיוֹן, מְקוֹר אֱמֶת אֵין סוֹף, יֹפִי אֵין קֵץ, גְּבוּרָה אֵין גְּבוּל, הוֹלֵךְ הוּא וּמְפַכֶּה בִּמְקוֹרָהּ שֶׁל רָזֵי תוֹרָה. עוֹמֵד הוּא לְהֵחָשֵׂף בִּדְרִישַׁת אוֹתִיּוֹתֶיהָ, צִיּוּרֶיהָ, הוֹפָעוֹתֶיהָ, בְּכָל אָרְחוֹת הַבִּטּוּי הַמַּחְשַׁבְתִּי וְהַלְּשׁוֹנִי. וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה לוֹאָה מִכָּל הַמְּצָרִים אֲשֶׁר בְּמַדָּעֵי הַגְּבוּל, הַשְּׁאִיפוֹת הַצְּרוּרוֹת בִּתְחוּמִים צָרִים, שֶׁהַכִּעוּר וְהַגִּעוּל מִתְגַּלֶּה בָּהֶם בְּהִתְעוֹרְרוּת תְּנוּעוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת, אָז תִּמְצָא לָהּ מַחֲבֵא מִזֶּרֶם בְּצֵל צַח  שֶׁל הֶגְיוֹן רָזֵי עוֹלָם וּפְלִיאוֹת קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר בִּדְרִישַׁת סִתְרֵי תוֹרָה. וּמִתּוֹךְ הֶהָרִים הַתְּלוּלִים, הַנִּרְאִים כְּרֻכְסֵי מִצְעָר, כִּוּוּן מִסְפָּרִים, הַעֲרָכַת גִּימַטְרִיָּאוֹת, רִמְזֵי שֵׁמוֹת, זִרְמֵי מִקְרָא, הֲלָכָה וְהַגָּדָה, אוֹר שֶׁמֶשׁ יוֹצֵאת בִּגְבוּרָתָהּ, לִהְיוֹת לִצְדָקָה וּמַרְפֵּא, הִנֵּה נִרְאֶה, וְכָל הַמַבִּיטִים אֵלֶיהָ יִנְהָרוּ, וְשָׁבוּ וְחָיוּ. אַשְׁרֵי כָּל טוֹעֵם טַעַם עֵדֶן אֱלֹהִים וְנַחֲלֵי עִדָּנָיו, מִצּוּף דְּבַשׁ סִתְרֵי קֹדֶשׁ, מִסּוֹד ד' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם.

מי כאן חוץ ממני?חסוי מאוד


למה לא בחוץ?חסוי מאוד


סתם..באמת שאין סיבהמנדול
חסר לי האווירהחסוי מאוד


אווירה של לג בעומר?מנדול
כןחסוי מאוד

שנה שעברה לפחות למדתי את המאמר בסידור עם דא"ח.

השנה אפילו את זה לא.

דבר ראשון:סע לרשבי..תכנס לאווירה בטוחמנדול
דבר שני,תלמד אולי שיחה או שניים על לג בעומר..
איזה רשב"י...חסוי מאוד

אני בעל'בת זקן עכשיו. לא שמעת? כאן עם ילדיי שנמים בשקט את שנתם.

רבי דמעוןאני14
רבי שמעוןאני14
דמעוןבוזאחרונה
גם אני כאןבאהבה ואמונה!!


חזרת או שלא הלכת?חסוי מאוד


עוד לא הלכתיבאהבה ואמונה!!

בעיקרון עוד חצי שעה

כבוד מעלתיבוז
עשית משהו?חסוי מאוד


כבר אמרתיבוז
מרתון קונג פו פנדה שהידרדר לבייבי בוס
ממש מכובד ליום הזהחסוי מאוד

(גם לבייבי-בוס יש סדרה או שאת מדברת על הסרט?
ראיתי את הטריילר)

סדרהבוז
זה לא אני, זה אחיות שלי הקטנות. הן אחרי מדורה כבר.
אני מחכה שילכו לישון כדי לעבוד.
שמענו את התירוצים האלוחסוי מאוד

גם אני מכיר את הקלטות של דודו פישר רק בגלל אחיינים שלי...

אני לא רואה אבל 🤦בוז
אני בחלק אחר בחדר עם התינוק.

אם הייתי רואה מה שאני באמת רוצה לראות זה היה נחמד באמת
לא נורא..חסוי מאוד

פעם אחרת

שנקל על השיר השלישי של נטע:ריעות.

יותר טוב מהאחרים בעיקר כי יש בו יותר מלל.

האחרים היו קליטים וזהו. הם אפילו היו קצת פוגעים או מטומטמים. זה קצת יותר טוב. לא בסגנון שאני אוהבת, אבל הוא גם קצת יותר מקליט. מניחה שנתן גושן לא היה מסוגל לכתוב שיר שהוא רק גיבובי שטויות, אפילו שלא הוא שר אותו. בכל אופן, נחמד. נחמד.

הואהנורמלית האחרונה
יותר טוב מכיוון שהיא עברה מבעיטות לכל הסביבה לבקשה שיניחו לה לעשות מה שבא לה.
אני ממש לא זוכרת על מה היא דיברה שם, לא טרחתי לשמוע אותוריעות.

פעמיים

אני כן זוכרת שהתחושה הכללית שלי הייתה שיש בו יותר מלל ולכן הוא פחות גיבוב שטויות וקולות וקליפ מושקע, ויותר שיר.

ובכל אופן בהחלט יכול להיות שאת צודקת.

לא שמעתי, קראתיהנורמלית האחרונה
את התרגום
לא נעים לי להודות ששמעתיחסוי מאוד

אבל הוא אכן נחמד.
הפריע לי הבנאליות שלו. כלומר. מאוד אהבתי ב"טוי" את היציאה מהגבולות (מבחינה מוזיקלית). אני יודע שהרבה לא אוהבים את זה אבל אני חושב שהקרקורי תרנגולת הם גאוניים.

בקשר למילים, יש לי קצת ביקורת. לא יותר מהביקורת שיש לי על שאר השירים.

נוראיבוז
מעודדת בנות לא לעשות כלום והלישאר הבועה שלהן בפיג'מה ולא להתקדם בחיים.
עולב של מסר להעביר בתור אדם עם כל כך הרבה השפעה.
תחשבי חיוביהנורמלית האחרונה
זו התקדמות! היא כבר לא מעודדת להיות אכזריות כלפי גברים.
לטבוע במסטיק זה לא אכזריותבוז
זה בל תשחית
וזה עדיף הנורמלית האחרונהאחרונה
העניין בלהיות ותיקה שלא עזבהריעות.

הוא שאת לא מקבלת את התואר 'דינוזאור' הנכסף.

אז קחיקול דממה
דינוזאורית שאת
תודה תודהריעות.


נכוןבוז
כי דינוזאורים, הקטע שלהם זה שהם נכחדים

אבל לא, את נשארת, עברת אבולוציות רבות, והיום את מה שאת
אני?! נכחדתי?!!קול דממה
לאבוז
לא?
בהחלט לאקול דממה
ועבדתי על בשביל זה קשה
עובדת על לא להיכחד?בוז
הי, כל הכבוד לך. 👏
כןקול דממהאחרונה
תודות
(לא התכוונתי בפורומים. למקרה שהבנת לא נכון)
איך אנשים פעם היו קדושים?מה החריב את הקדושה?האינטרנט וכו?גיטרה אדומה
יש לי הרבה מה לומר בעניין הסמארטפונים והאינטרנטחסוי מאוד

אני רק רוצה לעמוד על בעיה אחת עיקרית שמפריעה לי מאד.
כשאני אומר את זה, אני לא מתכוין לומר האם צריך שיהיה סמארטופנים/לא. אלא רק להעלות בעיה שקיימת.

 

יש בעיה של התפזרות המחשבה. של רדידות. של כמות מול איכות.

ויקיפדיה מחליפה אינציקלופדיות בדוקות. מאמרים בפייסבוק מחליפים רופאים מקצועיים. טוקבקים מחליפים ספרי הגות.

ובכלל, עצם הצפיה במסך, בסרטונים וכו'. גורמת פחות לחשוב ולהתאמץ. לא סתם בדור הזה יש הרבה קשיי קשב וריכוז.

 

צריך לשים לזה את הלב.

לא יודעת מה איתכם אבל אני עושה מרתון קונג פו פנדה משפחתיבוז
מה הבעיה?
אין תרגום
מי התרגום?
אני התרגום!
בכלל לא יאיי
באיזה שפה זה במקור?בן-ציון
אינגלישיתחסוי מאוד


וואי סרט טובחסוי מאוד


הסדרה*בוז
לא מכיר. קשור לסרט?חסוי מאוד


בטח. זה ספין אוףבוזאחרונה
זה רקעיגול שחור
זה רק אני והוא והמדורה שבאמצע.
חזיון להבות מתעתע שלא ניתן לשכוח,
חיוך שמכוסה בעניים שחורות שהלהבה משתקפת בתוכם.
זה רק אני ואני, והמדורה שבפנים
עצים שנשרפים ואש שמלכחת. אוכלת הכל, שורפת בדרך אנשים.
שורפת בדרך אותי

(המדורה דולקת בשיאה,
והאש מתנשאת עד לשמיים זרועי הכוכבים.
ככה זה הכאב,
שתופס את כולם. ומכריח לבהות המדורה ענקית ששורפת את כל החיים האפורים שהרגלנו את עצמנו לחיות בהם
האש, מכריחה אותנו לחיות)

משהו בה מהפנט,
אתה לא יכול להתיק את המבט מהלהבות שרוקדות,
הם מזכירות שיש לנו חיים.
ואולי,
יום אחד נלמד לחיות אותם
למה אני לא במירון עכשיו |ידפרצוף|מנדול
סע לשםפיצוחית
אין לי כוחח. אבל עוד מעטמנדול
אמרת שתהיהחיים של
כל מירון סמכו עליך...
מה חחחחיים של
רצינו שתחלק תמים
בשער למטה...
איזה מים? מנדול
נו בקבוקי מים לעולים מירונהחיים של
שאנשים לא יתייבשו...
נמ. הם יאלצו להתמודד בלעדי. קשה אמנםמנדול
אבל אפשרי..
כנראה...חיים שלאחרונה